כנסת פתוחה

PAGE
ועדת הכלכלה
1
21/3/2006

הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 604

מישיבת ועדת הכלכלה

‏יום שלישי, כ"א באדר התשס"ו (‏21 במרץ, 2006), שעה 15:00

1.

א)
שירות 144 של חברת "בזק" לאיתור מספרי טלפון ושירות לאיתור מספרי טלפון סלולריים



ב)
קנסות שהטיל משרד התקשורת על חברות "בזק בינלאומי" ו"אינטרנט זהב"



ג)
טלפונים מן הדור השלישי – תיקון הרשיונות וזיהוי אמין


2.
שירותי חסימה לכיווני חיוג של טלפונים נייחים וטלפונים סלולריים


3.
חיוב אוטומטי בזמן אוויר עבור שיחה המועברת לתא קולי

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

אבי בלשניקוב
-
מנכ"ל משרד התקשורת

ד"ר אסף כהן
-
סמנכ"ל בכיר, אגף כלכלה, משרד התקשורת

זאב רז
-
סגן מנהל אגף בכיר הנדסה ורישוי, משרד התקשורת

ניר שלום
-
יועץ השר, משרד התקשורת

שמואל מ. אינהורן
-
יועץ המנכ"ל, משרד התקשורת

עו"ד נועה גבע
-
לשכה משפטית, משרד התקשורת

גולן יוסיפון
-
דובר משרד התקשורת

דודו מזרחי
-
מנכ"ל אגף רגולציה, חברת בזק

איילת כהן-מעגן
-
אגף רגולציה, חברת בזק

אריה רינהרץ
-
קשר עם גורמי ממשל, חברת מירס

צבי לביא
-
עיתונאי

לאה ורון

אירית שלהבת

שירות 144 של חברת "בזק" לאיתור מספרי טלפון ושירות לאיתור מספרי טלפון סלולריים; קנסות שהטיל משרד התקשורת על חברות "בזק בינלאומי" ו"אינטרנט זהב";

טלפונים מן הדור השלישי – תיקון הרשיונות וזיהוי אמין

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. זה למעשה דיון המשך במספר נושאים שעדיין לא נסגרו מול משרד התקשורת. אדוני המנכ"ל, אמנם יש שני נושאים על סדר היום – שירותי חסימה לכיווני חיוג של טלפונים נייחים וטלפונים סלולריים, וחיוב אוטומטי בזמן אוויר עבור שיחה המועברת לתא קולי – אבל הייתי רוצה שתעדכן את הוועדה בעוד מספר נושאים: מרכזיית השיחות 144, שעסקנו בה בדיון הקודם אולם בינתיים ראיתי שיצאו כל מיני הנחיות ובעיתונות קראתי כל מיני דברים; דבר נוסף, נכתב בעיתונות שקנסות שהטלתם על חברות לא נגבו, החברות לא עמדו בהתחייבויותיהן על-פי הרשיונות. אמנם פורסם שעליהן לשלם אך הבנתי שבסופו של דבר אף אחד לא שילם ולו שקל אחד. הייתי רוצה לדעת איפה זה עומד.


דיברנו על טלפונים נייחים וטלפונים סלולריים. בפרט כעת, כאשר משפחות יוצאות לחופשת פסח ואחר-כך יוצאות לחופשה גדולה, מתקשות משפחות ברוכות ילדים לעמוד בעלויות הכרוכות בשימוש בטלפונים נייחים וסלולריים. בסקר נמצא שהם צריכים להשקיע הרבה מאוד כסף בתקשורת. ביקשנו שתאפשרו ל"בזק" לחסום את השיחות כאשר משפחה מבקשת, לחסום אפשרות להתקשר מהטלפון הנייח לטלפון סלולרי. בישיבה הקודמת אמרת שאתה בודק את הטכנולוגיה, באיזו דרך ניתן לטפל בזה, ונשמח לשמוע לאילו מסקנות הגעת.


אדוני המנכ"ל, אני מרגיש תחושה לא נוחה כי התקיימו הרבה מאוד דיונים בנושאים שטרם סוכמו וטרם הסתיימו. אם תרצה אראה לך את כל הפרוטוקולים של הדיונים. אני מבקש שתעדכן אותנו למשל מה קורה עם הטלפונים מהדור השלישי, ואנחנו מברכים על התיקונים שהכנסתם. אמנם זה לא כל מה שביקשה המועצה לשלום הילד, עוד כמה דברים נשארו פתוחים ואנחנו צריכים להמשיך לטפל בזה, לשמור על הילדים שלנו. למעשה, בגלל שהטכנולוגיה מתקדמת כל אימת שאתה סוגר משהו נפתחים עוד ארבעה כיוונים שצריך לטפל גם בהם.


אדוני המנכ"ל, אנא עדכן את הוועדה על-פי הסדר שתמצא לנכון. אני מבקש לקבל תשובה על כל נושא ונושא. אני מקווה שבסופו של דבר תוכל להגיד לי שכל הנושאים שנדונו כאן סגורים. אני רוצה להזכיר לך שלפני שבועיים ערכנו דיון, לפני נסיעתי לחוץ-לארץ, ואז אמרנו שבחלוף שבועיים נערוך דיון אחרון. אנחנו עובדים בהתמדה ובשבילנו שבועיים זה שבועיים. נתנו לך שבועיים ועוד יום.

לכם יש יתרון אחד, שלנו הוא חיסרון, שכל דיון כאן מוקלט ומתומלל, כך שלעולם איננו יכולים להתווכח. כשאנחנו אומרים שבועיים אנחנו מתכוונים לשבועיים, וכאשר אנחנו לא עומדים בלוחות הזמנים אז אנחנו לא עומדים בהם.


הגישה שלי, כפי שאתה מכיר, גם אם אנחנו לא בסדר תמיד אגיד לך היכן אנחנו עומדים. לא תמיד מה שאנחנו רוצים יוצא, בשל סיבות כאלה או אחרות, אבל זו טיבה של עבודת ממשלה, ואני מניח גם עבודת כנסת. אבל אני אחראי לכול, גם לטוב וגם לרע.


אדוני היושב-ראש, סוגייה אחת בלבד נמצאת – לא הייתי אומר במחלוקת בין ועדת הכלכלה ובין משרד התקשורת, אלא באי-עמידה בלוחות זמנים, וזו סוגיית התאים הקוליים. זאת הסוגייה היחידה שבתגובה לכל הערה שאקבל מיושב-ראש הוועדה מה שיוותר לי לעשות זה להרכין ראש, ולא מתוך רשעות. אנו יודעים שהקריאה של ועדת הכלכלה צודקת, נכונה וראויה, אלא יש מספר פרמטרים טכניים וטכנולוגיים שאנחנו עדיין עוסקים בהם. עוד מעט ירחיב על כך ד"ר אסף כהן, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, שיעיד שהסוגייה הזאת נמצאת בראש סדר העדיפות ושהעברתי הנחיות כמנכ"ל לסיים ולפתור אותה, יחד עם כל מה שבזמנו לא הספקנו בקשר לדואר ישראל לגביו נצטרך בקרוב לבוא לוועדה ולבקש את אישור התקנות.

אני לא יודע אם אליי.

אנחנו באים רק אליך ....


זאת הסוגייה האחרונה שטרם נפתרה. אגב, היא נמצאת לקראת סיום.

כך אמרת גם לפני חודש.

זה נמצא בשלבי קבלת הכרעה. יש מספר נושאים שהצוות המקצועי במשרד התקשורת צריך לראות איך להתארגן בהם.


יתר הסוגיות שהועלו על-ידי ועדת הכלכלה הגיעו או לכלל פתרון סופי או לשלבי סיום. אני רוצה להזכיר לוועדה, לא כל דבר אנחנו מדווחים. למשל, נערך בוועדת הכלכלה דיון של שעה וחצי בסוגיית הפסקות החשמל ב"יס" ו"בזק" ובטלפוניה של "הוט", בעקבות תלונות של "בזק". בעקבות הדיון כאן הסוגייה הזאת נפתרה, יצאו הנחיות ותוקנו רשיונות. אני בכוונה נותן דוגמה זניחה. כל יתר הנושאים או טופלו במאה אחוזים או נמצאים בשלבי סיום. רגולציה זה לא בום-טראח. אני רוצה לענות על הכול, ברשותך, לא אתחמק מכלום.

למה כשהחברות לוקחות משהו מן הציבור אין שימוע, אין שום דבר, הן נכנסות לכיס של הציבור, לוקחות וזהו, אבל כשאנחנו מעלים כאן סוגייה, גילינו שעושקים את הציבור ללא ידיעתו ומעלים את התעריפים פעם אחר פעם, אומרים: רגע, נדרש שימוע, אחר-כך טכניקה, אחר-כך טכנולוגיה? למה לא עושים בדיקה כזאת כאשר לוקחים לציבור כסף מהכיס מבלי לשאול אותו? איפה השימוע של הציבור? שאלתם את הציבור אם הוא רוצה תא קולי או לא רוצה תא קולי? למה אין שימוע כזה? למה אתה לא מחייב את חברת הסלולר שמפעילה שירות חדש להודיע לציבור: יש שירות חדש בתשלום, יש מוסיקה חדשה, יש דברים חדשים? אדוני המנכ"ל, טרם נברתי מספיק, יש הרבה מאוד שירותים שניתנים לציבור וגובים עבורם המון כסף והציבור אפילו לא יודע שהוא משלם עבורם. גובים למעלה מ-100 מיליון שקל מהציבור ללא ידיעתו. אין לי התנגדות שירוויחו כסף, אבל שזה יהיה שקוף. שיגידו: אדוני, השירות הזה מגיע אליך. אם אתה רוצה אותו אני גובה על כך כסף, אם אתה לא רוצה אותו אני מוכן לסגור את השירות. אבל למה החברה על גבי, מבלי שאני יודע, גובה ממני כסף? זה מה שאני מבקש. אני שואל אותך אדוני המנכ"ל, כמה זמן אפשר למשוך ולמשוך ולמשוך ולמשוך? קיבלתי על עצמי להמתין כי אמרת שאתם עורכים שימוע, כי אמרת שאתם צריכים לעשות עבודה טכנית, עבודה טכנולוגית, ביקשת שאתן לך עוד שבוע, עוד שבועיים. אבל כמה עוד נמתין?

דיברת על שקיפות. אחד התיקונים שמשרד התקשורת עשה בשנה האחרונה, שכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל יכולים לראות כעת שקיפות מלאה של חשבונות הטלפון. היום, על-פי תיקון שהוציא משרד התקשורת, אני יכול לומר לך בוודאות ובאחריות שכל חשבון טלפון שמקבל האזרח, בין מ"בזק" ובין מ"אורט" או מכל חברות הסלולר, יש בו היום שקיפות עד לרמת הדיוק. אין יותר סעיפים כמו "שונות", אין יותר סעיפים כמו "א' ו-ב' כמוסכם בהסכם". בחשבון הטלפון האזרחים היום יכולים לדעת בדיוק, עד האגורה, על מה הם משלמים.

פירוט על כל חיוב.

הוצאנו תקן שנקרא "חיוב אמין", בסיוע מכון התקנים, שנכנס לתוקף ממש בחודשים האחרונים. היום אנו אחת המדינות המתקדמות בתחום הזה. אנחנו בדרך כלל לא נוהגים להסתכל בחשבונות הטלפון, אני מציע לכל אחד מכם להתחיל לעיין בחשבונות הטלפון.


דבר שני, אני מציע חד וחלק, אני גם מציע לכל האזרחים לפני שחותמים על כל התוכניות עם חברות הסלולר שיקראו על מה חותמים. גם הקריאה הזאת צריכה לצאת משולחן ועדת הכלכלה, קריאה לצרכנות נבונה. ילדים חותמים על תוכניות, ויש היום בשוק מאות תוכניות, מהגיל הרך ועד הגיל הכבד. תקראו על מה אתם חותמים, תהיו צרכנים נבונים. אסור לשחרר את האזרח שאמור להיות שומר הסף הראשון של הצרכנות הנבונה. דרך אגב, אם אני באופן פרטי הייתי צריך לתת ציון לאזרחי מדינת ישראל בתחום הצרכנות הייתי נותן להם ציון נכשל, חד וחלק: חותמים, להתראות, שלום. כך בבנקים, כך בחברות הסלולר ובחברות הביטוח – חותמים.

כל הציבור אשם ואתם בסדר גמור?

לא, חס וחלילה. זה חלק מהתפקיד גם של משרד התקשורת. אבל אני פונה אליך, זה לא אחריות שלי, אני חושב שגם ועדת הכלכלה צריכה לקרוא לאזרחים לגלות צרכנות נבונה.


לענייננו, מודיעין 144: כפי שהתחייבנו בישיבה הקודמת, הודעתי שתוך יום נצא בשימוע כפי שהצגנו כאן ושעליו קיבלנו את ההערות שלכם. יצאנו בשימוע, שהסתיים אתמול או שלשום, ובשבוע הבא נתקן את הרשיונות.

על איזו טכנולוגיה הוחלט בסופו של דבר?

זאת שהצגנו כאן.

אמרתם שהחברות יחליטו באיזו טכניקה זה יהיה, טכניקה של חברה זו או של חברה אחרת.

לכן אנחנו מתקנים את הרשיונות בשבוע הבא. אני חייב לומר למען גילוי נאות שחברת "בזק" ביקשה דחייה של סיום השימוע בשבוע ימים. מהפיכת מודיעין 144 מטילה את כל הנטל עליה והיא צריכה לראות איך היא מסתדרת עם מה שאנחנו הצענו ולפיכך ביקשה דחייה בשבוע ימים. אלה עניינים שלנו, של משרד התקשורת, הליך של שימועים וכולי. עדיין לא נתנו להם תשובה אם אנחנו נענים לבקשתם או לא, אבל אני יכול להגיד שזה המצב.


קבענו את עמדתנו. כיוון שאנו בהליך שימוע – סיימנו אותו ועכשיו אנו קוראים את התגובות שקיבלנו - - -

מה יהיה בעוד שבוע, אחרי הארכה? איזו מרכזייה תהיה? כמה זה יעלה לאזרח?

תוך 10 ימים נתקן את הרשיונות ונחליט. אם אגיד עכשיו, המשמעות היא שאני לא עושה שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה.

למה? מה הסוד? הרי סיימת כבר את הליך השימוע.

סיימנו אותו ועכשיו אנחנו מנתחים את התגובות שקיבלנו. השימוע היה על מה שהצגנו כאן בשבוע שעבר. הם הגיבו, ואני מניח שבטווח של 7-10 הימים הקרובים נוציא החלטה: זה תיקון הרשיון, עד תאריך זה וזה עליכם לפעול על-פי הפרמטרים שאנחנו החלטנו, א', ב', ג', ד', וזהו.

אתה לא יודע עדיין איזה גוף יעשה את זה?

אסור לי ליפול בפח הזה.

אני רוצה להבין איך זה יעבוד באופן טכני וכמה יעלה לאזרח. אם אני רוצה לקבל את מספר הטלפון של אבי בלשניקוב, מספר טלפון לא חסוי, האם זה אפשרי וכמה כסף זה יעלה לי?

אנחנו יכולים לפרט את ההסדר שהצענו, חלקו ללא תשלום וחלקו בתשלום.

הצגנו לוועדה את ההסדר בישיבה הקודמת.

אמרת שיש מספר וריאציות ותתנו לחברות לקבוע.

אמרנו שיש מספר מדרגות, חלקן בחינם, חלקן בתשלום, ואנחנו נותנים לחברות להגיב. לוקח זמן להגיב לדבר כזה. צריך לזכור שהשימוע הראשון היה שימוע כללי, לא רק לחברות, אלא פנינו לכל הציבור ובחנו את הנושא בגדול.


השימוע שאנחנו עושים עכשיו – אחרי שקראנו את כל התגובות וגיבשנו הצעה או עמדה הפנינו אותה לחברות, כי מי שיצטרך בסופו של דבר לעשות את זה הן החברות, לא משרד התקשורת. הן הגישו תגובותיהן ואנחנו צריכים ללמוד את התגובות ואחר-כך להחליט סופית.

אתם תקבעו בסופו של דבר על-פי התגובות שלהן כיצד יתוקן הרשיון?

אנחנו צריכים לקרוא את התגובות ובסופו של דבר לתת החלטה מנומקת, שמתייחסת לתגובות ומתמודדת איתן. אנחנו לא עושים כאן שימוע סתם כך.

מה יהיה אחרי השימוע, אחרי לימוד התגובות?

טרם סיימנו מכיוון ש"בזק" טרם הגישה תגובתה, ונדמה לי שעוד חברה אחת טרם הגישה. אנחנו צריכים לקבוע את עמדתנו.

היום מגישים, זה היום האחרון להגשת התגובות.

היום הוא היום האחרון, ואחרי כן תהיה להם ארכה של עוד שבוע?

הם ביקשו ארכה.

מתי האזרח יוכל לקבל שירות ממרכזיית 144?

האזרח צריך לדעת, ואת זה אני אומר לפרוטוקול ובגילוי נאות, שאם ועדת הכלכלה לא היתה לוחצת על הממשלה ויוזמת את הרעיון הזה זה לא היה קורה ב-3-4 השנים הקרובות במשרד התקשורת, נקודה, וזה יהיה. אז אם זה יימשך עוד שבועיים או עוד חודש - - -

מה פתאום עוד חודש?

אם תתקשר למרכזיית 144 של "בזק" תקבל כבר היום מספר של 90% ממנויי התקשורת בישראל, מספרים של טלפונים סלולריים וקוויים. תתקשר בטלפון 144, תבקש מספר טלפון סלולרי של כל אחד מן היושבים כאן ותקבל אותו.

אתר האינטרנט עוד לא פועל מי יודע מה. בגלל האינטרנט אנחנו יושבים כאן עכשיו.

האינטרנט עוד לא, נכון, אבל במוקד עצמו תקבל תשובה.

הבעיה, שזה ידוע לברנז'ה ולא ידוע לציבור.

אדוני היושב-ראש, ישבו כאן חבר הכנסת טל ורבים אחרים ואמרו שזה שירות מחתרתי ושהם בעצמם כחברי כנסת לא יודעים את מספרי הטלפון של המודיעין הסלולרי. שמענו את הערות חברי הוועדה ובהתאם למה שביקשתם אנחנו מחייבים את החברות בתיקונים הללו לפרסם את שירותי המודיעין בעיתונים ובחשבונות הטלפון ובכל הקמפיינים והפרסומים שלהם. עשינו כאן עבודה שהיא מעין מהפיכה בשירותי 144 כדי להביא שירות טוב יותר לציבור.


שמעתי היטב את מה ששאלת אותי כל הזמן: כמה זה יעלה? לאף אחד אין עניין להכות כאן את הצרכן. בסך הכול רוצים שישתמשו בשירות הזה, שיהיה בהחלט בעלות סבירה. לדעתי זה לא יעלה יותר מאשר היום, ואולי אפילו פחות.

היום זה מחיר של 6 שיחות.

אדוני שאל אם זה ייצא לפועל עוד שבוע או עוד שבועיים. אני אומר שהרכבת כבר יצאה לדרך.

אני מבקשת שתפרטו מה הוצע.

לא הוצע שום דבר מעבר למה שהצגנו כאן בשבוע שעבר.

מאחר ולא הצלחנו להבין, ונשאלנו כמה וכמה פעמים, אולי תגידו בקצרה מה הוצע.

קבענו 2 רבדים: שירות חינם ושירות בתשלום. בחינם אמרנו שיהיה אתר אינטרנט שיספק נתונים לגבי כל המנויים. אמרנו שהחברות הסלולריות שמפעילות היום בחינם מספרי שירות שהציבור לא כל-כך יודע עליהם ימשיכו להפעילם בחינם. אמרנו ש"בזק" שמפרסמת היום ספרי טלפונים לא תפסיק לפרסם את ספרי הטלפונים, לפחות כל עוד שיעור החשיפה לאינטרנט לא יגדל בצורה משמעותית מאוד, ואמרנו שבתשלום סביר יהיה מוקד טלפוני מיוחד שיספק בשיחת טלפון אחת מספרי טלפון של מנויי כל החברות. זאת ההצעה שלנו שהעברנו לכל החברות. כעת החברות התייחסו להצעה. אנחנו צריכים לקרוא את תגובת החברות ובסופו של דבר לגבש החלטה. אני מניח שנגבש גם לוחות זמנים. חלק מן הפתרונות כבר קיימים, אבל לפתרונות חדשים צריך לתת תקופת זמן להיערכות.

איך ייקבע התעריף של השירות הזה? זה יבוא לאישור ועדת הכלכלה, או אתם קובעים?

אינני יודע עדיין. היום התעריף של שירות 144 נקבע בתקנות.

הוא יקר מאוד.

אני לא יודע מה זה יקר מאוד, אני לא יכול להגיד אם זה יקר מאוד או לא.

אפשר להגיד שהוא הכי זול בעולם. בארצות-הברית השירות עולה דולר.

הוא יקר מאוד כי לאנשים אין ספרי טלפונים. כתושב ירושלים אין לי ספר טלפונים של תל-אביב. למה אני צריך לשלם עבור זה? ואתר האינטרנט לא פועל כשורה.

מכיוון שהבעיה הזאת עלתה וידועה, עשינו סקר שבדק כמה אנשים באמת משתמשים בספרי הטלפונים.

אבל ספר הטלפון לא זמין.

על-פי תוצאות הסקר כ-30% מהאנשים שמחפשים מספר טלפון מוצאים אותו בספרי הטלפונים. אבל מכיוון שהמצב היום לא טוב הצענו לשנות אותו, לתקן אותו. למשל, הצענו שיהיה אתר אינטרנט אחד שבו תמצא מספרי טלפון של כולם בחינם, ואולי הכי חשוב, שרמת המידע או עדכון הנתונים באתר האינטרנט יהיו זהים לחלוטין לרמת העדכון שקיימת למשל בשירות 144. אני מניח שייקח קצת זמן להיערך לדברים האלה, אבל זה שיפור משמעותי מאוד.

"קצת זמן" זה כמה שנים?

גם אחרי שנקרא את תגובות השימוע אני לא מאמין שנקבע מספר שנים כזמן נכון להיערכות.

איזו הצדקה יש, כאשר אני מתקשר היום ל-144, לשלם עבור 6 שיחות כאשר אני רוצה לדעת מספר טלפון בתל-אביב שאינו זמין בשום דרך אחרת? איזו הצדקה יש לכך?

אנחנו מעוניינים שיהיו אפשרויות כן למצוא את המספרים בחינם. חשבנו על אפשרות לשירות חינם גם דרך האינטרנט, גם דרך מספרי הטלפון הסלולריים שיש לכל מפעיל סלולרי וגם דרך ספרי הטלפון.

מדובר על מספרי טלפון של "בזק", לא על הסלולרי.

אתר האינטרנט פותר את הבעיה של מספרי הטלפון של "בזק".

הוא פותר גם את הבעיה של מספרי הטלפון של חברות הסלולר?

כן.

נצטרך ללכת עם מחשב כל הזמן כדי שהאינטרנט יהיה זמין.

עוד 10 ימים, אדוני המנכ"ל?

אנחנו משלימים את העבודה. אגב, יש הרבה תיקונים שאנחנו עושים וחברות הסלולר ו"בזק" מאוד לא מרוצים ורואים כעוד מכת מצרים. התיקון שאנחנו עושים כאן בעניין שדרוג שירותי 144, שירותי המודיעין לטלפוניה במדינת ישראל, התקבל בברכה גם בחברות, גם בציבור וגם אצלנו. אני חייב להגיד שזאת פעולה ברוכה של ועדת הכלכלה, ככל שזה יישמע חנפני.

רק תגמרו את הפעולה.

ואנחנו נגמור אותה.

נעבור לעניין הקנסות.

משרד התקשורת הודיע לפני 4 חודשים על כוונה לקנוס שתי חברות: "בזק בינלאומי" ו"אינטרנט זהב" בגין פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם הרשיונות בכל הקשור לארוטיקה בטלפונים. הודענו על כוונה לקנוס את "אינטרנט זהב" ב-5.3 מיליון שקלים, ואת "בזק בינלאומי" ב-2.3 מיליון שקלים. על-פי הזכות המוקנית להן, ערערו שתי החברות למשרד התקשורת. סיימתי לדון בערר לפני כחודשיים. כיוון שזו פעם ראשונה שגוף מנהלתי ממשלתי, לא גוף שיפוטי, החליט לקנוס חברות - - -

על-פי זכות שמוקנית לכם.

על-פי זכות שמוקנית לנו, אבל בהחלט פעם ראשונה מפעילים את הזכות הזאת בתחום הארוטי. לפיכך ראיתי לנכון לפנות לפרקליטות. החברות הודיעו לנו שאם נחליט לממש את הקנס אזי ייפנו על-פי הזכות המוקנית להן לבית-המשפט השלום. החלטתי, כיוון שהפרקליטות תצטרך להגן עלינו בסופו של דבר, לגשת עם הצוות של משרד התקשורת אל משרד המשפטים ולשתף אותו בכל מה שעשינו. ההתייעצות הסתיימה וקיבלנו אור ירוק ממשרד המשפטים לעשות את מה שאנחנו רואים לנכון לעשות. אני רוצה לציין שהבוקר היתה אצלי ישיבה, שנמשכה מספר שעות, עם כל הצוות המקצועי שלי כדי לסיים את הפרשה.

מתי יהיה צ'ק?

החלטנו היום לסיים את הפרשה הזאת ולהטיל קנסות על החברות. זה כבר לא הודעה על כוונה, אלא נודיע על סופיות דיון. בעקבות הדיון שנערך הבוקר בלשכתי הלשכה המשפטית של משרד התקשורת קיבלה על עצמה להכין עד יום ראשון את "פסקי הדין", כדי שנוכל לחתום, וביום ראשון ייצאו אל החברות ההחלטות שנתקבלו במשרד התקשורת. אם למישהו בציבוריות הישראלית, או למישהו בקרב חברות הסלולר או הטלפון היתה מחשבה כאילו משרד התקשורת מתכוון להתקפל מכוונתו ולגלות חולשה בטיפול שלו במלחמה היום-יומית בהגנה על קטינים מפני ארוטיקה במשק, הוא טועה טעות חמורה. העובדה שהתייעצנו ושיתפנו גם את משרד המשפטים ואת הפרקליטות היא לדעתי חלק מעוצמתנו ולא חולשה שלנו. בסך הכול אינני מעוניין ליפול בבתי-המשפט. החלטנו להטיל קנסות.

בסכומים שהודעת לנו אז?

הסכומים שונו בעקבות ההתייעצויות עם משרד המשפטים אך הם אכן כבדים.

באיזה טווח הם נעים?

אלה בהחלט קנסות כבדים. ביום ראשון נפרסם את הסכומים.

יש לכם בוודאי פרמטרים מסוימים, הגדרות כלשהן. מדוע בהודעה קבעתם קנס של 2.3 מיליון שקל ולא 20 מיליון, או מיליון, או 800 אלף?

ישבו אנשי אגף האכיפה במשרד התקשורת ואנשי הלשכה המשפטית ובנוסחאות כאלה ואחרות הגיעו לסכומים הללו.

הסכומים הללו יישארו כפי שהם או ישתנו?

אני יכול לומר רק שיישארו סכומים נכבדים, קנסות מרתיעים, וזה מה שחשוב. זה יקרה לראשונה בתולדות מדינת ישראל. זה מסר ברור לחברות: אל תתעסקו אתנו, אל תתעסקו עם קטינים.

אתה אומר שלראשונה מאז קום המדינה הוטל קנס מעין זה, אבל כמה זמן כבר פועל האינטרנט וכמה זמן פועל "בזק בינלאומי"?

בתחום של הארוטיקה זה פעם ראשונה. אגב, אני חייב לציין, מרגע שמשרד התקשורת הודיע על הכוונה לקנוס את החברות התופעה נעלמה ולא קיימת עוד, חשוב לציין את זה. אל"ף, הרתענו. בי"ת, בכוונתנו גם להכות.

אז ביום ראשון תצא הודעה סופית לחברות הנ"ל.


נמשיך לנושא טלפונים מן הדור השלישי, תעדכן את הוועדה היכן זה עומד, ואז נעבור לשני הנושאים שעל סדר היום.

כפי שהבטחנו, פרסמנו את תיקוני הרשיונות בטלפונים מן הדור השלישי. הרשיונות המתוקנים ייכנסו לתוקף ב-30 בחודש מרס, כפי שהודענו בישיבה הקודמת. הרשיונות ברורים וחדים. חברה שלא תעמוד ב-30 במרס בתנאי הרשיון החדשים ותאחר ולו גם ביום אחד, לא נעבור על כך לסדר היום. אין קשר כלשהו לתאריך הבחירות או לשר כזה או אחר שימונה או לא ימונה למשרד התקשורת. המנהל הכללי של משרד התקשורת חתם על תיקון רשיונות ומ-30 בחודש מרס יש בסוגייה הזאת כללים חדשים. שר חדש או מנכ"ל חדש או כל מי שירצה לשנות יצטרך לשנות את הרשיונות של החברות, ולפי דעתי לא תהיה שום כוונה לעשות כן.


סוגייה אחרת היא זיהוי אמין. יצאנו לשימוע, שהסתיים, ובשבוע הבא נודיע על החלטתנו בהתאם לשימוע שערכנו. אין לנו שום כוונה לסטות ימינה או שמאלה מכל מהלך שמטרתו הגנה על קטינים במדינת ישראל. רק השבוע רשות התקשורת האמריקאית הטילה בסוגיות דומות קנסות בסכומים גבוהים, דומים לאלה שאנחנו הטלנו. בסך הכול זה מערך עולמי גלובלי, מלחמה של כל הרגולטורים במטרה להגן על קטינים, וכך צריך להיות. אני מאחל שהוועדה הזאת תמיד תשמור על הדופק בסוגייה הזאת.

שירותי חסימה לכיווני חיוג של טלפונים נייחים וטלפונים סלולריים

נעבור לנושא שירותי חסימה לכיווני חיוג של טלפונים נייחים וטלפונים סלולריים. אני מבקש שתעדכן את הוועדה מה נעשה בעניין זה.

אדוני דיבר אתי אתמול על הסוגייה הזאת. לא נעשה כלום. לא בגלל שלא נעשה כלום, אבל אין שינוי. בדיון האחרון – וביקשתי לקבל את הפרוטוקול של הדיון האחרון – התחייבנו. אדוני היושב-ראש מבקש ממני להתייחס לאפשרות חסימה, מניעת אפשרות חיוג מטלפון נייח לטלפונים סלולריים. בישיבה הקודמת הוועדה שמעה את עיקר הדוח של מר אריק רשף.

הוועדה לא שמעה על כך בישיבתה. הדוח נשלח מאוחר יותר, לאחר הדיון שהתקיים בוועדה.

בראש הוועדה שכתבה את הדוח הזה עמד סגן היועץ המשפטי במשרד התקשורת. את ועדת הבדיקה הקים שר התקשורת דאז, מר ראובן ריבלין, היום יושב-ראש הכנסת. הוועדה החליטה שלא לעשות שום שינוי, להשאיר את המצב כפי שהוא היום ולא להיענות לבקשה לאפשר את שירותי החסימה.

למה? לא לחסום באופן אוטומטי לכולם, אבל אם משפחה מבקשת לחסום, מדוע לא?

האם המלצות הוועדה נשלחו לכל חברי ועדת הכלכלה?

לא.

ברשותך, אקרא את המלצות הוועדה: "לאור ממצאי צוות הבדיקה המפורטים בסעיף 4 לדוח זה ..."

מי היו בצוות הבדיקה?

בצוות הבדיקה היו עו"ד אריה רשף, סגן בכיר ליועץ המשפטי של משרד התקשורת; מר רפי הוידה, סגן המדען הראשי של משרד התקשורת; מר עודד לוין, מנהל תחום מספור באגף הנדסה ורישוי במשרד התקשורת; מר מאיר בן-בסט, ממונה על הפיקוח באגף הפיקוח על "בזק" ושירותי הדואר; ומר ניר יוגב, ראש ענף בזק בענף כלכלה ותקציב במשרד התקשורת. את הצוות הקים מר אורי אולניק, המנכ"ל הקודם של משרד התקשורת. הדוח הוגש בזמנו לשר התקשורת.

מה היו אמורים לבדוק?

"הצוות יבחן, בין היתר, את אלה: (א) האפשרויות הטכניות למתן שירות חסימות, (ב) חלופות לשירות חסימות, לרבות באמצעות ציוד קצה הנרכש בידי המנוי". אגב, לזה יש פתרון בחברת "בזק". "(ג) השלכות אפשריות של שירותי חסימות על התפתחות התחרות בתחום הבזק".

למעשה הייתם אמורים לתת אישור או רשיון ל"בזק" כדי שיוכל לחסום שיחות.

היינו אמורים לבדוק את הסוגייה כאחת הסוגיות, אגב, שיש לה היום פתרון, וחבל שזה לא מפורסם. כל אזרח היום יכול לחסום שיחות. כל אזרח יכול היום לגשת לחנויות "בזק סטור", לרכוש מכשיר, להצמיד אותו למכשיר הטלפון שלו בבית ואז מכשיר הטלפון חסום מפני שיחות יוצאות לטלפונים סלולריים.

ממש כפי שהמנוי רוצה.

כמה עולה המכשיר הזה? יותר מ-200 שקלים? לא פלא שמשפחות מעוטות יכולת לא יכולות לרכוש את המכשירים האלה.

למה לא תתנו את זה כשירות ללקוח ואז למעשה תרוויחו הרבה כסף כי השיחות לא ייצאו לסלולר אלא רק ל"בזק"?

בלי קשר לסלולר, יש לנו ב"בזק" היום 15 סוגי חסימות שונים. לקוח של "בזק" יכול להחליט לחסום לבין-לאומי, לאינטרנט, לארוטי. לסלולר הוא לא יכול לחסום.

נניח שאני רוצה שבטלפון בביתי תהיה גישה רק לטלפונים הסלולריים של הילדים, שלי ושל אשתי ושהגישה לטלפונים הסלולריים של החברים של ילדי תהיה חסומה כי זה עולה לי הון תועפות וקשה לי לעמוד בהוצאה. אני רוצה שתהיה לי עצמי גישה, כדי לדעת אם הילד שלי הגיע הביתה אחרי בית-הספר או לא הגיע, שתהיה גישה רק ל-2-3 מספרים של טלפונים סלולריים. אני כותב מכתב ל"בזק" ומבקש: "הריני לבקש לחסום את כל השיחות היוצאות למעט לשלושה המספרים הללו".

טכנית אנחנו לא מסוגלים לספק את זה. מה שאנחנו כן יכולים לספק באופן מיידי, אם יש החלטה כזאת, זה אפשרות לחסום את כל הגישה לסלולר. הלקוח מתקשר 199 ומבקש שיחסמו לו מרגע זה את כל השיחות היוצאות לסלולר.

כעת אתה יכול לעשות את זה אם לקוח מבקש?

אם יאשרו לי, כן.

למה אתם לא מאשרים לו? רק אם לקוח מבקש. אם הוא לא מבקש יישאר השירות המלא, אבל אם לקוח מבקש צריך להיעתר לבקשתו.

אני רואה שטוב עשו נציגי חברות הסלולר שנתקעו בדרך לירושלים, אבל אם היו כאן היה לנו כעת פיצוץ מבוקר.

אני לא מרחם על חברות הסלולר. אני מרחם על המשפחות שצריכות לשלם הרבה מאוד כסף על מה שלא היו רוצות לשלם. לא כל אחד ירצה לחסום את השיחות. אני בטוח שאני לא ארצה לחסום אותן, ואני בטוח שמנהלת הוועדה לא תרצה לחסום את הטלפון, אבל מי שרוצה – שתהיה לו האופציה. למה אדוני מתעקש לא לאפשר חסימה כזאת? אני לא בטוח שמחר ירוצו כל בתי האב לחסום את המספרים. מי שירצה, שיש לו 10 ילדים וקשה לו לעמוד בנטל, שתהיה לו האופציה הזאת. למה אתה מונע זאת ממנו? למה הוא צריך לשלם עוד 200-300 שקל למכשירים שיוכלו לחסום שיחות? אדוני המנכ"ל, זה צריך לצאת לפועל כבר מחר בבוקר.

כמה עולה המכשיר שלכם היום?

עד כמה שאני זוכר, כ-300 שקלים. מדי פעם אנחנו מסבסדים אותו במבצעים, מנסים קצת לקדם אותו.

למשפחה בשדרות או באופקים או בבני-ברק קשה מאוד לעמוד בנטל הכספי.

הבעיה היא המורכבות הטכנית של המכשיר. צריך להגדיר אותו, לכוון אותו.

אם יתנו לך אישור לחסום שיחות למי שירצה להישאר רק עם הנייח חשוב שתהיה האופציה הזאת.

אגב, הוא יכול להחליט גם שהוא חוסם את השיחות של "בזק". אנחנו מאפשרים ללקוח שלנו להחליט שהוא לא רוצה שיחות יוצאות בכלל אלא רק לשיחות נכנסות, גם זה אפשרי. אבל לסלולר אנחנו לא יכולים כעת לחסום שיחות.

אני מבקש ממך, אדוני המנכ"ל, לתת הנחיה חד-משמעית לתקן את זה. ברור שמחר לא כולם ירוצו להתנתק, אבל מי שירצה בכך שתהיה לו האופציה הזאת. צריכה להיות חמלה על המשפחות. החברות הסלולריות יסתדרו, האמן לי.

שמעתי את הבקשה.

לא די לשמוע. אני רוצה לדעת מה עושים.

שמעתי את הבקשה. אני צריך לכנס את אנשיי ולבדוק את ההשלכות שיש לזה. אין ספק שלכל תיקון שנעשה תהיה השלכה ישירה על חברות הסלולר, אין ספק שתהיה לו השלכה ישירה על הקמפיינים של חברת "בזק". יושב כאן מר דודו מזרחי ואין ספק שעבורו זאת תהיה מתנה, זאת תהיה הבשורה הכי טובה איתה יחזור לאדון גלברט.

אותי לא מעניין מר גלברט, אותי לא מעניינת חברת הסלולר. אותי מעניינת המשפחה שיש לה 10 ילדים ושבסוף החודש צריכה לשלם סכום גבוה לחברות התקשורת במקום לקנות אוכל לילדים. זה מה שמעניין אותי. בשביל חברות כל-כך גדולות כמו חברות הסלולר או "בזק" עוד 4-5 מיליון שקל זה שום דבר, אבל לאותה משפחה, שלפעמים משלמת שליש מההוצאה הביתית עבור שיחות הטלפון, זה הרבה כסף. לא כולם יבקשו לחסום, אבל מי שיבקש תן לו אופציה כאשר הוא מעביר בקשה בכתב. אדם ישלח מכתב, עם מספר תעודת הזהות: "אני מבקש לחסום אותי". אבל תן לו כלי, תן לו דרך להתמודד עם זה.

אני רוצה להבהיר שאין לנו כוונה לפגוע בחברות הסלולר. במשרד התקשורת היתה דעה שאנחנו רוצים את העניין הזה כדי "לדפוק" את חברות הסלולר. באמת שלא.

חס וחלילה. אדוני המנכ"ל, איפה זה עומד?

זה עומד במקום שאני חייב לך תשובה.

היום?

אני אחזור אליך ואתן לך תשובה.

הנושא הזה חשוב מאוד, כי למשפחות רבות אין כלים להתמודד מול זה. האנשים חייבים לשלם, אבל לא יכולים לחסום את השיחות היקרות. מצד אחד, לא יכולים לסגור את הטלפון לגמרי, אין אפשרות כזאת, ומכשיר שאפשר לחבר לטלפון, כפי שתואר כאן, אף הוא עולה כסף וזה שיקול.

אגב, בכל הקמפיינים בעיתונים ובשלטי החוצות הענקיים הפרושים ברחבי מדינת ישראל כתוב: "הכי זול להתקשר מ'בזק' לסלולר".

אז מה?

צריך לזכור שבעבר כשהיית עושה שיחה לסלולר היית משלם קישוריות לשרת בסך 45 אגורות, וביטלנו את זה בעקבות פעילות הוועדה.

בינתיים חברות הסלולר העלו מחירים עשר פעמים.

אבל מי שמתקשר מ"בזק" קודם שילם ל"בזק" מספר אגורות ולסלולר 45 אגורות פלוס מע"מ, והיום הוא משלם ל"בזק" אותו מספר אגורות ולסלולר רק 29 אגורות פלוס מע"מ, לכן היקף הבעיה הצטמצם.

אני מדבר על דבר אחר. חשוב לי שמי שלא ירצה בשירות מסוים, תן לו אופציה לא לקבל אותו. כך אני אומר גם לגבי תא קולי: אם אדם לא רוצה את השירות הזה, תחסום אותו. תגיד לו: אדוני, כרגע אתה נכנס לתא קולי והשירות עולה כסף. זה מה שאני רוצה. אם אדם רוצה את השירות, ישלם עבורו; אבל אם אדם לא רוצה בו, אם אני מחפש אותך 5 פעמים ונכנס במקרה לתא הקולי אני לא רוצה לשלם. למה אתה גובה ממני כסף? על כך בדיוק אני מדבר. לא משנה אם השירות יעלה אגורה אחת או 18 אגורות או 24 אגורות.

הפתרון היותר צרכני, אם ננסה לפתור בעיה לצרכן, שהצרכן יקבל אותן פונקציות כפי שהוא מקבל מאותו מכשיר בו הוא יכול להגדיר לאילו מספרי טלפון הוא נגיש. הרי גם למשפחה מעוטת יכולת יש ילדים שמחזיקים טלפונים סלולריים והיא צריכה מדי פעם להתקשר אליהם.

אין לי בעיה, אם היא רוצה להשאיר את השירות – תשאיר.

מבחינה צרכנית אני לא יודע, נניח שיאשרו ל"בזק" לחסום את כל הסלולר - - -

אולי 3% מהציבור יבקשו לחסום את כל השיחות לסלולר.

מצד אחד, אני לא יודע איזה פתרון זה. מצד שני, כמפורט בדוח הוועדה, יש חשש מכך שבשוק התקשורת מפעיל א' ייתן שירות שחוסם מפעילים אחרים.

זה קיים בבינלאומי ובאינטרנט.

אבל זה לא קיים בשירות הארצי.

לקוח יכול לבקש לחסום למשל שיחות לבינלאומי ותוך דקה הוא מקבל חסימה לבינלאומי.

אז למה בשיחות לבינלאומי כן ואילו בשיחות לסלולר לא?

נזכור מאין זה התחיל. זה התחיל מכך שכדי לעשות שיחה לחוץ-לארץ היית צריך לקחת משכנתא ולחשוב 7 פעמים לפני שאתה מרים את הטלפון ומשלם 5 שקלים לדקת שיחה.

התחרות עשתה את שלה.

יש חסימה גם באינטרנט, יש חסימה גם בשירותים זולים. יש אופציות לחסימה בכל הדברים, פרט לסלולר.

אדוני היושב-ראש, אני מוכן לשקול באופן חיובי את הבקשה שלך. אחזור אליך עד סוף השבוע עם תשובה.

אבל אל תתן לי להמתין זמן רב. אם לא תסדר את זה כל עוד אני יושב-ראש ועדת הכלכלה אבוא אליך כשר התקשורת ואטפל בזה ... יש עוד הרבה נושאים שאתם צריכים לטפל בהם, זה קצה הקרחון. יש לי ערימה גדולה.

קודם כול, כבר ביקשתי ממך לכנס את הוועדה בשבוע הבא כדי לאשר את תקנות הדואר.

לא תביא לכאן שום תקנות עד שלא תסגור את הבעיה הזאת. חבל לך על הזמן. פרט לנושאים הקשורים לחירום, אז אולי אפילו אחרי הבחירות אפשר לקיים דיון, שום דבר לא יעלה כאן לדיון אלא אם תסגור את שני הנושאים האלה.

אדוני היושב-ראש, רשמנו לפנינו ולקחנו לתשומת לבנו את ההערה האחרונה של היושב-ראש.

חיוב אוטומטי בזמן אוויר עבור שיחה המועברת לתא קולי

מה קורה בעניין התא הקולי? אתמול היית צריך לסגור את זה. הציבור מתקשר אלי, הכתבים מתקשרים אלי: "מה קורה עם התא הקולי? עושקים את הציבור". מה אני יכול לענות להם?

העלינו את העניין לפני מספר חודשים ביוזמתנו כי חשבנו שיש כאן בעיה. אנחנו רוצים מאוד לטפל בבעיה הזאת, אבל כדי לטפל בה כך שתעמוד בתקיפות כאלה או אחרות צריך לעשות עבודה מסודרת. אני רוצה לעדכן אתכם מה קורה.


באוקטובר 2005 הוצאנו שימוע לחברות, הצגנו את הבעיה שאדוני מכיר והצענו לחברות שלוש חלופות לפתרון.


חלופה אחת היתה שתוסף הכרזה קולית כאשר אדם מגיע לתא קולי. אם במהלך ההכרזה הקולית המקדימה הוא ניתק את השיחה, לא יחויב.


חלופה שנייה שהצגנו היתה לא לחייב את מי שמתקשר לתא קולי ועשה שיחה קצרה מ-3 שניות.


והחלופה השלישית היתה לפתור רק את הבעיה שנוצרת בתוכניות שמחייבות מחיר מינימום של דקה, כך שגם בשיחות כאלה אם אדם עושה שיחה קצרה מ-12 שניות ישלם רק על-פי 12 שניות.


קיבלנו תגובות מכל החברות, תגובות ארוכות ומפורטות. אחרי שקראנו את התגובות הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לפנות לחברות שוב ולבקש מהן נתונים על התפלגות השיחות על-פי משך השניות, כמה שיחות קצרות אכן יש, כי היו חברות שאמרו: זו בעצם לא בעיה, זו בעיה לא משמעותית, אם בכלל – מעבר לכך שאמרו שאל לנו להתערב וכולי. אז פנינו לחברות. לקח קצת זמן לשכנע את החברות להעביר נתונים אולם בסופו של דבר קיבלנו את הנתונים. אני רוצה לציין רק שני מספרים מתוך הנתונים הללו.


הסתבר ש-11% מהשיחות שמתבצעות בכלל הרשתות קצרות מ-3 שניות, ו-18% מהשיחות קצרות מ-6 שניות. כלומר, היקף השיחות הקצרות מאוד, שיכולות לנבוע מכל מיני סיבות, למשל כאשר מקבל השיחה רואה שזה אתה ואומר "אני בישיבה" וסוגר, זה יכול לכלול כל מיני סוגים של דברים, אבל ההיקף משמעותי.


אציין רק שאחת החברות הסלולריות פרסמה דוח כספי לפני שבוע וכתבה לגבי השימוע הזה שאם משהו ממה שכתוב בהצעות הללו יתקבל ההפסד לחברה יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה.

100 מיליון שקל בשנה לפחות.

המספרים שנקבת הם למספר שיחות?

כן.

מה עם האחוז של זמן האוויר בשיחות הללו מתוך זמן האוויר הכולל?

מכיוון שאלה שיחות קצרות מאוד זמן האוויר אפסי, כי אלה שיחות של 3-6 שניות.


שקלנו את שלוש החלופות הללו לאור מה שהחברות העלו ואנחנו מגבשים עכשיו עמדה. נוציא לחברות עד סוף השבוע עמדה שמאמצת את החלופה הראשונה, שתהיה הכרזה קולית מקדימה ואם במהלכה המנוי מנתק, לא ישלם. בהודעה ייאמר: "הנך מועבר לתא קולי", או משהו מעין זה.

אם הוא רוצה את השירות, ישלם. אם לא רוצה, ינתק. מתי זה יהיה?

עד סוף השבוע נוציא לחברות התייחסות לכל התגובות שלהן, נסביר למה אנו שוקלים את כיוון הפתרון של הכרזה קולית, ניתן להן זמן קצר להגיב ספציפית על הפתרון הזה, אם הן רוצות להעלות טענות נוספות כאלה או אחרות, ואחרי שנקרא את ההערות שלהן נחליט.

למה לא לקבל החלטה גורפת כבר עכשיו? למה צריך לשמוע פעם נוספת את העמדה שלהן? נתת להן כבר זכות תגובה, התייחסות, שימוע, אופציה א', אופציה ב', ביקשת ניתוחים, ביקשת סיפורים ועניינים.

אמרת בתחילת הדיון שהחברות לא עושות שימוע לפני שהן לוקחות מהציבור.

אבל אתה כבר עשית שימוע, סיימת. נתנו יותר מדי זמן. כמה אפשר?

אנחנו מתפקדים בתור רשות רגולטורית. זאת אולי אחת הבעיות של הרגולציה, שצריכה ללכת עקב בצד אגודל, באופן מסודר, כדי שבסופו של דבר ההחלטות של הרגולטור יעמדו. אתן לך דוגמה. בבריטניה לקח שלוש שנים להוריד את הקישוריות, והבריטים יעילים מאוד ויש להם רשות עצמאית חזקה מאוד. לכן לא כדאי לנו לעשות לקראת סוף הדרך קצת קיצורי דרך, גם אם אולי אפשר לעשות אותם. עדיף שייקח עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד 3 שבועות ולגמור את העסק בצורה שתביא להחלטה נכונה תוך כדי שאנחנו נותנים לחברות את כל האפשרות להראות ליקויים כאלה או אחרים שהן חושבות שיש בפתרון.

אז גם לא ניפול בבית-המשפט.

אתה אומר שעד סוף השבוע תוציא כבר החלטה שהמענה הקולי ייסגר, אלא אם כן אתה אומר שמענה קולי יגיד "הנך מועבר למענה קולי, השירות עולה כסף".

הוא לא ייסגר. אנחנו לא מציגים החלטה, אלא מציגים את עמדתנו לקראת השימוע. אנחנו מציעים שאדם לא יגיע לתא קולי לפני שישמע הודעה: "הנך מועבר לתא קולי".

ובהודעה ייאמר במפורש שהמעבר לתא הקולי עולה כסף?

אינני יודע מה בדיוק ייאמר בהודעה. אם הגעתי לתא קולי ואני לא מתכוון להשאיר הודעה, מייד כשאני שומע "הגעת לתא קולי" אני מנתק, לא מחכה לשמוע יותר מכך. אם אנתק במהלך ההודעה – השיחה כאילו לא התקיימה.

אחרי שתציגו את עמדתכם אתם מצפים שוב לקבל תגובות?

עד סוף השבוע נוציא לחברות נייר שמתמודד קודם כול עם כל הטענות שהן העלו. הן העלו טענות שצריך להתמודד איתן, כמו: אל תתערבו, אין לכם סמכות, כל מיני דברים מן הסוג הזה.

כבר היום כאשר אני מצלצלת למספר כלשהו והנמען לא עונה לי, האם אני לא מודעת לכך שהועברתי לתא קולי? הבעיה בכך שהמעבר הזה כרוך בתשלום.

היום תופסים אותך לא מוכנה, כאשר את מתקשרת את מועברת מייד לתא הקולי. גם אם ניתקת ובכלל לא התכוונת להשאיר הודעה, על זה שילמת. אנחנו רוצים לשנות את זה.

זאת העורמה, זה מה שרצינו למנוע. לא אכפת לי שתישמע הודעה: "אתה מועבר לתא קולי והשירות עולה כסף". ירצה – ייכנס, לא ירצה – לא ייכנס.

ד"ר כהן לא אומר במפורש שיובהר למתקשר שהשירות כרוך בתשלום, אלא יובהר לו שהוא עובר לתא קולי, ואז תהיינה פניות לוועדת הכלכלה שלא ידעו שההודעה בתא הקולי כרוכה בתשלום, ואולי בתשלום מיוחד.

אני רוצה שייאמר במפורש שהשירות כרוך בתשלום: "הנך מועבר לתא קולי, השירות בתשלום".

אני לא יודע האם היום אנשים אכן לא יודעים שהם משלמים כאשר הם מגיעים לתא קולי.

אנשים לא ידעו.

גם כאשר השאירו הודעה לא ידעו שזה כרוך בתשלום?

הם לא רצו להשאיר הודעה.

את זה אנחנו נפתור.

איך תפתור?

על-ידי זה שתקבל הודעה: "הנך מועבר לתא קולי", או: "אם אינך רוצה להיות מועבר לתא קולי תנתק עכשיו", ואז אין חיוב. עדיין לא עבדנו על הנוסח.

חשוב לי שהציבור יידע שהשירות כרוך בתשלום, שאדם יידע שאם הוא לא רוצה עליו לנתק את השיחה.

אולי נגיד אחרת, שאם תנתק לא תחויב. עוד לא נכנסנו לעניין הנוסח.


אחרי שנכתוב את ההתייחסות שלנו לכל התגובות, נסביר ונראה כיצד שקלנו את כל החלופות ונאמר שאנו סבורים שנכון ללכת על החלופה של ההכרזה הקולית. זה מה שאנחנו נכתוב. נצרף גם טיוטה של תיקון הרשיונות ונבקש את ההתייחסות הספציפית של החברות לפתרון הזה, לא לגבי הרעיון כולו, אם יש בעיה או אין בעיה. ניתן זמן סביר לחברות להגיב, נקרא את התגובות ונקבל החלטה סופית.

אני מבקש שתשלחו לוועדה העתק של המכתב שתעבירו לחברות. גם אנחנו רוצים להביע דעתנו, האם תיקון הרשיון הנדרש פותר לדעתנו את הבעיה או לא פותר אותה.

זה יפתור את הבעיה. זה בדיוק מה שאתה מעלה פעם אחר פעם בדיוני הוועדה.

לגבי שירותי חסימה לחיוג מטלפונים נייחים לניידים אמרת שתתן לי תשובה עד סוף השבוע.

אתן לך תשובה. אני רוצה להתייעץ עם האנשים שלי.

אני חוזר ואומר, לדעתי לא תהיה דהירה המונית לסגירת קווים. אני בטוח שרוב משקי הבית ירצו אפשרות להתקשר גם לטלפונים סלולריים, אבל מי שבאמת ירצה להתנתק, שזה עולה לו כסף רב ומעדיף לסגור את האפשרות הזאת, שתהיה לו אופציה. אני מבקש רק שתהיה אופציה כזאת, ש"בזק" תקבל אישור בכתב ממשפחה לנתק אותה מהשירות הזה.


זה המועד האחרון. אני מבקש ממך, נושא התא הקולי ונושא שרותי חסימה מטלפון נייח לטלפון נייד צריכים כבר להיסגר. גם בנושא שירות 144 אני מבקש לעדכן אותנו בכתב על המערך הסופי. אנחנו מבקשים לסכם את הנושאים הללו עוד בקדנציה הנוכחית לטובת עם ישראל, לאחר שעשינו בשיתוף פעולה הרבה מאוד דברים. אני חש שיש דברים שנמשכו יותר מדי זמן.


תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:10.