PAGE
7
ועדת כספים

1/3/2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי א' באדר התשס"ו (1 במרץ 2006), שעה 10:00

הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

דניאל בנלולו

אליעזר כהן

משה טרי
- יו"ר הרשות לניירות ערך

עו"ד דלית זמיר
- משרד המשפטים

דוידה לחמן-מסר
- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

פרדי וידר
- איגוד הבנקים בישראל

מרים אילני

- משרד האוצר

זהר גרינברג

הלית מגידו

טמיר כהן

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005

אני מתכבד לפתוח הישיבה בנושא הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים. דידי לחמן-מסר, בבקשה.

הצעת החוק היא פרי עבודה של ועדה בין-משרדית שכללה את בנק ישראל משרד האוצר הבורסה לניירות ערך רשות איגוד הבנקים ומשרד המשפטים. מטרת הצעת החוק הזו היא להבהיר סוגיות משפטיות שהיו בסימן שאלה מסוים אצל עורכי דין כתוצאה מחוות דעת שונות בראיה של עסקאות בינלאומיות שמתבצעות אם במדינה ואם בין גופים פיננסיים בין מדינות שונות, עסקאות במגזרים ובנכסים פיננסיים.

מטרת הצעת החוק היא להגדיר שעסקאות מסוימות, למרות שיש להם היבטים שיכלו היו להיחשב כהיבטים של משכון תחשבנה כעסקאות מכר לכל דבר ועניין ולפיכך אף אם לא נרשמו פרטי ניירות הערך שמועברים במסגרת העסקאות, הנגזרות, זה יהיה מכר לכל דבר ועניין, כך שבמקרה של פשיטת רגל של מי מהשחקנים, או הקפאת הליכים במסגרת הסכמי הבראה, וכיוצא בזה, לעסקאות הללו יהיה היבט של סגירה, הם יתמקדו ביום סגירה מסוים ולא ייחשבו למסת הנכסים של החברה בפירוק לעניין פיקינג של העסקאות הטובות לעומת העסקאות הרעות, הרעיון הוא שהכול עסקה אחת.

למעשה יש התאמה של המערכת המשפטית למערכת הכלכלית המורכבת, המסועפת והבין-לאומית כדי להבטיח את הוודאות משפטית בקיומן של עסקאות אלה, בין במסגרת עסקאות netting, ריפו, וגם הוראות באשר ליציבות המסלקות, אבל זה עוד בחוק הקודם.


במילים אחרות, כל השחקנים עד כמה שאני מבינה, היו שותפים לעשייה, לגיבוש ההצעה ויש בה כדי לתת מענה לצרכים של כולם תוך כדי גידור הסיכונים כלפי הנושים האחרים שגם הם לא יצאו לגמרי נפגעים כתוצאה מהעסקאות הללו. לנו לקח זמן רב להבין במה מדובר והודות לכלל השחקנים , הבנו.


לאחר הצעת החוק התקבלו מספר הערות, את העבודה ביצענו גם אל מול גופים בין לאומיים שביצעו את מסגרת העסקאות האלה במסגרת הסכמי ISDA וקיבלנו מהם גם הערות ולאור ההערות האלה התקבלו גם הערות של הבנקים בישראל.

מי מתנגד?

לא שידוע לי.

זה היה צריך להיות מזמן, זה ציון דרך בשוק ההון בישראל. אחת התשתיות הבסיסיות לקיום שוק הון משוכלל מתקדם.

הייתי רוצה שייאמר לפרוטוקול מה דין ההסכמים שנכרתו, שיהיה ברור שהדין הקיים ממשיך לחול עליהם.

ייתכן מאוד שההסכמים שקבענו בחוק, אפשר להגיע גם בלי החוק הזה. לפי חוות דעת משפטיות שיש בשוק, אפשר היה להגיע גם לעניין המגבלות. השוק רצה ודאות, ולכן הגענו לנוסח הזה. לעניין העסקאות שנחתמו קודם, יחול הדין הכללי של כללי הפרשנות הרגילים. אם חל שינוי בדין לעומת הדין הקודם, שאנחנו לא בטוחים שחל שינוי, אין אפשרות לפגוע בזכויות. לעומת זאת אם לא חל שינוי וזה רק דין מבהיר אז זה כן יחול על עסקאות.

לגישתנו אנחנו סבורים שזה דין מבהיר.

סביר להניח שזה דין מבהיר.

אני מבינה את חוסר הוודאות בקהילה המשפטית, לכן הכנו את הצעת החוק ומבקשים את אישורכם להצעה. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שהחקיקה הזאת לא פוגעת בזכויות אחרים – סביר להניח שזאת החקיקה הנכונה ושכך מפרשים את המצב המשפטי הקיים. לפיכך, אם תתעורר הסוגיה המשפטית האם החקיקה הזאת חלה על הסכמים קיימים, עמדתנו כמשפטניות היא שסביר להניח שכן. זאת הנקודה החשובה שצריך להדגיש.

תסבירו את השינויים מול הנוסח הכחול.

השינויים אל מול הנוסח הכחול הם בעיקר שינויי נוסח לעניין הגדרה של נכס בסיס ונגזר. קיבלנו הערות של גופים ותיקנו. הבהרנו שזה לא רק תעודה בנייר אלא זכות לקבלת תעודה. לא נעשו פה שינויים מהותיים.

צריך להקריא את החוק, זאת הפרוצדורה. תקריאו ואז תגידו השינויים.

אני מקריאה הנוסח המתוקן כפי שחולק כאשר בו מסומנים השינויים מול הכחול. כאשר אני אגיע למקומות שבטקסט שלפניכם יש הקדשה, אני מניחה שמרים תעדכן איזה שינויים נעשו. אני מקריא את הנוסח הכחול, כאשר בו כבר משולבים ומודגשים השינויים.

בחוק זה –


1.
הגדרות

"בעל תפקיד" – כונס נכסים או מפרק, לרבות מפרק זמני, שמונו לפי פקודת החברות, וכן בעל תפקיד שמונה לפי סעיף 350 לחוק החברות;




"הוראות לסיום מוקדם", בהסכם מסגרת – ההוראות כמפורט להלן :

(1) הוראה הקובעת כי הסכם המסגרת מהווה הסכם אחד לגבי כל העסקאות הכלולות בו;

(2) הוראה הקובעת תנאים שבהתקיימם יבואו כל העסקאות הכלולות בהסכם המסגרת לכדי סיום מוקדם או שבהתקיימם רשאי צד להסכם להביא לסיום מוקדם של כל העסקאות כאמור;
(3) הוראה הקובעת כי בעת סיום מוקדם של העסקאות הכלולות בהסכם המסגרת, כאמור בפסקה (2), שווי ההתחייבויות או הזכויות של צד אחד להסכם כלפי הצד האחר יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של הצד האחר כלפיו;
(4) הוראה הקובעת דרכים לחישוב שווי הוגן של התחייבויות וזכויות הצדדים להסכם המסגרת, בעת סיום מוקדם של העסקאות הכלולות בו, כאמור בפסקאות (2) ו-(3), לרבות בדרך של הערכת שוויין של עסקאות חלופיות בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור, ובלבד שדרכים אלה מבוססות על כללים מסחריים מקובלים להערכת התחייבויות וזכויות הצדדים בשוק כאמור;
(5) הוראה הקובעת את ההמרה של כל ערך שחושב לפי פסקה (4) למטבע מסוים;

אנחנו רוצים לעשות תיקון קל. להעביר את פסקה (5) לסוף פסקה (4) כי זה חלק מההוראות לחישוב שווי הוגן, לכן רוצים לכתוב בסוף פסקה (4): לרבות הוראה הקובעת את ההמרה של ערך שחושב לפי פסקה זו למטבע מסוים, ואז יש תיקונים בהמשך שנוגע לזה. בהגדרה של "הסכם מסגרת" יש שינוי.

אם כך, בסיפא של פסקה (4) יהיה כתוב "לרבות הוראה הקובעת את ההמרה של כל ערך שחושב לפי פסקה (4) למטבע מסוים".

"הליכי חדלות פירעון"- הליכי פירוק או כינוס נכסים, לפי פקודת החברות, או הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות.

"הסכם מסגרת" – הסכם, לרבות התקשרות בין מסלקה לבין חבר מסלקה , בין עבור עצמו ובין עבור אחר, במסגרת כללי מסלקה, המסדיר מספר עסקאות בנגזרים או עסקאות מכר חוזר בניירות ערך, והכולל את כל הוראות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "הוראות לסיום מוקדם", ביחס לעסקאות אלה, ובלבד שהצדדים להסכם כאמור הם תאגידים ולפחות אחד מהם הוא מוסד פיננסי או מדינת ישראל;

כאן יש תיקון – למחוק בפסקאות (1) עד (4) ולכתוב "בהגדרה" כי מחקנו את (5).

"העברה לתיחום חשיפה"- העברת כספים או ניירות ערך (להלן – הנכס המועבר) מאחד הצדדים להסכם מסגרת (בהגדרה זו – המעביר) לצד אחר לאותו הסכם (בהגדרה זו – הנעבר), לפי הוראות ההסכם במועד שנקבע בהסכם או בהתקיימות תנאים שנקבעו בהסכם, המתבצעת לצורך תיחום גובה החשיפה של הנעבר, ואשר אינה מהווה פירעון מוקדם של התחייבות כלשהי של המעביר כלפי הנעבר על פי ההסכם, ובלבד שהנעבר רשאי לעשות בכל עסקה, לרבות מכירתם לאחר; בהגדרה זו, "חשיפה" – סכום שיהיה על המעביר להעביר לנעבר, במועד סיום העסקאות לפי ההסכם או במועד סיומן המוקדם של כל העסקאות כאמור בפסקה (2), ואולם לענין זה רשאים הצדדים לקבוע דרכים לחישוב שווי הוגן של התחייבויות וזכויות הצדדים כאמור בפסקה (4) להגדרה "הוראות לסיום מוקדם", השונות מהדרכים כאמור שנקבעו לענין סיומו המוקדם בפועל של ההסכם.

עיקר התיקון זה שהוספנו את הכספים וניירות הערך שהכוונה של העברה לתיחום חשיפה זו העברה של ניירות ערך בכספים שנעשים במסגרת של הסכם מסגרת שיש מי שחשב שניתן היה להגדיר אותם כבטוחה ולכן הבהרנו שאם הצד השני יכול לעשות כבשלו ולהעביר אותם לאתר אחר, לא נראה כבטוחה אלא מכר.

זו לא בטוחה, אנחנו לא רואים את העסקאות האלה כעסקאות - - -.

בכחול כתבנו רק ניירות ערך אבל סברנו שבכספים אין שאלה כזאת, בסוף החלטנו להעביר גם את זה.

החל בפסקה (2), בהגדרה, הוראות ליישום מוקדם – ההגדרה האמורה.

להוסיף פעמיים שתי מילים שיהיה ברור. כל המטרה היא ליצור בהירות בנושא מורכב זה.

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999
;



"חוק השקעות משותפות בנאמנות" – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994
;



"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968
;



"כללי מסלקה" – הוראות שנקבעו בידי מסלקה, המסדירות את היחסים שבין המסלקה לבין חברי המסלקה, כפי שפורסמו באתר האינטרנט של הבורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

אין מונופול על פי דין לבורסה לניירות ערך לכן זה לא הבורסה, אלא בורסה.

"מוסד פיננסי" – כל אחד מאלה: (1) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981
, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק כאמור;

(2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981
;

(3) בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד- 1954
;

(4) חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך;

(5) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005
;

(6) מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות;

(7) גוף דומה לגופים המפורטים בפסקאות (1) עד (6), שהתאגד מחוץ לישראל והמפוקח בידי הרשויות המוסמכות לעניין זה במדינה שבה התאגד;

(8) גופים נוספים שקיים לגביהם פיקוח על פי דין, שקבע שר האוצר, בצו, בהסכמת שר המשפטים;
"מסלקה" ו"חבר מסלקה" – כהגדרתם בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;

"נכס בסיס" – לרבות מטבע, הלוואה, התחייבות לתשלום ריבית, שער חליפין, מוצרים ושירותים הנסחרים בשוקי סחורות (Commodities), ניירות ערך נסחרים בישראל ומחוץ לישראל, מדדי מחירים ומדדי ניירות ערך;

למה באנגלית?

זה יתורגם לאנגלית. זה יוזיל את הריבית עבור המוסדות הבנקאיים.

המונח commodities מופיע בחוק ניירות ערך.

זה כתוב גם באנגלית.

מחקתם את ההגדרה של עסקה נגזרת.

במקום זה יש "נגזר", זה סוג של נייר ערך.

"נגזר - מכשיר פיננסי שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס, וכן חוזה עתידי ואופציה כמשמעותם בחוק השקעות משותפות בנאמנות, מסוג שמוסדות פיננסיים מתקשרים בהם במהלך העסקים הרגיל ושקיים שוק שבמסגרתו ניתן לקבוע את שוויו"

עכשיו זה הדבר החשוב, זה הריפו.

"עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - עסקה שהצדדים לה הם תאגידים ולפחות אחד מהם הוא מוסד פיננסי או מדינת ישראל, שבה מעביר צד לעסקה (בהגדרה זו – המעביר) לצד אחר לעסקה (בהגדרה זו – הנעבר) ניירות ערך, בתמורה, ושלפיה –

(1) הנעבר רשאי לעשות בניירות הערך כל עסקה, לרבות מכירתם לאחר;

(2) בתום תקופה שהוסכמה מראש, או בהתקיים תנאי שנקבע מראש, יעביר הנעבר למעביר ניירות ערך מאותו סוג, או את ניירות הערך שהועברו לו במסגרת אותה עסקה, ככל שנותרו בידו, או מוקנית לנעבר או למעביר זכות להעביר או לקבל, לפי העניין, ניירות ערך כאמור, והכול תמורת סכום שנקבע מראש או על פי שיטת חישוב שנקבעה מראש;

(1) תעודה, לרבות זכות לקבלתה, שאינה ניתנת להמרה למניות, הרשומה למסחר בשוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, שמנפיק תאגיד, בסדרה, והמקנה זכות לתבוע מהתאגיד כסף בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסוים ואינה מקנה זכות חברות או השתתפות בתאגיד;
(2) תעודה כאמור בפסקה (1) שמנפיקה הממשלה;

(3) נייר ערך כהגדרתו בחוק החברות, שקבע שר האוצר, בצו;

יש פה הערה של ורדה לוסטהויז. בפסקה שכתבנו לרבות זכות לקבלתה, התכוונו שיכול להיות גם בלי הנייר. אפשר להבין כאילו זה אופציה, וזה לא טוב שכך יובן. לכן נבהיר שאפשר גם ללא נייר.

גם אם אין נייר.

נבהיר, צריך לחשוב על נוסח.

אחר כך, עם הממונה על נוסח החוק.

"פקודת החברות" – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983
.





הוראות לסיום מוקדם בהסכם מסגרת, לרבות הוראה הקובעת כי העסקאות הכלולות בהסכם יבואו לכדי סיום מוקדם עקב קיומם של הליכי חדלון פירעון כלפי צד להסכם, יהיו תקפות על אף קיומם של הליכי חדלות פירעון ;אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין מועד הגשת תביעות חוב והמועד להערכת שוויין.

2.
תוקף הוראות לסיום מוקדם, בעת חדלות פירעון

בהתחלה כתבנו שאין בזה כדי לפגוע במועד לקיזוז. הכוונה הייתה להגיד שאין קיזוז באמת יש פה יותר עסקה אחת ולכן יש פה התחשבנות ולא קיזוז, לכן יותר נכון להעביר את זה באמצעות המועד להגשת תביעות חוב. כל הכוונה של ההגשה היא שאי אפשר להגיש את הדברים שנעשו אחרי צו הפירוק. כמו שבקיזוז באמצעות מסגרת חוב צריך להגיש ולהעריך השווי נכון למועד צו הפירוק, וזו הכוונה, לא יכולים להתנות על ההוראה הזאת.

יש מועד להגשת תביעות חוב ויש המועד שלגביו מוגשת תביעת החוב. תביעת החוב יכולה להיות מוגשת ליום הפירוק אבל מגישים אותה תוך שלושה חודשים, השאלה למה הכוונה.

אין בזה כדי לפגוע או לגרוע ממועד הגשת תביעות חוב, לא נוגעים בזה.

בעל תפקיד אינו רשאי לוותר על חלק מהעסקאות הכלולות בהסכם מסגרת, מכוח סמכותו לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, לרבות לפי סעיפים 360 עד 365 לפקודת החברות.


3.
ויתור על נכס מכביד

אני רוצה להסביר מדוע הורדנו את סעיף קטן (ב), ניסינו להגיד שכמו בהוראות בעניין נכס מכביד, מאחר ומדובר פה בעסקה אחת, בעל תפקיד יכול לוותר על כל העסקה, לא יכול לבחור לעצמו הוראות מתוך הסכם מסוים שהוא שרוצה לקיים והוראות שהוא לא רוצה לקיים.

מאחר שאנחנו רואים בכל ההסכם הזה הסכם אחד, צריך להחיל אותו דין. בהתחלה חשבנו להבהיר שברור שככל שיש לבעל הדין סמכות לוותר על כל ההסכם כמקשה אחת, אנחנו לא באים לגרוע מהסמכות הזו. עלה חשש שאולי מכוח סעיף (ב) יובן שלגישתנו ניתן לוותר על זה כנכס מכביד, למרות שאמרנו ככל שישנה סמכות כאמור לפי כל דין. אבל לא אכפת לנו לוותר על סעיף (ב) ובלבד שנגדיר שרק על חלק מהעסקאות יכול לוותר, כאשר לא אומרים משהו לגבי כלל העסקאות כמקשה אחת.

(א) עסקת מכר חוזר בניירות ערך והעברה לתיחום חשיפה יחשבו לכל דבר וענין כעסקאות מכר, ולא יחולו עליהן הוראות חוק המשכון, התשכ"ז- 1967
, וזאת אף אם נותרו בידי מעביר ניירות הערך או הנכס המועבר זכויות כלשהן בניירות הערך או בנכס המועבר לאחר העברתן, והכל אם לא קבעו הצדדים מפורשות אחרת בהסכם שמכוחו נוצרו העסקה או ההעברה כאמור.


4.
סיווג

עסקת מכר חוזר בניירות ערך והעברה לתיחום חשיפה

(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסווגה של עסקת מכר חוזר, שחוק זה אינו חל עליה, כעסקת מכר בהתאם להוראות כל דין.





שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

5.
ביצוע ותקנות

בפקודת מס הכנסה
, בסעיף 101א(א), אחרי פסקה (12) יבוא:

"(13) תנאים ונסיבות שבהתקיימם יראו עסקת מכר חוזר בניירות ערך או העברה לתיחום חשיפה, כהגדרתן בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006, על אף הוראות סעיף 4 לחוק האמור, כהלוואה, ולא כמכירת ניירות ערך."
6.
תיקון פקודת מס הכנסה

יש הערות? מי בעד הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסים, התשס"ו-2006?

הצבעה

בעד: רוב

נגד: אין

ההצעה אושרה פה אחד.

תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30