כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

1.3.2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 531

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום רביעי א' באדר התשס"ו (1 במרס 2006) בשעה 13:30

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994.

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר

עו"ד מיכל סגן-כהן – סגנית היועץ המשפטי, משרד החקלאות

דגנית בן דב - שירותים וטרינריים, משרד החקלאות

ד"ר משה חיימוביץ' – מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות

ד"ר נדב גלאון – שירותים וטרינריים, משרד החקלאות

שלמה גראזי – עוזר מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות

עו"ד זהר שקלים – מ"מ ראש אגף הגנה על בעלי חיים, המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד רחל אדם – סגנית יועץ משפטי, המשרד לאיכות הסביבה

טל רותם – לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד אהוד פלג – יועץ משפטי, נח

אורי יפה – יו"ר נח.

ד"ר צחי נבו – מנהל וטרינר, צער בעלי חיים ישראל

מנשה אליעזר – אנונימוס

מיכל צוייג – נח

עו"ד גלעד הלר – לשכת עורכי הדין

עו"ד יוהנה מיכאלי – לשכת עורכי הדין

עו"ד ראובן לדיאנסקי – יועץ משפטי, תנו לחיות לחיות

עו"ד יוסי וולפסון – יו"ר הוועדה לתקנות צער בעלי חיים

ישראל פלנבאום

מרב ישראלי

יהודית גידלי

שרון רפאלי

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994

שלום לכולם. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994.

הקראת סעיף 1, 2.

ברור שצאן זה כבשים ועזים?

כן.

"בעל הרכב" – כדי שזה יהיה ברור שזה לא כל אחד מאלה, אלא הבעל הרשום, אלא אם כן זה רכב בליסינג, אז הניסוח ישתנה:

מקריאה סעיף 2(2).

כך נקרא "ליסינג", מיקח-אגב-שכירות? זאת הטרמינולוגיה של משרד המשפטים?

משרד המשפטים אישר את הניסוח.

היות שיש שם אחר-כך גם עניינים של כוונות ושל ידיעות, ההבחנה בין "בעל רכב" לבין "נהג" היא הבחנה רלוונטית.

כרגע אין פה נהג, זהו שלב הבעלות.

לזה אני מכוון.

המשך הקראה: "הובלה" עד סוף סעיף 3 (ב).

"סיים אדם הכשרה, תינתן לו תעודת משגיח", שיהיה ברור שהוא עבר.


סעיף 4(א) עד המילים "תקנות אלה".

למה אנחנו אומרים "ככל שניתן"? כל דבר זה בסבירות, אבל כשאומרים "ככל שניתן" זאת יכולה להיות המלצה.

לא. אתה תראה בהמשך.

אבל למה צריך את המילה "ככל שניתן"?

יש פה גם הפיכת נטל הראיה. אני אמשיך לקרוא ונדון בזה בהמשך הסעיף.

הקראת סעיף א(ב) מהמילים "נעברה עבירה".

זה בסדר, אבל לכן לא צריך "ככל שניתן". הוא חייב למנוע את הפרת התקנות, ואז יכול לתת את ההגנה. המילים "ככל שניתן" פירושן שזאת המלצה.

בפעם הראשונה אפשר לוותר עליה- -

לא, זה האיזון. זה נבדק בידי המחלקה הפלילית במשרד המשפטים, והם הכניסו את זה.

זה גם מוצדק, אני אנסה להסביר את זה; סעיף 4 (ב) קובע את החובה, ואחר-כך יש עבירה על החובה הזאת בתקנה 18. אם קובעים שהוא חייב למנוע הפרה של התקנות, אז הוא חייב למנוע הפרה של תקנות.

נכון, אבל אם הוא הפר את התקנות, אבל הוא עשה את זה ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות אז הוא לא חייב. זאת הגנה.

לא, אני אסביר. לפי תקנה 18, מי שיכול לעבור על התקנות זה גם המוביל, זה גם בעל הרכב, זה לא רק הוא. את עצמו הוא בוודאי יכול לנהל- -

הבנתי. האם לפי הנוסח לא יוצא שגם הוא חייב? אני לא מדבר על אחריות צד ג', אני מבין שהוא חייב לעשות כך שאחרים לא אבל לגבי עצמו?

הוא צריך למנוע הפרות, לפי התקנות, וכל עוד הוא לא התרשל או נהג מתוך מחשבה פלילית- -

אני מבין שיש תקנות ויש הגנה, אבל מה משמעות המילים "ככל שניתן"?

זאת אומרת שהוא עשה כל מה שהוא יכול כדי שהעבירה לא תיעבר.

הוא עולה על רכב של אחר.

זאת הפיכת נטל הראיה. (ב) זאת החובה שלו.

מה זה המילים "ככל שניתן"?

זה אומר שהוא עושה כל מה שהוא יכול היה לעשות כדי שלא תהיה עבירה.

כשתגיע לבית-המשפט ותראה שהוא יכול היה לעשות דבר-מה נוסף, והוא לא עשה אותו ההגנה איננה עומדת לו.

מר וולפסון, אתה בעד "ככל שניתן"?

כן.

אז נתקדם.

סעיף 4 (ג) עד סוף סעיף 5(ג).


כאן נוסיף שהוא מחתים את מי שמקבל את (ב).


סעיף 5(ד) עד סוף סעיף 6(א)(1)

יש לנו כאן הערה; "פציעתה או מחלתה קלה" – אם אין קביעה מי צריך לומר מה זה "מחלה קלה" או "פציעה קלה", אז אי אפשר לאכוף את הדבר הזה.

מה אתה מציע?

אני מציע שתהיה בדיקת וטרינר בכל מקרה, לפי פקודת מחלות בעלי חיים. אם כל בעלי החיים נבדקים ממילא, אפשר להוסיף סעיף שאותו ווטרינר בודק את בעלי החיים לא רק מבחינת בריאות העם- -

הוא לא בודק את בעלי החיים לפני ההובלה.

מה הוא בודק?

הוא לא בודק כלום.

אז צריכה להיות בדיקת בעלי חיים שהם כשירים להובלה.

זאת הוראה יותר מדי מחמירה. כל פעם שרוצים לשים בעלי חיים, תביא וטרינר? זה מוגזם.

אז מי אמור לאבחן מחלה, המשגיח?

כשצריך לקחת חיה לטיפול רפואי, מי מאבחן שהיא חולה ולוקח אותה לווטרינר?

הווטרינר. עם כלב אחד יש לך יותר קשר מאשר למוביל עם כמה עשרות ראשי בקר או צאן.

זה הבעלים.

- - -

היות שאני חבר הכנסת היחיד פה אני אומר לכם שההוראה הזאת סבירה. אין דרך להתחיל לבדוק את כולם. אני מניח שזה שיקול דעת; אם הוא רואה שיש פציעה קלה, זאת לא בעיה. אם הוא רואה משהו חמור - -

אבל יש להם אינטרסים, זה לא אנשים שאוהבים במיוחד בעלי חיים.

- - - אין דרך אחרת.

סעיף 6 (2) עד סוף סעיף 6(3).

48 שעות זה זמן סביר לבעל חיים שהמליט?

גם נשים יוצאות כעבור 48 שעות מבית חולים.

48 שעות זה בסדר.

6 (ב) עד המילים "התשכ"ד 1964.


כאן נוספו מספר מילים, שהיא מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה.


המשך "ובלבד שבתעודה" עד סוף 7(ב).

אתה יודע אם הקביעה על משך ההובלה היא בינלאומית? יש איזו נורמה – 6 שעות לצאן, ו- 4 שעות חזירים?

זה מבוסס על רגישות להובלה ועל המלצות - -

זה נראה לך בסדר?

כן.

במזג אוויר אירופאי, לא בחום יולי אוגוסט.

גם דרום ספרד, רבותיי.

הנושא של "נסיבות המצדיקות זאת" הוא בעייתי. גם כאן וגם בסעיף 6(2) יש "הנסיבות מחייבות זאת" או "מצדיקות זאת". זה אומר שאי-אפשר יהיה לבוא בטענות לאף אחד.

כשכותבים את זה הכוונה היא שיש הוראה ויש יוצאים מן הכלל. כמובן, שאם נתחיל לצמצם מהכלל לכלל זה רע, אבל אני לא מאמין שזה יקרה. יש חשיבות שהתקנות האלה יאושרו, זה בכל זאת מכניס נורמות לעסק הזה. עוד מעט יש בחירות, ואני לא יודע מה יהיה, אז בואו נתקדם.

מוזכרת פה פונקציה שלא ראיתי אותה בהגדרות – הממונה.

זה מוגדר בחוק צער בעלי חיים.

אתם מתייחסים להגדרה של החוק?

בטח, אלה תקנות לפי החוק.

גם המנהל מוגדר בחוק.

פה זה מי שהוא הסמיך.


המשך סעיף 7 (ד) עד המילים "החזקה מתאימים".


המילים "אין בהוראת תקנת משנה זו כדי לפטור מאחריות את האחראים לעיכוב" הן כנראה מיותרות כאן כי הייתה הוראה, והיא נבדקה. אז מוחקים את הסיפא הזה.


המשך סעיף 8(א)

"אין לתת מזון לאחר השעה השמינית"?

8 שעות לפני הנסיעה הם צריכים להיות ללא אוכל.

חזירים סובלים מנטייה למחלת ים והקאות בהובלה.

8 (ב).


לסעיף 9(א) בגלל ניסוח תוסף רישא: "בעת איסוף בהמות, הטענתן ופריקתן", כדי שיהיה ברור שזה מדבר על זה.


9(א) עד 9(ב)

אני חוזר לאותה הערה; מי קובע מה היה נחוץ ומה לא היה נחוץ באופן סביר? חייבת להיות פה רשימה סגורה, אי-אפשר להשאיר פה שיקול דעת לאנשים שנמצאים בשטח, אם זה סביר או לא סביר בנסיבות העניין. זה פשוט עושה קלסתר להוראת החוק הזאת.

אי-אפשר לעשות רשימה סגורה.

פעם קראת לפרה, "שבי, ארצה, לכי"?

אין בעיה, אז תבטל את זה- -

אולי אפשר להגיד "אם הוא נקט אמצעים סבירים לצורך העניין". אני לא רוצה לכתוב "מכות". אני לא רוצה לתת לגיטימציה למכות. אפשר לדחוף, אפשר למשוך בחבל, לא צריך דווקא להכות.

אבל ב"אמצעים סבירים" אתה כאילו מתיר את ההכאה.

צריך להיות ברור שפרה לא עלה על משאית אם אומרים לה "תעלי על משאית". צריך להאיץ בה.

אני מציע נוסח שמותר לנקוט אמצעים כדי להביא את בעל החיים כדי לזוז- -

אבל איזה אמצעים? צריך להיות סיוג. הסיוג הוא תוך שימוש במינוח של גרימת סבל שנאסר בחוק בעלי חיים. צריך להכניס אותו כאן.

גרימת סבל לא נעשית כאן - -

מה תעשה אם אתה רוצה שפרה תזוז? אתה יכול לגרור אותה בחבל- -

אתה יכול לתת לה גם טפיחה, אבל בלי לגרום לה סבל. טפיחה לא גורמת סבל.

- - -

אפשר להוביל בהמות ולגרום להן לזוז גם בלי להכות אותן ובלי להשתמש בשוקר חשמלי. זה עניין של הכשרה ושל שיטות עבודה קיימות ואפשריות. אני יכול לפרט שימוש בשטח שנמצא קצת מאחורי הבהמה, בהנפת דגלים, מתקנים נכונים.

אני מלמד את הקורס הזה באוניברסיטה.

צריך שהקורס הזה יעבור בישראל. לכן יש גם הוראה להכשרת משגיחים. בסעיף הזה יש הגבלות מסוימות: אסור להכות בהמה צעירה ואסור להכות בראש. אפשר להטיל עוד מגבלות; באירופה המגבלות יותר מוגדרות וברורות – שם אסור להכות אותה בכלל, אלא רק עם מאיץ חשמלי, ולכך יש הוראות. אפשר ללכת על הסקלה הזאת גם בכיוון של הגנה על בעלי החיים וגם בכיוון ההפוך. אני לא רוצה שהתקנות ייפלו על הנקודה הזאת, אבל אני לא לגמרי שלם עם התקנה הזאת.

אני מציע שיהיה כתוב: "לא יישא אדם באחריות פלילית, אם נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין".

אבל אז זה שולל כל מכה, והגבול בין טפיחה לבין מכה הוא בעייתי.

אז אתה מעביר את זה לבית המשפט, וזה פשוט לא נכון.

אם הרושם הוא שאסור להכות, אבל "אולם הוא לא נתן באמצעים סבירים", זה לא אומר שמותר לו להכות בנסיבות מסוימות.

הוא לא יכול לשכנע אותה בדיבור.

הבעיה שלי עם ההצעה היא שדווקא עם הגדרת החריג יש הגדרה של איסור מוחלט. אסור להכות אותה, אלא אם כן היא בוגרת, והמכה לא פגעה בראש. אז יש לפחות הגנה על בעלי חיים צעירים וכנגד מכות בראש. כל השאר נשאר עמום, וזאת בעיה.

אני מציע: "ואולם לא יישא אדם באחריות פלילית על שימוש באמצעים פיסיים".

אני חוששת שאתה מרחיב במקום לצמצם.

נכתוב "לפי סעיף קטן", אולי.

"על שימוש באמצעים פיסיים", אני לא רוצה להשתמש במילה "מכה".

אמצעי פיסי יכול להיות מאוד חמור.

הנחת העבודה של החקלאי היא שהבהמה צריכה להישחט בתנאים ראויים כדי לא לפגוע בפרנסתו. ברגע שחותכים לה את העור, דוקרים את ישבנה במסמרים – ערך הבהמה יורד.

אני לא רוצה שבספר החוקים יהיה כתוב שמותר להכות חיות. לכן אני רוצה להשתמש במינוחים שאפשר להפעיל אמצעים פיסיים כמו דחיפה, משיכה, ואולי גם מכה, אבל אני לא רוצה להגיד "מכה", זה לא יפה ולא אלגנטי. אני מציע: "אמצעים פיסיים ללא גרימת סבל".

"ללא גרימת סבל", זה בכלל לא יכול להיות. אנחנו מקלקלים את התקנות כי מה שיקרה, אדם ישכנע את השופט שאלה היו האמצעים הפיסיים הסבירים.

אי-אפשר לכתוב "הכאה".

אי-אפשר לעשות את זה, זאת הדרך. אלה דרכים אפשריות.

אבל לא כותבים בחוק שמכים בעלי חיים.

מה זה "הכאה"? כתוב: "במידה סבירה הנחוצה באופן סביר".

אני לא רוצה להשתמש במילה "להכות".

התקנות האלה נוסחו בעבודה מאוד קשה. יש פה כמה איסורים: איסור על השלכת בהמה, ולו אין לו חורים. כשאומרים שאמצעים פיסיים סבירים הם מותרים, ההיתר הזה יחול גם על השלכה. כשכתוב פה "הכאה", זה מבחין בין השלכת הבהמה שתמיד תהיה אסורה לבין ההכאה. לכן צריך להיזהר.

אני לא חושב שאפשר להכניס לחקיקת משנה הכאת בעלי חיים. זה יכול להיות גם דחיפה, משיכה, לא צריך להכניס את המילה "הכאה".

אבל אם אתה מתכוון לזה שאתה יכול לדחוף אותה, ההבדל בין להכות לבין לדחוף הוא קטן.

הוא הבדל גדול.

הוא הבדל בלתי אפשרי, כי דחיפה של בהמה ששוקלת 600-700 קילו גם על-ידי 10 אנשים- -

לכן אני אומר שיש אפשרות להשתמש ב"אמצעים פיסיים".

אולי "דירבונה של החיה"?

אני לא יודע. אני מציע "על שימוש באמצעים פיסיים".

אני מוכרחה לומר שאני אצטרך לחזור עם זה למשרד המשפטים.

שלא טרח להגיע לישיבה.

לא הזמינו אותם.

סליחה, הוא הודיע שהוא יבוא. למה בכל ישיבה אתם אומרים שלא הזמנו?

הם אמרו שלא הזמינו אותם.

הזמינו, והוא גם אמר שהוא יבוא.

זה חבל, יכולנו להחתים את השר. יוסי תומך בנו, חבל שזה לא יאושר.

ואולי "שימוש סביר בכוח כלפי בהמה"?

אתה מרחיב יותר, ואתה מעביר את שיקול הדעת מהתקנות- -

אני לא יכול לאשר תקנות שאומרות שמותר להכות בעלי חיים.

מה הנוסח שאתה מבקש?

"שימוש סביר בכוח".

זה באמת מרחיב.

זה לא יהיה על השלכה. (ב) יהיה: "לא ישליך אדם בהמה" (ג) "לא יכה אדם בהמה במקל או במכשיר אחר, לרבות במאיץ חשמלי, ואולם לא יישא אדם באחריות פלילית על שימוש סביר בכוח כלפי בהמה אם היא בוגרת, והשימוש בכוח היה נחוץ באופן סביר בנסיבות העניין, והמכה לא פגעה בראשה".

זה מאפשר יותר מכות.

לא. אני לא רוצה לכתוב בחוקים "מכות".

אז עכשיו אנחנו משנים את (ד), (ה), (ו) בהתאם.


סעיף (ד)

המשך הקראה 9(ג).

מי זה רופא וטרינר? כל אחד? צריך להיות מישהו יותר מוסמך.

האישור מראש ובכתב מווטרינר יכול להתפרש שאפשר להוציא אישור מווטרינר בלי שהיה במקום וראה את הצורך בשימוש הזה.

צריך להיות מעשי.

אז אני שואל למה הכוונה? הכוונה לאות מתה?

הכוונה היא שכנראה יש מתקן מיוחד שצריך לתת עליו אישור.

צריך להבין שמדובר על פחות מאחוז אחד מהבקר.

סעיף 9(ח).

מה זה "עקה".

Stress.

אי-אפשר לכתוב בסוגריים Stress?

לא צריך.


סעיף 10 עד "תנאים אלה".

עורך דין פלג, זה בעניין של מי האחריות, זה ספציפית כל פעם לפעולה. בתקנה 18 של העונשין צריך לבדוק אם זה מקביל למי שעושה את הפעולה, ואם יש חסר.


סעיף 10 (1) עד 10(2)

זה לפחות או קבוע?

זה לא עולה. 2 סנטימטר במרחק זה לכאורה קבוע, ואין אפשרות לסטות ממנו לפי הניסוח הזה.

סעיף 10(3) עד 12(2).

פה כתוב: "לא יוביל ולא ירשה לאחר"; למה זה לא הורחב לאיסור שיחול גם על המוביל?

זה לא "לא ירשה לאחר"?

הוא לא ירשה, אבל אם אחר נקט יוזמה, אין לאחר אחריות לפי החוק.

ההערה נכונה, תבדקי את זה.

ב- 10 בעניין של הרמפות כתוב: "מי שבהמה נמצאת בשליטתו", וב- 11 וב- 12 צריך להוסיף "בעל הרכב שהבהמה נמצאת בשליטתו".

11 מתייחס למבנה של הרכב, ולכן זה צריך להישאר "בעל הרכב".

"בעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו".

גם החיטוי זה בעל הרכב?

כן.

ב- 12 אנחנו מוסיפים: "בעל הרכב ומי שבהמה הנמצאת בשליטתו" כמו ב- 10.

אני עדיין לא מבינה את העניין הזה. "בעל הרכב או מי שהבהמה נמצאת בשליטתו", נכון? אם בחברה של משאיות בעל הרכב הודיע שהוא נקט את כל האמצעים ועמד בחובתו; לפי הניסוח פה, אם העובד לא ציית, גם בעל הרכב אחראי.

את בלאו הכי רצית שהוא יהיה אחראי, אבל זה הנוסח שלכם. עכשיו את מוסיפה גם את השלוח.

בסדר.

סעיף 13 עד 13(3).


בהמות שנמצאות בשליטתו זה של הנהג או של הבעלים של הבהמות שמעלה אותם.

לא סתם אין כאן המושג "בעלים של בהמות"- -

אז זה הנהג?

זה מונח שנמצא יחד עם משרד המשפטים. יש בעיה משפטית ומורכבת עם הגדרת בעלות.

הנהג מעלה את הבהמות על הרכב, ויש מי שאומר לו להעלות את הבהמות על הרכב. את מי זה כולל?

את שניהם.

אני לא בטוחה. זה יכול לתת להם אפשרות להתחמק.

הבהמות נכנסו לשליטתו כשהוא נוסע.

כשהוא מעלה אותן? אני לא בטוחה.

לא רק כשהוא מעלה אותן, בכלל.

זאת אחת הסיבות שנכנסה פונקציה של משגיח.

אבל השאלה היא מה קרה אחרי שנעברה העבירה, לא מראש. השאלה כאן היא מי עובר את העבירה בדיעבד. אני לא בטוחה שאת תופסת כאן כפי שאת רוצה לתפוס מהניסוח הזה.

- - -

הנהג יכול להגיד שהבהמות לא היו בשליטתו בנקודת המוצא, אלא מי שהעביר אותן- -

תבהירי את זה באיזשהו מקום.

הנהג לא, בעל הרכב.

ב- 12 הכנסנו את מי שבשליטתו.

נכון, אבל הם לא בשליטת הנהג, הוא לא משחק פה תפקיד.

ואם הנהג יתחיל להסתובב איתן יומיים בדרך?

הנהג לא משחק תפקיד.

מיכל אומרת שכן.

לגבי זה יש אחריות לנהג, אבל לגבי ההעמסה, אין לו say בכלל.

בדרך כלל אין לו הרבה אפשרות להגיד "אל תעמיסו לי". יש אחריות לנהג על אופן הנסיעה, אבל יש משגיח, ויש מי שהבהמה הייתה בשליטתו בנקודת המוצא - -

תתקני: "מי שהבהמה הייתה בשליטתו בזמן ההטענה".

זה כתוב.

סעיף 14. עד 14(ב).

גם כאן יש כל כך הרבה סייגים. אם ראית בעל חיים שעף על הדפנות או נפל, אי אפשר לאכוף את הדבר הזה, כי תמיד הוא יוכל להגיד שלא ניתן היה.

אוטובוס ילדים שנוסע לפניו בלם בפתאומיות, אז הוא לא יעצור כי יקרה משהו לפרות חס-וחלילה?

אני לא מבין למה אתן מתקיפות, אולי אפשר למצוא ניסוח אחר?

היינו שמחים לקבל את ההערות האלה לפני חודש.

אין אפשרות. יכול להיות שהוא צריך לעשות בלימת חירום כי אחרת תיגרם תאונה.

מאה אחוז, לכן אפשר להגיד "אלא במקרה של סכנת חיים".

כתוב: "ככל הניתן".

חבר הכנסת פורז, אנחנו נתנו את זה כבר לפני חודשיים להערות.

זה סביר, נתקדם.

מי שהיה בדרכים שמובילות לרפתות יודע שהקטע האחרון של הדרך חייב להיות משובש, כי לא סוללים שם כבישים. במקומות האלה צריכה להיות חובה של נהיגה במהירות מקסימלית שתיקבע.

איך אתה יודע מהי?

אתה יודע מה סוג הדרך.

מי יאכוף את זה שם? אתה תעמיד שם מכמונת?

- - -

כשהבהמות האלה יגיעו לאיזה מקום חבוטות- -אין מה לעשות. נתקדם. אני מחכה כבר 15 שנה לתקנות האלה.

סעיף 15.

צריך להיות "בתקנות אלה" או "להלן" כי השתמשנו בזה אחר-כך.


סעיף 15(2).

צריך להגדיר את "נציגים או גורמים הנוגעים לעניין".

"לאחר התייעצות עם מומחים".

צריך שיהיו גם נציגים מהארגונים.

יהיו. אם אתה עושה "חובת התייעצות עם מומחים", זה מספיק.

חייבים להיות נציגים כי השאלה פה היא לא רק שאלה מדעית, אלא גם שאלה עקרונית של עידוד אינטרסים. יש אנשים מהתעשייה שיגידו, זה ההוצאות שיש לנו; ויהיו אנשים מהארגונים שיגידו- -

"עם מומחים, לרבות מומחים לעניין רווחת בעלי חיים".

לא. אז פה האיזון מופר מכיוון שאם אתה אומר "לרבות מומחים" – יש מומחים לתחבורה, יש מומחים לבנייה, ויש מומחים לחקלאות.

"מומחים ונציגי ארגונים העוסקים ברווחת בעלי חיים".

לא. זה נציגי המגדלים ועוד נציגים.

צריך לפרט את כולם.

תפרטי את כולם.

בסדר. "גורמים נוגעים לעניין" זה לא ברור, אי אפשר להגיד.

ואם נכתוב: "נציגי גורמים חקלאיים וגורמים העוסקים ברווחת בעלי חיים"?

תוסיפי את כל מי שאת צריכה: תעשייה, מגדלים וכולי.

לא, אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו מאשרים.

אז פה יש בעיה.

"עם נציגי חקלאים ועם ארגונים העוסקים ברווחת בעלי חיים".

זה לא נכון לעשות את זה, צריך להתייעץ עם משרד התחבורה- -

אבל זאת לא רשימה סגורה.

זאת התייעצות מכוח החוק. הוא יכול להתייעץ עם מי שהוא רוצה; אנחנו רוצים להגיד מי כדי להחליט על זה עקרונית. כאן השאלה היא מה ההתייעצות מכוח החוק, אלו עמדות הוא צריך לשמוע מכוח החוק, לא מי הם אנשי המקצוע שלו, זה ברור שהוא יתייעץ.

אז את כותבת: "חקלאים וארגונים העוסקים למען בעלי חיים".

אני לא מבינה מה זה הארגונים. זה לא נכון לפרט את זה עכשיו.

לא צריכים לפרט את כל הארגונים, אפשר לפרט אחד או שניים. ממילא הוא לא חייב לקבל את העמדה שלהם למרות חובת ההתייעצות.

15(ב) עד 15(ב) 1

רשת צל היא דבר טוב לשמש, אבל זה לא דבר טוב לגשם.

מה הבעיה בגשם?

- - -

כתוב "מקורה או מכוסה".

מה עושה פרה כשיורד גשם? היא לוקחת מטריה? נעזוב את זה.

אנחנו כותבים את זה במדינת ישראל. זה לא מנוסח בפולין או ברומניה- -

נשאיר את זה ככה.

למה?

כי אני כבר מבין שלא נצא מזה.

אי אפשר להגיד "רכב מקורה"?

לא.

מעשית לא. לא מעשי להכניס גגון.

רשת צל זה בקיץ- -

- - -

ההערה המהותית ביותר ששמעתי היום על התקנות האלה היא שאין פה התייחסות לטמפרטורת מינימום ולרטיבות, ויש בעיה בארץ עם הנושא הזה כי גם חזירים רטובים בטמפרטורה של 20 מעלות זאת בעיה. אני מציע שהתקנות יאושרו כמות שהן, אבל אולי הוועדה תבקש ממשרד החקלאות לעשות עבודה על נושא של טמפרטורות מינימום.

נבקש מהם לתקן בהמשך.

העבודה מסתכמת בכך שנמחק את המילה "מכוסה".

לא. אני דווקא שמעתי שיש בעיה בקיץ, בדיוק הפוך.

- - -

- - -

15(ב)(2) עד 17.

למה זה כך?

זה הטפסים והנוכחות של המשגיח. תקנות 4 ו-5 זה הטופסולוגיה והתקנות של המשגיח.

הובלות קטנות.

יש שם הוראות לגבי עזרה ראשונה, אני לא רואה מדוע מורידים את התקנות האלה.

זאת עזרה ראשונה אצל המשגיח.

אני מציע להוריד רק את המשגיח, כל היתר שיחול.

יש גם פטורים. לא צריך להחמיר לעומת ארצות אחרות.

אם מובילים פחות מ- 5 בעלי חיים, מותר להתעלל בהן בדרך?

לא.

האחריות ב-4 היא אחריות על המשגיח.

זה פוטר מזה שצריך להיות משגיח יחד עם הבהמות האלה, וזה פוטר אותו מהצורך לקבל היתר, לפי תקנות מחלות בעלי חיים.

בסדר. אז ברור שזה רק זה, תבדקי את זה.

אז מי ימלא את חובותיו של המשגיח? צריך להיות פה ציון כי אם מורידים אותו, מישהו אחר צריך למלא את התפקיד.

אין אחר כרגע.

ברוב התקנות פה חלה אחריות לא רק על המשגיח, אלא גם על גורם נוסף כמו הבעלים- -

אבל רק המשגיח עבר תוכנית הכשרה שכוללת - -

- - -מי שרוצה לנסוע עם 3 עזים, את מצפה שהוא ייקח אישור ממישהו? הוא יודע להעמיס שלושה עזים, והוא נוסע.

אז צריך להוסיף שבמקרה כזה חובות המשגיח יחולו על המוביל.

לא.

לא יכולה להיות חובה בלי- - -

- - - הוא עושה בחינה ומקבל תעודה.

אז במקרה כזה שהמוביל יעשה.

- - -

סעיף 18 (א) עד 18(א)(8).


בסעיף קטן 8 צריך לתקן. נדמה לי שב- 12 תיקנו.

לדעתי, ב- 7 צריך להוסיף את 11 או 12 כי 7 מתייחס לאחריות של מי שהבהמה נמצאת בשליטתו.

אז תבדקו, ואחר-כך תעשו את התיקון.

ב- 8 תיקנו את החובה לא רק לגבי בעל רכב, אלא גם לגבי רישיון- -

זה מה שאני אומרת, אז תתקנו את זה.


סעיף 18(א)(9) עד סוף 18(א)(11)

מה הקנס?

12,900 שקל.

- - -

אל תביאו את זה למצב שאני לא אוכל להחתים את שר החקלאות.

זה גם מתאים ל- 6 חודשים.

18 (ב) עד 18(ב)(2).

סליחה, למה לא להוסיף כאן "שלא ניסה למנוע את זה"? הוא יראה את ההפרה, יחכה וידווח.

זה 4(ב) – חצי שנה מאסר. להפך, אתה עושה את זה פחות חמור.


סעיף 18(ב)(3) עד 19(א).


אני אגיד בדיוק מה זה: התחילה לשנתיים זה הכשרת משגיחים, חובה של משגיח, היתר הובלה, הנושאים של מעבר, כבש, רמפה ומשטח הטענה, מרחב ההובלה, אוורור ופטור.

הכותרת הראשונה זה פטור, זה לא כל-כך מעניין אותנו.

יש כאן מספר תיקונים. הוספנו שצריך לכתוב אם זה רכב פתוח ומאוורר, והוספנו את חתימת המקבל. יש גם תיקון טכני בסוף של 55 - - -

בסעיף 3 בהכשרת המשגיחים לא הוכנס זיהוי סימני מצוקה, הוכנס פה צורכי רווחה ושיטות למזעור סבל. אבל המשגיח הוא זה שצריך לזהות סימני מצוקה. צריך לכלול את זה בהכשרה, לא צריכה להיות התנגדות לעניין הזה.

יש התנגדות?

לדעתי, זה הכרחי לכתוב ככה. אין שום סיבה לשנות.

- - -

זה כבר כלול בביטוי "צורכי רווחה".

לגבי 19(ב) אנחנו אומרים שהתחילה של שאר התקנות הוא רק בעוד שנתיים בגלל הכשרת המשגיחים. אבל אז נוצר מצב שאם אחרי חצי שנה כבר הכשרתי משגיח כל החובות של המשגיח לא חלות עליו.

כן, אבל אין לנו דרך אחרת.

אישרנו את התוספת הראשונה, עכשיו תוספת שנייה. אני לא יודע אם הטבלאות האלה סבירות. הן סבירות, יוסי?

הובלה של בעלי חיים תמיד תגרום להן סבל.

אבל השאלה היא האם זה סבל נסבל.

הסטנדרטים שיש כאן הם סטנדרטים מקובלים.

אנחנו לא נהיה יותר טובים מהאיחוד האירופי.

- - -

הוא היה מעדיף תקנות שיחייבו אותנו להיות צמחונים, הוא אומר את זה בכל הזדמנות.

יש גם דרך להוביל ללא סבל, ולזה אנחנו חותרים, על פי חוק צער בעלי חיים.

- - -

לי אין ידע אישי על הדברים האלה; אני סומך על יוסי, והוא אומר שזה גם קריטריון של הקהילה האירופית. מה שטוב להם יהיה טוב גם לנו.

אני רוצה לדעת האם בתוכנית ההכשרה יש מקום לערב את הארגונים?

לא.

יוסי, טמפרטורה של 25 מעלות זה בסדר?

כן.

אנחנו מאשרים את התקנות לאור הדברים שנאמרו.

אני מבקש לשמוע מתי נזכה לפורום כזה לאישור תקנות להובלת עופות?

אני לא יודע מה עושה שר החקלאות; אני העתקתי את כל התקנות האלה מיוסי וולפסון, והעברתי אותן לחקיקה ראשית, והן היו פה כבר. השרה ציפי לבני אמרה שהיא מחכה למשרד החקלאות עוד חצי שנה, ושאם עוד חצי שנה הם לא גומרים את כל התקנות היא תעביר את החוק הזה להצבעות. איפה אני אהיה בעוד כמה חודשים, איפה היא תהיה בעוד כמה חודשים – אני לא יודע. בגדול, מתוך הנחה ש"קדימה" היא מפלגה חזקה, ושהשרה ציפי לבני היא גורם משמעותי ב"קדימה", תהיה לכם כתובת. אפשר לדבר איתה בתחום של צער בעלי חיים.

אנחנו מקווים שגם איתך אפשר יהיה עוד לדבר.

אחרי החקיקה של התוספות שיזמת אמרנו לך שאנחנו מבקשים שייתנו לנו זמן מספיק לכתוב את זה נכון. מאז התקדמנו, אנחנו עומדים לסיים את תקנות האחזקה, וכשנסיים נקבל לתקנות עופות. נעשה את זה בצורה ראויה, אחראית ומהימנה.

אני מודה על ההצהרה. את יכולה להבין אותי שכבר ב- 99' הגשתי עתירה, ומאז עברו 5 שנים ואין תקנות, ומאז עברו עוד 5 שנים.

אנחנו מתמודדים עם הרבה עתירות שלא היו צריכות להיות מוגשות.

יכולתם לחסוך את כל הפרק של פיטום האווזים בלי עתירות.

התקנות מאושרות.

שהוועדה תבדוק את טמפרטורות המינימום.

תבדקו האם יש עניין של הובלת בעלי חיים בקור.

אין שום בעיה, לא צריך לבדוק.

הבעיה של הפרה היא חום ולא קור.

הישיבה ננעלה ב-14:25

מצ"ב נספח תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) התשס"ו-2006

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) התשס"ו – 2006

בתוקף סמכותי לפי סעיף 19 (2) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד- 1994
(להלן – החוק), באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
מטרת תקנות אלה לצמצם את סבלן של בהמות בעת הובלתן, תוך התחשבות בצרכי החקלאות.



1.
מטרה

FORMDROPDOWN


בתקנות אלה –


2.
הגדרות

בקר, צאן גמלים, וחזירים;

"בהמות" -

"בעל הרכב" -



הבעל הרשום ברשיון הרכב;


(1)




לעניין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;


(2)




העברת בהמה ממקום אחד למשנהו באמצעות כלי רכב לרבות טעינתה ופריקתה;


"הובלה" -



היתר שניתן לפי תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982
;


"היתר" -



מנהל השירותים הווטרינרים או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;


"המנהל" –



אדם שעבר הכשרה כאמור בתקנה 3;


"משגיח" -



משך הזמן שמתחילת ההובלה עד סיום ההובלה;


"משך ההובלה"-



המקום שהוטענה בו הבהמה על כלי רכב;


"נקודת המוצא"-





המקום שנפרקה בו הבהמה מכלי הרכב;


"נקודת יעד" -



רגע הפריקה של הבהמה האחרונה מכלי הרכב;


"סיום ההובלה"-



בתמורה או שלא בתמורה;


"עיסוק" -



רכב או חלק ממנו שאיננו מחולק במחיצות פנימיות;


"תא הובלה" -



רגע התפיסה של הבהמה הראשונה לצורך הטענתה על כלי הרכב שישמש להובלתה;


"תחילת ההובלה" -

(א)
3.
הכשרה

משגיחים

תקנות אלה;


(1)




טכניקות הובלה וצורכי רווחה של בהמות;


(2)




שיטות למזעור סבלם של בהמות בהובלה.


(3)




תכנית ההכשרה תוגש לאישור המנהל; ראה המנהל כי התכנית תואמת את מטרות החוק יאשרה, ורשאי הוא לאשרה בתנאים.


(ב)



לא יוביל אדם בהמות, אלא אם כן הוא משגיח או שבמשך ההובלה כולה נוכח משגיח.

(א)
4.
חובת השגחה ופיקוח

המשגיח חייב בהשגחה על הבהמות ברציפות או בפרקי זמן קצובים לפי נסיבות ההובלה ורגישותן של הבהמות המובלות וכן חייב הוא לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה.

נעברה עבירה לפי תקנה 18 רואים את המשגיח כמי שהפר את חובתו כאמור זולת אם הוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

(ב)



בעת ההובלה יהיו בידי המשגיח הוראות ואמצעים להזעקת עזרה, לרבות עזרה וטרינרית במקרה חירום.


(ג)



נפגעה בהמה במשך ההובלה, ידאג המשגיח למתן עזרה ראשונה במהירות האפשרית, ובמידת הצורך לטיפול על ידי רופא וטרינר או להמתת חסד.


(ד)



ראה משגיח במשך הובלת בהמות כי הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך לאלתר לממונה, בכתב.


(ה)



לפני תחילת כל הובלה ימלא המשגיח במקום שיועד לכך בהיתר את הפרטים הרשומים בתוספת הראשונה.


(א)
5.
היתר הובלה


ההיתר יהיה ברשות הנהג בעת ההובלה, ועותק אחד שלו יימסר למי שמוסמך לדרוש אותו לפי כל דין, אם דרש.


(ב)



בתום ההובלה יוסיף המשגיח במקום שיועד לכך בהיתר את מקום ומועד סיום ההובלה ואירועים מיוחדים אם התרחשו.


(ג)



בסיום ההובלה ישלח המשגיח עותק אחד של ההיתר ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה נמצאת נקודת היעד; היתר שהתקבל בלשכה וטרינרית יישמר לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים.


(ד)



עותק אחד לפחות של ההיתר יישמר בידי המשגיח לתקופה שלא תפחת משנה.


(ה)



לא יטעין אדם בהמה בכלי רכב לצורך הובלתה –


(א).
6.
הובלה אסורה

אם היא חולה או פצועה, למעט –
לצורך טיפול רפואי, ולמעט אם פציעתה או מחלתה קלה ואינה משפיעה על רווחתה בעת ההובלה;


(1)




אם היא המליטה במהלך 48 השעות שלפני ההובלה, למעט לצורך טיפול רפואי;
(2)




אם קיימת אפשרות ממשית שהובלתה תגרום לה, עקב מצבה, לעקה חמורה.


(3)




על אף האמור בתקנת משנה (א) -


(ב)



ניתן להטעין בהמה לשחיטה דחופה כמשמעותה בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד – 1964
, ובלבד שבתעודה שנתן רופא וטרינר בהתאם לתקנה האמורה קבע הרופא הווטרינר תנאי הובלה הולמים למצבה ואת משך הזמן המרבי להובלתה;


(1)




רשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הובלה אם ראה שהנסיבות מחייבות זאת.


(2)




לא יוביל אדם בהמה אם משך ההובלה עולה על -
(א)
7.
זמני ההובלה

שש שעות לצאן, בקר וגמלים;


(1)




ארבע שעות לחזירים.


(2)




מוביל בהמה יובילה ללא הפסקות ובאופן רצוף בנסיבות העניין.


(ב)



המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר משך הובלה ארוך מזה הנקוב בתקנת משנה (א) אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.


(ג)



על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) מותרים עיכובים הנחוצים לרווחת הבהמות המובלות, או הנחוצים לשם בדיקות וטרינריות, בדיקות מכס, בדיקות ביטחוניות ובדיקות מטעם גורמי פיקוח וטרינרים, ובלבד שעיכובים אלה לא יימשכו מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב;

גורמי עיכוב כאמור יובאו בחשבון לפני תחילת ההובלה ויינקטו כל האמצעים למניעתם, לצמצומם או להכוונה מראש של הבהמות לנקודת יעד חלופית.


(ד)



עוכבה הובלת בהמות, ינקוט המשגיח בכל האמצעים הנחוצים לטיפול בהן ובמידת הצורך לפריקתן או להעברתן לתנאי החזקה מתאימים; אין בהוראות תקנת משנה זו כדי לפטור מאחריות את האחראים לעיכוב.


(ה)



אדם שבהמה נמצאת בשליטתו בנקודת המוצא ייתן לה גישה מלאה למזון ולמים, עד לטעינתה על כלי רכב ואולם לחזיר המובל לשחיטה אין לתת מזון לאחר השעה השמינית שלפני טעינתו.

(א)
8.
מזון ומים

בנקודת המוצא והיעד



אדם שבהמה נמצאת בשליטתו מעת פריקתה מכלי רכב, ייתן לה גישה למים מיד עם פריקתה.


(ב)



לא יטעין אדם צאן בכלי רכב, אלא אם כן תא ההובלה שבו נטען הצאן, מואר.


(א)
9.
איסוף בהמות

הטענתן ופריקתן

לא ישליך אדם בהמה, לא יכה אותה במקל או במכשיר אחר לרבות במאיץ חשמלי, ואולם לא ישא אדם באחריות פלילית על הכאת הבהמה אם היא בוגרת, הכאתה הייתה נחוצה באופן סביר בנסיבות העניין והמכה לא פגעה בראשה.


(ב)



לא ירים אדם בהמה על ידי תפיסה בראשה, בקרניה, בזנבה או בפרוותה.
(ג)



לא ידחוף אדם בהמה ולא יגרור אותה באמצעים מכניים.


(ד)



לא יתלה אדם בהמה באוויר.
(ה)



הוראות תקנות משנה (ד) ו-(ה) לא יחולו לעניין הטענת או פריקת בהמה באמצעים מכניים המתאימים לסוגה ובלבד שניתן לכך מראש ובכתב אישור של רופא וטרינר, שפורטו בו האמצעים המכניים, הנסיבות והנימוקים לאישור השימוש בהם.


(ו)



מבלי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) עד (ו), לא יעשה אדם התופס בהמה לשם הובלתה, מטעין אותה בכלי רכב, או פורק אותה ממנו, דבר שיש אפשרות ממשית שיגרום לה עקה חמורה.


(ז)



מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, טעינתה בכלי ההובלה או פריקתה ממנו, לא יאסוף, יעמיס או יפרוק כאמור, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:


10.
מעבר, כבש (רמפה) ומשטח הטענה

המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה המיועד למעבר בהמות לצורך איסופן, העמסתן ופריקתן בנוי או מרופד באופן שמונע החלקה של הבהמות, נפילתן או פגיעה אחרת בהן, וכן באופן שמאפשר ניקויו וחיטויו;


(1)



היה הכבש משופע, אין השיפוע עולה על 30 מעלות ועל גבי הכבש מותקנים פסי רוחב שגובהם שני סנטימטרים והמרחק ביניהם 20 סנטימטרים;


(2)



המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה מצוידים בדפנות המונעות נפילת בהמות מהם ואשר חוסמות את שדה הראייה של בהמות לצדדים;


(3)



המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה עשויים באופן שאינו מאפשר לבהמות לראות דרכם;


(4)



לעוסקים בהטענה יש גישה נוחה לכל קטע של המעבר, הכבש ומשטח ההטענה המיועד למעבר הבהמות.


(5)



בעל רכב, לא יוביל בהמה ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא אם כן התקיימו בתאי ההובלה תנאים אלה:


11.
תאי הובלה

דפנות התאים חזקות דיין לשאת את משקל הבהמות ולעמוד בתנאי ההובלה;


(1)



אין בתאים בליטות או חריצים העלולים לפגוע בבהמות או שהבהמות עלולות להילכד בהם;


(2)



רצפת התאים אינה משופעת והיא עשויה מחומר המונע החלקה;


(3)



פתח תא ההובלה יהיה בנוי באופן שמאפשר הכנסת בהמות, הוצאתן וסגירת התא ללא חשש לפגיעה בבהמות;


(4)



מבנה הרכב והתאים מאפשר פיקוח מבחוץ על מצב הבהמות שבתוכם;


(5)



תאי ההובלה יהיו נקיים לפני תחילת כל הובלה, ינוקו לאחר סיומה ויחוטאו בחומר שאושר לכך לפי לתקנות מחלות בעלי-חיים (תכשירים כימיים), התשמ"ב-1982
.


(6)



בעל הרכב לא יוביל בהמות ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא בהתקיים תנאים אלה:


12.
מרחב בהובלה

צפיפות הבהמות בתא ההובלה לא תעלה על הקבוע בתוספת השנייה לגבי אותו סוג של בהמות;


(1)



בתא אחד לא יובלו יותר משלושים כבשים או יותר מעשרים חזירים.


(2)



מי שהבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא לא יאפשר הובלה בתא אחד של:


13.
הפרדה בין בהמות

בהמות העלולות לפגוע זו בזו;


(1)



בהמות ממינים ביולוגים שונים או בגדלים שונים באופן משמעותי; ואולם הוראה זו לא תחול על הובלת עזים וכבשים שמקורם באותו עדר;


(2)



פרטים שעוינים זה את זה על בסיס פרטני או מתוך טבעם הביולוגי.


(3)



בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בו בהמות אם מטען הרכב כולל חומרים מסוכנים כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג - 1993
.


(א)
14.
תנאים סביבתיים

הנהג ימנע, ככל שהדבר ניתן, את חשיפתן של בהמות בזמן ההובלה לטלטולים, לחבטות, לזעזועים ותאוצה וכן יימנע, ככל האפשר, מהאצות חדות ומעצירות פתע, יאט במיוחד בסיבובים ויימנע, עד כמה שניתן, מתנועה בדרכים משובשות.


(ב)



בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בהמות ברכב אלא אם כן התקיימו אחד מאלה:


(א)
15.
אוורור

בדפנות הרכב פתחים המאפשרים תנועת אוויר חופשית לבהמות המובלות בו (בתקנה זו – רכב פתוח);


(1)




ברכב מותקנת ופועלת מערכת אוורור או צינון מכנית שאישר המנהל לאחר התייעצות עם מומחים ונציגי גורמים הנוגעים לעניין (בתקנה זו – כלי רכב מאוורר).

(2)




בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בהמות ברכב פתוח אלא אם כן התקיימו כל אלה:


(ב)





שטח כלי הרכב המשמש להובלת הבהמות מקורה או מכוסה ברשת צל;


(1)




משך ההובלה לא יעלה על שלוש שעות אם -


(2)




הטמפרטורה צפויה לעלות על 32 מעלות צלזיוס;


(א)





ההובלה מתבצעת בין השעות 10:00 ל- 17:00 בתקופה שבין 1 במאי ו-1 בנובמבר של כל שנה.


(ב)





בעל הרכב ומי שנוהג בו לא יוביל בהמות ברכב מאוורר אלא אם כן התקיימו שני אלה:


(ג)



פעולת מערכת האוורור איננה תלויה בפעילות מנוע הרכב;


(1)




ברכב קיימים פתחים מספיקים לאוורור טבעי במקרה של כשל במערכת האוורור.

(2)




נוצר עומס חום עקב כשל של מערכת האוורור ברכב מאוורר יפתח מי שנוהג בו את הפתחים, וידאג שהרכב יהא בתנועה רצופה במשך ההובלה, ככל שניתן; היה הכרח לעצור את הרכב, יעצור אותו במקום מוצל, ויבטיח קירור המטען בכל אמצעי סביר, לרבות התזת מים או פריקת הבהמות ביעד חלופי, לפי הצורך.


(ד)



לא ישא אדם באחריות על הפרת הוראה מהוראות תקנות אלה, אם הדבר היה נחוץ באופן מיידי להגנת בהמות והפגיעה הצפויה בהם כתוצאה מההפרה הייתה קטנה מזו שהייתה צפויה אלמלא ההפרה.


16.
צידוק מיוחד

הוראות תקנות 4 ו- 5 לא יחולו על הובלה של פחות מ-5 בבהמות למרחק שאינו עולה על 30 ק"מ.


17.
פטור מתחולה

(א)
18.
עונשין

המוביל בהמות ללא משגיח בניגוד להוראות תקנה 4(א);
(1)




משגיח שהפר את חובת הפיקוח המוטלת עליו כאמור בתקנה 4(ב);
(2)




משגיח שהפר את חובתו לתת עזרה וטיפול לבהמה כאמור בתקנה 4(ד);
(3)




המטעין בהמה בכלי רכב לצורך הובלתה בניגוד לתקנות 6 או 9;
(4)




המוביל בהמה בניגוד לתקנה 7;
(5)




מי שאינו מספק לבהמה שבשליטתו גישה למזון ולמים, בניגוד לתקנה 8;
(6)




מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, העמסתה על רכב הובלה או פריקתה ממנו, והוא פועל בניגוד לתקנה 10;
(7)




בעל רכב שמוביל בהמות, שפועל בניגוד לתקנות 11 או 12;
(8)




מי שבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא והוא מאפשר הובלתן בתא אחד בניגוד לתקנה 13;
(9)




בעל רכב או נהג רכב, שמוביל בהמות ברכב בניגוד לתקנות 14(א) או 15;
(10)




נהג רכב שמוביל בהמות בניגוד לתקנה 14(ב).


(11)




אלה דינם – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:


(ב)



משגיח שאין בידיו בעת ההובלה ההוראות והאמצעים כאמור בתקנה 4(ג);


(1)




משגיח שראה שבמשך הובלת בהמות הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, ולא הודיע על כך בהתאם לתקנה 4(ה).


(2)




משגיח שהפר הוראה הנוגעת להיתר, לפי תקנות 5(א), (ג), (ד) או (ה);


(3)




נהג שאין ברשותו היתר, בניגוד לתקנה 5(ב).


(4)




תחילתן של תקנות 1, 2, 6, 7, 8, 9, 11, 13, 14, 15(ב) ו-16, 6 חודשים מיום פרסומן.


א.
19.
תחילה



תחילתן של תקנות 3, 4, 5, 10, 12, 15(א) ו-15(ג) ו-17, שנתיים מיום פרסומן.
ב.




� . ס"ח התשנ"ד, עמ' 56; ועמ' 304; התשס"א, עמ' 42.

� . ק"ת התשמ"ב, עמ' 1118.







� . ק"ת התשכ"ד, עמ' 837; התשס"ד, עמ' 742.

� . ק"ת התשמ"ב, עמ' 668; התשנ"ד, עמ' 1292.

� . ס"ח התשנ"ג, עמ' 28.