כנסת פתוחה

PAGE
11
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

06.03.2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'290

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, ו' באדר התשס"ו (06.03.2006), בשעה 12:00

עיכוב בהעלאת אלפי עולים ממדינות חבר העמים

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר

מרינה סולודרין – סגנית השרה לקליטת עלייה


ישראל מימון – מזכיר הממשלה


משה קליין – סגן ראש מערך גיור, משרד ראש הממשלה


חנוך צמיר – משנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה


סוניה מיכאלי – מדענית ראשית, המשרד לקליטת העלייה


יעקב דנון – מנהל האגף לעידוד עלייה, המשרד לקליטת עלייה


ישראל מי עמי – אגף מרכז אירופה ואירו- אסיה, משרד החוץ


אורי ישראלי – רפרנט בטחון, משרד האוצר


נצ"מ זיוה אגמי – ראש יחידת פשיעה, המשרד לביטחון פנים


אלכס כץ – סגן מנהל חטיבת עלייה מזרח, הסוכנות היהודית


קרול אונגר – מנהל חטיבת עלייה מזרח, הסוכנות היהודית


דמיון דובז'יק – עוזר הדובר, הסוכנות היהודית


צבי מגן – ראש לשכת הקשר, נתיב- משרד ראש הממשלה


חנן אחיטוב – ממונה קונסולרי, נתיב- משרד ראש הממשלה


ד"ר מלה תבורי – ממונה תחום בכיר מק"מ, נתיב- משרד ראש הממשלה


אריה רמות שיפמן – סגן למינהל ומטה, נתיב- משרד ראש הממשלה


צבי קם תור – נתיב- משרד ראש הממשלה


יהודה דרסינובר – מבקר פנים, נתיב- משרד ראש הממשלה


עו"ד אהוד איטם – נתיב- משרד ראש הממשלה


עינת גרוסמן – נתיב- משרד ראש הממשלה


עו"ד דסי צנגן – לשכה משפטית, משרד הפנים


מזל כהן – דגנית ממונה במחלקת אשרות, משרד הפנים


אלי ולק – אגודה לחקר תפוצות ישראל


יצחק הילדסהיימר – עיתונאי מקור ראשון


שמעון הר שלום – ראש פרוייקט שורשים של רבני צוהר

דנה גורדון

מיטל בר שלום

עיכוב בהעלאת אלפי עולים ממדינות חבר העמים

שלום, אני פותחת את ישיבת הוועדה. אנחנו רצינו לכנס את הישיבה הזאת כבר בשבוע שעבר, וזאת לאור כתבה שהופיעה בעיתונות לפני 10 ימים. כאשר הסתבר לנו שהנוגעים בדבר, ביניהם מזכיר הממשלה, לא יוכלו להיות איתנו, אנחנו דחינו אותה.

כולם מכירים את הנושא, ולכן אני לא צריכה להיכנס לתכנים. לפי כל הדיווחים, נוצרו פקקי תנועה של אנשים שמחכים לתשובה כלשהי במשך 5 חודשים. אני לא מתעלמת מהעובדה, שגם בוועדה הזאת דנו ביזמתנו, באנשים שהגיעו לארץ עם מסמכים מזויפים. אנחנו היינו אז אלה שירדנו לחייהם של אנשי נתיב, ושאלנו אותם איך זה יכול להיות. פעם אחת דנו בנושא כאשר נתפסה רשת סוחרי נשים. פעם שנייה ניסינו להבין, איך נתיב לא יודע מה קורה עם הקשישים, שמבטיחים להם שיגיעו לבית אבות כאן וכל מיני גורמים משתלטים על העניין. אנחנו אף פנינו למשטרה בנושאים האלה. לאף אחד מאיתנו אין עניין להכניס לארץ אנשים שהם לא זכאי חוק השבות. הדבר מסבך את חיי כולנו. אנחנו לא חושבים, שזה צודק שאנשים כאלה ינצלו את סל הקליטה לצרכים אחרים. אנחנו לא אומרים, כי יש להתיר את הכניסה לכל אחד ללא שום בדיקה. יחד עם זאת, לא מובן לנו, מדוע יש פקק כל כך ארוך. מדוע 2,600 אנשים מחכים לתשובה? אם הם נמצאים לא זכאים, צריך להודיע להם על כך מיד. הסחבת הזאת לא מובנת, והיא לא עוזרת לנו או לאלה שרשאים לעלות. נבקש מנתיב או מאנשי משרד החוץ להסביר את המצב שנוצר.

אני אפתח, על מנת לשים את העובדות על דיוקן. הדיונים האלה מבורכים על מנת לברר את הדברים. לא הזדמן לי להיות פה בשבוע שעבר, כי עסקתי בחו"ל בפרוייקט של הממשלה ושל הסוכנות, חינוך יהודי-ציוני. אני מציע, שניתן לראש נתיב לתאר את העובדות.

יש בעיה עם הכתבה. הנתונים בכתבה לא מדויקים. המספר שהוזכר בכתבה, הוא מספר שהיה נכון בספטמבר שעבר. מאז הנושא טופל, והיום אין שום פקק. אז דובר על 2,600 איש שמחכים בתור, כי לא היה ניתן לגייס מספיק ידיים עובדות בשטח. כל שנה עוברים בנתיב 22,000 איש. הטיפולים הקונסולרים הם שונים, חלקם הם טיפולים טכניים, וחלקם טיפולים למען אשרת עלייה. כל אלה יוצרים את התנועה. אנחנו עבדנו בשטח עם 28 שליחים, כאשר בשנת 2004 נשארנו על 16 שליחים בלבד. העובדה הזאת יצרה את הפקק בתוך שנה וחצי.

כאשר היו 28 שליחים, העלייה היתה מסיבית. היום אנחנו מדברים על מספרים מאוד זעומים.

קצב הטיפול השתנה, והיום אנחנו נדרשים להשקיע פי כמה יותר זמן. לכך יש מספר סיבות. הסיבה הבסיסית לכך, היא שאופי האוכלוסייה השתנה. אם בזמנו אחוז גבוה היה זכאי חוק השבות, עם השנים המצב התהפך. רוב האוכלוסייה הפונה, היא לא כזאת. נכנסו מערכות זיוף ומערכות שאינן כשרות, המנסות להכניס לפה אנשים שאינם זכאים לעלייה. יש מלחמה תמידית. אנחנו עובדים כזרוע לאכיפת חוק. אנחנו כוח נוסף של המערכת ששומרת על הגבולות. העובדה הזאת חייב אותנו להגיע למצב של בדיקה מקסימלית בכל מקרה קונקרטי פרטי. היום אנחנו סוגרים את הגבול הרמטית, מה שלא עשינו בשנים הראשונות של העלייה. הדבר הזה השליש את זמן הטיפול. בעוד אנחנו נדרשנו ליותר ידיים עובדות, קוצצו לנו מספר הידיים העובדות, בטענה שהעלייה מצטמצמת.

האם נדרשים 5 חודשים על מנת לבדוק כל אדם?

יש לנו שתי מערכות טיפול בתהליך של הענקת אשרה. מערכת אחת בשטח, ב-15 מדינות, ששם פרוסים הקונסולים שלנו, חלקם בתוך שגרירויות וחלקם בערי שדה או ניידים. במערכת אחרת, אנחנו נותנים שירות אחר בסיוע משרד הפנים, פה בארץ. יש לנו פה תחנה שקולטת את כל התיירים. כל מי שאי פעם יצא משטח של ברית המועצות לשעבר והגוש הקומוניסטי, מקבל את הזכאות אצלנו.

האם הטיפול הוא גם לגבי אלה שמגיעים מרומניה?

כן.כולם נוחתים במשרד. במשרד יש לנו מספר עובדים זעום. כל העובדים שמטפלים בתחום הקונסולרי, מטפלים בכל המערכת בשטח. כל הצוות הזה, בנוסף לתפקידו, נדרש לטפל בכל הדברים האלה שהם בכמויות אסטרונומיות. בחודשים האחרונים, על מנת לפתור את הבעיה שנוצרה, קיבלנו אישור ממזכיר הממשלה לגייס כוח אדם נוסף.

כמה אנשים עובדים יש היום?

אנחנו קיבלנו תגבור של 3 אנשים נוספים.

אז בסך הכל יש 19 עובדים.

לא. אני דיברתי על המשרד בתל אביב. כל אחד מהתיירים יכול להגיע לקונסוליה שלנו במדינה ממנה הוא בא, ולקבל את הטיפול באופן מהיר יותר. הם מעדיפים להגיע לפה, וזה מסיבות שונות.

יש לזה הסבר.

יש שני סוגים של אשרת עלייה. אחת שמקבלים בארץ המוצא, אז הם מקבלים טיפול קונסולרי. יש כאלה שמתחילים בהליך של העלייה לאחר שהם הגיעו לארץ באשרת תייר. רובם לא זכאים חוק שבות. אז הם צריכים לעבור גם כן טיפול קונסולרי, בהליך של מעבר מתייר לעולה.

אם הם לא יהודים, הם לא מקבלים אשרת עולה.

גם יהודים. הסיפור יותר מורכב. שר הפנים אחראי לנושא הזה. משרד הפנים שולח אותם אלינו כדי לקבל את האישור לזכאות. לאחר שהם עמדו בתור למשרד הפנים הם באים אלינו, מקבלים או לא מקבלים את הזכאות, וחוזרים למשרד הפנים. כדי להתקבל אצלנו, יש לעמוד בתור. קיבלנו תגבור של 3 אנשים נוספים, ועל כן התור הצטמצם. אנחנו מתחייבים פה, כי תוך חודש וחצי לא יהיה אדם אחד שיעמוד בתור הזה של הארץ. את התור בחו"ל חיסלנו כבר. קיבלנו תגבור, שעוד לא מימשנו אותו. בינתיים עשינו גיוס. ביטלנו חופשות, והעברנו אנשים מגזרות אחרות, על מנת לפתור את הבעיה של התור הארוך. אני לא בטוח שהלחץ היה מוצדק, אבל היה לחץ עלינו שאנחנו נפתור את בעיית התור של 2,000 איש בשטח. כרגע, אין תור.

אם אדם מחליט לעלות לארץ מהגוש המזרחי, כמה זמן לוקח עד שאדם כזה מסיים את כל הפרוצדורה?

לא כולם בקיאים פה בנתונים או בשיטת העבודה. בתחום שלנו אנחנו נותנים שירות מעל ומעבר. בכל המדינות האחרות, צריך להגיע לקונסוליות או לשגרירויות על מנת לקבל טיפול קונסולרי כזה או אחר. אנחנו פיתחנו שיטות, ומעבר לקונסוליות כלליות ושגרירויות, אנחנו נותנים את השירות הזה גם בערי השדה במסגרת מרכזי התרבות, וגם על ידי קונסולים ניידים. אנשים שלנו לוקחים את המזוודה הממוחשבת ונוסעים לכל מיני מקומות מרוחקים. אנחנו פורסים את המערכת הזאת, אחרת התור היה ארוך יותר.

אני לא שאלתי, איך אתם פורסים את הכוחות. שאלתי, כמה זמן זה לוקח.

הזמן יכול להיות יום אחד או אינסוף חודשים, זה תלוי במקרה. אם האיש מגיע עם כל הנתונים, מביא את כל המסמכים ואין ספק או רבב, הוא מטופל במקום. אם האיש מגיע ולא מביא את המסמכים הרלוונטיים, הוא נשלח על מנת להביא את המסמכים הרלוונטיים. אם יש ספק, נערכות בדיקות נוספות. הרבה פעמים אנו נדרשים למאמץ גדול מאוד, תוך הפעלת מערכות מיוחדות כדי לבדוק את הנתונים ולדעת שלא מדובר בזיוף.

אתה אומר שכל הסיפור הזה הוא עורבא פרח.

כן, זה מה שאני אומר.

אני מכיר את עבודת נתיב הרבה מאוד שנים, ואני חושב שהם עושים עבודה נאמנה. אין לנו התייחסות ספציפית לסוגיה הזאת.

אני חושבת, שזאת ישיבה מאוד חשובה. אני קראתי את המאמר והייתי המומה. למשרד שלי מגיעים מכתבים ופניות גם מחו"ל. המכתבים האחרונים שנשלחים אליי מגיעים מצרפת, כאשר התלונות הן על הסוכנות הצרפתית. מרוסיה לא קיבלתי מכתבים. לא הבנתי, איך יכול להיות שאני לא אדע שזה המצב. כל שבועיים אני משתתפת בקו חם של הקונגרס של יהדות רוסיה. גם שם לא קיבלתי תלונות כאלה.

אני חושבת, שהפעילות של נתיב והסוכנות בברית המועצות לשעבר ובמזרח אירופה, היא לא טובה ולא נכונה. גורמים מדיניים וגם הסוכנות שינו את סדר העדיפויות, בצורה כזו שאין מספיק כוח אדם בשטח. כל שבועיים אני מקבלת דיווח על מצב היהודים ברוסיה, ואני מבינה כי מצב היהודים הוא כזה, שהם יושבים על המזוודות בפחד. הם מבקשים ממני לשלוח את המסמכים של משרד הקליטה, כך שלא יראו על המעטפה שזה ממדינת ישראל. הם מפחדים לקבל דואר ממדינת ישראל. הם מגיעים לארץ כתיירים, כי הם מפחדים ללכת לקונסוליות ולעבור את כל התהליך בתוך רוסיה. הפחד שלהם הוא מפוגרומים והאנטישמיות. בחודשיים האחרונים יש שינוי במצב, שאנחנו עוד לא קלטנו אותו. אני חושבת, שצריך לפנות למזכיר המשלה ולראש הממשלה ולשאול, מדוע אנחנו מעדיפים בחורי ישיבות מצרפת על פני יהודים שמחכים ברוסיה.

מה זה מעדיפים?

אני יודעת, כי 10% הלך למען עידוד העלייה מברית המועצות ואילו 90% לעידוד העלייה מצרפת וארצות הברית. במשרד שלנו הגענו למסקנה, כי סדר העדיפויות ישתנה. 40% ילך לעידוד העלייה מברית המועצות, ואילו 60% ילך לעידוד העלייה ממדינות המערב. צריך לדון על הנושא בהרבה מוסדות של המדינה, כדי להבין את המצב העדין.

אני רוצה להוסיף שאלה, שמתבקשת מהדברים שנשמעו כאן. אני שמעתי שנאמר כאן, כי הגבול נסגר הרמטי. אני חשה, כי כאשר אנחנו מדברים על עלייה מברית המועצות, אנחנו אפריורי אומרים, כי לא מדובר ביהודים, שזה הציבור אותו אנו רוצים לעלות לארץ, ולכן אנחנו חייבים לבדוק אותם שבעתיים. אני רוצה לדעת, האם הגישה הפילוסופית אומרת, כי אנחנו חייבים לבדוק בציציות לכל אחד כדי להיות בטוח שהוא בסדר 100%, או שהיא אומרת, שכל עוד יש אפשרות אנחנו רוצים להעלות אנשים לישראל.

אנחנו ערוכים לשינוי המצב בשטח. כרגע, פתרנו את בעיית הפקק. התגבור שקיבלנו אפשר לנו לעשות זאת. ברגע שייקחו בחזרה את הכסף והתגבור, הפקק יוצר שוב. בעתיד יש צפי ללחץ גדול יותר, בגלל מה שקורה בשטח.

אני חייב לחדד היבט מסוים, אנחנו לא קובעים את המדיניות. אנחנו גוף מבצע, ואנחנו נתונים ללחצים.

מי קובע את המדיניות?

גורמים מדיניים, כולל הוועדה הזאת, חברי הכנסת, חברי הממשלה, משרד הפנים, המשטרה ומשטרת ההגירה.

כלומר, ההחמרה בבדיקות היא כתוצאה מהנחייה של משרד הפנים.

זאת המדיניות הקיימת היום, וזאת גם בעקבות ההנחיה שקיבלתי בוועדה הזאת. אני יכול לצטט את ההנחיה שקיבלתי ממך, שאומרת שיש לבדוק את כולם היטב. אני נאלץ לפעול פעם לקולה ופעם לחומרה, וזאת על מנת לתמרן בין כל הלחצים הקיימים. זה לא נכון שכולם לא מתאימים לחוק השבות. פשוט יש ריבוי של אנשים אחרים, אשר מחייב אותנו לבדוק היטב גם את האוכלוסייה שהיא זכאית, טהורה וכשרה. זה מחייב אותנו לבדוק היטב, האם הזכאי אכן זכאי. המצב הולך ונהייה חמור. היום יש יכולות טובות מבחינה טכנית לזייף או להשיג תיעוד אותנטי. זו גם היתה הבעיה בגללה התכנסנו בעבר. אני לא אהבתי את הדיון אז, כי השלטונות של אותה מדינה כעסו שהדיון לא התקיים בהשתתפותם. לסיכום אני רוצה לומר, כי אנחנו מבצעים את ההנחיות ואת החוק בצורה האפקטיבית ביותר.

היעד הראשי של ראש הממשלה, אריאל שרון, כפי שהוא חזר עליו אינספור פעמים, בהזדמנויות שונות, כולל בדיון בוועדה הזאת ובכל קשר שהיה לו עם קהילה יהודית, היה עלייה. שאת היתה רוח המפקד שהונחלה לנתיב. אין אף מדיניות לעצור את הגבול. כל עולה הוא מבורך. אין צורך להגיד, כי העלייה מברית המועצות היא עלייה שהיתה מבורכת למדינת ישראל. אני לא חושב, שיש שינוי בעמדה הזאת. יחד עם זאת, צריך לזכור, כי התגלו יותר מקרים של זיוף בקרב עולים מברית המועצות. המערכת של נתיב נמצאת במערכת שבה היא צריכה לאזן בין שני דברים. הדבר האחד הוא יעילות, מהירות ושירות. הדבר השני הוא הצורך להגן על העובדה, שמי שלא זכאי לא יקבל סל קליטה. אנחנו לא מדברים על מישהו שיגיע למדינת ישראל, אלא על כך שהוא לא יקבל כסף שהוא לא צריך לקבל אותו. כאשר נמצאים במתח בין שני הקצוות האלה, צריך לפעול בצורה מאוזנת. כאשר יש יותר מקרים של זיוף, נקודת האיזון הולכת לכיוון אחד. כאשר היה לחץ בשנות ה-90, המתח הלך לכיוון אחר. אני לא חושב שיש למישהו ספק, לגבי היעד של ראש הממשלה, אריאל שרון, בנושא הזה, בוודאי לגבי העולים מברית המועצות, שהם עולים מבורכים.

מעבר לצורך בבדיקה כי מדובר בעלייה אותנטית זכאית לסל קליטה, לא דומה ברית המועצות לשום מדינה אחרת בעולם. משרד החוץ לא פרוש בחבר המדינות כפי שהוא פרוש בארצות הברית. שם אין נציגים קונסולריים. כאשר צבי מספר על שליח שהולך ביחד עם אשתו שעוזרת לו ללא תשלום, זה נכון. הם שוכרים שם משרד, מקבלים קהל במשך כמה ימים, וממשיכים לעיר שדה אחרת.

למדינת ישראל יש תקציבים מוגבלים, ועל כן היא לא יכולה לשים קונסול קבוע בכל מקום. מיד לאחר שהוקמה הממשלה השנייה של אריאל שרון, שבועיים אחרי שנכנסתי לתפקידי, נכנסה לתוקף התוכנית התקציבית של שנת 2003. קיצצנו את כל התקציבים של משרדי הממשלה, וגם התקציבים של נתיב קוצצו. אני הרפרנט של נתיב במשרד ראש הממשלה, ואני יכול לומר לכם, שהתקציבים של נתיב קוצצו באופן משמעותי. מאז אנחנו מנהלים דו שיח עם משרד האוצר על מנת להוסיף עוד תקן. אני לא הייתי מכנה את הכתבה כעור ופרח. אנחנו זיהינו שיש בעיה. הבעיה לא היתה כצעקתה. אנחנו זיהינו שיש לנו פקק, אבל לא כפי שהוצג בכתבה. ישבנו עם משרד האוצר ועם נתיב, הוספנו להם תקנים וכסף. הישיבה היתה בנובמבר 2005, ומאז נעשתה פעולה משמעותית. עוד לפני הישיבה ביקשתי מצבי, לעשות ריכוז מאמץ לפני שיגיע כסף, ואכן נעשה ריכוז מאמץ על מנת לפתור את בעיית הפקק. אני רוצה להבהיר, כי עדיין יש לנו 1,000 בקשות קבועות באוויר בכל רגע נתון. כאשר הגענו למספר של 2,600, הבנו כי ישנה חריגה. נתיב מקבלת 22,000 פניות בשנה, כאשר בכל רגע נתון יש 1,000 פניות. אם צבי אומר כי ירדנו למצב של אפס בארץ, אני מאמין לו.

אני דיברתי על חו"ל.

בסדר. אני שמח על הדיון בוועדה. כאשר יש בעיה, יש להתכנס ולמצוא פתרון. אי אפשר היה לחשוב שלקיצוץ בתקציב לא תהיה איזו השפעה. בעתיד תהיה לנו בעיה, כיוון שאנחנו נתנו את ההקצבה הנוספת רק לתקופת הלחץ.

כלומר, הפקק עלול להתחדש במידה והתקצוב לא יימשך.

אני מעריך, כי כאשר נאשר את תקציב 2006 נעשה את המרב בתחום הזה. זו הרוח לפיה ראש הממשלה הנחה אותי לטפל בנושאים הקשורים לעלייה מחבר המדינות או מכל מקום אחר.

אני רוצה לומר, כי למרות המאמץ הגדול שלהם למנוע עלייה של אנשים שלא זכאים, יש עוד הרבה מה לעשות. עדיין אנחנו נתקלים בהרבה מאוד כניסות לא חוקיות לארץ, ואני לא מדברת על ניצול פרצות, בעיקר בתחום של זיוף מסמכים. השיטה לזיוף מסמך, תעודת זהות ודרכון היא כל כך קלה ופשוטה.

היום אנחנו מקיימים חקירה נגד חשוד ישראלי שרכש מישראלים תעודות זהות ודרכונים, החליף את התמונה ומכר אותן לעשרות אנשים ברוסיה, מולדובה ואוקראינה. חלק מהאנשים האלה היום נמצאים כאן ומעידים נגדו, אבל חלק מהאנשים לא הסכימו להעיד נגדו ועזבו את הארץ. היום הכניסה היא קלה ביותר. שיטת הזיוף היא קלה. בחודשים ינואר- פברואר הגשנו 15 כתבי אישום נגד משפחות שהשיגו שם זהויות שאולות של יהודים. מאחורי כל כתב אישום עזה ישנה משפחה. הם לומדים את הפרטים בחו"ל ומגיעים לארץ. לנו אין עניין להתחיל בהליך של הגשת כתב אישום לגבי אותם זרים. בשנים שעברו אנחנו הרחקנו אותם. כיוון שכל מה שקשור לכניסה הבלתי חוקית לארץ וכל התיעוד הבלתי חוקי אינו הוסדר, החלטנו להגיש כתבי אישום. מי שעומד בפרץ, זה נתיב. אני לא יודעת אם זאת הסיבה המרכזית לכך שיש עיכוב, אבל גם כאשר אני צריכה את העזרה שלהם בעניין הזה, אני מקבלת אותה אחרי הרבה זמן.

יש כמה נקודות השקה בין העבודה שלנו בנושא הגיור לבין עבודת אנשי נתיב. אני מדבר על סוגיית הגדרתם של אנשים כיהודים, ובסוגיות של גיורים הנעשים מעבר לים ויוצרים מציאות שבה המתגייר, לכאורה, זכאי לעלות מכוח חוק השבות. המילה איזון, זאת מילת המפתח. אני חייב לומר, כי אנחנו מקבלים מנתיב שירות יעיל וזריז. המענה הוא מענה מיידי ומקצועי.

אנחנו נתקלנו בבעיה אחרת מול המערכת השלטונית כאן, כלפי גיורים שנעשים שם. חנן וצוותו נותנים לנו מענה מיידי ומקצועי בכל פנייה שלנו. לעיתים הם בית דין מיוחד לגיור יותר מבית הדין בעצמו. לעיתים, יש להם חומרות שאנחנו לא מצאנו בשולחן ערוך. הם מעת לעת מאירים את עינינו, ואני אומר את זה לשבחם. אנחנו מקבלים שירות יעיל, מהיר וזריז, ובעיקר מאיר פנים.

אני מקווה, שגם אתם אחר כך נותנים שירות יעיל, מהיר וזריז.

על זה כבר החמאת לנו קודם, ולכן לא נזדקק לזה היום.

אני רוצה לתת קומפלימנט לקונסולית של לשכת הקשר, שעובדת מאוד קשה על מנת לפתור את הבעיות. יחד עם זאת, בחודש אוקטובר 2005 נוצר פקק של מעל 2,000 אנשים, שחיכו להתקבל בלשכת הקשר. זה היה כאשר יו"ר הסוכנות החדש הגיע לביקור, השליחים שלנו העלו את הנושא בחריפות. הוא כתב פתק למזכיר הממשלה, ומזכיר הממשלה התערב. כתוצאה מזה אנחנו שומעים את הדברים היום.

איפה אתה יושב בדרך כלל?

אני מנהל את אזור חמ"ע. אני גם מנהל משרד לענייני חמ"ע כאן בירושלים, ולכן אני מבלה מחצית מזמני בחו"ל ומחצית מזמני כאן. יש לי משרד בירושלים, מוסקבה, קייב ותשכן.

אתה אומר, כי לפי מה שאתה רואה בשטח כרגע אין פקק.

אני קיבלתי דיווחים מאנשי הנציגויות שלנו, שאמרו לי כי כרגע אין תור בשטח. יש תור סביר וקבוע, כי נציגי לשכת הקשר מגיעים אחת לכמה זמן, ובין ביקור לביקור נוצר תור נורמלי.

אם אני אזרחית קייב, כמה זמן נדרש לי כדי להגיע למשאלתי להגיע לישראל.

התשובה של צבי, היא התשובה הנכונה. הזמן הדרוש לאזרח אוקראיני, הוא בין יום אחד לאינסוף. יש כאלה שמסיימים את כל ההליך ביום אחד, ויש כאלה שנדרשים לחזור כמה פעמים עם מסמכים שונים. בממוצע, מדובר על חודש עד חודש וחצי. יש כאלה שלא גומרים את זה אף פעם, ויש כאלה שגומרים את זה במהירות.

האם כאשר אתם מקבלים את הציבור, אתם אומרים לו כמה זמן יארך הטיפול על מנת שהוא ידע איך להתקדם?

הסוכנות היהודית לא נותנת ייעוץ קונסולרי. כאשר אנחנו נשאלים, אנחנו נותנים את התשובות האמיתיות ביותר. ההסכם בינינו לבין לשכת הקשר, הוא שאנחנו לא נותנים ייעוץ קונסולרי או תדרוך.

אבל אני מבינה שאתם אומרים לאותם אנשים, כמה זמן עשויה הפרוצדורה הזאת לקחת.

כן. מה שמדאיג אותנו, הוא שבזמן האחרון אנחנו מרגישים כי יש הקפדה יתרה, וזה מאריך את הזמן בו אנחנו מסיימים את הבדיקות. הדבר הנוסף שמדאיג אותנו, זה התור בארץ, למרות שהתבשרנו שהתור כרגע ירד לחודש וחצי. בשיחות האחרונות שניהלתי עם לשכת הקשר, נאמר לי כי תוך חודש וחצי גם התור הזה יעלם.

אני רוצה לומר לסגנית השרה, כי הסוכנות היהודית לא שינתה את סדרי העדיפויות שלה בכל הנוגע לברית המועצות לשעבר. העלייה משם חשובה לנו, ותישאר חשובה כל עוד נוכל לעסוק בזה. אנחנו ערוכים ביחד עם הלשכה וגורמים נוספים לטיפול במקרי חירום.

אני רוצה לתמוך בחברי. אני מרשה לעצמי לצטט פתק שנשלח אליי מיו"ר הסוכנות היהודית: "לצבי שלום, תודה על הביקורים בברית המועצות לשעבר. מרגישים כבר את תחילת צמצום התורים.."הדברים האלה נכתבו בדצמבר 2005.

הגבול בין הנושא המדיני הפרקטי לנושא העלייה, הפוטנציאל שלה וחשיבותה, נמצא במקום גבוה ביותר. עצם הדיון הזה מוכיח כי הנושא הזה חשוב לאנשים. עצם זה שהסוכנות היהודית נזעקה להעלות את הנושא מול הדרג העליון, ועצם זה שקיבלנו את הסיוע, מוכיחים כי הנושא אכן חשוב. גם הדיון הזה מעיד על כך. הנושא חשוב, והציבור מגיב בהתאם.

במשך 3 שנים שימשתי נציג הנהלת בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל באוקראינה. זה פרוייקט שהחל לפעול באמצעות נתיב לאחר החלטת ממשלה. כלומר, אני הייתי גם שליח נתיב. לאחר שהנציגויות נסגרו כתוצאה מבעיות תקציב, נשארו מקרים רבים מאוד בתחום בתי הדין, הוכחת יהדות, הדרכה לגיור וטיפול בנשים עגונות ללא מענה.

בארץ הקמנו פרוייקט מרכז בתמיכת מרכז הקליטה, וזאת החוליה הבאה בתהליך שילובם של העולים בחברה הישראלית. דבריי מכוונים לצורך של כל צעיר שבא בברית נישואין במדינת ישראל, להוכיח יהדותו ההלכתית בבית הדין הרבני. הדבר הזה קיים במשך כל שנות קיום המדינה. לצערנו, ההיסטוריה של העלייה מצביעה על כך שהבדיקה הזאת נדרשת. כל הגופים שיושבים כאן מסכימים שתיערך הבדיקה הזאת, כיוון שלאורך 15 השנים האחרונות הקריטריונים השתנו. הגוף שלנו הוא גוף ציבורי שמטרתו, היא להסדיר את הצורך בבדיקה הזאת באופן המהיר ביותר, עם תוצאות מוצלחות כמה שיותר, על מנת לא להשאיר את הבעיה לדור הבא.

המטרה השנייה, היא לחבר בין הממסד הרבני, שלפעמים יוצר אנטגוניזם אצל אנשים רבים, לבין הפונים. אנחנו מדריכים אותם ומסבירים, אילו מסמכים נדרשים לצורך הוכחת היהדות, כיצד עוברים את התהליך בצורה קלה וידידותית יותר. הפרוייקט הזה מכוון לאותו קהל יעד, שאיננו קהל היעד של הגיור. קהל היעד הזה אינו קהל ששומר מצוות. קהל היעד שאליו אנו פונים ונדרש לשירותיה של הרבנות, טוען בכל תוקף כי הוא יהודי על פי ההלכה. בתי הדין וכל יתר הגופים המעורבים, עוסקים בחיבור הזה לחברה הישראלית. יש לנו הרבה זוגות עולים וותיקים שרוצים להינשא. שיתוף הפעולה הזה והמקצועיות של נתיב, עומדים בראש סדר העדיפויות. נתיב מעניקה הרבה פעמים עזרה לבתי הדין על מנת לברר את העניין. עדיין יש יהודים רבים שיושבים בשטח במקומות רבים ונידחים. לכן, אני הייתי מציע, לפתח את שיתוף הפעולה עם הקהילות בשטח.
:


ארכיונים של נתיב, הם נכס. הארכיונים האלה אינם נגישים, ועל כן היה צורך לקבל החלטה מערכתית. המצב האידיאלי כל החומר צריך להיות ממוחשב על ידי אנשים בעלי עניין. זו הצעה חשוב שיש לקיים עליה דיון.

אנחנו הגשנו עבודה בנושא למשרד ראש הממשלה. התחלנו למחשב משנה מסוימת. זה פרוייקט גדול מאוד שיחסוך המון כסף. זה נדון על ידי מזכיר הממשלה, ואני מקווה שזה יאושר בעתיד.

אני רוצה לשאול שאלה את מזכיר הממשלה. האם רוב אלה שבאים הנה עם אשרת תייר אינם זכאים לאשרת עולה?

לא אמרתי את זה. אמרתי, כי מטבע הדברים הזכאות של אלה שמגיעים עם אשרת תייר נבדקת בצורה משמעותית יותר מזאת שנתנה בחו"ל לעולים יהודים, שזכאים על פי חוק השבות ועל פי ההלכה.

אני מניח שאין הרהורים נוספים לגבי סעיף הסבא. אני שואל, האם לא צריך להרהר לגבי שינוי הסעיף? כאשר ממשלת גרמניה קולטת יוצאי גרמניה שבאים מאוקראינה ומרוסיה, דורשת לא רק שהאבא או הסבא יהיה יוצא גרמניה, אלא גם שאותו אדם יוכיח שיש לו תרבות גרמנית ושפה גרמנית. האם אין לשקול את אותו הדבר לגבי נכדים?

אני משוכנע ששתי חברות בית המחוקקים תוכלנה להתייחס לזה יותר מאשר אני. זו שאלה שמופנית לבית המחוקקים ולא אלי.

למרות שאנחנו כאן ממפלגות שונות, אין לנו עניין לשנות את חוק השבות. אנחנו לוקחים בחשבון שיש מדינות בהן לא ניתן היה לקיים תרבות יהודית וללמד עברית. אנחנו לא היינו רוצים לחקות את ממשלת גרמניה בתחום הזה. אני אומרת את זה על דעת מפלגתי, ואני מקווה שאני מבטאת גם את דעת סגנית השר, סולודקין.

במאה אחוז.

אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו התכנסנו כאן בעקבות הכתבה שהדאיגה אותנו מאוד. מה שמנחה אותנו בוועדה הזאת, זה שבמקום שבו ממשלה מכריזה כי היא מעודד עלייה, צריך לעשות את הכל כדי לאפשר זאת ולהקל על העולים לעלות ולהיקלט. התחושה הבלתי נסבלת, שמערימים קשיים גם בפני אנשים שזכאים לעלות, היא שהנחתה אותנו.

אנחנו שמחים שהפקק נחלץ, אנחנו מקווים שהיין יהיה טוב והבציר יהיה בסדר. אנחנו פונים לנתיב, ומבקשים להיערך לקראת מצב שבו יוצר שוב לחץ של אנשים, שהם זכאי עלייה מכוח חוק השבות. מה שאמר מזכיר המדינה - שצריך לשמור על איזון בין כל הזייפנים שמנסים לנצל את מדינת ישראל לכל מיני צרכים, בעיקר כלכליים, לבין אנשים שבאופן אמיתי ולגיטימי רוצים לעלות לישראל - זו קביעה נכונה. אני מבקשת, שנשמור על האיזון הזה. אני מבקשת, במידת היכולת והאפשרות, לנסות לקצר את תקופת ההמתנה הזאת. אם אכן נמצאים אנשים שלא זכאים, שיידעו זאת מייד, כדי לא ייוצר מצב של אנשים ממורמרים שלא יודעים לאן דרכם. אני רוצה להודות למזכיר הממשלה ולכל המשתתפים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15