כנסת פתוחה

PAGE
7
ועדת הכלכלה

22.02.06

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 591

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, כ"ד בשבט, התשס"ו (22 בפברואר, 2006) בשעה 12:45

תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשס"ו-2006

תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

דניאל בנלולו

דוד טל

דני קורן

משרד התקשורת: אבי בלשניקוב – מנכ"ל

עו"ד נגה רובינשטיין – יועמ"ש

ד"ר אסף כהן

יגאל לוי

עו"ד ברוריה מנדלסון

אבי אזוז

גולן יוסיפון

עו"ד רונן ריינגולד

מירה דאובוג

ערן ניצן

עו"ד אלדד דוכן

אבי הוכמן – מנכ"ל

עו"ד ישראל איתן

ברוך טפר

אתי בנדלר

עדית חנוכה

לאה קיקיון

תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשס"ו-2006

תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס"ו-2006

שלום לכולם, אני פותח את הדיון השני. הנושא הוא – תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס"ו – 2005.


קיבלתי בקשה של משרד התקשורת, ולא רציתי לדחות את הדיון. אמרתי שנביא את העניין לדיון והמנכ"ל יגיד בדיון את מה שיש לו לומר.

הערה לסדר – אנחנו פנינו ליושב ראש הוועדה וביקשנו לקיים דיון ולאשר את התקנות האלה, לקראת הפיכתה של רשות הדואר לחברה ב- 1 למרץ. אכן, בזמן האחרון, משרד התקשורת ומשרד האוצר מעסיקים יתר על המידה את הוועדה הזו, ואני, באופן ישיר, רוצה להודות. אני ער למה שהעיר חבר הכנסת טל קודם. אני פניתי מבעוד מועד ליושב ראש הוועדה וביקשתי להסיר את התקנות האלה מסדר היום של הישיבה היום וזאת לאור – משא ומתן שמתנהל כרגע - -

היושב-ראש לא הסכים.

אני פניתי. ניהלנו סיג ושיח – ויושב ראש הוועדה ביקש ממני, בעצם, להגיד את הדברים שאמרתי לו כאן, בפני הוועדה.

זה לאור מה? מה אמרת לו?

לאור משא ומתן, לאור סיג ושיח שמתנהל בינינו, משרד התקשורת, ובין משרד האוצר ובין חברת הדואר העתידית, קרי, רשות הדואר הנוכחית. אנחנו באנו לוועדה עם סט של תקנות. אנחנו הגענו לכאן עם סט של תקנות שאותן ביקשנו לאשר. התקנות האלה - ישנם מספר רב של הערות מצד רשות הדואר לגביהן - -

יש שינויים בין השירות הנוכחי לבין מה שאתה מביא לנו?

לא. אנחנו הולכים בגישה של סטטוס קוו בכל מה שקשור לשירות האוניברסאלי. בתקנות האלה שהבאנו יש מספר שינויים. יכולנו לבוא כממשלה בצורה דורסנית, ולהגיד – ניהלנו משא ומתן עם רשות הדואר, ערכנו שימועים, ישבנו בדיונים ליליים ויש לנו הסכמות כאלה ואחרות. אנחנו ביממה האחרונה עלינו על מסלול של הידברות חיובי מאד עם רשות הדואר ועם ועד העובדים, למספר תיקונים כאלה ואחרים.

למה רק עכשיו? ב- 1 למרץ זה נכנס לתוקף.

מסיבה פשוטה, וגם הבהרתי לך: אין מה לעשות. בתהליכי משאים ומתנים בין ממשלה ובין עובדים בשירות הציבורי, הכנסת, ככנסת ישראל, משמשת כקטליזטור, לצורך העניין – חיובי. ומעצם העובדה שאנחנו הלחצנו את כל המערכות, בתום לב, שאנחנו מגיעים לוועדת הכלכלה, ואלה התקנות, וזה מה שאנחנו הולכים לאשר, כל הגורמים עלו על דרך המלך, התחילו לרדת מהעץ, ואנחנו נמצאים היום במסלול חיובי שלעניות דעתי בתקופה הקרובה מאד, שאלה של ימים או שבועיים –שלושה, נוכל להגיע להסכמות.

מתי יסתיים הנושא? מדובר על 1 למרץ.

אני יודע, חברים.

כבודו בדק את הסטטוס המשפטי - מה יקרה מ- 1 למרץ כאשר לא יהיה השירות האוניברסאלי הזה? מה יהיה המצב? אני חושב שזו בעיה משפטית.

ראשית - אחת האופציות שעומדות בפני משרד התקשורת זה שברשיון שתקבל חברת הדואר בתחילת מרץ יופיע נספח ובו יהיה כתוב בדיוק מה עקרונות הסטטוס קוו שנשמרים בכל מה שקשור באוניברסאליות, עליה מחויבת רשות הדואר וחברת הדואר. זו אופציה אחת.

ואז זה מיתר את הדיון ב - -?

זה מייתר למספר ימים כי אנחנו נגיע עם תקנות, כי אתם, בסופו של דבר, כוועדת הכלכלה, תצטרכו לאשר את התקנות האלה.

אבל יהיה פרק זמן שמשרד הדואר או משרד התקשורת יעבור על החוק, יתנהל בניגוד לחוק בגלל זה?

לא.

אני לא בטוחה - -אני ביקשתי אתמול, בשיחות טלפון, גם עם סמנכ"ל רשות הדואר או ראש אגף רשות הדואר וגם עם היועצת המשפטית שיציגו בפני הוועדה את המצב המשפטי כפי שיתהווה ב- 1 למרץ, כדי שכולנו נהיה מודעים לו, כי אף אחד אתמול לא היה מסוגל לשלוף תשובה מהשרוול, בעניין הזה.

המצב המשפטי הוא שהחובה למתן שירות דואר בסיסי לכלל הציבור במדינה קבועה בסעיף 5ג', שקובע שהשר בהתייעצות עם שר האוצר, באישור הוועדה – יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים, וכן את השירותים הכספיים אשר ראוי שיינתנו לכלל הציבור. אנחנו מחויבים לתקנות על מנת שניתן יהיה להסדיר את הנושא.

כשאומרים – "השר יקבע" – משמעותו: יקבע בתקנות. יש לקבוע תקנות שתקבענה מה הם השירותים הבסיסיים שיש - -

ואם הוא לא קובע את התקנות הללו, אי אפשר לתת את השירותים הללו?

זאת השאלה – האם יש חובה לתת את השירותים - -

ולפי לוח הזמנים: מה קורה אם לא מספיקים - -

גם אני לא - - - - המנגנון שלו הוא התייעצות עם השר. "באישור הוועדה" – מרמזים על זה שמדובר בתקנות.


לגבי השאלה של מתן השירות וחובת מתן השירות. צריך לעשות אבחנה בין זה לזה. אני לא סבורה שהוראות המעבר פותרות לנו את הבעיה, מכיוון שכיום, רשות הדואר, אין לה חובה בדין לתת שירות אוניברסאלי. זו חובה שנקבעה החל מה- 1 למרץ על החברה, ולכן - הוראות המעבר לא נותנות לנו את המענה הרצוי בעניין הזה. יחד עם זאת, רשות הדואר יכולה להמשיך ולתת שירות אוניברסאלי. החובה היא חובה שלנו לקבוע את החובה. רשות הדואר יכולה לתת את השירות האוניברסאלי, לא חייבת - -

היא מתחייבת - -

אני הבנתי שרשות הדואר תמשיך ותיתן את השירות האוניברסלי. זה לא מייתר, כמובן , את החובה שלנו לבוא עם תקנות ולאשר אותן.

אני רוצה לומר שגם היום, תחת רשות הדואר, אנחנו לא חייבים לתת שירות אוניברסאלי ואנחנו נותנים שירות אוניברסאלי.

מה זה בדיוק שירות אוניברסלי?

אני צריך לחלק, לדוגמה, דואר, בכל רחבי ישראל לכל בית ולכל כתובת, בכל יום. אני אומר כאן, לפרוטוקול: גם בתקופת המעבר אנחנו נמשיך לתת את אותו שירות כפי שאנחנו נותנים היום.

נניח שבמקומך יגיד מנכ"ל אחר שבשרירות ליבו הוא לא ירצה לתת את השירותים הללו ויאמר שהחוק לא מחייב אותו. חובת הנאמנות שלנו פה היא לציבור, אני רוצה להזכיר לך, ואז, הציבור יימצא נפגע מזה.

גם אם יבוא מחר בבוקר מנכ"ל אחר, היות והוא צריך לנהל את העסק הזה גם על בסיס עסקי, לא יעלה על הדעת - -

אולי לא יהיה כדאי לו להביא דואר למקום כמו אבן מנחם, בסוף העולם, לזרעית, לבירנית, לגורן.

אני מחזיק תשתית עם דוורים, עם בתי דואר וסניפי דואר שאני משלם להם בכל מקרה משכורת. האם יעלה על הדעת שאני אירה לעצמי בראש ואני אשאיר מערכת לא עובדת, רק בגלל שאני לא רוצה להביא דואר למקום כלשהו?

אני לא רוצה להשאיר את זה לשיקול דעתך, שאם אתה רוצה – תעשה, ואם לא – לא תעשה, הגם שאתה סבור, ואני מקבל מה שאתה אומר, שהאינטרס העליון שלך הוא לספק יותר עבודה לעובדים שלך ולהפיק יותר רווים.

יש פער בזמנים - מה קורה אז? הרי זה בדיוק העניין: יש חברה, יש אוניברסאליות. מה קורה בין לבין, מבחינת לוח הזמנים. הרי זה לא יסתיים עד 1 למרץ.

אנחנו, גם את הנושא הה נדחה עד הפעם הבאה- אנחנו מבקשים שתתכנסו, תחליטו, שהציבור ידע בדיוק מה המחויבויות שלכם כלפיהם, גם העובדים יקבלו את המענים שלהם. אנחנו דוחים את הנושא הזה לשבוע הבא.

אני רוצה לציין את היושר והכנות של מנכ"ל משרד התקשורת. גם כשהוא יודע שהעסק לא עובד נכון, הוא שם את זה בפנינו.

אני רוצה להוסיף, אדוני היושב ראש, שאתה דוחה את זה, כמובן, לשבוע הבא, ובתנאי, כמובן, שיומצאו לוועדה תקנות.

ודאי.

כי אין בפני הוועדה תקנות בדבר רשימת השירותים הבסיסיים.

- - להביא נוכח מתוקן והבנתי שי ש איזה שהן תקנות שמשרד התקשורת יכול להעביר בלי אישורה של ועדת הכלכלה. יש שם משהו שהורדתם מעין מפקחת - -

לא אנחנו. הוועדה שדנה בעניין התעריפים פשוט לא הוסיפה את הוועדה.

לא הוסיפה? איך יכול להיות תעריפים ללא פיקוח של השלב הפרלמנטרי?

הדברים נעשו בכוונה תחילה . הנושא נדון בוועדה, בזמנו, והוחלט, זו היתה ההנחיה, שבכל האמור בשירותים בסיסיים – התעריפים יפוקחו, ובקשר לשאר השירותים - -

מי פישל? יושב ראש הוועדה הקודם?

נציגי האוצר הצליחו לשכנע אותו טוב ממני.

אדוני היושב ראש, אני חושב ששבוע ימים לא יספיק לנו. יש עדיין בעיות עם העובדים

בגלל שאני מכיר את הנושא מקרוב - אני מבקש שתיתן שבועיים, לא שבוע.

אני לא רוצה את האחריות עלי, אני רוצה את האחריות עליהם. שיביאו בשבוע הבא. לא יביאו? זו תהיה הבעיה שלהם. לכן אני מתעקש על השבוע הבא. אתם צריכים לסיים, יומם ולילה לעבוד, יש לכם בכל יום 24 שעות.


אנחנו עוברים לסעיף ב' של הישיבה – תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשס"ו-2006. מי יכול להסביר?

עורכת הדין ברוריה מנדלסון מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת תציג את הסוגיה.

התקנות האלה אמורות להסדיר את התעריפים בחברה עבור השירותים הכספיים שהיא תיתן.

היו כבר, קודם?

כן. השירותים האלה כבר ניתנים היום על ידי בנק הדואר. הם ניתנים בתשלום, והתשלום נקבע בתקנות הדואר – שירותים בבנק הדואר. יש לנו תעריפים שם, זה מתעדכן מדי שנה לפי עליית מדד. השירותים הם אותו הדבר. עכשיו אתייחס למחירים : עם הפיכת הרשות לחברה, מוטלות עליה חובות של מע"מ. עכשיו אנחנו בבדיקה, של אגפי הכלכלה. חישבנו מה תהיה השפעת המע"מ על התעריפים האלה, והיה צרך להעלות את התעריפים. העלינו אותם לא בשיעור של 16.5% אחוז, שזה המע"מ, אלא פחות מזה, ב- 12%, כי זה ההפרש בין הכנסות להוצאות שתהיינה לחברה בעקבות ההפיכה לחברה.

האם יש כאן מישהו מהפיקוח על הבנקים?

אבל ברור שלציבור זה עולה.

- - -

שהיועצת המשפטית תאיר את עינינו : אנחנו דיברנו על עסקת חבילה, עמלות כאלה בבנקים הרגילים.

אין קשר.

אני רוצה לדעת מבחינת הצרכן – איך זה ישפיע על הצרכן אם הוא, נניח, רוצה לעבור מבנק אחר לבנק הדואר. מי מפקח על עסקת החבילה הזו? אומרים שהם לא בפיקוח של הבנקים בכלל. מי מפקח? מי הגוף הרגולטורי עליו שלא יפריז מחר ב- 250 סוגי עמלות?

עוד שאלה בסיסית - עצם המעבר מרשות לחברה, ממלכ"ר לעוסק מורשה, אתה מעלה את זה בשיעור המע"מ, והעלו בפחות. אבל צריך להיות ברור של- 97%- ואני לא מדבר על היקף פעילות, כי יש עסקים אחרים שכן מתקזזים, פשוט התעריפים מתייקרים, נקודה.

לא מדויק, אני אסביר את זה.

אחת השאלות שהוועדה דנה בהן בעת חקיקת החוק היתה - מה יהיה דינה של חברת הבת של חברת הדואר, שהוקמה במיוחד לצורך מתן השירותים הכספיים, בהתחשב בכך שלא מדובר בתאגיד בנקאי. כי בעצם, בנק ישראל מפקח, ככל שנמסר לוועדה, רק על תאגידים בנקאיים, וכמובן שהוא גם פיקח על פעולתו של בנק הדואר כי היא היתה, בעצם, זרוע ממשלתית, אם הבנתי נכון. יש כאן נציג מטעם המפקח על הבנקים? כי הם הוזמנו, אנחנו ביקשנו להזמין אותם כדי שיסבירו את הסוגיה. מכל מקום, בסופו של דבר תוקן, אחרי הרבה מאד דיונים, ונוסף גם סעיף לחוק בנק הדואר, שאפשר הפקדת כספים בבנק ישראל, על ידי - -

באישור שר האוצר.

באישור שר האוצר. אינני יודעת אם כל התהליכים הסתיימו, בינתיים, לצורך הפקדת הכספים על ידי חברת הדואר או חברת בת של חברת הדואר שממשיכה להיקרא "בנק הדואר" באישור מיוחד, בינתיים. מכל מקום, למיטב הבנתי – אבל אני צריכה לשמוע בנושא זה מומחים בעניין - נדמה לי שכל ההסכמים בדבר העמלות אינם רלבנטיים בכלל לבנק הדואר. זו הבנתי. התעריפים שלהם נקבעים בחקיקה. עכשיו השירותים הכספיים - -

מי מפקח עליהם?

מי הרגולטור שלהם? – זו גם שאלה טובה. האם זה משרד האוצר, או - -? התקיימו הרבה מאד דיונים ואני חושבת שלא קיבלנו תשובה, משום שהחוק מאפשר, כך או אחרת - - היום יש מספר אופציות.

מי מפקח על התעריפים? משרד התקשורת? מי במשרד התקשורת?

משרד התקשורת, בהסכמת שר האוצר והוועדה.

מי? איזה גוף אצלכם? יש לכם גוף כזה? מי מפקח?

- - -

מי המפקח? על תעריפים, על כמות העמלות.

ד"ר אסף כהן הוא סמנכ"ל בכיר בענייני כלכלה. אני מנדב אותו עכשיו להשיב.

אני אסביר – הוויכוח על התעריפים, על קביעת התעריפים , נעשה במשרד התקשורת על ידי אגף הכלכלה. נכון להרגע - אני עומד בראשו. אבל צריך להבחין בין הנושא של קביעת תעריפים לבין הנושא של הפיקוח על פעילותו של בנק הדואר.

לצורך העניין – כמו המפקח על הבנקים.

כן. לגבי התעריפים עצמם, כמו שאמרו פה – אנחנו עושים שינוי שנועד לשקף את המעבר של חברת הדואר מרשות לחברה, וחובת המע"מ חלה עליה.

כמה כסף זה יכניס לאוצר המדינה?

קשה לי להגיד.

בהערכה גסה?

העסק הוא מורכב ואני לא שולט בו. יש כאן גם עניין של כספים שהאוצר מקבל בגלל תשלום המע"מ, ומצד שני – חברת הדואר מזדכה על פעילויות שקודם היא לא היתה יכולה להזדכות עליהן, מצד שלישי – יש מס מעסיקים, ודברים דומים. אני לא רואה חשבון - -

אבל בגדול - למדינה זה ייתן עודף, במעבר בין רשות לחברה.

לגבי הקביעה – איך קבעתם את התעריפים?

אלה תעריפים שנקבעו בעבר על ידי שר התקשורת והם מעודכנים מדי שנה. השינוי שאנחנו מציעים פה הוא שינוי שנועד לשקף את המעבר לחברה. זה גם שינוי שהסיפור הזה של התוספת של 12% נדון בוועדת הכלכלה, לפני שאדוני היה יושב ראש ועדת הכלכלה. אין פה יותר מאשר תיקון שבא לשקף את השינוי של המעבר לחברה.

מי יהיה הפיקוח? עוד לא הוקם הגוף?

בשלוש השנים האחרונות היה ויכוח בין ממשלת ישראל – מאז שהתחיל להתגלגל הרעיון של הפיכת רשות הדואר לחברת הדואר. ממשלת ישראל חיפשה בית חם לאותה יחידה שתפקח על בנק הדואר. בחוק ההסדרים האחרון שהונח על שולחן הממשלה היתה הצעה של משרד התקשורת ושל שר האוצר שהפיקוח יהיה בבנק ישראל אצל המפקח על הבנקים. באותו יום גורלי שהממשלה התכנסה להחליט על תקציב המדינה לשנת 2006 בחוק ההסדרים, לבקשת נגיד הבנק ולבקשת היועץ המשפטי לממשלה - הסעיף הזה הורד. הסעיף הורד, והחליט נגיד בנק ישראל שהוא לא מקבל על עצמו את האחריות על בנק הדואר. הממשלה המשיכה לדבר עם עצמה, והחליטה שהפיקוח יעבור, הכתובת הראשונה שנבחנה היתה אגף שוק ההון והביטוח של משרד האוצר. שם קיבלנו תשובה שלילית, שהם לא רוצים. לאחר מכן עברנו לחשב הכללי. התנהל סיג ושיח תקופה ארוכה עם החשב הכללי, ונוצר מצב במדינת ישראל שחברת הדואר שאמורה לקום בעוד כשבוע, היתה צריכה להתמודד מול שני רגולטורים בשוק. זאת אומרת, אם כל מדינה מודרנית, נורמלית, עוברת תהליך של הפחתה במספר הרגולטורים, אזי חברת הדואר היתה צריכה להתמודד בעוד שבוע מול שני רגולטורים, ולפי הדרישות שהגיש החשב הכללי, בצדק, מבחינתו הוא, הוא בא ואמר: אתם רוצים שתהיה לי סמכות? אני רוצה גם אחריות. הוא הגיש רשימה, מבחינתו - בצדק, אני לא מעביר ביקורת, שבאה ואומרת: אם אני אחראי, אני רוצה להיכנס גם לשירותים הבנקאים ומחר, אם משרד התקשורת יחליט שהוא מעלה את מחיר הבול, או מפחית אותו, אז יש כאן בעיה של האיתנות הפיננסית של הדואר, של חברת האם, שתשליך על חברת הבת – בקיצור, שני גופי רגולציה על חברת הדואר, בלתי אפשרי לעבוד.


אשר על כן, קיבלנו החלטה - על דעת ראש אגף התקציבים באוצר, החשב הכללי, מנהל רשות החברות הממשלתיות, שהיחידה תוקם. שוב – שימו לב ללוחות הזמנים. קיבלנו 5 תקנים, קיבלנו תקציב של כלמעלה ממיליון וחצי שקלים על מנת להעסיק יועצים מומחים, והפיקוח ייעשה במשרד התקשורת. אני חייב לציין, למען גילוי נאות, כי זו ועדת הלכלכה, ש-24 שעות אחרי שהתקבלה החלטה שהפיקוח ייעשה במשרד התקשורת - הרים לי טלפון, ביוזמתו , נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, ואמר לי בזו הלשון, ולציטוט: אני חושב שטעינו בבנק ישראל. אני חושב שאתה, מר בלשניקוב , שניהלת נגדנו מלחמה בשנה האחרונה, שהפיקוח צריך להיות אצלנו -צדקת. החלטתי לזמן אצלי ישיבה , לזמן את המפקח על הבנקים ואת אותם גורמים בכירים אצלי בתוך בנק ישראל שהתנגדו למהלך, ואני מתכוון לכפות את דעתי בתוך הבנק.

מתי זה היה, אדוני?

בשבועיים האחרונים. הוא אמר שהוא חושב שאני צדקתי והפיקוח צריך להיות אצלו, בבנק ישראל, ושנתחיל בעבודה משותפת. אם זה עובר לבנק ישראל זה אומר שינוי חקיקה. אנחנו בתקופה שהכנסת מחוזרת, אנחנו בתקופה של בחירות, ולכן זה לא יכול להיות מחר בבוקר.

זה יכול להיות מחרתיים בבוקר. היום אנחנו מעלים לקריאה שניה ושלישית - -

תוך יומיים גמרנו את הסיפור של חברת החשמל.

אני גם הרמתי מהר את הכפפה, ושמחתי שאומר לי פרופ' פישר שאנחנו צדקנו והם טעו. הוא ביקש לעשות אצלו עבודה בבנק, ולזמן את כל הגורמים לדיון בעוד כמספר שבועות, בראשותו, על מנת לבחון ולראות איך הפיקוח עובר אליו.

מה תעשה בינתיים?

בינתיים אנחנו קיבלנו באופן מיידי מהאוצר תקנים וכסף. אנחנו, בימים האלה, ושמנו לנו למטרה – להקים את היחידה הזו שתהיה מורכבת אך ורק מרואה חשבון וכלכלנים בתחום התמחות של מימון. אנחנו נקבל את הסיוע, אם זה מבנק ישראל ואם זה מהחשב הכללי, וכך ייעשה הפיקוח.

אתה אומר שמה- 1 למרץ יהיה פיקוח אפקטיבי של משרד התקשורת על הפעילות הפיננסית של בנק הדואר? כי תבינו - יש כספי לקוחות שמופקדים שם, יש העברות של תושבי המדינה. נוצר כאילו מצב של בנק ללא פיקוח - -

ביקשנו לדיון, וממלאת מקום מנהלת הוועדה, עדית, זימנה את המפקח על הבנקים, יואב להמן, והוא לא בא . כעת דיברו אתו בטלפון.

מר יואב להמן ביקש למסור ליושב ראש הוועדה שהוא לא יגיע לישיבה כיוון שאין להם הערות לטענות, והנושאים לא מטופלים על ידי בנק ישראל.

אני ממונה על משרד התקשורת, עדיין לא מוניתי לנגיד בנק ישראל.

מי יכול לתת לי תשובה – כרגע איך מתנהל הדואר, ואם הוועדה לא מאשרת - -


אני מבקש מנגה רובינשטיין להגיד לי מה הסטטוס שלהם כיום, ואני רוצה לתת זמן, שסטנלי פישר לא יגיד עוד שבועיים –שלוש, אלא שיקבע את הדיון השבוע, השבוע יכין את החקיקה, ובשבוע הבא נעלה את זה בשלוש קריאות, ונגמור עם זה. לא צריך כפל. זה כספי ציבור, לא צריך לבזבז מיליון וחצי שקל, לגייס אנשים. לא צריך שום דבר. נחכה עוד שבוע, שיואיל בטובו מר סטנלי פישר לקבוע השבוע דיון, זה נושא חשוב, נושא חדש. עם כל הכבוד, אתם לא אנשי מקצוע בתחום הפיקוח על הבנקים. עם כל הכבוד למשרד שלך, עד שתגייס את המומחים, עד שתביא אותם – בינתיים הציבור צריך לקבל שירותים.

ומי יהיה ערב לכספים האלה?

מה הסטטוס היום? היום לדואר יש שירותים שהוא נותן בתחום הבנקאות. מה יקרה במידה וב - 1 למרץ לא מאשרים את התקנות, וייקח עוד שבוע-שבועיים עד שנכין את החקיקה וכל הסיפור?

הפעילות מתבצעת היום על ידי רשות הדואר, ותמשיך להתקיים אותה פעילות על ידי חברת הדואר, ברגע שהצו ייכנס לתוקף.

בתעריפים שהיו.

לא. התעריפים זו בעיה. הפעולה התפעולית של חברת הדואר תמשיך באותו אופן, אבל מבחינת כספים, תקנו אותי אם אני טועה – אתם לא תוכלו להמשיך ולגבות כספים על השירותים הכספיים במידה והתקנות לא מאושרות. בעצם, מה שהם נתנו היום בכסף הם יצטרכו לתת בלא כסף. זה המצב המשפטי שיהיה.

סליחה, שניה אחת - -

- - -

- - -

מה שאנחנו שואלים אתכם - אפשר יהיה לגבות את התעריפים בלי המע"מ?

ומי יישא במע"מ? אני אשא במע"מ?

נכון, זו הבעיה.

אני מפסיד מייד 16.5% על שירות שאני נותן בכל מקרה?

- - שגם הוא יוכל לגבות את התעריפים לפי 23 ה', לעשות מהם פעולה המשכית, זה יהיה בלי מע"מ, ואז הוא יצטרך לספוג את העלויות של המע"מ.

אני רק רוצה לשים דברים בפרופורציות, מבחינת בנק הדואר. בנק הדואר היום הוא לא בנק, למרות שהוא נקרא "בנק". הוא לא נותן אשראי, הוא לא מנהל פיקדונות. הוא גובה, בעצם, כסף, ומעביר את זה מלקוח לזה שאליו צריך להעביר את הכסף. בנק הדואר, בניגוד לכל המערכת הבנקאית, כל אזרח שנכנס ומבצע תשלום בבנק הדואר, לא משלם עמלה. אין עמלה.

מה יהיה אחרי זה?

אותו הדבר. הוא מקבל את זה בחינם. מי שמשלם את העמלה, בסופו של דבר, זה בעל החשבון, ובעיקרון – בעל החשבון העסקי. לדוגמה: מע"מ, הביטוח הלאומי, בזק.

אז בזק משלם לכם?

כן. בכל מקרה, אנחנו היום נותנים, בתעריפים הקיימים, את השירות במחיר הכי זול במערכת הבנקאית. זה המצב הקיים. .

איך המצב הזה פתאום לא ישתנה? מי יפקח עליך?

אני, בנושא התעריפים, לא יכול לעשות מה שאני רוצה. אם אני רוצה להשית תעריף חדש, אני צריך ללכת למשרד התקשורת ולבקש את האישור שלו. אין לי דרגת חופש ללכת ולהחליט מחר עבור שירות כזה וכזה שאני רוצה תעריף כזה או אחר, ולהחליט עליו בעצמי.

אבל עצם המעבר מרשות לחברה - - עצם המע"מ - -

במעבר, אני הופך ממלכ"ר לעוסק מורשה. באופן אוטומטי, על התעריפים שלי מושת מע"מ. אני לא יכול לספוג את זה במבנה העלויות וההכנסות של הדואר - -

הציבור יכול?

הציבור ישלם.

רוב החשבונות הם חשבונות עסקיים שאותו לקוח שישלם מע"מ הוא גם יתקזז עליו.

ומה עם אנשים פרטיים?

אני אומר שוב – בגין ניהול חשבון פרטי אנחנו לא גובים עמלה, בניגוד למה שקורה במערכת הבנקאית. אנחנו נותנים שירותים - -

כלומר, אתה תגבה עכשיו.

לא. אני לא משנה.

יש סוג שירותים שכן יעלה מע"מ - - אל תסבך את העניין.

- - -

זאת אומרת, חלק מהציבור ישלם יותר, ואז, הכותרת תהיה: התייקרו שירותי הדואר במעבר מרשות לחברה. כן או לא?

כן, ודאי. לחלק מהציבור, שלא מתקזז – כן.

אי אישור כאן, בוועדה – המשמעות היא שאני אולי אוכל לגבות את אותם תעריפים אבל אני צריך לספוג 16.5%. עכשיו אני רוצה להזכיר לוועדה שכבר אישרה חלק מהתהליך הזה בעבר: כל הקמת חברת הדואר מושתת על מערכת של הסכמים, שיש בצד הזה גם את העובדים, גם את המדינה, וגם את החברה. מערכת ההסכמים הזו היא מערכת שמביאה אותנו לאיזון, לא לרווח. היה ולא יאושר העניין הזה, אנחנו צריכים לספוג את ה- 16.5% מע"מ - -

אתה צודק, אבל למה הטענה הזו צריכה להישמע כאן? מפני שאנחנו בסך הכל עושים את עבודתנו, ויש משרדי ממשלה שהיו צריכים להכין את הדבר, ולעשות את העבודה, ולא עשו. אם העסק מתבדר לי בין פקיד הבנק לבין - -

- - -

זה עוד לא קשור לפיקוח, חבר הכנסת טל.

אני סבור שחייב להיות פיקוח. לא יכול להיות שזה יהיה בלי פיקוח, ועם כל הכבוד למשרד התקשורת, הם לא יודעים לפקח.

אבל אני לא יכול לאשר משהו שלא יהיה פיקוח על זה.

קודם כל - אי אישור של תקנות מהסוג הזה ודאי יהיה פגיעה בדואר.

חשוב לי הציבור לא פחות מהדואר.

מה שהממשלה עשתה פה זה בסך הכל הוראות שוועדת הכלכלה עצמה הנחתה אותה לזה. לא נעשה פה שום דבר אחר. התוספת הזו נקבעה כאן, בוועדה הזו.


לגבי פיקוח, העמדה של משרד האוצר – אנחנו מבהירים - -

לא עמדה. למה זה לא נבנה בחוק שזה יהיה פיקוח כזה?

בחוק נבנה שזה יהיה משרד התקשורת. היתה אופציה באישור הממשלה, באישור הוועדה, שזה יעבור למשרד האוצר. האופציה הזו לא באה לידי מימוש, ולכן אנחנו נותרים עם ברירת המחדל שקובעת שמשרד התקשורת הוא הגורם המפקח, וזה מה שהמנכ"ל תיאר.

הדבר הזה הוא הגיוני, משום שמאחורי המילים "חברת הדואר" ומאחורי המילה "בנק הדואר" לא עומד הרבה חוץ מאשר מאזן. העובדים הם עובדי דואר, הנכסים הם נכסי חברת הדואר, הדירקטוריון שיושב ומקבל החלטות בדואר מקבל אחרי זה החלטה בנושא בנק הדואר. לכן, שלא יהיה לכם ספק, שכל פיצול של פיקוח של חברת הדואר, יחייב את המפקח האחר להיות מעורב בדירקטורים, בהחלטות, במנהלים, בציוד, כשחברת הדואר תרצה מחר לבנות מחר בית דואר במיליארד שקל, גם המפקח על חברת בנק הדואר, ובצדק, ירצה לדעת מה קורה, משום שהוא יחשוש למאזן, יחשוש ליציבות של חברת האם. אנחנו הגענו למסקנה שפיצול מהסוג הזה תמיד יעמיד את חברת הדואר במצב נחות, שבו היא צריכה לרוץ אחרי רגולטור אחד ואחרי רגולטור שני, משום שבסוף זו אותה חברה. לכן, גם בחוק, ברירת המחדל נקבעה שמשרד התקשורת, שאחראי על כל ה- 1,6 מיליארד של חברת הדואר יהיה גם אחראי על הפעילות הדוארית שלה. אנחנו חושבים שגם מקצועית זה נכון.משרד התקשורת מכיר את העמדה הזו. אנחנו גם רצים יחד עם משרד התקשורת כדי לאכוף כרגע את האכיפה בתוך משרד התקשורת.

מה אתה אומר על דבריו של סטנלי פישר שאומר שהפיקוח יהיה אצלו? אתם מתנגדים?

הוא בודק באופן חיובי, אדוני היושב ראש.

כולנו תחת בדיקה. לבוא ולהגיד שמתנגדים? אני לא רוצה להצהיר שאנחנו מתנגדים, אנחנו פתוחים להכל. אני אומר לכם שלא משנה אם זה החשב הכללי במשרד האוצר או בנק ישראל – מצב כזה לדעתנו יגרום לזה שמנהל הדואר יצטרך לבוא, על כל החלטה בדירקטוריון, ולאשר אותה, לצורך העניין, לא רק במשרד התקשורת, אלא גם אצל המפקח האחר, על הפעילות הדוארית. אנחנו חושבים שזה מצב לא טוב לחברה עסקית, שרוצה לצאת לדרך באופן חזק, ולהצליח בעולם שבו יש מתחרים. זו העמדה שלנו. אם סטנלי פישר יזמין אותנו לישיבה אצלו, אני לא אומר שלא נבוא.

איך אתה מסתכל על העמדה, כי אני חושב שפיקוח על הבנקים זה מקצוע מיוחד, יש בו ייחודיות. יש להם את כל הבדיקות המקצועיות שלהם. לכן, להקים פה עכשיו צוות, שלך תדע מה ההתמחות שלהם - -

אבל אני מזכיר ליושב ראש שהפיקוח הזה שנעשה, נעשה גם בעשרות השנים האחרונות. אז יש ניואנסים חדשים ויש כניסה לתחומים חדשים. אפשר גם מבחינת הפיקוח במשרד התקשורת ללמוד. אני לא מדבר כרגע על מה פרק הזמן שנדרש, אבל אני אומר: המחיר של הפיצול יהיה כל כך כבד, כי כל החלטה בדירקטוריון – תעניין, אני מבטיח לך, גם את משרד התקשורת, אבל גם את המפקח על הבנקים. זכותו לדעת מי הדירקטורים שם, מה ההשכלה שלהם, זכותו לדעת מה קורה בהשקעות של חברת הדואר – אני לא מדבר על הבנק. ולכן, אנחנו משוכנעים שהפיקוח צריך להיות בתוך משרד ה - - .

מי קורא את התקנות, בבקשה?

לפני הקריאה – לא מונחת לפני הוועדה כרגע חתימה של שר האוצר, אבל אני אומר לכם – אנחנו מכירים את עמדת שר האוצר. הוא נמצא כרגע בוועדת החוץ והביטחון. ישנה כוונה להחתים אותו על הנושא הזה.

ולא נתנה הסכמה?

ההיכרות שלנו את שר האוצר ואת המהלך הזה מביאה למסקנה הברורה שלא תהיה לו שום בעיה - -

לא. תעשו עבודת צוות, תשבו - -

ההסכמה ניתנה בעל פה.

אני רוצה להבהיר בפני הוועדה – אנחנו, במשרד האוצר, וגם שר האוצר רואה את זה כרגע כהארכה טכנית של מה שהיה, עד שוועדת המחירים תיכנס לתוקף. שר האוצר עומד מאחורי הרפורמה הזו, היא חשובה לו מאד. נדמה לי, ואני אומר את זה פה באחריות מלאה לוועדה – אנחנו נעביר מכתב של שר האוצר בנשוא הזה, אני יכול לנסות שוב - -

לא תהיה פה החלטה בוועדה אם אין לי הסכמה ב- 100 האחוזים של כל השרים.

אני אנסה שוב. אני רק יכול לתת לוועדה - -

אני לא אאשר אם אין לי הסכמה של שר. לא יהיה מצב ששר האוצר יגיד לי אחר כך שסעיף כזה או אחר לא מקובל עליו. לא יהיה דבר כזה. לכן, תעשה עבודה. בכל אופן, אני לא אאשר אם לא יהיה לי מכתב חתום.

אנחנו מקריאים את התקנות. ההסברים לגבי השירותים בתוספת יהיה על ידי מנהל בנק הדואר.

בטרם
נקרא את התקנות, אני רוצה לזרוק על שולחן הוועדה נושא נוסף, שהייתי מבקשת התייחסות אליו לקראת הישיבה הבאה. הנושא הוא הודעה שפורסמה אתמול בעיתון "גלובס" - הודעה ללקוחות בנק הדואר בדבר השקת רשות הדואר לחברה ממשלתית והפיכת בנק הדואר לחברה בת של החברה הממשלתית. בקטע הראשון של ההודעה הזו נאמר כדלקמן: "בהתאם לחוק רשות הדואר, התשמ"ד-1986 (להלן: "החוק") , אשר צפויים להיכנס לתוקף מיום 1 למרץ, 2006, תהפוך רשות הדואר מתאגיד שהוכן בחוק לחברה ממשלתית אשר תיקרא "חברת דואר ישראל" ובנק הדואר יהפוך להיות חברה בת של חברת הדואר, שתיקרא "חברת בנק הדואר".

"במסגרת השינוי האמור יבוטל חוק בנק הדואר התשי"א- 1951 הקובע בין היתר את אחריות המדינה למילוי התחייבויותיו הכספיות של בנק הדואר". ואחר כך יש המשך בידיעה. זאת אומרת, באופן שקט מודיעים לכלל הציבור שהמדינה לא תהיה יותר אחראית לכספים שנמצאים בבנק הדואר. הנושא הזה היה ידוע לוועדה בעת גיבוש הצעת החוק, ולכן, באותו סעיף מסמיך, סעיף 88 י' שמכוחו נקבעו התקנות או הותקנו התקנות שאת אישורן מבקשים עכשיו השרים מטעם ועדת הכלכלה, נאמר כדלקמן: "(א) השר בהסכמת האוצר ובאישור הוועדה לעניין פסקאות 1 ו-2 רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של פרק זה, לרבות תקנות בדבר: 1. תשלומים בעד השירותים הכספיים...." אלה התקנות שלפנינו – "2. הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים".


תקנות כאלה לא הובאו בפני הוועדה, והייתי מבקשת לדעת אם השר מתכוון לקבוע חובת ביטוח, ואיזו חובת ביטוח, ולהביא תקנות כאלה בפני הוועדה כדי להבטיח את כספי הלקוחות.

אני רוצה קודם כל להתייחס להודעה ולסיפור של ביטול הערבות. הוועדה הזו בעצם החליטה על ביטול חוק בנק הדואר, ובכלל כך – על ביטול הערבות. הוועדה גם היתה מודעת, כמובן, לנושא של - -

תמיד הוועדה אשמה.

לא, לא. זו הצעת חוק של הממשלה, אבל זה רק כדי ליידע. אנחנו סברנו במשרד התקשורת שיש מקום לפרסם מודעה, ב- 5 עיתונים ובכל סניף של רשות הדואר, על מנת שכל הציבור יידע על כך. זה לא היה טריביאלי כל כך, היינו צריכים לעבור דרך היועץ המשפטי לממשלה כדי לקבל את האישור לפרסום המודעה בנוסח שלה וגם - - את עניין הערבות.


לעניין הביטוח – רשות הדואר תדבר על אמצעים שהיא תספק. אנחנו, במסגרת יחידת הפיקוח שתקום לאור ההחלטות שהשר יקבל, הוא יצטרך לקבל החלטות גם לגבי פעולת ביטוח של הממשלה, אבל זה לא משהו שיכול לבטח את כל הכספים שמתנהלים בבנק הדואר, גם אם זה כתוב בחוק. מדובר על ביטוח שהחברה עושה, לא ביטוח שהממשלה מבטחת את הכספים של חברת בנק הדואר, לא לזאת הכוונה.

אני יכול לומר לוועדה שחברת הדואר נערכת בנושא ביטוח כספי בנק הדואר וכל המשתמע מכך. ולנו יהיה ביטוח לנושא כספי בנק הדואר.

כספי ציבור הנמצאים בבנק הדואר.

תוך כמה זמן?

אני אביא לכאן ב- 1 למרץ.

דהיינו - הציבור יכול להיות רגוע שכספו מובטח?

הציבור יכול להיות רגוע במסגרת החוק ובמסגרת פוליסת הביטוח שלנו בנושא כספי ה - -.

אם חברי הוועדה הבינו – דייני. אני לא משוכנעת שהבנתי את התשובה.

אנחנו עשינו פוליסת ביטוח, ובהתאם לזה, - -

באיזה גובה? על כל הסכומים? כל הסכום, גלובלי, או עד סכום מסוים?

יש תקרת סכום, ואני תיכף אומר.

אני קוראת: "תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 88י(א)(1) לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן- החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת..."

ועדין אין את הסכמת האוצר.

אין אותה על הנייר.


אני ממשיכה בקריאה: "...אני מתקין תקנות אלה:

תשלומים בעד השירותים הכספיים

1. התשלום בעד כל אחד מהשירותים הכספיים המפורטים בתוספת יהיה בשיעור שנקבע לצד אותו שירות ויוטל על המשלם כמפורט לצידו.

תיקון תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)

2. תקנות 44 ו- 44א והתוספת לתקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), התשל"ה – 1974 – בטלים. "


אלה הסעיפים שבתקנות שירותים בבנק הדואר שמסמיכים לקבוע תעריפים, והתוספת זה התעריפים שקבועים היום.

בחוק החדש?

בתקנות הקיימות.

בתקנות הקיימות היום. היום יש תקנות שמסדירות את התשלומים שגובה הרשות עבור השירותים הבנקאיים.


אני ממשיכה בקריאה:

"תחילה ותוקף

3. תחילתן של תקנות אלה ביום א' באדר התשס"ו (1 במרס, 2006) ותוקפן עד יום ז' באלול התשס"ו (31 באוגוסט, 2006)".

מה יהי הב- 31 באוגוסט?

עשינו לזה תוקף מוגבל כיוון שיש עכשיו ועדת תעריפים שהגישה איזושהי טיוטת המלצות לשרים. השרים עוד אמורים לקבל את המלצות הוועדה - -

ומה אני מאשר היום, ומה ב- 31 לאוגוסט?

אנחנו עכשיו מאשרים משהו שהוא זמני לחצי שנה, לתת אפשרות בינתיים לשרים לגבש תעריפים, אולי חדשים - -

ייקרו עוד יותר? זה יהיה יותר יקר?

- - -

הבנתי את הסוגיה, לתקופה המוגבלת. עד אז אני אבקש שהפיקוח כבר יוסדר, כל נושא הפיקוח על ידי בנק ישראל, האוצר, תקשורת.

אני ממשיכה בקריאה:

"תוספת (תקנה 1)

חלק א' – הגדרות

הגדרות

1. בתוספת זו –

"בעל חשבון" – מי שרשום בחברה הבת כבעל חשבון;

"החברה הבת" – כהגדרתה בסעיף 88(יא)(א) לחוק;

"המנהל" – המנהל הכללי של החברה או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה;

"חשבון התשלומים השמורים" – חשבון כללי המתנהל בחברה הבת להחזקת סכומים שמי שנשלחו אליו לא גבה אותם או לא החזירם.

חלק ב' – תשלומים בעד השירותים הכספיים"


אני רוצה לציין הערה כללית – אנחנו שכחנו, בתקנות האלה, לציין שהתעריפים פה כבר כוללים מע"מ. זאת אומרת, שלא יהיה מצב שהחברה פשוט תפרש שהיא רשאית לגבות עוד מע"מ על התעריפים.

אז תרשמי את זה.

אנחנו בהתייעצות עכשיו, אמרו לנו להתייעץ גם עם היועצת המשפטית של הוועדה.


"חלק ב- תשלומים בעד השירותים הכספיים.

1. הפקדת סכום לזכות חשבון מאת בעל חשבון – בלא תשלום" – זה עד היום היה בחינם, וזה ממשיך להיות בחינם.

"2. הפקדת סכום לזכות חשבון מאת אדם אחר

2.1 בטופס שאישר אותו המנהל – 5.11 , המשלם: בעל החשבון

2.2 בטופס שלא אישר אותו המנהל - -10.23..."

מה היה קודם?

4.56 ו- 9.13.

"3. החזרה או העברה של סכום מחשבון התשלומים השמורים – 6.17, משלם – מבקש הסכום".

היה- 5.51.

אז רק 12% הוספתם?

כן.

"4. חיוב חשבון סילוקים לפי המחאה משוכה על החברה בת, הניתנת לפרעון במזומן – 5.11, המשלם: בעל החשבון.

היה – 4.56.

"5. חיוב חשבון סילוקים באמצעות תשלום במזומן לפי רשימת מוטבים או הוראת תשלום ממוגנטת – 5.11, המשלם: בעל החשבון.

היה – 4.56.

"6. חיוב חשבון סילוקים לפי הוראת תשלום מאושרת מראש – 4.91, המשלם: בעל החשבון.

למה אי אפשר, למשל - להשוות, שיהיו פחות עמלות, או להחליט על הכל שיהיה 5.11 או לעשות שקלול של 4.91 - -

כל פעולה אמורה לשקף איזושהי עלות מסוימת. אתה לא רוצה שכולם ישלמו את אותו סכום. זה גם מבוסס על חישובים שנעשו - - הכל מסתכם, בסופו של דבר, למאזן, שאמור לשמור על היציבות הכספית של רשות הדואר.

ומי יפקח? נניח, שאני ביצעתי פעולה שעולה 4.1 והפקיד גבה 5.11?

גם כשאתה קונה בול -יש בול לא עריך .

אבל מי יפקח?

יחידת הפיקוח במשרד התקשורת.

כמה פקחים יש? 5 בכל הארץ? כמה סניפים יש בסך הכל?

700.

אתם מפרסמים את התעריפים שלכם על לוחות המודעות?

יש פרסום. תכנס, תבקש, יתנו לך לוח תעריפים.

לא לבקש. זה צריך להיות תלוי על הקיר.

לוח עמלות תלוי על הקיר.

אני ממשיכה בקריאה: "7 (א) תשלום ליחיד בעד פדיון מילוות מכוח החוקים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק המלוות (הוראות שונות), התשל"ח-1977, ובלבד שיציג תעודת מלווה או הודעת זכאות מבנק ישראל הרשומה על שמו". התשלום- 1% מסכום הפדיון הכולל המשולם בכל פעולת פדיון מילוות, ובלבד שסכום התשלום שמשלם מבקש הפדיון לא יפחת מ- 21 שקלים חדשים, ובכל מקרה לא יעלה הסכום על 10% מסכום הפדיון הכולל". המשלם – מבקש הפדיון.

מה זה, בדיוק? תסבירו לי מה זה.

זה פדיון מלוות חובה שבעבר היה ניתן רק בבנק ישראל.

זה כדי להקל על הציבור, אני מבין. כמה אחוזים זה היה קודם?

זה לא השתנה.

אני ממשיכה בקריאה: "(ב) מסיר תמידע בכתב, בנוגע לתעודת מילווה אחת או יותר, למבקש יחיד שלא קיבל הודעת זכאות מבנק ישראל, לרבות עדכון פרטי המבקש לצורך העברתם לבנק ישראל, ובלבד שהציג המבקש את תעודת המלווה – לכל בירור". תשלום: 18.50. המשלם: מבקש השירות.

היה מקודם – 16.5.

"8. אימות חתימה על כתב הצהרה והתחייבות בשל אובדן תעודת מלווה " התשלום – 3.27. המשלם: מבקש ההצהרה.

היה - 2.72.

"9. העברת סכום מחשבון סילוקים לחשבון סילוקים אחר או לחשבון חיסכון" – בלא תשלום. היה בלא תשלום.


10. העברת סכום בהמחאת כסף, החזרתו של הכום או הארכת תוקף המחאה שפקע תקפה" – בלא תשלום".


11. ביטול המחאת כסף לפי בקשת השולח – 1.72. המשלם: השולח".

היה 1.54.

"12. שינוי שם השולח או המוטב של המחאת כסף – 1.72. המשלם: השולח".

1.54.

"13. מתן העתק של המחאת כסף שנטען שאבדה - 1.72 המשלם: השולח".

1.54.

"14. פרסום ברשימת בעלי החשבונות – בלא תשלום".

האם משהו מתוך השירותים שנתתם קבעתם ללא תשלום?

לא.

"15. טיפול במחאה שלא כובדה – לכל המחאה –

15.1 לעניין המחאה שהופקדה לזכות חשבון והבנק שעליו נמשכה לא כובדה, למעט בשל פגם טכני שקבע המנהל – 4.91. המשלם: בעל החשבון. "

היה – 4.38.

15.2 לעניין המחאה משוכה על החברה הבת, והחברה הבת לא כיבדה – 7.45. המשלם: בעל החשבון.

6.65.

"16. חקירה אודות תשלום שנטען עליו ששולם בין תאריכים מסוימים – לכל אחד מן הימים הכלולים בין שני התאריכים – 6.17. המשלם: מבקש החקירה".

היה – 5.51.

"17. חקירה בדבר גורלה של המחאת דואר – 7.02. המשלם: בקש החקירה. "

6.27.

"18. חקירה בדבר גורלה של המחאת דואר - 7.02. המשלם: מבקש החקירה".

6.27.

"19. צילום מסמך הנוגע לשירותים הכספיים שמקורו סופק קודם לכן למבקש – לכל צילום – 6.17. המשלם: מבקש המסמך.

5.51.

"20. התאמה ממוכנת של פעילות לחיוב בחשבון סילוקים – לכל 10 פעולות – 4.91. המשלם: בעל החשבון".

4.38.

לגבי סעיף 19- למה כל כך הרבה כסף, עבור צילום דף?

זה לא סתם צילום מסמך. זה כולל איתור.

אם כן - זה איתור המסמך וצילומו. תכתבו שזה איתור המסמך וצילומו, שיהיה ברור.

כיוון שהם לא יכולים לגבות כסף על מה שלא אושר להם לגבות כסף, אז ברור שפעולת האיתור כלולה - -

- -

אפשר להוסיף את זה, אבל שיהיה ברור שממילא הם לא יכולים לגבות כסף על פעולת האיתור.

אבל כתוב, כתוב: צילום מסמך.

הם יגידו שהם לא מאתרים, והם יגידו: תביא את המסמך, סיפקנו לך אותו כבר.

בסדר, אפשר להוסיף איתור מסמך.

ואם אני רוצה רק צילום? אני רוצה לאזרח אפשרות שאם הוא רוצה לצלם איזה מסמך – שיתנו לו את השירות הזה.

יש מכונות צילום - - אדם יכול באגורות ספורות לצלם. פה אנחנו מדברי על המסמך - -

יש שירות כזה?

זה לא שירות של בנק הדואר - -

- - יש גם שירותים דואריים, וגם שירותים כספיים. במסגרת השירותים הדואריים יש מכונות צילום.

אתם מדברים על איתור מסמך אגב אספקת מסמך - -

- - -

היום הכל ממוחשב, הרי - איתור ומסירת מסמך הנוגע לשירותים כספיים, שמקורו סופק קודם לכן - -

כדאי אולי לנסח את התקנות בעברית של שנת 2006 . העברית כאן היא מ- 1950 ומשהו.

הוועדה תברך אם בנוסח המעודכן של התקנות שיובאו לוועדה לפני תום תוקפן של תקנות אלה - ייבדק גם הצד לשוני.

רק נגיד גם שחלק מהמונחים פה לקוחים מהחוק, שגם החוק נוסח בהתאם ל- -


אני ממשיכה בקריאה: "20. התאמה ממוכנת של פעולות לחיוב בחשבון סילוקים – לכל 10 פעולות – 4.91. המשלם: בעל החשבון.


21. העברת נתונים מהמחאות למאגר מידע ממוכן, לפי בקשת בעל החשבון – לכל 10 המחאות – 4.91. המשלם: בעל החשבון.


22. פנקס המחאות – 7.15. המשלם: בעל החשבון.


23. העברת סכום בהמחאת דואר –

23.1 המחאת דואר רגילה – 1.70 המשלם: מבקש ההעברה

23.2 המחאת דואר מאוירת – 2.20 המשלם: מבקש ההעברה


24. ביטול המחאה לפי בקשת בעל חשבון –לכל המחאה: 6.22. המשלם: בעל החשבון.


25. אימות חתימתו של ערב – 13.60 . המשלם – מבקש השירות.


26. משלוח מידע או מסמך הנוגע לחשבון במשלוח שאינו רגיל, לפי בקשת בעל החשבון – בשיעור דמי המשלח. המשלם: בעל החשבון".

איפה החתימה של שר האוצר פה?

לא, זו רק הסכמה. אין צורך בחתימה.

אתה מכובד בעינינו כנציגו של משרד האוצר ושר האוצר אם אתה אומר שלא תהיה בעיה עם התקנות הללו, שאנחנו יכולים לאשר.

לא רק שלא תהיה בעיה – אלא ששר האוצר נותן את הסכמתו לתקנות האלה.

שר האוצר בהחלט מסכים לתקנות האלה, ועד הערב יועבר האישור הפורמלי לנושא הזה.

אז אנחנו קראנו את כל התקנות שנקראות בשפה המקצועית – תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשס"ו-2006. שוכנענו שזה פחות או יותר אותם התעריפים בתוספת של 12% בעקבות המע"מ, ואנחנו צריכים לאשר זאת עד 31 באוגוסט, 2006, כאשר הוועדה תתכנס, תחליט ותקבע את התקנות הסופיות להמשך, והם יגיעו לאישור ועדת הכלכלה.

אנחנו מעלים להצבעה את אישור התקנות. מי בעד? רוב. מי נגד? אין. מי נמנע? - 2.

אנחנו מבקשים ממשרד התקשורת להתכנס עם נגיד בנק ישראל בנושא הפיקוח על התעריפים. אנחנו מבקשים לזרז את התהליך הזה, ובכל מקרה, שלא יאוחר מה- 31 באוגוסט תוקם יחידת פיקוח, וכל הסיפור הזה יהיה במסגרת. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20