PAGE
1
ועדת כספים

1/3/2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, א' באדר (1 במרץ 2006), שעה 10:35

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מספר 10), התשס"ה -2005

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

איוב קרא

דניאל בנלולו

משה טרי - יושב ראש הרשות לניירות ערך

לייזה חיימוביץ'
- עוזרת למנהל הרשות לניירות ערך

דודו לביא - סגן מנהל מחלקה לפיקוח על קרנות משותפות בנאמנות, הרשות לניירות ערך.

עו"ד דורית גילת
- הרשות לניירות ערך

שמשון אלבק - הרשות לניירות ערך

דניאל רימון - עורכת דין, הרשות לניירות ערך

ורדה לוסטהויז
- יועצת משפטית, בנק ישראל

חגית נאמן - יועצת משפטית בבורסה לניירות ערך

דרור שליט - סמנכ"ל הבורסה לניירות ערך

שאול צדקה - איגוד חברי הבורסה

נחמה אורנשטיין
- יועצת משפטית של חברות לניהול קרנות נאמנות

דן אלון

פרדי וידר - איגוד הבנקים

עודד גל
- מנכ"ל IBI קרנות נאמנות

עו"ד אפרת שחר
- איגוד הבנקים

הלית מגידו

רחל סמואל

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מספר 10), התשס"ה -2005

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת כספים בנושא הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מספר 10), התשס"ה - 2005.

התיקון שמובא לכאן היום נעשה אחרי שעקבנו וראינו את ההתפתחויות בשוק הרבה שנים. החוק הזה נדמה לי קיים עשר שנים ולא נעשה בו כמעט שום תיקון. מה שאנחנו מנסים לעשות כאן זה חלק מהצעדים שלנו להביא לשכלול השוק, לטובת ציבור המשקיעים כמובן.

במה שמונח לפניכם יש שורה של הוראות שנועדו בעיקרן להסיר חסמים בפעילות הקרנות, לשפר את ההגנה על ציבור המשקיעים, לשפר את המידע שנמסר למשקיעים בעיתונות ובאינטרנט וכמובן והגברת התחרות. התיקון הזה הוא תשתית שתסתיים בתקנות לכניסה של מוצרים פיננסיים שהשוק מחכה להם הרבה זמן, כמו money fund וכו'.

אני חושב שהדבר הזה נחוץ, חשוב והיה צריך להיעשות לפני הרבה זמן אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם. זה החוק שמונח כאן. אנחנו כמובן קיימנו דיונים עם כל העולם, עם כל הנוגעים בדבר ומונח בפניכם עכשיו התוצר שאיתו צריך לצאת לדרך כמה שיותר מהר.

כולם מסכימים?

יש התנגדות בסעיף 49.

תזכיר את זה כשנגיע לסעיף הזה.

יש התנגדות לסעיף 18

גם את זה נעשה כשנגיע למקום, יש הערות למהות?

סעיף 18(7) נמחק.

יש הערות לסעיף 33.

אני מציע שתקשיבו להקראה ובסעיפים הרלוונטיים שיש עליהם הערות תרימו את היד ואני אתן רשות דיבור.

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 11), התשס"ו-2006
.
בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994
(להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

"אתר הפצה" – אתר אינטרנט של הרשות הפתוח לעיון הציבור, שבו מוצגים דוחות שהוגשו לרשות בידי מנהל קרן או נאמן";
תיקון סעיף 1 -

(1)
בהגדרה "בורסה", במקום "בורסה כמשמעותה בחוק ניירות ערך" יבוא "בורסה בישראל";
(2)

""בורסה בישראל" – בורסה כמשמעותה בחוק ניירות ערך;";

(3)

""בנק בישראל" - כמשמעותו בחוק הבנקאות;


"בנק מחוץ לישראל" – תאגיד שהתאגד במדינת חוץ, ושמתקיימים לגביו שניים אלה:

(1)
הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי חוק הבנקאות;

(2)
הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;";

(4)
אחרי ההגדרה "ניירות ערך חוץ" יבוא:

""עסקה מתואמת" – עסקה בנכס הנעשית בבורסה בישראל, ושתנאיה סוכמו מראש על ידי הצדדים לה;
(5)

""קרן ייחודית" – קרן סגורה שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן ייחודית;";

(6)
ההגדרה "קרן מסויגת", "קרן בלתי מסויגת" – תימחק.

כל השינויים הם טכניים במהותם.

תיקון סעיף 5-

בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, בפסקה (5) המילים "שאינה קרן ייחודית" - יימחקו.
תיקון סעיף 13 –

בסעיף 13 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג), בפסקה 1 במקום "ועובד" יבוא "ועל אף האמור בסעיף 2(ב) לחוק הסדרת העיסוק, עובד".

זה תיקון שנכנס לאחרונה והתכלית שלו היא להסיר הגבלות שמוטלות על מנהל קרן בקשר להתקשרות עם מנהלי תיקים מחוץ לישראל לצורך ניהול תיק ההשקעות שלו.

תיקון סעיף 18 –

2.
בסעיף 18 לחוק העיקרי –
בפסקה (8) ברישה, במקום "בדבר" יבוא "המיועדים להבטיח".
כמו כן, מחקתם את תיקון סעיף 19.

תיקון סעיף 20 –
4.
בסעיף 20 לחוק העיקרי –
(1)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
מספר חברי ועדת השקעות של מנהל קרן, המכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שליש ממספרם הכולל.

(ב2)
חבר ועדת השקעות של מנהל קרן לא יכהן כחבר ועדת השקעות של יותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת."
(2)
בסעיף קטן (ג), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא:
"(2)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 19(ג), מספרם של חברי ועדת ההשקעות הנוכחים בישיבה והמכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שליש מחברי ועדת ההשקעות הנוכחים באותה ישיבה."

החלפת סעיף 22 –

5. במקום סעיף 22 לחוק העיקרי יבוא:
הגבלות על העסקה

.
מנהל קרן לא יעסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו –
(1)
יחיד, המועסק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו של מנהל קרן אחר;
(2) יחיד, המשתתף בניהול תיק ההשקעות של מנהל הקרן, וכן תאגיד, שהוא או עובדו, משתתפים בניהול תיק ההשקעות כאמור; "

כאן אתם מסיטים את הדגש ממה שהיה בעבר איסור בשל ניגוד עניינים, בעצם אתם מקלים לצורך מניעת ריכוזיות.

אנחנו ממקדים את הטיפול בפוטנציאל ניגוד העניינים שעלול לנבוע מכך שאדם שמנהל תיק של קרן מנהל נכסים אחרים שיכולים לשים אותו בפוטנציאל של ניגוד עניינים. הסעיף הזה הוא סעיף שהולך לקראת מנהלי הקרנות במובן הזה שהוא עובר לבסיס פרסונאלי, זאת אומרת שהוא מסתכל על ניגוד העניינים ברמה של היחיד ולא ברמה של הארגון שבו הוא מועסק.

אנחנו רוצים למנוע מצב שבו אותו אדם ינהל שתי קרנות שבניהול של מנהל קרן שאליו הופנו ושל מנהל קרן אחר שהוא לא קשור אליו, בסיטואציה כזו אנחנו חושבים שהעוצמה של פוטנציאל ניגוד העניינים היא גדולה מידי.

מצב נוסף שאנחנו חושבים שפוטנציאל ניגוד העניינים הוא גדול זה כאשר אדם שמנהל את הנוסטרו- תיק הנכסים של מנהל הקרן, מנהל גם קרן שבניהולו של אותו אדם. כדי למנוע מצב שלך הטיה, זה פוטנציאל של ניגוד עניינים שנובע ממוטיבציה להעדיף עסקה אחת על פני אחרת לטובת הצד שאתה קרוב לו.

תיקון סעיף 29 –
6.
בסעיף 29(ב) לחוק העיקרי, במקום "זולת אם ראתה שלא" יבוא "אם נחה דעתה כי", במקום "או שלא ניתנו" יבוא "וניתנו" ובסופו יבוא "הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נוהלי הבדיקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א)".

זה סעיף שתכלית שלו לאפשר לרשות יותר דרגות חופש בהליך האדמיניסטרטיבי של בדיקת התשקיפים. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי מאד במספר הקרנות הוא גדל מעבר ל- 900 והוא גדל מידי יום באופן בטוח לכיוון האלף. לא חל גידול באותה מידה במצבת כוח האדם של הקרנות.

יחד עם זה אנחנו חושבים שיש מקום להפנות משאבי פיקוח נוספים לפעולות שחשובות לא פחות מבדיקה של תשקיפים. כדי שהדבר יתאפשר אנחנו רוצים להכניס מספר שינויים פרוצדוראליים בהליך בדיקת תשקיף באופן שיאפשר לגבי חלק מהתשקיפים באופן מושכל, לתת היתר מבלי שיעברו הליכים של בדיקה שהם מדוקדקים כפי שמתקיימים היום.

לצורך זה אנחנו רוצים להסתפק בכך שנחה דעתנו על סמך מבחנים סבירים ולא מבחן יותר מחמיר.

זה גם מיישר קו עם הנוסח של סמכות הרשות בחוק ניירות ערך, היום הנוסחים שונים, דבר שלא כל כך רצוי לכן יישרנו את הנוסח.

תיקון סעיף 31 –

בסעיף 31 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א), במקום "שיהיה" יבוא "המציין את תחילת תוקפו של התשקיף ואשר יהיה";

(2)
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב)
לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף יפרסם מנהל הקרן הודעה בעיתון בדבר פרסום התשקיף באתר ההפצה, ועל המקומות שבהם ניתן להגיש הזמנות ליחידות המוצעות; הרשות רשאית להורות שייכללו בהודעה פרטים נוספים, בדרך שתורה."

(3)
בסעיף קטן (ג), במקום הרישה עד למילים "לפרסום התשקיף" יבוא "מנהל קרן לא יפרסם את התשקיף אלא אם כן היה בידיו היתר הרשות לפרסומו".

זה תיקון שנועד להסדיר את לוחות הזמנים בקשר לפרסום תשקיף תוך התחשבות בפלטפורמה החדשה להפצת מידע שהיא מערכת של הרשות לניירות ערך, מערכת אינטרנט. הסעיף הזה מכניס סדר לדברים וקובע מערכת של כללים איך שמים את הפרסום על ציר הזמן, פרסום תשקיף באמצעות האתר ופרסום של המודעה בעיתון.

בסעיף האחרון התכוונתם שמנהל קרן לא יפרסם את התשקיף או את המודעה בעיתון?

לא יפרסם את התשקיף, זה מה שכתוב.

תיקון סעיף 33 –
בסעיף 33 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ג), יבוא:

"(ג) האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי על מפיץ לתת למי ששוקל קניית יחידות, על פי דרישתו, עותק של תשקיף הקרן שלפיו מוצעות היחידות או חלק ממנו, בתמורה או ללא תמורה, כפי שקבע."

כיום התשקיפים של הקרנות מופצים רק במדיה האלקטרונית ולא ב"hard copy" מהסעיף יכול שישתמע שהמפיץ חייב למסור למי ששוקל את פניית היחידות עותק פיזי של תשקיף, שזו דרישה מאד מכבידה, מה גם שכתוב כאן או בתמורה או שלא בתמורה.

על פי שיקול, מישהו יבקש ומישהו ששוקל ככה בדרך ואומר אולי בכל זאת אני אקנה ארבע קרנות, הוא נכנס לסניף ויש חומה, מה גם שאנחנו היום יודעים שהכול נמצא במדיה האלקטרונית ויש נגישות לדבר הזה, אז לא מתקבל על הדעת שמישהו שרק שוקל, הגיונית או לא הגיונית, נכנס לסניף שמפיץ ומבקש ארבעה עותקים, עכשיו יש נגישות והדעת גם נותנת שמי שבאמת רוצה לעיין בתשקיף יש לו מן הסתם גם לזה.

אני אסביר את הרציונאל, קודם כל החובה קיימת כבר היום בחוק. אנחנו לא מחילים או מוסיפים כאן חובה חדשה.

ההערה של פרדי נכונה?

אני מרחיב, זה נכון שהיום כל תשקיפי הקרנות, כמו תשקיפי החברות נמצאים במערכת המגנה על גבי האינטרנט והם נגישים לציבור באופן שווה. אין פה שום כוונה להטיל חובה חדשה על מנהל הקרן או על גורם אחר להפיץ "hard copy" תדפיסים של תשקיפים בתפוסה כזו או אחרת. הכוונה כאן היא לאפשר למשקיע שאין לו נגישות לאינטרנט לפנות לבנק ובנסיבות מסוימות לאפשר לבנק להוציא את אותו תדפיס ממערכת האינטרנט ולהמציא לידיו.

הוספנו גם דבר שלא קיים היום, שמדובר בסמכות קבועה בתקנות ואנחנו עדין לא קובעים בחוק שום דבר. הסעיף הזה הוא בעצם סעיף תשתיתי שנועד ללוות ולהשלים רפורמה אחרת שמתוכננת על ידינו, רפורמה במבנה התשקיף. על פי הרפורמה הזו התשקיף יחולק לשני חלקים, חלק אחד יותר כבד בנפח והוא יהיה משותף לכל הקרנות שבניהולו של מנהל הקרן והחלק השני יהיה חלק מאד קל ויחזיק מספר מאד מצומצם של עמודים.

ההבחנה כאן לעניין התמורה ואי התמורה בעצם נועדה ליצור תשתית שתאפשר לציבור שלא נגיש למערכת האינטרנט לקבל את המידע וגם לאפשר למפיץ, דבר שלא קיים היום בחוק, בנסיבות מסוימות לגבות תשלום עבור אותו שירות של הדפסת תשקיף מהאינטרנט.

מגיע הרגע בהיסטוריה שדיליז'נסים ירדו מהכביש ונסעו רק רכבים למרות שעוד היו דיליז'נסים.

נוותר על זה, אנחנו מוחקים את זה.

אז תישאר הדרישה שבחוק, היום יש דרישה בחוק להמציא תשקיף לכל מי שמבקש.

גם זה לא הגיוני.

זה לא הגיוני כי אני מציע להתייחס לסוגיה בהיגיון לא בצורה טכנית.

אני מציע שנקבע בתקנות - - -

אני מציע שתצאו החוצה יחד עם הרשות ותנסו להגיע להבנה בניכם בסעיף הזה.

נשאיר את זה כך וניפגש עם הנושא שוב בתקנות.

תיקון סעיף 42 –

.
בסעיף 42 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (ד), אחרי "פדיונה" יבוא "או מבעל יחידה בשל החזקת היחידה באמצעות המפיץ", ואחרי "שפדה" יבוא "או המוחזקות באמצעותו";
2)
בסעיף קטן (ד1), אחרי "פדיונה" יבוא "או בשל החזקתה באמצעותו".

אני אסביר, סעיף 42 הוא סעיף - - -

למי אתה מסביר? רציתי שיהיה כתוב בפרוטוקול שאין למי להסביר.

הסעיף הוא בעל אוריינטציה צרכנית. יחידות של קרנות יכולות להיות מופצות לציבור אך ורק באמצעות מפיץ. כדי למנוע מצב שבו המפיץ ינצל לרעה את הכוח שלו באופן שהוא יעמיס עלויות על קרנות שאין לו זיקה עליהם ומצד שני לא יעמיס את אותם עלויות על קרנות אחרות, קובע הסעיף הזה את הכלל שלא ניתן להפלות בין קרנות במבנה העמלות שנדרש הלקוח לשלם עבורם. הוא מרחיב אותו לא רק לעמלת רכישה ומכירה אלא גם לעמלת אחזקה.

תיקון סעיף 44 –

בסעיף 44 לחוק העיקרי –
1) הרישה עד "למפיץ;" תסומן (א) ובסופה יבוא: "מפיץ לא יסרב להפיץ יחידות של קרן כלשהי המוצעות על פי תשקיף שהרשות התירה פרסומו מטעמים הקשורים בקרן או במנהל הקרן ";
(2) הסיפה החל במילה "המפיץ" תסומן (ב) ואחריה יבוא:

"( ג)
מנהל קרן יקבל בעד יחידות של קרן שבניהולו מזומנים בלבד; נרכשו יחידות של קרן בידי אדם, ונרכשו ניירות ערך מאת אותו אדם על ידי מנהל הקרן, בעד הקרן, בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מתואמת, במהלך תקופה של 30 ימים, חזקה כי שתי הרכישות נעשו במסגרת עסקה אחת שבה קיבל מנהל הקרן תשלום בעד יחידות הקרן שלא במזומנים."

הייתה הערה של מנהלי הקרנות ואנחנו מקבלים אותה. אני אקריא את סעיף (ג) המתוקן ואסביר את התיקון.


"(ג) מנהל קרן יקבל בעד יחידות של קרן שבניהולו מזומנים בלבד; נרכשו יחידות של קרן בידי אדם, ונרכשו ניירות ערך מידי אותו אדם על ידי מנהל הקרן, בעד קרן שבניהולו, בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מתואמת, במהלך תקופה של 30 ימים, חזקה כי שתי הרכישות נעשו במסגרת עסקה אחת שבה קיבל מנהל הקרן תשלום בעד יחידות הקרן שלא במזומנים."
וכאן אני מוסיף "אלא אם הוכח אחרת".


אני אסביר מה אומר הסעיף, מה ביקשו מנהלי הקרנות ומה אנחנו מנסים לתקן. נתקלנו במספר מקרים במהלך השנים האחרונות שגורמים בשוק מנסים להשתחרר מההחזקות שלהם בניירות ערך בעייתיים באמצעות הקרנות. איך הדבר נעשה, תארו לעצמכם שאתם מחזיקים בחבילת ניירות ערך שמאופיינים בשכירות נמוכה. יש לי עשרה מיליון ש"ח של מניות יתר שפשוט לא ניתן להיפטר מהם בשוק, כי השכירות היא אפסית. אני פונה למנהל קרן ואומר לו, קח ניירות ערך בשווי של עשרה מיליון ש"ח, איך נקבע השווי, לכאורה על פי פרמטרים אובייקטיביים, לפי מחירי הסגירה, ואנחנו יודעים שבניירות ערך מהסוג הזה מחירי הסגירה לא מהווים בהכרח מדד אובייקטיבי נכון לשווי הניירות אבל חיצונית זה נראה בסדר.

נותנים למנהל הקרן עשרה מיליון ש"ח, מנהל הקרן מקצה עשרה מיליון ש"ח ביחידות, למנהל הקרן זה מאד כדאי כי הוא מגדיל את היקף הנכסים שמנוהל על ידו בעשרה מיליון ש"ח לאדם שמעביר את ניירות הערך זה גם כדאי כי הוא ממיר נכס לא סחיר בנכס סחיר, עובר קצת זמן, הוא נותן הוראה לפדיון והוא ממיר עשרה מיליון ש"ח של ניירות ערך לא סחירים בעשרה מיליון ש"ח מזומנים.


כדי למנוע את הדבר הזה אנחנו קובעים את הכלל שאומר עסקת רכישה של קרנות נאמנות תיעשה במזומנים בלבד, זאת אומרת אתה רוצה לקנות יחידות בקרנות נאמנות תשלם בכסף, יחד עם זאת אנחנו יודעים שבתוך עמנו אנחנו נמצאים, ואנחנו יודעים שאפשר לעקוף בקלות רבה את ההוראה הזו דרך זה שיוצרים פער זמנים בין הפעולות. זאת אומרת קודם קונים את הקרנות ואחר כך עושים עסקה מחוץ לבורסה או עסקה מתואמת עם מנהל הקרן ומגיעים לאותה תוצאה.


כאן יש עניין של מדתיות ונשאלת השאלה כמה אנחנו רוצים ללכת עם העניין הזה. קבענו איזשהו מבחן שאנחנו חושבים שהוא מבחן סביר ומדתי שקובע שבמהלך תקופה של 30 ימים שלאחר ביצוע עסקת הרכישה, אם נעשית בין מנהל הקרן לבין אותו צד שביצע את רכישת הקרנות, עסקה מחוץ לבורסה או עסקה מתואמת שבמסגרתה מנהל הקרן רוכש עבור קרן שבניהולו את הנכסים האלה שלפי התרחיש הקודם אותו אדם היה עושה אותה סימולטאני, תהיה חזקה שכאילו העסקאות האלה הם בעצם עסקאות שיש בניהם זיקה, הם עסקאות של רכישת קרנות שלא באמצעות מזומנים.


מנהלי הקרנות סברו שהחזקה כאן היא חזקה שצריך מעט לרכך אותה ואנחנו נעתרנו לבקשתם והוספנו בסוף, "אלא אם הוכח אחרת", זאת אומרת להוכיח שבנסיבות מסוימות כמו למשל שדרור מדבר עליהם, כאשר העסקה נעשית באמצעות מתווך ומנהל הקרן בתום לב ביצע את העסקה ולא ידע שיש זיקה בין שתי הפעולות שהדבר הזה יתאפשר. מצד שני, אנחנו מעט החמרנו ובמקום "בעד הקרן" כתבנו, "בעד קרן שבניהולו", לאמור, לא בהכרח אותה קרן שאותה אתה רוכש היא אותה קרן היא גם הקרן שעבורה יירכשו ניירות הערך.

היא מתעלמת מאלמנט הידיעה של מנהל הקרן, אם מנהל הקרן אינו יודע בעצם על פעולת הרכישה, יוצאים מנקודת הנחה שמנהל הקרן מפר ועליו הנטל להוכיח אחרת. אני חושבת שהיה צריך להכניס אלמנט של ידיעה, שהחזקה הזו תהיה בתוך כי למנהל הקרן הייתה ידיעה לעניין. הרי ידיעות נרכשות באופן שוטף בבנק שלמנהל הקרן אין ידיעה מי מממש את היחידות, למה להעביר את הנטל על המנהל להתגונן כשרוב הרכישות הן בכלל לא בידיעתו? יש מקרים יחידים שאתה מתאר אותם אבל הכלל הוא רכישות בתום לב שנעשות על ידי אנשים ואתה מעביר מיידית את הנטל על המנהל, למה לא להכניס אלמנט של ידיעה?

הניסיון שלנו מלמד שבעסקאות מהסוג הזה קיימת ידיעה. אבל, הסיפא שהוספנו לסעיף שאומרת "אלא אם הוכח אחרת" מאפשרת למנהל הקרן לבוא ולהוכיח לנו שלא הייתה ידיעה. סך הכול מדובר במקרים שהם מאד נדירים, הם לא קורים בכל יום, הם מאד חריגים וכאשר הם קורים בדרך כלל מנהל הקרן יודע כי יש לא עניין לדעת. בסעיף עצמו, בתוספת שהוספנו יש מנגנון שמאפשר למנהל הקרן לפנות לרשות, אם הרשות פונה אליו, ולהוכיח לה שהוא לא ידע.

אנחנו חושבים שסמיכות הזמנים בין שתי העסקאות מעבירה את נטל הראיה מאתנו למנהל הקרן.

כל מטרתה של החזקה היא למסור את הידיעה, זו המטרה של החזקה.

אבל כאן רוצים לתפוס כמה עסקאות בודדות שהן יוצאות דופן ובעצם רוב העסקאות שקורות בשוק אלה עסקאות שאנשים רוכשים את הנכסים בתום לב.

סמיכות הזמנים בין עסקה שבה אדם מבחוץ קונה יחידות של קרן ובין העסקה שאותו אדם מוכר לקרן...

אני עדין חושבת שלמרות ההסכמה, הסכמה היא בעצם שאפשר יהיה להוכיח אחרת, זה מה שאני מבינה וגם כך זה היה כי חזקה זה תמיד דבר שניתן לסתירה, זו רק אולי הבהרה בנוסח לא במהות.

אם נעביר בחזרה את נטל הראיה על הרשות אז הסמיכות הזו לא תורמת כלום.

היא רוצה כמה מילים לחיזוק.

אני רוצה שנטל הראיה לא יהיה על מנהל הקרן אלא על מי שצריך להוכיח בכל מקרה.

נשאיר את זה כמו שזה.

תיקון סעיף 46 –

9.
בסעיף 46 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (ג)-


(א) בפסקה (1), במקום "שנקבעה לכך בתשקיף על פי כללים שקבע שר האוצר" יבוא "שצוינה בתשקיף ושנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות" ובמקום "בתוך פרק זמן שקבע שר האוצר" יבוא "בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור";


(ב) בפסקה (2), במקום "עד לשעה שקבע שר האוצר" יבוא "בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור בסעיף קטן (ט)";

(2)
בסעיף קטן (ט), אחרי "ו- (ג)" יבוא "(2)".

תיקון סעיף 48 –

10.
בסעיף 48(א) לחוק העיקרי, בפסקה (3), אחרי "הממונה" יבוא "על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר".

לגבי סעיף 49, מכיוון שיש לגביו התנגדויות והסגות אני מבקש לדלג עליו לעבור על השאר ולחזור אליו אחר כך.

תיקון סעיף 50 –

12.
בסעיף 50(ג) לחוק העיקרי, אחרי "מחיר יחידה" יבוא "או לנכות ממחיר הפדיון".

תיקון סעיף 56 –

13.
בסעיף 56 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "בהסכם הקרן" יבוא "שהוא המועד הקרוב ביותר ליום שבו קיבל את הדרישה לפדיון (בסעיף זה – מועד הפדיון) ובמקום "מששה חודשים" יבוא "משלושה חודשים;
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
)א1)
קיבל מנהל קרן סגורה דרישה מבעל יחידה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה במועד הפדיון ויעביר מחשבון הקרן למפיץ, באמצעות המסלקה, בדרך שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה; המפיץ יעביר את הסכום שהועבר אליו כאמור לבעל היחידה שביקש את פדיונה, בו ביום; נקבע בהסכם הקרן כי ההוספה תנוכה ממחיר הפדיון, יעביר מנהל הקרן למפיץ, והמפיץ יעביר לבעל היחידה, את הסכום האמור בניכוי ההוספה.";
(3)
סעיף קטן (ו) – בטל.

את תיקון סעיף 60 מחקתם בגלל שנמחקה הפסקה 7א


תיקון סעיף 61

15.
בסעיף 61 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א), ברישה, אחרי "בהסכם הקרן ובתשקיף" יבוא או בדוח שהוגש לפי חוק זה";

(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
(1)
מנהל קרן לא יבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, שנקבעה בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה, יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים; לענין זה, "שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן"- שינוי במדיניות ההשקעות של קרן, המחייב שינוי בסיווגה של הקרן בפרסום שנעשה בהתאם להוראות סעיף 73(א) או שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על תנודתיות מחירי היחידה ומחירי הפדיון של יחידות הקרן.
(3) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים לפיהם, על אף האמור בפסקה (1), רשאי מנהל קרן לבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים.
(3)
בסעיף קטן (ג) –
(א)
בפסקה (2), במקום הרישה עד המילים "ומחירי הפדיון" יבוא "בוצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן";

(2) פסקה (3) – תימחק.
תיקון סעיף 63 –
16.
בסעיף 63 לחוק העיקרי, בפסקה (2), בהגדרה "עסקת מכירה בחסר", אחרי "מכירה בבורסה" יבוא "או בשוק מוסדר", ובמקום הסיפה החל במילים "בהתאם לתנאים" יבוא "בהתאם לכללים הנהוגים לענין מכירה כאמור בבורסה או בשוק המוסדר שבהם נעשית המכירה".


תיקון סעיף 65 -

.
בסעיף 65 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "וכן לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות ושיעור האשראי כאמור";

(2)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
ביצע מנהל קרן עסקה באשראי בעד קרן שבניהולו או קיבל אשראי לצורך פדיון יחידות, שלא בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א), לא יראו בכך הפרה של ההוראות לפי אותו סעיף בהתקיים שניים אלה:
(1) מנהל הקרן תיקן את החריגה עד תום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו החלה;
(2)
מספר החריגות מההוראות לפי סעיף זה לא עלה על חמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים."

ביטול סעיף 66 –

סעיף 66 – בטל


תיקון סעיף 67 –

19.
בסעיף 67(א)(1) לחוק העיקרי, אחרי "מחוץ לישראל" יבוא "או בעסקה מתואמת".

תיקון סעיף 73 –

.
בסעיף 73 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (ג) אחרי "או מרביתן" יבוא "שנעשה בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג 2)";

(2)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1)
(1)
על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאים מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור לפרסם באינטרנט, בנוסף לנתונים ביחס לקרן שבניהולו של מנהל הקרן, גם נתונים ביחס לקרנות שאינן בניהולו, ובלבד שהפרסום מתייחס לכל הקרנות שסווגו בסיווג זהה לסיווגה של הקרן כאמור, בפרסום שנעשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג2).
(2) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (1) והתקופות שאליהן יתייחס הפרסום
(ג2)
לא יפרסם אדם ולא יגרום לפרסום של מחירי יחידה או מחירי פדיון יחידה של כל הקרנות או של מרביתן, או של תשואותיהן, אלא אם כן הקרנות מסווגות בפרסום על פי הוראות שקבע שר האוצר בתקנות, ומוצגות בפרסום בהתאם לתקנות האמורות; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לגבי פרטים שייכללו בפרסום כאמור ולגבי מתכונת הפרסום, ורשאי הוא לקבוע כי הקרנות יסווגו בפרסום בהתאם לכותרות מאפיינות, לרבות כותרות מאפיינות מתוך רשימת כותרות מאפיינות שתקבע הרשות מעת לעת.
(ג3)
מנהל קרן, אדם השולט במנהל קרן או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן סגורה שבניהולו של מנהל הקרן, למעט פרטים שיש לפרסמם לפי הוראות הדין."
3)
במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה)
בסעיף זה –


"מנהל קרן" – לרבות מי שמועסק על ידו;


"פרסום" – כמשמעותו בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין)."

תיקון סעיף 76 –
.
בסעיף 76(ד) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "כמשמעותו בחוק" יבוא " בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל".
תיקון סעיף 77 –

.
בסעיף 77 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "שמוחזקות בה" יבוא "שבקרן שבניהולו מוחזקות" ואחרי "של התאגיד" יבוא "בעד או נגד הצעת ההחלטה המובאת לאישור האסיפה הכללית";(2)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן להימנע בהצבעה באסיפה הכללית של התאגיד אם הצעת ההחלטה המובאת להצבעה באסיפה הכללית נוגעת לבעל שליטה במנהל הקרן או אם למנהל הקרן ענין אישי באישור ההחלטה.";

(3)
בסעיף קטן (ב), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיפים קטנים (א) ו-(א1)", והסיפה המתחילה במילה "לרבות" – תימחק";
(4)
אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא:
"(ב2)
לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יראו ניירות ערך שבמועד הקובע להשתתפות באסיפה הכללית היו מושאלים מנכסי הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר כמשמעותה בסעיף 63 לחוק, כניירות ערך המוחזקים בקרן."

יש שני חריגים לסעיף הזה שמאפשרים להימנע מהצבעה באסיפה כללית רק בשני מקרים, יש סוג שלישי של מקרים של מקרה של ניגודי עניינים שלא נכללו בסעיף הזה ואנחנו חשבנו שגם במקרה שלמנהל קרן יש ניגוד עניינים, צריך לאפשר לו להימנע בהצבעה באסיפה כללית, ויש מקרים כאלה.


דוגמא של ניגוד עניינים למנהל הקרן, נניח מוטלת עליו חובה לטובת בעלי יחידות הקרן מצד אחד וחובה לטובת החברה שהוא מצביע באסיפה שהוא משתתף בה.

מי יקבע אם זה ניגוד עניינים?

מנהל הקרן יקבע, כמו מי שקובע לגבי עניין אישי.

בעניין אישי יש הגדרה מה זה עניין אישי.

את יכולה לתת דוגמא ספציפית למה שאת מציינת.

למשל מוקמת אסיפה כללית והולכים לאשר עסקה בין שתי חברות. לדעת מנהל הקרן העסקה טובה לחברה א' ופחות טובה לחברה ב'. הוא מחזיק בקרן שלו במניות גם של חברה א' וגם של חברה ב', אז בעצם יש לו מצד אחד עניין להצביע בעד, בשביל חברה א' אבל מצד שני יש לו בקרן יותר ניירות דווקא של חברה ב', כך שבעצם הוא צריך אולי להכריע לפי האינטרס של חברה ב', אבל באופן ענייני יש פה בעיה, הוא מצביע בניגוד לדעתו כבעל מניות בחברה ולכן צריך לאפשר לו דרך מילוט כשיש עניין של ניגוד עניינים.

השיקולים שמנהל הקרן צריך לשקול בהצבעתו, לפי הוראות סעיף החוק הם שיקולים הנוגעים לטובת עניינם של ציבור משקיעים ביחידות הקרן.

אבל מצד שני בעלי היחידות האלה הם בעלי מניות בחברה, הם לא מצביעים.

אני לא מבין למה זה מפריע לכם?

השאיפה שלנו היא שתהיה מעורבות של הקרנות בכל מה שקשור לעסקאות בתוך החברות שהם משקיעים שם ויש נטייה להיות נמנעים ואנחנו רוצים שהם יהיו אקטיביים.

היא אומרת שיש לפעמים מצב של ניגוד אינטרסים.

בעניין אישי יודעים מה זה עניין אישי, ניגוד עניינים זה משהו מאד רחב שאני לא יודע איך אפשר להגדיר אותו. אני מסכים שאם יש דברים שיכולים לפגוע בשיקולים.

אני מסכימה איתו.

הטיעון צודק.

כמו שאדוני יודע, הוא העביר רק עכשיו רפורמה מאד חשובה, ברפורמה הזו לכאורה יכלו קרנות הנאמנות לטעון למשך שנים שהם לא יכולים להצביע באסיפות כלליות של חברות שהבנקים הם נושים כי זה ניגוד עניינים, הרי זה לא מתקבל על הדעת, הם הצביעו הלכה למעשה.


לכן אין ניגוד עניינים, ניגוד עניינים הוא עלה התאנה תחתן מסתתרות הקרנות כאשר הם לא רוצות לנקוט עמדה. אני לא רואה שום סיטואציה של ניגוד עניינים של קרן משותפת לנאמנות שמטרתה ותפקידה כמוש אמר ראש הרשות לניירות ערך הוא להגן על ציבור המשקיעים בקרן, ועליהם בלבד ולא על אינטרסים של בעלי השליטה בחברת הניהול בקרן.


לפיכך, אם יש ניגוד אינטרסים הרי שמנהלי הקרנות צריכים להעדיף את טובת המשקיעים על פני טובת הבעלים ועל כך חד משמעית זה האימון בשוק ההון, כי אם ידעו המשקיעים שחברת השקעות משותפות שכלל שולטת בה מעדיפה את האינטרסים של כלל, כשכלל נמצאת בעסקה עם חברה ציבורית בעסקה שבעל שליטה יש לה עניין, הם יצביעו עם כלל? לאן הגענו? ואם הם ימנעו זה גם לא בסדר. אם העסקה טובה או לא לציבור המשקיעים זו המנטרה היחידה שהם צריכים לשאול את עצמם ולאורה לפעול.

יש לו חובות נוספים.

יש לו חובות לבעלי המניות, לדירקטורים בחברה המנהלת ולחברה המנהלת יש חובה אחת, כמו שאמר יושב ראש הרשות לניירות הערך, זה רק כלפי ציבור המשקיעים בקרן.

נניח שהם מטרפדים עסקה, הם חושפים את עצמם לתביעות מהחברה.

אז מה זה אומר? אם הם פעלו לטובת ציבור המשקיעים, בואי נעזוב את זה רגע ונלך לדיני הנאמנות שאדוני בקי בהם היטב, נניח שיש נאמן שיש לו נהנים שזה בדיוק קרן השקעות משותפות בנאמנות, והוא אמור בראש ובראשונה לפעול לטובת הנהנים. הוא אומר בעסקה מסוימת, אני פועל לטובת הנהנים שלי ולכן אני מצביע נגד אז אומרים, אנחנו נתבע אותך, זה תפקידי כנאמן ואם אני חשוף לתביעות זה חלק מהעובדה שאני לוקח דמי ניהול ומקבל פוליסת ביטוח ומגן על עצמי כדי לדאוג לציבור המשקיעים, בשביל זה אתם שם.

אין על זה מחלוקת, המחלוקת היא במקרים מורכבים.

כשיבואו המקרים המורכבים תחליטו מה לעשות, תצביעו בעד או נגד. אין סיטואציה שבה אם המנטרה שלכם היא להגן על ציבור המשקיעים, אין סיטואציה שבה אתם צריכים להימנע.

נתתי דוגמא קודם, כשיש אסיפה כללית ויש עסקה בין שתי חברות טובה לצד א' ופחות טובה לצד ב' אבל מנהל הקרן מחזיק בקרן מניות של שתי החברות. מכיוון שרוב המניות שהוא מחזיק הן מניות של החברה שתיפגע אז הוא יצביע נגד העסקה, אבל מצד שני הוא מחזיק גם מניות שעשויה להרוויח.

זו שאלה יפה, והשאלה היא מתי יש סיטואציה של עסקה בין שתי חברות כאלה ואם מרבית המשקיעים שלו משקיעים אצלו, מתוך ידיעה שהוא מחזיק בקרנות משותפות שמחזיקות בחברות שיכולות לבצע, לכן מקום שמרב הניירות או מרב המשקיעים השקיעו, למעשה הוא צריך ללכת אחרי הרוב, זה כלל א'. אלא אם כן לגבי חברה א' זו אדישות ולגבי חברה ב' זו פגיעה ואז זה אחרי הרבים הנפגעים, הוא צריך להצביע נגד.

אני חושבת שאם מנהלי קרנות משותפות בנאמנות יסתדרו לעצמם שהם יחזיקו בכל החברות ומשום כך לא יצביעו בשום אסיפה אז בשביל מה הם מנהלי קרנות משותפות בנאמנות?

הם מנהלי קרנות משותפות בנאמנות כדי לפעול לטובת בעלי המניות.

למה הוא לא יכול להגיד שזה אישי באותה הזדמנות.

אם הוא יגיד שזה עניין אישי אז הוא לא מהשליש הבלתי נגוע. אם הוא לא מהשליש הבלתי נגוע אז באמת לא צריך את הצבעה שלו.

מה ההגדרות?

יש הגדרות, נקבע מה זה עניין אישי אבל אלה מקרים כל כך קיצוניים ושוליים שאי אפשר להגדיר אותם. אם נפתח את זה, זה אוי ואבוי.

אני לא מבין.

הסיטואציה הזו, ככל שיהיה בה סיטואציה שעולה כדי עניין אישי. אם נכנס העניין האישי ואדוני האיר לנו את העניין, הרי שתבוא הקרן ותגיד שהיא מחזיקה בשתי החברות, כתוצאה מכך אלה ואלה נפגעים, זה עניין אישי שלי כמנהל הקרן. אני מציעה שנראה את זה כעניין אישי.

אם נרשם בפרוטוקול שבגדר עניין אישי יבוא גם אותו עניין ספציפי.

לא, הם התנגדו לזה.

כמי שמחליט מידי פעם אם לאשר או לא אני רוצה להגיד לכם שהדברים הם לא כאלה חדים. אנחנו מתלבטים, אני לא שוטר ולא שופט. זו לא התחמקות זו התלבטות אמיתית אני לא תמיד יודע מה השכר שמגיע לבן של ההוא או לאשתו של זה. אם אתם רוצים לא לאשר תקבעו את זה בחוק אבל במקרה הזה אם ללכת לכיוון של בעד יותר גורף או נגד יותר גורף הנמנע היא אפשרות.

האפס הוא לא לגיטימי, אנחנו מודעים לזה.

לקחנו את זה בחשבון ומי שיקבע אם כדאי להשקיע בקרן או לא...

אני מקבל את עמדת הממשלה, זו הערה נכונה.

תיקון סעיף 78 –

23.
בסעיף 78 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "כל אלה" יבוא "כל אלה, בין היתר בדרך של עריכת ביקורת אצל מנהל הקרן";

(2)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1)
הנאמן יביא לידיעתם של עובדי מנהל הקרן, מעת לעת ולפי הצורך, את ההוראות לפי חוק זה הקשורות לניהול קרן."
תיקון סעיף 80 -

.
בסעיף 80(א) לחוק העיקרי –
(1)
בפסקה (1), בסופה יבוא "או בדוח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה";

(2)
בפסקה (2), במקום "בעד הקרן" יבוא "בעד הקרן, בשיעורים כפי שתוארו בתשקיף או בדוח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה".


הוספת סעיף 80א

25. אחרי סעיף 80 לחוק העיקרי יבוא:
"הוצאות בשל תיקון טעות
80א.
מפיץ לא יחייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון."
תיקון סעיף 82 –

26. בסעיף 82 לחוק העיקרי –
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) לא יוצע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון מכירה או החזקה של יחידות; הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1) מתן הנחה בהוספה;
(2) תשלום עמלת הפצה למפיץ שהוא משווק השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק (בסעיף זה – משווק);

(3) תשלום עמלת הפצה למפיץ אחר בהתאם לתנאים לפי סעיף זה;

(4) תשלום שכר או עמלה על ידי משווק ועל ידי מנהל קרן לעובדו או למי שמועסק על ידו;
(5) תשלום על ידי מפיץ למי שמחזיק יחידות באמצעותו, בסכום שלא יעלה על סכום עמלת ההפצה שאותו גובה המפיץ ממנהל הקרן בשל החזקת אותן יחידות באמצעותו".

(2) בסעיף קטן (ב) במקום "בשל מכירת" יבוא:

"בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה".


בנקודה הזו היו שאלות לגבי פסקה (5), אם תוכל להסביר אותה.

התיקון הזה מאד חשוב כי המטרה שלו היא לעודד תחרות במיוחד על רקע הסדרים שנקבעו במסגרת תקנות לעמלות הפצה. הרעיון מתחלק לשניים, אחד, ליצור דינאמיקה חיובית שתאפשר להפעיל לחץ תחרותי להפחתה של עמלות ההפצה, מקום שבו המפיץ מעוניין לעשות את זה.

הדבר השני הוא ליצור תשתית שתאפשר הקמה של אמצעי הפצה אלטרנטיבי למערכת הבנקאית למכירה של קרנות נאמנות. אחד הפרמטרים שמאד קריטיים להצלחה של אמצעים מהסוג הזה היא האטרקטיביות שלו והציבור בדרך כלל יודע לתרגם אטרקטיביות בעיקר במונחים של עלות כספית.

כדי שתהיה אטרקטיביות במונחים של עלות כספית צריך להתקיים שיחידות שנרכשות באמצעות אותו אמצעי אלטרנטיבי תהיינה זולות משמעותית יחסית ליחידות שירכשו במערכת המסורתית, קרי, הבנקים ובמיוחד הבנקים הגדולים. כדי שהדבר הזה יתאפשר הוצע פה מנגנון שיאפשר למפיץ, שגובה את עמלת ההפצה ממנהל הקרן להשיב ללקוח חלק מעמלת ההפצה, או את כולה, ובכך הוא יוצר אצל הלקוח מוצר שהוא זול יותר יחסית למוצר האלטרנטיבי שהוא קונה בבנק.

תיקון סעיף 97 –

.
בסעיף 97 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג)
לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים לעסקי התאגיד הדרושים לצורך מילוי תפקידה.

(4) מי שהוסמך לפי סעיף קטן (ג) לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט."
תיקון סעיף 99 –

28.
בסעיף 99 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "כונסה אסיפה נדחית לשם אישור מינוי רואה החשבון ולא נכחו בה, בתום מחצית השעה מן המועד שנקבע לתחילתה, בעלי יחידות המחזיקים ביחידות המקנות זכות הצבעה, יראו את המינוי כמינוי שאושר באסיפה הכללית של בעלי היחידות";
(2)
בסעיף קטן (ב), אחרי "מהותית" יבוא "או הפרה מתמשכת או נשנית" .


תיקון סעיף 106 –

29.
בסעיף 106(ב) לחוק העיקרי, אחרי "ויודיע למפיץ" יבוא "שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו".
תיקון סעיף 112 –

30 בסעיף 112(א) לחוק העיקרי, אחרי "שבאמצעותו מוחזקות יחידות" יבוא
" בהודעה בכתב המופנית אליו".

תיקון סעיף 112א

31.
בסעיף 112א(ב) לחוק העיקרי, אחרי "שבאמצעותו מוחזקות יחידות" יבוא " בהודעה בכתב המופנית אליו".
הוספת סעיף 112ב

.
אחרי סעיף 112א לחוק העיקרי יבוא:
"הודעה על שינוי שם של קרן או של מנהל קרן
112ב.
(א)
מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי שינוי שמו או שמה של קרן שבניהולו.
(ב)
מנהל הקרן ישלח את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; קיבל מפיץ הודעה כאמור ישלח את הדוח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת."

תיקון סעיף 114 –

32.
בסעיף 114 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א) –

(א) אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א)
קבע את שווי נכסי קרן פתוחה או את שווי נכסי קרן סגורה שלא בהתאם להוראות לפי סעיפים 43(ב) או 50(ב), לפי הענין";

(ב) בפסקה (6) אחרי המילה "בהודעה" יבוא "או במידע או במסמכים שמסר לרשות";
(2)
בסעיף קטן (ב) –
(א) בפסקה (2) בסופה יבוא "ו-(ב1)";

(ב) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) העסיק אדם בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו, בניגוד להוראות סעיף 22;";

(ג)
אחרי פסקה (10) יבוא:
"(10א)
ביצע עסקה כאמור בסעיף 18(6) או (7) אף שהעסקה לא אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מועדותיו, בניגוד להוראות סעיף 60;

(10ב) ביצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, בניגוד להוראת סעיף 61(ב1);";
(ג) פסקה (15)- תימחק;
(ד)
במקום פסקה (16) יבוא:
"(16)פרסם או גרם לפרסום, כמפורט להלן:

(1) דבר ביחס לקרן שבניהולו אף שהנאמן לא אישר מראש את הפרסום ואת תוכנו, בניגוד להוראות סעיף 73(א);
(ב)
תשואה שהשיגה קרן פתוחה, בניגוד להוראות לפי סעיף 73(ב)(1);

)ג)
דבר ביחס לקרן שאינה בניהולו, בניגוד להוראות סעיף 73(ג) או להוראות לפי סעיף 73(ג1);
(ד)
מחירי יחידה או מחירי פדיון יחידה של כל הקרנות או של מרביתן, או של תשואותיהן, שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 73 (ג2);
(ה) דבר ביחס לקרן סגורה, בניגוד להוראות סעיף 73(ג3);";
(ה)
אחרי פסקה (17א) יבוא:
"(17ב)
פרע מנכסי קרן שכר נאמן, שכר מנהל קרן או עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, שלא כפי שנקבע בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות סעיף 80(א)(1) או (2), לפי העניין;";

(3) בסעיף קטן (ג), אחרי פיסקה (1) יבוא:
"(1א) סרב להפיץ יחידות בניגוד להוראת סעיף 44(א);".

(4)
בסעיף קטן (ו)(2), במקום "מחמישה עשר ימים מהמועד האמור בסעיף קטן (ה)" יבוא "מחמישה עשר ימים מהיום שבו אירעה ההפרה או מהיום שבו החלה".

תיקון סעיף 117 –
33. בסעיף 117 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ה) – בטל.

רציתי לשאול , האם התקנות טרם פורסמו?

הם פורסמו.

תיקון סעיף 123 –

בסעיף 123 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (5) יבוא:
"(5א)
גילה תכנם של מסמך או ידיעה שהגיעו לידיו מכוח תפקידו בניגוד להוראות סעיף 97(א);".

תיקון סעיף 124 –

34. בסעיף 124(2) לחוק העיקרי, במקום "הממונה" יבוא "יושב ראש הרשות".
תחילה –

37. תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה), ואולם תחילתן של הוראות פסקאות (2) ו- (3) בסעיף 15 ושל סעיף 20 ביום תחילתן של תקנות לפי סעיף 73(ג2) לחוק העיקרי כנוסחו לפי חוק זה או במועד מוקדם יותר שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בהודעה שתפורסם ברשומות, ובלבד שלא יקדם ליום התחילה.
הוראות מעבר –

38. .
מקורב שהחזיק ערב יום התחילה ביחידות של קרן המקורבת לו, יודיע למנהל הקרן, בכתב, בתוך 30 ימים מיום התחילה, על מספר היחידות כאמור שהוחזקו בידיו ערב יום התחילה; לענין זה, "מקורב" ו"קרן מקורבת" – כהגדרתם בסעיף 49 (א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה.

עכשיו אנחנו חוזרים לסעיף 49 שעליו דילגנו.

לפני כן יש לי הערה לגבי תיקון סעיף 18 שבוטל, הייתי חבר בוועדת האוזר שמונתה על ידי יושב ראש הרשות לניירות ערך, ובוועדה הזו אחת ההמלצות החשובות הייתה שרוב העסקות ייעשו בבורסה או בשוק מוסדר, והסעיף הזה הוא הסעיף שאומר את זה ואני רואה שברגע האחרון בוטל הסעיף.

אני אסביר את הרציונאל, הסעיף בוטל על רקע זה שבמקביל בימים אלה נכנס להילוך גבוה מהלך שהבורסה היא חלק ממנו והתכלית שלו היא לעודד ולפתח את המסחר עם אגרות חוב שמופקות על ידי המדינה. המסחר יתבצע באמצעות מערכת שנקראת MTS שבמהות שלה היא מערכת חוץ בורסאית. חלק לא מבוטל מהעסקאות שייעשו מול עושי השוק הראשיים שיפעלו באותה מערכת, יהיו עסקאות שנעשות מחוץ לבורסה.

בנסיבות אלה, כאשר מדובר בניירות ערך שיש להם מאפיינים, בדרך כלל ניירות ערך שהונפקו על ידי המדינה, עסקאות שנעשות בהיקפים גדולים ולעיתים תכופות, סברנו שליצור פה חזקה היא הוראה גורפת שמחייבת את הדירקטוריון לדון בכל עסקה שמתבצעת מחוץ לבורסה היא הוראה מכבידה.

יחד עם זאת אנחנו מכירים בכך שעסקאות מחוץ לבורסה הם דבר שאנחנו לא צריכים לעודד אותו, ואם העסקה נעשית כעסקה מתואמת, רצוי שתעשה כעסקה מתואמת בתוך הבורסה לכן המחיקה כאן היא מחיקה חלקית כי כבר היום בחוק יש לנו סמכות לקבוע במסגרת תקנות, הוראות שבהם כאשר שר האוצר, בתקנות כפי שיקבע, סבור שעסקה היא עסקה מהותית או עסקה שיש לה פוטנציאל לניגוד עניינים, אנחנו יכולים ליצור את אותה חובה על הדירקטוריון לדון בה.

בגלל שאנחנו נמצאים בעיצומו של מהלך ולא רצינו להיכנס לכל המורכבויות ואנחנו גם לא חושבים שנכון ליצור את כל המורכבויות האלה בחקיקה הראשית, אנחנו סבורים שנכון יהיה להתקין את התקנות באופן כזה שיטיל הגבלות וייצור חובות לגבי דיון בעסקאות מחוץ לבורסה, של עסקאות שיש בהם פוטנציאל של ניגוד עניינים, ויש לפיכך להטיל את החובה על הדירקטוריון לדון בהם.

מצד שני, עסקאות אחרות שהן עסקאות שהפלטפורמה החוץ בורסאית היא פלטפורמה טבעית להן, ואין כוונה להטריח את הדירקטוריון שלא לצורך לדון בכל עסקה ועסקה במפורט, תוחרג מהעניין הזה. לכן אני חושב שבסופו של דבר הבורסה תבוא על סיפוקה ומנהלי הקרנות יבואו על סיפוקם.

אני לא מדבר בשם הבורסה אלא בשם ועדת האוזר שהיו בה חברים נציגים מהבורסה והרשות, והוועדה למניעת מניפולציות, עד כמה שאני יודע, כל חברי הוועדה התנגדו לעסקאות מחוץ לבורסה בכל דבר ועניין, ולכן גם נכנס הסעיף הזה.

דבר ראשון אני לא יודעת מכוח איזה סעיף דודו סובר שהוא יכול להתקין את התקנות, אנחנו לא התכוננו לזה, באנו לנושא הראשון ולא ראינו את התיקון הזה שנעשה ואף אחד לא העיר את תשומת ליבנו.


אבל דבר אחד אני רוצה לדעת, גם אם הוא מדבר על הסעיף שנגד עיני, אם העסקה מהותית או אם העסקה היא בניגוד עניינים, עדין יכולות להיות עסקאות מחוץ לבורסה. כל הרעיון היה שהקרנות עושות את העסקאות בבורסה כי בבורסה זה מחיר שוק. דרך אגב, לגבי מה שדודו הסביר ה- MTS זה שוק מוסדר ואין בעיה בעסקאות בו כי זה שוק מוסדר.

כל הרעיון שעושים את העסקאות בבורסה הוא שיש מחיר שוק בין קונה ובין מוכר. לפעמים יכולה להיות עסקה גם אם היא לא מהותית וגם אם היא לא בניגוד עניינים ועדיין לבעלי היחידות טוב שהעסק תהיה מול השוק ולא עסקה שיעשה לו הברוקר בעסק פרטית מולו.

אני רוצה גם להגיד, שאם אנחנו רוצים, כמו ועדת האוזר שסברה שיש בעיה עם עסקאות כאלה מחוץ לבורסה וכן רצו לתת לה פתרון, אז לפני שאומרים שעושים את זה שנראה לאותם בעיות שועדת האוזר הצביעה באמת יש בתקנה שמסמיכה לעשות את התקנות, יש אפשרות לעשות את התקנות.

אני רוצה להשיב, ולהקריא את הסעיף שלדעתי הוא הסעיף הרלוונטי לענייננו, אותו סעיף 18 קובע כבר היום שתפקידו של דירקטוריון מנהל הקרן יהיה בין השאר- ואז אני הולך לסעיף משנה 6 –

"לדון בעסקה ששר האוצר קבע בתקנות כי היא מסוג העסקאות שהן מהותיות לקרן או כי היא מסוג העסקאות שעלול להיות בהם ניגוד עניינים. גם אם זו עסקה מהותית מחמת גודלה באופן יחסי לגודל הקרן, הסיכון הכרוך בה הוא סוג הנכס נשוא העסקה, ניגוד עניינים בין עניינם של בעלי היחידות לבין עניינו של אחד או יותר מאלה. בעלי היחידות בקרן אחת שבניהולו של מנהל הקרן, מנהל הקרן, בעל עניין במנהל הקרן וחברת שליטה בעלת עניין כאמור".


אני מצטרף לחלוטין לעמדת הבורסה כפי שבוטאה על ידי דרור וחגית שהמצב הרצוי הוא שלא יהיו עסקאות מחוץ לבורסה ושכל העסקאות יתבצעו בתוך הבורסה. אני לא בטוח שמערכת ה- MPS וכל מה שקשור לביצוע של עסקאות בין גופים שהם לא "primary dealers" קרי, מנהלי קרנות, לבין מי שפועל במסגרת מערכת ה- MPS נופלות באופן מובהק תחת ההגדרה של עסקה בשוק מוסדר.

העסקאות של ה- MTS הם שוק מוסדר. מה שאחרי כן הוא קונה ומוכר ללקוחות זו עסקה מחוץ לבורסה.

אני רוצה להציע הצעה, שאם יש הסמכה בתקנות או אם אין הסמכה בתקנות אז נכתוב בהסמכה מפורשת בתקנות. להשאיר את סעיף 18 ולהגיד, לדון בעסקה מחוץ לבורסה ומחוץ לשוק מוסדר, שהשר יקבע בתקנות שיש לדון בזה.

את מציעה להשאיר את סעיף 18? מה אתם מחליטים בניכם?

שמעבירים את זה לנוסח של הסמכה לתקנות עם אותה תוצאה.

זה מקובל על כולם?

העמדה של מרים מקובלת עלינו.

אחת הבעיות בכל מה שקשור בהסדרה של עסקאות שאינם מחוץ לבורסה, נתאר מי עומד מול הבעיות האלה, אם אני מנהל קרן של אגרות חוב ויש בה יותר משני מיליארד שקלים ואני צריך בבת אחת לפדות 200 או 300 מיליון ש"ח ואני צריך לבצע עסקאות מחוץ לבורסה כי אז אני אגיע לחריגות במזומנים, לערב בנושא הזה את הדירקטוריון של מנהל הקרן ולהביא אותו להצבעה ולהשיג את כל האנשים הוא דבר שלא סביר.

תעשה עסקה מתואמת.

מכיוון שאני כבר 12 שנה בשוק ומכיוון שהיה משבר בשוק אגרות החוב ומשבר בקופות הגמל ובכל בוקר ראינו עשרות ומאות מיליוני שקלים שלא תמיד קלטו אותם ואז - - -

אנחנו מודעים לצרכים האלה ופתרנו אותם בדרך הזו של עסקה מתואמת, היא נותנת מענה בדיוק למה שאמרת.

עסקה מתואמת היא עסקה שמנוהלת בתוך הבורסה.

אתה עושה אותה מחוץ לבורסה ואחר כך מדווח עליה.

או מחוץ לשוק מוסדר ששר האוצר קבע שיש לדון בה.

תיקון סעיף 18 –
2. בסעיף 18 לחוק העיקרי אחרי פסקה (7) יבוא:

"(7א) לדון בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר ששר האוצר קבע שיש לדון".

כמתחייב אנחנו נחזור ונתקן את כל המקומות שלא הקרנו קודם שקשורים לזה כמו

תיקון סעיף 19 –

" 3. בסעיף 19(ב) לחוק העיקרי, במקום "(6) ו- (7) יבוא "(6), (7) ו- (7א)"

תיקון סעיף 114 -

"(10א) ביצע עסקה כאמור בסעיף 18(6) או (7) או (7א)"

אלה כל המקומות, אנחנו נבדוק אם אין מקומות נוספים בהם המספור מחייב תיקון.

החלפת סעיף 49 -



"הגבלה על החזקת יחידות בידי מקורבים


49.
(א)
בסעיף זה –

"מקורב" – אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, חבר ועדת השקעות של מנהל קרן, דירקטור של מנהל קרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אותו אדם ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה;
"קרן מקורבת" למקורב - קרן המנוהלת בידי מנהל קרן הנשלט בידי מקורב או שבו המקורב עובד, מכהן או מועסק;
"שיעור יחידות מוחזקות" - מספר יחידות של קרן המוחזקות בידי אדם, ביום כלשהו, מתוך סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם לאותו יום.
(2) רכש מקורב יחידות של קרן המקורבת לו, או חל שינוי במספר היחידות של קרן כאמור המוחזקות בידי מקורב, יודיע המקורב למנהל הקרן, בכתב, על רכישת היחידות או על השינוי במספר היחידות המוחזקות בידו, ביום הרכישה או השינוי, לפי הענין.
(3) מקורב לא ירכוש יחידות של קרן המקורבת לו, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) הוא קיבל ממנהל הקרן מידע בכתב בדבר סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות, ובדבר השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות ביום האמור בידי מקורבים;
(2) שיעור היחידות המוחזקות בידי בעלי יחידות שאינם בעלי תפקיד או תאגידים בשליטתם גדול מאפס.
(3) השיעור הכולל של היחידות שיוחזקו בידי כל המקורבים, מיד לאחר הרכישה, לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים.
(ד)
עלה שיעור היחידות הכולל שהוחזקו בידי כל המקורבים על השיעור לפי סעיף קטן (ג)(3) –
(1)
יהיה מנהל הקרן חייב להמשיך להציע את יחידות הקרן לציבור, ויציען כל עוד לא ירד השיעור הכולל של היחידות המוחזקות כאמור מהשיעור לפי סעיף קטן (ג)(3);
(2)
לא יעלה שיעור ההוספה על ממוצע שיעורי ההוספה בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן ושיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן; בפסקה זו, "שיעור שכר מנהל הקרן" – סכום שכר מנהל הקרן כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לעניין זה יחושב השווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בכל אחד מימי המסחר בתקופה שבעדה שולם השכר.

אני אסביר את הסעיף, מטרת הסעיף מאד פשוטה קרן מיועד לציבור הרחב. הרעיון שגלום בקרן נאמנות הוא שמנהל הקרן מנהל את נכסי הקרן עבור ציבור אנונימי. בשנים האחרונות אנחנו נתקלים בתופעות בעוצמות הולכות וגוברות שקרנות מוקמות ובפועל מנוהלות לא עבור הציבור הרחב אלא בשבילי אנשי שלומנו- מקורבים.

לא צריך להרחיב לגבי המשמעויות של מנהל קרן שמנהל מספר קרנות שבקרן אחת נמצאים מקורבים למנהל הקרן וקרן אחרת היא קרן שהמשקיעים בה אינם מקורבים למנהל הקרן ולמנהל הקרן נקרית הזדמנות קניה של נייר ערך ונשאלת השאלה עבור איזה קרן הוא יקנה. מובן שיש פה פוטנציאל לניגוד עניינים שגורם להטיה בכל מה שקשור לקרנות המקורבות.

יחד עם זה אנחנו בהחלט מכירים בכך שגם לאור המגבלות האובייקטיביות המוטלות על בעלי רישיון ניהול תיקים ועל אותם מקורבים בדרך כלל בקשר עם ההשקעות שלהם, צריך לאפשר להם להשקיע בנכסים שלהם ובנכסים שבהם הם מאמינים ולכן אנחנו מאפשרים במידה. כלומר, אנחנו קובעים את העיקרון שמותר למקורבים להשקיע ביחידות הקרן אבל הם לא יכולים להפוך לגורם דומיננטי בהשקעות.

לכן אנחנו קובעים רף שאומר ששיעור ההשקעה של המקורבים ביחידות של קרן יוגבל כדי 25% מנכסי הקרן. שימו לב שאנחנו מאד זהירים וכאשר מתוצאה משינויים בהיקף הנכסים שיעור ההחזקה של המקורבים בקרן גולש ועובר מעבר ל- 25%, אנחנו לא מחייבים את המקורבים לממש את ההחזקות שלהם למרות שמדובר בשיעור שמעל 25%.

אבל, כדי למנוע מצב שבו המקורבים בעצם קובעים עובדות בשטח, בדרך כלל קביעת עובדות בשטח נעשית ביום הראשון להצעת היחידות, כאשר המקורבים מזרימים סכום כסף מאד גדול לקרן ומגיעים לשיעורים גבוהים מאד, והציבור מצטרף או שלא מצטרף, אז אנחנו מנציחים את התופעה, קבענו שכאשר אין החזקות של הציבור ביחידות הקרן, המקורבים לא יכולים לרכוש יחידות בקרן.

במילים אחרות, ביום הראשון להצעת היחידות בקרן, אסור למקורבים לרכוש יחידות. מנהל הקרן פונה לציבור, מגייס כספים מהציבור והמקורבים יכולים לרכוש, להצטרף לציבור ולרכוש יחידות כל זמן ששיעור ההחזקה לא עולה על 25%.

אולי מישהו יסביר לי למה החוק הזה נחוץ לפני בחירות?

יש כאן המון מוצרים שהציבור הרחב מחכה לו.

מה יקרה אם זה יהיה עוד חודש?

האם זו פגיעה בחוק אם מעבירים את זה היום?

הבאתי את זה לדיון היום על אף שיש לי ביקורת למה היה צריך להביא את זה היום. אני לא חושב שדברים כאלה, שלא בוער להביא אותם לפני בחירות, צריך להביא אותם. חשבתי בהתחלה שהדברים ברורים, אבל יש דברים לא ברורים של תקנות ודברים שצריך להכניס אותם. להגיד לך שאחרי שהעברתי את כל החוק היום שהדבר לא בוער, במקום שחברי הכנסת יגידו את הביקורת עלי, אני אומר את זה על עצמי.


מכאן הביקורת עלי, ואני חושב שעם כל הכבוד אני צודק בזה. אני אצביע, ואם החלטתי לפני הדיון לשלוח את זה אחרי הבחירות, החלטתי אחר כך שלא. אני לא רוצה שאנשים ירגישו שבאו לכאן בחינם, אני אצביע על זה ואעביר את זה אבל יש לי ביקרות חריפה על זה שכל כך לחצתם להביא ואני חשבתי שזה כל כך בוער ואני לא מבין למה זה בוער.

אני חושב שהחוק הזה דחוף, נכון שבלי התקנות הוא לא שווה כלום והוא היה צריך לבוא גם עם התקנות, אבל השוק משווע לדבר הזה. אלה כל הדברים שמחכים להם המון זמן וזה מזמן היה צריך להיות.

החוק הזה בא בסוף הקיץ, מיוני 2005 ועד עכשיו...

אבל זה אחרי שישבנו - - -

זה לא צודק ולא נכון, אבל אני אצביע על זה בכל זאת.

בסעיף 4 ההנמקה המקורית שלכם הייתה למנוע ריכוז של ניהול השקעות בשוק ההון בידי מספר מצומצם של פעילים בתחום ולכן קבעתם שרק שליש מחברי אגודת ההשקעות יוכלו להיות חברים.

אנחנו מדברים על סעיף 49

אני חוזרת לסעיף 4, אני שואלת שאלה עקרונית. שיניתם את זה לשני שלישים, אני יכולה להבין שיש בעיה במציאת חברים לקרנות האלה.

זו הסיבה.

אבל בכל אופן אתם יוצרים רוב.

ההוראה היא חדשה ומחמירה היא לא הייתה קיימת קודם.

אני רוצה להסביר את התנגדות שלנו לסעיף 49 .אני בעד המטרה להגביל את המעורבים אבל אני חושב שבהמשך צריך לחשוב על צורה טובה יותר לעשות את זה. בצורה הזו זה פוגע גם בתחרות, גם בשכלול וגם בתשתית של שוק ההון. אנחנו לא יכולים לפתוח קרנות חדשות, אני חוזר עכשיו מבוסטון, ממשא ומתן עם גוף שאנחנו רוצים להתקשר אתו בלי שיהיה לנו מינימום השקעה ביום הראשון.

צריך להבין, בקרנות של אגרות חוב בחו"ל, אי אפשר לסחור גם לא בחתיכות של מאה אלף דולר בנאמנות לציבור, בטח שלא פחות מזה, מבחינתי דרושים כמה מיליוני דולר או יורו כדי לנהל אותם. זה בלתי אפשרי להתחיל בלי זה כי אפילו פחות ממיליון דולר אתה לא סוחר בעמלות סבירות. לכן יש בעיה שאתה, משה התייחסת אליה לפני שנה והתרת למקורבים להחזיק לפחות 25% כדי שנוכל להתחיל קרנות. אבל אני, IBI לא יכול להתחיל קרנות בשיתוף פעולה עם חו"ל. זה נושא אחד, לפעמים גם גופים מכובדים כמונו לא יכולים להשית שלוש ארבע קרנות כמו שהשותף הזר רוצה.

נושא שני זה רוחב השוק. היום שני הבנקים הגדולים מחזיקים יחד 70% או 80% מהתעשייה וברור שאחרי ועדת בכר זה הולך להתפזר. אני מניח שמוכשרים יותר ממני ירצו לפתוח קרנות נאמנות ולהתחרות בשוק הזה. איך אני אמור להתחרות עם צבי סטפק, נוחי דנקנר, מגדל והבנקים אם אנחנו לא יכולים לגייס אפילו את המינימום של הכסף?

אז אתה מציע במקום לגייס מהציבור לגייס מעצמך, זאת אומרת לשים את הכסף שלך.

ב- day1 זה המצב היום.

ב- day1 אתה קובע עובדות בשטח, כי מה שקורה בפועל זה שמגייסים ב- day1 , שמים כמה עשרות מיליונים של שקלים והציבור לא מגיע לשם ואנחנו רואים קרנות עם 100% החזקות מקורבות ולכן הן לא קרנות שמיועדות לציבור.

כאן פתרתם את הבעיה כשאמרתם שדמי ניהול לא יעלו על...

אנחנו מוכנים לשקול חלופה מסוימת שאולי תעזור לך או תפתור לך את הבעיה. אתה מדבר על הסטרטר, על מה שאתה צריך בתחילת הקרן. בראשית דברי אמרתי שנזהרנו ונמנענו מלהחיל את ההוראה הזו על מי שפועל מחזיק בשיעורים שעולים על 25%. אם זה המקרה, אני מוכן להכניס הוראה שקוצבת את ההגבלה הזו בזמן במובן שתתיר לכם כמקורבים לבצע רכישה ביום הראשון להצעת היחידות של הקרן, לתת לכם תקופת גרייס של מספר חודשים שאם לאחר אותם חודשים הציבור לא מגיע ולא מדלל אתכם כדי 25%, אתם תצטרכו למכור את ההחזקות שלכם עד כדי שיעור שלא יעלה על 25%. זה אמור לפתור לך את הבעיה.

זו הרעה בתנאים.

אז מה אתה רוצה? אתה רוצה להמשיך ולהחזיק 100% בקרן רק מקורבים.

הוא רוצה לשכנע אותך להשאיר את זה כפי שהוא רוצה.

אני חושב שהפעילות שלכם בעניין הזה נכונה ובכיוון הנכון, בזה שאתם לא נותנים לעשות שיעור הוספה ולא נותנים להעלות את דמי הניהול ולהגביר את השקיפות בידי מי שמחזיק. אבל אתם לא בכיוון הנכון כי אתם עוצרים את ההתפתחות של גידול הקרנות. איך אני אפתח עוד גוף מנהל?

אמרת שאתה לא יכול לפנות לגורם חיצוני ולהתקשר אתו לפני שיש לך מסה קריטית. אין בעיה, תבואו כמקורבים עם העשרה מיליון דולר, תהיה לכם את המסה הקריטית, הקרן תיפתח, לשיטתך אתם פותחים את הקרן לא עבור המקורבים אלא עבור הציבור הרחב. התחלת, יצאת לדרך, אנחנו נותנים לך גרייס של פרק זמן מסוים, אם תוך פרק הזמן הזה הציבור לא מצטרף אליך אז אין קרן.

מי בעד הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מספר 11) התשס"ו-2006 ירים את ידו?

הצבעה

בעד: רוב

נגד: אין

התיקון אושר.

אני אבקש מוועדת הכנסת לפטור מהנחה, תודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00