ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 23/03/2006

מעמדם של בני קיבוץ בעלי מוגבליות

פרוטוקול

 
PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

23.3.2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 554

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום חמישי, כ"ג באדר התשס"ה (23 במרץ 2006), שעה 10:00
סדר היום
מעמדם של בני קיבוץ בעלי מוגבלויות
נכחו
חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר
מוזמנים
עו"ד אדי וייס, משרד הרווחה, סגן היועמ"ש

יעקב עמר, משרד הרווחה, יועץ השר לענייני הביטוח הלאומי

מרים כהן, משרד הרווחה, מנהלת המחלקה לשירותים קהילתיים

עו"ד בלהה ברג - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יועמ"ש

עירית פלדמן – ביטוח לאומי, מנהלת אגף גמלאות נכות

עו"ד איטה ילין – סגן רשם האגודות השיתופיות

עו"ד רות לירז-שפירא - רשם האגודות השיתופיות

עו"ד תרצה ליבוביץ - בזכות, לשכה משפטית

מרדכי וירשובסקי – ארגון הגג של הנכים

גדעון פלס - ארגון "אהדה" וחבר הוועדה לבחינת מעמדם של בני קיבוץ

דן שרון - חבר הוועדה לבחינת מעמדם של בני קיבוץ עם מוגבלות

רות להב - חברת הוועדה לבחינת מעמדם של בני קיבוץ עם מוגבלות

אבשלום דולב - יו"ר הוועדה לבחינת מעמדם של בני קיבוץ עם מוגבלות
יועצת משפטית
ג'ודי וסרמן
מנהל/ת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
אסתר מימון

מעמדם של בני קיבוץ בעלי מוגבלויות
היו"ר שאול יהלום
רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו נמצאים כאן בקבלת הדוח של הוועדה לבחינת מעמדם של חברי קיבוץ ובני קיבוץ עם מוגבלות. לפני הכול, למרות שבדרך כלל מודים אחרי, אני רוצה להודות, קודם כול, ליושב-ראש הוועדה, אבשלום דולב. כפי שאתם רואים הוא השקיע, ואני יודע שהוא השקיע, למרות שזה לקח קצת יותר זמן ממה שחשבנו, וההשקעה היתה רבה יותר. קודם כול, תודה רבה.


כל אחד ייקח את הדוח, אני רואה אותו בפעם הראשונה. ביקשתי שהגשת הדוח תסתיים לפני סיום הכנסת הנוכחית. כמובן, בחלק מהדברים, אני מניח שבכנסת הבאה הוועדה הזאת, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תצטרך למיין מה שהתקבל, אולי באחת הקבוצות של המיון לא יהיה כלום, מה שיהיה, שחלק יתקבל בהבנה ובהסכמה על ידי התנועות המיישבות הקיבוציות, וחלק, הלוואי ולא, ייתכן ויצטרך לעבור איזו חקיקה או החלטה של משרד רשם האגודות השיתופיות. תישאר עוד הרבה עבודה. מאחר שהתחלנו בקדנציה הזאת, ביקשתי שהגשת הדוח תהיה עוד לפני סיום הכנסת, ושתיחשב לנו כפעולה לכנסת השש-עשרה, ואכן נענה לכך היושב-ראש, מר דולב. רשות הדיבור לך, אבשלום דולב. תן לנו סקירה, בבקשה.
אבשלום דולב
בוקר טוב. בתחילת דברי אפתח ואומר שאני מודה לשאול יהלום שעמד על כך שהדוח יוגש עוד בכנסת הזאת, משום שזה אילץ אותנו לעסוק בסיכומים כמה שיותר מהר. בחודש האחרון, בהחלט היינו לחוצים מאוד. בסופו של יום יצא דוח שמקיף כל מיני נתונים. קודם כול, אני אמסור את הנתונים הבסיסיים, ואחר כך כמה דברים מרכזיים בדוח.


הדוח עצמו מורכב בשיטה שאני מודה שלא כל כך הרבה פעמים ראיתי, כשהוא בנוי על כך שמוצגות בעיות, ולצדן של הבעיות מוצגים המלצות ופתרונות. הדוח עצמו מחולק לשתי קטגוריות מרכזיות: האחת, הקטגוריה שעוסקת בכל יחסי הפנים הקיבוציים, והשנייה, עוסקת במערכת היחסים בין הקיבוץ לרשויות המדינה.


בדוח עצמו מוצגות כ-14 בעיות מרכזיות, ואני אגע בכמה מהן, ובצדן – 40 המלצות שונות ומגוונות. יש פרק אחד, שהוא הפרק המאוד מרכזי, דרכי הטמעה, ואני אדבר עליו אחר כך, כי דוח ראוי לו שלא ישכב על מדף הספרים, אני לא רוצה לומר של חברי הכנסת, אבל של עם ישראל, ולא יעשו איתו כלום, ולכן הקדשנו לזה פרק מיוחד, ונדבר עליו בהמשך.


קיבלתי לרשותי את פרוטוקול מספר 314 מישיבת ועדת העבודה והרווחה, שקיימה את ישיבתה כאן ב-27 בדצמבר 2004, וקראתי אותו. אני מכיר את מצב האנשים עם מוגבלות בקיבוצים, מעבר להיבט הציבורי, גם בהיבט האישי, ולכן לא הייתי צריך להעמיק הרבה בקריאת הדוח כדי להבין שיש לנו פה בעיה לא פשוטה. טוב עשה שאול יהלום שהקים ועדה מן הסוג הזה, אם כי היו חסרים לנו כאן שני משרדי ממשלה מאוד חשובים – משרד העבודה והרווחה, ובעיקר הרווחה, שלא היתה בפנים. זה היה חסר מאוד; גם משרד הבריאות לא היה, שהיה יכול לתרום בכמה נושאים. בסך הכול הגענו, לא לכולם, אבל לחלק גדול מהם. בעובדה שהמשרדים האלה לא היו, נתנו אמירה מאוד ברורה. אנחנו מצפים שהיושב-ראש יעביר, אני מאוד אשמח אם זה יהיה עוד היום, את הדוח, למשרדים הנוגעים בדבר, לבקש את תגובותיהם בנושאים השונים, הרלוונטיים להם, שמופיעים בדוח, ואולי הם יעלו דברים שלא היינו ערים להם. זה מופיע בעמוד 18 בדוח בצורה ברורה וכתובה, לכן אין צורך לפרט. צריך להעביר זאת לכל המשרדים להתייחסות, ונראה לי שגם תהיה התייחסות, כי יש דברים שצריך להתייחס אליהם.


הדוח עצמו, בגדול, בנוי על בסיס עדויות של אנשים, או שהופיעו בוועדה ומסרו עדות, או שכתבו מכתבים לוועדה. קיבלנו כ-30 פניות. בסך הכול נחשפה תמונה שאפשר לומר בגדול, שיש בה הצגת מצוקה אמיתית של אנשים עם מוגבלויות, בין של חברים ובין של בנים, שתלויים בחבר קיבוץ. דרך אגב, המינוח "תלויים" מאוד קשה לאנשים, והשתדלנו מאוד לא להזכיר אותו בדוח, למיטב ידיעתי אולי הוא מופיע במקום אחד, למרות שיש לו ביטוי בתקנות רבות של רשם האגודות. אנחנו היינו רגישים מאוד גם לתחושות.


מתוך העדויות ראינו שיש מצוקה, ושהיא זקוקה לפתרון, והעיקרון המרכזי של הדוח, שעיקר הפתרון בא בעזרת הסכמות. הסכמות זה המוטו של הדוח. אם ההסכמות יושגו, הרי שיהיה קל לא רק לפתור את הבעיה, אלא גם לחיות עם הפתרון לאורך שנים.


בפרק של פתרון סכסוכים אנחנו ממליצים על הגישור כפתרון ראשון בקיבוצים, ואנחנו גם מציעים תיקון בעניין הזה בתקנות הסיווג, וכהנה וכהנה עוד פתרונות, כשאנחנו מדגישים כל הזמן את ההסכמות ואת ההסכמים, הסכמות שבעקבותיהן באים הסכמים, שנכון בקיבוץ המתחדש, כשהקיבוץ עובר שינוי, לתת להם ביטוי מסודר שיוכל גם לתת תחושה יותר טובה למי שזקוק לקיבוץ ולקרנות העזרה ההדדית לעתיד לבוא.


במהלך בירור הוועדה היו לנו שני אירועים מאוד משמעותיים בתנועה הקיבוצית: האחד, פרסום תקנות, מה שאנחנו קוראים לו "סיווג הקיבוצים", אגד של שש תקנות לקיבוץ המתחדש שפורסמו ב-20 בדצמבר, ונכנסו לתוקפן ב-19 בינואר 2006, כאילו הקמת הוועדה חזתה שבמהלך הדיון יהיו הפרסומים. בתקנות שנכתבו – מתוך מה שאמר רשם האגודות, שליווה את הוועדה בהרבה פרגון ורצון לשמוע, וגם, בסופו של יום, יהיו לו כמה מטלות בעניין – התקנות של הסיווג של הקיבוצים, יש הרבה מאוד אמירות לגבי האוכלוסיות החלשות בקיבוצים, בכל הנושא שנקרא "תקנות ערבות הדדית". ומה שקרה, שהדוח שלנו היום הוסיף פירוט יתר לתקנות האלה, ובמקומות מסוימים גם מציע תיקונים. זה אירוע אחד, והוא מכונן במובן הזה, שכ-200 קיבוצים יצטרכו במהלך חצי השנה הקרובה להגיע אל רשם האגודות, אנחנו לא מאמינים שכולם יגיעו, להגיע אל שתי עורכות דין מרשם האגודות שנמצאות פה, איטה ילין, שהיא סגנית הרשם, ורותי אלירז-שפירא, להציג את התקנון החדש בקיבוץ המשתנה ולהציג את הפרקים שקשורים לאותן אוכלוסיות חלשות, בין השאר גם לאנשים עם מוגבלות. הרשם הוא בבחינת האוכף המרכזי גם של הדוח שלנו וגם של התקנות שתיקן בעניין. זה כלי מאוד חשוב, שצריך לא רק להיעזר בו, אלא לטפח אותו , ללמוד אותו, ובסופו של יום, לעבוד איתו ביחד.
היו"ר שאול יהלום
אמרת שיש בדוח שלכם כמה תיקונים, האם הם משתלבים, ואין סתירה?
אבשלום דולב
התיקונים משתלבים, משלימים ומתקנים, לאור העדויות הם מרחיבים.
היו"ר שאול יהלום
אתם לא חולקים?
אבשלום דולב
אין מחלוקות, הצוות הזה עבד בלי מחלוקות.
שאול יהלום
אני רואה שכתוב "פה אחד".
אבשלום דולב
יש שתי הסתייגויות לסעיפים מסוימים, אבל בסך הכול, הצוות הזה עבד בהרמוניה מלאה.


האירוע השני שקרה הוא האירוע של מינהל מקרקעי ישראל. מינהל מקרקעי ישראל לא הוזמן לישיבה, אבל היתה שיחה מעניינת מאוד עם שולה בן-צבי, מנהלת האגף החקלאי במינהל, ערב הבאת מה שנקרא "החלטה 979", לקביעת הזכויות בחלקות הבנייה, בנחלות, גם של קיבוצים, ושם היתה אמירה מאוד מעניינת, והערנו את תשומת לבה של שולה בן-צבי לעניין האנשים עם מוגבלויות. האמירה היתה ששיוך יחידות דיור יתאפשר רק למשפחת חברים באגודה, וכן למשפחת חברים חדשה, כהגדרתה. הצגנו בפניה את הבעיה, שיש לנו קבוצה של בנים התלויים בהוריהם, שהם לא יהיו חברים בקיבוץ מטעמים רבים, אבל הם זקוקים לאותו שיוך, גם כזכות המדור, זכות המגורים, אבל גם כאיזה בסיס כלכלי לאפשרות של מתן משכון כזה או אחר לאספקת צורכיהם בעתיד. ושולה בן-צבי, בתוך שעות, ללא תנועות וללא מישהו נוסף, הכניסה תיקון חשוב מאוד להצעה, ואני אקרא אותו, כי אני רואה בו דבר חשוב מאוד: "על אף האמור בסעיף" – שהזכרתי, של שיוך רק למשפחת חברים – "המינהל יתיר שיוך יחידות מגורים מתוך חלקת המגורים לבעלי מוגבלויות שאינם משפחת חברים באגודה, על פי החלטת האסיפה הכללית של הקיבוץ- - -יתר ההוראות החלות לגבי משפחת חברים יחולו כמפורט גם בעניין זה". זאת החלטה משמעותית מאוד, זאת היתה יוזמה מיידית של שולה בן-צבי, זה הועבר והתקבל בברכה, וזה גם הקהה מאוד את המתח סביב מעמד הבנים עם המוגבלויות בקיבוצים – האם לתת להם מעמד של חבר או לא. ולכן יש פה פתרון מאוד חשוב לעניין, נראה לי שהוא גם יתקבל על ידי ההורים בצורה מאוד חיובית.
היו"ר שאול יהלום
על כל פתרון כזה צריכה להחליט אסיפת הקיבוץ.
אבשלום דולב
כן. מופיע בהמלצות הוועדה בסעיף הזה אמירה מאוד ברורה, בעמוד 12. אנחנו מנסים לענות על השאלה שעלתה, כתבנו שהבעיה היא שכתוב: "'רשאי הקיבוץ' ונוסח זה מותיר את שיקול הדעת בידי הקיבוץ ועלול לגרום לפגיעה באוכלוסיות עם מוגבלות. הוועדה דנה בשאלה האם, מתי, ובאילו נסיבות, ראוי לחייב את הקיבוץ לשייך יחידת מגורים לבן קיבוץ עם מוגבלות". זאת אומרת, לא רק רשאי, אלא גם מחייב. המלצת הוועדה אומרת שבמקום ש"קיבוץ משייך יחידות מגורים לחבריו ישייך יחידת מגורים גם לבן עם מוגבלות, אם, וככל, שהוריו או האפוטרופוס ביקשו כן. ההנחיה הזאת לא תחול אם הבטיח הקיבוץ לבן הקיבוץ, באמצעות הוריו, בטוחות מספקות אחרות למחייתו ולאספקת צרכיו המיוחדים, המבטיחות את צרכיו לכל ימי חייו, ובכלל זה זכות המדור, כשם שהייתה יחידת המגורים מבטיחה זאת".
המהלך אומר בגדול
הקיבוץ רשאי, הקיבוץ מחייב. עם זאת, אם הקיבוץ – ויש כבר היום קיבוצים שעושים את זה – עושים קרנות מסודרות על שם הבנים, כמובן זה נתון לשיקולם. יש פה גם הצעה לחקיקה. אני לא אכנס לכל הפרטים, אבל בגדול הוועדה התייחסה לזה. בלי המהלך של שולה בן-צבי זה לא היה עובד, וזה ביוזמתה, בלי כל המהומה מסביב.


אני לא אפרט את כל השאלות שעלו, כמו פיצוי נזקי גוף שהועברו לקיבוץ בעבר, והנה החבר נחשף עם הקיבוץ המתחדש לצורך להתפרנס, אבל הוא נשאר עם נזק הגוף שלו, ואיך צריך להתייחס לזה. יש המלצה איך להתייחס לזה; לנושא של הסכמים בין הקיבוץ לבין הורי בנים עם מוגבלות, איך עושים ומה עושים; תעסוקת אדם עם מוגבלות; הקלות במיסוי הפנימי בקיבוצים. אנחנו ממליצים פה לפעול כך שגם יהיו הקלות, בעיקר על התשלום, למי שאיננו חבר ותלוי בהוריו, וגם על אלה שמקבלים את ההקלות במועצה האזורית; יצירת מקורות למימון, אנחנו מציעים פה דברים, ועוד כהנה וכהנה.


בכל הנושא האחר של המדינה עסקנו בעיקר בביטוח הלאומי, ועל זה אני אבקש מגברת עירית פלדמן להרחיב בעניין. גם פה אני יכול לשבח את עירית פלדמן ואת הצוות בביטוח הלאומי, שהצוות שלהם המליץ המלצות שיכולנו לתמוך בכולן, למעט נושא אחד שהיא תזכיר, שהוא יהיה בדיון, ואני מקווה שבסופו של דבר יתרצו הצדדים ויגיעו להסכמה בעניין זה.
אסכם את דברי
בדוח הזה התמנו 12 חברי ועדה, כאשר אחת מהן, עורכת-הדין גלי גרוס, יצאה לחופשת לידה ולא היתה בישיבות הוועדה. כל חברי הוועדה סמכו את ידם על הדוח, זה התקבל פה אחד, וזה עם עוצמה כזאת שיכולה לתת הנעה מאוד גדולה קדימה, משום שהמבחן הגדול הוא בהטמעה, ולהטמעה ייחדנו סעיף מיוחד בעמוד 31 – "דרכי הטמעה של המלצות הוועדה", כאשר אנחנו מציעים כמה מעגלים לטיפול – מעגל של הקיבוץ עצמו, מעגל המועצות האזוריות, והמעגל האחרון, הקמת ועדת היגוי משותפת. על זה יש הסכמה עם התנועות הקיבוציות. בעמוד 32 באמצע, אני קורא: "המעגל השלישי – ועדת היגוי משותפת שתוקם ותרוכז על ידי המחלקה לרווחה ולבריאות בתנועה הקיבוצית, ואשר בה יהיו שותפים: המרכז לשיקום של התנועה הקיבוצית, ברית פיקוח, ועדת הרווחה של מרכז המועצות האזוריות ונציגי הנכים". אותה ועדה אנחנו רוצים שתפעיל מערכות שלמות נוספות, כולל אנשים שיניעו את התהליך בקיבוצים, לדאוג לכך שבקיבוצים ייווצר תהליך, לא אחיד, מתאים לכל קיבוץ, שייתן תשובה לאותם אנשים עם מוגבלות, בין חברים ובין בנים לחברי קיבוץ.


סיכמנו עם המרכז לשיקום שהוא יתגבר את עבודות השיקום אצלו, דווקא בתקופה הזאת. ישבנו עם המרכז למועצות אזוריות, וגם שם תיעשה עבודה, אנחנו לא סגורים בכל הנושא של תקנון תע"ס, העובדים הסוציאליים בקיבוצים, הועלו שאלות רבות, ואנחנו חושבים שזה נושא שטעון המשך דיון.


במבוא רשמנו סעיפים מספר שלטעמנו טעונים המשך דיון, זה בעמוד מספר 8, שהוועדה לא יכלה להתמודד איתם, בחלק מקוצר זמן, ובחלק משום שהם נושאים בהתהוות. למשל, עלתה שאלה מאוד גדולה מה קורה בקיבוץ שהופך ללא קיבוץ. אם הוא הופך לקיבוץ מתחדש, יש תקנון, הרשם צריך לעבור עליו, הקיבוץ צריך לאשר באסיפה, יש תהליך. מה קורה עם קיבוץ שאינו קיבוץ, האם נעלמת כל המחויבות כלפי האוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות? שאלה מאוד גדולה. שאלה שנייה, איך נערכים בקיבוץ השיתופי. נשארו לנו עוד 70 קיבוצים שיתופיים, והיום אנחנו כבר יודעים את הבעיות, בואו נראה איך הקיבוצים השיתופיים נערכים לעתיד, כאשר אולי הם יהפכו לקיבוץ מתחדש, והתהליך היום הוא התהליך של הביצה והחביתה, החביתה לא הופכת אף פעם לביצה, קרי, הקיבוץ המתחדש כנראה לא ייהפך לקיבוץ שיתופי, אלא רק ההפך, הבה ותיערכו לזה, איך עושים את זה, ועוד שאלות נוספות על הצרכים המיוחדים לאנשים עם מוגבלות בקיבוץ, ועוד כמה שאלות אחרות.


פה אני פונה אל שאול יהלום, תנסה בישיבה הזאת למצוא את הדרך, גם החוקית, ויושבים פה גם משפטנים, שיהיה רשום גם משפטית נכון, שהוועדה הזאת תקבל ביטוי בוועדת המשך, או ממשלתית או מטעם הכנסת, שתלווה את התהליך הזה. בסך הכול אנחנו מדברים על 270 קיבוצים, הפרושים על כל הארץ, במבוא כתבנו איך התחיל הקיבוץ, הקיבוץ היה יצירה חברתית בראש ובראשונה ויצירה חלוצית, ובכל התהליך שהקיבוצים עוברים יכול להיווצר תהליך שבו החברה הזאת תשתנה ובמקום להיות חברה שוויונית, בעלת ערכים שוויוניים משמעותיים מאוד עם עזרה הדדית, היא הופכת לחברה נורא לא טובה. אנחנו חושבים שיש היום בקיבוצים הכוחות לעשות את זה אחרת, לעשות את זה טוב, אבל הם צריכים הרבה מאוד עזרה. לכן צריך למצוא לזה פתרון, ומאוד נשמח לשמוע רעיונות ממך כאן היום, כי אנשים מאוד מצפים לראות את המשך הדרך.


בהזדמנות זו אני רוצה להודות להרבה אנשים טובים שעזרו לי, לא באתי מעיסוק בתחום של הביטחון הסוציאלי. לאורך שנים עבדתי במקום לגמרי אחר, ומאוד התלבטתי בתחילת הדרך, שאול יהלום יודע את זה, אבל היו לי המון עוזרים, אני אמנה אותם, וכולם חשובים. אם נסתכל על הממשלה, היתה עירית פלדמן מהביטוח הלאומי, שהשקיעה מאמץ עצום, גם בצוות מיוחד שהקמנו לעניין הזה, וגם בעבודה בצוות פנימי בביטוח הלאומי, ואני מודה לה מאוד על העבודה שלנו; במינהל מקרקעי ישראל, אנשים שלא יושבים פה תרמו תרומה מאוד חשובה; במשרד הממשלתי העוסק בקיבוצים, רשם האגודות השיתופיות, אורי זליגמן, קודם כול הוא עצמו, שנתן תמיכה. בתחילת העבודה של הוועדה נפגשתי איתו והוא בהחלט היה פתוח לכל הערה, ההערות עברו אליו, הוא לא הביע התנגדות, כי הוא צריך לתת את הסכמתו; איטה ילין, שהחליפה את רותי לירז, שחזרה אלינו מחופשת לידה. הדוח הזה לא היה יוצא בלי רותי לירז, כי רותי לירז הדפיסה ערכה, שינתה, הגתה, והכי חשוב, היתה רגישה לשאלותיהם של הנכים; ואיטה ילין, אני לא יודע מאיפה יש לה את זה, אני אמליץ עליה לאקדמיה ללשון העברית, היא עשתה את התיקונים בעברית, אני רגיל לזה שיש לי אישה מורה בתחום, שהיא מתקנת אותי כל הזמן, אבל כל כך הרבה תיקונים טובים לא היו לי אף פעם, אז אני מאוד מודה לה; משרד המשפטים לא היה איתנו, לצערנו; בילה ברג, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות, מילאה את תפקידה נאמנה.
בלהה ברג
זה חלק ממשרד המשפטים.
אבשלום דולב
זה חלק ממשרד המשפטים, אבל הסבירו לי בנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות, שיש להם תפקיד מיוחד, הם לא בדיוק ממשלה.


התנועה הקיבוצית, הן המחלקה המשפטית, הן אגף החברה והן הקיבוץ הדתי, תרמו, כל אחד, מידיעותיו. התנועה הקיבוצית עצמה הוציאה חוברת שעוסקת בנושא של הערבות ההדדית, היא בהחלט מייחסת לעניין חשיבות גדולה מאוד, גם דן שרון, אחראי שיקום בתנועה הקיבוצית, איש שעובד במרכז לשיקום, ונציגי הארגונים - חמד, אהדה ומטה מאבק הנכים, עם מרדכי וירשובסקי כיושב-ראש הוועדה המייעצת, הוא אמר שהוא התחלף, אבל הוא הצטרף אלינו פה כיושב-ראש הוועדה המייעצת; יואב קריים התנצל שהוא לא יכול להגיע היום, כי הוא לומד בגליל העליון, ולא נותנים לו שחרור מהשיעורים; ורות להב מארגון חמד, שהצטרפו אליה איתן שמיר ותומר שיינפלד, וגדעון פלס, יושב-ראש אהדה. אני יכול לומר לכם שחלק מהדוח הזה כבר הוצג בכנס של אהדה, והוא התקבל בהחלט לברכה, גדעון פלס ירחיב בעניין. לכולם תודה. אני מבחינה זו כרגע סיימתי את התפקיד שלי, ואני מקווה שיהיה מי שימשיך ויוביל את העגלה העמוסה הזאת לדרך טובה ולסוף מוצלח.
היו"ר שאול יהלום
האם, לדעתכם, לא צריכה להיות חתימה על הדוח של התנועות הקיבוציות, בעצם העובדה שהם השתתפו?
אבשלום דולב
הם השתתפו. מיקי דרורי הוא היועץ המשפטי.
שאול יהלום
יש את אלי סומר וגברת רבקה וילנד.
אבשלום דולב
הם חתומים פה, וזה היה על דעתם. הדוח הזה גם עבר דיון איתם.
היו"ר שאול יהלום
אף על פי כן, היה חשוב שהתנועות הקיבוציות יחתמו. את זה עוד הייתי מטיל עליך.


נשמע תוספות קצרות מחברי הוועדה שרוצים להעיר. גברת פלדמן, בבקשה.
עירית פלדמן
בקצרה. ברגע שמתחילים להיכנס לנבכי החוק של הביטוח הלאומי, תמיד יש עוד ועוד פרטים. התייחסנו לשלושה פרקים בחוק הביטוח הלאומי: האחד, גביית דמי ביטוח. קיימת היום נוסחה של גביית דמי ביטוח שבנויה על הנוסחה של גביית דמי ביטוח בעקרונות של הקיבוץ השיתופי, היא מתבססת על חישוב הוצאות המחייה וחלוקת הוצאות המחייה במספר חברי הקיבוץ. הנוסחה הזאת, ההמלצה היא, שהיא תמשיך להתקיים לגבי הקיבוץ השיתופי. לגבי הקיבוץ המתחדש – ייגבו דמי הביטוח על פי הכנסתו של כל אחד, כפי שזה נעשה לגבי אזרחים שאינם חברי קיבוץ, כאשר המוסד לביטוח הלאומי יאמץ את תקנות הסיווג, ולמעשה ילך בעקבות הרשם. כל קיבוץ שיסווג על ידי הרשם כקיבוץ מתחדש, מאותו מועד שבו הוא יסווג כקיבוץ מתחדש, הביטוח הלאומי יתייחס אליו כאל קיבוץ מתחדש. כל ההחלטות של הביטוח הלאומי טעונות אישור מינהלת המוסד, בשלב זה, זה אישור של צוות שבראשו ישב יגאל ברזני, שהוא סמנכ"ל הגבייה בביטוח הלאומי.


לגבי הגבייה של הקיבוץ השיתופי, שתימשך, יש הסכמה של הוועדה, עם הסתייגות של נציבות השוויון. ההסתייגות של נציבות השוויון טמונה בתוצאה. כאשר גביית דמי הביטוח מהקיבוץ השיתופי גורמת לכך שלמעשה ההכנסה ממוצעת מאוד, ומתחשבת בדמי המחייה, ולאו דווקא בהכנסותיהם בפועל של כל אחד מהחברים. כך יכול להיות שמטפלת שעובדת רק ארבע שעות, מסיבות רבות ושונות, תיוחס לה אותה הכנסה כמו שמיוחסת למנהל מפעל, אם הוא איננו מקבל את הכנסתו מהמפעל כחברה, אלא מהקיבוץ כקיבוץ. התוצאה היא שאם, חלילה, אותו מנהל מפעל נפגע בעבודה, הוא מקבל קצבת נכות מעבודה בשיעור נמוך מאוד, משום שדמי הפגיעה והקצבה, הכול מבוסס על ההכנסה שעל פיה שולמו דמי הביטוח, ודמי הביטוח ששולמו, שולמו על פי משכורת מאוד נמוכה. על פי התוצאה הזאת, והיינו ערים לזה בוועדה, חברי קיבוץ שנפגעו בעבודה, יש להם קצבאות נכות מהעבודה מאוד נמוכות. השיטה של גביית דמי הביטוח נעשתה שנים בהסכמה של התנועה הקיבוצית. בלהה ברג מציעה, והתנועה הקיבוצית מקבלת, שישנו את הנוסחה וילכו לנוסחה על פי הכנסתו הממוצעת של חבר קיבוץ. אינני מצויה בכל נבכי הבעיות הכלכליות שיש בעניין, הנושאים נדונו שנים ארוכות, ויש לי ספק אם הנוסחה התיאורטית הזאת יכולה להיות, וההסתייגות מופיעה. ודאי שאם הנוסחה הזאת תובא לשולחן הוועדה, הנציבות תביע את דעתה במקום הנכון. כרגע יש הסכמה, כאמור גם עם התנועה הקיבוצית וגם עם הביטוח הלאומי, שהגבייה תמשיך ותיעשה כפי שהיא. לגבי הקיבוץ המתחדש אין בעיה, יש תלוש שכר, ועל פיו יגבו.


בפרק נפגעי עבודה יש שלוש סוגיות בעייתיות: סוגיה אחת היא, שיש אפשרות לקבל צירוף נכויות מהעבודה. כלומר, אם יש מספר תאונות עבודה אפשר לצרף אותן ל-1%, הדבר יעלה את האפשרות לקבל קצבה במקום מענק, או את האפשרות להיחשב כנכה קשה, שיכול לקבל מענק מיוחד. הצירוף הזה לא חל היום על חברי קיבוץ, משום שהוא מדבר על צמצום בהכנסות מעבודה, והיום לגבי הקיבוץ השיתופי, כמו שאמרנו, הכנסותיהם של כל חבריו אחידות.


הבקשה היתה להכניס חישוב צמצום, כפי שאדוני כבר הכניס בחישוב התוספות בעד תלויים, דהיינו, לפי שעות עבודה. מבחינת הביטוח הלאומי, לגבי הקיבוץ השיתופי, הביטוח הלאומי מקבל את ההמלצה, אלא אם כן יתוקן החוק כולו ולא יידרש יותר חישוב צמצום בעבודה. יש כרגע פסק-דין שהמוסד לביטוח הלאומי ידון בו, ואם כל השותפים יסכימו, נבטל את הדרישה של צמצום כלשהו בעבודה. אם לא תבוטל, המוסד יכניס תיקון לתקנה, כך שהצמצום בהכנסות של חבר קיבוץ ייחשב לפי שעות העבודה שלו, ואז הוא יוכל ליהנות מהנושא של צירוף נכויות. כאן, רק על הקיבוץ השיתופי. בקיבוץ המתחדש אין בעיה.


בעיה נוספת היא, שאנשים שנפגעו בגיל בין 18 ל-21, זכאים לחישוב שונה של הקצבה כאשר הם מגיעים לגיל 21. כאן יש מחלוקת בין הצוות של הביטוח הלאומי לוועדה. הוועדה ממליצה שהחישוב המתוקן יחול גם על חברי קיבוץ, ועמדת הביטוח הלאומי – שוב, רק לגבי הקיבוץ השיתופי – שמאחר שאנחנו מדברים על הכנסה אחידה, שמיוחסת לכל חבריו, והדבר לא אמור להשתנות, אין דרך למעשה לחשב את ההכנסות בצורה שונה. הנושא יובא לדיון במינהלת הביטוח הלאומי, כולל הנימוקים שנתנה הוועדה להמלצה שלה לתת את החישוב המתוקן גם לחברי הקיבוץ השיתופי. שוב, לגבי חבר קיבוץ מתחדש, אין בעיה, משום ששכרו נקוב בתלוש שלו.


בביטוח נכות, יש לנו תקנה שמתחשבת בצמצום בשעות עבודה לגבי הקיבוץ השיתופי. נצטרך לתקן את התקנות לגבי חישוב צמצום והשתכרות דווקא לגבי הקיבוץ המתחדש, ששם יש תלוש שכר, והצמצום והשתכרות יצטרכו להיחשב לפי השכר. כמובן, לא נביא בחשבון את ההכנסות מערבות הדדית לגבי צמצום משכר, כי הכנסות מערבות הדדית אינן שכר.


הנושא האחרון, והוא הנושא היותר מורכב, הוא תשלום התוספת בעד תלויים. תשלום התוספת לביטוח נכות בעד תלויים נתון למבחן הכנסות, מבחן ההכנסות כולל שני פרקים: האחד, איך אנחנו מנכים הכנסות מעבודה; והשני, איך אנחנו מנכים הכנסות שלא מעבודה. הכנסות מעבודה שיש להן Disregardשל 40%, ומה שעולה על 40%, מנוכה ב-60 אגורות על כל שקל. הכנסות שלא מעבודה, מנוכות שקל על שקל מתוספת התלות.


כאן, לגבי הקיבוץ השיתופי, יש לנו הוראה פנימית של הביטוח הלאומי, שאנחנו ממליצים לבטל אותה. אנחנו מתייחסים להכנסות של מי שאיננו עובד, כאילו היו הכנסות שלו מעבודה, דבר שפוגע בחבר הקיבוץ השיתופי, והכוונה שלנו היא לבטל את זה ולהתייחס להכנסות שמיוחסות לחבר הקיבוץ השיתופי כאל הכנסות עבודה, כי זאת הדרך שמתייחסים אלה שגובים את דמי הביטוח, לכן צריך ליישר קו, ואנחנו נבטל את ההוראה הפנימית. כך למעשה לא ננכה מהתוספות והתלויים את ההכנסות שיש לחברי הקיבוץ השיתופי.


המחלוקת היחידה שקיימת היא הכנסה מערבות הדדית של חבר קיבוץ מתחדש. לחבר קיבוץ מתחדש יש חלק בנכסים המשותפים ברווחים מהפעילות הכלכלית, אני יודעת שגם בחובות, מכאן נובעת גם ההכנסה שיש לו מערבות הדדית. זאת תסווג, כפי שאמרתי קודם. היא לא תחושב כהכנסת עבודה והיא תחושב כהכנסה שלא מעבודה, המחיר של זה שהיא תנוכה מהתוספת והתלויים. הוועדה ממליצה שברוח העיקרון הכללי, שקודם כול יש למצות את הזכות מהמדינה, ורק אחר כך להשלים את הערבות ההדדית, שההכנסות מהערבות ההדדית לא ייחשבו כהכנסה שיש להביא בחשבון לעניין התוספת בעד התלויים. בעניין הזה נערכו הרבה מאוד דיונים, גם עם התנועה הקיבוצית, יש לזה השלכות רוחב שנוגעות גם לגבי הבטחת הכנסה, ועמדת הצוות של הביטוח הלאומי, שבמקרים האלה שמדובר בחבר קיבוץ, ההכנסות מהערבות ההדדית ייחשבו. מדובר רק בחבר קיבוץ מתחדש. לגבי בן של חבר קיבוץ, שאינו חבר קיבוץ, המלצות הוועדה, שהתקבלו גם על ידי הצוות הפנימי של הביטוח הלאומי, שההכנסה של הערבות ההדדית לא תובא בחשבון. הוא איננו חבר קיבוץ, אין לו שיתוף בנכסים, אין לו שיתוף בדיור, לכן לא נביא בחשבון את תמיכת הוריו בו. זאת ההמלצה שלנו, אני מקווה שמינהלת המוסד תאשר.
היו"ר שאול יהלום
מה הפרוצדורה שלכם?
עירית פלדמן
הצוות הולך למינהלת המוסד, ומשם למועצת המוסד.
היו"ר שאול יהלום
מה שהסכמתם, הולך להתקבל כהחלטה?
עירית פלדמן
מה שהוסכם, הולך לחקיקה.
היו"ר שאול יהלום
אני רוצה לומר משהו אפיקורסי. אני מבין שדנתם בכל ה-270. אותנו מאוד הטרידו ה-200. עם ה-70, התנועה הקיבוצית חיה עשרות שנים, אבל ברגע שהולכים להפרטה הנוראה, הטריד אותנו מאוד שכל אחד דואג לעצמו. בכל מקום של מחלוקת, אני מניח שהערבות ההדדית ב-70 הקיבוצים שנשארו לא תיפסק, אבל ב-200 צריך יותר אכיפה בחקיקה. הייתי שם את עיקר ההמלצות על הקיבוץ המתחדש. האם אני צודק?
גדעון פלס
לאבשלום דולב יש נגיעה בחקלאות, והוא נתן את משל "הביצה והחביתה". לחביתה יש יתרון שהיא לא מועמדת להיות נגועה בשפעת עופות, בביצה הטרייה, אתה לא יודע. המהלך חד כיווני, זה מה שהביטוי רצה לומר. לא ברור שאלה שעוד לא עשו את השינוי, לא יעשו. ואחד העיסוקים שלנו היה בשאלה איך נערכים הקיבוצים, אותם 70 קיבוצים שלא שינו את אורחות חייהם בכיוון שהקיבוץ המשתנה מדבר עליו, ויימנעו מכשלים שנפגשנו באחרים. זה מסוג הבעיות שחיוני לחשוב עליהן לצורך הקביעה של המשך עבודת הוועדה.


אני מצטרף מאוד לפנייתו של אבשלום דולב, והיא גם מופיעה בדוח, להקים אותה ועדה, או אחרת. הייתי שמח מאוד שזאת תהיה אותה ועדה, היא למדה לעבוד מצוין ביחד, והיו פירות מצוינים משיתוף הפעולה של כל הגופים העוסקים בזה, הן מההיכרות האישית והן מדרך ניהול הדיונים על ידי היושב-ראש. יהיה טוב מאוד אם אותה ועדה תוכל להמשיך ולטפל בנושאים שנשארו פתוחים, לדעת חברי הוועדה, ותקבל לזה מינוי מתאים. זה נושא ראשון.


הנושא השני, שהוא מאוד חיוני, הוא נושא הטמעת ההמלצות. ההטמעה של ההמלצות בקיבוץ המשתנה, ולא רק המשתנה, גם השיתופי, היא הנושא המרכזי היום. יש לנושא של ההטמעה המון היבטים, שחלקם, הידיעה של מיצוי הזכויות, איסוף הנתונים ובניית המערכות והפעלתן, גם של המערכות הקיימות, הקיבוציות, וגם של המערכות בכל קיבוץ וקיבוץ, לתחומים האלה. בהיבטים שלנו, גם בניית הסכמים אישיים שיבטיחו את צורכיהם של הבנים התלויים בחבר, בהגדרתם בתקנון, וכפי שאנחנו מגדירים אותם "בנים עם מוגבלות", על פי רוח החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הנושא הזה של בניית הסכמים שיבטיחו את התנאים, הן היום, ועוד יותר בעתיד, הוא נושא מהותי מאוד. הבעיה, שכל כוחן של תקנות הסיווג נובע מזה שקיבוץ ירצה לשמור על שמו כקיבוץ, אבל אף אחד לא בטוח שהדבר הזה די חזק, ושהוא יעמוד לאורך ימים, ויכול להיות שקיבוץ יוותר מרצונו על המעמד ויבקש לשנות מעמד, וייתכן גם שהקיבוץ ייאלץ לשנות מעמד על פי תקנות הסיווג, כי הוא לא יוכל לעמוד בדרישות שתקנות הסיווג מציבות בפניו, ועל כן, אחד הנושאים המרכזיים הוא מה קורה לעת פירוק. גם זה הוא מהנושאים שאנחנו מבקשים שאותה ועדה, שתמשיך את הפעולה, תקבל בהגדרת המינוי שלה לעסוק בהם.


בסך הכול, המהלך שנעשה עם פעולת הוועדה, שהציף שורה של נושאים וריכז אותם ונתן אפשרות של התמודדות כלל מערכתית בהרבה היבטים, הוא מהלך חיוני מאוד. הקיבוצים רוצים בו. אני לא חושב שיהיה קושי לצרף את חתימת מזכירי התנועות לעניין הזה. היועץ המשפטי חתום פה ומינהלת אגף הרווחה בתנועה הקיבוצית חתומה, ואני מניח שהתנועה הקיבוצית מצפה להנחיות מוגדרות וברורות, כפי שאמרו מזכירי התנועות, בהשתתפותם בדיוני הוועדה, הנחיות שינחו את בעלי התפקידים בקיבוצים איך לנהוג בסוגיות שעליהן אנחנו מדברים. מחיי היום-יום אני יודע, שלא תמיד זה פשוט, בקיבוצים, לא תמיד יש להם אמצעים להעמיד קרנות ספציפיות לאנשים, שיבטיחו את עתידם, אבל היה פה חיפוש של כלים גם לקיבוץ חסר האמצעים או מוגבל האמצעים, והפתרון של התייחסות לדירות, המלצנו עליו מזמן, ואני שמח שהוא קיבל תמיכה. אולי עצם ההופעה תחת הכתר של ועדה, שמונתה על ידי הכנסת לעניין זה, סייע בהעברת ההחלטה במינהל, אבל גם מתוך הבנה שיש צורך להעמיד את האמצעים הללו.


אני מוצא את ההזדמנות להודות גם על מינוי הוועדה, גם לחברי הוועדה על אופן עבודתם המשותפת, וגם ליושב-ראש, שהנחה את עבודת הוועדה בדרכי נועם ובשום שכל לדין וחשבון שמשקף את הנושאים ונותן להם מענה שיכול לעבוד בחיים.
דן שרון
דבר הראשון, הייתי כאן בישיבה שמינית את הוועדה, ואני חייב להגיד שזאת אולי הפעם הראשונה בתנועה הקיבוצית שהתמנתה ועדה מדיסיפלינות שונות, אפילו מאינטרסים שונים, כדי להציף את הבעיה בצורה חריפה ועמוקה, והחומר שיצא פה, כאדם שיושב בשטח ונתקל בכל ההיבטים שיש בשטח בתנועה הקיבוצית, אני יכול להגיד שהתשובות האלה הן בהחלט תשובות ברמה גבוהה מאוד, ואני מאוד רוצה להודות לך על החלק הזה.


דבר השני. הוועדה התחילה את עבודתה, הייתי שמח מאוד אם בהמשך היא עדיין תיקרא "ועדת דולב". אבשלום דולב, לזכותו, זה החלק שהוא הציב את אישיותו המיוחדת לכל הנושא הזה, איך לקחת את הצוות הזה ולהפוך אותו לצוות שהולך בכיוון אחד, כיוון חשוב מאוד. זאת היתה הוועדה אולי הכי חמה בתנועה הקיבוצית בחודשים האחרונים, והקיבוצים מצפים מאוד למוצא פיה, בעיקר אנשים עם נכויות, ואנשים אחרים. גדעון פלס אמר דבר חשוב מאוד על כל הקטע של ההמשכיות, והייתי מצפה שנוכל להטמיע את הדברים, ושאנשים עם נכויות יוכלו להמשיך ולחיות בקיבוץ בכבוד. זה גם לכבוד לקיבוץ, גם לאנשים, וגם לכבוד הכנסת שהחליטה להיכנס לנושא הזה.
רות להב
אני רוצה להוסיף שני דברים. יש נושא השיכון לאנשים עם מוגבלות, התאמת דירות. אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן, משום שהיום הכול תלוי ביכולתו של הקיבוץ, במצבו בבנק, ולכן אין אפשרות בקיבוץ לבנות בתים לאנשים עם מוגבלויות או להתאים את הבתים לאנשים עם מוגבלויות. זה נושא שמטריד אותנו מאוד, והרבה יותר, משום שתקופת המעבר היא תקופה קשה מאוד.


הבעיה שהקיבוץ השיתופי, כל הזמן מצבו משתנה. מה שפעם לא שילמת עליו, היום אתה משלם. לכן התהליך הוא, שגם ההפרטה בקיבוץ השיתופי והשינויים משפיעים מאוד על אדם עם מוגבלות בקיבוץ. זה דבר ראשון.


דבר שני, אף פעם לא היו נוהגים ונהלים ברורים וסדורים בתנועה ובקיבוצים בנושא הטיפול באנשים עם מוגבלות, כל קיבוץ עשה מה שנראה לו. לכן בהחלט יש כאן מקום להדגיש את זה ולהמשיך כך את דיוני הוועדה, כי אנשים עם מוגבלות מחכים למוצא פיה של הוועדה. יש קיבוצים שאין להם אפילו ועדת שיקום, אין מי שיתעסק בזה, בא נכה מבית חולים ולא יודעים איך לטפל בו, זה תחום שצריך להתעסק בו בהמשך.


יש עוד כל מיני תחומים של הסדרת היחסים בין החבר לקיבוץ, הם לא גמורים ולא סגורים. זאת עבודה מאוד קשה, אלה נושאים שצריך להעלות אותם בוועדת ההמשך. הוועדה הזאת צריכה להמשיך את עבודתה, משום שיש לה הניסיון, יכולת ההידברות, וחשוב מאוד להמשיך את העבודה הזאת.
מרדכי וירשובסקי
קודם כול, אני מצטרף לכל מה שנאמר, אני זוכר שהתהליך של הקמת הוועדה התמשך קצת, מפני שהיה צריך למצוא יושב-ראש, וסביב זה היו ויכוחים. הזמן שזה דרש, השתלם מאוד, מפני שאם יש היום דוח שנחתם פה אחד על ידי כולם, זה בזכותו של היושב-ראש שידע לנווט את הספינה במים אלה ואחרים. זאת ברכה, ולכל ברכה אני מצטרף, זה מגיע לו, וזה לא כמצוות אנשים מלומדה.


הואיל ומדובר בסופו של דבר בזכויות של אנשים עם מוגבלות, שוויון, או לעשות את השוויון המרבי, באופן אקטיבי נציבות השוויון חייבת להיות מאוד מעורבת בכל מה שנעשה מעתה ואילך. גם אני חושב שהמשך קיום הוועדה הוא בהחלט דבר רצוי, אבל בדיווחים של הנציבות פה לוועדה, מן הראוי שהיא גם תתייחס למה שנעשה בתחום ההטעמה. כפי שנאמר בדוח הזה. אני חושב שהנציבות היא הגוף הטבעי, וגם בעתיד, כאחד המובילים להשגת היעדים שעמדו לפנינו.
היו"ר שאול יהלום
קודם כול, את התודות אמרתי, ואני רק מחזק אותן. ולסיכום, הייתי מבקש מהיושב-ראש, וכפי שנאמר כל התודות לך, ואפילו קיבלנו כאן מחמאה שההמתנה עד שנמצא היושב-ראש השתלמה, הייתי מבקש ממך עוד שתי משימות קלות, האחת, להעביר נספח לדוח של הסכמת התנועות הקיבוציות. דבר איתן שיהיה לנו בדוח גם הסכמתן. זה חשוב.


הנושא השני שהייתי מבקש ממך, זה לכתוב מאמר בעיתוני התנועות הקיבוציות, הדף הירוק, העמודים, אני חושב שיש שלושה עיתונים כאלה, צריך שהעניין יתפשט ושאנשים שמחר יתמנו למזכיר פנים וכן הלאה יידעו שהנושא קיים ונפתר ושיש תהליך. האם זה מקובל עליך?
אבשלום דולב
הסכמה של התנועות הקיבוציות זה דבר מוסכם, נדאג שיהיה מכתב, אולי אפילו עוד היום, זה לא דבר מסובך. הקטע של מאמרים, לא משום שאני לא יודע לכתוב, אני יודע לכתוב, אבל התוכנית היא להכניס את הדוח הזה לאתר הקיבוצים, כחלק מאתר הקיבוצים, גם לאתר הקיבוץ הדתי כמובן, וכבר יש לי בקשה מעיתון אחד, אבל אני מציע לעשות את זה כראיונות, כאשר ניתן את הדוחות. עוד היום נעביר אותם לשני עיתונים, וניתן ראיונות עם האנשים הנוגעים בדבר, שיאירו את עיני החברים.
היו"ר שאול יהלום
אין שום סיבה שלא יהיה ראיון, אבל לפעמים, מאמר מפרט יותר את העיקרים. תבקש שבתוך הראיון תהיה מסגרת שנותנת עיקרי המלצות, עם הפניה לאתר האינטרנט.


עיקר המשקל יעבור לכנסת הבאה, אנחנו לא יכולים, חמישה ימים לפני הבחירות, לחייב את הכנסת הבאה, זה לא מתאים, אבל כאן אני פונה לכל הגורמים שנמצאים ושהיו בוועדה, ליישם את ההמלצות על ידי החקיקה, שזה אומר הביטוח הלאומי, שכבר שמענו שעומד לעשות זאת, הרשם, וכל אחד שמופיע פה. אולי תעבור היועצת המשפטית על הדוח, ואולי תפנה בכתב לכל הגורמים שאנחנו מבקשים שיביאו לכנסת הצעות חקיקה. חלק ייעשה בטבעיות, אבל חלק אחר צריך ליזום.


אם הגברת בלהה ברג מסכימה שהנציבות תמנה ועדת מעקב, והוועדה הזאת תראה עד כמה הדברים מיושמים, ותזעיק את ועדת העבודה הרווחה הבאה שתקום, במידת הצורך או בחקיקה שלא עונה על הצרכים, שהיא מפגרת, ויכול להיות שאנחנו נחוקק, כחקיקת ועדה, את אותם חוקים. לפעמים יכול להיות מצב שהנושא תקוע באיזו מועצה, ואצל מישהו בחוות דעת – כל אחד יודע מהי חקיקה ממשלתית – ואז אנחנו נחוקק את הדברים על אותו בסיס של הוועדה, ובמידת הצורך, גם לגבי בעיות שיישארו, יצטרכו לפנות בקדנציה הבאה לאותה ועדה, כפי שהומלץ, כדי לסיים אותם הנושאים שיישארו פתוחים, או לועדה אחרת. הייתי מצפה מהנציבות שתהיה החוט המקשר בין שתי הקדנציות.
בלהה ברג
נראה לי להיות החט המקשר, אבל הנושא של ועדת מעקב, זה משהו ענק, שצריך להיות מרושת וקיים גם בקיבוצים עצמם, צריך לבנות איזה מערך הרבה יותר רחב, שלא הספקנו לדון בו בוועדה, ונצטרך לתת על זה את הדעת. בוודאי נוכל להיות גוף, וזה התפקיד שלנו, שיוכל ללוות ככל האפשר את היישום, לקיים מעקב אחרי תיקוני החקיקה, להיות גורם מקשר עם הפונים השונים.
היו"ר שאול יהלום
להתריע בוועדת העבודה על מה שצריך לעשות. את מונית ברגע זה.


אני מבקש מוילמה מאור, את הסיכום הזה להעביר בכתב לכל הגורמים, לנציבות, לגורמים שעוסקים בזה מבחינת החקיקה. תנסחי עבורי בכתב מכתב תודה ליושב-ראש ולכל חברי הוועדה. הרי כולנו חושבים על אותם אנשים עם מוגבלות, ואני חושב. לא רק בעקבות הדוח הזה, שיימצא פתרון, אלא שבעקבות הדוח הזה יימצא מענה לדאגה של קרוביהם, שזה לא פחות חשוב, שהם יראו שעתידם, עד כמה שאפשר לדבר במדינתנו על ביטחון, יהיה מובטח. הרגיעה הזאת והביטחון שיש פתרונות לתלויים בהם, שהם לא יודעים מה יהיה בעתיד, כאשר הם מתבגרים ועוברים מן העולם, מה יהיה על אותם ילדים ואותם בני משפחה, זה לא פחות חשוב. אני מאוד מודה לכם על ההשקעה, ואני מאוד שמח על כך שההסכמות התקבלו בצורה מוסכמת, פה אחד, ואני מזמין, עד כמה שיש המשכיות בחיי הכנסת, אני מזמין את כולכם להיות שותפים, בקדנציה הבאה, בכל מה שיהיה בו צורך ליישום העניין. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15

קוד המקור של הנתונים