ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 21/03/2006

תקנות שירות התעסוקה (מסירת מידע לעובד זר בקשר לתיווך עבודה), התשס"ה 2005 תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ה 2005

פרוטוקול

 
PAGE
13
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

21.3.2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 556

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

שהתקיימה ביום שלישי כ"א באדר התשס"ו (21 במרס 2006) בשעה 11:30
סדר היום
תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה),

התשס"ה-2005.

תקנות שירות התעסוקה (מסירת מידע לעובד זר בקשר לתיווך עבודה), התשס"ה

- 2005.
נכחו
חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
מוזמנים
שאול מרידור – רכז עבודה ורווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

ברוך לוברט – משרד האוצר

שלום בן משה – מנהל יחידת הסמך לעובדים זרים

עו"ד תומר מוסקוביץ' – יועץ משפטי, משרד התמ"ת

עו"ד אורית שרפי – לשכה משפטית, משרד התמ"ת

עו"ד שי סומך – משרד המשפטים

רבקה מקובר – ממונה על חוק עבודת נשים, משרד התמ"ת

אלי פז – סמנכ"ל בכיר לשע"ח, משרד התמ"ת

אפרת גור – מרכזת ארצית, משרד התמ"ת

עו"ד טל דגן – קו לעובד

עו"ד ערן גולן – קו לעובד

לילי נתיב – איגוד לשכות המסחר

תניב רופא – סגן מנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות

רפ"ק נעמה שמיר – ע' יועץ משפטי מנהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים

אריאלה בן צור – יו"ר ארגון אחיעוז

חזקיה ישראל – מנהל ממונה, התאחדות התעשיינים

יוסטה בלייר – מזכ"ל התאחדות חלקאי ישראל
יועצת משפטית
ג'ודי וסרמן
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
רשמת פרלמנטרית
שרון רפאלי

תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה),

התשס"ה-2005.

תקנות שירות התעסוקה (מסירת מידע לעובד זר בקשר לתיווך עבודה), התשס"ה

- 2005.
היו"ר חיים כץ
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא תקנות שירות התעסוקה (מסירת מידע לעובד זר בקשר לתיווך עבודה), התשס"ה-2005; תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ה-2005. בדיון האחרון שניהלנו הייתה מחלוקת בין שועי המשק מהאוצר- -
שאול מרידור
שר התמ"ת זה שר האוצר, למיטב זיכרוני.
היו”ר חיים כץ
כן, שלחתי אותך אז. מאחר ששר האוצר ושר התמ"ת לא נפגשים, אמרתי לך שאולי אם הם לא יכולים להיפגש תסדר להם טלפון.

לשמחתנו, שר התמ"ת ושר האוצר, מר אהוד ומר אולמרט, נפגשנו וקיבלו החלטות. בבקשה.
אורית שרפי
את הסכום המרבי הורדנו ל- 2800 ₪.
היו”ר חיים כץ
למה כל-כך הרבה?
אורית שרפי
זה פחות.
היו”ר חיים כץ
למה הורדתם כל-כך הרבה?
אורית שרפי
קבענו את הסכום כי חשבנו שהוא משקף את החזר ההוצאות- -
היו”ר חיים כץ
2800 זה 80% משכר המינימום.
אורית שרפי
85%. ירדנו מ- 120.
היו”ר חיים כץ
התמ"ת כל כך רצה 120% בנימוקים כל כך דרסטיים, שלא יהיה שוק שחור ושלא תהיה עילה לעבירות, אז למה הוא לא עשה את זה חינם?
תומר מוסקוביץ'
בסופו של דבר, כל מספר שייקבע אפשר לשאול משני הכיוונים פה. אבל אין לזה תקנות שנכנסו, ולכן אנחנו עושים את זה לשנתיים. יכול להיות שבעוד שנה נגיד איפה אנחנו, ואיפה העולם, זה צריך להיות אחרת לגמרי. יכול להיות, אתה תהיה פה גם בוועדה הבאה, נבוא לפה שוב.
ג’ודי וסרמן
עורך הדין תומר מוסקוביץ', היועץ המשפטי של התמ"ת אולי לא היה פה כהצעת החוק הזאת נדונה פה. כשחבר הכנסת שאול יהלום, היושב ראש הקודם, דן בחוק הוא ביקש לדעת מה יהיה הסכום המותר, על מה אתם חושבים. כי החוק מאפשר מסגרת להתיר גבייה. הוא ביקש מכם להניח טיוטת תקנות, ואתם הנחתם טיוטת תקנות שאני מחזיקה אותה ביד, ובה כתוב 120%. אתם אמרתם אז שזה סכום סביר, זה לא גבוה מדי ולא נמוך מדי, זה יאפשר לכולם לחיות. יש ההתנגדות העקרונית של גבייה מן העובד, אבל הכנסת החליטה שזה בסדר, ואתם אמרתם שזה ריאלי, זה אמיתי, עם זה אתם יכולים לחיות וגם הלשכות יכולות לחיות, וזה יחסל את השוק השחור של גבייה של אלפי דולרים. חזרתם לוועדה לפני כמה חודשים ושוב הנחתם על השולחן 120% משכר המינימום- -
תומר מוסקוביץ’
ואז שר האוצר לא הסכים עם שר התמ"ת. היועצת המשפטית של הוועדה, הגברת וסרמן לא נתקלה בחייה במצב שבו אומרים ובסוף גומרים על פחות כדי לגמור? אנחנו המצאנו את הגלגל?
היו”ר חיים כץ
הוא היה אצל פסיכיאטר? זה פיצול אישיות.
תומר מוסקוביץ'
אתם יודעים שזה הפקידים ולא השר.
היו”ר חיים כץ
קשה לי להאמין שהפקידים מניעים את שר התמ"ת. את שר האוצר, יכול להיות.
ג’ודי וסרמן
אנחנו מדברים על ממשלה שהייתה בוועדה ואמרה דברים בשם הממשלה. לא מעניין אותי כרגע אם זה תמ"ת או משרד האוצר, על סמך זה אישרו את החוק.
שאול מרידור
הגענו לוועדה בפעם שעברה והייתה מחלוקת עם הממשלה שבעקבותיה לאחר התייעצות שלך עם מנכ"ל משרד התמ"ת ועם ראש אגף תקציבים הוחלט להגיע להסכמה למרות אי ההסכמות. ביקשת מאיתנו לחזור ולעשות יחד עם השר סדר בבית בין המשרדים כדי להגיע להסכמה.

זה מה שקרה. ביצענו עבודה לפני ההגעה לשר, והוא בסופו של דבר הכריע בין האינטרסים שהאוצר הציב מצד אחד לבין האינטרסים שהתמ"ת הציב מצד שני, וכך הגענו לסכום הזה, כאיזון בין האינטרסים. זאת התשובה לסכום הזה. למה הוא לא 120%? כי 120% הוצג בידי משרד התמ"ת שהיו לו אינטרסים מצד אחד - -
היו”ר חיים כץ
אפשר לקבל את הנתונים שהגעתם דרכם לסכום? בטח לא שלפתם מהאצבע, אתם הלא אנשים רציניים. בטח חישבתם את עלויות החברות, אם הם ירוויחו או לא ירוויחו, אם כדאי להם לעשות את זה.
תומר מוסקוביץ'
עושים תחשיבים ובסוף עושים מחיר, עושים סחר סוסים וסוגרים, ככה זה תמיד.
היו”ר חיים כץ
יש פה נציג מהלשכות?
אריאלה בן צור
אני יושבת ראש אגודת אחיעוז שמטפלת בעובדים זרים בתחום הסיעוד בלבד. כשפנינו לא פעם ולא פעמיים כדי לראות איך אפשר לטפל בבעיה של גבייה מהעובד הזר כתיווך – פנינו גם כמובן לאלי פז, לתומר ולכל מי שבקי בעניין הזה – כדי לבדוק האם אפשר לגבות עמלה, כי כפי שכולם יודעים גובים אותה באלפי דולרים. הוחלט לעשות סדר בבלגן. יחד כתבנו מסמך שבו הכלנו את כל ההוצאות שקשורות בתיווך הזה, והגענו למסקנה של הוצאות בסך 4000 שקל על הנסיעה, על המיון, על ההכשרה של העובד ועל הבאתו לארץ. מרגע שהוא עובד בארץ כמובן אין גבייה. הגבייה היא חד פעמית.
היו”ר חיים כץ
4000 שקל. מפה נובע 120%.
קריאה
כולל טיסה?
אריאלה בן צור
לא כולל טיסה. זה החישוב שהגענו אליו שיהיה סביר מבחינת העובד עצמו והיכולת שלו לשלם, וגם מבחינתנו כחברות שעוסקות בתיווך. זה המספר שהועברו עליו ניירות וטפסים. הייתה הסכמה עקרונית- -
היו”ר חיים כץ
הייתה הסכמה של התמ"ת, ולא הייתה הסכמה של האוצר.
אריאלה בן צור
בדיוק.
היו”ר חיים כץ
ועם המספרים שמוצעים עכשיו תדעו לחיות, או שתצטרכו לעשות מתחת לשולחן ומעל השולחן?
אריאלה בן צור
לא נדע לחיות איתם, נדע לחיות איתם בשחור, כמו שחיים היום בשחור. לא נדע לחיות עם המספרים האלה, יהיו מתווכים בדרך שיורידו קופונים, לא תהיה לנו אפשרות של שליטה.
תומר מוסקוביץ’
השחור יהיה רק על ההפרש מ- 4000?
היו”ר חיים כץ
אם כבר לאכול שייזל ריר. אם לא צריך לאכול, אז לא אוכלים.
תומר מוסקוביץ’
אני מוכן לוותר על 15 אלף דולר, אבל אם לקחת לי את ה- 1000 שקל האחרונים, גמרנו, עכשיו אני אקח את ה- 15 אלף דולר. זה נשמע לך רציני? הוא תמיד יכול לקחת מהמעסיקים.
היו”ר חיים כץ
אם אתה שולח אותי לגנוב, אני כבר לא מוגבל. יש גנב קטן וגנב גדול- -
תומר מוסקוביץ'
זה לא ככה, אני לא שולח אף אחד לגנוב. בסופו של דבר התחשיבים האלה הם על הנייר.
אלי פז
אנחנו ישבנו מולם ומול גורמים נוספים כדי לבדוק מהו הסכום הריאלי שיעמיד אותנו במצב מתאים עם סיכון יחסית קטן לעבור על החוק. לכן הסתפקנו ב- 800 דולר. אנחנו נמצאים עכשיו בשעת מבחן, אנחנו יכולים למשוך את העניין, ואז ימשיך להיות עושק מאוד מהותי של העובדים הזרים, או שננסה לחיות עם 600 דולר. איך אפשר לגשר בין 600 ל- 800? על-ידי שני דברים: ראשית, שולי הרווח של החברות שהם לא גדולים יצטרכו לרדת במידה מסוימת, ויחייבו לגבות כסף מסוים גם אם הוא 100 דולר מהמעביד וממזמין העובד. בהנחת עבודה שאנחנו לא יכולים להשיג את הטוב ביותר, אני מוכן לנסות לחיות בפרק זמן של ניסיון. הסיכון היה קיים גם אם היינו קובעים 2000 דולר, כי כשגובים בסין 10000 דולר בשרשור של תיווכים, גם כשאתה יורד ל- 2000 דולר זאת נפילה מ- 10000. לכן קבענו פרק זמן כדי לראות האם הדברים יכולים להתנהל נכון לפי החוק. אם לא חוזרים לקצה השני- -
היו”ר חיים כץ
אם יש פרק זמן מוגדר, למה האוצר לא יסכים ל- 4000 שקל, כשאלה העלויות האמיתיות? היום האוצר בא לוועדה ואומר שככה הוא רוצה – תחליטו בסדר, לא תחליטו גם בסדר.
אלי פז
יש לו נימוקים, הוא יכול ודאי לומר אותם.

יש לנו הסכמה של משרד החוץ לקבוע שמדינות שאנחנו חושדים שהעושק בהן הוא מהותי, כמו סין, יפסיקו לייבא עובדים משם, כי גם אם יעשו סלטה באוויר לא יצליחו לרדת גם ל- 800 דולר מ- 10000 דולר. יש הסכמה של משרד החוץ למיין את המדינות לפי מקורות שמביאים את העובדים הזרים. תנו לנו לפעול בצורה חכמה ולראות אם הצלחנו. אם נכשלנו – והסיכוי לא קטן שניכשל – התקנות האלה לא יחודשו.
תומר מוסקוביץ’
כי לולא התמהמהנו - - -דיברו, דיברו.
היו”ר חיים כץ
מילא, אתה צריך להתכופף לאוצר, למה אני? באים ואומרים שלא ידעו לחיות עם זה, אתה שולח אותי לגנוב.
ג’ודי וסרמן
אני רוצה להוסיף עוד משהו. תיקון מס' 14 עשה שני דברים: מצד אחד קבע איסור והגביר את הענישה, ומצד שני אמר שיותר לגבות מה שיתירו בתקנות. עכשיו אתם אומרים שעם 85%שספק אם תוכלו לחיות. אבל בעוד שנתיים ה- 85% האלה יימחקו. אנחנו נשארים עם האיסור ועם הסנקציות המוגברות ובעצם בכלל בלי סכום שיותר לגבות.
אלי פז
זה המקל שיהיה כנגד הלשכות. יש להם אינטרס כן להצטופף.
היו”ר חיים כץ
השאלה היא אם אפשר להצטופף עם הסוס, הסוס יתרגל לא לאכול?
תומר מוסקוביץ’
הוא תמיד יכול לקחת מהמעסיק. לפי החוקים הרגילים- -
היו”ר חיים כץ
המעסיק, כבר אין לו. כבר לקחו לו קצבת זקנה וקצבת נכות. אין לו, נגמר.
טל דגן
אני מקו לעובד. אני חוזרת על העמדה העקבית שהצגנו. כל פעם נשאלת השאלה מה יעשו עם הפער שבין 120% ל- 85%, והתשובה היא לקחת מהמעסיק 100 דולר, ואפשר יהיה לכסות את ההפרש. אנחנו כל הזמן מעלים את השאלה העקרונית, מדוע מלכתחילה לא יישא המעסיק בעלות העובד הזר. המעסיק הוא לא רק קשיש או נכה, זה גם החקלאי וגם קבלני הבניין שמרוויחים מכך שהם מעסיקים עובדים מאוד בזול. מדוע הם לא יישאו בעלות של הבאת העובד הזר? חברות התיווך לא צריכות לעבוד חינם. ברור שהן חברות פרטיות שמטרתן רווח, אבל הרווח יכול לעבור, כפי שקורה בעולם בכלל כשמעסיקים עובדים, והחברה שרוצה להעסיק עובדים ומקבלת אותם דרך חברת השמה, משלמת לחברת ההשמה. לכן אין סיבה שהמעסיקים לא יישאו בעלות השירות שניתן להם. מה גם שבסופו של דבר הם מקבלים עובד שהם יכולים להעסיק בשכר מאוד זול; הם לא היו יכולים למצוא עובדים ישראלים באותם תנאי שכר, מעבר לניצול שנעשה – כלומר, גם אם היו מקבלים את כל התנאים, זה עדיין שכר מאוד נמוך לעבודה שנעשית. דבר שני, אם תהיה החלטה לקבל את התקנות אין הצדקה שזה יהיה לשנתיים. יש חשש אמיתי שגם העלה משרד התמ"ת שהעובדים ישלמו 600-800 דולר, ומתחת לשולחן עוד אלפי דולרים. לכן אין הצדקה שהניסיון הזה ייארך שנתיים. לפחות שהניסוי יוגבל לשנה אחת, ואפשר יהיה לראות שאכן הוא עובד.
תומר מוסקוביץ'
כבר התחלת להביע תמיכה.
טל דגן
אני לא הבעתי תמיכה, העמדה שלנו שאנחנו מתנגדים היא די ברורה.
היו”ר חיים כץ
נקבע כבר שמותר לקחת מהעובד בניגוד לדעתך ולדעתם של עוד כמה אנשים. עכשיו אנחנו מדברים על כמה.
טל דגן
אז בוודאי שאין הצדקה לקחת 120% משכר המינימום. כל שקל מעבר לאפס הוא מיותר, וצריך לקחת אותו מהמעסיק.
שלום בן משה
אני מנהל יחידת הסמך לעובדים זרים, ואני אחראי על כל העניין הזה – גם על מתן ההיתר וגם על זכויות העובדים. אני מייצג את קו לעובד, כי אני צריך לדאוג לעובדים הזרים שלא יגזלו אותם כמו שגוזלים אותם באלפי דולרים. כולם יודעים וכולם מרוצים או לא מרוצים, וזהו.

אחת הדרכים להתמודד עם התופעה החמורה הזאת היא לתת באופן לגיטימי אפשרות לגבות כסף מהעובד כי גובים מהם סכומי עתק. לכן הדרך היחידה, כפי שהכנסת החליטה כבר, היא לאפשר לגבות מהם כסף. השאלה היא מהו הגובה הסכום. אני לא הייתי שותף לדיונים הקודמים, ומבחינתי 600 דולר, הסכום שמשרד התמ"ת והאוצר החליטו עליו- -
היו”ר חיים כץ
אתה שם לב שהתמ"ת שקטים.
שלום בן משה
הם תיאמו את זה גם עם ממלא מקום ראש הממשלה.
היו”ר חיים כץ
וגם שר האוצר ושר התמ"ת. הם נפגשו?
שלום בן משה
הם נפגשו והסכימו על כך.

הסכום הזה הוא סכום קטן. אני בעד סכום גבוה יותר. לכן אני שואל שאלה: האם הוועדה יכולה להחליט שעל 600 הדולר האלה היא מוסיפה 200? האם בסמכות הוועדה להחליט החלטה כזאת?
היו”ר חיים כץ
לא, הם ימשכו את התקנות. הוועדה יכולה לא לאשר את התקנות, ולהמליץ לשר להעלות את הסכום. נמצא פה נציג האוצר, ובידיו התשובה.
שלום בן משה
אם הוא יסכים, אפשר לשנות את מה שכתוב?
היו”ר חיים כץ
אם הוא יסכים אפשר לעשות מה שרוצים.
קריאות
- - -
ערן גולן
אתה לא יכול להביע עמדות שהן בניגוד לעמדת המשרד.
היו”ר חיים כץ
אני קובע פה מה הוא יכול ומה הוא לא יכול, ולא אתה. הוא יגיד מה שהוא רוצה, גם אם זה לא נראה לך. ואם שוב תדבר אני אוציא אותך החוצה.
שלום בן משה
אם המשמעות של העניין היא שלא יאשרו את התקנות כרגע כי זה הסיכום, אני אסתפק בסכום שקבוע כאן.
היו”ר חיים כץ
אפשר לחיות עם הסכום הזה? להערכתך, לא.
שלום בן משה
תן לי את זכות הדיבור כי מי שבסופו של דבר אחראי לזה זה אני. אני אחראי על העובדים הזרים ועל זה שהם משלמים כסף ועל זה שגוזלים אותם. אני חותם על ההיתרים האלה בעצמי, לא אף אחד אחר.

אני אסתפק במה שמופיע כאן כדי לאשר את התקנות, כדי להפעיל את זה, וכדי להתחיל לראות אם זה ניתן להיעשות.
חיים חדד
אני מייצג את החקלאים. מכיוון שדעתנו לא נשמעה, והיה צליל של התיימרות של כמה אנשים לייצג אותנו כאן, החלטתי בכל זאת להביע את עמדת החקלאים.
קריאה
מי עשה את זה?
חיים חדד
קו לעובד אמר שהחקלאים ישלמו. קו לעובד גם לא עובדים בהתנדבות, אם הם יוכלו גם לנכס את העובדים הזרים אז יהיה בסדר.

מכיוון שדעתנו היא שאסור לקחת מהעובדים כסף בכלל, בניגוד לדיונים בוועדות אחרות אנחנו תומכים בהצעת המינימום שהציע משרד התמ"ת, וצריך ללכת על סכום המינימום שצריך לקחת מהעובד. בהנחה שמי שמביא את העובד שלו לבד לא יכול לגבות את העמלה בכלל, אין שום סיבה שהלשכות ייקחו יותר מ- 600 דולר.
שאול מרידור
אני מבקש להדגיש בבולד שהוא תומך בעמדת האוצר.
חיים חדד
זה רק ימנע את זה.
היו”ר חיים כץ
אני מעוניין לשמוע את נציג האוצר.
שאול מרידור
שי רצה לומר משהו.
שי סומך
השאלה אם 600 או 800 היא לא ממש שאלה משפטית, זאת שאלה עובדתית יותר. אני מבקש שהוועדה תעשה כל מאמץ כדי לאשר את התקנות בסכום כלשהו שייקבע כי כבר יותר מדי זמן כל החוק והתקנות מתעכבות. לדעתי, כמעט כל מי שנמצא כאן סביב השולחן רוצה לקדם את התקנות, ואני מבקש מהיושב ראש לעשות כל מאמץ.
היו”ר חיים כץ
יש שני באגים גדולים בתקנות: האחד הוא המחיר, שהלשכות אומרות שהן לא יכולות לחיות עם זה, ואנחנו לא יודעים לחיות עם זה, וגם התמ"ת יודע שאי אפשר לחיות עם זה.
אלי פז
לא שאי אפשר, שקשה.
היו”ר חיים כץ
בסדר, גם התמ"ת יודע שאי אפשר לחיות עם זה.

הדבר השני הוא ההגבלה של פרק הזמן.
שאול מרידור
שאף אחד לא ישלה את עצמו מבחינה כלכלית – אני שם את העניין החוקי בצד כי גם כיום החוק אומר שאסור לגבות כסף מהעובד, ושלום יעיד טוב יותר ממני שהסכומים שנגבים מהעובדים הם אלפי דולרים במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע יותר זה גם מגיע ל- 10000 ויותר. שאף אחד לא ישלה את עצמו שמנגנון כלכלי שמאפשר לגבות 600, 800, 1000 או אפילו 2000 דולר יבטל מנגנון כלכלי שקיים היום, שדרכו גובים 10000 או 12000 אלף דולר – אל תשלו את עצמכם, מנגנון כזה לא יכול לעשות את זה לבד.
היו”ר חיים כץ
אם המנגנון הוא פיקציה, למה אתה מתעקש על המחיר?
שאול מרידור
אני אגיד הכול.

עמדת הבסיס הייתה שאם סכום צריך להיגבות הוא צריך לכלול הוצאות מאוד מינימליות, והערכנו אותן בסביבות 100 דולר בארץ לתאגידים בארץ. ראינו את התחשיבים שמר אלי פז הציג בפנינו, שאני מניח שתואמו עם הלשכות. בחלק מהדברים – התחשיב, ההוצאות ועל כמה שהן עולות – הסכמנו ועל חלקם לא הסכמנו.

אני לא חושב שזה המקום להיכנס לדיון הזה. הדיון הזה התקיים במשרדי הממשלה, ובעקבותיו, ואחרי שהשר ראה את כל הנתונים ושמע את שני הצדדים הוא החליט על הסכום שהחליט, ביודעו שזה סכום שהוא לא בדיוק התחשיב שהציג אלי פז, ולא בדיוק מה שאנחנו חשבנו שהוא הנכון.
היו”ר חיים כץ
הוועדה גם יכולה לראות את הנתונים?
שאול מרידור
הנתונים אצל מר אלי פז.


צריך לזכור שרוב העובדים הזרים הם לא בתחום הסיעוד, אלא בתחומים אחרים, ועלותו של העובד הזר צריכה להתגלגל על המעסיק. אם יש עלות עודפת היא צריכה להתגלגל על המעסיק כי הוא לא רואה עלות אמיתית של עובד זר, הוא לא רואה את העלות שלו לא במשק- -
קריאות
רוב העובדים הזרים הם בסיעוד.
שאול מרידור
רוב העובדים הם לא בסיעוד.
שלום בן משה
זה לא מוחלט.
שאול מרידור
ככל שאפשר המעסיק צריך - - -את העלות של העובד הזר. גם במקרה הזה, זה מה שאנחנו חושבים. אנחנו גם חושבים שבהינתן התחשיבים שראינו 600 דולר זה מעל ומעבר למה שצריך. 9 לשכות אומרות שהן לא מסוגלות? גם אם אני הייתי עסק פרטי הייתי אומר שאני לא מסוגל, אם אני יכול לקבל מהממשלה עוד קצת. אני מבין את זה, זה גוף עסקי. בדקנו את התחשיבים האלה, והם מופרזים, ואפשר לחיות גם עם הרבה פחות מ- 600 דולר. 600 דולר היה הסיכום של השר אחרי שהוא הבין את שני הצדדים ואת כל הטיעונים מכל צד, וזה הסכום המקסימלי שאנחנו מוכנים לו.
היו”ר חיים כץ
זאת אומרת שאם אני אגיד שאני לא מאשר את זה מעבר לסכום הזה, אתה מושך את התקנות.
שאול מרידור
אם אתה לא מאשר, התקנות לא יכולות להיחתם.
היו”ר חיים כץ
נכון, לא ייחתמו. או שנאשר בסכום יותר גבוה.
שאול מרידור
הם לא ייחתמו. אל תשלח אותנו חזרה הביתה לעשות חושבים, ישבנו שעות על גבי שעות במשרד התמ"ת ובמשרד האוצר, זה הגיע עד הכרעת השר, אפילו כבר בהיותו ממלא מקום ראש הממשלה כשזמנו לא היה פנוי, כי לא הצלחנו להגיע לזה ברמת הטיעון הכי גבוהה, ובסופו של דבר השר הכריע. עכשיו לכופף עוד, זה לא בסדר, לטעמי. המלצתי החד-משמעית תהיה לא לחתום על התקנות מעבר ל- 2800 שקל.
היו”ר חיים כץ
אני רוצה לעשות הפסקה של 10 דקות. אני אחשוב מה אני רוצה מעצמי.


אנחנו מחדשים את הדיון. מתי אתה רוצה להתחיל את זה?
אלי פז
בעוד חודשיים, ב- 1 ביוני1. הם צריכים להחתים את העובדים על חוזים חדשים.
היו”ר חיים כץ
וזה יהיה עד 1 ביוני 2008?
אלי פז
כן.
היו”ר חיים כץ
למה אתה רוצה את זה רק לשנתיים?
אלי פז
אם לא הייתי עם רגליים על הקרקע הייתי אומר שנה. אני רוצה מקל כלפי הלשכות כדי שיפעלו לפי מה שאנחנו דורשים. שנה לא תספיק לנו לבדוק את העניין, אתה יודע מה זה שנה במדינת ישראל, איך גולשים לפה ולשם. כדי לבטל בכל מקרה אתה צריך מספר חודשים. אחרי שנה וחצי נעשה הערכת מצב; אם צריך לבטל צריך להודיע מראש שוב כי צריך לשנות את החוזים וכדומה. לכן חשבתי ששנתיים זה זמן חכם, מעשי. אני מציע שבעוד שנה וחצי נצטרך להופיע בפני הוועדה ולומר מה השגנו בשביל מדינה. הצליח הקונץ או לא הצליח; נכשלנו – לא יוארך, נודיע על ביטול. אני לא אתבייש. זה היה ניסיון חשוב- -
ג’ודי וסרמן
גם ביטול החוק – תיקון מספר 14 או רק את הגבייה המותרת?
אלי פז
את הגבייה המותרת, ולהשאיר את האיסורים כדי שללשכות יהיה אינטרס להתיישר בדיוק כמו שרצינו עם מאזן אימה- -
תומר מוסקוביץ’
אם מישהו מחברי הכנסת ירצה לבטל את החוק, הוא כמובן יוכל.
ג’ודי וסרמן
זאת הצעה ממשלתית.
תומר מוסקוביץ'
אי אפשר לבטל חוק ממשלתי והצעת חוק פרטית?
ג’ודי וסרמן
אפשר בהחלט.
היו”ר חיים כץ
מאחר ששמענו את עניין פרקי הזמן, אני חוזר אל שאול. אני לא מוכן לתת יד לשוק שחור מתחת לשולחן ומעל השולחן.
שאול מרידור
גם אנחנו לא.
היו”ר חיים כץ
מאחר שהגופים אמרו שהם לא יידעו לחיות עם זה, תחזור הביתה. אתה אמרת 2800 שקל, ואני 3335, שזה שכר המינימום. אם תיתן לוועדה הסכמה אני אכנס את הוועדה ביום חמישי ואאשר, ואם לא – שלא יהיו תקנות. תודה רבה, הישיבה נעולה.


(הדיון התחדש לאחר 10 דקות של הפסקה)
היו”ר חיים כץ
אני שמח להתכבד לישיבה נוספת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. אחרי שסגרנו את התאריכים, ובכל זאת האוצר הסכים להיעתר חלקית, אנחנו נעלה את הסכום ל- 3050 ₪, והעדכון יהיה צמוד למדד, לפי הקבוע בחוק. אני אעלה את התקנות לאישור. מאחר שאין כאן יותר מדי חברי כנסת שמתנגדים התקנות אושרו פה-אחד.
ג’ודי וסרמן
שתי התקנות.
היו”ר חיים כץ
גם על מועד התחולה?
ג’ודי וסרמן
כן, התאריכים: 1 ביוני 2006- -
היו”ר חיים כץ
עד 1 ביוני 2008.
ג’ודי וסרמן
- - ותקנה 3 (א) עד 1 ביוני 2008 .
תומר מוסקוביץ'
ב- 1 ביולי זה מתחיל, אז ב- 30 ביוני זה ייגמר.
היו”ר חיים כץ
עד 30 ביוני 2008.
ג’ודי וסרמן
התקנות האחרות, תחילתן היא גם ב- 1 ביולי?
היו”ר חיים כץ
כן, אותו דבר, 1 ביולי. הוועדה מאשרת את שתי התקנות פה-אחד. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35

קוד המקור של הנתונים