PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט
1.3.2006
הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 531
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
שהתקיימה ביום רביעי א' באדר התשס"ו (1 במרס 2006) בשעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 01/03/2006
פרוטוקול
סדר היום
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994.
מוזמנים
¶
עו"ד מיכל סגן-כהן – סגנית היועץ המשפטי, משרד החקלאות
דגנית בן דב - שירותים וטרינריים, משרד החקלאות
ד"ר משה חיימוביץ' – מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות
ד"ר נדב גלאון – שירותים וטרינריים, משרד החקלאות
שלמה גראזי – עוזר מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות
עו"ד זהר שקלים – מ"מ ראש אגף הגנה על בעלי חיים, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד רחל אדם – סגנית יועץ משפטי, המשרד לאיכות הסביבה
טל רותם – לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד אהוד פלג – יועץ משפטי, נח
אורי יפה – יו"ר נח.
ד"ר צחי נבו – מנהל וטרינר, צער בעלי חיים ישראל
מנשה אליעזר – אנונימוס
מיכל צוייג – נח
עו"ד גלעד הלר – לשכת עורכי הדין
עו"ד יוהנה מיכאלי – לשכת עורכי הדין
עו"ד ראובן לדיאנסקי – יועץ משפטי, תנו לחיות לחיות
עו"ד יוסי וולפסון – יו"ר הוועדה לתקנות צער בעלי חיים
ישראל פלנבאום
מרב ישראלי
¶
"בעל הרכב" – כדי שזה יהיה ברור שזה לא כל אחד מאלה, אלא הבעל הרשום, אלא אם כן זה רכב בליסינג, אז הניסוח ישתנה:
מקריאה סעיף 2(2).
אהוד פלג
¶
היות שיש שם אחר-כך גם עניינים של כוונות ושל ידיעות, ההבחנה בין "בעל רכב" לבין "נהג" היא הבחנה רלוונטית.
כאן נוסף סעיף קטן
¶
"סיים אדם הכשרה, תינתן לו תעודת משגיח", שיהיה ברור שהוא עבר.
סעיף 4(א) עד המילים "תקנות אלה".
היו"ר אברהם פורז
¶
למה אנחנו אומרים "ככל שניתן"? כל דבר זה בסבירות, אבל כשאומרים "ככל שניתן" זאת יכולה להיות המלצה.
מרב ישראלי
¶
יש פה גם הפיכת נטל הראיה. אני אמשיך לקרוא ונדון בזה בהמשך הסעיף.
הקראת סעיף א(ב) מהמילים "נעברה עבירה".
היו"ר אברהם פורז
¶
זה בסדר, אבל לכן לא צריך "ככל שניתן". הוא חייב למנוע את הפרת התקנות, ואז יכול לתת את ההגנה. המילים "ככל שניתן" פירושן שזאת המלצה.
מרב ישראלי
¶
זה גם מוצדק, אני אנסה להסביר את זה; סעיף 4 (ב) קובע את החובה, ואחר-כך יש עבירה על החובה הזאת בתקנה 18. אם קובעים שהוא חייב למנוע הפרה של התקנות, אז הוא חייב למנוע הפרה של תקנות.
היו"ר אברהם פורז
¶
נכון, אבל אם הוא הפר את התקנות, אבל הוא עשה את זה ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות אז הוא לא חייב. זאת הגנה.
מרב ישראלי
¶
לא, אני אסביר. לפי תקנה 18, מי שיכול לעבור על התקנות זה גם המוביל, זה גם בעל הרכב, זה לא רק הוא. את עצמו הוא בוודאי יכול לנהל- -
היו"ר אברהם פורז
¶
הבנתי. האם לפי הנוסח לא יוצא שגם הוא חייב? אני לא מדבר על אחריות צד ג', אני מבין שהוא חייב לעשות כך שאחרים לא אבל לגבי עצמו?
מיכל סגן-כהן
¶
כשתגיע לבית-המשפט ותראה שהוא יכול היה לעשות דבר-מה נוסף, והוא לא עשה אותו ההגנה איננה עומדת לו.
מרב ישראלי
¶
סעיף 4 (ג) עד סוף סעיף 5(ג).
כאן נוסיף שהוא מחתים את מי שמקבל את (ב).
סעיף 5(ד) עד סוף סעיף 6(א)(1)
גלעד הלר
¶
יש לנו כאן הערה; "פציעתה או מחלתה קלה" – אם אין קביעה מי צריך לומר מה זה "מחלה קלה" או "פציעה קלה", אז אי אפשר לאכוף את הדבר הזה.
גלעד הלר
¶
אני מציע שתהיה בדיקת וטרינר בכל מקרה, לפי פקודת מחלות בעלי חיים. אם כל בעלי החיים נבדקים ממילא, אפשר להוסיף סעיף שאותו ווטרינר בודק את בעלי החיים לא רק מבחינת בריאות העם- -
היו"ר אברהם פורז
¶
היות שאני חבר הכנסת היחיד פה אני אומר לכם שההוראה הזאת סבירה. אין דרך להתחיל לבדוק את כולם. אני מניח שזה שיקול דעת; אם הוא רואה שיש פציעה קלה, זאת לא בעיה. אם הוא רואה משהו חמור - -
מרב ישראלי
¶
6 (ב) עד המילים "התשכ"ד 1964.
כאן נוספו מספר מילים, שהיא מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה.
המשך "ובלבד שבתעודה" עד סוף 7(ב).
היו"ר אברהם פורז
¶
אתה יודע אם הקביעה על משך ההובלה היא בינלאומית? יש איזו נורמה – 6 שעות לצאן, ו- 4 שעות חזירים?
גלעד הלר
¶
הנושא של "נסיבות המצדיקות זאת" הוא בעייתי. גם כאן וגם בסעיף 6(2) יש "הנסיבות מחייבות זאת" או "מצדיקות זאת". זה אומר שאי-אפשר יהיה לבוא בטענות לאף אחד.
היו"ר אברהם פורז
¶
כשכותבים את זה הכוונה היא שיש הוראה ויש יוצאים מן הכלל. כמובן, שאם נתחיל לצמצם מהכלל לכלל זה רע, אבל אני לא מאמין שזה יקרה. יש חשיבות שהתקנות האלה יאושרו, זה בכל זאת מכניס נורמות לעסק הזה. עוד מעט יש בחירות, ואני לא יודע מה יהיה, אז בואו נתקדם.
מרב ישראלי
¶
פה זה מי שהוא הסמיך.
המשך סעיף 7 (ד) עד המילים "החזקה מתאימים".
המילים "אין בהוראת תקנת משנה זו כדי לפטור מאחריות את האחראים לעיכוב" הן כנראה מיותרות כאן כי הייתה הוראה, והיא נבדקה. אז מוחקים את הסיפא הזה.
המשך סעיף 8(א)
מרב ישראלי
¶
8 (ב).
לסעיף 9(א) בגלל ניסוח תוסף רישא: "בעת איסוף בהמות, הטענתן ופריקתן", כדי שיהיה ברור שזה מדבר על זה.
9(א) עד 9(ב)
גלעד הלר
¶
אני חוזר לאותה הערה; מי קובע מה היה נחוץ ומה לא היה נחוץ באופן סביר? חייבת להיות פה רשימה סגורה, אי-אפשר להשאיר פה שיקול דעת לאנשים שנמצאים בשטח, אם זה סביר או לא סביר בנסיבות העניין. זה פשוט עושה קלסתר להוראת החוק הזאת.
היו"ר אברהם פורז
¶
אולי אפשר להגיד "אם הוא נקט אמצעים סבירים לצורך העניין". אני לא רוצה לכתוב "מכות". אני לא רוצה לתת לגיטימציה למכות. אפשר לדחוף, אפשר למשוך בחבל, לא צריך דווקא להכות.
אהוד פלג
¶
אבל איזה אמצעים? צריך להיות סיוג. הסיוג הוא תוך שימוש במינוח של גרימת סבל שנאסר בחוק בעלי חיים. צריך להכניס אותו כאן.
יוסי וולפסון
¶
אפשר להוביל בהמות ולגרום להן לזוז גם בלי להכות אותן ובלי להשתמש בשוקר חשמלי. זה עניין של הכשרה ושל שיטות עבודה קיימות ואפשריות. אני יכול לפרט שימוש בשטח שנמצא קצת מאחורי הבהמה, בהנפת דגלים, מתקנים נכונים.
יוסי וולפסון
¶
צריך שהקורס הזה יעבור בישראל. לכן יש גם הוראה להכשרת משגיחים. בסעיף הזה יש הגבלות מסוימות: אסור להכות בהמה צעירה ואסור להכות בראש. אפשר להטיל עוד מגבלות; באירופה המגבלות יותר מוגדרות וברורות – שם אסור להכות אותה בכלל, אלא רק עם מאיץ חשמלי, ולכך יש הוראות. אפשר ללכת על הסקלה הזאת גם בכיוון של הגנה על בעלי החיים וגם בכיוון ההפוך. אני לא רוצה שהתקנות ייפלו על הנקודה הזאת, אבל אני לא לגמרי שלם עם התקנה הזאת.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני מציע שיהיה כתוב: "לא יישא אדם באחריות פלילית, אם נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין".
מרב ישראלי
¶
אם הרושם הוא שאסור להכות, אבל "אולם הוא לא נתן באמצעים סבירים", זה לא אומר שמותר לו להכות בנסיבות מסוימות.
יוסי וולפסון
¶
הבעיה שלי עם ההצעה היא שדווקא עם הגדרת החריג יש הגדרה של איסור מוחלט. אסור להכות אותה, אלא אם כן היא בוגרת, והמכה לא פגעה בראש. אז יש לפחות הגנה על בעלי חיים צעירים וכנגד מכות בראש. כל השאר נשאר עמום, וזאת בעיה.
נדב גלאון
¶
הנחת העבודה של החקלאי היא שהבהמה צריכה להישחט בתנאים ראויים כדי לא לפגוע בפרנסתו. ברגע שחותכים לה את העור, דוקרים את ישבנה במסמרים – ערך הבהמה יורד.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני לא רוצה שבספר החוקים יהיה כתוב שמותר להכות חיות. לכן אני רוצה להשתמש במינוחים שאפשר להפעיל אמצעים פיסיים כמו דחיפה, משיכה, ואולי גם מכה, אבל אני לא רוצה להגיד "מכה", זה לא יפה ולא אלגנטי. אני מציע: "אמצעים פיסיים ללא גרימת סבל".
מיכל סגן-כהן
¶
"ללא גרימת סבל", זה בכלל לא יכול להיות. אנחנו מקלקלים את התקנות כי מה שיקרה, אדם ישכנע את השופט שאלה היו האמצעים הפיסיים הסבירים.
יוסי וולפסון
¶
התקנות האלה נוסחו בעבודה מאוד קשה. יש פה כמה איסורים: איסור על השלכת בהמה, ולו אין לו חורים. כשאומרים שאמצעים פיסיים סבירים הם מותרים, ההיתר הזה יחול גם על השלכה. כשכתוב פה "הכאה", זה מבחין בין השלכת הבהמה שתמיד תהיה אסורה לבין ההכאה. לכן צריך להיזהר.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני לא חושב שאפשר להכניס לחקיקת משנה הכאת בעלי חיים. זה יכול להיות גם דחיפה, משיכה, לא צריך להכניס את המילה "הכאה".
מרב ישראלי
¶
זה לא יהיה על השלכה. (ב) יהיה: "לא ישליך אדם בהמה" (ג) "לא יכה אדם בהמה במקל או במכשיר אחר, לרבות במאיץ חשמלי, ואולם לא יישא אדם באחריות פלילית על שימוש סביר בכוח כלפי בהמה אם היא בוגרת, והשימוש בכוח היה נחוץ באופן סביר בנסיבות העניין, והמכה לא פגעה בראשה".
אהוד פלג
¶
האישור מראש ובכתב מווטרינר יכול להתפרש שאפשר להוציא אישור מווטרינר בלי שהיה במקום וראה את הצורך בשימוש הזה.
מרב ישראלי
¶
לא צריך.
סעיף 10 עד "תנאים אלה".
עורך דין פלג, זה בעניין של מי האחריות, זה ספציפית כל פעם לפעולה. בתקנה 18 של העונשין צריך לבדוק אם זה מקביל למי שעושה את הפעולה, ואם יש חסר.
סעיף 10 (1) עד 10(2)
מרב ישראלי
¶
זה לא עולה. 2 סנטימטר במרחק זה לכאורה קבוע, ואין אפשרות לסטות ממנו לפי הניסוח הזה.
סעיף 10(3) עד 12(2).
מרב ישראלי
¶
ב- 10 בעניין של הרמפות כתוב: "מי שבהמה נמצאת בשליטתו", וב- 11 וב- 12 צריך להוסיף "בעל הרכב שהבהמה נמצאת בשליטתו".
מיכל סגן-כהן
¶
אני עדיין לא מבינה את העניין הזה. "בעל הרכב או מי שהבהמה נמצאת בשליטתו", נכון? אם בחברה של משאיות בעל הרכב הודיע שהוא נקט את כל האמצעים ועמד בחובתו; לפי הניסוח פה, אם העובד לא ציית, גם בעל הרכב אחראי.
מרב ישראלי
¶
אבל השאלה היא מה קרה אחרי שנעברה העבירה, לא מראש. השאלה כאן היא מי עובר את העבירה בדיעבד. אני לא בטוחה שאת תופסת כאן כפי שאת רוצה לתפוס מהניסוח הזה.
יוסי וולפסון
¶
בדרך כלל אין לו הרבה אפשרות להגיד "אל תעמיסו לי". יש אחריות לנהג על אופן הנסיעה, אבל יש משגיח, ויש מי שהבהמה הייתה בשליטתו בנקודת המוצא - -
גלעד הלר
¶
גם כאן יש כל כך הרבה סייגים. אם ראית בעל חיים שעף על הדפנות או נפל, אי אפשר לאכוף את הדבר הזה, כי תמיד הוא יוכל להגיד שלא ניתן היה.
מיכל סגן-כהן
¶
אוטובוס ילדים שנוסע לפניו בלם בפתאומיות, אז הוא לא יעצור כי יקרה משהו לפרות חס-וחלילה?
אהוד פלג
¶
מי שהיה בדרכים שמובילות לרפתות יודע שהקטע האחרון של הדרך חייב להיות משובש, כי לא סוללים שם כבישים. במקומות האלה צריכה להיות חובה של נהיגה במהירות מקסימלית שתיקבע.
היו"ר אברהם פורז
¶
כשהבהמות האלה יגיעו לאיזה מקום חבוטות- -אין מה לעשות. נתקדם. אני מחכה כבר 15 שנה לתקנות האלה.
מרב ישראלי
¶
סעיף 15.
צריך להיות "בתקנות אלה" או "להלן" כי השתמשנו בזה אחר-כך.
סעיף 15(2).
צריך להגדיר את "נציגים או גורמים הנוגעים לעניין".
יוסי וולפסון
¶
חייבים להיות נציגים כי השאלה פה היא לא רק שאלה מדעית, אלא גם שאלה עקרונית של עידוד אינטרסים. יש אנשים מהתעשייה שיגידו, זה ההוצאות שיש לנו; ויהיו אנשים מהארגונים שיגידו- -
מיכל סגן-כהן
¶
לא. אז פה האיזון מופר מכיוון שאם אתה אומר "לרבות מומחים" – יש מומחים לתחבורה, יש מומחים לבנייה, ויש מומחים לחקלאות.
מרב ישראלי
¶
זאת התייעצות מכוח החוק. הוא יכול להתייעץ עם מי שהוא רוצה; אנחנו רוצים להגיד מי כדי להחליט על זה עקרונית. כאן השאלה היא מה ההתייעצות מכוח החוק, אלו עמדות הוא צריך לשמוע מכוח החוק, לא מי הם אנשי המקצוע שלו, זה ברור שהוא יתייעץ.
היו"ר אברהם פורז
¶
לא צריכים לפרט את כל הארגונים, אפשר לפרט אחד או שניים. ממילא הוא לא חייב לקבל את העמדה שלהם למרות חובת ההתייעצות.
יוסי וולפסון
¶
ההערה המהותית ביותר ששמעתי היום על התקנות האלה היא שאין פה התייחסות לטמפרטורת מינימום ולרטיבות, ויש בעיה בארץ עם הנושא הזה כי גם חזירים רטובים בטמפרטורה של 20 מעלות זאת בעיה. אני מציע שהתקנות יאושרו כמות שהן, אבל אולי הוועדה תבקש ממשרד החקלאות לעשות עבודה על נושא של טמפרטורות מינימום.
מרב ישראלי
¶
זה פוטר מזה שצריך להיות משגיח יחד עם הבהמות האלה, וזה פוטר אותו מהצורך לקבל היתר, לפי תקנות מחלות בעלי חיים.
אהוד פלג
¶
אז מי ימלא את חובותיו של המשגיח? צריך להיות פה ציון כי אם מורידים אותו, מישהו אחר צריך למלא את התפקיד.
נדב גלאון
¶
- - -מי שרוצה לנסוע עם 3 עזים, את מצפה שהוא ייקח אישור ממישהו? הוא יודע להעמיס שלושה עזים, והוא נוסע.
מרב ישראלי
¶
זה 4(ב) – חצי שנה מאסר. להפך, אתה עושה את זה פחות חמור.
סעיף 18(ב)(3) עד 19(א).
אני אגיד בדיוק מה זה: התחילה לשנתיים זה הכשרת משגיחים, חובה של משגיח, היתר הובלה, הנושאים של מעבר, כבש, רמפה ומשטח הטענה, מרחב ההובלה, אוורור ופטור.
מרב ישראלי
¶
יש כאן מספר תיקונים. הוספנו שצריך לכתוב אם זה רכב פתוח ומאוורר, והוספנו את חתימת המקבל. יש גם תיקון טכני בסוף של 55 - - -
אהוד פלג
¶
בסעיף 3 בהכשרת המשגיחים לא הוכנס זיהוי סימני מצוקה, הוכנס פה צורכי רווחה ושיטות למזעור סבל. אבל המשגיח הוא זה שצריך לזהות סימני מצוקה. צריך לכלול את זה בהכשרה, לא צריכה להיות התנגדות לעניין הזה.
מנשה אליעזר
¶
לגבי 19(ב) אנחנו אומרים שהתחילה של שאר התקנות הוא רק בעוד שנתיים בגלל הכשרת המשגיחים. אבל אז נוצר מצב שאם אחרי חצי שנה כבר הכשרתי משגיח כל החובות של המשגיח לא חלות עליו.
היו"ר אברהם פורז
¶
כן, אבל אין לנו דרך אחרת.
אישרנו את התוספת הראשונה, עכשיו תוספת שנייה. אני לא יודע אם הטבלאות האלה סבירות. הן סבירות, יוסי?
היו"ר אברהם פורז
¶
לי אין ידע אישי על הדברים האלה; אני סומך על יוסי, והוא אומר שזה גם קריטריון של הקהילה האירופית. מה שטוב להם יהיה טוב גם לנו.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני לא יודע מה עושה שר החקלאות; אני העתקתי את כל התקנות האלה מיוסי וולפסון, והעברתי אותן לחקיקה ראשית, והן היו פה כבר. השרה ציפי לבני אמרה שהיא מחכה למשרד החקלאות עוד חצי שנה, ושאם עוד חצי שנה הם לא גומרים את כל התקנות היא תעביר את החוק הזה להצבעות. איפה אני אהיה בעוד כמה חודשים, איפה היא תהיה בעוד כמה חודשים – אני לא יודע. בגדול, מתוך הנחה ש"קדימה" היא מפלגה חזקה, ושהשרה ציפי לבני היא גורם משמעותי ב"קדימה", תהיה לכם כתובת. אפשר לדבר איתה בתחום של צער בעלי חיים.
מיכל סגן-כהן
¶
אחרי החקיקה של התוספות שיזמת אמרנו לך שאנחנו מבקשים שייתנו לנו זמן מספיק לכתוב את זה נכון. מאז התקדמנו, אנחנו עומדים לסיים את תקנות האחזקה, וכשנסיים נקבל לתקנות עופות. נעשה את זה בצורה ראויה, אחראית ומהימנה.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני מודה על ההצהרה. את יכולה להבין אותי שכבר ב- 99' הגשתי עתירה, ומאז עברו 5 שנים ואין תקנות, ומאז עברו עוד 5 שנים.
ישראל פלנבאום
¶
הבעיה של הפרה היא חום ולא קור.
הישיבה ננעלה ב-14:25
מצ"ב נספח תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) התשס"ו-2006
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) התשס"ו – 2006
בתוקף סמכותי לפי סעיף 19 (2) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד- 1994
(להלן – החוק), באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
מטרת תקנות אלה לצמצם את סבלן של בהמות בעת הובלתן, תוך התחשבות בצרכי החקלאות.
1.
מטרה
FORMDROPDOWN
בתקנות אלה –
2.
הגדרות
בקר, צאן גמלים, וחזירים;
"בהמות" -
אחד מאלה
¶
"בעל הרכב" -
הבעל הרשום ברשיון הרכב;
(1)
לעניין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;
(2)
העברת בהמה ממקום אחד למשנהו באמצעות כלי רכב לרבות טעינתה ופריקתה;
"הובלה" -
היתר שניתן לפי תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982
;
"היתר" -
מנהל השירותים הווטרינרים או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
"המנהל" –
אדם שעבר הכשרה כאמור בתקנה 3;
"משגיח" -
משך הזמן שמתחילת ההובלה עד סיום ההובלה;
"משך ההובלה"-
המקום שהוטענה בו הבהמה על כלי רכב;
"נקודת המוצא"-
המקום שנפרקה בו הבהמה מכלי הרכב;
"נקודת יעד" -
רגע הפריקה של הבהמה האחרונה מכלי הרכב;
"סיום ההובלה"-
בתמורה או שלא בתמורה;
"עיסוק" -
רכב או חלק ממנו שאיננו מחולק במחיצות פנימיות;
"תא הובלה" -
רגע התפיסה של הבהמה הראשונה לצורך הטענתה על כלי הרכב שישמש להובלתה;
"תחילת ההובלה" -
תכנית להכשרת משגיחים תכלול למידה של
¶
(א)
3.
הכשרה
משגיחים
תקנות אלה;
(1)
טכניקות הובלה וצורכי רווחה של בהמות;
(2)
שיטות למזעור סבלם של בהמות בהובלה.
(3)
תכנית ההכשרה תוגש לאישור המנהל; ראה המנהל כי התכנית תואמת את מטרות החוק יאשרה, ורשאי הוא לאשרה בתנאים.
(ב)
לא יוביל אדם בהמות, אלא אם כן הוא משגיח או שבמשך ההובלה כולה נוכח משגיח.
(א)
4.
חובת השגחה ופיקוח
המשגיח חייב בהשגחה על הבהמות ברציפות או בפרקי זמן קצובים לפי נסיבות ההובלה ורגישותן של הבהמות המובלות וכן חייב הוא לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה.
נעברה עבירה לפי תקנה 18 רואים את המשגיח כמי שהפר את חובתו כאמור זולת אם הוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
(ב)
בעת ההובלה יהיו בידי המשגיח הוראות ואמצעים להזעקת עזרה, לרבות עזרה וטרינרית במקרה חירום.
(ג)
נפגעה בהמה במשך ההובלה, ידאג המשגיח למתן עזרה ראשונה במהירות האפשרית, ובמידת הצורך לטיפול על ידי רופא וטרינר או להמתת חסד.
(ד)
ראה משגיח במשך הובלת בהמות כי הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך לאלתר לממונה, בכתב.
(ה)
לפני תחילת כל הובלה ימלא המשגיח במקום שיועד לכך בהיתר את הפרטים הרשומים בתוספת הראשונה.
(א)
5.
היתר הובלה
ההיתר יהיה ברשות הנהג בעת ההובלה, ועותק אחד שלו יימסר למי שמוסמך לדרוש אותו לפי כל דין, אם דרש.
(ב)
בתום ההובלה יוסיף המשגיח במקום שיועד לכך בהיתר את מקום ומועד סיום ההובלה ואירועים מיוחדים אם התרחשו.
(ג)
בסיום ההובלה ישלח המשגיח עותק אחד של ההיתר ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה נמצאת נקודת היעד; היתר שהתקבל בלשכה וטרינרית יישמר לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים.
(ד)
עותק אחד לפחות של ההיתר יישמר בידי המשגיח לתקופה שלא תפחת משנה.
(ה)
לא יטעין אדם בהמה בכלי רכב לצורך הובלתה –
(א).
6.
הובלה אסורה
אם היא חולה או פצועה, למעט –
לצורך טיפול רפואי, ולמעט אם פציעתה או מחלתה קלה ואינה משפיעה על רווחתה בעת ההובלה;
(1)
אם היא המליטה במהלך 48 השעות שלפני ההובלה, למעט לצורך טיפול רפואי;
(2)
אם קיימת אפשרות ממשית שהובלתה תגרום לה, עקב מצבה, לעקה חמורה.
(3)
על אף האמור בתקנת משנה (א) -
(ב)
ניתן להטעין בהמה לשחיטה דחופה כמשמעותה בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד – 1964
, ובלבד שבתעודה שנתן רופא וטרינר בהתאם לתקנה האמורה קבע הרופא הווטרינר תנאי הובלה הולמים למצבה ואת משך הזמן המרבי להובלתה;
(1)
רשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הובלה אם ראה שהנסיבות מחייבות זאת.
(2)
לא יוביל אדם בהמה אם משך ההובלה עולה על -
(א)
7.
זמני ההובלה
שש שעות לצאן, בקר וגמלים;
(1)
ארבע שעות לחזירים.
(2)
מוביל בהמה יובילה ללא הפסקות ובאופן רצוף בנסיבות העניין.
(ב)
המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר משך הובלה ארוך מזה הנקוב בתקנת משנה (א) אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ג)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) מותרים עיכובים הנחוצים לרווחת הבהמות המובלות, או הנחוצים לשם בדיקות וטרינריות, בדיקות מכס, בדיקות ביטחוניות ובדיקות מטעם גורמי פיקוח וטרינרים, ובלבד שעיכובים אלה לא יימשכו מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב;
גורמי עיכוב כאמור יובאו בחשבון לפני תחילת ההובלה ויינקטו כל האמצעים למניעתם, לצמצומם או להכוונה מראש של הבהמות לנקודת יעד חלופית.
(ד)
עוכבה הובלת בהמות, ינקוט המשגיח בכל האמצעים הנחוצים לטיפול בהן ובמידת הצורך לפריקתן או להעברתן לתנאי החזקה מתאימים; אין בהוראות תקנת משנה זו כדי לפטור מאחריות את האחראים לעיכוב.
(ה)
אדם שבהמה נמצאת בשליטתו בנקודת המוצא ייתן לה גישה מלאה למזון ולמים, עד לטעינתה על כלי רכב ואולם לחזיר המובל לשחיטה אין לתת מזון לאחר השעה השמינית שלפני טעינתו.
(א)
8.
מזון ומים
בנקודת המוצא והיעד
אדם שבהמה נמצאת בשליטתו מעת פריקתה מכלי רכב, ייתן לה גישה למים מיד עם פריקתה.
(ב)
לא יטעין אדם צאן בכלי רכב, אלא אם כן תא ההובלה שבו נטען הצאן, מואר.
(א)
9.
איסוף בהמות
הטענתן ופריקתן
לא ישליך אדם בהמה, לא יכה אותה במקל או במכשיר אחר לרבות במאיץ חשמלי, ואולם לא ישא אדם באחריות פלילית על הכאת הבהמה אם היא בוגרת, הכאתה הייתה נחוצה באופן סביר בנסיבות העניין והמכה לא פגעה בראשה.
(ב)
לא ירים אדם בהמה על ידי תפיסה בראשה, בקרניה, בזנבה או בפרוותה.
(ג)
לא ידחוף אדם בהמה ולא יגרור אותה באמצעים מכניים.
(ד)
לא יתלה אדם בהמה באוויר.
(ה)
הוראות תקנות משנה (ד) ו-(ה) לא יחולו לעניין הטענת או פריקת בהמה באמצעים מכניים המתאימים לסוגה ובלבד שניתן לכך מראש ובכתב אישור של רופא וטרינר, שפורטו בו האמצעים המכניים, הנסיבות והנימוקים לאישור השימוש בהם.
(ו)
מבלי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) עד (ו), לא יעשה אדם התופס בהמה לשם הובלתה, מטעין אותה בכלי רכב, או פורק אותה ממנו, דבר שיש אפשרות ממשית שיגרום לה עקה חמורה.
(ז)
מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, טעינתה בכלי ההובלה או פריקתה ממנו, לא יאסוף, יעמיס או יפרוק כאמור, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
10.
מעבר, כבש (רמפה) ומשטח הטענה
המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה המיועד למעבר בהמות לצורך איסופן, העמסתן ופריקתן בנוי או מרופד באופן שמונע החלקה של הבהמות, נפילתן או פגיעה אחרת בהן, וכן באופן שמאפשר ניקויו וחיטויו;
(1)
היה הכבש משופע, אין השיפוע עולה על 30 מעלות ועל גבי הכבש מותקנים פסי רוחב שגובהם שני סנטימטרים והמרחק ביניהם 20 סנטימטרים;
(2)
המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה מצוידים בדפנות המונעות נפילת בהמות מהם ואשר חוסמות את שדה הראייה של בהמות לצדדים;
(3)
המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה עשויים באופן שאינו מאפשר לבהמות לראות דרכם;
(4)
לעוסקים בהטענה יש גישה נוחה לכל קטע של המעבר, הכבש ומשטח ההטענה המיועד למעבר הבהמות.
(5)
בעל רכב, לא יוביל בהמה ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא אם כן התקיימו בתאי ההובלה תנאים אלה:
11.
תאי הובלה
דפנות התאים חזקות דיין לשאת את משקל הבהמות ולעמוד בתנאי ההובלה;
(1)
אין בתאים בליטות או חריצים העלולים לפגוע בבהמות או שהבהמות עלולות להילכד בהם;
(2)
רצפת התאים אינה משופעת והיא עשויה מחומר המונע החלקה;
(3)
פתח תא ההובלה יהיה בנוי באופן שמאפשר הכנסת בהמות, הוצאתן וסגירת התא ללא חשש לפגיעה בבהמות;
(4)
מבנה הרכב והתאים מאפשר פיקוח מבחוץ על מצב הבהמות שבתוכם;
(5)
תאי ההובלה יהיו נקיים לפני תחילת כל הובלה, ינוקו לאחר סיומה ויחוטאו בחומר שאושר לכך לפי לתקנות מחלות בעלי-חיים (תכשירים כימיים), התשמ"ב-1982
.
(6)
בעל הרכב לא יוביל בהמות ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא בהתקיים תנאים אלה:
12.
מרחב בהובלה
צפיפות הבהמות בתא ההובלה לא תעלה על הקבוע בתוספת השנייה לגבי אותו סוג של בהמות;
(1)
בתא אחד לא יובלו יותר משלושים כבשים או יותר מעשרים חזירים.
(2)
מי שהבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא לא יאפשר הובלה בתא אחד של:
13.
הפרדה בין בהמות
בהמות העלולות לפגוע זו בזו;
(1)
בהמות ממינים ביולוגים שונים או בגדלים שונים באופן משמעותי; ואולם הוראה זו לא תחול על הובלת עזים וכבשים שמקורם באותו עדר;
(2)
פרטים שעוינים זה את זה על בסיס פרטני או מתוך טבעם הביולוגי.
(3)
בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בו בהמות אם מטען הרכב כולל חומרים מסוכנים כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג - 1993
.
(א)
14.
תנאים סביבתיים
הנהג ימנע, ככל שהדבר ניתן, את חשיפתן של בהמות בזמן ההובלה לטלטולים, לחבטות, לזעזועים ותאוצה וכן יימנע, ככל האפשר, מהאצות חדות ומעצירות פתע, יאט במיוחד בסיבובים ויימנע, עד כמה שניתן, מתנועה בדרכים משובשות.
(ב)
בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בהמות ברכב אלא אם כן התקיימו אחד מאלה:
(א)
15.
אוורור
בדפנות הרכב פתחים המאפשרים תנועת אוויר חופשית לבהמות המובלות בו (בתקנה זו – רכב פתוח);
(1)
ברכב מותקנת ופועלת מערכת אוורור או צינון מכנית שאישר המנהל לאחר התייעצות עם מומחים ונציגי גורמים הנוגעים לעניין (בתקנה זו – כלי רכב מאוורר).
(2)
בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בהמות ברכב פתוח אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(ב)
שטח כלי הרכב המשמש להובלת הבהמות מקורה או מכוסה ברשת צל;
(1)
משך ההובלה לא יעלה על שלוש שעות אם -
(2)
הטמפרטורה צפויה לעלות על 32 מעלות צלזיוס;
(א)
ההובלה מתבצעת בין השעות 10:00 ל- 17:00 בתקופה שבין 1 במאי ו-1 בנובמבר של כל שנה.
(ב)
בעל הרכב ומי שנוהג בו לא יוביל בהמות ברכב מאוורר אלא אם כן התקיימו שני אלה:
(ג)
פעולת מערכת האוורור איננה תלויה בפעילות מנוע הרכב;
(1)
ברכב קיימים פתחים מספיקים לאוורור טבעי במקרה של כשל במערכת האוורור.
(2)
נוצר עומס חום עקב כשל של מערכת האוורור ברכב מאוורר יפתח מי שנוהג בו את הפתחים, וידאג שהרכב יהא בתנועה רצופה במשך ההובלה, ככל שניתן; היה הכרח לעצור את הרכב, יעצור אותו במקום מוצל, ויבטיח קירור המטען בכל אמצעי סביר, לרבות התזת מים או פריקת הבהמות ביעד חלופי, לפי הצורך.
(ד)
לא ישא אדם באחריות על הפרת הוראה מהוראות תקנות אלה, אם הדבר היה נחוץ באופן מיידי להגנת בהמות והפגיעה הצפויה בהם כתוצאה מההפרה הייתה קטנה מזו שהייתה צפויה אלמלא ההפרה.
16.
צידוק מיוחד
הוראות תקנות 4 ו- 5 לא יחולו על הובלה של פחות מ-5 בבהמות למרחק שאינו עולה על 30 ק"מ.
17.
פטור מתחולה
אלה דינם – מאסר ששה חודשים
¶
(א)
18.
עונשין
המוביל בהמות ללא משגיח בניגוד להוראות תקנה 4(א);
(1)
משגיח שהפר את חובת הפיקוח המוטלת עליו כאמור בתקנה 4(ב);
(2)
משגיח שהפר את חובתו לתת עזרה וטיפול לבהמה כאמור בתקנה 4(ד);
(3)
המטעין בהמה בכלי רכב לצורך הובלתה בניגוד לתקנות 6 או 9;
(4)
המוביל בהמה בניגוד לתקנה 7;
(5)
מי שאינו מספק לבהמה שבשליטתו גישה למזון ולמים, בניגוד לתקנה 8;
(6)
מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, העמסתה על רכב הובלה או פריקתה ממנו, והוא פועל בניגוד לתקנה 10;
(7)
בעל רכב שמוביל בהמות, שפועל בניגוד לתקנות 11 או 12;
(8)
מי שבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא והוא מאפשר הובלתן בתא אחד בניגוד לתקנה 13;
(9)
בעל רכב או נהג רכב, שמוביל בהמות ברכב בניגוד לתקנות 14(א) או 15;
(10)
נהג רכב שמוביל בהמות בניגוד לתקנה 14(ב).
(11)
אלה דינם – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(ב)
משגיח שאין בידיו בעת ההובלה ההוראות והאמצעים כאמור בתקנה 4(ג);
(1)
משגיח שראה שבמשך הובלת בהמות הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, ולא הודיע על כך בהתאם לתקנה 4(ה).
(2)
משגיח שהפר הוראה הנוגעת להיתר, לפי תקנות 5(א), (ג), (ד) או (ה);
(3)
נהג שאין ברשותו היתר, בניגוד לתקנה 5(ב).
(4)
תחילתן של תקנות 1, 2, 6, 7, 8, 9, 11, 13, 14, 15(ב) ו-16, 6 חודשים מיום פרסומן.
א.
19.
תחילה
תחילתן של תקנות 3, 4, 5, 10, 12, 15(א) ו-15(ג) ו-17, שנתיים מיום פרסומן.
ב.
� . ס"ח התשנ"ד, עמ' 56; ועמ' 304; התשס"א, עמ' 42.
� . ק"ת התשמ"ב, עמ' 1118.
� . ק"ת התשכ"ד, עמ' 837; התשס"ד, עמ' 742.
� . ק"ת התשמ"ב, עמ' 668; התשנ"ד, עמ' 1292.
� . ס"ח התשנ"ג, עמ' 28.