ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 01/03/2006

תקנות צער בע"ח (הגנה על בע"ח)(הובלת בהמות), התשס"ו-2006

פרוטוקול

 
PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

1.3.2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 531

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום רביעי א' באדר התשס"ו (1 במרס 2006) בשעה 13:30
סדר היום
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994.
נכחו
חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
מוזמנים
עו"ד מיכל סגן-כהן – סגנית היועץ המשפטי, משרד החקלאות

דגנית בן דב - שירותים וטרינריים, משרד החקלאות

ד"ר משה חיימוביץ' – מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות

ד"ר נדב גלאון – שירותים וטרינריים, משרד החקלאות

שלמה גראזי – עוזר מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות

עו"ד זהר שקלים – מ"מ ראש אגף הגנה על בעלי חיים, המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד רחל אדם – סגנית יועץ משפטי, המשרד לאיכות הסביבה

טל רותם – לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד אהוד פלג – יועץ משפטי, נח

אורי יפה – יו"ר נח.

ד"ר צחי נבו – מנהל וטרינר, צער בעלי חיים ישראל

מנשה אליעזר – אנונימוס

מיכל צוייג – נח

עו"ד גלעד הלר – לשכת עורכי הדין

עו"ד יוהנה מיכאלי – לשכת עורכי הדין

עו"ד ראובן לדיאנסקי – יועץ משפטי, תנו לחיות לחיות

עו"ד יוסי וולפסון – יו"ר הוועדה לתקנות צער בעלי חיים

ישראל פלנבאום
ייעוץ משפטי
מרב ישראלי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמת פרלמנטרית
שרון רפאלי

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994
היו"ר אברהם פורז
שלום לכולם. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994.
מרב ישראלי
הקראת סעיף 1, 2.
היו"ר אברהם פורז
ברור שצאן זה כבשים ועזים?
קריאות
כן.
מרב ישראלי
"בעל הרכב" – כדי שזה יהיה ברור שזה לא כל אחד מאלה, אלא הבעל הרשום, אלא אם כן זה רכב בליסינג, אז הניסוח ישתנה:

מקריאה סעיף 2(2).
היו"ר אברהם פורז
כך נקרא "ליסינג", מיקח-אגב-שכירות? זאת הטרמינולוגיה של משרד המשפטים?
מיכל סגן כהן
משרד המשפטים אישר את הניסוח.
אהוד פלג
היות שיש שם אחר-כך גם עניינים של כוונות ושל ידיעות, ההבחנה בין "בעל רכב" לבין "נהג" היא הבחנה רלוונטית.
היו"ר אברהם פורז
כרגע אין פה נהג, זהו שלב הבעלות.
אהוד פלג
לזה אני מכוון.
מרב ישראלי
המשך הקראה: "הובלה" עד סוף סעיף 3 (ב).
כאן נוסף סעיף קטן
"סיים אדם הכשרה, תינתן לו תעודת משגיח", שיהיה ברור שהוא עבר.


סעיף 4(א) עד המילים "תקנות אלה".
היו"ר אברהם פורז
למה אנחנו אומרים "ככל שניתן"? כל דבר זה בסבירות, אבל כשאומרים "ככל שניתן" זאת יכולה להיות המלצה.
מרב ישראלי
לא. אתה תראה בהמשך.
היו"ר אברהם פורז
אבל למה צריך את המילה "ככל שניתן"?
מרב ישראלי
יש פה גם הפיכת נטל הראיה. אני אמשיך לקרוא ונדון בזה בהמשך הסעיף.

הקראת סעיף א(ב) מהמילים "נעברה עבירה".
היו"ר אברהם פורז
זה בסדר, אבל לכן לא צריך "ככל שניתן". הוא חייב למנוע את הפרת התקנות, ואז יכול לתת את ההגנה. המילים "ככל שניתן" פירושן שזאת המלצה.
קריאה
בפעם הראשונה אפשר לוותר עליה- -
מיכל סגן-כהן
לא, זה האיזון. זה נבדק בידי המחלקה הפלילית במשרד המשפטים, והם הכניסו את זה.
מרב ישראלי
זה גם מוצדק, אני אנסה להסביר את זה; סעיף 4 (ב) קובע את החובה, ואחר-כך יש עבירה על החובה הזאת בתקנה 18. אם קובעים שהוא חייב למנוע הפרה של התקנות, אז הוא חייב למנוע הפרה של תקנות.
היו"ר אברהם פורז
נכון, אבל אם הוא הפר את התקנות, אבל הוא עשה את זה ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות אז הוא לא חייב. זאת הגנה.
מרב ישראלי
לא, אני אסביר. לפי תקנה 18, מי שיכול לעבור על התקנות זה גם המוביל, זה גם בעל הרכב, זה לא רק הוא. את עצמו הוא בוודאי יכול לנהל- -
היו"ר אברהם פורז
הבנתי. האם לפי הנוסח לא יוצא שגם הוא חייב? אני לא מדבר על אחריות צד ג', אני מבין שהוא חייב לעשות כך שאחרים לא אבל לגבי עצמו?
מרב ישראלי
הוא צריך למנוע הפרות, לפי התקנות, וכל עוד הוא לא התרשל או נהג מתוך מחשבה פלילית- -
היו"ר אברהם פורז
אני מבין שיש תקנות ויש הגנה, אבל מה משמעות המילים "ככל שניתן"?
מרב ישראלי
זאת אומרת שהוא עשה כל מה שהוא יכול כדי שהעבירה לא תיעבר.
מיכל סגן-כהן
הוא עולה על רכב של אחר.
מרב ישראלי
זאת הפיכת נטל הראיה. (ב) זאת החובה שלו.
היו"ר אברהם פורז
מה זה המילים "ככל שניתן"?
מרב ישראלי
זה אומר שהוא עושה כל מה שהוא יכול היה לעשות כדי שלא תהיה עבירה.
מיכל סגן-כהן
כשתגיע לבית-המשפט ותראה שהוא יכול היה לעשות דבר-מה נוסף, והוא לא עשה אותו ההגנה איננה עומדת לו.
היו"ר אברהם פורז
מר וולפסון, אתה בעד "ככל שניתן"?
יוסי וולפסון
כן.
היו"ר אברהם פורז
אז נתקדם.
מרב ישראלי
סעיף 4 (ג) עד סוף סעיף 5(ג).


כאן נוסיף שהוא מחתים את מי שמקבל את (ב).


סעיף 5(ד) עד סוף סעיף 6(א)(1)
גלעד הלר
יש לנו כאן הערה; "פציעתה או מחלתה קלה" – אם אין קביעה מי צריך לומר מה זה "מחלה קלה" או "פציעה קלה", אז אי אפשר לאכוף את הדבר הזה.
היו"ר אברהם פורז
מה אתה מציע?
גלעד הלר
אני מציע שתהיה בדיקת וטרינר בכל מקרה, לפי פקודת מחלות בעלי חיים. אם כל בעלי החיים נבדקים ממילא, אפשר להוסיף סעיף שאותו ווטרינר בודק את בעלי החיים לא רק מבחינת בריאות העם- -
קריאה
הוא לא בודק את בעלי החיים לפני ההובלה.
גלעד הלר
מה הוא בודק?
קריאה
הוא לא בודק כלום.
אהוד פלג
אז צריכה להיות בדיקת בעלי חיים שהם כשירים להובלה.
היו"ר אברהם פורז
זאת הוראה יותר מדי מחמירה. כל פעם שרוצים לשים בעלי חיים, תביא וטרינר? זה מוגזם.
אהוד פלג
אז מי אמור לאבחן מחלה, המשגיח?
דגנית בן דב
כשצריך לקחת חיה לטיפול רפואי, מי מאבחן שהיא חולה ולוקח אותה לווטרינר?
אהוד פלג
הווטרינר. עם כלב אחד יש לך יותר קשר מאשר למוביל עם כמה עשרות ראשי בקר או צאן.
קריאה
זה הבעלים.
קריאות
- - -
היו"ר אברהם פורז
היות שאני חבר הכנסת היחיד פה אני אומר לכם שההוראה הזאת סבירה. אין דרך להתחיל לבדוק את כולם. אני מניח שזה שיקול דעת; אם הוא רואה שיש פציעה קלה, זאת לא בעיה. אם הוא רואה משהו חמור - -
יוהנה מיכאלי
אבל יש להם אינטרסים, זה לא אנשים שאוהבים במיוחד בעלי חיים.
היו"ר אברהם פורז
- - - אין דרך אחרת.
מרב ישראלי
סעיף 6 (2) עד סוף סעיף 6(3).
היו"ר אברהם פורז
48 שעות זה זמן סביר לבעל חיים שהמליט?
יהודית גידלי
גם נשים יוצאות כעבור 48 שעות מבית חולים.
קריאות
48 שעות זה בסדר.
מרב ישראלי
6 (ב) עד המילים "התשכ"ד 1964.


כאן נוספו מספר מילים, שהיא מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה.


המשך "ובלבד שבתעודה" עד סוף 7(ב).
היו"ר אברהם פורז
אתה יודע אם הקביעה על משך ההובלה היא בינלאומית? יש איזו נורמה – 6 שעות לצאן, ו- 4 שעות חזירים?
יוסי וולפסון
זה מבוסס על רגישות להובלה ועל המלצות - -
היו"ר אברהם פורז
זה נראה לך בסדר?
יוסי וולפסון
כן.
אהוד פלג
במזג אוויר אירופאי, לא בחום יולי אוגוסט.
משה חיימוביץ'
גם דרום ספרד, רבותיי.
גלעד הלר
הנושא של "נסיבות המצדיקות זאת" הוא בעייתי. גם כאן וגם בסעיף 6(2) יש "הנסיבות מחייבות זאת" או "מצדיקות זאת". זה אומר שאי-אפשר יהיה לבוא בטענות לאף אחד.
היו"ר אברהם פורז
כשכותבים את זה הכוונה היא שיש הוראה ויש יוצאים מן הכלל. כמובן, שאם נתחיל לצמצם מהכלל לכלל זה רע, אבל אני לא מאמין שזה יקרה. יש חשיבות שהתקנות האלה יאושרו, זה בכל זאת מכניס נורמות לעסק הזה. עוד מעט יש בחירות, ואני לא יודע מה יהיה, אז בואו נתקדם.
אהוד פלג
מוזכרת פה פונקציה שלא ראיתי אותה בהגדרות – הממונה.
היו"ר אברהם פורז
זה מוגדר בחוק צער בעלי חיים.
אהוד פלג
אתם מתייחסים להגדרה של החוק?
היו"ר אברהם פורז
בטח, אלה תקנות לפי החוק.
אהוד פלג
גם המנהל מוגדר בחוק.
מרב ישראלי
פה זה מי שהוא הסמיך.


המשך סעיף 7 (ד) עד המילים "החזקה מתאימים".


המילים "אין בהוראת תקנת משנה זו כדי לפטור מאחריות את האחראים לעיכוב" הן כנראה מיותרות כאן כי הייתה הוראה, והיא נבדקה. אז מוחקים את הסיפא הזה.


המשך סעיף 8(א)
היו"ר אברהם פורז
"אין לתת מזון לאחר השעה השמינית"?
דגנית בן דב
8 שעות לפני הנסיעה הם צריכים להיות ללא אוכל.
יוסי וולפסון
חזירים סובלים מנטייה למחלת ים והקאות בהובלה.
מרב ישראלי
8 (ב).


לסעיף 9(א) בגלל ניסוח תוסף רישא: "בעת איסוף בהמות, הטענתן ופריקתן", כדי שיהיה ברור שזה מדבר על זה.


9(א) עד 9(ב)
גלעד הלר
אני חוזר לאותה הערה; מי קובע מה היה נחוץ ומה לא היה נחוץ באופן סביר? חייבת להיות פה רשימה סגורה, אי-אפשר להשאיר פה שיקול דעת לאנשים שנמצאים בשטח, אם זה סביר או לא סביר בנסיבות העניין. זה פשוט עושה קלסתר להוראת החוק הזאת.
דגנית בן דב
אי-אפשר לעשות רשימה סגורה.
נדב גלאון
פעם קראת לפרה, "שבי, ארצה, לכי"?
גלעד הלר
אין בעיה, אז תבטל את זה- -
היו"ר אברהם פורז
אולי אפשר להגיד "אם הוא נקט אמצעים סבירים לצורך העניין". אני לא רוצה לכתוב "מכות". אני לא רוצה לתת לגיטימציה למכות. אפשר לדחוף, אפשר למשוך בחבל, לא צריך דווקא להכות.
גלעד הלר
אבל ב"אמצעים סבירים" אתה כאילו מתיר את ההכאה.
נדב גלאון
צריך להיות ברור שפרה לא עלה על משאית אם אומרים לה "תעלי על משאית". צריך להאיץ בה.
היו"ר אברהם פורז
אני מציע נוסח שמותר לנקוט אמצעים כדי להביא את בעל החיים כדי לזוז- -
אהוד פלג
אבל איזה אמצעים? צריך להיות סיוג. הסיוג הוא תוך שימוש במינוח של גרימת סבל שנאסר בחוק בעלי חיים. צריך להכניס אותו כאן.
מיכל סגן-כהן
גרימת סבל לא נעשית כאן - -
היו"ר אברהם פורז
מה תעשה אם אתה רוצה שפרה תזוז? אתה יכול לגרור אותה בחבל- -
אהוד פלג
אתה יכול לתת לה גם טפיחה, אבל בלי לגרום לה סבל. טפיחה לא גורמת סבל.
קריאות
- - -
יוסי וולפסון
אפשר להוביל בהמות ולגרום להן לזוז גם בלי להכות אותן ובלי להשתמש בשוקר חשמלי. זה עניין של הכשרה ושל שיטות עבודה קיימות ואפשריות. אני יכול לפרט שימוש בשטח שנמצא קצת מאחורי הבהמה, בהנפת דגלים, מתקנים נכונים.
נדב גלאון
אני מלמד את הקורס הזה באוניברסיטה.
יוסי וולפסון
צריך שהקורס הזה יעבור בישראל. לכן יש גם הוראה להכשרת משגיחים. בסעיף הזה יש הגבלות מסוימות: אסור להכות בהמה צעירה ואסור להכות בראש. אפשר להטיל עוד מגבלות; באירופה המגבלות יותר מוגדרות וברורות – שם אסור להכות אותה בכלל, אלא רק עם מאיץ חשמלי, ולכך יש הוראות. אפשר ללכת על הסקלה הזאת גם בכיוון של הגנה על בעלי החיים וגם בכיוון ההפוך. אני לא רוצה שהתקנות ייפלו על הנקודה הזאת, אבל אני לא לגמרי שלם עם התקנה הזאת.
היו"ר אברהם פורז
אני מציע שיהיה כתוב: "לא יישא אדם באחריות פלילית, אם נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין".
דגנית בן דב
אבל אז זה שולל כל מכה, והגבול בין טפיחה לבין מכה הוא בעייתי.
מיכל סגן-כהן
אז אתה מעביר את זה לבית המשפט, וזה פשוט לא נכון.
מרב ישראלי
אם הרושם הוא שאסור להכות, אבל "אולם הוא לא נתן באמצעים סבירים", זה לא אומר שמותר לו להכות בנסיבות מסוימות.
היו"ר אברהם פורז
הוא לא יכול לשכנע אותה בדיבור.
יוסי וולפסון
הבעיה שלי עם ההצעה היא שדווקא עם הגדרת החריג יש הגדרה של איסור מוחלט. אסור להכות אותה, אלא אם כן היא בוגרת, והמכה לא פגעה בראש. אז יש לפחות הגנה על בעלי חיים צעירים וכנגד מכות בראש. כל השאר נשאר עמום, וזאת בעיה.
היו"ר אברהם פורז
אני מציע: "ואולם לא יישא אדם באחריות פלילית על שימוש באמצעים פיסיים".
מיכל סגן-כהן
אני חוששת שאתה מרחיב במקום לצמצם.
מרב ישראלי
נכתוב "לפי סעיף קטן", אולי.
היו"ר אברהם פורז
"על שימוש באמצעים פיסיים", אני לא רוצה להשתמש במילה "מכה".
אהוד פלג
אמצעי פיסי יכול להיות מאוד חמור.
נדב גלאון
הנחת העבודה של החקלאי היא שהבהמה צריכה להישחט בתנאים ראויים כדי לא לפגוע בפרנסתו. ברגע שחותכים לה את העור, דוקרים את ישבנה במסמרים – ערך הבהמה יורד.
היו"ר אברהם פורז
אני לא רוצה שבספר החוקים יהיה כתוב שמותר להכות חיות. לכן אני רוצה להשתמש במינוחים שאפשר להפעיל אמצעים פיסיים כמו דחיפה, משיכה, ואולי גם מכה, אבל אני לא רוצה להגיד "מכה", זה לא יפה ולא אלגנטי. אני מציע: "אמצעים פיסיים ללא גרימת סבל".
מיכל סגן-כהן
"ללא גרימת סבל", זה בכלל לא יכול להיות. אנחנו מקלקלים את התקנות כי מה שיקרה, אדם ישכנע את השופט שאלה היו האמצעים הפיסיים הסבירים.
היו"ר אברהם פורז
אי-אפשר לכתוב "הכאה".
מיכל סגן-כהן
אי-אפשר לעשות את זה, זאת הדרך. אלה דרכים אפשריות.
היו"ר אברהם פורז
אבל לא כותבים בחוק שמכים בעלי חיים.
מיכל סגן-כהן
מה זה "הכאה"? כתוב: "במידה סבירה הנחוצה באופן סביר".
היו"ר אברהם פורז
אני לא רוצה להשתמש במילה "להכות".
יוסי וולפסון
התקנות האלה נוסחו בעבודה מאוד קשה. יש פה כמה איסורים: איסור על השלכת בהמה, ולו אין לו חורים. כשאומרים שאמצעים פיסיים סבירים הם מותרים, ההיתר הזה יחול גם על השלכה. כשכתוב פה "הכאה", זה מבחין בין השלכת הבהמה שתמיד תהיה אסורה לבין ההכאה. לכן צריך להיזהר.
היו"ר אברהם פורז
אני לא חושב שאפשר להכניס לחקיקת משנה הכאת בעלי חיים. זה יכול להיות גם דחיפה, משיכה, לא צריך להכניס את המילה "הכאה".
מיכל סגן-כהן
אבל אם אתה מתכוון לזה שאתה יכול לדחוף אותה, ההבדל בין להכות לבין לדחוף הוא קטן.
היו"ר אברהם פורז
הוא הבדל גדול.
נדב גלאון
הוא הבדל בלתי אפשרי, כי דחיפה של בהמה ששוקלת 600-700 קילו גם על-ידי 10 אנשים- -
היו"ר אברהם פורז
לכן אני אומר שיש אפשרות להשתמש ב"אמצעים פיסיים".
ראובן לדיאנסקי
אולי "דירבונה של החיה"?
היו"ר אברהם פורז
אני לא יודע. אני מציע "על שימוש באמצעים פיסיים".
מיכל סגן-כהן
אני מוכרחה לומר שאני אצטרך לחזור עם זה למשרד המשפטים.
יהודית גידלי
שלא טרח להגיע לישיבה.
מיכל סגן-כהן
לא הזמינו אותם.
יהודית גידלי
סליחה, הוא הודיע שהוא יבוא. למה בכל ישיבה אתם אומרים שלא הזמנו?
מיכל סגן-כהן
הם אמרו שלא הזמינו אותם.
יהודית גידלי
הזמינו, והוא גם אמר שהוא יבוא.
מיכל סגן-כהן
זה חבל, יכולנו להחתים את השר. יוסי תומך בנו, חבל שזה לא יאושר.
היו"ר אברהם פורז
ואולי "שימוש סביר בכוח כלפי בהמה"?
מיכל סגן-כהן
אתה מרחיב יותר, ואתה מעביר את שיקול הדעת מהתקנות- -
היו"ר אברהם פורז
אני לא יכול לאשר תקנות שאומרות שמותר להכות בעלי חיים.
מיכל סגן-כהן
מה הנוסח שאתה מבקש?
היו"ר אברהם פורז
"שימוש סביר בכוח".
זהר שקלים
זה באמת מרחיב.
מרב ישראלי
זה לא יהיה על השלכה. (ב) יהיה: "לא ישליך אדם בהמה" (ג) "לא יכה אדם בהמה במקל או במכשיר אחר, לרבות במאיץ חשמלי, ואולם לא יישא אדם באחריות פלילית על שימוש סביר בכוח כלפי בהמה אם היא בוגרת, והשימוש בכוח היה נחוץ באופן סביר בנסיבות העניין, והמכה לא פגעה בראשה".
קריאה
זה מאפשר יותר מכות.
היו"ר אברהם פורז
לא. אני לא רוצה לכתוב בחוקים "מכות".
מרב ישראלי
אז עכשיו אנחנו משנים את (ד), (ה), (ו) בהתאם.


סעיף (ד)

המשך הקראה 9(ג).
היו"ר אברהם פורז
מי זה רופא וטרינר? כל אחד? צריך להיות מישהו יותר מוסמך.
אהוד פלג
האישור מראש ובכתב מווטרינר יכול להתפרש שאפשר להוציא אישור מווטרינר בלי שהיה במקום וראה את הצורך בשימוש הזה.
היו"ר אברהם פורז
צריך להיות מעשי.
אהוד פלג
אז אני שואל למה הכוונה? הכוונה לאות מתה?
היו"ר אברהם פורז
הכוונה היא שכנראה יש מתקן מיוחד שצריך לתת עליו אישור.
נדב גלאון
צריך להבין שמדובר על פחות מאחוז אחד מהבקר.
מרב ישראלי
סעיף 9(ח).
היו"ר אברהם פורז
מה זה "עקה".
מרב ישראלי
Stress.
היו"ר אברהם פורז
אי-אפשר לכתוב בסוגריים Stress?
מרב ישראלי
לא צריך.


סעיף 10 עד "תנאים אלה".

עורך דין פלג, זה בעניין של מי האחריות, זה ספציפית כל פעם לפעולה. בתקנה 18 של העונשין צריך לבדוק אם זה מקביל למי שעושה את הפעולה, ואם יש חסר.


סעיף 10 (1) עד 10(2)
היו"ר אברהם פורז
זה לפחות או קבוע?
מרב ישראלי
זה לא עולה. 2 סנטימטר במרחק זה לכאורה קבוע, ואין אפשרות לסטות ממנו לפי הניסוח הזה.

סעיף 10(3) עד 12(2).
אהוד פלג
פה כתוב: "לא יוביל ולא ירשה לאחר"; למה זה לא הורחב לאיסור שיחול גם על המוביל?
היו"ר אברהם פורז
זה לא "לא ירשה לאחר"?
אהוד פלג
הוא לא ירשה, אבל אם אחר נקט יוזמה, אין לאחר אחריות לפי החוק.
היו"ר אברהם פורז
ההערה נכונה, תבדקי את זה.
מרב ישראלי
ב- 10 בעניין של הרמפות כתוב: "מי שבהמה נמצאת בשליטתו", וב- 11 וב- 12 צריך להוסיף "בעל הרכב שהבהמה נמצאת בשליטתו".
דגנית בן דב
11 מתייחס למבנה של הרכב, ולכן זה צריך להישאר "בעל הרכב".
היו"ר אברהם פורז
"בעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו".
מרב ישראלי
גם החיטוי זה בעל הרכב?
דגנית בן דב
כן.
מרב ישראלי
ב- 12 אנחנו מוסיפים: "בעל הרכב ומי שבהמה הנמצאת בשליטתו" כמו ב- 10.
מיכל סגן-כהן
אני עדיין לא מבינה את העניין הזה. "בעל הרכב או מי שהבהמה נמצאת בשליטתו", נכון? אם בחברה של משאיות בעל הרכב הודיע שהוא נקט את כל האמצעים ועמד בחובתו; לפי הניסוח פה, אם העובד לא ציית, גם בעל הרכב אחראי.
מרב ישראלי
את בלאו הכי רצית שהוא יהיה אחראי, אבל זה הנוסח שלכם. עכשיו את מוסיפה גם את השלוח.
מיכל סגן-כהן
בסדר.
מרב ישראלי
סעיף 13 עד 13(3).


בהמות שנמצאות בשליטתו זה של הנהג או של הבעלים של הבהמות שמעלה אותם.
דגנית בן דב
לא סתם אין כאן המושג "בעלים של בהמות"- -
מרב ישראלי
אז זה הנהג?
דגנית בן דב
זה מונח שנמצא יחד עם משרד המשפטים. יש בעיה משפטית ומורכבת עם הגדרת בעלות.
מרב ישראלי
הנהג מעלה את הבהמות על הרכב, ויש מי שאומר לו להעלות את הבהמות על הרכב. את מי זה כולל?
דגנית בן דב
את שניהם.
מרב ישראלי
אני לא בטוחה. זה יכול לתת להם אפשרות להתחמק.
היו"ר אברהם פורז
הבהמות נכנסו לשליטתו כשהוא נוסע.
מרב ישראלי
כשהוא מעלה אותן? אני לא בטוחה.
היו"ר אברהם פורז
לא רק כשהוא מעלה אותן, בכלל.
דגנית בן דב
זאת אחת הסיבות שנכנסה פונקציה של משגיח.
מרב ישראלי
אבל השאלה היא מה קרה אחרי שנעברה העבירה, לא מראש. השאלה כאן היא מי עובר את העבירה בדיעבד. אני לא בטוחה שאת תופסת כאן כפי שאת רוצה לתפוס מהניסוח הזה.
דגנית בן דב
- - -
מרב ישראלי
הנהג יכול להגיד שהבהמות לא היו בשליטתו בנקודת המוצא, אלא מי שהעביר אותן- -
היו"ר אברהם פורז
תבהירי את זה באיזשהו מקום.
דגנית בן דב
הנהג לא, בעל הרכב.
מרב ישראלי
ב- 12 הכנסנו את מי שבשליטתו.
דגנית בן דב
נכון, אבל הם לא בשליטת הנהג, הוא לא משחק פה תפקיד.
היו"ר אברהם פורז
ואם הנהג יתחיל להסתובב איתן יומיים בדרך?
דגנית בן דב
הנהג לא משחק תפקיד.
מרב ישראלי
מיכל אומרת שכן.
דגנית בן דב
לגבי זה יש אחריות לנהג, אבל לגבי ההעמסה, אין לו say בכלל.
יוסי וולפסון
בדרך כלל אין לו הרבה אפשרות להגיד "אל תעמיסו לי". יש אחריות לנהג על אופן הנסיעה, אבל יש משגיח, ויש מי שהבהמה הייתה בשליטתו בנקודת המוצא - -
היו"ר אברהם פורז
תתקני: "מי שהבהמה הייתה בשליטתו בזמן ההטענה".
מיכל סגן-כהן
זה כתוב.
מרב ישראלי
סעיף 14. עד 14(ב).
גלעד הלר
גם כאן יש כל כך הרבה סייגים. אם ראית בעל חיים שעף על הדפנות או נפל, אי אפשר לאכוף את הדבר הזה, כי תמיד הוא יוכל להגיד שלא ניתן היה.
מיכל סגן-כהן
אוטובוס ילדים שנוסע לפניו בלם בפתאומיות, אז הוא לא יעצור כי יקרה משהו לפרות חס-וחלילה?
גלעד הלר
אני לא מבין למה אתן מתקיפות, אולי אפשר למצוא ניסוח אחר?
דגנית בן דב
היינו שמחים לקבל את ההערות האלה לפני חודש.
היו"ר אברהם פורז
אין אפשרות. יכול להיות שהוא צריך לעשות בלימת חירום כי אחרת תיגרם תאונה.
גלעד הלר
מאה אחוז, לכן אפשר להגיד "אלא במקרה של סכנת חיים".
יהודית גידלי
כתוב: "ככל הניתן".
מיכל סגן-כהן
חבר הכנסת פורז, אנחנו נתנו את זה כבר לפני חודשיים להערות.
היו"ר אברהם פורז
זה סביר, נתקדם.
אהוד פלג
מי שהיה בדרכים שמובילות לרפתות יודע שהקטע האחרון של הדרך חייב להיות משובש, כי לא סוללים שם כבישים. במקומות האלה צריכה להיות חובה של נהיגה במהירות מקסימלית שתיקבע.
היו"ר אברהם פורז
איך אתה יודע מהי?
אהוד פלג
אתה יודע מה סוג הדרך.
היו"ר אברהם פורז
מי יאכוף את זה שם? אתה תעמיד שם מכמונת?
אהוד פלג
- - -
היו"ר אברהם פורז
כשהבהמות האלה יגיעו לאיזה מקום חבוטות- -אין מה לעשות. נתקדם. אני מחכה כבר 15 שנה לתקנות האלה.
מרב ישראלי
סעיף 15.

צריך להיות "בתקנות אלה" או "להלן" כי השתמשנו בזה אחר-כך.


סעיף 15(2).

צריך להגדיר את "נציגים או גורמים הנוגעים לעניין".
היו"ר אברהם פורז
"לאחר התייעצות עם מומחים".
יוסי וולפסון
צריך שיהיו גם נציגים מהארגונים.
היו"ר אברהם פורז
יהיו. אם אתה עושה "חובת התייעצות עם מומחים", זה מספיק.
יוסי וולפסון
חייבים להיות נציגים כי השאלה פה היא לא רק שאלה מדעית, אלא גם שאלה עקרונית של עידוד אינטרסים. יש אנשים מהתעשייה שיגידו, זה ההוצאות שיש לנו; ויהיו אנשים מהארגונים שיגידו- -
היו"ר אברהם פורז
"עם מומחים, לרבות מומחים לעניין רווחת בעלי חיים".
מיכל סגן-כהן
לא. אז פה האיזון מופר מכיוון שאם אתה אומר "לרבות מומחים" – יש מומחים לתחבורה, יש מומחים לבנייה, ויש מומחים לחקלאות.
היו"ר אברהם פורז
"מומחים ונציגי ארגונים העוסקים ברווחת בעלי חיים".
מיכל סגן-כהן
לא. זה נציגי המגדלים ועוד נציגים.
יהודית גידלי
צריך לפרט את כולם.
היו"ר אברהם פורז
תפרטי את כולם.
מרב ישראלי
בסדר. "גורמים נוגעים לעניין" זה לא ברור, אי אפשר להגיד.
היו"ר אברהם פורז
ואם נכתוב: "נציגי גורמים חקלאיים וגורמים העוסקים ברווחת בעלי חיים"?
יהודית גידלי
תוסיפי את כל מי שאת צריכה: תעשייה, מגדלים וכולי.
מרב ישראלי
לא, אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו מאשרים.
מיכל סגן-כהן
אז פה יש בעיה.
היו"ר אברהם פורז
"עם נציגי חקלאים ועם ארגונים העוסקים ברווחת בעלי חיים".
מיכל סגן-כהן
זה לא נכון לעשות את זה, צריך להתייעץ עם משרד התחבורה- -
היו"ר אברהם פורז
אבל זאת לא רשימה סגורה.
מרב ישראלי
זאת התייעצות מכוח החוק. הוא יכול להתייעץ עם מי שהוא רוצה; אנחנו רוצים להגיד מי כדי להחליט על זה עקרונית. כאן השאלה היא מה ההתייעצות מכוח החוק, אלו עמדות הוא צריך לשמוע מכוח החוק, לא מי הם אנשי המקצוע שלו, זה ברור שהוא יתייעץ.
היו"ר אברהם פורז
אז את כותבת: "חקלאים וארגונים העוסקים למען בעלי חיים".
מיכל סגן-כהן
אני לא מבינה מה זה הארגונים. זה לא נכון לפרט את זה עכשיו.
היו"ר אברהם פורז
לא צריכים לפרט את כל הארגונים, אפשר לפרט אחד או שניים. ממילא הוא לא חייב לקבל את העמדה שלהם למרות חובת ההתייעצות.
מרב ישראלי
15(ב) עד 15(ב) 1
אהוד פלג
רשת צל היא דבר טוב לשמש, אבל זה לא דבר טוב לגשם.
יהודית גידלי
מה הבעיה בגשם?
קריאות
- - -
יהודית גידלי
כתוב "מקורה או מכוסה".
היו"ר אברהם פורז
מה עושה פרה כשיורד גשם? היא לוקחת מטריה? נעזוב את זה.
משה חיימוביץ'
אנחנו כותבים את זה במדינת ישראל. זה לא מנוסח בפולין או ברומניה- -
היו"ר אברהם פורז
נשאיר את זה ככה.
אהוד פלג
למה?
היו"ר אברהם פורז
כי אני כבר מבין שלא נצא מזה.
אהוד פלג
אי אפשר להגיד "רכב מקורה"?
היו"ר אברהם פורז
לא.
דגנית בן דב
מעשית לא. לא מעשי להכניס גגון.
היו"ר אברהם פורז
רשת צל זה בקיץ- -
קריאות
- - -
יוסי וולפסון
ההערה המהותית ביותר ששמעתי היום על התקנות האלה היא שאין פה התייחסות לטמפרטורת מינימום ולרטיבות, ויש בעיה בארץ עם הנושא הזה כי גם חזירים רטובים בטמפרטורה של 20 מעלות זאת בעיה. אני מציע שהתקנות יאושרו כמות שהן, אבל אולי הוועדה תבקש ממשרד החקלאות לעשות עבודה על נושא של טמפרטורות מינימום.
היו"ר אברהם פורז
נבקש מהם לתקן בהמשך.
אהוד פלג
העבודה מסתכמת בכך שנמחק את המילה "מכוסה".
היו"ר אברהם פורז
לא. אני דווקא שמעתי שיש בעיה בקיץ, בדיוק הפוך.
אהוד פלג
- - -
קריאות
- - -
מרב ישראלי
15(ב)(2) עד 17.
היו"ר אברהם פורז
למה זה כך?
דגנית בן דב
זה הטפסים והנוכחות של המשגיח. תקנות 4 ו-5 זה הטופסולוגיה והתקנות של המשגיח.
מרב ישראלי
הובלות קטנות.
אהוד פלג
יש שם הוראות לגבי עזרה ראשונה, אני לא רואה מדוע מורידים את התקנות האלה.
מרב ישראלי
זאת עזרה ראשונה אצל המשגיח.
היו"ר אברהם פורז
אני מציע להוריד רק את המשגיח, כל היתר שיחול.
מיכל סגן-כהן
יש גם פטורים. לא צריך להחמיר לעומת ארצות אחרות.
היו"ר אברהם פורז
אם מובילים פחות מ- 5 בעלי חיים, מותר להתעלל בהן בדרך?
מיכל סגן-כהן
לא.
דגנית בן דב
האחריות ב-4 היא אחריות על המשגיח.
מרב ישראלי
זה פוטר מזה שצריך להיות משגיח יחד עם הבהמות האלה, וזה פוטר אותו מהצורך לקבל היתר, לפי תקנות מחלות בעלי חיים.
היו"ר אברהם פורז
בסדר. אז ברור שזה רק זה, תבדקי את זה.
אהוד פלג
אז מי ימלא את חובותיו של המשגיח? צריך להיות פה ציון כי אם מורידים אותו, מישהו אחר צריך למלא את התפקיד.
היו"ר אברהם פורז
אין אחר כרגע.
דגנית בן דב
ברוב התקנות פה חלה אחריות לא רק על המשגיח, אלא גם על גורם נוסף כמו הבעלים- -
אהוד פלג
אבל רק המשגיח עבר תוכנית הכשרה שכוללת - -
נדב גלאון
- - -מי שרוצה לנסוע עם 3 עזים, את מצפה שהוא ייקח אישור ממישהו? הוא יודע להעמיס שלושה עזים, והוא נוסע.
אהוד פלג
אז צריך להוסיף שבמקרה כזה חובות המשגיח יחולו על המוביל.
מרב ישראלי
לא.
אהוד פלג
לא יכולה להיות חובה בלי- - -
קריאה
- - - הוא עושה בחינה ומקבל תעודה.
אהוד פלג
אז במקרה כזה שהמוביל יעשה.
קריאות
- - -
מרב ישראלי
סעיף 18 (א) עד 18(א)(8).


בסעיף קטן 8 צריך לתקן. נדמה לי שב- 12 תיקנו.
דגנית בן דב
לדעתי, ב- 7 צריך להוסיף את 11 או 12 כי 7 מתייחס לאחריות של מי שהבהמה נמצאת בשליטתו.
מרב ישראלי
אז תבדקו, ואחר-כך תעשו את התיקון.
אהוד פלג
ב- 8 תיקנו את החובה לא רק לגבי בעל רכב, אלא גם לגבי רישיון- -
מרב ישראלי
זה מה שאני אומרת, אז תתקנו את זה.


סעיף 18(א)(9) עד סוף 18(א)(11)
היו"ר אברהם פורז
מה הקנס?
מרב ישראלי
12,900 שקל.
קריאות
- - -
מיכל סגן-כהן
אל תביאו את זה למצב שאני לא אוכל להחתים את שר החקלאות.
מרב ישראלי
זה גם מתאים ל- 6 חודשים.
מרב ישראלי
18 (ב) עד 18(ב)(2).
אהוד פלג
סליחה, למה לא להוסיף כאן "שלא ניסה למנוע את זה"? הוא יראה את ההפרה, יחכה וידווח.
מרב ישראלי
זה 4(ב) – חצי שנה מאסר. להפך, אתה עושה את זה פחות חמור.


סעיף 18(ב)(3) עד 19(א).


אני אגיד בדיוק מה זה: התחילה לשנתיים זה הכשרת משגיחים, חובה של משגיח, היתר הובלה, הנושאים של מעבר, כבש, רמפה ומשטח הטענה, מרחב ההובלה, אוורור ופטור.
היו"ר אברהם פורז
הכותרת הראשונה זה פטור, זה לא כל-כך מעניין אותנו.
מרב ישראלי
יש כאן מספר תיקונים. הוספנו שצריך לכתוב אם זה רכב פתוח ומאוורר, והוספנו את חתימת המקבל. יש גם תיקון טכני בסוף של 55 - - -
אהוד פלג
בסעיף 3 בהכשרת המשגיחים לא הוכנס זיהוי סימני מצוקה, הוכנס פה צורכי רווחה ושיטות למזעור סבל. אבל המשגיח הוא זה שצריך לזהות סימני מצוקה. צריך לכלול את זה בהכשרה, לא צריכה להיות התנגדות לעניין הזה.
היו"ר אברהם פורז
יש התנגדות?
מיכל סגן-כהן
לדעתי, זה הכרחי לכתוב ככה. אין שום סיבה לשנות.
קריאות
- - -
דגנית בן דב
זה כבר כלול בביטוי "צורכי רווחה".
מנשה אליעזר
לגבי 19(ב) אנחנו אומרים שהתחילה של שאר התקנות הוא רק בעוד שנתיים בגלל הכשרת המשגיחים. אבל אז נוצר מצב שאם אחרי חצי שנה כבר הכשרתי משגיח כל החובות של המשגיח לא חלות עליו.
היו"ר אברהם פורז
כן, אבל אין לנו דרך אחרת.

אישרנו את התוספת הראשונה, עכשיו תוספת שנייה. אני לא יודע אם הטבלאות האלה סבירות. הן סבירות, יוסי?
יוסי וולפסון
הובלה של בעלי חיים תמיד תגרום להן סבל.
היו"ר אברהם פורז
אבל השאלה היא האם זה סבל נסבל.
יוסי וולפסון
הסטנדרטים שיש כאן הם סטנדרטים מקובלים.
היו"ר אברהם פורז
אנחנו לא נהיה יותר טובים מהאיחוד האירופי.
אהוד פלג
- - -
דגנית בן דב
הוא היה מעדיף תקנות שיחייבו אותנו להיות צמחונים, הוא אומר את זה בכל הזדמנות.
אהוד פלג
יש גם דרך להוביל ללא סבל, ולזה אנחנו חותרים, על פי חוק צער בעלי חיים.
קריאות
- - -
היו"ר אברהם פורז
לי אין ידע אישי על הדברים האלה; אני סומך על יוסי, והוא אומר שזה גם קריטריון של הקהילה האירופית. מה שטוב להם יהיה טוב גם לנו.
ראובן לדיאנסקי
אני רוצה לדעת האם בתוכנית ההכשרה יש מקום לערב את הארגונים?
קריאות
לא.
היו"ר אברהם פורז
יוסי, טמפרטורה של 25 מעלות זה בסדר?
יוסי וולפסון
כן.
היו"ר אברהם פורז
אנחנו מאשרים את התקנות לאור הדברים שנאמרו.
אהוד פלג
אני מבקש לשמוע מתי נזכה לפורום כזה לאישור תקנות להובלת עופות?
היו"ר אברהם פורז
אני לא יודע מה עושה שר החקלאות; אני העתקתי את כל התקנות האלה מיוסי וולפסון, והעברתי אותן לחקיקה ראשית, והן היו פה כבר. השרה ציפי לבני אמרה שהיא מחכה למשרד החקלאות עוד חצי שנה, ושאם עוד חצי שנה הם לא גומרים את כל התקנות היא תעביר את החוק הזה להצבעות. איפה אני אהיה בעוד כמה חודשים, איפה היא תהיה בעוד כמה חודשים – אני לא יודע. בגדול, מתוך הנחה ש"קדימה" היא מפלגה חזקה, ושהשרה ציפי לבני היא גורם משמעותי ב"קדימה", תהיה לכם כתובת. אפשר לדבר איתה בתחום של צער בעלי חיים.
אהוד פלג
אנחנו מקווים שגם איתך אפשר יהיה עוד לדבר.
מיכל סגן-כהן
אחרי החקיקה של התוספות שיזמת אמרנו לך שאנחנו מבקשים שייתנו לנו זמן מספיק לכתוב את זה נכון. מאז התקדמנו, אנחנו עומדים לסיים את תקנות האחזקה, וכשנסיים נקבל לתקנות עופות. נעשה את זה בצורה ראויה, אחראית ומהימנה.
היו"ר אברהם פורז
אני מודה על ההצהרה. את יכולה להבין אותי שכבר ב- 99' הגשתי עתירה, ומאז עברו 5 שנים ואין תקנות, ומאז עברו עוד 5 שנים.
מיכל סגן-כהן
אנחנו מתמודדים עם הרבה עתירות שלא היו צריכות להיות מוגשות.
אהוד פלג
יכולתם לחסוך את כל הפרק של פיטום האווזים בלי עתירות.
היו"ר אברהם פורז
התקנות מאושרות.
יוסי וולפסון
שהוועדה תבדוק את טמפרטורות המינימום.
היו"ר אברהם פורז
תבדקו האם יש עניין של הובלת בעלי חיים בקור.
קריאה
אין שום בעיה, לא צריך לבדוק.
ישראל פלנבאום
הבעיה של הפרה היא חום ולא קור.

הישיבה ננעלה ב-14:25

מצ"ב נספח תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) התשס"ו-2006

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) התשס"ו – 2006

בתוקף סמכותי לפי סעיף 19 (2) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד- 1994
(להלן – החוק), באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
מטרת תקנות אלה לצמצם את סבלן של בהמות בעת הובלתן, תוך התחשבות בצרכי החקלאות.



1.
מטרה

FORMDROPDOWN


בתקנות אלה –


2.
הגדרות

בקר, צאן גמלים, וחזירים;

"בהמות" -
אחד מאלה
"בעל הרכב" -



הבעל הרשום ברשיון הרכב;


(1)




לעניין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;


(2)




העברת בהמה ממקום אחד למשנהו באמצעות כלי רכב לרבות טעינתה ופריקתה;


"הובלה" -



היתר שניתן לפי תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982
;


"היתר" -



מנהל השירותים הווטרינרים או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;


"המנהל" –



אדם שעבר הכשרה כאמור בתקנה 3;


"משגיח" -



משך הזמן שמתחילת ההובלה עד סיום ההובלה;


"משך ההובלה"-



המקום שהוטענה בו הבהמה על כלי רכב;


"נקודת המוצא"-





המקום שנפרקה בו הבהמה מכלי הרכב;


"נקודת יעד" -



רגע הפריקה של הבהמה האחרונה מכלי הרכב;


"סיום ההובלה"-



בתמורה או שלא בתמורה;


"עיסוק" -



רכב או חלק ממנו שאיננו מחולק במחיצות פנימיות;


"תא הובלה" -



רגע התפיסה של הבהמה הראשונה לצורך הטענתה על כלי הרכב שישמש להובלתה;


"תחילת ההובלה" -
תכנית להכשרת משגיחים תכלול למידה של
(א)
3.
הכשרה

משגיחים

תקנות אלה;


(1)




טכניקות הובלה וצורכי רווחה של בהמות;


(2)




שיטות למזעור סבלם של בהמות בהובלה.


(3)




תכנית ההכשרה תוגש לאישור המנהל; ראה המנהל כי התכנית תואמת את מטרות החוק יאשרה, ורשאי הוא לאשרה בתנאים.


(ב)



לא יוביל אדם בהמות, אלא אם כן הוא משגיח או שבמשך ההובלה כולה נוכח משגיח.

(א)
4.
חובת השגחה ופיקוח

המשגיח חייב בהשגחה על הבהמות ברציפות או בפרקי זמן קצובים לפי נסיבות ההובלה ורגישותן של הבהמות המובלות וכן חייב הוא לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה.

נעברה עבירה לפי תקנה 18 רואים את המשגיח כמי שהפר את חובתו כאמור זולת אם הוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

(ב)



בעת ההובלה יהיו בידי המשגיח הוראות ואמצעים להזעקת עזרה, לרבות עזרה וטרינרית במקרה חירום.


(ג)



נפגעה בהמה במשך ההובלה, ידאג המשגיח למתן עזרה ראשונה במהירות האפשרית, ובמידת הצורך לטיפול על ידי רופא וטרינר או להמתת חסד.


(ד)



ראה משגיח במשך הובלת בהמות כי הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך לאלתר לממונה, בכתב.


(ה)



לפני תחילת כל הובלה ימלא המשגיח במקום שיועד לכך בהיתר את הפרטים הרשומים בתוספת הראשונה.


(א)
5.
היתר הובלה


ההיתר יהיה ברשות הנהג בעת ההובלה, ועותק אחד שלו יימסר למי שמוסמך לדרוש אותו לפי כל דין, אם דרש.


(ב)



בתום ההובלה יוסיף המשגיח במקום שיועד לכך בהיתר את מקום ומועד סיום ההובלה ואירועים מיוחדים אם התרחשו.


(ג)



בסיום ההובלה ישלח המשגיח עותק אחד של ההיתר ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה נמצאת נקודת היעד; היתר שהתקבל בלשכה וטרינרית יישמר לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים.


(ד)



עותק אחד לפחות של ההיתר יישמר בידי המשגיח לתקופה שלא תפחת משנה.


(ה)



לא יטעין אדם בהמה בכלי רכב לצורך הובלתה –


(א).
6.
הובלה אסורה

אם היא חולה או פצועה, למעט –
לצורך טיפול רפואי, ולמעט אם פציעתה או מחלתה קלה ואינה משפיעה על רווחתה בעת ההובלה;


(1)




אם היא המליטה במהלך 48 השעות שלפני ההובלה, למעט לצורך טיפול רפואי;
(2)




אם קיימת אפשרות ממשית שהובלתה תגרום לה, עקב מצבה, לעקה חמורה.


(3)




על אף האמור בתקנת משנה (א) -


(ב)



ניתן להטעין בהמה לשחיטה דחופה כמשמעותה בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד – 1964
, ובלבד שבתעודה שנתן רופא וטרינר בהתאם לתקנה האמורה קבע הרופא הווטרינר תנאי הובלה הולמים למצבה ואת משך הזמן המרבי להובלתה;


(1)




רשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הובלה אם ראה שהנסיבות מחייבות זאת.


(2)




לא יוביל אדם בהמה אם משך ההובלה עולה על -
(א)
7.
זמני ההובלה

שש שעות לצאן, בקר וגמלים;


(1)




ארבע שעות לחזירים.


(2)




מוביל בהמה יובילה ללא הפסקות ובאופן רצוף בנסיבות העניין.


(ב)



המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר משך הובלה ארוך מזה הנקוב בתקנת משנה (א) אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.


(ג)



על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) מותרים עיכובים הנחוצים לרווחת הבהמות המובלות, או הנחוצים לשם בדיקות וטרינריות, בדיקות מכס, בדיקות ביטחוניות ובדיקות מטעם גורמי פיקוח וטרינרים, ובלבד שעיכובים אלה לא יימשכו מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב;

גורמי עיכוב כאמור יובאו בחשבון לפני תחילת ההובלה ויינקטו כל האמצעים למניעתם, לצמצומם או להכוונה מראש של הבהמות לנקודת יעד חלופית.


(ד)



עוכבה הובלת בהמות, ינקוט המשגיח בכל האמצעים הנחוצים לטיפול בהן ובמידת הצורך לפריקתן או להעברתן לתנאי החזקה מתאימים; אין בהוראות תקנת משנה זו כדי לפטור מאחריות את האחראים לעיכוב.


(ה)



אדם שבהמה נמצאת בשליטתו בנקודת המוצא ייתן לה גישה מלאה למזון ולמים, עד לטעינתה על כלי רכב ואולם לחזיר המובל לשחיטה אין לתת מזון לאחר השעה השמינית שלפני טעינתו.

(א)
8.
מזון ומים

בנקודת המוצא והיעד



אדם שבהמה נמצאת בשליטתו מעת פריקתה מכלי רכב, ייתן לה גישה למים מיד עם פריקתה.


(ב)



לא יטעין אדם צאן בכלי רכב, אלא אם כן תא ההובלה שבו נטען הצאן, מואר.


(א)
9.
איסוף בהמות

הטענתן ופריקתן

לא ישליך אדם בהמה, לא יכה אותה במקל או במכשיר אחר לרבות במאיץ חשמלי, ואולם לא ישא אדם באחריות פלילית על הכאת הבהמה אם היא בוגרת, הכאתה הייתה נחוצה באופן סביר בנסיבות העניין והמכה לא פגעה בראשה.


(ב)



לא ירים אדם בהמה על ידי תפיסה בראשה, בקרניה, בזנבה או בפרוותה.
(ג)



לא ידחוף אדם בהמה ולא יגרור אותה באמצעים מכניים.


(ד)



לא יתלה אדם בהמה באוויר.
(ה)



הוראות תקנות משנה (ד) ו-(ה) לא יחולו לעניין הטענת או פריקת בהמה באמצעים מכניים המתאימים לסוגה ובלבד שניתן לכך מראש ובכתב אישור של רופא וטרינר, שפורטו בו האמצעים המכניים, הנסיבות והנימוקים לאישור השימוש בהם.


(ו)



מבלי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) עד (ו), לא יעשה אדם התופס בהמה לשם הובלתה, מטעין אותה בכלי רכב, או פורק אותה ממנו, דבר שיש אפשרות ממשית שיגרום לה עקה חמורה.


(ז)



מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, טעינתה בכלי ההובלה או פריקתה ממנו, לא יאסוף, יעמיס או יפרוק כאמור, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:


10.
מעבר, כבש (רמפה) ומשטח הטענה

המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה המיועד למעבר בהמות לצורך איסופן, העמסתן ופריקתן בנוי או מרופד באופן שמונע החלקה של הבהמות, נפילתן או פגיעה אחרת בהן, וכן באופן שמאפשר ניקויו וחיטויו;


(1)



היה הכבש משופע, אין השיפוע עולה על 30 מעלות ועל גבי הכבש מותקנים פסי רוחב שגובהם שני סנטימטרים והמרחק ביניהם 20 סנטימטרים;


(2)



המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה מצוידים בדפנות המונעות נפילת בהמות מהם ואשר חוסמות את שדה הראייה של בהמות לצדדים;


(3)



המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה עשויים באופן שאינו מאפשר לבהמות לראות דרכם;


(4)



לעוסקים בהטענה יש גישה נוחה לכל קטע של המעבר, הכבש ומשטח ההטענה המיועד למעבר הבהמות.


(5)



בעל רכב, לא יוביל בהמה ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא אם כן התקיימו בתאי ההובלה תנאים אלה:


11.
תאי הובלה

דפנות התאים חזקות דיין לשאת את משקל הבהמות ולעמוד בתנאי ההובלה;


(1)



אין בתאים בליטות או חריצים העלולים לפגוע בבהמות או שהבהמות עלולות להילכד בהם;


(2)



רצפת התאים אינה משופעת והיא עשויה מחומר המונע החלקה;


(3)



פתח תא ההובלה יהיה בנוי באופן שמאפשר הכנסת בהמות, הוצאתן וסגירת התא ללא חשש לפגיעה בבהמות;


(4)



מבנה הרכב והתאים מאפשר פיקוח מבחוץ על מצב הבהמות שבתוכם;


(5)



תאי ההובלה יהיו נקיים לפני תחילת כל הובלה, ינוקו לאחר סיומה ויחוטאו בחומר שאושר לכך לפי לתקנות מחלות בעלי-חיים (תכשירים כימיים), התשמ"ב-1982
.


(6)



בעל הרכב לא יוביל בהמות ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא בהתקיים תנאים אלה:


12.
מרחב בהובלה

צפיפות הבהמות בתא ההובלה לא תעלה על הקבוע בתוספת השנייה לגבי אותו סוג של בהמות;


(1)



בתא אחד לא יובלו יותר משלושים כבשים או יותר מעשרים חזירים.


(2)



מי שהבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא לא יאפשר הובלה בתא אחד של:


13.
הפרדה בין בהמות

בהמות העלולות לפגוע זו בזו;


(1)



בהמות ממינים ביולוגים שונים או בגדלים שונים באופן משמעותי; ואולם הוראה זו לא תחול על הובלת עזים וכבשים שמקורם באותו עדר;


(2)



פרטים שעוינים זה את זה על בסיס פרטני או מתוך טבעם הביולוגי.


(3)



בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בו בהמות אם מטען הרכב כולל חומרים מסוכנים כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג - 1993
.


(א)
14.
תנאים סביבתיים

הנהג ימנע, ככל שהדבר ניתן, את חשיפתן של בהמות בזמן ההובלה לטלטולים, לחבטות, לזעזועים ותאוצה וכן יימנע, ככל האפשר, מהאצות חדות ומעצירות פתע, יאט במיוחד בסיבובים ויימנע, עד כמה שניתן, מתנועה בדרכים משובשות.


(ב)



בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בהמות ברכב אלא אם כן התקיימו אחד מאלה:


(א)
15.
אוורור

בדפנות הרכב פתחים המאפשרים תנועת אוויר חופשית לבהמות המובלות בו (בתקנה זו – רכב פתוח);


(1)




ברכב מותקנת ופועלת מערכת אוורור או צינון מכנית שאישר המנהל לאחר התייעצות עם מומחים ונציגי גורמים הנוגעים לעניין (בתקנה זו – כלי רכב מאוורר).

(2)




בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בהמות ברכב פתוח אלא אם כן התקיימו כל אלה:


(ב)





שטח כלי הרכב המשמש להובלת הבהמות מקורה או מכוסה ברשת צל;


(1)




משך ההובלה לא יעלה על שלוש שעות אם -


(2)




הטמפרטורה צפויה לעלות על 32 מעלות צלזיוס;


(א)





ההובלה מתבצעת בין השעות 10:00 ל- 17:00 בתקופה שבין 1 במאי ו-1 בנובמבר של כל שנה.


(ב)





בעל הרכב ומי שנוהג בו לא יוביל בהמות ברכב מאוורר אלא אם כן התקיימו שני אלה:


(ג)



פעולת מערכת האוורור איננה תלויה בפעילות מנוע הרכב;


(1)




ברכב קיימים פתחים מספיקים לאוורור טבעי במקרה של כשל במערכת האוורור.

(2)




נוצר עומס חום עקב כשל של מערכת האוורור ברכב מאוורר יפתח מי שנוהג בו את הפתחים, וידאג שהרכב יהא בתנועה רצופה במשך ההובלה, ככל שניתן; היה הכרח לעצור את הרכב, יעצור אותו במקום מוצל, ויבטיח קירור המטען בכל אמצעי סביר, לרבות התזת מים או פריקת הבהמות ביעד חלופי, לפי הצורך.


(ד)



לא ישא אדם באחריות על הפרת הוראה מהוראות תקנות אלה, אם הדבר היה נחוץ באופן מיידי להגנת בהמות והפגיעה הצפויה בהם כתוצאה מההפרה הייתה קטנה מזו שהייתה צפויה אלמלא ההפרה.


16.
צידוק מיוחד

הוראות תקנות 4 ו- 5 לא יחולו על הובלה של פחות מ-5 בבהמות למרחק שאינו עולה על 30 ק"מ.


17.
פטור מתחולה
אלה דינם – מאסר ששה חודשים
(א)
18.
עונשין

המוביל בהמות ללא משגיח בניגוד להוראות תקנה 4(א);
(1)




משגיח שהפר את חובת הפיקוח המוטלת עליו כאמור בתקנה 4(ב);
(2)




משגיח שהפר את חובתו לתת עזרה וטיפול לבהמה כאמור בתקנה 4(ד);
(3)




המטעין בהמה בכלי רכב לצורך הובלתה בניגוד לתקנות 6 או 9;
(4)




המוביל בהמה בניגוד לתקנה 7;
(5)




מי שאינו מספק לבהמה שבשליטתו גישה למזון ולמים, בניגוד לתקנה 8;
(6)




מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, העמסתה על רכב הובלה או פריקתה ממנו, והוא פועל בניגוד לתקנה 10;
(7)




בעל רכב שמוביל בהמות, שפועל בניגוד לתקנות 11 או 12;
(8)




מי שבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא והוא מאפשר הובלתן בתא אחד בניגוד לתקנה 13;
(9)




בעל רכב או נהג רכב, שמוביל בהמות ברכב בניגוד לתקנות 14(א) או 15;
(10)




נהג רכב שמוביל בהמות בניגוד לתקנה 14(ב).


(11)




אלה דינם – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:


(ב)



משגיח שאין בידיו בעת ההובלה ההוראות והאמצעים כאמור בתקנה 4(ג);


(1)




משגיח שראה שבמשך הובלת בהמות הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, ולא הודיע על כך בהתאם לתקנה 4(ה).


(2)




משגיח שהפר הוראה הנוגעת להיתר, לפי תקנות 5(א), (ג), (ד) או (ה);


(3)




נהג שאין ברשותו היתר, בניגוד לתקנה 5(ב).


(4)




תחילתן של תקנות 1, 2, 6, 7, 8, 9, 11, 13, 14, 15(ב) ו-16, 6 חודשים מיום פרסומן.


א.
19.
תחילה



תחילתן של תקנות 3, 4, 5, 10, 12, 15(א) ו-15(ג) ו-17, שנתיים מיום פרסומן.
ב.




� . ס"ח התשנ"ד, עמ' 56; ועמ' 304; התשס"א, עמ' 42.

� . ק"ת התשמ"ב, עמ' 1118.







� . ק"ת התשכ"ד, עמ' 837; התשס"ד, עמ' 742.

� . ק"ת התשמ"ב, עמ' 668; התשנ"ד, עמ' 1292.

� . ס"ח התשנ"ג, עמ' 28.

קוד המקור של הנתונים