כנסת פתוחה

13
ועדת הכלכלה
1
21/3/2006

הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתו
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 603

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, כ"א באדר התשס"ו (‏21 במרץ, 2006), שעה 13:30

1.
תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (דרכי מינוי חברי המועצה וחברי ועדות ענפיות), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

יוסי ישי
-
מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד חנה פרנקל
-
לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אורי נוסבאום
-
לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורנה כרסנטי
-
לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אריאל כהאן
-
משרד המשפטים

אסף מאיר
-
רכז אגף התקציבים, משרד האוצר

יורם לוי
-
מנהל מינהל מוצרי צריכה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
דניאל אברהם
-
איגוד מגדלי הפרחים, איגוד לשכות המסחר

חיים חדד
-
מזכיר ארגון מגדלי הפרחים

גיורא סלע
-
מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל

מאיר יפרח
-
מזכיר ארגון מגדלי ירקות

יאיר קפלן
-
יו"ר קבוצת מור פירות השרון

יוסף (יוסטה) בלייר
-
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אברהם הראובני
-
מזכיר התאחדות האיכרים בישראל, ארגוני החקלאים מהמגזר השיתופי והמגזר הפרטי

חיים פלץ
-
מנכ"ל מועצת הצמחים

עו"ד אייל זליכה
-
יועץ משפטית, מועצת הצמחים

רפי אביזוב
-
עובד מועצת ההדרים, מועצת הצמחים

אחמד יאסין
-
מזכיר ארגון החקלאים הערבים

פהמי כתאני
-
רכז אזור המשולש, ארגון החקלאים הערבים

עאדל חמודי
-
ארגון החקלאים הערבים

אתי בנדלר

שמרית שקד


ניר ימין (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (דרכי מינוי חברי המועצה וחברי ועדות ענפיות), התשס"ו-2006

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (דרכי מינוי חברי המועצה וחברי ועדות ענפיות), התשס"ו-2006.


השר התקשר אלי וביקש שנערוך דיון למרות שאנו כה סמוכים לבחירות וכולנו עסוקים. שאלתי את השר מדוע לא עשה זאת השר הקודם. אני מבקש לדעת מה היה ומדוע אנחנו עושים את זה היום, ומה אם לא נאשר את התקנות כעת ונשאיר את אישורן לאחר הבחירות בלי לחץ.

נעשתה רפורמה שאמורה לגרום להתייעלות של מערכות התמך בחקלאות, במסגרתה אוחדו ארבע מועצות הצמחים: פירות, פרחים, ירקות והדרים למועצת צמחים אחת. במסגרת זו, בוטלו ארבעת החוקים הרלוונטיים שנגעו לארבע המועצות שפורקו.

מתי הם בוטלו?

ברגע שאישרו את החוק החדש ביטלו את החוק הקודם. בוטלו החוקים של 4 המועצות הקודמות ואושר חוק חדש, שבונה מועצת צמחים אחת ובתוכה 4 ענפים: ענף הפירות, ענף הפרחים, ענף הירקות וענף ההדרים.


נקבע גם מנגנון שמאפשר לבחור בבחירות דמוקרטיות את נציגי החקלאים במליאת מועצת הצמחים.

אתה אומר שהמנגנונים הקודמים בוטלו. איך זה מתנהל כעת, טרם אישרנו את התקנות?

בחוק שאושר נקבע מנגנון של מנהלה זמנית לתקופת מעבר, שצריכה לפעול זמן קצר ככל האפשר ולדעתי הזמן התארך מעבר לצורך. סיימנו את הפעולה. לאחר זמן רב הגענו לנוסח מוסכם של תקנות המסדירות את הבחירות הדמוקרטיות של נציגי החקלאים.

נוסח מוסכם בין מי ומי?

בין משרד החקלאות ונציגי החקלאים.

האם משרד האוצר תומך בהסכם?

קטונתי מלהציג את עמדת משרד האוצר.

בדיון הקודם ייצגת אותם נאמנה.

כשאנחנו מתואמים אני מייצג אותם נאמנה.

כעת אתם לא מתואמים?

אז הייתי קצת גדול, וכאן קצת יותר קטן.


הגענו לנוסח מוסכם על אופן בחירת הנציגים. ברגע האחרון הסכמנו על שני תיקונים, אלא אם כן יש גם תיקון שלישי. הנוסח שבפניכם כולל כבר את התיקונים.

צריך שבפני כל אחד מהיושבים כאן יהיה נוסח מעודכן.

כל הוועדה צריכה להחזיק אותו נוסח.

תבדקו אם הנוסח המונח בפנינו, שהופץ בוועדה, הוא הנוסח האחרון.

כן, זה אותו נוסח.

כפי שאמרתי, הוכנסו כאן שני תיקונים בהסכמה בין החקלאים ובין משרד החקלאות. תיקון אחד מתייחס למשקל האלקטורלי. הוא קובע שמפתח ההצבעה, קרי: המשקל האלקטורלי, יינתן כך: 40% למגדלים באשר הם מגדלים, קול אחד לכל מגדל, ו-60% מהכוח האלקטורלי יינתן בהתאם למשקל הסגולי של כל מגדל בנפח הכולל. זה תיקון אחד שהוסכם, כאשר בטיוטות הראשונות דובר על 50%-50% וזה שונה ל-60%-40%.


התיקון השני מתייחס לתקופת המעבר, בסעיף האחרון. מכיוון שכדי להיערך ולבצע את הבחירות בדיוק כפי שכתוב בתקנות יידרש זמן רב, ואנחנו רוצים לקיים אותן עכשיו, הגענו להסכמה שהמשקל הסגולי של החקלאים ייקבע בהתאם לסכומי ההיטלים שהוטלו על כל מגדל ומגדל בשנת 2005. הנתונים הללו ברורים וידועים.

מי ששילם יותר, יהיה לו יותר כוח.

אלה שני התיקונים.


דרך אגב, זה הגוף השני שיאושר. הגוף הראשון היה מועצת הלול, שעבר תהליך כזה של קביעת תקנות לעניין בחירות. שם התקנות אושרו, הבחירות התקיימו וזה היה חשוב מאוד. יש היום כבר מועצת לול בה נציגי המגדלים נבחרו בצורה דמוקרטית. כאן אנחנו סוגרים את המעגל. למועצה הזאת אף חשוב יותר לקבוע תקנות לעניין הבחירות משום שיש כעת מנהלות זמניות ולא בריא לנהל גוף כזה עם מנהלות זמניות. גם בית-המשפט הגביל את הפעילויות של המועצה לעת עתה. ברגע שיאושרו התקנות נוכל להתחיל מייד בהליך הבחירות.

תוך כמה זמן ייערכו בחירות?

מהר מאוד.

היות ואנחנו צריכים להכין רשימות של החקלאים המצביעים וכמה כוח יש לכל אחד מהם, אנחנו מעריכים שמועד הבחירות יהיה בחודש ספטמבר.

ומה יהיה בינתיים בתקופת המעבר?

בתקופת המעבר נשאר הסטטוס קוו, קרי: מנהלה זמנית. אני לא שמח על המועד הזה, הייתי שמח מאוד לקצר את המועדים.

תלוי מי יהיה השר, מתי הוא ייבחר.

זה לא משנה. כאשר הוועדה תאשר את התקנות, נגמר הסיפור.

אבל השר ייקבע את המדיניות.

לא. זה בדיוק העניין. התקנות הללו פועלות מכוח עצמן.

זה טוב לשר הבא או לא טוב לשר הבא?

תלוי מי הוא יהיה.

אם זה יהיה אני?

אם אתה תהיה, זה בסדר.

זה טוב לעם ישראל?

טוב לעם ישראל.

והכי חשוב, זה טוב למגדלים?

אדוני היושב-ראש, היו הסכמות.

מועד הבחירות ייקבע על-ידי ועדת הבחירות, שבראשה יעמוד שופט בית-משפט מחוזי, שיסתכל וייקבע את מועד הבחירות, וייקבע כמובן את המועד המוקדם ביותר שלדעתו מאפשר לקיימן. אם זה יהיה באוגוסט, בברכה. אם אתה שואל אותי, נראה לי ריאלי חודש ספטמבר כי אני רואה שיש לנו עבודה, אבל ועדת הבחירות היא שתקבע.


יש לכך חשיבות אדירה, מכיוון שלמועצה יש סמכויות רבות ויש לה נכסים ומן הראוי שתתנהל במוסדות נבחרים ולא במנהלה זמנית.

כך חשבת גם כשהיית במשרד האוצר?

כאשר הייתי במשרד האוצר לפני מספר שנים היו כללי משחק ברורים מאוד, שכאשר אתה מגיע להסדר עם משרד הבריאות למשל ומגיע לדיון בוועדת הכספים או בוועדת הכלכלה, לא יכול לבוא פקיד, בכיר ככל שיהיה, ולטעון נגד, כי הגעת להסדר עם שר הבריאות. אחרת תהיה אנרכיה.

אבל השר מתחלף מדי יומיים.

כאן שר החקלאות מר זאב בוים סיכם את הדברים עם מר אולמרט, שהוא גם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה וגם שר האוצר וממלא מקום ראש הממשלה.

אתה סבור שנציג משרד האוצר יגיד משהו אחר?

מבחינת הנוהל, על-פי כללי המשחק אם סיכמת עם השר אז אלו הדברים.

אלה לא כללי משחק שמשותפים לוועדה. אולי ביניכם אתם משחקים. הוועדה לא במשחק.

קודם כול, אדוני היושב-ראש, הרחקת לכת כאשר אמרת שהיינו מתואמים לחלוטין בישיבה הקודמת. מר יוסי ישי ואני היינו מתואמים ברוב הדברים, ואשים בצד את מה שאנחנו לא מתואמים בו.


מר חיים פלץ צודק, נכון שיש כללי משחק, והם חשובים.

יש משהו שאתה לא מסכים לו?

כן. קודם כול, נכון שממלא מקום ראש הממשלה הוא גם שר האוצר וגם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ועוד כמה שרים. אני סמוך ובטוח שכבוד שר החקלאות אכן קיבל את הסכמתו, אחרת בוודאי לא היה מגיש את התקנות לאישור הוועדה.

אני מעיד על כך.

אבל מה הבעיה?

אבל אני אומר את עמדת אגף התקציבים במשרד האוצר. שר האוצר לא פנה אלי ולא שאל על עמדתי. אם הוא נתן הסכמתו כשר התעשייה, המסחר והתעסוקה אני לפחות לא יודע על כך, והוא כמובן רשאי לעשות כן. ההסכמה שלו נדרשת כאן כשר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

לשר האוצר אין מעמד בתקנות הללו.

לשר האוצר אין מעמד בתקנות הללו, אבל הזמינו אותי ולכן אני אומר את עמדת אגף התקציבים. בסך הכול הבחירות חשובות ואנחנו בעד התקנות. יש כאן נושא אחד במחלוקת, שתגיעו אליו בהמשך, בתקנה 7(ב), אבל חשוב לי להעיר על כך כהערה כללית, לגבי המשקל האלקטורלי 60%-40% שהוזכר כאן. אני גם לא כל-כך מבין את תקנה 7(ב). אנחנו סבורים שמכיוון שהמועצה היא גוף כלכלי במאה אחוז שנותן שירותים כלכליים למגדלים – ומנכ"ל המועצה שיושב כאן יוכל לפרט טוב ממני מה השירותים שהוא נותן למגדלים – הבחירות צריכות להיערך באופן שמה שישתקף מהן הוא הכוח הכלכלי של המגדלים. קרי: הקולות שיכריעו את הבחירות יחושבו על-פי כוח כלכלי. כלומר, לא 60%-40%, אלא 100% כוח כלכלי. מדוע? לדעתנו לא יתכן שלמגדלים קטנים תהיה השפעה עודפת ביחס לכוח הכלכלי שלהם בקבלת החלטות במועצה כי המועצה נותנת שירותים כלכליים למגדלים, ולא אפרט כאן אילו שירותים. זאת העמדה שלנו.

רלוונטי מאוד לשמוע אילו שירותים מספקת המועצה ומה אמות המידה לקביעת אותם שירותים, כדי לוודא שמגדלים קטנים לא ינוטרלו מהמשחק.

משרד המשפטים, יש לכם מה להגיד?

נעיר במהלך קריאת התקנות. אין לנו הערה עקרונית.

אדוני מנכ"ל משרד החקלאות, האם יש לך תשובה להערת נציג משרד האוצר?

במדינת ישראל חקלאות היא לא רק ערך כלכלי, אלא גם ערך התיישבותי. חשוב לנו שיהיו חקלאים, וגם חקלאים קטנים, בכל חלקי הארץ, גם בגליל וגם בנגב. אם היינו נותנים משקל כלכלי בלבד אז החברות הגדולות במדינה היו משתלטות על המועצות. אנחנו רוצים שגם לחקלאים הקטנים יהיה מעמד. אם זה היה תלוי בי, היינו קובעים יחס של לפחות 50%-50%, אבל הגענו להסכמה על 40%-60%.

נקרא את התקנות. אתן לכם להעיר תוך כדי קריאת התקנות לגופו של עניין ואם תרצו להרחיב לא תהיה כל מניעה. אנחנו פותחים את הדיון.

"תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (דרכי מינוי חברי המועצה וחברי ועדות ענפיות), התשס"ו-2006



בתוקף סמכות שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה לפי סעיפים 4(ד) ו-66 לחוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל"ג-1973 (להלן – החוק) וסמכות שר החקלאות ופיתוח הכפר לפי סעיף 10א(ז) לחוק, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

פרשנות



בתקנות אלה –


1.
הגדרות

"בחירות ראשונות" – הבחירות הראשונות לנציגי המגדלים במועצה ובועדות הענפיות לפי תקנות אלה;

"ההיטל" – ההיטל שהוטל על המגדל לפי סעיף 36 לחוק;"

מה קובע סעיף 36 לחוק?

חוק מועצת הצמחים קובע בדיוק על מה ההיטל. הוא קובע שהשר רשאי לקבוע בתקנות על אילו פרטים ייקבע ההיטל.

""היום הקובע" – יום 31 בדצמבר שלפני מועד הבחירות;

"המגזר הפרטי" – מגדלים שאינם נמנים עם המגזר השיתופי;

"המגזר השיתופי" – קיבוץ ומושב שיתופי כמשמעותם בתקנות האגודות;

"המנהל" – המנהל שמונה לפי סעיף 9 לחוק;" – מנכ"ל מועצת הצמחים.

כאן יש הערה נכונה, שעדיין לא ניסחתי. המנהל הנוכחי לא מונה על-פי סעיף 9 לחוק. לכן נכתוב: "מנהל שמונה לפי סעיף 9 לחוק, או ..."

אני לא בטוח שהוא לא מונה לפי סעיף 9 לחוק. בהוראות המעבר נאמר שגם בתקופת הביניים ההוראות בחוק, למשל סעיף 9, יחולו, וכך נעשה. כלומר, המינוי של מר חיים פלץ אושר על-ידי שר החקלאות.

מה יקרה אחרי שתיבחר המועצה?

הוא מונה לפי סעיף 9.

אבל המועצה צריכה למנות את המנהל.

אין ספק שיש בסיס משפטי למינוי של המנהל הנוכחי, אבל הוא מנהל זמני ולא נובע מסעיף 9.

מכוח מה הוא מונה?

מכוח סעיף 9, לפי הוראות המעבר.

על-פי סעיף 9, המועצה צריכה למנות את המנהל, ועדיין לא מונתה מועצה.

אני מבקש שתדברו אחד-אחד, כדי שאוכל להבין. אתם דיברתם ביניכם 4 שעות, סיכמתם דברים. לפחות תגידו לי מה סיכמתם, שאני אבין.

על-פי הוראות המעבר, גם בתקופת הביניים, כאשר מכהנת מנהלה זמנית, כל הוראות החוק חלות, בשינויים המחויבים. השינויים המחויבים, לצורך העניין, הם שמר פלץ לא מונה על-ידי המועצה הקבועה, כי אם על-ידי המועצה הזמנית. ומכוח איזה סעיף? סעיף 9 לחוק.

במהות אנחנו מסכימים, אבל זה קשור לטכניקה משפטית. הוא מונה לפי הוראות המעבר.

אפשר לכתוב: "מונה לפי סעיף 9 לחוק או לפי הוראות המעבר".

אני מציעה לכתוב: "המנהל שמונה לפי סעיף 9 לחוק, ואם טרם מונה – מי שהמנהלה הזמנית מינתה לעניין תקנות אלה".

אני מציעה שאת הנוסח הסופי של הגדרת "המנהל" נסכם לאחר תיאום. הכוונה שהגדרת "המנהל" תכלול גם את המנהל הזמני. תעבירו לבדיקתנו נוסח. העיקרון מתקבל.

אנחנו מסמיכים את היועצת המשפטית של הוועדה לבוא בדין ודברים עם מגישי התקנות לגבי הגדרת "המנהל".

""המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

"התקופה הקובעת" – השנה שהסתיימה ביום הקובע;

"ועדת הבחירות" או "הועדה" – ועדת הבחירות שהוקמה לפי תקנה 12;

"מגדל" – אדם שעסק כדין בתקופה הקובעת בייצור צמחים;

"פנקס הבוחרים" – רשימת בעלי הזכות להשתתף בבחירות, שהכינה ועדת הבחירות לפי תקנה 12;

"תקנות האגודות" – תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995."

יש הערות להגדרות? אנחנו מאשרים את תקנה 1, בכפוף לבדיקת עו"ד אתי בנדלר להגדרת "המנהל".

גם הגדרת "המנהל" אושרה, בכפוף להתאמת הנוסח כך שיכלול גם את המנהל הזמני. אני מבקשת להבהיר בפרוטוקול שהגדרת "המנהל" אושרה ולא תצטרך לבוא שוב לאישור הוועדה, אלא רק הנוסח יותאם לעיקרון שנקבע כאן.

אני מהתאחדות האיכרים. יש לי הערה על הגדרת המגזרים. יש כאן הגדרה של "המגזר הפרטי": "מגדלים שאינם נמנים עם המגזר השיתופי". המגזר הפרטי כולל שני מגזרים ומוכרחים לקחת את זה בחשבון. יש מגזר של התאחדות האיכרים, שהוא מגזר לא שיתופי שכולל אנשי מושבות וכל הקשור בזה, ויש מגזר ערבי, שהוא שונה לחלוטין גם מהתאחדות האיכרים ויש לו ייחודיות משלו. זה בכלל לא מופיע כאן.


אני מצטער שאני רואה את התקנות האלה כעת לראשונה. לא יכולתי לעיין בהן קודם לכן.

לחלוקה המגזרית אין שום משמעות, למעט משמעות בעת הגשת מועמדות. זה עניין טכני.

בהמשך תראה שיש לזה משמעות.

תדבר על כך בהמשך כאשר נגיע לסעיף הרלוונטי. כעת אנחנו בהגדרות.

"פרק ב': ועדות ענפיות



מספר חברי ועדה ענפית יהיה עשרים, ובהם שניים עובדי המשרד, חמישה עשר מגדלים באותו ענף ושלושה מקרב המשווקים והיצואנים של צמחים מאותו ענף."
(א)
2.
הרכב ועדה ענפית והחברות בה

למה דווקא 20 ולא מספר אי-זוגי? בדרך כלל במועצות קובעים מספר אי-זוגי של חברים.

ליושב-ראש יש זכות עודפת, זכות וטו.

אין לנו בעיה כאשר מתעוררת מחלוקת כי ליושב-ראש יש קול כפול במקרה של שוויון. לא בדקנו את המספר הכולל, אלא בדקנו את המרכיבים ונראה לנו הגיוני לקבוע 15 מגדלים ו-2 עובדי המשרד. כך הגענו למספר 20.

הרכבתי כאן הרבה מועצות והרבה מנהלות ורשויות ותמיד נקבע מספר חברים אי-זוגי. לכן אני שואל כעת ברמה העקרונית, מבלי להיכנס לתוכן של מספר המגדלים ומספר עובדי המשרד.

מספר המגדלים צריך להיות דווקא אי-זוגי.

אני לא מדבר כרגע על החלוקה הפנימית אלא על המספר הכולל. אולי עדיף לקבוע 19 או 21 חברים, כפי שאתם תחליטו.

לא הייתי רוצה להוריד מגדל.

אפשר להוסיף עוד משווק או יצואן.

נקבע "4 משווקים".

לא, נוריד ל-"2 משווקים".

אדוני היושב-ראש, אם זה לא מאוד חשוב – ומדובר כאן בוועדות ענפיות ולא במועצה, לא בדירקטוריון – הייתי מציע לא לתקן את זה.

אתם תוודאו שבמועצה יהיה מספר אי-זוגי?

במועצה – בוודאי.

מכוח החוק לא נקבע המספר ולכן אם יחליטו על 30 זה גם לכאורה חוקי. לכן היושב-ראש מבקש לוודא שבמועצה יהיה מספר אי-זוגי של חברים.

רציתי לשאול את משרד החקלאות, נקבע בחוק שבמועצה יינתן ביטוי לחברים מקרב יצרנים, משווקים ויצואנים, ובתקנות נקבע שבוועדות הענפיות יינתן ביטוי רק למשווקים וליצואנים.

בחוק כך נקבע לגבי המועצה.

אני לא קובעת שיש חובה מכוח החוק, אבל אני שואלת מדוע החלטתם להשמיט דווקא את היצרנים.

הרי גם כאן יש ביטוי למשווקים וליצואנים.

אני שואלת על היצרנים.

אחרת זה יסרבל את כל התהליך.

בוועדה ענפית יש מוקד רב יותר למגדלים עצמם. בכך שהחוק כיוון את היצרנים אך ורק למניעה ונתן חופש מוחלט לוועדה הענפית, על-פי אותו היגיון אנחנו מבינים שבוועדה הענפית צריך לתת מוקד למגדלים. תיאורטית אפשר היה להגיד שיהיו בוועדה הענפית רק מגדלים, אבל הוספנו גם ייצוג למשווקים. אי אפשר להיכנס ליותר מדי רזולוציה.

משווקים ויצואנים, ולאו דווקא יצרנים.

הם גם מיעוט מבין כל הסקטורים.

וזה להבדיל מהמצב שינהג במליאה מכוח החוק.

לא יתמנה עובד המשרד לחבר ביותר משתי ועדות ענפיות.


"(ב)



משווק צמחים או יצואן צמחים יהיה מקרב מי שמייצג, לדעת השר, את העוסקים בתחומו באותו ענף. "
(ד)

אי אפשר להוריד כאן את השר? צריכים גם שהשר יבוא?

השר במילא ממנה על-פי החוק.

תקופת כהונתם של חברי ועדה ענפית היא ארבע שנים, אולם הם יוסיפו לכהן עד שימונו חברי ועדה ענפית חדשה, ובלבד שלא יוסיפו לכהן כך לתקופה העולה על שלושה חודשים; חבר ועדה ענפית יכול לשוב ולהתמנות."
"(ה)

מדוע קבעתם 4 שנים?

זאת קדנציה סבירה. צריך ליצור התמקצעות, להכיר את התהליכים. הגיוני שזה יהיה 4 שנים.

גם חברי המועצה נבחרים לתקופה של 4 שנים ולכן הגיוני שחברי ועדות המשנה של המועצה ייבחרו אף הם ל-4 שנים.

גם בעבר, למשל במועצת הפירות, תקופת הכהונה היתה של 4 שנים.

בישיבתה הראשונה של הועדה הענפית יבחרו חבריה את יושב ראש הועדה מביניהם.


3.
"יושב-ראש ועדה ענפית

יושב ראש ועדה ענפית ינהל את ישיבותיה; בהעדר יושב ראש הועדה הענפית, יבחרו החברים הנוכחים את יושב ראש הישיבה מביניהם.

(א)
4.
סדרי הדיון ונוהלי העבודה

מנין חוקי בישיבת ועדה ענפית הוא נוכחותם של יותר ממחצית מספר חבריה.

(ב)



החלטות ועדה ענפית יתקבלו ברוב דעות של המצביעים; היו הדעות שקולות, תהיה ליושב ראש דעה מכרעת; הנמנעים לא יבואו במניין."
(ג)

בתקנה 4(ב) צריך לומר: "לא פחות משליש", כדי שלא יהיו נוכחים רק 2-3 אנשים.

כתוב: "יותר ממחצית מספר חבריה", כלומר יותר מ-10 אנשים.

השר רשאי למנות ממלא מקום לחבר ועדה ענפית, שיכהן במקום חבר שנבצר ממנו באופן זמני לכהן בתפקידו.


(א)
5.
"מינוי ממלא מקום

ממלא מקום כאמור בתקנת משנה (א), ימונה מקרב אותה קבוצה שמתוכה מונה החבר שהוא ימלא את מקומו; היה חבר הועדה הענפית נציג המגדלים, יתמנה לממלא מקומו המועמד שקיבל בבחירות האחרונות לפי תקנות אלה את המספר הגדול ביותר הבא בתור אחריו של קולות המגדלים."
(ב)

יש למישהו הערות לפרק ב' על ועדות ענפיות? אם לא, פרק ב' כולו – תקנות 2-5 – מאושר.

"פרק ג': בחירת נציגי המגדלים במועצה ובועדות הענפיות



הבחירות לנציגי המגדלים במועצה ולנציגי המגדלים בועדות הענפיות יתקיימו בהתאם לתקנות אלה, ביום אחד שהחליטו עליו השרים, לאחר התייעצות עם המועצה; הודעה על מועד הבחירות תפורסם כאמור בתקנה 14."
(א)
6.
מועד הבחירות

יש לנו כאן תיקון שחשבנו עליו רגע לפני הדיון. נקבע כאן שאת מועד הבחירות קובעים השרים. זה נשאר כך מוורסיות קודמות. אין משמעות לקבוע את מועד הבחירות על-ידי שרים, כי כפי שנראה בתקנת משנה (ב), שנקרא עוד רגע, מועד הבחירות מוגדר מאוד, הוא אחרי 4 שנים ותוך 30 ימים, ולבחירות הראשונות יש מועד סגור. כלומר, צריך להשאיר לוועדת הבחירות לקבוע טכנית את היום המדויק.

אתם מבטלים לגמרי את השר. מה יעשה בפעם הבאה שר החקלאות?

כך זה גם במועצת הלול. יש לזה היגיון.

מה את מציעה?

למחוק את המילים "ביום אחד שהחליטו עליו השרים", ובמקומן יבוא: "במועד שתקבע ועדת הבחירות".

"לאחר התייעצות עם המועצה".

כן, בוודאי.

ועדת הבחירות צריכה להתייעץ עם השר ולא עם המועצה.

יום הבחירות יהיה ביום חול, בתוך שלושים ימים מתום ארבע שנים ממועד הבחירות הקודם לנציגי המגדלים במועצה ובועדות הענפיות; בחירות ראשונות יתקיימו לא יאוחר מיום ט' בחשון התשנ"ז (31 באוקטובר 2006)."
"(ב)

אדוני היושב-ראש, דיברת כאן על נושא הבחירות הראשונות. אני מבקשת שעו"ד שמרית שקד תפנה תשומת הלב להוראות החוק הקיימות בעניין הזה ונבחן עד כמה זה מתיישב.

סעיף 75 לחוק מועצת הצמחים קובע שהשר ימנה בתוך שנה מיום התחילה את החברים הראשונים במועצה. כלומר, השר היה צריך למנות את המועצה הראשונה עד ליום 1 בינואר 2005. השאלה אם ראוי לדחות את הבחירות למועד מאוחר עוד יותר.

תחמנו עצמנו למועד שמותיר אותנו בסד זמנים לא נוח יחסית. כדי להשלים את כל מסד הנתונים הנדרש לצורך עריכת הבחירות אנחנו במועצת הצמחים מעריכים שנדרש פרק זמן של כחודשיים עד שלושה חודשים.

מה הוא מסד הנתונים?

כך למשל אנחנו צריכים לדעת ברזולוציה פר מגדל מה ההיטל שהושת על כל מגדל בשנת 2005. לאחר מכן התקנות עצמן קובעות פרק זמן של 100 יום מרגע שהמנהל נותן את הרשימה לוועדת הבחירות ועד עריכת הבחירות. אם נוסיף אותם 100 ימים ל-3 חודשים אנחנו מגיעים פחות או יותר לסוף חודש ספטמבר, ואז יש חגים.

מי קבע פרק זמן של 100 ימים? זה נקבע בחוק?

זה כתוב בתקנות, ותיכף נגיע לזה.

למה 100 ימים ולא 50 ימים?

יש צורך לאפשר לערער ולהגיש רשימות מועמדים וכיוצא בזה.

זו רפורמה ולא צריך לעשות מחטף. תן להם זמן לקיים בחירות בצורה מכובדת, כדי שאם מישהו מרגיש מקופח יוכל להעיר ולהגיד שנעשה לו עוול.

הרפורמה הזאת היא כבר בת שנתיים וחצי בערך.

אם אתה רוצה, נקדים את זה. אני חושש שזה ייעשה בחאפ-לאפ ואז יוגשו עתירות לבג"ץ.

תוקף התקנות הראשונות של המועצה הסתיים ב-31 בדצמבר 2005. השר הקודם ניסה פעמיים להעביר אותן בכנסת, אולם הכנסת סירבה להאריך את התקנות, כי רצו להיכנס לבחירות מהר ככל האפשר. אתמול כאשר הגענו להסכמות לא ירדנו לדקדוקים של התקנות בשל סיבה אחת ויחידה, כי רצינו שהבחירות יתקיימו מהר ככל האפשר, כי המצב שנוצר היום במועצה באין נציגות נבחרת לא בריא לאף אחד. ככל שנקדים, ייטב.

הוא אומר שטכנית יש בעיה.

המועד המדויק ייקבע על-ידי ועדת הבחירות.

אם נאשר את התקנות היום, מרגע זה מתחיל התהליך. אם לא נאשר את התקנות אז גם ב-31 באוקטובר לא יהיו בחירות. אז תנו לי להתקדם בתקנות.

הכוונה לקיים את הבחירות מוקדם ככל האפשר.
כל מגדל זכאי לבחור בבחירות לנציגי המגדלים במועצה ובועדות הענפיות, בענף שעמו הוא נמנה.


(א)
7.
"הזכות לבחור

לכל מגדל יהיה קול אחד בתוספת מספר קולות שיחושב לפי חלקו היחסי של ההיטל שהוטל על המגדל בענף, מסך ההיטל שהוטל על כלל המגדלים בענף ..."
(ב)

מה ההיטל הזה?

כל זה כסף שלנו, שלא המדינה נותנת.

אני מבין, אבל על-פי גודל ההיטל רוצים לקבוע את כוחו האלקטורלי של המגדל.

כך קובעים את המשקל הסגולי.

מי שיש לו יותר כסף יקנה יותר קולות.

אבל נקבע גם 40%-60%.

זה לא מי שיש לו יותר כסף, אלא מי שמשווק יותר.

ברור שאי אפשר להטיל היטל אחיד על כל המגדלים.

לכל מגדל יהיה קול אחד בתוספת מספר קולות שיחושב לפי חלקו היחסי של ההיטל שהוטל על המגדל בענף, מסך ההיטל שהוטל על כלל המגדלים בענף, כפול מספר המגדלים באותו ענף כפול אחד וחצי, בהתאם לנתוני המועצה בשלוש השנים שקדמו ליום הבחירות; לענין זה, "מספר קולות" – לרבות חלקי קולות."
"(ב)

אני מבקש שתסבירו את זה.

הנוסחה קצת מורכבת.

זה במקום להגיד 40%-60%, זה הכול.

האמן לי, למדתי מתמטיקה אבל לא הבנתי את זה. לא משנה.

עו"ד פרנקל הסבירה לי את זה תוך שתי שניות.

זה יותר אלגנטי מבחינת הניסוח.

ההערה שלי לא היתה לעניין ה-40%-60%. את זה אני אבין, אני בטוח שמר חיים פלץ יסביר לי. ההערה שלי היתה לעניין ההבדל בין ה-40%-60% ובין 100%.

מגדל שנמנה עם יותר מענף אחד, זכאי לבחור כאמור בכל אחד מהענפים שהוא נמנה עמם.


"(ג)



כל מגדל זכאי להיבחר לנציג המגדלים במועצה ובועדה הענפית בענף שעמו הוא נמנה.


(א)
8.
הזכות להיבחר

מגדל שנמנה עם המגזר השיתופי, ימנה חבר מקרב חבריו למועמד מטעמו.


(ב)



נמנה מגדל עם יותר מענף אחד, רשאי הוא להיבחר בענף אחד בלבד שהגיש לגביו את מועמדותו לפי תקנה 17.


(ג)



ועדת הבחירות תחשב את החלק היחסי של כל ענף במחזור הכספי השנתי הכולל של הענפים בגידול צמחים, בהתאם לנתוני המועצה ובהסתמך על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארבע השנים שקדמו ליום הבחירות."
9.
חישוב המחזור הכספי הענפי

בתקנה 9 מדובר על חלוקת נציגי המגדלים במועצה ואנחנו רוצים להציע תיקון קטן. יש 4 ענפים והחוק קובע שהחלוקה הפנימית של נציגי המגדלים תהיה על-פי הכוח הכלכלי שלהם. בתקנות קבענו שוועדת הבחירות תקבע לפי הפרמטרים שקבע החוק את אותה חלוקה. זה לא נכון, זה לא תפקידה, אלא תפקיד המועצה. הרי גם בהמשך על כל הנתונים אחראית המועצה. אנחנו מציעים למחוק את המילים "ועדת הבחירות תחשב את החלק היחסי" ובמקומן יבוא: "המנהל ימסור לוועדת הבחירות לא יאוחר מהיום המאה שלפני יום הבחירות, את החלק היחסי של כל ענף ...".

"נתונים בדבר החלק היחסי ...".

היכן יעמדו הנתונים לבדיקה?

יש לי הערה על תקנה 8. בתקנת משנה 8(ב) מדובר על מגדל שמונה על-ידי המגזר השיתופי. יש כאן גם הגדרה של מי שלא נמנה על המגזר השיתופי, אך הוא לא מוזכר בכלל בתקנה 8. אולי הכוונה שהוא נכלל בתקנת משנה 8(א)?

התשובה פשוטה מאוד. במגזר השיתופי, בקיבוץ למשל, זה לא אדם אחד אלא 100 אנשים, אבל מגיע להם קול אחד. הקיבוץ צריך להחליט מי מייצג אותו. זה הכול.

לענין הבחירות שלפי תקנות אלה יהיו ששה מחוזות כלהלן:
10.
"מחוזות בחירה

מחוז גליל – גולן;
(1)



מחוז הגליל המערבי;
(2)



מחוז העמקים;
(3)



מחוז המרכז;
(4)



מחוז השפלה וההר;
(5)



מחוז הנגב;


(6)



לענין זה, "מחוז" – מחוזות המשרד בהתאם לגבולותיהם נכון ליום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) כפי שמתוחמים במפה המופקדת לעיני הציבור במשרדי המועצה ובמשרדי מחוזות המשרד, בשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל. "

התקנות הללו מבוססות על התקנות של מועצת הפירות, על-פיהן נבחרו שולחנות המגדלים.

מה לא מתאים?

הבעיה היא לא בפירוט המחוזות, אלא כאשר חוקקו את התקנות של ענף הפירות טענתי שהתאחדות האיכרים – ואני מייצג את התאחדות האיכרים – מהווה כ-25% מענף הפירות, אבל הם מפוזרים ממטולה ועד אילת. אם יצטרכו להיבחר, לא ייבחרו בשום מקום, על אף שזה גוף חי וקיים שיש לו ייחודיות משלו. אז קם עורך-דין, איש המפד"ל, שהיה סגן שר החוץ בזמנו, ואמר: יש את מושג "זכות המיעוט". לפיכך, אם תסתכלו היטב, בתקנות של מועצת הפירות מופיעה התאחדות האיכרים כגוף שיכול לבחור לעצמו.


אם אני לוקח למשל את מחוז הגליל והגולן, רובו הגדול קיבוצים. מחר בבוקר הם עשויים להחליט לבחור רק את הנציגים שלהם וכל היתר יישארו בחוץ, ובאותו מחוז יש לנו ריכוז גדול מאוד של מושבות שיכול להיעלם.


לכן אני מבקש, כפי שהיה בתקנות ענף הפירות, בשל זכות המיעוט מגיע שלהתאחדות האיכרים תהיה נציגות מסודרת כלשהי.

לעניין שאתה נדרש אליו יש פתרון בהמשך ותיכף אבהיר כיצד זכות המיעוט מובטחת. אשר לשאלתך, הבחירות ארציות ולא מחוזיות. בכוונה נמנענו מליפול לפח הזה. אלה בחירות ארציות.

בדיוק לכן אני אומר את זה.

מה אתה מציע?

אני מבקש שבין המחוזות יהיה גם מחוז שנקרא "התאחדות האיכרים", ויש לו הגדרה מדויקת.

מה זה ייתן?

זה יבטיח נציגות להתאחדות האיכרים.

זה לא קשור לנציגות בכלל.

אם מחוז הבחירה הוא גליל-גולן, שם ייבחרו הנציגים של ענף הפירות, הם יבחרו בדיוק באופן שאמרתי דווקא את נציגי הקיבוצים.

נפלה כאן אי-הבנה. לצערי חברי כנראה לא קרא את התקנות לפני הישיבה. הבחירות הן בכלל ארציות. הפירוט המופיע כאן הוא של 6 משרדים בהם יתקיימו הבחירות, זה הכול. אלה מחוזות גיאוגרפיים. זה טכני לחלוטין.

הוא אומר שהתאחדות האיכרים לא באה לידי ביטוי.


קודם כול, בגלל שלא ראית את התקנות לפני הישיבה ולא שותפת יש לך זכות דיבור כל אימת שתרצה. דבר שני, אני מבהיר שלא יעבור כאן שום דבר מבלי שתבין אותו עד הסוף לעומק. דבר שלישי, למרות שהבחירות קרבות אין מחטפים בוועדה הזאת.

אני מבקש רק דבר אחד, לכתוב את המילה "קלפי". אם הכוונה למקום הבחירות במחוזות זה בסדר.

הבחירות הן ארציות ולא אזוריות. אין חלוקה לאזורים ואין בחירות בתוך אזורים. המחוזות שמופיעים בתקנה 10 הם משרדים מחוזיים של משרד החקלאות שבהם תמוקם הקלפי.

תוך שלושים ימים מיום תחילתן של תקנות אלה, תוקם ועדת בחירות וזה הרכבה:
(א)
11.
"ועדת בחירות



שופט בית-משפט מחוזי בדימוס שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש;


(1)




היועץ המשפטי של המשרד או נציגו ועובד המשרד שימנה המנהל הכללי של המשרד;


(2)




נציג מכל ענף, שתמנה הועדה הענפית של אותו ענף;


(3)




יושב ראש ועדת הבחירות יכנס את הועדה לישיבה ראשונה לא יאוחר ממאה ימים לפני יום הבחירות.


(ב)



המניין החוקי לישיבת הועדה הוא רוב חבריה; לא היה מניין חוקי בשעה שנקבעה לפתיחת הישיבה, תידחה הישיבה במחצית השעה ואז היא תיחשב חוקית בכל מספר של נוכחים, ובלבד שנוכחים בה שניים לפחות מבין חברי הועדה, ובהם היושב ראש.


(ג)



החלטה של ועדת הבחירות תתקבל ברוב קולותיהם של חברי הועדה המצביעים בישיבה שיש בה מניין חוקי; היו הקולות שקולים, יכריע קולו של היושב ראש."
(ד)

לגבי בחירת נציג לוועדה, למשל מענף הפרחים – הוועדה הענפית היום לא מייצגת.

יש לכך התייחסות מפורשת בהוראות המעבר.

המנהל ימסור לועדת הבחירות רשימה של כל המגדלים לא יאוחר מהיום המאה שלפני יום בחירות; ברשימה זו יפורטו, לגבי כל מגדל –
(א)
12.
"הכנת פנקס הבוחרים



שם משפחתו ושמו הפרטי, מספר תעודת הזהות שלו, מענו, הענף שעמו הוא נמנה והמחוז שאליו הוא שייך לפי מענו;


(1)




חלקו היחסי בהיטל שהוטל בענף שעמו הוא נמנה, כאמור בתקנה 7(ב).


(2)




הועדה תכין לכל ענף פנקס בוחרים לפי חלוקה למחוזות ולתחנות קלפי שיכלול את הפרטים שבתקנת משנה (א)(1), וכן רשימות בוחרים לפי חלוקה למחוזות ולענפים ובהן מספר הקולות לפי תקנה 7(ב) העומדים לזכותו של כל מגדל.


(ב)



ועדת הבחירות תודיע, לא יאוחר משבעים ימים לפני יום הבחירות, לכל מגדל על מספר הקולות העומדים לזכותו לפי תקנה 7(ב) ותציג העתק מכל פנקסי הבוחרים במשרדי המועצה, במשרד, במשרדי המועצות האזוריות והמקומיות במחוזות כאמור בתקנה 10 ובכל מקום נוסף שועדת הבחירות תורה להציגם."
(ג)

כתוב "המנהל ימסור לוועדת הבחירות". אני מציע לכתוב: "המנהל, באישור המועצה". אנחנו מבקשים שהמנהל יקבל אישור המועצה לפני שהוא מוסר את רשימת המגדלים. אותו סייג אנחנו מבקשים להכניס גם בתקנה 9. המועצה היא הפורום המורחב.

לאיזה צורך?

האחריות מוטלת לפתחו של המנהל.

מדובר כאן על הגשת רשימת הבוחרים, אך למועצה, הגוף המנהל או הדירקטוריון של המועצה, אין שום מילה בעניין זה.

לאיזה צורך נדרש אישור המועצה?

כדי שכל נציג בענף שלו יראה שהאינטרסים נשמרים.

זה עניין טכני. אם למגדלים מסוימים יהיו סייגים והערות, מדוע הם לא נכללו או מדוע אחרים נכללו, יש ערעור.

אבל בשביל זה הדירקטוריון צריך לקבוע, זה צריך לעבור דרך הדירקטוריון. למה זה יהיה בסמכות המנהל בלבד?

אתה מצפה שהדירקטוריון יישב ויתעמק ברשימות?

מי יתעמק? המנהל בעצמו? הוא יעבור על שמות 20,000 אנשים?

כן, כי זאת האחריות שלו.

המנהל צריך לשאוב סמכותו מתוך הדירקטוריון. אין לו סמכות אישית משלו.

מר חיים חדד, אתה צודק. זה לא טכני, אלא מהותי, אבל לא צריך לכתוב את זה. מנהל שיפעל בניגוד לעמדת החברה או המועצה – זה יעיד על בעיה במישור אחר.

דווקא בתוך המועצה ראינו שהמנהל פועל בניגוד לדעת המועצה. אנחנו למודי ניסיון ולכן נזהרים.

אל"ף, זה עניין מאוד טכני ואני לא יודעת אם זה ראוי. בי"ת, אני לא יודעת אם זה מתיישב עם תפקידי המועצה כפי שנקבעו בחוק, וזה בדיוק מה שאני בודקת כרגע. אני בודקת מה הם תפקידי המועצה. אני לא רואה שיכול להיות משקל כלשהו למועצה בקביעת רשימת מגדלים.

מי קובע את רשימת המגדלים?

זה נתון טכני שאמור להיות בידיעת המנהל, וכאמור אם הוא טועה יש הליך של ערר.

הרי התקנות מגדירות בדיוק מי הוא מגדל בעל זכות בחירה, אין כאן שיקול דעת.

לדעתי אין צורך באישור המועצה. אל"ף, זה לא נכון, ובי"ת, לא מתיישב עם לשון החוק.

התלונה תהיה כנגד המנהל?

בעניין הזה אני מתנגד לסמכות של דירקטורים. אני מתנגד שהנהלת המועצה תחליט מי בעל זכות בחירה, כי דירקטורים יכולים להכשיר גם את אלה שאינם עוסקים בחקלאות, להגיד: הוא כשר לעניין. מכיוון שנקבע שכל חקלאי יוכל להצביע בבחירות אז אם המועצה או המנהל יפיצו רשימה שאינה נכונה כל אחד יוכל לערער עליה. אם מחר יגידו לי שאני לא חקלאי, אוכל לערער. מה פתאום שיהיה מנהל שיחליט? חד וחלק.

הסעיף הזה עקרוני והוכנס כאן שינוי עכשיו (בתקנה 9). אם אין שינוי, אנחנו מסכימים. תקנה 12 היא ההמשך, הם שאבו את זה מתקנה 9.

בתקנה 9 הכתיבו עכשיו שינוי. בינתיים התכתבנו בינינו וניסינו לבדוק האם אנחנו מסכימים. לנוסח שכרגע מנסים להעביר אנחנו לא מסכימים. מצדי שמשרד החקלאות יקבע את רשימת הבוחרים.

אני מכיר כאלה שהם לא חקלאים שרשומים כחקלאים. זה לא מקובל עלי.

מסד הנתונים הרי נמצא במועצה. הוא לא נמצא במשרד החקלאות.

אנחנו מדברים על מסד נתונים בשני עניינים: 1) הנתונים על המגדל, מי זה מגדל ומה חלקו היחסי, 2) נתונים על המשקל הסגולי של הענף. אלה נתוני מפתח בשביל התקנות. גם אם המנהל מגיש את הנתונים, לא הוא קובע. החוק קבע איך קובעים את החלוקה של ארבעת הענפים, והחוק קבע מי הוא מגדל. כל מי שזה יוטל עליו יקבל את האחריות, אך הקריטריונים נקבעו על-ידי החוק. מי הגוף הטבעי שיביא את הנתונים? בוודאי לא משרד החקלאות.

הוא לא הציע שזה יהיה משרד החקלאות.

הגוף הטבעי הוא המועצה. מי במועצה יכול לתת את הנתונים הללו?

הם רוצים שאת הנתונים ייתן המנהל, אבל שהרשימות יעברו תחת עינם.

אני מתנגד שזה יעבור תחת עינם. ההנהלה הזמנית היום לא מקובלת עלי, היא חצי מאפיה. אני אומר לך את זה במלוא מובן המילה.

אני לא יודע מה זה מאפיה.

מושחתים. תן לי לומר מילה אחת.

אבל היא באמצע זכות דיבור.

למה לא נדרש אישור מועצה? כי לדירקטוריון מגיעות החלטות מדיניות, וכאן זה מידע מקצועי.

אולי ניתן לכתוב: "בידיעת המועצה", ואז המנהל, שבמילא כפוף למועצה, יעביר את הרשימות לידיעתם.

זה אל"ף-בי"ת של עבודת מועצה ומנהל מועצה.

הם ירגישו נוח יותר אם גם המועצה תקבל את הדפים.

אנחנו רוצים שיהיו בחירות. לפני שבוע כשהיינו בדיון במועצה אמרו לנו שאין נתונים במועצה בכלל. אנחנו נזהרים. פשוט עברנו 2-3 שנים קשות מאוד. אנחנו רוצים שהנציגים הנבחרים שלנו יראו שהחומר שעובר תקין. מה כל-כך מסובך בזה?

מי שפעל לביטול המועצה בשתי הצעות חוק זה אני. פעם אחת בתביעה לבטל את מועצת הפרחים, והיתה לנו תמיכה גדולה גם מהמפלגה שלך, ופעם שנייה בתביעה לבטל את כל המועצות. בעקבות פגישתי עם מר חיים פלץ כמנהל שיניתי דעתי ואני מוכן לתת צ'אנס למועצה. למרות שפעלתי לבטל את המועצה, הגיע מר חיים פלץ שהראה לי כושר מנהיגות וצמצם את המועצה ב-40 עובדים תוך חודש ימים, לכן אני מאמין שהמנהל מקצועי ואתן לו צ'אנס.

אני מציעה לכתוב: "בידיעת המועצה".

בתקנה 9 ובתקנה 12 זה יהיה "בידיעת המועצה".

הוא יביא לידיעת המועצה את הנתונים.

נאמר: "טרם הודעתו, יעביר העתק מהודעתו להנהלת המועצה".

אני מייצג את ענף הפירות, ואת מגדלי האפרסמון, קבוצה גדולה מאוד של מגדלים. אני חושש שהסיטו את הדיון לאיזו פינה צדדית ומתווכחים עליה. האם כבודו שאל אם נחוצה בכלל מועצה?

לא זה הדיון.

אני יודע שלא זה הדיון אבל אני מבקש לשים את זה על השולחן, ואולי ידונו בזה בפעם אחרת. זה כבר היה כאן בדיון לפני 3 חודשים ואז אמרו שאין להאריך את חיי המועצה.


דבר נוסף, כאשר עושים תקנה לחוק אפשר לראות כיצד ליישם בפועל כל נושא תיאורטי. עשוי להיות מקרה שהנבחרים להנהלת המועצה יהיו אנשים ש-1% מהכנסתם מחקלאות ו-99% מהבורסה או מדברים אחרים והם ייצגו את חקלאי ישראל. זה עשוי לקרות, בגלל שנקבע שהשיקול לא כלכלי ונקבעה נוסחה כלשהי הן אישית והן על-פי היטלים.


כבר כמה חודשים אני מבקש לקבל מהמועצה מאזנים מאושרים וחתומים של השנתיים האחרונות (2003-2004), ולא קיבלתי.


ענף הפירות היה מורכב משולחנות מגדלים, על טהרת הכלכליוּת. אפשר לקבוע יחסי כוחות לפי היטלים בפועל, שזה כסף, או לפי דונמים. לפי דעתי אלה שני הקריטריונים היחידים שיכולים לתת פתרון. זה לא מין ועד מושב או ועד קיבוץ או כל הכנסת. פירות, ירקות, פרחים והדרים זה נושא כלכלי טהור. אם מגדלי הירקות לא רוצים את זה, שיעשו מה שהם רוצים. בפירות 80% מיושבי-ראש המגדלים החליטו בצורה כזאת, ללכת לפי דונמים.

לא רק 80% אלא כולם, 100%.

ענף האפרסמון, שאני מייצג אותו, גובה כבר 10 שנים לפי דונמים.

אבל זה לא נושא הדיון.

לעניות דעתי, ההצבעה צריכה להיות רק על-פי היבט כלכלי ולא דבר אחר.

בתקנה 12 אנחנו מוסיפים ש"המנהל ימסור העתק מהודעתו למועצה", ומתקנים באופן דומה גם את תקנה 9.

השרים יודיעו לועדת הבחירות, לא יאוחר מהיום התשעים שלפני יום הבחירות, מהו הרכב המועצה לרבות מספר נציגי המגדלים שימונו בה.


13.
"הרכב המועצה

עם הצגת פנקסי הבוחרים תפרסם ועדת הבחירות, בפרסום בעל תפוצה בקרב ציבור המגדלים וכן במשרדי המועצה, הודעה שבה יפורטו כל אלה:


14.
הודעת בחירות

דבר הצגת פנקס הבוחרים ומקום הצגתו;
(1)



יום הבחירות;
(2)



היום, השעה והמקום להגשת שמות המועמדים לידי ועדת הבחירות;
(3)



מספר חברי המועצה והועדות הענפיות שעומדים לבחירה, בחלוקה לענפים;
(4)



מקומן של תחנות הקלפי;
(5)



שעות ההצבעה;
(6)



תמצית ההוראות הקבועות בתקנה 34;
(7)



כל מידע נוסף שתראה ועדת הבחירות לנכון לפרסם."
(8)

יש למישהו הערה לתקנות 13 ו-14?

כלומר, השרים יקבעו את הרכב המועצה?

כאן הם מודיעים. החוק קבע שהם יקבעו את המספר.

הכוונה לא להרכב, אלא למספר חברי המועצה.

לא יאוחר מהיום החמישים וחמישה לפני יום הבחירות, רשאי כל מגדל להגיש בכתב לועדת הבחירות בקשה מנומקת לבירור הסיבה שהוא לא נרשם בפנקס הבוחרים, או כי פרט מהפרטים האמורים בתקנה 12(א) המתייחסים אליו אינו נכון או אינו מלא.

(א)
15.
"בדיקת רישום בפנקס

ועדת הבחירות תבדוק את טענות המבקש, תודיע למבקש על החלטתה, תתקן את הפנקס ואת הרשימות כאמור בתקנה 12(ב), אם נדרש לפי ממצאיה, ותפרסם את דבר התיקונים שנעשו בפנקס הבוחרים לא יאוחר מהיום הארבעים לפני יום הבחירות.

(ב)



לא יאוחר מהיום החמישים וחמישה לפני יום הבחירות, רשאי מגדל לפנות בכתב לועדת הבחירות ולבקש העברת שמו מפנקס הבוחרים שבו הוא כלול לפנקס הבוחרים של המחוז שבו נמצאים עיקר גידוליו; ועדת הבחירות תחליט בבקשה ותודיע את החלטתה בכתב למבקש, לא יאוחר מהיום הארבעים לפני יום הבחירות."
16.
העברת שמות הבוחרים

יש למישהו הערות?

מגדל שיש לו גידולים בכל 6 המחוזות יכול לרכז הכול במקום אחד?

כן.

המבקש להיבחר יגיש ליושב ראש ועדת הבחירות כתב מועמדות לפי טופס 1 שבתוספת, אם נמנה עם המגזר הפרטי, ולפי טופס 2, אם נמנה עם המגזר השיתופי (להלן – כתב מועמדות), לא יאוחר מהיום השלושים וחמישה שלפני יום הבחירות, בשעות ובמקום שנקבעו בהודעה כאמור בתקנה 14; כתב מועמדות שהוגש באיחור לא יתקבל.


17.
"כתב מועמדות

כתב מועמדות של מועמד הנמנה עם המגזר הפרטי יוגש בצירוף חתימות תמיכה של 20 מגדלים הרשומים בפנקס הבוחרים במגזר ובענף שעמם נמנה המועמד.


(א)
18.
חתימות תמיכה

מי שחתם חתימת תמיכה במועמד לא יוכל לחזור בו מחתימתו; מותו לא יפסול את חתימתו.


(ב)



מי שחתם חתימת תמיכה ביותר ממועמד אחד באותו ענף, חתימותיו לאותם מועמדים בטלות.


(ג)



חתימות תמיכה יוגשו לפי טופס 3 שבתוספת."
(ד)

יש למישהו הערות עד כאן? אין.

יושב ראש ועדת הבחירות או מי שהוא מינה לענין זה, יאשר בכתב קבלת כתב המועמדות של כל מועמד; באישור יצוינו שם המועמד, היום והשעה שבהם נתקבל בועדת הבחירות.


19.
"אישור קבלת מועמדות

ועדת הבחירות תבדוק את כתבי המועמדות ותחליט אם הוגשו כדין ואם המועמדים כשרים להיות מועמדים לרבות לענין תקנה 38.
(א)
20.
בדיקת כתבי מועמדות, חתימות תמיכה ותיקון ליקויים

מצאה ועדת הבחירות ליקויים בכתב המועמדות של מועמד, תודיע על כך בכתב למועמד לא יאוחר מהיום העשרים וחמישה שלפני יום הבחירות והוא רשאי לתקן את הליקויים עד היום העשרים לפני יום הבחירות; פחת מספר התומכים במועמד, ייחשב הדבר כליקוי הניתן להשלמה בחתימות תמיכה נוספות.


(ב)



ועדת הבחירות תודיע למועמד בכתב את החלטתה לפי תקנה זו עד היום החמישה עשר לפני יום הבחירות.

(ג)



ועדת הבחירות תבדוק את מספר חתימות התמיכה רק עד כדי מספר החתימות הדרוש, ובדיקת חתימות התמיכה הנוספות המופיעות בכתב המועמדות מעבר למספר זה תיעשה רק לצורך השלמת ליקויים.


(ד)



לא יאוחר מהיום השנים-עשר לפני יום הבחירות, תפרסם ועדת הבחירות את שמות המועמדים שאישרה, בחלוקה לענפים.


21.
פרסום שמות המועמדים

לצורך ביצוע הבחירות בקלפי, יהיה כל מחוז אזור קלפי; ועדת הבחירות תקבע תחנות קלפי בכל מחוז בהתחשב בגודל המחוז ובפיזור המגדלים בו, ובלבד שמספרן הכולל של תחנות הקלפי לא יפחת מ-30.


22.
תחנות קלפי

לא יאוחר מהיום הארבעה עשר לפני יום הבחירות תמנה, ועדת הבחירות ועדת קלפי לכל תחנת קלפי.


23.
ועדות קלפי

בועדת קלפי יהיו שלושה חברים לפחות ובהם נציג המשרד שאינו מגדל שימנה המנהל הכללי של המשרד והוא יהיה היושב ראש; חבר אחד שתמנה המועצה וחבר אחד שתמנה ועדת הבחירות מבין הבוחרים שבפנקס, ובהם סגן היושב ראש; לכל חבר יהיו שני ממלאי מקום אשר ימונו בדרך שבה נתמנה אותו חבר.


(א)
24.
הרכב ועדות הקלפי


ממלא מקום של חבר ועדת קלפי רשאי לכהן במקומו, אם נבצר מהחבר לכהן בתפקידו, וכן רשאי הוא להחליפו ביום הבחירות, לפי בקשתו.


(ב)



ועדת קלפי יכול שתפעל גם אם פחת מספר חבריה לשניים, ובלבד שאחד מהם הוא היושב ראש או סגנו.


(ג)



ועדת הבחירות תמציא ליושב ראש ועדת הקלפי, סמוך לפתיחת הקלפיות, העתק של פנקס הבוחרים של אותו אזור קלפי ורשימות הבוחרים כאמור בתקנה 12(ב), מחולקים לתחנות קלפי לפי הענין, חתומים ביד יושב ראש ועדת הבחירות.


(א)
25.
אספקת ציוד לתחנות הקלפי

ועדת הבחירות תמציא ליושב ראש כל ועדת קלפי –

(ב)



קלפי לקליטת מעטפות ההצבעה שבה מותקן מנעול ומפתח באופן שאפשר להכניס לתוכה מעטפות הצבעה אך אי אפשר להוציאן מתוכה, אלא בפתיחת מנעולה;

(1)




כמות מספקת של מעטפות הצבעה אטומות, הנושאות עליהן את טביעת החותמת של ועדת הבחירות;

(2)




כמות מספקת של פתקי הצבעה;

(3)




ועדת הבחירות תכין מעטפה ופתק הצבעה נפרד לכל ענף ובו רשימת המועמדים הנמנים עליו; ועדת הבחירות תקבע את צבע וגודל כל מעטפה ופתק הצבעה.


26.
פתקי ההצבעה



שעות ההצבעה בקלפיות יהיו רצופות משעה 09:00 של יום הבחירות עד שעה 21:00 באותו יום, ובלבד שאם בוחר מגיע לתחנת קלפי במהלך שעות ההצבעה, רשאי הוא להצביע גם אם התעכבה הצבעתו אחרי השעה 21:00 של

יום הבחירות.

27.
שעות ההצבעה

לפני תחילת ההצבעה, יציג יושב ראש ועדת הקלפי לעיני הנוכחים בתחנה את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה; אחר כך ינעל אותה בנוכחותם באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בפתיחת המנעול.

28.
הכנת קלפי

בשעת הצגת הקלפי וביום ההצבעה לא יימצא אדם בתחנת הקלפי זולת –
29.
נוכחות בשעת ההצבעה

חברי ועדת הקלפי או ממלאי מקומם;
(1)



המועמדים או משקיף שמונה מטעמם;
(2)



חברי ועדת הבחירות;
(3)



שוטרים, אם יהיו דרושים, לדעת ועדת הקלפי, לשמירה על הסדר;
(4)



הבוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה."
(5)

ביום הבחירות אנחנו נקבל תשלום?

יושב ראש ועדת הקלפי או מי שהוא מינה לענין זה, יסדיר את כניסת הבוחרים אל התחנה לשם הצבעה.

30.
"הסדר בתחנה

ביום הבחירות, במשך כל שעות ההצבעה וספירת הקולות, לא יחזיק

אדם בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, מכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר, לרבות

זימונית, כשהוא פועל; לא יתקשר ממכשיר כאמור ולא יקבל בו שיחות.

31.
איסור שימוש בטלפונים ניידים

בוחר יצביע בתחנת הקלפי במחוז אשר בפנקס הבוחרים שלו כלול שמו, כפי שקבעה ועדת הבחירות.


32.
זכות הצבעה צמודה

הרוצה להצביע חייב לזהות עצמו בפני ועדת הקלפי בתעודת זהות או בדרכון בר-תוקף.

(א)
33.
זיהוי מצביעים

מי שהצביע, תמחק ועדת הקלפי את שמו מפנקס הבוחרים של אותו ענף.

(ב)



בכל תחנת קלפי תוצב קלפי.
(א)
34.
סדרי ההצבעה

ועדת הקלפי תמסור לבוחר מעטפות ופתקי הצבעה שבהם רשימת המועמדים בענף שעמו נמנה הבוחר במספר התואם את מספר הקולות שלזכות הבוחר לפי הרשימות כאמור בתקנה 12(ב)."
(ב)

קודם שהוא יסביר את כל התקנה, כי זו היתה התקנה הכי בעייתית, אדוני היושב-ראש. בנוסח הקודם סברנו שתקנה 34 לא שמרה על חשאיות הבחירות, ועכשיו יש נוסח חדש בו אנו מבקשים להוסיף עוד תיקון קטן, אבל אני מציעה שקודם כול הוא יגמור לקרוא את התקנה.

בעל זכות בחירה הנמנה עם המגזר השיתופי או שהוא חברה או שותפות, ימציא ליושב ראש ועדת הקלפי אישור לפי טופס 4 שבתוספת, שבו נקוב שם הנציג שהוסמך מטעמו להצביע בבחירות.


"(ג)



בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, רשאי הבוחר לסמן על גבי רשימת המועמדים עד שני שלישים ממספר חברי הועדה הענפית שעומדים לבחירה באותו ענף שעמו הוא נמנה, כפי שפרסמה ועדת הבחירות כאמור בתקנה 14(4)."


(ד)





זה תשובה להערה שנאמרה קודם על הבטחת יצוג המיעוט.

הבוחר ישים בכל מעטפה פתק הצבעה אחד ואת המעטפות יטיל לקלפי, לעיני ועדת הקלפי.


"(ה)



הכניס הבוחר למעטפה פתק הצבעה שאינו מתאים להוראת תקנת משנה (ב) או סימן על הפתק שלא לפי הוראת תקנת משנה (ד) או שסימון שסימן על הפתק עורר ספק בדבר בחירתו, הצבעתו תהא פסולה.


(ו)



מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל להצביע לבדו, רשאי להביא עמו אדם אחר שיעזור לו בהצבעה."


(ז)

מה היו התיקונים?

מכיוון שאמרנו שהקביעה של מספר הקולות שיש לכל מגדל נותנת ביטוי גם להיבט הכלכלי, לכן לאדם יכול להיות יותר מקול אחד. השאלה איך נבטיח לתת ביטוי בתהליך הבחירה לאדם שיש לו חלק יחסי גדול יותר, בגלל ההיטלים, מבלי לפגוע בחשאיות. אני מדברת על תקנת משנה 34(ב), שהיא המפתח, היתר יותר טכני. כל אדם מקבל מספר טפסים ומספר מעטפות שמשקפים את הכוח שלו.

כלומר, לא מעטפה אחת שעליה כתוב מספר הקולות, אלא מספר מעטפות שכל אחת מהן משמעה קול אחד.

אדם שיש לו 30 קולות, לדוגמה, יקבל 30 טפסים ו-30 מעטפות, ואדם שיש לו 40 קולות יקבל 40. למה לא כתבנו מספר מדויק? הוא לא מקבל מספר טפסים בדיוק כמספר הקולות, כי אולי למישהו יש מאות קולות, לכן אמרנו שזה ישקף. לוועדת הבחירות יהיה חופש לקבוע שלטופס מסוים יש משקל של 10 קולות.

כמו שטרות כסף, יש שטר של 10 ושטר של 100. על הטופס יהיה כתוב: 100 קולות.

נניח שלמר יוסטה בלייר יש 100 קולות ולי יש 2 קולות. דרך אחת, שהוא יקבל 100 טפסים עם 100 מעטפות ואני אקבל שתי מעטפות , אבל זה לא הגיוני. אנחנו אומרים: הוא יקבל מספר טפסים.

כיוון שנקבע בנוסח שמספר המעטפות והפתקים צריך להיות תואם, אבל לאו דווקא כמספר הקולות, רצינו לוודא שאם יש שני מגדלים גדולים מאוד שיש להם 102 קולות לצורך העניין, ויש רק שניים כאלה בארץ, אם הם יתנו פתק ששווה 100 קולות הרי כולם יידעו במי בחרו וזה עלול שוב לפגוע בחשאיות הבחירות. לכן אני רוצה להוסיף כאן מעין קו מנחה (guideline) לוועדת הבחירות שמכינה את הפתקים. בסוף תקנת משנה (ב) ייאמר: "ובלבד שבקביעת מספר המעטפות והפתקים התואמים את מספר הקולות כאמור לא יהיה כדי לפגוע בדרך כלשהי בחשאיות הבחירות".

דיברנו עם החבר'ה שיש להם 100 קולות, הם לא מתביישים להגיד במי הם בוחרים.

אישרנו את התקנה והסמכנו את היועצת המשפטית של הוועדה לעבור על הנוסח הסופי.

ועדת הקלפי תחל למנות את הקולות מיד לאחר תום ההצבעה בתחנת הקלפי.


(א)
35.
"מנין הקולות

ועדת הקלפי תספור בנפרד את הקולות למועמדים מכל ענף.


(ב)



ועדת הקלפי תערוך פרוטוקול, בטופס אחיד שספקה ועדת הבחירות, על פתיחת הקלפי ועל מניין הקולות ותעבירו מיד עם כל חומר ההצבעה לועדת הבחירות.


(ג)



הפרוטוקול של ועדת הקלפי ייחתם בידי שניים מחבריה לפחות, ובהם היושב ראש או סגנו; כל חבר מחברי ועדת הקלפי או מועמד וכל חבר של ועדת הבחירות רשאי להוסיף בפרוטוקול את הערותיו.


(ד)



בכל ענף ייבחרו לנציגי המגדלים במועצה ובועדה הענפית המועמדים שזכו למספר הקולות הגדול ביותר; במקרה של שוויון בקולות בין מועמדים, יכהן כל אחד מהם מחצית מתקופת כהונת המועצה או הועדה לפי הענין; סדר הכהונה ייקבע לפי סדר אלף-בית של שמות המשפחה.


(א)
36.
בחירת המועמדים בכל ענף

מועמד שנבחר,לפי תקנת משנה (א), לנציג המגדלים בועדה הענפית או לנציג המגדלים במועצה ובועדה הענפית, רשאי לוותר על מינויו לאחד מהתפקידים או לשניהם; כתב הויתור יוגש לידי יושב ראש ועדת הבחירות בכתב בידי הנבחר עצמו.


(ב)



נבחר שויתר על מינויו, כאמור בתקנת משנה (ב), תחול לענין מינוי חליף לו תקנה 40, בשינויים המחויבים.
(ג)



ועדת הבחירות תפרסם, לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר יום הבחירות, את תוצאות הבחירות בהודעה שהעתק ממנה יומצא לשרים.


(ד)



בהודעה כאמור בתקנת משנה (ד) יפורטו –


(ה)



מספר הקולות שבהם זכה כל מועמד;
(1)




שמות המועמדים שנבחרו למועצה;
(2)




שמות המועמדים שנבחרו לועדה הענפית, בכל ענף.
(3)






הודעה לפי תקנה זו תודבק במקום בולט לעין במשרדי המועצה ותפורסם ברשומות."
(ו)

למה פרסום התוצאות רק אחרי 14 יום?

"לא יאוחר מ-14 ימים".

צריך לומר "לא יאוחר מ-7 ימים".

"7 ימים" זה בסדר.

אם זה מקובל על כולם, מקובל גם עליי.


אנחנו מאשרים את כל פרק ג' – תקנות 6-36 – עם התיקונים שהוכנסו בתקנות 9, 12, 34(ב) ו-36(ד).

"פרק ד': הוראות שונות



תוך שלושים ימים מפרסום ההודעה כאמור בתקנה 36(ו), ימנו השרים את חברי המועצה וחברי הועדות הענפיות ומינוים יפורסם ברשומות."
37.
מינויים ופרסומם

תוך כמה זמן צריכים לפרסם את ההודעה לפי 36(ו)? לכאורה אפשר את ההודעה לפי 36(ו) לפרסם אחרי חצי שנה, ואז תוך שלושים ימים. סליחה, זה 7 ימים ואחר-כך 30 ימים.

לא יהיה אדם כשיר להיות מועמד לחבר במועצה או בועדה הענפית, לפי הענין, אם נתקיים בו אחד מאלה:


38.
"סייגים למועמדות

הוא הורשע בפסק-דין סופי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לחבר במועצה או בועדה הענפית, לפי הענין, או בעבירה לפי חוק זה;


(1)



הוטל עליו קנס בהחלטה סופית של ועדת קנסות של המועצות או ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 43ד לחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, התשי"ט-1959 – תוך שלוש שנים מיום תשלום הקנס;


(2)



הוא הורשע בפסק-דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש המועצות

או מעשה זדון נגד המועצות או נגד עניינן;

(3)



הוא הוכרז פושט רגל כל עוד לא ניתן לו הפטר מאת בית-המשפט;

(4)



הוא הוכרז פסול-דין;

(5)



הוא עובד המועצה, חבר בוועדת הביקורת או בועדות הקנסות של המועצות;


(6)



בתקנה זו –

"המועצות" – המועצה, מועצת הירקות, מועצת הפירות, המועצה לשיווק פרי הדר ומועצת צמחי הנוי."

בענף הלול היו בחירות ועד היום השרים לא מינו את נציגיהם במועצה ולמעשה המועצה לא עובדת כחוק, ואין הגבלה. זה נמשך כבר חודשים רבים. וגם כאן אין הגבלה.

קודם כול, יש הגבלה לשלושים ימים. דבר שני, הבחירות בענף הלול מתעכבות בגלל הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שבתקופת הבחירות ועדת הבחירות לא תתכנס.

זה היה עוד לפני תקופת הבחירות.

חבר מועצה או ועדה ענפית, לפי הענין, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:


39.
"פקיעת כהונה והשעיה

התפטר במסירת מכתב התפטרות לשר;


(1)



נתקיים בו אחד מהסייגים המפורטים בתקנה 38;


(2)



נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידיו, והשרים, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה או הועדה הענפית, לפי הענין, העבירוהו מכהונתו בהודעה בכתב;


(3)



הוא נעדר, ללא סיבה מספקת, מארבע ישיבות רצופות, והשרים, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה או הועדה הענפית, לפי הענין, העבירוהו מכהונתו בהודעה בכתב;


(4)



הוא נציג ממשלה, והשרים ראו, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה או הועדה הענפית, לפי הענין, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי והחליטו למנות נציג ממשלה אחר במקומו;


(5)



אם היה נציג הממשלה – פרש משירות המדינה;


(6)



אם היה נציג ציבור – פסק מלהימנות עם הציבור שאותו הוא מייצג.


(7)



חבר מועצה או ועדה ענפית, לפי הענין, שהתפטר, נפטר או שמינויו פקע, ימנו השרים חבר אחר במקומו, אשר יכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שבמקומו נתמנה.


(א)
40.
מינוי חליף

חליף כאמור בתקנת משנה (א),ימונה מקרב אותה קבוצה שמתוכה מונה החבר שבמקומו הוא בא.


(ב)



היה חבר המועצה או הועדה הענפית, לפי הענין, נציג המגדלים, יתמנה לחליף המועמד שקיבל בבחירות האחרונות לפי תקנות אלה את המספר הגדול ביותר הבא בתור אחריו של קולות המגדלים.


(ג)



תעמולת בחירות לבחירות על-פי תקנות אלה מותרת בתקופה שמהיום ה-90 שלפני יום הבחירות עד יום הבחירות.

(א)
41.
תעמולת בחירות

תעמולת הבחירות תיעשה בהגינות וללא השמצות.

(ב)



לצורך קיום הבחירות הראשונות, יחולו תקנות אלה בשינויים כלהלן:
42.
הוראות מיוחדות לבחירות הראשונות

בתקנה 7(ב), במקום "בשלוש השנים שקדמו ליום הבחירות" יבוא "לשנת 2005";


(1)



בתקנה 11(א)(3), במקום "שתמנה הועדה הענפית של אותו ענף" יבוא "שתמנה המינהלה הזמנית המאוחדת מבין עובדי המועצה"."
(2)

לא מקובלת עלי ההנהלה הזמנית כאן.

אתה רוצה לומר "שימנה המנהל"?

זה עדיף, מקובל עלי "המנהל". לא מקובל עלי שתמנה ההנהלה הזמנית. אני מוכן לקבל את ההצעה של מר חיים פלץ, שהמנהל ימנה.

אתם מוכנים?

לא, אני מתנגדת. זה לא תפקיד טבעי למנהל. זה עניין ייצוגי ומנהל הוא איש ביצוע.

אני מצדד ביועצת המשפטית שלי.

אנחנו מאשרים את פרק ד' – תקנות 37-42 – ללא תיקונים.


נעבור לתוספת.

התוספת זה טפסים. אני מציעה שכולם יעיינו בהם כעת במשך 2 דקות ואם יש הערות, יעירו.

שר החקלאות ופיתוח הכפר מר זאב בוים יצטרך לחתום על התקנות האלה. יש הערות לטפסים?

אין הערות לטפסים.

יש לי שתי הערות. העליתי קודם את נושא התאחדות האיכרים. החלטתי לא לדבר לאורך כל הדיון ולחכות עד הסוף. לא קיבלתי תשובה. במבנה שמוצג כאן התאחדות האיכרים עלולה להיעלם, על אף שאנחנו מהווים 25% לפחות בענף הפירות, וזה לא עולה על דעתי.


אני נדהם גם מנושא אחר. הבחירות לשולחנות המגדלים הן ארציות ורוחביות. בענף הפירות למשל – ואני יכול לתת דוגמה כי בעיניי זה עבד יוצא מן הכלל – אמרו: בגידול מסוים, למשל בגידול תפוחים, אזור הצפון מהווה 80%, אז 80% מנציגי התפוח ייבחרו על-ידי אזור הצפון ו-20% ייבחרו על-ידי אזור המרכז ואזור הדרום. כאן זה הולך באופן רוחבי מלא. זה נראה לי פשוט לא נכון, ולא יעבוד. זה יהיה לא טוב.

מה אתה רוצה שיהיה?

אני רוצה שייבחן כל גידול, כל מין פרי או מין ירק, מה אזורי הגידול שלו, ולפי זה יחולק מספר הנציגים והאזורים יבחרו את הנציגים שלהם.

יש תבלינים ויש עגבניות ויש פלפל ו- - -

התקנות לא מבחינות בין סקטורים, בין מגדלים, בין אזורים, בין סוגים מעבר לרמת הענפים. הבחירות אישיות. כדי להבטיח את הרקע ההתיישבותי מעבר למשקל הסגולי נקבעו היחסים 40%-60%. בכל ניסיון לעשות חלוקת משנה נקבל מטריצה רב-ממדית: תבלינים, אגסים וכן הלאה. זה לא ניתן, לא הגיוני. החלוקה כפי שקבענו כאן נותנת סיכוי לכל אחד. אם באזור הצפון מתרכזים הפירות אני מניח שגם התוצאה תשקף את ענף הפירות באזור הצפון.

האיכרים האלה יוכלו להשתלב שם?

בוודאי.

לא פוסלים אף אחד.

כל אחד מן האיכרים יוכל להשתלב. גם המושבניקים הם איכרים. אין שום משמעות לאגודה. כל משק משפחתי הוא איכר, אין שום הבחנה בין איכר זה ואיכר אחר. המשק השיתופי שונה במקצת ולכן יש הוראה מיוחדת הקובעת שהקיבוץ יבחר לו איכר משלו. לכן אין שום סיבה ושום היגיון לעשות חלוקה נוספת.

גם היום זה מורכב מאותו מאגר נציגויות, וראה זה פלא, בחלק התקציב שניתן על-ידי המגדלים – הם החליטו, אבל מרבית תקציב ממשלת ישראל למו"פ הולך לפי הצבעות, כלומר לפי רוב, לפי סקטורים. כך זה נמשך במשך עשרות שנים. אני מלווה את הנושא הזה כבר המון שנים ומכיר אותו היטב. כאשר מגיע לצפון – מקבל הצפון, אבל כאשר אזור המרכז רוצה הוא לא מקבל. חד וחלק, יש כאן נושא סקטוריאלי שאי אפשר להתעלם ממנו.

לדעתך עדיף שלא תפעל המועצה הזאת?

כך אמרתי, אבל לא פה, כי לכל דבר צריכה להיות הצדקה כלשהי. שאלתי את ידידי מר חיים פלץ – הוא הפך להיות ידידי כי מייד כשנכנס לתפקידו נפגש אתי וישבנו 3 שעות בלילה אחד. אמרתי לו: תגיד לי מה הסיבות לקיום המועצה. אם צריך אותה, בבקשה. כשהיו מכסות, כשהיה תכנון, היתה הצדקה. כעת אין מכסות, אין תכנון, אין תמיכה – מה עושה המועצה? זה מעלה סימן שאלה.

שמענו את כל ההערות. מר יוסי ישי, תזמין אותם לשיחה על כוס קפה, לא ל-3 שעות אבל לחצי שעה, תראה אם אתה יכול להבהיר, כדי שירגישו שהם משולבים, או אולי תתן העדפה כלשהי לאיכרים. אני לא יודע איך אתה עושה את זה, אבל אני רוצה שתהיה תחושה טובה שאף אחד לא עושה כאן משהו שלא מקובל על אחרים.

אני בטוח שתוצאות הבחירות ירגיעו את כולם לגמרי.

אני נציג ארגון החקלאים הערבים בישראל. נדמה לי שבבחירות למועצה הסקטור שלנו של המגדלים הערבים יוצא מקופח. אני מבקש תוספת לתקנה 7(ב). אם כתוצאה מהבחירות לא יהיה לנו ייצוג - - -

למה לדעתך לא יהיה לכם ייצוג?

אי אפשר להבטיח. יחידת הגידול במגזר הערבי בדרך כלל קטנה מאוד, יש הרבה מגדלים קטנים.

התרשמתי שדווקא לחקלאים הקטנים יהיה ייצוג.

אני מבקש להוסיף הערה, שבמקרה ולא יהיה ייצוג הולם יהיה כיסא משוריין לארגון החקלאים הערבים.

אין שריוּן לאף אחד. מנכ"ל משרד החקלאות הסביר את זה, לכן לא ראיתי שיש פה קיפוח.

ההיפך הוא הנכון. בגלל ש-40% מהכוח האלקטורלי מחולק פר פרסונה, בן מיעוטים שמחזיק 5 דונם ומישהו אחר שמחזיק 250 דונם, ב-40% יש להם אותו משקל. המשמעות, שלבני המיעוטים יהיה יותר כוח באופן יחסי.

אני רוצה לומר לך שדווקא משרד האוצר, כפי שנאמר כאן, רצה שכוח הבחירה יהיה רק בהתאם למשקל הכלכלי ואנחנו לא הסכמנו לכך.

שמעתי את דבריו של מר יוסי ישי, אבל לא שוכנעתי שזאת אכן תהיה התוצאה.

אני מתחייב להסביר לו את זה.

אני מבקש שתיקבע יחידת גידול או כמות מסוימת, שאני אדע שעד כאן אני מיוצג. אני מבקש שתיקבע כאן מכסה מסוימת, משהו שמחייב אותי, קו גבול, שאני אדע: כאן אני מיוצג, שם אני לא מיוצג.

להיפך, בכך רק תגרום נזק. אסביר לך את זה לאחר הדיון. אני שוכנעתי.


בשעה טובה ומוצלחת אנחנו מאשרים את תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (דרכי מינוי חברי המועצה וחברי ועדות ענפיות), התשס"ו-2006. אנחנו מבקשים שתצאו לדרך.


אני מבקש ממר יוסי ישי לשבת עם נציג המגזר הערבי, להסביר לו ולשכנע אותו. אני שוכנעתי שאין פגיעה. להיפך, יהיה לכם ייצוג בכל המקומות. אי אפשר לשריין אף אחד.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00









חלק ממחוזות המשרד אוחדו לאחר התאריך הנקוב ולכן הוא מצוין.



חלק ממחוזות המשרד אוחדו לאחר התאריך הנקוב ולכן הוא מצוין.