כנסת פתוחה

PAGE
12
ועדת הכלכלה

13/02/2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 588

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני, ט"ו בשבט התשס"ו (13 בפברואר 2006), שעה 11:30

תקנות הדואר (תשלום בעד היתר), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

דניאל בנלולו

דוד טל

חה"כ קולט אביטל

חה"כ יאיר פרץ

ד"ר אסף כהן – סמנכ"ל בכיר לכלכלה, משרד התקשורת

עו"ד ברוריה מנדלסון – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

יגאל לוי – מנהל אגף הדואר, משרד התקשורת

גולן יוסיפון – דובר, משרד התקשורת

עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים

ערן ניצן – אגף תקציבים, משרד האוצר

דוד ביטון – אגף החשב הכללי, משרד האוצר

ליעמי ויסמן – אגף החשב הכללי, משרד האוצר

אבי הוכמן – מנכ"ל רשות הדואר

הרצל בר-מג – מ"מ מנכ"ל וסמנכ"ל תפעול, רשות הדואר

עו"ד ישראל איתן – רשות הדואר

איילת גרדמן – דוברת, רשות הדואר

ראובן כראזי – סגן יו"ר נציגות העובדים הארצית, רשות הדואר

בני כהן – ועד עובדים, רשות הדואר

פרלי שר – רשות הדואר

עו"ד יורם בונן – "אביב שיגור"

אבשלום הרן – מנכ"ל "מסר"

אתי בנדלר

לאה ורון

דקלה אברבנאל

תקנות הדואר (תשלום בעד היתר), התשס"ו-2006

שלום לכולם, אני פותח את הדיון. תקנות הדואר (תשלום בעד ההיתר), התשס"ו-2006. הוועדה קיימה דיון ראשון בנושא. היתה התנגדות של כמה חברי כנסת, גם אני התנגדתי, כי חשבתי שצריך לקיים דיאלוג בין האוצר לבין משרד התקשורת, למען עובדי רשות הדואר. בינתיים הבנתי שהשר חתם על רשיונות של כל הנושא ללא אגרות, כי לא אישרנו את האגרות. למעשה, זה פוגע בקופה הציבורית, ואני לא יודע אם זה לא פוגע בדואר. אם לא משלמים שום אגרה, כל אחד יכול להיכנס, והדואר יכול להיפגע מהמהלך. נשמע את נציגי האוצר, משרד התקשורת, הדואר – בנושא העובדים.

גם בישיבה הקודמת הבהרנו שאנחנו מביאים לאישור הוועדה נושא שהוא על גבול הטכני, במובן הזה שמאשרים גובה של אגרה. במהלך הדיון נעשה קישור לעניין הרבה יותר מהותי.

בכוונה תחילה.

זה קשור לעבודה שנעשתה במשך חודשים ארוכים ולהסכמים שנקשרו גם עם ההנהלה וגם עם העובדים. בשורה התחתונה כתוב שהדברים מהווים הסכם שכל הצדדים מכירים בו, וזה גם תנאי לשקט תעשייתי מצד העובדים ולהכרה בעובדה שהחברה יוצאת לדרך.

הדרישה שהופנתה אלינו היתה לראות מה קורה בנוגע לערבות המדינה לגבי פנסיה של עובדים. העמדה שהוצגה, והיא עדיין מוצגת, היא שהמדינה לא מקבלת עליה את החשיפות של הפנסיה של העובדים, במסגרת ההסכם מול החברה. כמובן, עם כל פרישה, החברה צריכה להפריש סכום. האחריות על הצטברות הסכום הזה היא אחריות אחת מני רבות שישנן על חברת הדואר והנהלתה, שהופכת לחברה עסקית.

המדינה, כמו בכל תחום אחר במגזרים אחרים – מע"צ או כל תחום אחר – לא נוהגת להעמיד ערבויות בגין הפנסיות הללו, אלא קוראת לחברה, במסגרת הפעילות העסקית שלה, להפריש די כסף, כדי שביום שהעובד יפרוש היא תעביר את מה שמוגדר בהסכם בינה לבין המדינה. זאת העמדה, אין שינוי בעמדה.

כפי שאמר ידידי מהאוצר, בתקופה הזאת לא התקיים משא ומתן עם העובדים. יש הסכמים שחתומים והם קיימים. לגבי ההיתר, אני רוצה לחזור על העמדה שלנו מהישיבה הקודמת: אנחנו מבינים שהתחרות היא עובדה קיימת, ואי-אפשר להחזיר הגלגל לאחור. עם זאת, חשוב לנו שהשוק ייפתח לתחרות בתנאים הוגנים, שקופים וברורים, כך שתהיה תחרות הוגנת בין הדואר לבין המתחרים.

על-פי טיוטת התקנות, גובה האגרה הוא בסדר גודל של 5,000 ש"ח, וזה אינו משקף מצב שוויוני בין הדואר לבין המתחרים. אתן נתון שנתתי בפעם הקודמת: חברת הדואר מחויבת בתמלוגים למדינה של 1% מההכנסות, בלי שום קשר לרווחיות. אם לוקחים את תחום הדואר הכמותי שנפתח כרגע לתחרות,

כמה בקשות הוגשו?

הן לא מוגשות אלינו אלא למשרד התקשורת. יש להבין שהיקף השוק שנפתח לתחרות הוא כ-190 מיליון ש"ח בשנה. אחוז אחד ממנו זה גובה התמלוגים הפוטנציאליים שחברת הדואר היתה משלמת, אם הכול היה בחברת הדואר. מול זה עומדים ה-5,000 ש"ח שהמתחרים אמורים לשלם בגין הרשיון.

אני לא משרד התקשורת, אני לא יודע מי הגיש בקשות לרשיון.

כמה בקשות הוגשו?

שתיים.

ואם לא נאשר את האגרה, הם לא משלמים שום דבר. זה רק יכול לפגוע בעובדי הדואר, כי יותר גופים יכולים להגיש בקשות, כי הם לא צריכים לשלם אגרה.

5,000 ש"ח זה לעג לרש. אסביר בכמה מילים. ישבנו שנתיים בוועדת הכלכלה כדי להכין חוק. כל הפנסיה של העובדים מושתתת על האיתנות של החברה.

חתמתם על הסכמים.

חתמנו ב-7 בדצמבר. יש לי מכתב מ-30 בנובמבר ממשרד התקשורת שאומר שתוסדר התחרות. אני מחוץ לתחרות. אתמול "בזק" יצאה למכרז לחלוקת דואר. אנחנו בכלל לא צריכים להגיש את הבקשה, כי המתחרה יודע בדיוק מה אני מגיש. אני צריך לתת שירות אוניברסלי, המתחרה יחלק באזור גוש דן, את היתרה, הפריפריה,

כרגע אני דן בגובה האגרה בלבד.

זה בדיוק נוגע לגובה האגרה. על כל משלוח בדואר הכמותי אני אשלם אחוז תמלוגים למדינה. בעל ההון – שישלם אחוז כמוני, והוא עוד לא מחויב בשירות אוניברסלי. מה תעשה אגרה של 5,000 ש"ח? זה לעג לרש. אני אשלם את זה מטעם העובדים.

אני שמח שנכנס חבר הכנסת דוד טל.

ממה אתה שמח?

יותר טוב שלא ישלמו. או, אם המדינה באמת רוצה לקבל כסף מבעלי ההון, שתקבע אחוז אחד. אני מחויב לשירות אוניברסלי ומשלם אחוז מכל משלוח כזה. הם ישלמו 5,000 ש"ח, חד-פעמי? זה לעג לרש.

מי הכין את העבודה הכלכלית שקבעה את הסכום הזה?

משרד התקשורת.

תסביר איך זה נקבע? ממה האגרה בנויה? האם זה מידתי ושוויוני מבחינת תחרות?

נושא התמלוגים הוא נושא בפני עצמו, והוא חשוב מספיק כדי לדבר עליו, אבל אין קשר בינו לבין האגרה עבור ההיתר. האגרה עבור ההיתר נעשתה לפי הערכה של היקף העבודה שנדרש באגף הדואר במשרד התקשורת, כאשר הוא מקבל בקשה לקבלת היתר – היקף הבדיקות שהוא צריך לעשות לגבי אותו בעל היתר. נעשתה הערכה לגבי העבודה הכרוכה בזה, וכך ההיתר נקבע.

נושא התמלוגים קשור במערכת היחסים בין רשות הדואר לבין משרד האוצר.

מי קבע את גובה האגרה? ועדה שדנה בנושא?

לא. משרד התקשורת עשה הערכה. הוא ניסה לבדוק כמה ימי עבודה צריך להשקיע באגף הדואר במשרד, כדי לבדוק בקשה ולהחליט אם ניתן היתר או לא. מר כראזי מדבר על התמלוגים. רשות הדואר חויבה בתמלוגים במשך שנים רבות, אולי מתחילת פעולתה. תשלום שנתי של תמלוגים בגובה מסוים מההכנסות.

במסגרת כל הפעילות שלה.

לא כולה, חלקה הגדול. בהסכם בין האוצר לבין רשות הדואר, עם המעבר לחברה, סוכם מתווה של ירידה בשיעור התמלוגים. לכן התמלוגים הם במערכת היחסים בין משרד האוצר לרשות הדואר, לא במערכת היחסים עם כל שוק הדואר. הם לא מוטלים על כל השוק, כמו בטלקום, למשל.

מה ההבדל בין מי שהולך לקבל היתר לבין רשות הדואר? למה לא להטיל עליהם תמלוגים, כמו שמטילים על 7,000 עובדים? אנחנו דנים בוועדת הכלכלה בכל כך הרבה רישיונות, אני לא רואה שיש פה הבדל. אלא אם כן רוצים להעניש מישהו.

אני מציע שנציג האוצר יתייחס לנושא התמלוגים.

זו תפיסה שמשותפת לכל הממשלה, ובוודאי למשרד התקשורת. נושא התמלוגים הולך ופוחת בישראל. פעם הממשלה ראתה בשוק התקשורת מקור הכנסה, וזה השתנה. אנחנו חושבים ששגשוג בשוק הזה גם יביא להגדלה ברווחת הצרכן.

בבנקים בישראל אתם רואים מקור הכנסה?

אני לא מרגיש מספיק מומחה לדון בנושא הבנקים ולהתייחס אליו כאן בוועדה. אני עוסק בתחום הטלקום, והתחושה שלנו היא שככל שעוסקים בתמלוגים זה מגדיל את המחיר לצרכן. לכן יש כוונה להפחית זאת. התמלוגים עמדו על 4.5% והם פוחתים ל-2% ול-1%.

אולי מאותו טעם תבטל את זה לגמרי, כאן ועכשיו.

הדבר הזה נבחן.

אם תציע זאת, נקבל.

אני האחרון שיציע את זה.

אמרת שאתה המומחה בנושא הזה.

זאת שאלה מקרו-כלכלית, זה עניין של הכנסות. מבחינתנו, פיסקלית, זה לא כל כך מעניין אם זה הוצאה או הכנסה. במסגרת החישובים שנעשו במשרד האוצר עם משרד התקשורת, יש הפחתה. אני כבר יכול לומר שיש כוונה שנרד עוד, משיקולים מסוימים. אבל להשית עכשיו תמלוגים בהיקף כזה על כל אחד מהשחקנים האחרים, זה בוודאי לא משתלב עם הכוונה הזאת. אנחנו לא רואים ברשיונות מקור לצבור הכנסה מהמתחרים. ודאי שזה אסימטרי במידה מסוימת, כי זה קיים לגבי רשות הדואר ולא לגבי אחרים. אבל יש שיקולים אחרים שהם אסימטריים.

מהם השיקולים האחרים?

כולנו מבינים שלחברת הדואר יש יתרונות לא מבוטלים, ולא פשוט להקים תחרות לחברת הדואר היום, להתחרות במוניטין שלה, וטוב שכך. טוב שחברת הדואר תהיה חזקה. אבל לא צריך להשוות בין זה לזה.

זו חברה ינוקא, בקושי שנתיים. בדרך כלל נותנים לינוקא מקדמה.

ידידי מהאוצר, אני רוצה לומר לך משהו. אם כך, לאור זאת, הרבה לקוחות גדולים שעובדים היום עם הדואר יעברו למתחרים, בגלל הטבות והקלות. אני גם לא יודע איך תהיה הביקורת. דיברנו על זה – ביקשתי פיקוח על כמות הלקוחות וכמות האנשים שהמתחרים או מי שקיבלו היתרים עומדים לקבל. עד היום לא מצאתי שום תשובה בנושא זה. אם אתם לוקחים מהדואר ומהמתחרים לא לוקחים, יש פה עיוות כלשהו. בואו נקבל החלטה שלא תקבלו מהדואר כלום, ואז התחרות היא תחרות הוגנת.

מי קורא את התקנות?

אתה עומד לאשר את זה?

נקרא.

אני קוראת את התקנות, את סעיף ההגדרות.

יש הערות?

אני רוצה להעיר הערה בכלל, אם אפשר.

חבר הכנסת בנלולו, דנים פה בגובה האגרה. לכרוך בו אלף דברים?

אני לא כורך כלום.

היה פה גם חבר הכנסת כץ, כדי לדאוג לעובדים. אני רוצה לדאוג לעובדים. ההסכמים נחתמו, הכול נחתם, המכרז יצא לדרך.

הנושא הזה לא נחתם. הדבר הספציפי הזה לא נחתם.

תגיד לי מה הבעיה עם התקנות האלה, באיזה סעיף יש לך בעיה?

תביא את זה בסוף להצבעה. אדוני היושב-ראש, אני שמח שאתה רוצה להעביר תקנות כרגע, לא אתן לגרום לפגיעה ברשות הדואר.

אני רוצה לשאול שאלה: קראתי ב"גלובס" שנפתח לתחרות תחום חלוקת הדואר הכמותי. זה נאמד בהיקף של 200 מיליון ש"ח בשנה.

ושר התקשורת חתם.

אם הוועדה לא מאשרת את האגרה היום, מה קורה?

מי שהגיש בקשה להיתר, בהנחה שיאושר, יקבל היתר ללא תשלום אגרה.

הוא יקבל את ההיתר בלי האגרה, משום שהשר חתם.

זה עוד יותר גרוע בשבילם. הוא לא ישלם שקל.

אז הוא שילם 5,000 ש"ח. זה לעג לרש.

שמעתי אותך. יש הערה להגדרות? אושר. נתקדם.

אני קוראת את סעיף 2, תשלום בעד היתר.

יש לי שאלה. מנין לקחתם את סכום האגרה: 2,640 ש"ח.

יש תקנות שהיום הן בתוקף – תקנות רשות הדואר (תשלום בעד היתר), התשס"ג-2003. הן מסדירות את התשלום בעד ההיתר הכללי, מה שבסעיף קטן (א). יש שני סוגי היתרים: ההיתר ההיסטורי לחלוקת דברי דואר, דואר רשום, דואר שהוא פי 4.5 ממחיר הבול – והאגרה בעד היתר כזה כבר קבועה בתקנות. נקבע שם סכום של 2,620 ש"ח, אבל יש מנגנון הצמדה ולכן הוספנו 20 ש"ח. אנחנו עושים תקנות חדשות ולא מתקנים אותן, בהמלצת משרד המשפטים, כי היום הסמכות אחרת. יש העניין של הוועדה וכו', ולכן אנחנו מתקינים תקנות חדשות. אסף הסביר איך נולד הסכום של 5,280 ש"ח.

זה משולב בהערכה שהיקף הטיפול בהיתר הראשון, שהוא יותר היתה לשליחים – היקף הטיפול בהיתר לדואר כמותי כפול ממנו, וזה משתלב עם ההערכה שעשינו לגבי היקף העבודה. סדר הגודל של העבודה כפול.

הערה לסעיף 2?

אני רוצה להעלות את גובה האגרה. אני מציע להעלות את גובה האגרה למדינה. כמה הצעתם?

הצענו 5,280 ש"ח להיתר הכמותי.

אני רוצה לחשוב על זה. אני רוצה לעשות בדיקה, אחזור ואומר לכם.

בסדר. סעיף 2 עדיין פתוח. לך ותבדוק.

אני קוראת את סעיף 3.

סעיף 3 אושר.

אני קוראת את סעיף 4. זה מנגנון ההצמדה.

השינויים יהיו בינואר? לפי מה?

אני ממשיכה, זה ההסבר. אחרי שיש הצמדה המנהל מפרסם ברשומות את התעריפים המעודכנים.

יש הערות לסעיף 4? אושר.

אני קוראת את סעיף 5. התקנות שהיום בתוקף בטלות, הן מסדירות רק את האגרה עבור ההיתר הכללי, ההיתר ההיסטורי.

הביטול אושר.

אני קוראת את סעיף התחילה. התחילה תשתנה, נקבע את יום הפרסום.

אז לא צריך סעיף כזה.

סעיף התחילה בוטל. קיבלנו.

אני קוראת את סעיף 7, הוראת השעה.

יש הערות? אושר. חבר הכנסת בנלולו, יש לך תשובות? אבל אל תכביד מדי, שתהיה תחרות הוגנת.

אדוני היושב-ראש, גם מה שאציע לא מספיק הוגן לגבי רשות הדואר, אבל אני מוכן להעניש אותם. אני מנסה לבוא לקראתם. אם אני בא לקראתם, אני מציע להוריד אותם לאפס והם לא ישלמו, וגם בעלי ההיתר לא ישלמו. אבל את זה לא תיתן לי. אני מקווה שזה יהיה בעוד שנתיים, כשמועמדנו יהיה ראש ממשלה ושר אוצר.

למה בעוד שנתיים?

בעוד חודש וחצי הוא ייבחר. הוא יעשה את מה שעשה כשהיה פה שנתיים כשר אוצר. הבקשה שלי: בסוף שנה לבעל ההיתר יש הכנסות מהדואר הכמותי? שישלם אחוז אחד.

זה לא חוקי. יש מונחי יסוד בעולם המסים, שמשקפים רעיון שעומד מאחוריהם. יש מסים, יש אגרות, יש היטלים.

בסדר, אני לא מתווכח אתך, גברתי היועצת המשפטית. אני רוצה לשאול שאלה.

עוד מילה אחת לעניין הזה: באופן כללי, האגרה אמורה לשקף עבודה כלשהי שנעשית על-ידי המשרד כדי להעניק את האגרה. היא אף פעם לא מדייקת, אבל היא לא יכולה להיות מנותקת לחלוטין.

אז אתה רוצה 10%. על מה תתבסס?

10%? אין לנו מה לדבר. אני שואל איש מקצוע מה לדעתו ההכנסות שיש לאותו בעל היתר ממה שהוא הולך לקבל ברישיון.

כבר היום יש מתחרה שיש לו הכנסות של מעל ל-10 מיליון ש"ח בשנה. אלו ההכנסות. יש כבר הכנסות.

שיהיה לו לבריאות, מה זה קשור? אתה לא יכול לבקש אחוז.

זה כבר מעל ל-10 מיליון. עכשיו שפותחים, זה יהיה הרבה יותר.

אז אתה רוצה שייתן 50% לאוצר המדינה? אי-אפשר לעשות את זה. מה אתה מציע?

אני רוצה לחשב את האחוז האחד ולהעמיד אותו להצבעה.

כאגרה? גם אם הוועדה היתה מצביעה על זה, מאחר שמדובר בתקנות של השר, אם השר לא יקבל את זה, הוא לא חותם ואין תקנות. נניח שהשר היה מקבל את זה, ומחר היתה מוגשת עתירה לבג"ץ לפסול את התקנות בשל חוסר סבירות? אני מודיעה לך שהעתירה היתה מתקבלת, כי לא ניתן לקבוע אגרה מהסוג שאתה מציע. לא מדובר על תמלוגים אלא על אגרה.

גם אציע לך שקל, גם זה לא יכול להתקבל.

אפשר להחליט ששני חברי הכנסת בנלולו וטל רוצים לכנס כמה אנשים שמכירים את המטריה, ולבדוק זאת בצורה כלכלית יסודית, כדי שיוכלו להביא דברים רציניים ולא מהשרוול. אפשר לכנס את הוועדה בעוד שבוע או שבועיים.

בכל הכבוד, אני מאשר את זה היום, כך או אחרת.

אני מציעה להצביע.

אתה מאשר את זה?

תגיד לי מה אתה רוצה, אלך לקראתך. יצאת לחמש דקות ואמרת שיש תשובה.

בכל מקרה, לא בטוח שהשר יקבל את מה שאציע.

אולי 7,000 ש"ח הם יאשרו, למשל. אני לא יודע אם זה יעזור למישהו.

אני מציע שהוועדה תהיה רצינית. גם אם נקבע 7,000 ש"ח, שיהיה לזה בסיס הגיוני. אולי 5,000 ש"ח זה מאוד הגיוני, אל אנחנו לא יודעים להגיד את זה.

אני מציע לחברי הכנסת: נעשתה פה עבודה מקצועית. אני חושב שאנחנו לא צריכים להתערב בשיקולים. יש לנו מה להגיד, אבל לא תמיד זה ראוי ונכון, צריך להתבסס על משהו. אם מחר יהיה בג"ץ, שלא יגידו: איך הוועדה החליטה? בלי בדיקה כלכלית? אני סומך על אנשי המקצוע שעשו עבודה, הם הביאו לוועדה סכומים שמשקפים פחות או יותר את עלות העבודה שנעשית בשביל כל הנושא הזה.

לכן אני חושב שלא צריך לגעת בזה. אנחנו צריכים לאשר את זה. אין קשר לדברים שהעלינו בדיון הקודם, אתה ואני ועוד כמה חברי כנסת. הבנתי שנעשתה פה עבודה בוועדה, כשלא הייתי כאן – עבודה מאומצת בחקיקה עצמה. נסגרו דברים בחקיקה, נחתמו הסכמים. לכרוך כל דבר בדבר אחר – זה נוח לנו. לכן אמרתי לכם שתשבו יחד. אם נחתמו הסכמים וזה לא עוזר לאף צד,

לפעמים אפשר לפתוח הסכמים.

שוב, לא דרך התקנות האלה. אין קשר. התוכנית יצאה לדרך, עובדים, כבר יש שני זכיינים, חבל שהם לא ישלמו כלום. העבודה נעשית, המשרד עובד, יש פה עלויות. מן ראוי שהם ישלמו. אם צריך לעשות מאבק אחר ולדאוג לעובדים, במגרש אחר. בשמחה רבה. אני אתך למען העובדים, לאורך כל הדרך. פה יש דבר טכני, לא צריך לעכב אותו.

אני מתגייס אתך. יש פה נציגים של ארבע מפלגות, ברוך השם. נשב יחד, נראה איך אפשר להועיל, לפתוח מחדש הסכמים, חקיקה וכו'. אבל את זה נאשר, זה דבר פעוט. אני מעלה את זה להצבעה. נקבע כן או לא ונתקדם הלאה. כל מאבק שתשליט לנכון, אני אתך בשמחה.

נשמע את המנכ"ל.

אדוני היושב-ראש, אם תביט בנוסח התקנות, תראה שיש שם שני סוגי אגרות: אגרה מסוג אחד ואגרה שנתית. אני חושב שדרך האגרה השנתית אפשר בהחלט לעשות שוויון בין הגוף שנקרא "חברת הדואר" לבין המתחרים, ולהביא את זה להוגנות. אני קורא מהחוק, סעיף 1(ח)(2).

זה לא כלול בתקנות.

החוק מסמיך את השר לקבוע אגרה. יש כמה אלמנטים. השר החליט לקבוע אגרה בעד היתר. יש לשר גם סמכות לקבוע אגרה שנתית שעל בעל הרישיון לשלם. אבל בשלב זה השר לא מצא לנכון לקבוע זאת. בחוק כתוב שהשרים – שר התקשורת ושר האוצר – רשאים לקבוע "(1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישוי לפעול לפי היתר; (2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן; (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים, גביית ריבית פיגורים והוצאות גבייה".

מה הסיבה שהוא לא ניצל את הרשות שיש לו בחוק להטיל את האגרה השנתית?

אני חושבת שאלו שיקולים כלכליים. הוא לא קיבל המלצות כלכליות שמצביעות על הצורך לקבוע זאת.

אדוני היושסב-ראש, אני מייצג את "חברת אביב שיגור" ואת חברת "מסר".

מי שניגשו למכרז?

הם הגישו בקשה לפעול על-פי היתר.

התאפקתי עד עכשיו אבל יש גבול.

אני לא רואה סיבה שתדבר כך.

אם חברת הדואר מדברת, ומעלה טענות נגד המתחרים, לשם כך הזמינו את המתחרים. יש גבול למה שהתאפקתי, לזה התכוונתי. יש כאן ניסיון לצייר תמונה שהיא בלתי מתקבלת על הדעת למי שהיה בתהליך הזה מתחילתו. מספרים לך רק חלק מהעובדות.

איך אתה אומר את זה עלי? הייתי מתחילת התהליך וזה מתקבל על דעתי.

לדעתי לא, ואסביר למה. מדברים על שוויון בין המתחרים אבל לא מספרים על רשימת ההטבות שרשות הדואר מקבלת במעמדה כחברה ממשלתית. קראתי, אני לא יודע אם זה נכון או לא, שבמסגרת ההסכם עם המדינה היא קיבלה 270 מיליון ש"ח, אני לא זוכר שמישהו מהמתחרים הפרטיים קיבל משהו דומה לזה.

אני לא חושב שמישהו מהמתחרים עשה כך למדינה. בושה.

אל תפריעו בבקשה.

גם אנחנו מעסיקים מאות עובדים, וגם אנחנו משלמים להם פנסיה, ואנחנו לא מקבלים כסף מהמדינה.

תהיו מוכנים לפטר 500 עובדים?

לפטר חס וחלילה, להעסיק עוד. לגבי השירות האוניברסלי וההגנה על רשות הדואר, או חברת הדואר: הפתיחה לתחרות היא פתיחה חלקית, כך בהגדרה בחוק. כלומר, בשלב הראשון המתחרים רשאים לפעול רק ב-25% מהשוק. זאת אומרת ש-75% סגור לגמרי לתחרות.

עדיין.

זה מה שבא לממן את השירות האוניברסלי, זה מה שבא לממן את הנטל על חברת הדואר.

אם אני יכול לפעול רק ב-25% מהשוק, וגם בתוכם רשות הדואר חוסמת 25% מהלקוחות, כי יש לה גישה בלעדית לתיבות חלוקה ולמרכזי חלוקה – זו תחרות שוויונית?

אדוני היושב-ראש, יש פער עצום מבחינת ההוגנות בתחרות לטובת רשות הדואר. הדבר האחרון שאפשר הוא להכביד עלינו מאוד.

ועוד משפט אחד, עניין התמלוגים שמועלה כאן רלוונטי רק למי שיש לו רישיון כללי, לפי החוק. חברת הדואר היא היחידה שמותר לה לקבל רישיון כללי. המתחרים פועלים על פי היתרים מיוחדים, בנישה של השוק. לכן אין אפשרות להטיל עלינו תמלוגים.

אדוני היושב-ראש, אנחנו פה חברי כנסת. לפי מה שאומר עו"ד בונן, אולי אנחנו לא בסדר, כי אנחנו ממש רוצים להגן על 7,000 משפחות, אולי יש טעות עם זה.

לי אין טעות. אנחנו צריכים לעשות גם את העבודה הזאת. הצעתי לך את הסיוע שלי, כל מה שתצטרך כדי לשמור על העובדים. אני אתך באש ובמים.

סעיף 2 לתקנות עומד לאישור: אנחנו מאשרים. ברגע זה אישרנו,

מה? הצבעת?

אתה מתנגד? אני מקיים הצבעה על סעיף 2, הוא הסעיף שנשאר פתוח כי ביקשת להתייעץ. מי בעד? 3 בעד. מי נגד? שניים. הסעיף אושר. למעשה בזה סיימנו את כל הסעיפים, הם כבר אושרו. תקנות הדואר (תשלום בעד היתר), התשס"ו-2006 אושרו כהצעת המשרד. זה ייכנס לתוקף עם הפרסום. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.