כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

13.2.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 589

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ט"ו בשבט התשס"ו, (13 בפברואר 2006), שעה 12:30

1. תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב - מגרשי אחסנה), התשס"ו - ‏2006
2. תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב) (תיקון), התשס"ו - 2006.

חברי הוועדה: אמנון כהן - היו"ר

גדעד ארדן

דוד טל

יואל הדר – יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

עו"ד עודד ברוק – יעוץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

פקד רוני לוינגר – קצין תביעות באגף התנועה, משטרת ישראל

סנ"צ בלהה חרחס-קימל – רמ"ד מסחר, משטרת ישראל

ג'יל בוקרה – ע' רמ"ד מסחר, משטרת ישראל

רפ"ק אבנר הרשקופ – ע' יועץ משפטי, משטרת ישראל

סנ"צ שוש שיבת – רמ"ד תעבורה, אגף התנועה משטרת ישראל

עו"ד רוית דדו – המשרד לביטחון פנים

עו"ד חוה ראובני – ס' יועץ משפטי, משרד התחבורה

עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים

ולדימיר רובין – מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אתי בנדלר

שמרית שקד

לאה ורון

רותי וייס

1. תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב - מגרשי אחסנה), התשס"ו - ‏2006

2. תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב) (תיקון), התשס"ו - 2006

שלום לכולם, צהריים טובים, אני פותח את הדיון של ועדת הכלכלה. הנושא הראשון, תקנות תעבורה (איסור שימוש ברכב –מגרשי אחסנה), התשס"ו – 2006. בדיון הקודם הגענו עד סעיף 3 לא כולל, שילוט מגרש אחסנה, עורך דין יואל הדר, תקרא בבקשה.

3(א) מפעיל של מגרש אחסנה יציב במקום בולט לעין, בשער הכניסה למגרש האחסנה שלט בגודל בולט לעין שבו יפורטו כל אלה: (1) שם המפעיל של מגרש האחסנה ומספר טלפון לשם התקשרות עמו ועם אדם נוסף מטעמו במשך כל שעות היממה. (2) שעות העבודה במגרש האחסנה. (3) התעריפים לתשלום בעד מתן שירותי גרירה ואחסנה בהתאם לתקנות אלה. (ב) השלט יאושר בידי ראש מת"ן.

באיזו שפה ייכתב השלט?

אני חושב שבעקבות ההערכה גם של בג"ץ בעניין של מע"צ, בשפות עברית וערבית.

אנגלית לא?

רגע, החלטה של בג"ץ אני לא בטוחה שהיא נוגעת למפעילים פרטיים, הדברים אכן צריכים להיות ברורים, זה דבר אחד. דבר שני, האם לא שקלתם לפחות במקומות שיש מגרשים עם ריכוז של עולים חדשים, אני לא יודעת, לחייב, לדרוש או לפחות להשאיר את זה כאופציה לדרוש פרסום שלט בשפה נוספת?

אם זה אזור של קהילה אתיופית אז באמהרית, אם זה עולים מרוסיה אז ברוסית.

אתה יודע כמה רכבים יש?

ברוך השם, מה זה קשור? אם יש רכב אחד, מה זה משנה?

השאלה אם זה דורש שלט.

כתוב, השלט יאושר בידי ראש מת"ן, אז אולי נשאיר את זה לשיקול דעתו בעניין.

זה מה שאני אומר אבל איכשהו לציין שיש לו שיקול דעת שאם הוא יחליט שבאזור בו יש ריכוז גבוה מאוד של עולים מארגנטינה למשל, אז אולי גם באנגלית או משהו אחר, למצוא איך אפשר שהעניין יהיה ברור.

מאחר ובעל הרכב יכול לבחור מגרש שלא באזור מגוריו, למרות שקיימת סבירות שכן ירצה אבל זה לא בהכרח.

אפשר אולי להוסיף פה סייג שכולל שיקול דעת לגבי ראש מת"ן בעניין השפה.

השלט, לרבות שפת השלט.

לרבות שפות נוספות לעברית. ברור שהשלט צריך להיות קודם כל בעברית, אני לא מדברת כרגע על הנוסח אלא לרבות - - -

שפת הכיתוב.

שפת כיתוב השלט בנוסף לשפה העברית. יש לי הערה נוספת, לגבי פסקה (3), אתם כותבים, התעריפים לתשלום בעד שירותי גרירה ואחסנה. מאחר שאחסנה תמיד צריכים לשלם וגרירה תלוי בנסיבות, הייתי מציעה פשוט להפריד את זה בעד מתן שירותי גרירה ובעד מתן שירותי אחסנה, זאת אומרת שיהיה ברור שצריכים כל אחד לחוד. כלומר צריכות להיות כאילו שתי טבלאות שיהיה ברור. יש לי עוד שאלה שאני לא בטוחה שהיא נקשרת דווקא לתקנה הזאת אבל הייתי רוצה לברר אותה. כשאומרים לעבריין או לנהג, אתה צריך לאפסן את הרכב במגרש, הנה המגרשים שבאים בחשבון. יש לנו שני מגרשים בירושלים, אחד בתל אביב, אחד במקום אחר. האם באותה הזדמנות מביאים לידיעתו גם את התעריפים, איפה זה בא לידי ביטוי? לא רק זה שהוא ידע שהוא יכול לבקש לאחסן, המשטרה לא חייבת להיענות אבל שהוא יכול להציע את אחסון הרכב באחד מהמגרשים שהוא ידע על קיומם בכלל, שצריכים להביא לידיעתו את אותם מגרשים, אלא גם, כי זה לא בא לידי ביטוי בשום מקום בתקנות.

הרעיון הוא שלאחר השימוע, לאחר מתן ההחלטה אנחנו רוצים להכין איזשהו דף מנויילן, צבעוני, פלייר מסודר שבו תהיה טבלה של המגרשים הפזורים ברחבי הארץ, מיקומם המדויק והתעריף שלהם.

זה יפה אבל זה ברמה של כוונות טובות. אני שואלת, נניח מישהו הכוונות שלו יהיו פחות טובות מחר, איך מבטיחים שהדברים האלה אכן ימומשו?

הכל יהיה מוסדר בנוהל.

זאת השאלה, אם ראוי להשאיר את זה להסדרה בנוהל או לרצון טוב או שיש מקום באמת לקבע את זה?

מה אפשר? מה אני אכתוב בתקנות? שהקצין יציע לנהג את המגרשים והתעריפים?

לא יציע, יציג.

אפשר להוסיף סעיף בסוף לגבי הנהלים, זאת אומרת, התקנות יסמיכו את ראש מת"ן לקבוע נהלים לעניין ואז אפשר להוסיף - - -

אולי רצוי שזה יכנס לתקנות האחרות שהוועדה צריכה לדון בהם לעניין שימוש ברכב. על כל פנים חשוב לדעתי שהנושא הזה יהיה בגדר של חובה שתחול על המשטרה או על השוטר או על קצין המשטרה לפי העניין, להביא לידיעת נהג הרכב את האפשרות שלו לבקש לאחסן את הרכב באחד מהמגרשים ושיש לו אפשרות להציע בכלל, היכן נמצאים המגרשים ומה תעריפי האחסון שם.

התקנות השניות עוסקות רק בטופס הודעת איסור השימוש. זה לא דבר שבא לידי ביטוי בטופס הודעת אישור שימוש אלא איזה שהוא נלווה.

אני מוכנה לקבל כל הצעה מכם זאת אומרת, אם אתם סבורים שמה שאני אומרת ראוי לקבל את זה והוועדה מאשרת, אז לי לא משנה איפה זה יבוא לידי ביטוי.

אם הוועדה תחליט שזה יהיה בתקנות אז אנחנו נוסיף את המשפט לתקנות.

אנחנו רוצים שזה יהיה בתקנות, שזה יהיה מוסדר.

בסדר, אז אנחנו נוסיף.

השאלה אם החוק המסמיך מסמיך לקבוע את זה בתקנות בכלל.

זה עניין טכני, בוודאי. החוק מחייב להעמיד לבחירת הנהג את המגרש. אני חושבת שזה ממילא משתמע שאנחנו יכולים לקבוע בתקנות את הנתונים שיובאו בפניו לצורך קבלת ההחלטה. איפה המגרשים, איך הוא יבחר אם הוא לא יודע איפה המגרשים?

נכון, איפה הוא רוצה לשים את רכבו, מה התעריפים.

אז יכול להיות שלא בכל המגרשים יש מקום באותו רגע.

אז יגידו לו, כאן תפוס, יש לך 4 אופציות אחרות, בבקשה תחליט. לשאר הדברים לסעיף 3 ותתי סעיפים, יש למישהו עוד הערה? אישרנו סעיף 3 עם כל התיקונים, עם כל התוספות, סעיף 4 בבקשה.

מספרם של מגרשי האחסנה ומיקומם. המספר הכולל של מגרשי האחסנה לא יפחת מ-6 ולא יעלה על 20, והם ימוקמו במחוזות משטרת ישראל המפורטים להלן, כשבכל מחוז ימוקם מגרש אחד לפחות. (1) מחוז הצפון, (2) מחוזות תל אביב והמרכז, (3) מחוז הדרום, (4) מחוז ירושלים.

בדיונים בפעם שעברה אמרתם לי איפה כבר יש לכם מגרשים.

יש לנו 8 מגרשים, בלהה, את רוצה להציג את הנושא?

יש לנו 2 מגרשים בתל אביב, 3 פזורים עד אילת ואזור הדרום, באזור הצפון יש לנו 1 ובאזור ירושלים יש לנו 2 מגרשים.

כשאת אומרת עד אילת, באילת יש גם?

יש גם באילת.

יש לנו מגרש גם באשדוד, באר שבע ואילת. כל אחד עומד בפני עצמו.

מספיק אחד בצפון?

זה מה שהיה במכרז. לא הגישו הרבה הצעות למגרשים.

אתם תפרסמו עוד מכרזים?

יש לכם מקום עד 20 אם יש לכם עומס כביכול. ואני רוצה לדאוג לא רק לעומס שלכם אלא גם לנוחיות של הציבור שאם הוא גר בתחילת הצפון, לא צריך לנסוע עד סוף הצפון כדי לשים את הרכב.

אם יהיה צורך, נעשה ככל שיידרש.

אני אומר לך מדוע יש צורך, לא ברמה של סימן שאלה. קודם כל נניח לצורך העניין שהמפעיל באזור הצפון יפר את תנאי המכרז באופן שיהיה צורך לבטל את ההיתר שלו לפעול. אז איך אתם תעשו את זה? ברגע שאתם סוגרים אז אין מגרש אלטרנטיבי. או נניח שהמגרש מלא, רק אז תתחילו את תהליכי המכרז?

לא, אני אומרת שמגרשים אלטרנטיביים קיימים מכוח מכרזים אחרים של המשטרה שהם נוגעים לגרירות רכב. יש לנו מכרזים תומכים בשירות הזה אז במקרה קיצוני, נניח ונידרש לכך, אנחנו יכולים לעשות את זה במסגרת המכרזים התומכים שקיימים כיום.

יש עם זה בעיה מפני שהם לא יכולים להוציא מכרזים אם הביקוש לא גדול, שום בעל עסק לא ילך להשתתף במכרז כשהוא יודע שאולי יהיה לו שם רכב אחד. אבל אם הביקוש יהיה גדול ויהיה רצון לזה אז בוודאי שיהיה כדאי גם לבעל המגרש וגם לכם להוסיף עוד מגרשים.

אם יהיה צורך.

באיזה מקום בצפון יש מגרש?

בחצור.

מה עם נהריה, עכו, עפולה, מגדל העמק, נצרת.

האדמה יקרה שם.

אין מגרשים ברשיון על פי מכרז. זה אזור שמבחינת עמידה בתנאים מינימליים של רשיון, מגרשים ברשיון שהמשטרה מחויבת לעבוד עם כאלה, לא היו בנמצא בעת פרסום המכרז. ייתכן שפועל יוצא מזה שלא נמצאו עומדים כיום בדרישות רשיון עסק, יהיו בעתיד מגרשים כאלה. איפה שיהיו מגרשים כאלה גם המשטרה תשמח לפרסם מכרז.

המכרז פתוח כל הזמן? איך זה הולך?

מבחינת תפיסת העולם שלנו אמרנו שככל שיהיה צורך נוסיף התקשרויות - - -

אבל אני לא מסתכל כרגע על צורך, אני מסתכל גם מבחינת האזרח שיהיה לו נוח מבחינה גיאוגרפית להגיע לאותו מקום.

המכרז כרגע אמר שבכל אזור אני רשאית לקבוע שני זכיינים. כרגע קבעתי זכיין אחד כך שאהיה רשאית אם יהיה צורך לפרסם מכרז תומך נוסף באזור הצפון.

את יכול לומר לי באזור הצפון, מה המרחק המקסימלי בין חצור לבין הנקודה הדרומית ביותר שאדם צריך להגיע לשם?

בעיקרון, הנקודה הצפונית ביותר זה המגרש של פתח תקווה.

אולי יהיה שעה נסיעה.

אין גבול דרומי. יש לי מגרש בחצור יחד עם זאת המגרש הבא הצפוני ביותר זה המגרש באזור פתח תקווה, הוא הצפוני הבא בתור.

זה נראה לא סביר שאני צריך לנסוע שעה שלמה.

אדם צריך לעבור שימוע ויכול להיות שהוא לא גר באזור הצפון.

הנהג יכול לקבוע איפה שהוא רוצה.

אני מדבר על אדם שנמצא בין פתח תקווה לבין חצור, באמצע. זה אותו זמן לוקח לו לנסוע לפתח תקווה ולחצור.

לא בטוח שישתלם לו. מה שקורה הוא שיש עלות למגרש. העלות במקרה שהתעריף גבוה זה כ-45 שקלים. יש לו מגרש ליד פתח תקווה שעולה 25 שקלים, יכול להיות שעדיף לו להשאיר לחודש ימים את הרכב שם כי זה יהיה יותר זול, למרות המרחק. הוא צריך להכניס גם את השיקול הכלכלי פנימה. זה שנמצא שם או פה, בכל מקרה הוא לא יכול לנסוע בזה.

נראה לי קצת מוגזם אבל כנראה - - -

אם יורשה לי, הסיבה שיש רק מגרש אחד באזור הצפון זה לא בגלל שכך המשטרה החליטה. זה מה שעלה מהמכרז. אנחנו לא הולכים לכפות על אף אחד להתקשר איתנו. מי שלא רוצה להתקשר איתנו, מי שאין לו רשיון עסק - - -

אבל אני כמייצג נאמן של האזרחים כאן, אתה כמשטרה מבחינתי תשכור עוד איזשהו מקום תשים לי עוד מגרש, אתה המשטרה תנהל אותו, לא תוציא אותו החוצה. תנהל ותחזיק עוד מגרש אחד.

אבל את הדיון הזה כבר עברנו בשלב החקיקה הראשית שבו נקבע שצריך 6 מגרשים בפריסה ארצית.

החוק חייב אותנו פריסה ארצית.

אבל אולי הקריטריונים קשים מדי?

אבל החוק צריך להיות סביר, צריך להיות מידתי כדברי השופטים, זה לא יכול להיות כזה שתשימי לי אחד מגרש אחד באילת ואחד בחצור. אם היית אומרת רק שניים, היית שמה אחד באילת ואחד בחצור? לא, כי היית אומרת שזה לא סביר.

רגע אחד, מי הכין את המכרז?

אנחנו, מדור מסחר.

אז אולי הקשחתם יותר מדי את הקריטריונים. בדיון הקודם העליתם את היוקר של התעריפים מזה שעשיתם גם ביטוח. אז אני שואל את עצמי, הרי כל אחד יש לו את הביטוח של הרכב שלו, למה אני צריך להקפיא את הביטוח שלי כי אני מכניס את האוטו למגרש? אני רוצה להשאיר את הביטוח שלי במגרש, למה אני צריך להקפיא אותו? בשביל מה לשלם פעמיים? תוזילי לי את התעריף. אם יש לי ביטוח אז זה תופס. אם אני בהגדרה שהרכב שלי לא מצדיק ביטוח מקיף נגיד, ואני עשיתי ביטוח צד ג' והשארתי אותו, כמו שהוא עומד ליד הבית שלי צד ג', אותו דבר יעמוד במגרש צד ג'.

אני לא אוכל לחייב את האזרחים להשאיר את הביטוח.

זה עניין של האזרח, אתה מחתים אותו שנושא הביטוח של הרכב זה עליך.

אבל אחרי זה התביעות יהיו למשטרה.

על מה?

על זה שלקחנו רכב בכפייה, נניח שהרכב נשרף - - -

מה זה קשור? יש לו ביטוח שלו. נשאיר את זה ככה. כשאתה מכניס את הרכב למגרש יגידו לך, תשמע אדוני, הרכב שלך פה לא מבוטח. אם יש לך את הביטוח הוא חל גם פה. אם אתה החלטת כאזרח לא לבטח את הרכב שלך, אז אין לך את הביטוח גם פה. גברתי היועצת המשפטית, האם בגלל יוקר התעריף כי זה ייקר מאוד את התעריף היומי שמאחסנים את הרכב, 55 שקלים עולה שם ליום.

בכמה זה ייקר, בעוד שקל?

לא, אז אם יש לי כבר ביטוח על הרכב, אז הם אומרים לי, תקפיא את הביטוח שלך. אני לא רוצה להקפיא. עדיף לי להשאיר את הביטוח שלי אבל מה, אני משלם נגיד במקום 55 שקל, 20 שקל.

אדוני היושב ראש, ראשית אנחנו צריכים לזכור שלא כל כלי הרכב מבוטחים בביטוח צד ג'. ברגע שהמדינה החליטה לאחסן את הרכב שלי באיזשהו מגרש, היא לוקחת על עצמה איזושהי אחריות לעניין הזה, ולצורך העניין, אם נניח יפרצו למגרש ויגנבו משם כלי רכב או אם עבריינים יבואו לשם ויעלו שם אש, ברור הוא שמאחר והטילו עלי חובה לאחסן את הרכב, יש לי עילת תביעה נגד המדינה ולכן המדינה הייתה צריכה לדאוג לכיסוי ביטוחים בעניין הזה. יתכן, אני לא בדקתי את העניין, שהיה מקום לבדוק מה יהיה תעריף לביטוח ותעריף בלי ביטוח - - -

ואז אפשר להגיד לאזרח שהוא יחליט.

ואז אני יכולה לבחור, במקרה הזה להגיד, אני משאירה את הביטוח שלי.

אומרים לו, אם אתה משאיר את הביטוח שלך X סכום, אם אתה רוצה שאנחנו נבטח Y סכום.

זה לא יכול לפתור את הבעיה מפני שבתוך מגרש אחד אתה שם את כל הרכבים. חלק כן, חלק לא, אתה כבר מחייב ביטוח על הכל. לחלק אין ביטוח מראש אז כבר אתה מחייב את המגרש לשים ביטוח. אי אפשר לעשות את האבחנה בתוך אותו מגרש - - -

הבנתי, זאת אומרת בעל המגרש לא יכול לעשות ביטוח כלי רכב. אם כך הם צודקים, לא הייתה שום דרך אחרת לעשות את זה.

אפילו אם אין רכב אחד או 100 רכבים, זה אותו סכום.

היעדר הפניה לא נבעה כתוצאה מדרישות ביטוח כי את המחיר הם נקבו.

אז איך את מסבירה את זה? אולי זה קשור למשל לתקנה הבאה שמדברת על גודלו של מגרש?

אני חושבת שמשום שאנשים לא יכולים לגזור את הכמויות העתידיות. זה מכרז ראשון. ככל שידעו מה מידת השימוש הם יהיו יכולים להעריך בעתיד את היכולת שלהם להיכנס לעסקאות כאלה.

המשטרה לא הייתה מוכנה לחייב - - -

משהו בכל זאת נראה תמוה. ככל שמדובר במגרשי חניה שפועלים כך וכך, ואם הם לא היו צריכים לא היו נוספות דרישות רבות מעבר לאלה שהם עומדים בהם ממילא, אז מה אכפת להם? אז ככה בסך הכל יש להם עוד אופציה להשגת רווחים.

זה הייחודיות, הם צריכים להקצות שטח שהוא ייחודי למשטרה.

לכן לא הסכמנו שיתערבב, לא רצינו שחניון שגוררים כלי רכב אחרי תאונות יבוא במגע עם כלי רכב נגררים ומשאיות - - -

עוברי אורח שבאים לחניון מחנים את כלי הרכב ל-4 שעות ביחד עם כלי רכב שהוא צריך לשמור עליהם לתקופה ארוכה.

אפשר באותו מגרש - - -

זה מה שהם אומרים, שהם לא הסכימו.

ובפרט שתהיה הפרדה - - -

הוא אשר אמר היושב ראש שהתנאים והמגבלות במכרז היו כה קשים - - -

אם אני צריכה לפקח על השירות, לא יכול להיות שאני אפקח באותו מגרש גם על שירותים שניתנים לכלי רכב אחרים שבאים ל-4 שעות. אנחנו לא יכולים לפקח, הוא צריך לצלם את הרכב, הוא צריך לאבטח ולהבטיח את שלמות הרכב בצורה שונה וייחודית. לא רק זה. אם אני לא אקצה רכב אז אני מחייבת אותו על אותו מגרש שהוא ירחיב את זה גם לכלי רכב. הנושא של הביטוח למשל, שהוא יחיל אותו גם על כלי רכב שאין לו עניין לבטח אותם, זה חייב להיות נפרד.

הלאה.

5. גודלו של מגרש אחסנה לא יפחת מ-3 דונם.

לכמה כלי רכב זה מספיק?

יש גם משאיות.

אנחנו דרשנו שלפחות 25 משאיות.

יש תחזית כזאת? לפי מה שאתם עוצרים, משקל יתר, דברים כאלה, תעשה, 25 משאיות כפול 8 מגרשים, זו הכמות פחות או יותר שאתם צופים על פי דוחות שאתם נותנים?

אין לנו הערכה אבל לפי דוחות שאנחנו נותנים אנחנו נוגעים במספרים האלה. אנחנו לוקחים בחשבון שכאן מדובר בסנקציה חריפה - - -

לא כולם יכנסו לזה.

נכון, לא כל מי שקיבל 60 יום אוטומטית ילך להשבתה. בית משפט יכול להתערב באמצע. יכול להגיד יושב ראש הוועדה שבדיונים הפנימיים שלנו התחלנו עם מגרשים יותר גדולים, היה לנו תהליך של ירידה, התחלנו ב-8 דונם וירדנו ל-5 דונם ובסוף הגענו ל-3 דונם שזה 180 כלי רכב פרטיים ובערך 100 נוסעים.

אישרנו סעיף 5, הלאה, סעיף 6.

6. לא ישמש כגורר לצורך תקנה 1(ב) אלא מי שנתקיימו בו דרישות אלה: (1) ברשותו רכב גרר תקין ובטיחותי. (2) משטרת ישראל אישרה כי אין מניעה כי ישמש גורר.

מתי משטרת ישראל לא מאשרת או מונעת ממישהו לשמש גורר?

אם אין לו רשיון עסק - - -

אם הוא סוחר בכלי רכב גנובים, שזה דבר די מצוי, זה לא יוצא דופן.

ואם הרכב שאחסנו אותו שצריך לצאת איך שהוא נכנס - - -

בוודאי, אנחנו דורשים שיזהו את הרכב.

אבל איך אתה תדע בפנים אם הכל שלם, פנים הרכב?

פנים הרכב ייבדק, הנהג יחתום ובעל המגרש יבדוק הכל.

סעיף 6 אושר, סעיף 7.

סעיף 7, ביטול או השהית אישור מגרש אחסנה. מצא ראש מת"ן כי במגרש אחסנה או בגורר לא מתקיימים עוד התנאים שנקבעו טרם מתן אישור כאמור בתקנות 2 או 6 לפי העניין, או נתגלו ליקויים מהותיים בפעולתו של מפעיל מגרש האחסנה או הגורר, רשאי הוא לבטל את האישור או להשהות את תוקפו לאחר שהעביר למפעיל מגרש האחסנה או הגורר התראה בכתב, והליקויים לא תוקנו תוך התקופה שנקבעה במכתב ההתראה.

תסביר בבקשה.

המגרש אושר מלכתחילה, נתגלו בו ליקויים. הוא לא עמד בדרישות ההתחלתיות. ואז בגלל שהוא לא עמד בדרישות אז לכאורה היה צריך להפסיק את זה. אז קודם כל נותנים לו התראה ואחרי זה מבטלים את זה.

לפני שהוא קיבל את האישור לפעול?

במהלך הפעילות שלו פתאום היו בעיות - - -

התברר שהגדר פרוצה שאין שומר.

אבל אז ייתכן שבכל אזור הצפון לא ימצא מגרש לאחסון, זאת אומרת יש פה איזשהו איזון עדין שצריך לשמור עליו.

נכון, זה מה שאני שאלתי, איך מוודאים שיש לפחות 6 מגרשים?

צריך לשמור על האיזון, דבר ראשון, אנחנו לא נבטל אוטומטית באופן מיידי גם כי יש מכוניות שמאוחסנות שם, אי אפשר להפסיק לגמרי. צריך לראות כמה מכוניות נשארו ובין היתר לראות גם את הנושא של המגרשים. לכן נצטרך לעשות מאמץ משולב כדי לפתור את הבעיות גם במציאת מגרש אחר.

נניח פרוצה שם הגדר, אתה מתריע פעם, פעמיים, שלוש, ובעל המגרש לא מתקן.

צריך לתת התראה על הפסקה.

עם איזה כלים אתה מתמודד? חוץ מזה שאתה אומר, נפסלת במכרז.

יש ערבות במכרז - - -

יש סנקציות בכסף שאני יכולה לקנוס אותו.

כמה?

אני כבר לא זוכרת את התעריפים - - -

2000 שקל?

חוץ מזה יש מה שנקרא חילוט ויש גם מה שנקרא מיצוי בגין התרת התקשרות ויש גם תביעה כנגד נזיקין. בכל מקרה במקביל אני יכולה לפרסם וללכת למכרז חדש, להתקשר - - -

במכרז כתוב משהו מיידי?

מכרז מבחינתי יכול לצאת לאוויר - - -

גברתי, משהו מיידי, בלי כל הסיפור מכרז חדש, כמה כסף הערבות?

מה גובה הערבות?

50,000 שקל למגרש.

הוא נותן אותם מראש?

הוא נותן את זה כבר בעת החתימה על הסכם.

ומה גובה הקנס שאתם יכולים להשית עליו?

ערבות רק 50 אלף שקל?

סליחה, הערבות היא 100 אלף.

אנחנו ביקשנו 100,000 שקל מהזוכים, מכל אחד 100,000 שקל ערבות.

ואם אתה לא רוצה לקחת את הערבות שלו, אתה אומר, שמע, 3 פעמים באתי אליך, המשטרה תבוא לסיור לבדוק אם אכן רכבים נמצאים, 3 פעמים באתי והשומר לא נמצא במקום. אתה מתריע, והוא עונה, כן, השומר בדיוק יצא לשירותים. אתה אומר, שמע, אם בפעם הבאה הוא לא נמצא פה, איזה קנס אני יכול לתת?

סנקציות כספיות.

אנחנו יכולים לראות את זה קודם כל כהפרת הסכם.

מיידי, איזה קנס אתה יכול להטיל עליו? תנו בבקשה תשובות כי תיתקלו בזה מחר בבוקר. אתה לא מייד תוריד את החילוט של הערבות. פעם אחת תוריד את הערבות, בפעם הבאה מה תעשה? אז שיהיה לך כלים. איזה קנס אתה יכול להטיל עליו מעבר לחילוט?

במקרה הזה אנחנו באמת לא נקבנו בקנס - - -

למה?

מכיוון שהכסף לא זורם מקופת המדינה, זה לא שירות שהוא עושה לי אלא הוא עושה לאזרח. יוצא שאין שלב שהוא מעביר לי חשבונית שמתוך החשבונית אני יכולה לקזז סכומים. זה סוג התקשרות שהוא שונה - - -

לא התקשרות, אני מדבר איתך, כמו שהמשטרה נותנת לי רפורטים אם אני עושה עברה - - -

אין לי רפורט לתת לזה.

אז עכשיו הוא אומר לך במכרז, אני אציב 4 שומרים ואני אעשה כך וכך והוא לא עושה, פעם אחת תורידי לו את הערבות, מה יהיה אחר כך?

אם השירות לא יהיה מתאים אז המשטרה - - -

בכל אזור הצפון רק בחצור יש מגרש אחד כי אף אחד לא הגיש בגלל שהקשחתם את הקריטריונים. אז אמרתי, נושא שני, אם אתם אומרים שהוא לא עומד בתנאי מכרז מסוים, או גדר פרוצה או שומר לא נמצא, איזה סנקציות תשים? אדוני, שמתי רכב, 80 רכבים של אזרחים שם והמגרש פרוץ - - -

אז יש לו ערבות, מה הוא רוצה להפסיד 100 אלף שקל?

אני לא יודע אם הוא רוצה ישר לקחת את הערבות, לכן אני שואל איזה עוד סנקציות יש?

יש סנקציות בכל מכרז של המדינה. אדם נותן ערבות לביצוע התחייבויות שלו, לא ביצע הוא מפסיד 100,000 שקל. מי רוצה להפסיד 100,000 שקל? אדם מפר חוזה, אני חייב לבטל איתו את הזכייה שלו.

מתקן אותי העוזר שלי ג'יל בוקרה שבקי בכל הפרטים ואומר שבהסכם של המדינה עם הזכיין, יש טבלת קנסות מוסכמים שמתואמים בהסכם, ואני מקריאה.

מופעלים ללא אבטחת נזק, מה שנקרא?

עדיין ללא אבטחת נזק. ברגע שאני רואה שהוא לא ביצע דבר, יש קנס בצידו. אופן מימוש הקנס הוא קצת בעייתי במקרה הזה אבל הוא קיים. אחר כך נשב עם היועצים המשפטיים ונבדוק איך אפשר לממש את הקנסות. בעניין קנסות כתוב כך: משרדי הספק והמגרש סגורים בשעות הפעילות, במידה והמשרדים יהיו סגורים בשעות שהם אמורים להיות פעילים, יוטל קנס בסך 1500 שקלים לכל יום או חלקו. אחר כך כתוב, לא בוצע דיווח יוטל קנס בסך 500 שקלים לכל אי דיווח. אחר כך, אי הצגת שלט מחירים כנדרש לפי סעיף במכרז יחייב את הספק בתשלום קנס של 200 שקלים. אם לא יימצא שלט תקין, במקרה כזה הוא יחויב ב-400 שקלים קנס. בקיצור, יש תמרור של עוד שני סעיפים של קנסות כלומר, קנסות קיימים.

סעיף 7 אושר. סעיף 8, בבקשה.

תשלום הוצאות על אחסנת כלי רכב וגרירתו. (א) בעד אחסנת כלי הרכב ישלם כלי הרכב או מי מטעמו, למפעיל מגרש האחסנה שכלי הרכב אוחסן בו, תשלום בשיעור שהציע מפעיל מגרש האחסנה במסגרת מכרז לאחסון כלי הרכב במגרש האחסנה, או לפי הקבוע בתוספת, לפי הנמוך מביניהם, זולת אם בית המשפט הורה אחרת. אנחנו לא סבורים שצריך את הסיפא ואנחנו מבקשים להוריד את המילים "זולת" מראש. כי אחרת כולם ירוצו לבית משפט כדי לקבל הנחות וזאת לא המטרה אז נוריד את "בית המשפט".

עורך דין הדר מבקש למחוק את הסיפא של סעיף 8.

למה?

ראשית החוק מאפשר ללכת לבית משפט, אני לא חושב שצריכות להיות תקנות כי אז כל אחד שיקבל ירוץ לבית משפט ויבקש להפחית את זה ואז בעצם יוצא שזה יוצא מקופת המדינה בסופו של יום מפני שבעל המגרש לא יפסיד - - -

האפשרות של בית המשפט לקבוע אחרת כפי שאתה אמרת קבועה בפקודה עצמה. אם עכשיו, זה יעלם מהתקנות אז הוא לא ידע על כך, רק עורך דין ממולח שיקרא גם את הסעיף המסמיך? אני לא חושבת שראוי להשמיט את זה.

קיבלתי, לא משמיטים. הלאה.

(ב) בעד גרירת כלי רכב ישלם בעל הרכב או מי מטעמו לגורר שגרר את כלי הרכב או מי מטעמו, תשלום בשיעור שלא יעלה על הקבוע בתוספת, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

אנחנו נראה בתוספת כמה?

כן. (ג) רכב לא ישוחרר ממגרש אחסנה בטרם שולמו התשלומים בשל גרירת הרכב ואחסנתו אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת. (ד) דרכי ביצוע התשלום ותיעודו יהיו לפי נהלים שיקבע ראש מת"ן. (ה) הסכומים המפורטים בתוספת יעודכנו אחת ל-18 חודשים בשיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי. ואולם אם בטרם חלפו 18 חודשים חל שינוי בשיעור עליית המדד העולה על 4% ממועד קביעתו או שינויו הקודם, יעודכנו הסכומים המפורטים בתוספת לפי שיעור עליית המדד החדש, לעומת המדד היסודי.

אני מבינה שזה נקבע במכרז ה-18 חודשים?

כן. (ו) ראש מת"ן יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת, כפי שהשתנתה עקב עדכון הסכומים, לפי הוראות תקנה זו. (ז) בתקנה זו – "המדד החדש" – המדד הידוע במועד עדכון הסכומים הקבועים בתוספת. "המדד היסודי" – מדד חודש ספטמבר, 2005. זה המכרז כמובן. "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יש למישהו הערות לסעיף 8 ולתתי סעיפים?

כן, ב-8 (ה) 4% ממועד קביעתו או שינויו הקודם, אתה לוקח בחשבון כאילו שב-18 חודשים המדד לא יעלה ב-4%, ואם כן אז אולי צריך לעשות את זה לשנה. אני מניח שמתנאים אלה היו עושים מכרז, אני מניח שמי שכתב את זה חשב על זה - - -

מי מסביר את 8 (ד)?

מה זאת אומרת? ראש מת"ן יכול לקבוע שיש אפשרות לשלם רק במזומן למשל?

בדואר, במזומן, באשראי.

מדוע זה בכלל לא רשום בתקנות מה הן דרכי התשלום? הרי במדינת ישראל ידועות דרכי התשלום?

כי משלמים את זה ישירות לבעל מגרש החניה.

את מה? את הגרירה, את האחסון?

אפשר להוריד את השאלה אם התייחסתם לזה במכרז?

במכרז כתוב שאפשר לשלם בכרטיסי אשראי ובמזומן.

בכל דרך תשלום, אז להיפך, אולי לעגן את זה בתקנות כדי שזה לא יצומצם בעתיד.

בלי צ'קים.

אז מה שכתבתם במכרז שיהיה מעוגן פה.

כשאדם מגיע לשחרר את רכבו הוא יודע שהוא צריך לשלם, הוא לא מגיע בהפתעה.

לא, השאלה היא שלא יבוא ויביא רק מזומן.

זאת לא הייתה הכוונה, הכוונה הייתה מבחינת תיעוד התשלום.

תיעוד התשלום זה מצוין, השאלה היא - - -

כתבתם, דרכי ביצוע התשלום ודרכי ביצוע התשלום משמעו, האם במזומן, האם בכרטיס אשראי, האם באמצעות צ'ק? ואני חושבת שראוי שחברי הוועדה יידעו מה הם דרכי התשלום שהציבור יחויב לשלם להם.

לכמה זמן המכרז? כמה זמן ההתקשרות?

תקופת התקשרות היא לשנה עם אופציה עד שלוש שנים.

אם התקנות מאושרות זה מהיום? המגרשים מוכנים?

יש מכרז ויש זוכים.

אני רוצה להקריא רגע לוועדה מהמכרז: הספק מתחייב לאפשר לאזרחים הבאים לשחרר את רכבם לשלם עבור חובם במגוון אמצעי התשלום המקובלים כגון, מזומן וכרטיסי אשראי.

אגב, זה לא שולל צ'קים. כתוב, במגוון, כגון.

צ'קים זה אמצעי תשלום מקובל, אבל אני בהחלט יכולה להבין את הספק שיסרב לקבל צ'ק.

אז הייתי מציעה בתקנת משנה ד' להוסיף, במזומן, בכרטיס אשראי או בדרכים נוספות. כלומר שיהיה ברור שבמזומן או בכרטיס אשראי הוא מתחייב לקבל וכן בדרכים נוספות שיורה ראש מת"ן.

למשל העברה בנקאית.

תודה, סעיף 9.

9. תחילתן של תקנות אלו ביום ט"ו בשבט, 13 בפברואר 2006.

איך אפשר לאתחל את זה לפני שהן מפורסמות?

מיום פרסומן ולמשך שנתיים.

חייבים על פי חוק לדעתי לדווח לכם בהתחלה.

בסדר, לשנתיים אבל כל שנה חייב דיווח.

אתה חייב כל שנה דיווח על פי החוק.

אם אני חייב לדווח אתה רוצה לצמצם בתקנות גם?

סעיף 9 יהיה רק תחולה למשך שנתיים.

התקנות הן רק לשנתיים, למה?

זה מה שהיושב ראש ביקש כדי שאם יהיה צורך בשינויים כתוצאה - - -

בסדר.

אלו מגרשים חדשים, נראה אם מרוצים, אם הציבור נהנה או הציבור סובל.

אם מדווחים לך ואתה לא אוהב את הדיווח אז אתה יכול לעשות, אוי, אוי, אוי, ואם מגבילים את תוקף התקנות אתה יכול לעשות משהו מעבר לזה.

אז למה שנתיים ולא לשנה?

לא כדאי שנה, תן להם לזוז קצת, נראה מה המצב, תודה. תוספת בבקשה.

תוספת. 1. סכום התשלום המרבי בעד העמדת כלי רכב במגרש אחסנה לכל יום אחסון, יהיה כמפורט להלן. (1) רכב שמשקלו הכולל אינו עולה על 4 טון, עד 47.20 שקלים חדשים.

רק כדי שהתמונה תהיה שלמה אני מפנה אתכם חברי הוועדה לסעיף 3 לתוספת שלכל הסכומים האלה צריכים עוד להוסיף מע"מ.

לכן זה הגיע ל-55 שקלים לפי הטבלה שהוצעה בישיבה הקודמת.

אז איך הסברנו שהגענו לסכומים האלה?

לקחנו את המחירים בהצעות, את המחיר הממוצע בהצעות שקיבלנו, הורדנו את זה ב-20 אחוז, בדקנו את השוק ואני רוצה לציין שמבין כל המגרשים רק שני מגרשים היו במחיר של 55 שקלים. מגרשים אחרים יהיו במחירים של 20, 25 שקלים, עוד שני מגרשים במחיר 40, 45 שקלים.

ויש גם הבדל בין 29 ימים אמרתם לי - - -

נכון.

איפה כתוב ה-29 ימים?

המגרש הכי יקר במחירים שלכם מצוי בחצור בצפון ששם אין אלטרנטיבה. זה גם מגרש אחד, גם מרוחק וגם בעלות הגבוהה ביותר בהשוואה למגרשים האחרים.

המחיר בצפון במכרז היה כפול ממה שכעת.

והצלחתם להפחית אותו.

הצלחנו להוריד אותו למחיר שנקבע.

זה טעות ה-7 וחצי שקלים?

לא.

ההחרמה, יש מצב שהיא פחות מ-30 יום?

אלא אם כן הולך לבית משפט. בית משפט יכול לקצר ואז לא בטוח שכלכלית הוא צריך - - -

יכול להיות שעצרו אותו ל 30 יום, הלך לבית משפט, אחרי שבוע אמרו לו, אתה נקי.

נניח שבמקום 30 יום הוא היה 10 ימים, אז ה-20 יום האלו יעלו לו עוד 600 שקל כי ברוב המקומות יש פער של 30 שקל ליום אם זה פחות מחודש או יותר מחודש.

בכל מקרה הוא ישלם יותר.

אני פשוט מציע שכשהוועדה תפרסם הודעה היא תפרסם את התעריף שיהיה המקובל וזה התעריף בשורה השנייה וזה מ-30 ימים ומעלה כדי שהציבור לא יחשוב שיום אחסנה, הרי רוב המקרים זה יהיה התעריף בשורה השנייה, לא זה שבשורה הראשונה. כי אין בחוק מצב שיהיה אפשר להחרים לפחות מ-30 יום אלא אם כן בית המשפט החליט לבטל ולקצר את זה.

חבר הכנסת ארדן, לכן פירסמנו בתוספת רק את המחיר כמו שאתה אומר, מ-30 יום ומעלה, זאת הסיבה.

נתקדם הלאה.

(2) רכב שמשקלו הכולל עולה על 4 טון, עד 81.55 שקלים חדשים. 2. סכום התשלום המרבי בעד גרירת כלי רכב יהיה כמפורט להלן. (1) רכב שמשקלו הכולל אינו עולה על 4 טון: (א) עד 257.51 שקלים חדשים ל-30 הקילומטרים הראשונים או כל חלק מהם. (ב) עד 5.15 שקלים חדשים לכל קילומטר נוסף. (2) רכב שמשקלו הכולל עולה על 4 טון: (א) עד 772.53 שקלים חדשים ל-30 הקילומטרים הראשונים או כל חלק מהם. (ב) עד 10.30 שקלים חדשים לכל קילומטר נוסף. עשינו שינויים כדי להתאים את זה למצב של האגרות. 3. לכל הסכומים יתווסף מס ערך מוסף כדין.

אדוני היושב ראש, אני מזכירה לך שהייתה פנייה לוועדה מחברות הליסניג.

לסעיף 2 יש למישהו הערה? לסעיף 3? לא. חברים, דיברתי אתכם בחוץ, אמרנו שבתקנות לא כתוב למי יעשה שימוע. שימוע ייעשה לנהג ואנחנו רוצים שגם בעל הרכב יחויב בתקנות שגם יעשו לו שימוע, אני מתכוון לחברות עסקיות שגם יוזמנו לשימוע, חייבים להזמין אותם, אני רוצה שזה יהיה כתוב בתקנות, לא בנהלים הפנימיים של המשטרה.

המדיניות שלנו היא כזאת, דיברנו בפעם שעברה - - -

המדיניות היא מצוינת אבל אני לא רוצה להשאיר את זה לשיקול דעת של קצין משטרה כזה או אחר. לא יבוא? עניין שלו. אתה אומר, מחר בשעה 11 נהג אתה מוזמן ביחד עם הבעלים, תדאג להעביר לו את ההודעה. ירצה יבוא, בזה פטרת את עצמך. לא רוצה לבוא זה עניין שלו אבל אם יש לו מה להגיד שיבוא לשימוע ויגיד.

נושא השימוע מוסדר בחקיקה הראשית.

עם נהג בעל הרכב אין לך שום בעיה. הבעיה היא כשיש חברה עיסקית כזו או אחרת או ליסינג כזה או אחר, שאנחנו ניידע גם את הבעלים של הרכב. הנהג יקבל על הראש כבר מה שמגיע לו אבל כשרוצים להחרים רכב מחברה או מכל גוף כזה או אחר, אז שיזמינו אותו לפחות לשימוע.

יש עם זה בעיות שאי אפשר יהיה להתגבר עליהם.

מה למשל?

נגיד שהורים נסעו לחו"ל לטיול של 3 שבועות, יכולים להיות מקרים רבים שרצינו למנוע אותם. נניח שההורים נסעו לחו"ל ל-3 שבועות נתנו לילד את הרכב. והילד הוא מסוכן לציבור, מה לעשות, נסע שיכור וכו'. אז מה? עד שלא יצליחו לתפוס את ההורה אי אפשר יהיה להשבית את אותו כלי רכב?

ייקחו לו את הרשיון נהיגה בינתיים, יעצרו אותו, יתנו לו קנס.

אז הוא ינהג בלי רשיון. אם הוא נהג עבריין ולא אכפת לו, אז בשביל מה צריך את כל התקנות?

על מקרה אחד אני לא יכול להשליך את כל ההליך.

לא מקרה אחד, אפשר להכניס סעיף או שתהיה הצהרה לפרוטוקול שהמשטרה תעשה כל שביכולתה כדי להודיע לבעל הרכב. אם היא לא מסוגלת להוכיח שהיא ניסתה לפחות לאתר אותו אז תהיה לה בעיה אחרי זה כשירצו לשחרר את הרכב מול בית משפט. אפשר למצוא איזשהו איזון בין שתי המטלות האלו. אי אפשר להטיל את כל חובת המצאת הבעלים על המשטרה ותמיד יהיו אנשים שיוכלו לעקוף את כל העניין הזה.

אני מבין מה אתה מתכוון אבל אני אומר מצד שני, חברת השכרה או כל חברת ליסינג כזו

או אחרת, הם לא בחוץ לארץ, אז אני רוצה שהוא שיבוא ויגיד שהוא עשה את כל ההליכים הנדרשים על פי החוק, ליידע את הנהג, להגיד לו את זה, ואז השוטר יבצע את העבודה, הרכב לא יוחרם אבל את כל הסנקציה אנחנו נטיל על הנהג.

זה נכון לגבי חברת הליסינג אבל אומר ארדן שיש מצב שלא כלול שם. אם בחור צעיר קיבל את הרכב מההורים שיצאו לחוץ לארץ, הוא לא בעל הרכב, בעל הרכב זה אבא שלו. אתה רוצה לתת פה אפשרות שגם בעל הרכב יבוא לשימוע, והוא נמצא בחו"ל, אז מה תעשה המשטרה בפרק הזמן הזה שבעל הרכב נמצא בחו"ל, האם יעקלו את הרכב ויעצרו אותו?

אם הוא בחו"ל ורואים שזה מסוכן, יחרימו, ימצאו את הדרך אבל אם הבעלים לא בחוץ לארץ אני רוצה שיבואו.

זה ברור, אבל מה אתה עושה כשהוא בחוץ לארץ?

אדוני, אני חושבת שבקשתם של חברות ההשכרה כמו שאני קוראת את המכתב שלהם, כמו שקראתי את המכתבים שלהם אלי שקדמו לו, הם לא רוצים שהחוק יחול עליהם. הבעיה שלהם זה לא עם השימוע שלא מזמינים אותם לשימוע. הם רוצים פטור גורף מהחוק הזה.

מה זה משנה מה הם רוצים, היושב ראש הציע שנזמין אותם לשימוע אז הוא עוקף אותם.

בוודאי שצריכים לשמוע אותם. אין סמכות לקבוע בתקנות על הפרוצדורה של השימוע. פשוט אין. החוק לא מסמיך אותנו לקבוע בתקנות פרוצדורה של השימוע. הוא מפנה אותנו לסעיף 47 שזה שימוע לעניין רשיון הנהיגה. אומרים לנו פה, המשטרה מודיעה, אנחנו מזמינים, אנחנו רוצים לשמוע אותם, אנחנו רוצים לעשות את זה. אולי אפשר לחדד את הנוהל ולכתוב לעניין חברות השכרה וליסינג סעיף ייחודי נפרד שמנחה את קצין המשטרה גם בעניין ההזמנה וגם בעניין הטיעונים והשיקולים. אבל אי אפשר בדרך הזאת בעצם לתת להם בדלת האחורית פטור מהחובה. מה עוד שאני לא חושבת שיש לנו סמכות בכלל לקבוע את זה בתקנות.

אני לא ביקשתי פטור עם כל הכבוד, ביקשתי להזמין אותו לשימוע.

אנחנו רוצים להזמין אותו לשימוע.

היושב ראש רוצה להבטיח את זה שהם יוזמנו לשימוע.

זה הכי קל בעולם להזמין כי הם חברה, הם יכולים לשלוח כנציג את מי שהם רוצים.

כרגע אין להם את זה בתקנות.

אבל גם לגבי האזרח הרגיל אין לנו את זה בתקנות. מה ההבדל? למה אתה נותן עדיפות לחברות הליסינג על איזה משפחה רגילה שרוצה לשלוח את האבא לשימוע? או שאנחנו סומכים עליהם שהם מזמינים לשימוע או שאנחנו לא סומכים. אין שוני בין חברות ליסינג למעסיק רגיל. גם מעסיק רגיל שהעובד שלו עשה עברה והסיע במשקל יתר, גם זה לא כתוב כרגע אבל יש לנו נוהל שבעל הרכב מוזמן לשימוע. הוא רוצה שתהיה לו הגנה אם הם ילכו לבית משפט שאכן נתנו לו למצות את הזכויות שלו כי הם לא ירצו כל פעם שבית משפט יהפוך להם את ההחלטה.

איך, גברתי היועצת המשפטית, אנחנו מכניסים בתקנות שגם בעל הרכב יבוא לשימוע?

יש להבחין בין שני דברים לצורך העניין הזה, בין השימוע לבין מסירת העתק מהודעת איסור שימוש. באשר למקרה השני הדברים יותר קלים כי כאן הדברים מעוגנים בתקנות, למי מוסרים את ההודעה הזאת ותיכף נגיע לכך ותהיה לי הצעה. באשר לעצם שימוע. אז נכון אמרו כאן שהפקודה עצמה מדברת אך ורק על הנהג, איננה מדברת על הבעלים של הרכב. עם זאת צריך לזכור שתנאי למתן הודעת איסור שימוש על ידי קצין משטרה לסעיף 57 א' (2) היא שלקצין המשטרה צריך להיות יסוד להניח שיוגש נגד הנהג כתב אישום. ואם אכן מדובר למשל בנהג תייר שעומד לעזוב את הארץ, קרוב לוודאי שלא יהיה בסיס להשתכנע שיוגש נגדו כתב אישום במקרה הזה ולכן אני חושבת שזה לא יהיה ביצוע נאות של הוראות הסעיף הזה אם יינתן צו איסור שימוש ויחכו לכך שחברת ההשכרה תערער על כך לבית המשפט. אבל אני מסכימה שבאמת המקום לעגן את זה לגבי החלק הזה לפחות הוא בהנחיות מאוד ברורות, מאוד חד משמעיות. ואם זה יעוגן בהנחיות לפחות לקטע של השימוע הראשוני, כנראה שכל עוד לא מתקנים את הפקודה, אני חוששת שחברי כאן צודקים וצריכים להסתפק לנושא הזה בהנחיות. אני מבחינה בין שני שלבים, יש השלב של השימוע טרם מתן הודעת איסור שימוש לבין שלב מתן הודעת איסור שימוש.

אני רוצה לחדד את המדיניות. המדיניות שלנו, כמו שהסביר ראש מת"ן, כאשר נהג הרכב הוא גם בעל הרכב, יתכן שימוע והשבתה במקום. ברגע שנהג הרכב אינו בעל הרכב, אנחנו לא נמהר עם ההחלטה, אנחנו נדחה אותה למחרת או תוך 3 ימים, לפי הוראות החוק, ודרך הנהג נודיע לבעל הרכב על מועד השימוע ובהחלט נשמע את טענותיו לפני מתן ההחלטה.

למה רק דרך הנהג? איזה אינטרס יש לנהג לידע, להיפך, פעמים רבות הנהג אפילו לא ירצה שבעל הרכב ידע. הוא מפחד וכו'.

אם זה רכב חברה, יזרקו אותו מהעבודה.

הנהג פעמים רבות אדיש לעניין, בוודאי אם מדובר בשוכר רכב שאמור לעזוב את הארץ. איזה אינטרס יש לו שיזמינו את הבעלים של הרכב לשימוע?

מה זאת אומרת? ראשית הוא משלם דמי שכירות על כל יום שהרכב אצלו.

ולמחרת הוא הולך ומחזיר את הרכב, לוקח את כרטיס האשראי שלו משם וגמר את הסיפור.

הוא שילם דמי שכירות ל-4 ימים והתחפף מהארץ ונסע לחו"ל.

אבל אז אנחנו לא נתפוס את הרכב.

יינתן צו אישור שימוש והוא אפילו ישתף פעולה וישנע את הרכב למגרש ומשם ייסע ישר במונית לשדה התעופה.

הוא החזיר את הרכב לחברת ההשכרה.

אז יש בעיה, זה מה שהם כותבים שמדובר בעסקה במסמך חסר וזה קצת בעייתי העניין הזה. עלולות להיות בעיות, להיווצר בעיות. והשאלה אם כדאי לחכות שייוצרו הבעיות כדי לפתור אותן או שאם ערים לבעיות מראש אפשר למנוע אותן.

אבל אפשר לפתור את הבעיות הללו בנהלים שלהם.

מה שאני אמרתי זה רק לא להזמין את הבעלים של הרכב דרך הנהג, זה כל מה שהערתי.

במקרים שהקשר ביניהם הוא מנותק, זאת אומרת זה לא אבא ובן, זה לא מעסיק ועובד. זה מישהו כמו שהשוכר או ליסינג, אז הם יכולים לעשות אבחנה באופן הזימון שתהיה ישירות לבעל הרכב, לחברת ההשכרה.

הם יכולים בכל מקרה לשלוח פקס, הם יכולים לעשות את זה טלפונית, כדי להגיע למענו של הבעלים של הרכב.

אני גם כתבתי בעצמי למר גאוני שפנה גם אלי שיעמדו בקשר עם המשטרה לחדד את הנוהל, לפתוח שם סעיף נפרד שיגיד, ביטול והפסקת שימוש ברכב השכרה.

אתה מרים טלפון להרץ ואומר להם, עצרנו רכב שלכם, תגיעו מחרתיים, תשלחו נציג לשימוע, מה הבעיה?

70 אחוז מהרכבים החדשים זה מחברות ליסינג והשכרה כיום.

צריכים לעשות אבחנה בין ליסינג להשכרה. ליסינג זה רכב צמוד לתקופה ארוכה.

על רכב השכרה כתוב ברשיון הרכב שלו שהוא רכב השכרה, זה לא כתוב על רכב ליסינג, זה כתוב רק על רכב השכרה. זה כתוב ברשיון הרכב. אין בעיה לזהות את הרכבים שהם רכב השכרה.

גברתי היועצת המשפטית של הוועדה, הנהלים מצוינים, אני מכיר גם את כל מי שקורא את הנהלים, לוקחים חצאי משפטים מתחילים לקבל החלטות. לכן אני רוצה לעגן את הנושא הזה בתקנות. תמצאי דרך לזמן לשימוע את בעל הרכב שיעוגן בתקנות. אני לא רוצה להשאיר את זה לנהלים.

אני בספק אם יש סמכות לקבוע את זה בתקנות.

כל הנושא של השימוע הוא לא בתקנות, הוא מוסדר בחקיקה. סעיף 53 מפנה לסעיף 47.

לא הסמיכו אותנו להתקין תקנות בנושא פרוצדורה של שימוע.

אני לא מוצאת אסמכתא לעניין הזה.

אם הייתה בעיה אמיתית הבעיה הייתה קיימת כבר היום. איסור שימוש אפשר לתת כבר היום. חברות ההשכרה לא באו ואמרו, היום יש לנו בעיה שמטילים איסור שימוש על הרכבים שלנו ואנחנו בכלל לא יודעים על זה.

התשובה הזאת איננה תשובה משום שנמסרו לנו נתונים שכמעט לא עושים שימוש בכלי הזה משום שהוא לא יעיל בשלב זה. אז כשלא עושים שימוש בכלי אי אפשר להפיק ממנו לקחים.

הנהג קיבל את העונש שלו, הרכב מסתובב. אני מכיר הרבה נהגים כמו שציינו פה, אי אפשר לאכוף את החוק הזה בכלל. אתה אומנם השבתת את הרכב אבל בגלל שאתה לא יכול לאכוף את זה - - -

סליחה על שאלת התם. מה הבעיה להוסיף בתקנות סעיף גם מבחינתכם שברכב השייך לחברה להשכרת רכב, לא ליסינג, והנהג הוא שוכר הרכב, יוזמן נציג חברת ההשכרה לשימוע.

לגבי חברות השכרה אין לנו בעיה .

אין בעיה למעט העובדה שאין לנו סמכות לקבוע את זה בתקנות.

מה זאת אומרת?

החוק לא הסמיך אותנו לקבוע את זה בתקנות.

את זה אני לא יודע, עודד, כתוב לרבות, אפשר לקחת פרשנות רחבה.

כל ההליך של השימוע, שום דבר אחר בהליך השימוע לא מותקן בתקנות.

אמרתי רק יוזמן.

ברור, אנחנו לא מחכים שיתייצב, לא בא, לא בא.

חברות להשכרת רכב שהן לא פירטיות ראשית אין הרבה. דבר שני זה לא בעיה כי זה לא מעמיס על המשטרה משהו רציני.

אדוני היושב ראש, אתה מצביע עכשיו? כי אני פשוט חייב ללכת לוועדת הכנסת.

אל תעשה דברים כאלה.

נו באמת.

קודם כל נמצא את המינוחים הנכונים.

אבל הייתי מעוניין להשתתף בהצבעה, זה בכל זאת חוק שלי, התקנות.

זכותך לעשות את מה שאתה מבין.

אז אני שואל אם אתה מצביע - - -

כן, אני מחפש דרך. אני רוצה לאשר, אישרנו כמעט את הכל חוץ מהדברים הקטנים.

דיברתי עם היועצת המשפטית לבדוק אפשרות להוסיף בתקנות תקנה שקובעת שרכב ייחשב כמממש את הודעת איסור השימוש רק מרגע שהוצא מהמגרש.

אתה נכנס כבר לדבר חדש, אני עדיין בנושא הקודם. תסתכלו על סעיף 57 רבא, זה סעיף שלא עשינו בו שימוש לצורך התקנות האלה, אני מדברת על הפקודה עצמה. השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה רשאי לדרוש דרכים לביצוע הודעת איסור שימוש. זה דרך לזמן בעל רכב לפני - - -

זה לפני הודעת איסור שימוש.

בסדר, דרכים לביצוע ההודעה. איך את מבצעת את זה, זה לרבות איך את מוציאה אותה בכלל. בואי נגיד ככה, שכל עוד כשמדובר לרבות ברור שזה כולל עוד דברים ולא רק את הדברים לרבות, אבל ברמה הטכנית ולא ברמה מהותית. אותו דבר ב- 57. אבל כאן הייתי אומרת שמדובר על דרך הזמנת הבעלים של הרכב. לא הייתי אומרת שיש כאן ממש חריגה מסמכות לקבוע את הנושא הזה בתקנות.

וזה במסגרת התקנות שאנחנו דנים בהם עכשיו?

כן.

אז נוכל דרך ה-57 (ו) להכניס גם את מה שאני ביקשתי.

תיכף נבדוק. השאלה אם אנחנו מדברים על דבר שהוא באמת ברמה טכנית או ברמה מהותית?

כלי רכב שבעליו הוא חברת השכרה?

לא רק. בעלי רכב, בעל רכב שיוזמן לשימוע. אם אני נהג ובעל הרכב, אין בעיה. אם אני נהג ובעלים של הרכב זה מישהו אחר, אני רוצה שהבן אדם או הגוף יבוא לשימוע. ואז אמרו שיש איזשהו הסכם שעושה אפילו אב עם בן, אפילו גוף שנותן רכב שאתה אסור לך לעבור על הדברים האלה, לפחות יידעתי אותו שעם כל מה שכתוב זה עליך ולא עלי.

אני חייב לציין שזה מסרבל את עבודת המשטרה. אני רוצה להגיד שלפעמים יש לנו כלי רכב נטושים, אנחנו בודקים במסוף ואנחנו לא יודעים מי בעל הרכב ואנחנו לא מוצאים למי להודיע שהרכב נטוש.

כמה מקרים כאלה יש לך?

יש לנו מקרים.

אני לא מדבר על בודדים.

לכן, הרעיון שלנו היה ללכת דרך הנהג. הרי הנהג הוא לקח את הרכב מבעליו. אני מוכן לחשוב על עיסקה שונה לגבי רכב שכור. אני מקווה שלגבי רכב שכור שבאמת לנהג אין אינטרס. אני מוכן לחשוב, אני צריך לקבל אישור מהמפקדים שלי, לבדוק ברכב השכרה, אם תום תקופת ההשכרה היא בתוך ה-30 יום, בכלל לא להשבית. אני לא רוצה להשבית רכב כזה שתום תקופת ההשכרה מסתיימת עוד כמה ימים, או דברים מהסוג הזה. אבל באופן כללי להטיל על המשטרה את החיוב לזמן את בעל הרכב - - -

למסור הודעה, לעשות כמיטב יכולתה כדי למסור הודעה לבעלים של הרכב.

אנחנו מעוניינים שבעל הרכב יבוא לשימוע. הרעיון שלנו היה ללכת דרך הנהג. אם הנהג שיכור יש לנו נוהל של טיפול בנהג שיכור. אנחנו אוסרים עליו להמשיך בנהיגה ומבקשים שיבוא בן משפחה, אז להגיד לאותו בן משפחה, דע לך, מחר ב-11 יש שימוע, תביאו נציג מטעמכם להשמיע את טענותיכם. זה בהחלט יהיה מוסדר באופן ברור בנוהל המשטרתי.

אז היושב ראש מבקש שזה יוסדר בתקנות ולא בנוהל המשטרתי.

אז אני אמרתי את עמדותינו. אמרתי שאם תהיה חובה בתקנות זה מסרבל את התהליך באופן שספק אם נוכל לעמוד בו בצורה שאנחנו מעוניינים.

מה שאתה אומר בנהלים תעשה את זה בתקנות. לא יותר מזה. מה שאתה אומר בנהלים תהפוך את זה לתקנות שזה יהיה מוסדר ולא לפי רצונו של אותו בן אדם איך שהוא פירש את הנהלים שלך. אתה יכול לעשות ואתה יכול לא לעשות, זה נהלים. אני רוצה מה שכתוב בנהלים, לא כהוא זה יותר מזה.

אם יהיה ניסוח שהמשטרה תעשה מה שהמליצה היועצת המשפטית - - -

אני עכשיו מסתכלת בסט התקנות שאנחנו עומדים לדון בהן לאחר סיום הדיון בתקנות האלה, תקנות התעבורה, איסור שימוש ברכב. יש לך שם את תקנה 3. אני אאלץ לשנות אותה כפי שהזכרתי קודם, שמדברת על השלב בו כבר ניתנה הודעת איסור שימוש. קובעות התקנות, העתק הודעת איסור שימוש ברכב שנמסרה לנהג שאינו בעל הרכב, ישלח לבעל הרכב באחת מדרכים אלה. דהיינו כאן יש חיוב. אתה לא מוודא שהוא קיבל אבל למסור אתה חייב. אותו דבר תעשה גם כאן. אתה חייב למסור הודעה על קיום השימוע לבעלים של הרכב באחת מהדרכים האלה.

ואם בעל הרכב לא בא, מבחינתך גמרת, אין בעיה. לא בא, לא בא.

זה נראה לכם?

אנחנו נבקש לדבר עם ראש המחלקה.

בבקשה אבל תעשו את זה מהר כי אני באמת רוצה לאשר. אני יכול להתקדם בינתיים בנושא הבא או אתה חייב להיות פה? הנושא הזה נשאר פתוח וחוץ מזה כמעט הכל סיימנו. את הנושא הבא נמשיך בינתיים, נשאיר כרגע את התוספת פתוחה. מה היה הנושא השני?

הנושא השני זה תקנות שגם הן נוגעות להשכרת רכב אבל של משרד התחבורה שהעביר שר התחבורה.

נושא שני, תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב) (תיקון), התשס"ו – 2006. מי מציג? בבקשה.

כיום יש כבר תקנות על הפרוצדורה של איסור שימוש ברכב. יש שם תוספת שבה יש את הטפסים. כיון שמספר העברות צמח מאז שהטילו תקנות סף של הטופס הזה בעבר ומכיוון שכלי הרכב כיום ילכו למגרשים, אנחנו רוצים לעשות קצת שינויים בטופס. האמת שפורמלית שר התחבורה מתקין את התקנות האלה וכולן נועדו לענות על הצרכים המשטרתיים, אז הסברים מהותיים אני חושבת שהמשטרה תשכיל לתת יותר טוב ממני.

אוקי, הלאה.

החלפת התוספת. 1. במקום התוספת לתקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ"ט -1999, יבוא: "תוספת (תקנה 1) - - -

אולי תסבירי רק מה זה התקנות האלה כרקע כדי שיהיה ברור על מה מדובר.

זו הפרוצדורה של איך נותנים לנהג את האיסור שימוש של היישום של זה.

הכל צריך להיות אותו דבר, איך יכנס למגרש, איך יצא ממנו.

לא שייך למגרש, שהנוסח יהיה כמו בתוספת.

מה היה בנוסח קודם?

בעצם הטופס הקודם דיבר בעיקר על הנושא של משקל יתר ועל העמדת הרכב. כל מה שהוספנו זה שיש גם עברות אחרות ומה קורה בעת העברה למגרש האחסנה, זה הכל.

התקנות האלה מאפשרות לשוטר להדביק מדבקה על איסור שימוש ברכב, הוא קובע דרכי מסירת העתק ההודעה לבעל הרכב, מה דינו של סירוב וחובת מסירת רשיון רכב - - -

תתקדמי.

ועכשיו התוספת. טופס הודעת איסור שימוש ברכב כאמור בסעיף 57א לפקודת התעבורה, לפי תקנה 1 לתקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ"ט – 1999. אותה תקנה היא הודעת איסור שימוש כאמור בסעיף 57א תיערך לפי הטופס שבתוספת, אז הנה הטופס. אל: נהג הרכב: 1. בתאריך: שעה: במקום: הנהג הוא כך וכך, שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות (להלן נהג הרכב), ברכב מספר כך וכך, (להלן נהג הרכב) וביצע עברה לפי סעיף כך וכך לפקודת התעבורה/תקנות התעבורה, התשכ"א -1961. פירוט/ תיאור נסיבות העברה. 2. אשר על כן אני מודיעך כי השימוש ברכב האמור אסור לתקופה של כך וכך ימים, יש שתי אפשרויות כיום, 30 או 60 על פי הפקודה. החל ביום, שעה, (להלן - תקופת איסור שימוש) ואתה נדרש להעבירו למגרש אחסנה עד אותו מועד. 3. הרכב האמור יאוחסן במגרש אחסנה לרכב הממוקם ב- עד המועד האמור בסעיף 2, וזאת למשך כל תקופת איסור השימוש.

איפה יהיה פה כתוב שהמשטרה צריכה לתת לו את האופציה לבחור איזה מגרש ולא יקבע מראש במקום כזה?

אני אישית חשבתי שמקומו של הדבר הזה בתקנות אחרות, כי זה כבר טופס הודעה. אנחנו כבר עברנו את הבירורים.

אבל פה מגיע סעיף 3 שאומר, הרכב האמור יאוחסן, הוא כבר קובע לו איפה יאוחסן הרכב בלי לשאול אותו.

נכון, כי הטופס הזה יוצא אחרי שהוא שאל אותו.

איפה זה כתוב? תראי לי איפה הוא שאל אותו, מתי הוא שאל אותו?

זה הבדיקה שנוסיף.

זה מה שביקשת להוסיף לתקנות האחרות. אני אישית חושבת שמקומה של ההערה הזאת בתקנות האחרות.

לי לא אכפת אם זה יהיה כתוב בתקנות האלה או בתקנות האחרות, אני רוצה לוודא שהדברים ייאמרו בצורה ברורה בתקנות.

איפה זה כתוב?

כאן זה לא כתוב.

איפה זה כתוב?

זה לא כתוב כרגע.

את אמרת שזה כתוב במקום אחר, אני שואל איפה?

אני אומרת שלא כתוב, זו הערה שעלתה פה בדיון, הערה מוצדקת לדעתי, מקומה בתקנות הקודמות.

קודם כל את אומרת זה טופס, זה נכון שזה טופס אבל התקנות עצמן, הטופס זה בתוספת לתקנות, אפשר היה לעגן את זה בתקנות עצמן.

זה בתקנות אחרות. יש את התקנות הקיימות מלפני הדיון היום שזה מדבר ממש על הפרוצדורה של מסירת ההודעה וזה הטופס. כל התהליך של שקילת המגרשים, קביעתם, סיכומם, בחירתם וכו', שייך לתקנות שדנו בהם קודם.

אין בעיות גברת ראובני, אם זה יעוגן בתקנות אלה או בתקנו האחרות ובלבד שזה יעוגן בתקנות.

איפה זה יעוגן?

משרד התחבורה יחשבו על זה, ישלחו את הנוסח, אני לא אאשר להם אדוני היושב ראש, בהתאם לפרוצדורה שאנחנו מסכמים הרבה מאוד פעמים, אתה קובע את העקרונות וגברת ורון לא מוציאה אישור לתקנות לפני שהם שולחים לי את הנוסח ואני מוודאת שכל ההחלטות שלך באות לידי ביטוי בנוסח.

אז אני רוצה שתוודאי שלפני שמי שנותן לנהג ואומר לו שהרכב יאוחסן במגרש כזה וכזה, שהנהג קיבל לידיעתו או לידיו את כמות המגרשים, את מיקומם, את התעריפים והוא כבר יקבל החלטה איפה הוא רוצה לאחסן את הרכב. לא יכול להיות שעצרו אותו במקום מסוים גיאוגרפי אבל הוא היה בכלל בדרך לחמותו שגרה בדרום בכלל, אבל המקום שהוא רוצה הוא דווקא בצפון, ואני אומר, תלך עכשיו לפתח תקווה והוא אומר, אני לא רוצה פתח תקווה. לכן אני רוצה שעוד לפני כן שהדברים האלה יבואו לידי ביטוי. לפני שמקבלים וממלאים את הטופס הזה שאותו הוא יקבל קודם, ששוטר ישאל אותו, איפה אדוני מבקש לאחסן את רכבו, והוא יענה במקום כזה וכזה.

אני מבקשת שגם בזימון של הבעלים של הרכב, אם הנהג איננו הבעלים, המידע הזה יועבר בדרך זו או אחרת גם לבעלים של הרכב כי בעצם מי שיושפע מזה בעיקרו של דבר זה הבעלים ולא הנהג.

אם סוגרים את זה בדיון ההוא שהם יביאו לנו עכשיו את הנהלים והופכים את זה לתקנות, אז בכל מקרה בעל הרכב יעמוד לשימוע. ואם הוא נמצא פה לשימוע ואחרי ששמעו אותו, לפי חומרת המצב ראו שבעל הרכב היה רשלן, לא יידע את הנהג, לא אמר מה שהיה צריך לומר לנהג, בכל מקרה שהוא היה בשימוע, החרימו לו את הרכב והוא כבר יודע, לא צריך.

בסדר גמור.

אני חושבת שזה צריך לבוא אחרי השימוע. הרי רק אחרי השימוע שבעל הרכב שהקצין חושב שהוא הולך לתת הודעת איסור שימוש ואומר, תקבל הודעת איסור שימוש, איפה אתה רוצה, אחת שתיים שלוש ארבע אפשרויות ותעריפים.

זה נכון. יש לכם תשובה? אתם רוצים לחזור לנושא הקודם או שנגמור את זה? בואו נגמור את זה. אז זה יהיה ככה, כל מה שאנחנו מדברים אם אין התנגדויות אני מאשר אותו אוטומטית. סעיף 1, סעיף 2, סעיף 3, אושר. סעיף 4.

לגבי סעיף 3, מה שאני חושבת זה איפה להביא לידי ביטוי את החובה למסור מידע לנהג על כך שאם הוא לא ישנע את הרכב שלו למגרש שנבחר עד לתאריך שנקבע, אז המשטרה תדאג לגרירה ואז הנהג יצטרך לשלם גם דמי גרירה.

נכון, איפה זה בא לידי ביטוי? בהמשך? חוה מה את אומרת?

אני מזכירה שבהתאם לפקודה, פועל יוצא מהפקודה הוא שצריכים להביא לידיעת הנהג את העובדה שאם הוא לא יעביר את הרכב למגרש - - -

בשעה כזו וכזה שקבעתם - - -

אז המשטרה תגרור את הרכב והבעלים של הרכב יצטרך לשאת בתשלום.

איפה זה בא לידי ביטוי בתקנות? אם בכלל, ודבר שני שאתה ביקשת, נגיד כתבו בתאריך זה ובשעה זו והרכב לא הגיע ליעדו בזמן האמור, אלא הגיע אחרי יומיים, הוא התחמק. אז זה יכנס לתוקף, איפה זה יבוא לידי ביטוי?

אני מציעה שבסיפא של סעיף 3. בהמשך, הרכב האמור יאוחסן, ואם לא, המשטרה תגרור את זה על חשבון בעל הרכב.

זה 2, וזמן חילות - - -

המניין שנקבע לגבי הודעת איסור השימוש ברכב - - -

זה יהיה בסעיף 2.

הסעיף השני צריך להיות בתקנות האחרות, כי זה התקנות המהותיות. כאן זה בסך הכל טופס.

אין בעיות, אנחנו רוצים את העיקרון שיעוגן בתקנות, כאן או כאן.

גם הנושא שהעלה קצין המשטרה שמיום שזה יכנס למגרש יחשב ה-30 יום או ה-60 יום, לא מיום שיקבעו פה כי יתכן שרק אחרי יומיים יכנסו בגלל שעד שהמשטרה גררה את הרכב כי הוא לא גרר בעצמו, באו אחרי יום יומיים, וידאו שהרכב לא הגיע, אחריי יומיים או שלושה גררו, רק מיום שנכנס למגרש יתחיל התהליך הזה. אז תבדקי איפה מכניסים את זה. תחליטו אחר כך. לא מיום שעצרו אותו, לא מיום השימוע אלא מיום שנכנס למגרש.

תבדקו שוב את עצמכם אם זה באמת בגדר הסמכות, אוקי? אני מבקשת שלפני שאתם שולחים לי את הנוסח הסופי תעשו התייעצות פנימית, ראוי גם עם משרד המשפטים, ותוודאו שבאמת יהיו מוכנים להגן אם הנושא הזה ייתקף שזה אכן בגדר הסמכות.

אני חושבת שזה בוודאי נכנס תחת הכותרת של ביצוע ההודעה. זה בוודאי 57. אני מבקשת בסעיף 3 אם אפשר לעשות איזה שינוי קטן, להשמיט את המילים, עד המועד האמור בסעיף 2 וזאת, כי לא כתבנו בסעיף 2 את המועד האחרון. אני קוראת את סעיף 3, הרכב האמור יאוחסן במגרש אחסנה לרכב הממוקם ב, למשך כל תקופת איסור השימוש. נסתפק בזה.

מה ההבדל בין המועד האמור?

כי בסעיף 2 אין לנו מועד סיום, יש לנו רק מועד תחילה אבל יש לנו הגדרה לתקופת איסור שימוש.

אבל איך הוא יודע אם זה 30 ימים או 60 ימים?

כתוב, לתקופה של כך וכך ימים החל מ.

בסעיף 2 כתבנו והגדרנו שזו תקופת איסור השימוש.

הבנתי.

שאלה נוספת, העבריין שם את הרכב שלו כשעברו 30 יום, איך הפרוצדורה לא תתארך בחזרה?

הוא מגיע למגרש, רשום שבאותו יום הוא רשאי להוציא את הרכב, משלם - - -

איפה רשום? רשום אצל המאחסן או שיש לו את הטופס הזה ביד שאומר, הרכב שלך מתאריך כזה עד תאריך כזה הוא מאוחסן במקום כזה.

גם וגם.

לא עוד פרוצדורה, לא למשוך אותו עוד יומיים שלוש? בעל המגרש רוצה להשאיר אותו עוד יומיים, להרוויח עוד כמה ימים?

לא, לא.

איפה יש בטופס? אתם אמרתם ליושב ראש שיש בטופס.

יש את מניין הימים שנקבעו לדבר, 30 יום.

הוא מקבל נייר ליד?

זה הודעה שהוא מקבל ליד.

גם טופס שחרור?

כן.

אולי אפשר לקבוע תאריך זאת אומרת, כשהוא מוסר לו את הטופס יהיה ידוע התאריך לכל הצדדים?

כתוב, תקופה של כך וכך ימים החל מיום.

הוא יגיע ביום השלושים, יגידו לו יום אחרי ה-30.

טוב, מיום עד יום.

אבל אחר כך יגיד שיום כיפור לא היה במניין הימים, וראש השנה כן היה במניין הימים.

לא ימי עבודה, ימים קלנדריים.

אנחנו לא רוצים לכתוב את התאריך בגלל הסיבה שהיושב ראש אמר קודם. אם ההחלטה תתחיל רק 15 יום אחר כך, הוא יבוא ויגיד, הנה, יש לי תאריך. בעל המגרש ישחרר אותו ובעצם יש עוד שבועיים כי הוא אחר.

אז איך סוגרים את זה? גם לכיוון הזה גם לכיוון השני.

אנחנו לא רוצים לטרטר אותו, לא רוצים לבקש ממנו לבוא לתחנה. יש פה רכב, 30 יום, יספרו 30 יום.

אז אולי לפחות תוסיפו ימים קלנדרים.

זה ברור. אני רק רוצה לוודא כי אני לא זוכרת את כל ההוראות, האם באמת הטופס הזה מהווה גם טופס שחרור או שהוא צריך לעשות עוד משהו, נהג הרכב או הבעלים? הוא בא עם זה למגרש ואז משחררים לו?

עקרונית אצל בעל המגרש יש את כל הנתונים של הרכב, מתי הרכב נכנס, כמה ימים הוא צריך להיות שם וכדומה. זה בתיאום בין המשטרה והמגרש.

זאת אומרת, הוא בעצם לא צריך להפקיד עוד משהו במשרד הרישוי או במשטרה או באיזשהו מקום?

בא, משלם, משחרר את הרכב והולך.

לא, הוא צריך לקבל את רשיון הרכב בחזרה.

איפה רשיון הרכב?

הוא מפקיד את רשיון הרכב.

איפה?

במשטרה.

אז קודם הוא צריך ללכת למשטרה, לקחת את רשיון הרכב ואחר כך לבעל המגרש.

גם עכשיו משרד הרישוי נכנס איסור שימוש 30 יום. הוא אוטומטית לא יוכל לקבל במשרד הרישוי רשיון רכב חדש, במשך 30 יום המחשב חסום, נגמרו ה-30 יום הוא יכול לקבל רשיון.

ממי? ממשרד הרישוי או מהמשטרה?

ממשרד הרישוי. בדיוק כמו רישיון נהיגה.

אז גם לוקחים לו את הרשיון לאותה תקופה שמחרימים לו את ה רכב?

בוודאי, זה כתוב בחוק.

אז הרשיון נמצא במשטרה, הרכב נמצא במגרש.

משמע מהיום שהוא מציג את רשיון הרכב במגרש, הוא יכול לקבל את רכבו בחזרה.

הוא הולך קודם למשטרה, מקבל את רשיון הרכב יחד עם מכתב מקצין האט"ל וזה מוסדר - - -

למשטרה? או למשרד הרישוי? לא הבנתי כי גברת ראובני אמרה ממשרד הרישוי.

ברשיון נהיגה זה הולך בעצם איך שנוח לו. כי אם תפסו אותו בחופשה באילת - - -

אנחנו מדברים עכשיו על רשיון רכב.

הרשיון נמצא בתחנת המשטרה, לכאורה הוא יכול לבוא לקחת אותו בחזרה. אבל יכול להיות שזה ממש לא נוח לו כי השוטר תפס אותו נוהג בשכרות כשהוא היה בחופשה באילת והוא בכלל גר בחיפה. הוא לא יסע לאילת בשביל לקבל את הרשיון חזרה. הוא יעדיף לעמוד בתור במשרד הרישוי, לשלם אגרת כסף ולקבל רשיון חדש. ואותו דבר קורה עם רשיון נהיגה בפסילה מנהלית.

אתם תדרשו ממנו הוכחה מתי הוא אחסן בפועל את הרכב?

אני בדיוק כותבת פתק לרוני שאנחנו צריכים לקבל למחשב שלנו הודעה של הפקדה מתי הרכב נכנס כדי שנדע מתי לשחרר את רשיון הרכב.

זאת אומרת שהוא צריך להגיע בשעות הקבלה כדי לקבל - - -

וכמה שאני יודע, המחשוב של המשטרה תמיד בעייתי.

אם ירד במחשב ההגבלה הוא יכול להזמין רשיון רכב חדש גם דרך הטלפון והאינטרנט.

ולקבל את זה כעבור כמה זמן?

יומיים, זה כבר דואר ישראל, זה לא אנחנו.

רוני, אדוני הקצין, מה כתוב אצלכם בנהלים הפנימיים? הוא בא שוב למשטרה?

הוא בא למשטרה, לוקח את רשיון הרכב, מקבל אישור מקצין האט"ל לבעל המגרש שהרכב כבר שוחרר, יש לנו דוגמא לטופס הזה.

זאת אומרת שהטופס עליו דיברנו לא מהווה טופס שחרור.

אתה רואה, אל תטעו אותי, אני רוצה תשובות ברורות, אמרת לי בהתחלה שזה הטופס.

סליחה.

אז זה טופס נפרד והוא צריך לבוא עוד פעם למשטרה כדי לקחת את רשיון הרכב. אז כמו שאמרה חוה, אם הנהג נתפס באילת והוא גר בחיפה, הוא יצטרך לנסוע עד אילת בשביל לקחת את הרשיון?

לא חייב.

אפשר להתקשר ולהגיד שבתאריך כזה וכזה כבר אוכל לקבל את רשיון הרכב שלי, האם אפשר להעביר את זה לתחנת משטרה זו וזו?

זה דברים שבעבודה היומיומית שלנו יש לנו גם עם אישור הנהיגה. אם נפסל מישהו ברשיון הנהיגה באילת והוא גר בתל אביב, אז בדואר פנימי משטרתי עובר רשיון הרכב.

פקד לוינגר, אחותי הלכה למשטרת עפולה לדווח שאנחנו לא מוצאים את האקדח שהיה בבעלותו של אבי ז"ל. לקח לה 6 שעות במשטרה עד שקיבלו אותה בשביל שהיא תמלא את הטופס.

אני יכול לענות רק על אגף התנועה.

לא, רק שתבין במה עלולים הנהגים ובעלי הרכב להיתקל שזה מעבר למה שרצו חברי הכנסת לקבוע כעונש על עברות התעבורה שהם עשו.

4. אסור לעשות כל שימוש ברכב ואסור להעבירו מהמקום כמפורט בסעיף 3, אלא אם כן ניתן צו מאת בית המשפט או נתקבל אישור בכתב לכך מאת קצין המשטרה מיחידת המשטרה שפרטיה רשומים להלן.

לסעיף 4 יש הערות? אושר.

סעיף 5 מתייחס רק לעברה של עודף משקל ברכב מסחרי. בשקילת הרכב נמצא כי משקלו הכולל של הרכב ושל המטען המובל בו הוא כך וכך. משקל זה עולה על המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב. עכשיו יש שתי אפשרויות לבחירה. הריבועים והכוכביות מסמנים אפשרויות לבחירה. [ ] * אתה נדרש לפרוק את המטען העודף במקום זה, עד המועד האמור בסעיף 2. [ ] * אתה רשאי לפרוק את המטען המובל ברכב במקום, עד המועד האמור בסעיף 2.

אתה נדרש או אתה רשאי, מה ההבדל?

לא רוצים להתעסק עם המטען שלך ואז מחייבים אותך - - -

תלוי מה המטען.

בין כה וכה, אנחנו נותנים לו זמן, אנחנו אומרים לו, סע בדרך לשם, פרוק את המטען - - -

שתי האפשרויות לא ברורות.

איפה הוא יכול לפרוק את המטען?

אם יש לו תרנגולות במשאית, לא נשלח אותו למגרש עם תרנגולות.

ברור. אבל לאיזה צורך מאפשר איש המשטרה לפרוק את המטען העודף? הרי תפסו אותו עם מטען עודף, העונש על העברה זה שהוא יידרש לאחסן את רכבו. למה צריך לעשות הפרדה בין התרנגולות שהכבידו על משקל הרכב מעבר למשקל המותר לבין - - -

אני לא יכול לאפשר לו להמשיך לנסוע עם 50 אחוז מעל המותר. הוא לא יכול לנסוע מטר אחד.

אז עד איפה הוא ילך? עד המקום הכי קרוב?

כן, כדי לפרוק את המטען העודף, בוודאי.

ואז הוא יכול להמשיך לנסוע ואז הוא יכול להחזיר את הרכב.

אותו דבר במספר נוסעים מעל המותר. אם אני תופס רכב עם 40 ילדים, אני לא אתן לו להמשיך לנסוע למגרש שהוא בחר עוד 5 שעות נסיעה.

מה אתה עושה באמת באותו רגע?

יש לנו נוהל שמסדיר את המצב או שיקרא לרכב אחר מהחברה.

5 אושר, 6.

6. למילוי על ידי השוטר. [ ] * קיבלתי היום את רשיון הרכב. *[ ] לא קיבלתי היום את רשיון הרכב. נהג הרכב/ בעל הרכב נדרש בזה למסור את רשיון הרכב בתוך 48 שעות ממועד קבלת העתק הודעה זו ליחידת המשטרה שפרטיה רשומים לעיל, או ליחידת התנועה של המשטרה הקרובה למקום מגוריו. 7. *[ ] הדבקתי על שמשת הרכב מדבקה בדבר איסור שימוש ברכב ומועדיו. אין להסיר מדבקה זו עד תום תקופת איסור השימוש.

זה היה כשלא היו מגרשים. עכשיו יהיה גם את זה וגם את זה?

לא השתמשנו במדבקות האלה מעולם.

לא השתמשתם מעולם, אין לכם כוונה להשתמש בזה וזה מצוי פה בכל זאת, תורידו את זה.

אפשר להוריד.

ואת התאריך ושם המשפחה תוריד גם?

כן.

סעיף 6 אישרנו, סעיף 7 בטל, והפרטים האישיים של השוטר נשאר, הלאה.

עכשיו אנחנו עוברים לאישור מסירה של הודעת איסור שימוש ברכב או העתק מהודעת איסור שימור ברכב.

אני מבקשת כאן אדוני היושב ראש, לפני שנוגעים בטופס הזה, בטופס של אישור מסירה של הודעת אישור שימוש, למי מוסרים את ההודעה על איסור השימוש? ועל זה התחלתי לדבר קודם.

זה הולך לנהג.

ומה עם הבעלים של הרכב?

העתק, החוק מחייב אותם למסור לו העתק לפי סעיף 57א ד'1, העתק מהודעת איסור שימוש ישלח לבעל הרכב.

יפה. ובתקנות העיקריות, באותן תקנות, עכשיו מתקנים רק את התוספת שלהן. מה שהם לא הציעו לתקן זה תקנה 3 לאותן תקנות, שאומרת, על דרכי מסירת העתק הודעת איסור שימוש לבעל הרכב. אני קוראת מהתקנות. העתק הודעת איסור שימוש ברכב שנמסרה לנהג שאינו בעל הרכב ישלח לבעל הרכב באחת מדרכים אלה. 1. במסירה לידו, ובאין למוצאו במקום מגוריו או במקום עסקו על ידי בן משפחתו הגר עימו ונראה שמלאו לו 18 שנים, בתאגיד ובחבר בני אדם במסירה במשרדו הרשום ברשיון הרכב או לידי אדם המורשה בדין לייצגו. יש עוד שתי דרכים נוספות. דע עקה שברישא של התקנה נאמר, באחת מדרכים אלה. דהיינו, אם למשל החליטה המשטרה לפעול בתאם לפסקה (2), היא יצאה ידי חובתה. מהי הדרך האמורה בפסקה (2)? במשלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מענו של בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב. וכתאריך ההמצאה יראו את תאריך אישור המסירה. אני חושבת לאור כל מה שדובר כאן קודם על הצורך ליידע את הבעלים של הרכב באופן מיידי על כך שניתנה הודעת איסור שימוש ברכב שלו, לא ניתן להסתפק בכך שהמשטרה תבחר באחת מהדרכים האלה. צריכים לתקן את התקנה הזאת באופן שזו תהיה הדרך האמורה בפסקה (1) שזה במסירה לידו או (3), במסירה לפקסימיליה של התאגיד וכיוצא בזה, ורק אם אחת משתי הדרכים האלה איננה אפשרית, אז לשלוח בדואר רשום. ואז זה מתיישב גם עם אישור המסירה של הטופס הזה.

זאת אומרת, או באמצעות פקס - - -

או במסירה יד או באמצעות מכתב.

או ידני או פקס.

ורק אם אחת משתי הדרכים האלה, למשל אתה נתת דוגמא של רכב נטוש, כאן זה לא רלוונטי, רק אם לא ניתן לנקוט באחת משתי הדרכים האלה אז לשלוח בדואר רשום.

סיכוי סביר שזה יהרוג את הדבר הזה. כי מה אתם מצפים, ששוטרי הסיור ילכו לבצע מסירות של הדבר הזה?

או לשלוח פקס. אני לא מדברת רק על זה שאם לשימוע באופן מעשי לא יזמינו את הבעלים של הרכב, הוא לא ידע בסופו של דבר גם שניתן צו איסור שימוש לרכב שלו.

מקסימום הוא ידע באיחור של 3 ימים כשדואר ישראל יעביר לו את זה, ואם באמת יהיה איזה משהו כל כך מוצדק לפתוח את הכל מחדש והמשטרה תהיה כזאת אטומה ולא תסכים לפתוח את הכל מחדש, אז יש בתי משפט שיחנכו את המשטרה אם זה יקרה. פעם ראשונה המשטרה תקבל סטירת לחי, פעם שנייה תקבל סטירת לחי, בפעם השלישית היא תבין.

אני בכלל לא רוצה להגיע למצב כזה, אנחנו עובדים עם המשטרה, לא נגד המשטרה.

אנחנו לא רוצים להתחייב לדברים לדברים שלא נוכל לעמוד בהם. המשטרה זה לא דואר שליחים שילך למסירה ידנית לכל מקרה. אם אין פקס, פקס זה רק לגבי תאגיד.

נשאיר את זה רגע פתוח, לא ניכנס לזה, בוא נראה איך יהיה אחר כך. תודה על ההערה החשובה של היועצת המשפטית של הוועדה.

אישור מסירה של הודעת איסור שימוש ברכב או העתק. בראשון זה לנהג עצמו. אני החתומה, שם פרטי, משפחה, מספר זהות, מאשר קבלת הודעת איסור שימוש ברכב. יודע לי כי על פי חוק כל הוצאות האחסנה והגרירה, ככל שהיו, יחולו על בעל הרכב.

וכן הוצאות הגרירה ככל שיהיו.

על הנהג, למה בעל הרכב.

כי זה לפי החוק.

למה לא הנהג? את עומדת להזמין אותו לשימוע, צריך להטיל את כל המטלות עליו.

את זה קבענו בחוק.

לשימוע אתה לא רוצה להזמין אותו אבל כל המטלות עליו.

בסעיף 57ד לחוק נאמר, הוצאות בשל שינוע הרכב למגרש שבו יועמד בתקופת איסור השימוש ובשל העמדתו במגרש כאמור בשיעור שנקבע לפי סעיף 57 א' ב' 2, ישולמו על ידי בעל הרכב, גם ניתן לעכב את בעל הרכב עד שישולמו. בית המשפט שמוסמך לדון בעברות תעבורה רשאי להורות כל הוראה שתיראה לו בעניין סעיף זה.

למה לא הנהג? למה בעל הרכב?

ככה זה התקבל בתיקון.

אז נתקן את זה.

אנחנו לא יכולים לתקן באמצעות התקנות.

זה דווקא לא דבר שנולד בתיקון האחרון לחוק אלא איסור שימוש נחקק לראשונה כשרוב רובן של העברות שנמנו היו עברות שמבוצעות על נהג למעשה, מטעם בעל הרכב, למענו ולתועלתו הכלכלית, כגון מטען יתר, שעות נהיגה מעל החוק - - -

סליחה, מטען שמסיע נהג, מה קשור בעל הרכב?

מי שמרווחי מהמטען העודף בדרך כלל זו חברת ההובלה, לא הנהג.

לבעלים לא אכפת.

יפטרו את הנהג.

הוא יאבד את הפרנסה שלו.

אם יהיה כתוב שזה על הנהג, הוא ידע שהוא צריך לשלם, גם הבעלים ידע את זה - - -

האזהרות האלה מיותרות, לחברת ההובלה יש מטען שצריך בשבילו 4 משאיות. היא רוצה לחסוך עלויות היא שולחת 3 משאיות. לנהג אין ברירה ואם הוא לא יסיע את המטען כמו שאמרו לו, יפטרו אותו. והוא נוהג 20 שעות ביממה במקום 8 שעות כי יפטרו אותו אם הוא לא יסכים.

ככל שמדובר בעברות כלכליות כנראה שחייבים שהכאב בכיס יהיה של הבעלים.

על השימוע, לאיזו הבנה הגעתם?

כל הקונספציה של החוק וזה מתחבר עם מה שאנחנו מדברים, היא להודיע לבעל הרכב אחרי מתן ההחלטה. החוק הראשי יצר איזונים. 57 כולו נותן איזונים. כל השיג והשיח הוא עם עובר העברה, עם נהג הרכב, אותו אני חייב להזמין לשימוע, ויש מערכת של איזונים לאחר מתן ההחלטה. יש סמכות לבעל הרכב להגיע לקצין משטרה או לבית המשפט. אנחנו לא נוכל לעמוד באחריות להודעה לבעל הרכב על השימוע. מה מבקשים מאיתנו? נניח שאני מודיע לו טלפונית. איך אני אוודא? אני מתאר לעצמי את הסינריום. אני עוצר רכב באחד בלילה, אני רואה שהרכב לא של הנהג, מופיע לי במחשב הרכב שייך למשפחת לוי בכתובת כך וכך, והוא מופיע ברשיון הרכב. אני הולך למסוף המשטרתי, אני רואה משפחת לוי היא כך וכך, גרה ברחוב כך וכך. אני מצלצל בבוקר, מחכה לשמונה בבוקר כדי לא להעיר אותם באמצע הלילה, עונה לי ילד בן 11. אני מודיע לו, תרשום פתק בבקשה, תודיע לאבא, מחר יש שימוע. האב לא הגיע לשימוע, השבתתי את הרכב בהיעדר הבעלים. יבוא האב ויגיד, מה הודעת לילד? אתה עושה צחוק, כן הודעת לי, לא הודעת לי, כן קיבלתי את הפקס, לא קיבלתי את הפקס, איך אנחנו יכולים לעמוד בזה?

מה כתוב בנהלים? אמרתי לך, מה שכתוב בנהלים תהפוך לתקנות.

אז אני אומר שאני לא יכול. בנהלים שלי כתוב להודיע דרך הנהג. יש לי נהג מול העיניים, הנהג הזה יודע ממי הוא לקח את הרכב, הוא לא בחלל ריק, תודיע בבקשה לבעל הרכב שמחר ב-12 בצהריים ייערך שימוע.

הקצין לא רוצה לקבל את בעל הרכב.

הוא חייב.

איפה זה כתוב?

בנוהל.

תראה לי.

בבקשה.

תחפש, אני יוצא לשתי דקות להתראיין וחוזר.

בזמן הקצר שהיושב ראש נעדר דיברנו עם היועצת המשפטית. אמרנו את עמדתנו שלא נוכל לעמוד בהודעה לבעל הרכב לפני השימוע.

אמרת את זה, אבל מה הנהלים שלך?

הנוהל קובע ככה. קודם כל כתבנו בנוהל, ביקש עורך דין להופיע עם הנהג, יש להיעתר. כתבנו, היה הנהג אדם שאינו בעל הרכב, בעל הרכב מבקש להשמיע את עמדתו בשעת השימוע, יש לאפשר לו זאת. כתבנו במפורש, גם עורך דין, גם בעל הרכב, אנחנו מעוניינים שישמיעו את טענותיהם.

זה החלק שכבר הגעתם לשימוע ואז אפשר לאפשר גם לבעל הרכב וגם לעורך דינו. שאלה היועצת המשפטית, איך ידע בעל הרכב על השימוע?

אז ענינו ואמרנו לפי מה שאנחנו מציעים, ואנחנו נכתוב את זה, בעל הרכב ידע באמצעות הנהג. יש נהג לפנינו, הוא לא בחלל ריק, הוא לקח את הרכב מבעל הרכב, הוא יודיע לבעל הרכב על השימוע.

איפה כתבת את זה? בתקנות?

נוכל להכניס את זה בתקנות.

תכניס את זה בתקנות, לפחות שהנהג יהיה אחראי להודיע לבעלים.

בסדר גמור.

מה שאפשר.

אנחנו עושים מה שאפשר.

גם אנחנו, משתדלים לבוא לקראתכם במה שאפשר כדי שיהיו לכם באמת כלים לאכוף את מה שצריך. לפחות שכמו שאתה אומר, לא צריך להפחיד באמצע הלילה, יבוא בבוקר. בבקשה, אנחנו הולכים על אישור מסירה על ההודעה, בבקשה גברת ראובני, ממשיכים.

סעיף 1, ידוע לי כי על פי החוק, כל הוצאות האחסנה, וביקשה היועצת המשפטית, וכן הוצאות הגרירה ככל שהיו, יחולו על בעל הרכב. חתימה תאריך. אני החתומה גם מאשרת כי מסרתי לנהג שפרטיו מפורטים לעיל את הודעת איסור השימוש ברכב והוא סירב לקבלה/ סירב לאשר בחתימתו את קבלתה. זה היה ואם הוא מסרב לקבל.

הבנתי. מה יקרה לו למעשה אם הוא סירב?

שום דבר. הוא קיבל, השוטר רוצה לתת לו, ככה זה גם עם דוחות. אדם מסרב לחתום על קבלה, אז השוטר חותם, אני ניסיתי לתת לו, דחפתי לו את זה ליד, הוא לא מוכן לחתום. אין דרך להכריח אדם לחתום.

סעיף 1 אושר. סעיף 2.

אני החתום מטה, שם פרטי, משפחה, מספר זהות, בעל הרכב שפרטיו מפורטים לעיל, מאשר קבלת העתק הודעת איסור שימוש ברכב. זה אישור מסירה על ההעתק לבעל הרכב.

מי ממלא את זה?

את הטופס עצמו ממלא השוטר. סעיף 3. *[ ] אני, זה שם המוסר, מאשר בזה שבאתי למקום מגוריו או למקום עסקיו של בעל הרכב שפרטיו מפורטים לעיל, ומאחר שלא מצאתיו מסרתי את העתק הודעת איסור השימוש ברכב ל,שם פרטי ומשפחה, שם משפחה שהוא בן משפחה הגר עימו ונראה שמלאו לו 18 שנה/ או במשרדו הרשום ברשיון הרכב/ או לידי אדם המורשה בדין לייצגו. חתימת המקבל, חתימת המוסר. 4. *[ ] אני החתום מטה מאשר כי מסרתי לאדם שפרטיו מפורטים לעיל את העתק הודעת איסור השימוש ברכב והוא סירב לקבלו, סירב לאשר בחתימתו את קבלתו.

הלאה.

5. *[ ] אני החתום מטה, שם השוטר, מספר אישי, מאשר שהיום בשעה, שלחתי לבעל הרכב שהוא תאגיד או חבר בני אדם ושפרטיו מפורטים לעיל, העתק הודעת איסור השימוש לפקסימיליה שמספרה כך וכך. בשעה זו במשרדו של בעל הרכב כי שלחתי את ההודעה בפקסימיליה. *[ ] סמן במקום המתאים. תחילה. 2. תחילה כמובן תהיה יום הפרסום.

הבנתי שבנהלים אצלם אי אפשר להפוך את הנהלים לתקנות, רציתי אבל אי אפשר, לכן איך אתם קבעתם שמיידעים את הנהג שהוא יודיע לבעל הרכב?

שזה הדבר הכי גרוע. לדעתי זה אפילו לא עומד בדרישות הפקודה. זה מצב הרבה יותר גרוע ממה שיש היום. מחייבים היום את המשטרה למסור הודעה לבעלים של הרכב. והם אומרים, יצאו ידי חובתו על ידי זה שהם יחייבו את הנהג, ירצה יודיע, לא ירצה לא יודיע, זה הדבר הכי גרוע.

הרי זה הודעת איסור שימוש, זה לא דרך הנהג.

זה מה שאני שומעת שמדובר עכשיו.

לא, זה מדובר לפני השימוע.

אני מדבר על השימוע.

על השימוע בלבד?

כן.

אוקי, ובתנאי הזה של מה שדיברנו, שאם בעל הרכב לא היה בשימוע ולכן הוא לא יודע על הוצאת הודעת איסור שימוש נגדו, תתוקן תקנה 3 לתקנות העיקריות כך שיהיה העתק הודעת איסור שימוש ברכב שנמסרה לנהג שאינו בעל הרכב, ישלח לבעל הרכב באחת מדרכים אלה. ואז יהיה הרשום בפסקה (1) או (3).

זה מסירה ידנית או פקס.

או מברק, אפשר להוסיף גם מברק. ואז להוסיף תקנה משנה ב', לא ניתן היה למסור לשלוח את ההודעה באחת מהדרכים האמורות בתקנת משנה א', ניתן יהיה לשלוח מכתב רשום עם אישור מסירה.

במברק אין מצב שלא ניתן.

אני לא יודעת.

מה זאת אומרת? זה כבר לא המשטרה, מוסר את המברק הדואר, איך המשטרה אמורה לדעת שלא ניתן או כן ניתן.

אוקי, נראה לכם השינוי הזה?

בסדר.

הם עשו לפחות מאמץ אדיר להודיע לבעלים של הרכב. רק אם בעל הרכב לא היה בשימוע ולא קיבל הודעת איסור ביד.

אני רוצה לוודא שאני מבינה כי את התקנות האלה אני אצטרך להכין. בכל מקרה שבעל הרכב לא היה בשימוע, העתק הודעת איסור שימוש צריכה ללכת בפקס או במסירה אישית או במברק. ורק אם לא ניתן באחת מדרכים אלה, בדואר רשום.

נכון. ותקנה 3 לתקנות תתוקן בהתאם.

הבנו אחד את השני? עד כאן. יש הבנות בין כולנו? אנחנו אישרנו את התקנות עם תיקונים. גם את התקנות הקודמות אישרנו בקשר לשימוע שהנהג יודיע לבעל הרכב.

אין מה לכתוב את זה בתקנות אפילו, מכוח מה אפשר להטיל חובה כזאת?

אז מה יהיה בתקנות?

שום דבר, אני הייתי מציעה פשוט לא להתייחס לעניין.

מה שהיועצת המשפטית בעצם מציעה הוא שיכול להיות מצב שבו השימוע לא יימסר במצב מסוים - - -

מה את אומרת? אני רוצה שזה יהיה כתוב בתקנות.

אבל אי אפשר לעגן את זה בתקנות כי אין לך הסמכה? מכוח מה אתה תחייב עכשיו את הנהג להודיע לבעלים? ואם הוא לא יעשה את זה אז מה, אז הוא ביצע עברה?

אני לא יכול לתת לנהג פנייה ביד שייתן את זה לבעל הרכב?

ואם הוא זורק את זה לפח הזבל, איך אתה יכול לוודא את זה?

מה תעשה עם זה אם הנהג לא עשה עם זה שום דבר ולא מסר לבעל הרכב?

הטילו חובה על המשטרה לאחר השימוע להודיע לבעל הרכב.

אוקי, אז יישאר ככה. מה שאפשר אפשר. אנחנו אישרנו את כל התקנות - - -

בתנאי שתקנה 3 - - -

אני מבקש שתביאו את כל התיקונים. כמובן שהתקנות האלה קשות וכבדות ודרקוניות. קשה לי עם זה מאוד. אבל אם בסופו של דבר זה יציל חיי אדם, אפילו נפש אחת מישראל, אז אנחנו למעשה קיימנו, אני מקווה מאוד, באמונה את תפקידנו. אני מקווה שבעוד שנתיים תבואו לפה ותגידו, המגרשים ריקים, אין טעם, הציבור הפיק לקחים, לא צריך יותר, ואנחנו באמת נשמח. קשה לי מאוד עם התקנות האלה והקב"ה ישפוט וגם הציבור בעזרת השם, כל טוב, תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:40