PAGE
6
ועדת הכנסת

1.3.2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 290
מישיבת ועדת הכנסת

יום רביעי, א' בניסן תשס"ו (1 במרץ 2006), שעה 12:30

בקשה לפטור מחובת הנחה על שולחן הכנסת: 1. הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 30), התשס"ה-2005.

2. הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005.

חברי הוועדה: דניאל בנלולו – היו"ר

צבי הנדל

מיכאל גורלובסקי

סגן מזכיר הכנסת דוד לב

סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

מרים אילני – משרד המשפטים

דודו לביא – מנהל מחלקת קרנות ניירות ערך, רשות ניירות ערך

דניאל רימון – רשות ניירות ערך

הלית ברק

אתי בן-יוסף

תמר פוליבוי

1. הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 30), התשס"ה-2005

2. הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005

אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת מספר 290. על סדר היום שתי הצעות חוק, שיש בקשה לתת להן פטור מחובת הנחה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 30), התשס"ה-2005 והצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005.

אני מבקשת את הפטור מחובת הנחה בקשר להצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים. זו הצעת חוק שגובשה על-ידי כל הגורמים במשק, ומחכים לה כבר הרבה זמן – גם בנק ישראל וגם משרד האוצר.


היום יש בעיה בהסכמים שנעשים בעסקאות בין גופים פיננסיים, בעיקר עסקאות עם גופים בינלאומיים, אבל לא רק בינלאומיים, אלא גם עסקאות בארץ. עולה השאלה איזה הוראות בפקודת פשיטת רגל ובפקודת החברות שעוסקות בדיני הפירוק יחולו, כאשר הצדדים בעסקאות האלה קובעים שהם יוכלו לבצע קיזוז בין שני הצדדים, או במקרים בהם עושים עסקת מכר חוזר בניירות ערך, שנקראת בעגה המקצועית repurchase. גם אז עולה השאלה, האם זה נחשב משכון או מכר. בשתי ההוראות האלה עולה השאלה, האם יהיה תוקף להסכמת הצדדים בדיני הפירוק. אם אין תוקף להסכמת הצדדים בדיני הפירוק, החשיפה של הצדדים היא מאוד מאוד גדולה.


לשיטתנו, אנחנו מבהירים את המצב של הדין הקיים, אבל גופים בינלאומיים התקשו לקבל חוות דעת שאמרו שהדין הקיים מסדיר את זה, ולכן הבהרנו שעל פי הדין הישראלי יש אפשרות לתת תוקף להוראות הספציפיות שקבענו בחוק, כדי שגופים יוכלו לעשות את העסקאות האלה ללא חשש.

האם זה היום נוהג כך?

יש להם בעיה לעשות את העסקאות האלה, משום שהם לא מצליחים לקבל חוות דעת חד-משמעיות, שהם יכולים לעשות את זה בלי להיפגע בזמן של פירוק, וזה מקשה עליהם מאוד.

תאמרי משפט לגבי הדחיפות, שהרי מדובר בשחרור מחובת הנחה.

עד שהגענו סוף סוף לנוסח המוסכם ואף גוף לא חולק על זה, כדאי כבר להריץ את זה, כדי שהשוק יוכל להשתמש בזה. הבנתי שאת העסקאות של ה-repurchase בנק ישראל ומשרד האוצר צריך בשביל המחיר המוניטרי שלו, שבזה אני פחות בקיאה, אבל הלחץ הוא מכל הגופים.

זה מאוד לא נראה לי - לא עצם העניין, אלא הדחיפות.

אני קיבלתי בקשה ממרכז ההשקעות, ממשרד המשפטים וגם ממשרד ראש הממשלה, שעבדו כל כך הרבה בנושא הזה והביעו בפניי את הבקשה שזה דחוף מאוד.

זה נראה בעיניי מחטף, שבכינוס מקרי של הכנסת שלושה שבועות לפני הבחירות מכניסים עכשיו סוגייה כזאת, שהיא הצבעה אוטומטית. בשביל שבעת כזאת יכניסו סוגיות כאלה למליאת הכנסת, אני חושב שזה צריך להיות משהו שבאמת כרוך בנזק למדינה אם הוא לא ייעשה.

חבר הכנסת הנדל, לא כל דבר שהוא דחוף כרוך בשאלה אם יש בו נזק או לא נזק למדינה.

אני טוען שכאשר אין נזק למדינה, בעת כזאת לא צריך להביא את זה.

אנחנו נמצאים בפגרה ואנחנו מגיעים לכאן לכנסת. אנחנו גם צריכים לעשות משהו, לא בגלל שזה מהווה נזק או לא מהווה נזק. חבר הכנסת הנדל, יש פה בקשה שמונחת על השולחן. זה לא פוליטיקה, זאת פשוט בקשה.

יש הרבה דברים שהם לא פוליטיקה, אבל כרוכים בהרבה כסף. לא כל דבר צריך להיות פוליטיקה שעוזרת בבחירות למישהו. יש כאן דברים פיננסיים. אני לא רוצה לשכנע אף אחד.

אני מבקש לשכנע אותך, על פי בקשת הפקידות במשרד המשפטים. מנכ"ל המשרד ביקש זאת.

מה זה הנושא השני?

כתוב שמדובר בתיקון מס' 30. זאת טעות בכריכה של הנוסח הכחול, אבל מספרו האמיתי של התיקון הוא תיקון מס' 11.

אם זה יעלה למליאה, יושב-ראש הוועדה צריך לציין את זה בנושא הזה כתיקון.

תיקון מס' 11 לחוק השקעות משותפות בנאמנות זה חוק שמסדיר את כל הפעילות של קרנות הנאמנות בישראל. זה תיקון שענף הקרנות מחכה לו זמן רב. אני מבין שאני צריך לשכנע אתכם בדבר החשיבות שלו. אחת האינדיקציות לחשיבות הרבה של החוק הזה היא שבהתחשב ברוחב היריעה שלו, החוק הזה עבר ללא התנגדויות מצד כל הגורמים בשוק ההון.


החוק הזה מהווה תשתית לשורה ארוכה מאוד של תקנות שנמצאות בהמתנה תקופה של למעלה משנה בחלק מהמקרים. מדובר בתקנות שאמורות להסדיר פעילויות חדשות, ששוק ההון מחכה להן כבר הרבה זמן. כל הנושא של רגולציה בתחום שוק ההון בכלל – וכאן אולי אני גם גולש לנושא הקודם – משול לריצה על מסוע. אם אתה עומד לרגע או מאט ולא מתאים את החקיקה להתפתחויות חדשות בשוק ההון, כמו המקרה הספציפי הזה, אינטרנט, מכשירים חדשים, קרן של קרנות, אתה מוצא את עצמך מפגר, וכפועל יוצא מזה גם פוגע בשוק ההון עצמו.


אני חושב שהאינדיקציה הכי גדולה לחשיבות של הנושא הזה היא העובדה שהתעשייה עצמה משוועת ומבקשת את התיקונים האלה. אם היה מדובר פה בתיקונים שהם שנויים במחלוקת, תיקונים שנתקלים בהתנגדויות, אולי הטענה של החשיבות ושל התזמון היא טענה שהיה כדאי לתת לה משקל, אבל במקרה הזה מדובר בתיקון שיש לגביו קונסנזוס מלא, ולכן אני חושב שכדאי לא להשהות אותו. אם אתם רוצים, אני ארד לפרטים לגבי העניינים עצמם.

אני רק רוצה שתרחיב לגבי הדחיפות. אנחנו נדרשים לאשר משהו בניגוד לכללים המקובלים שעובדים איתם במשך שנים, כאשר מביאים חוק ומניחים אותו למשך 45 יום. הוועדה הזאת נדרשת לחרוג מהכלל ולפטור מחובת הנחה של 45 יום.

קריאה שנייה ושלישית.

לוועדת הכנסת יש קיבולת מוגבלת. במהלך השנה האחרונה במיוחד ועדת הכספים נדרשה לטפל בשורה של עניינים דחופים בתחום שוק ההון, רפורמת בכר, ולפני כן גם בעניינים אחרים. הדבר הזה גרם לכך שאותן תקנות, שיש להן חשיבות מאוד גדולה להסדרת הענף ולפעילות השוטפת של הענף, נדחקו לצד ולא אושרו. עכשיו יש לנו שעת כושר.

התיקון הזה הגיע לוועדה עוד לפני התיקון של רפורמת בכר, ובגלל הרעש הגדול של רפורמת בכר הוא נדחק במהלך הדיונים. הוא היה אמור להיות נידון חודשים אחורה.

אדוני היושב ראש, אתה מרשה לי לשאול שאלה את היועצת המשפטית שלנו? האם אני יכול להיות רגוע, שגם אם היינו יושבים עכשיו 20 שעות בנחת לא לפני בחירות על העניין הזה, הוא היה עובר?

אתה יכול להיות רגוע בעניין הזה. אני אוסיף ואומר, שגם אם הוועדה תחליט על מתן פטור מחובת הנחה, אנחנו לא מתחייבים – ואני אמרתי את זה גם לנציגי הממשלה – שזה יעלה היום, מכיוון שהנוסח עדיין לא סיים לעבור תחת עיניה של הממונה על נוסח החוק.

זה לא הקטע שלי, אבל אני רוצה להיות משוכנע בעניין הזה.

אני מעלה להצבעה פטור מחובת הנחה לקריאה שנייה ושלישית. הצעה ראשונה – הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 30), התשס"ה-2005. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה להקדים את הדיון בהצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 11), התשס"ה-2005 לפני הקריאה השנייה והקריאה השלישית נתקבלה.

הבקשה אושרה.


אנחנו עוברים להצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005. מי בעד פטור מחובת הנחה לקריאה שנייה ושלישית? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה להקדים את הדיון בהצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005 לפני הקריאה השנייה והקריאה השלישית נתקבלה.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45