כנסת פתוחה

PAGE
2
ועדת הכלכלה

13/02/2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 586

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ט"ו בשבט התשס"ו (13 בפברואר 2006), שעה 09:45

1. כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (הוראת שעה), התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ו-‏2006

2. צו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (דחיית מועדים), התשס"ו-2005

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

דניאל בנלולו

דוד טל

עו"ד הילה שמיר – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים

מיה אלון-גורן – אגף תקציבים, משרד האוצר

דודו ביטון – אגף החשב הכללי, משרד האוצר

נורית דאבוש – יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

עו"ד ג'קי כהן – יועץ משפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

עידית צ'רנוביץ – ראש אגף רדיו – הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

עו"ד תומר קרני – הלשכה המשפטית, רשות השידור

אתי בנדלר

לאה ורון

דקלה אברבנאל

1. כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו)

(הוראת שעה), התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ו-‏2006

בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה. למעשה אלו דיוני המשך, דנו בנושאים הללו בפעם הקודמת. לדיון הזה הצדדים התחייבו להביא לנו נתונים, על מנת שנוכל לקבל החלטות. הנושא הראשון הוא כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי הרדיו (הוראת שעה) התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ו-2006. היועצת המשפטית של הוועדה רוצה להתייחס לנושא. זו הוראת שעה, ולמעשה התוקף פג ב-12 בינואר. היתה התלבטות, כי הוראת השעה פגה ואין מה לאשר. חיפשנו דרך. משום שאנחנו בתקופת הבחירות, הכנסת נתנה את דעתה על הנושא הזה, ולכן היועצת המשפטית של הוועדה תגיד לנו בדיוק איזה סעיף מתייחס לזה. אחר כך נקבל החלטה. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. בישיבה הקודמת, כשהוועדה דנה בכללים האלה, כפי שאמרת, נשאלה השאלה אם ניתן לתת תוקף רטרואקטיבי לתקנות שתחולתן פגה. ההחלטה של היושב-ראש היתה לדרוש, בין היתר ממשרד המשפטים, להמציא מכתב שיאשר את ההסכמה למתן תחולה רטרואקטיבית לכללים האלה.

אני חייבת לומר שממש בתחילת הישיבה הקודמת, קרוב לתחילת הישיבה, נמסר לי פתק שנאמר בו שעו"ד לחמן-מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ביקשה לשוחח אתי. לא יכולתי לשוחח באותו זמן, והיא ביקשה למסור שלדעתה סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, אינו חל על הכללים שבנידון.

היה ספק לגבי התחולה.

סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, קובע כדלקמן: "כל חיקוק" – חקיקה ראשית או חקיקת משנה – "שתוקפו היה פוגע תוך שני החודשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת או תוך ארבעה חודשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר או תוך שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת, יעמוד בתוקפו עד תום שלושת החודשים האמורים". כאמור, מדובר בהוראה בחוק יסוד: הכנסת, שחלה לגבי כל הכנסות וכל החיקוקים. היא קובעת מה קורה אם חוק עומד לפגוע בסמוך לפיזור או בתקופה הראשונה שלאחר כינון כנסת חדשה.

לגבי הכנסת הנוכחית, המשמעות היא שכל חיקוק שתוקפו היה פוקע אחרי 30 בדצמבר 2005, יעמוד בתוקפו באופן אוטומטי, עד תום שלושת החודשים לתחילת כהונת הכנסת ה-17. כאמור, עו"ד לחמן-מסר סברה מלכתחילה שהוראת הסעיף הזה לא חלה, ואני לא בדקתי את השאלה הזאת לפני תחילת הישיבה ההיא.

עד מתי יעמוד תוקפם של הכללים בכנסת ה-17? מחצית יולי?

שלושה חודשים מכינון הכנסת החדשה או שלושה חודשים מהתאריך שבו פג התוקף?

עד תום שלושה חודשים. כל חיקוק שהיה צריך לפקוע בתקופה שמתחילה מ-30 בדצמבר 2005, כך במקרה שלנו, יעמוד בתוקף עד תום שלושת חודשים לאחר תחילת הכנסת ה-17.

והיא נכנסת ב-17 באפריל, ד' בחול המועד פסח. אני חושב שהרב עובדיה התנגד לזה. אי-אפשר להקדים. החוק אומר ששמונה ימים אחרי הבחירות זה יתפרסם ברשומות, וביום השני של השבוע השני, לאחר הפרסום ברשומות, הכנסת מתכנסת.

אני יודעת שמתכוונים להשביע את חברי הכנסת בחול המועד. כלומר עד מחצית יולי הכללים עומדים בתוקפם.

אנחנו לא דנים בזה כרגע. ההתייחסות לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת לא נעשתה לפני הדיון הקודם, ולכן כשהוועדה דנה בכללים בישיבה הקודמת נקודת המוצא היתה כאילו סעיף 38 אינו חל. לאחר סיום הישיבה הנושא הטריד אותי מאוד,

ועוד כמה אנשים.

ולמחרת הישיבה פניתי לעו"ד דנה נויפלד, שעובדת עם עו"ד לחמן-מסר. ביקשתי שיעבירו אלי בכתב חוות דעת מדוע לדעתם סעיף 38 אינו חל. כי אני סברתי, לאחר שבדקתי זאת, שסעיף 38 אכן חל על הכללים האלה. בשיחה שנערכה ביני לבין עו"ד לחמן מסר ביום 8 בפברואר, כלומר בשבוע שעבר, היא מסרה לי שהיא סומכת את ידיה על עמדתי שלפיה סעיף 38 אכן חל.

אם סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, שהקראתי קודם, חל על הכללים בנידון – הרי שתוקפם לא פג אלא הם עומדים בתוקפם מכוח אותו סעיף, עד אמצע יולי 2006, ככל הנראה. אם כן, עכשיו הרשות השנייה צריכה להחליט אם אף-על-פי העובדה שהם עומדים בתוקפם הם מבקשים מהוועדה לדון בהם.

הם ביקשו, בוודאי.

או הם חוזרים בהם מבקשתם.

לא, הם ידעו מראש את הדברים שאת אומרת. היועץ המשפטי שלהם בוודאי בדק זאת.

להערכתי הם לא היו ערים לעניין, כי בשיחה מהשבוע שעבר עם עו"ד ג'קי כהן הוא אמר שיעביר את הנושא להכרעת המועצה, בישיבה שאמורה היתה להתקיים אתמול. נשמע פרטים. אני גם מבקשת שעו"ד נויפלד תאשר את הדברים שהשמעתי ממשרד המשפטים.

רק דבר אחד. נדמה לי שעו"ד לחמן-מסר ניסתה להעלות את הנושא, אך בסופו של דבר הוא לא עלה. הנושא עולה כמעט כל יום במשרד המשפטים, אלו לא התקנות היחידות שמצבן כזה. זה נבדק, ואכן, כפי שעו"ד בנדלר אומרת, במקרה זה ההוראה חלה ואין צורך להאריך.

בעצה אחת עם יושבת-ראש המועצה והנהלת הרשות החלטנו לבקש שלא לדון בכללים בשלב זה. נביא אותם לפני שיפוגו, די זמן מראש לפני שיפוגו,

עם כל הפרטים שהיושב-ראש ביקש בישיבה הקודמת.

מצוין, אנחנו רק מבקשים את מה שביקשנו בפעם הקודמת.

השאלה היא אם עד אז הכנסת תכונן ועדת כלכלה. צריך לזכור שזו חופשה ארוכה מאוד. אני חושב שעד סוף מאי אנחנו בחופשה, ואז יישארו רק שבועיים.

לא, יש זמן עד אמצע יולי. כשקבעו את התאריך של שלושה חודשים, הביאו בחשבון את העיכובים האלה.

אנחנו מכבדים את בקשתכם. בדיון הקודם ביקשנו לקבל את החלוקה של העוגה. לדיון הבא, לא משנה מי יהיה היושב-ראש, אנחנו מבקשים מהמועצה להביא נתונים "לגבי כל החלוקה של עוגת הפרסום מבחינת גופים פרטיים של תחנות רדיו". בגדול, המטרה היתה שלא יהיה מצב שהשפ"א יתלבש על תחנה כלשהי, יקנה את כל השנה או השנתיים, ואז הגופים הפרטיים המקומיים – שאותם אנחנו רוצים לעודד, כדי שעסקיהם ישגשגו – לא ייכנסו. העוגה לא ברורה לנו: קובעים נתח מסוים לפרטיים המקומיים? אולי האחוזים ישתנו בכל אזור, לפי הצרכים במקום. לשם כך אנחנו רוצים לראות בדיקה כלכלית יסודית. יש לכם הרבה זמן לעשות זאת, שלא תבקשו ארכה. האישור מותנה בכל זה. אבקש מיושב-ראש הוועדה הבא, אני לא יודע מי זה יהיה, לבדוק זאת.

אדוני היושב-ראש, אני מבין שאתה מתכוון להיות שר?

תודה.

אתה מתכוון שהם ייתנו פירוט מי יקבל את הקצפת, מי את הדובדבן ומי את הבצק הפריך?

אני רוצה לדאוג לכך שהספר השכונתי בדימונה או באופקים, הגופים שרוצים לפרסם את עצמם, יוכלו לעשות זאת. שלא יהיה גוף גדול שעושה משא ומתן עם הגופים הגדולים וקונה את כל העוגה. אני רוצה לדאוג לגופים הקטנים. נעבור לנושא הבא.

2. צו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (דחיית מועדים), התשס"ו-2005

אנחנו דנים בצו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (דחיית מועדים) – הרדיו הדיגיטלי. דנו בזה בדיון הקודם. ביקשו להעביר את זה בחוק ההסדרים, אמרו שזה דחוף, שזה ישפיע על המשק. ביקשנו שנעשה את זה לאט לאט. משרד האוצר לחץ עלינו, היו מלחמות עם משרד התקשורת. רצו שזה יהיה עכשיו. אחר כך ביקשו שלא ניתן תאריכים למכרזים, שהשרה תקבע מה שהיא רוצה. אמרתי, איך זה יכול להיות? מביאים את זה בחוק ההסדרים אבל את התאריכים משאירים פתוחים.

היו דיונים מאוד רציניים. רצינו לקבוע תאריך בחודשים יוני או יולי. באו אנשי מקצוע. הם אמרו, באופן אמיתי, שזה נושא חדש מאוד, שצריך יועצים כלכליים, אנשים מבחוץ. כבר הבאתם אותם. זה לקח יותר מדי זמן. ביקשתם שזה יהיה בדצמבר, והסכמנו, שלא תבואו שוב להאריך את המועד. אמרנו שלפחות זה יהיה חוק הסדרים של אותה שנה, רק בסוף שנה.

שמענו את הטיעונים האמיתיים, מה שהיה – מאבקי כוח, עד שמינו יושב-ראש וכו'. לצערי הבנתי שהנושא לא עולה לאוויר, לא עולה למכרז. הבנתי שאתם צריכים ארכה של עוד חודשיים.

עד 30 במאי.

בחנתי את הנושא וישבתי שוב עם האוצר. שאלתי למה זה לא נעשה היום בבוקר, למה לא מחר בבוקר – הרי אנחנו רוצים שהשוק יתחיל להתנהל. זה גם קשור לרדיו האזורי היום, גם הם צריכים להיערך. כתבנו בחוק שאם הם ייפגעו נמצא דרך לשפות אותם. לכן הכול מתנהל בצורה כזאת שאחד תלוי בשני ובשלישי וברביעי. גם אמרנו שהפרסום שאתם עושים, שלא יהיה בעיתון מסוים, אלא בעיתונות כולה, שכולם ידעו, קבל עם ועדה. חבר הכנסת בנלולו, אתה רוצה להגיד משהו?

רק הערה: אנחנו ממתינים לסיום. מתי הם הולכים לתת להם, בעקבות זה שאולי הם ייפגעו ברדיו האנלוגי?

עוד לא יודעים.

בוודאי, כי משרד האוצר ומשרד התקשורת לא מצאו זמן לסיים זאת.

הסבירו לו שעדיין אין מצב של מכרז, כלום לא עלה לאוויר, ועוד לא יודעים מה הפגיעה. כשתהיה פגיעה, אני בטוח שאני ואתה נדאג שזה יתוקן, ולא משנה איפה נהיה.

אני רוצה להוסיף על הערת חבר הכנסת בנלולו: בתחילת חודש פברואר פרסמה הרשות השנייה קול קורא לציבור, למשקעים, לגופים רגולטוריים וליזמים. במסגרת השאלות נשאל מה מקומו של הרדיו האזורי בשיטה האנלוגית בעידן הדיגיטלי. אולי בהתחלה תהיה הקבלה בין סוגי השידורים.

יהיה פעיל?

יכול להיות שנידרש לשידורי ניסיון. מעבר לכך, נרצה לשמוע את התחנות בעניין הזה, אנחנו אתן בקשר הדוק. אנחנו עושים כנס היערכות ב-27 בחודש, וכמובן ועדת הכלכלה תהיה מוזמנת לשם. נרצה לשמוע את התחנות. מלבד זאת נעשה עבודה כלכלית, שתנסה להעריך את מידת הפגיעה, אם בכלל, של תחנות הרדיו האזורי כתוצאה מהשידור הדיגיטלי.

בתחילת פברואר הרשות השנייה פרסמה קול קורא, גם לציבור כולו וגם למשקיעים, ליזמים ולגופים רגולטוריים. נרצה לשמוע את עמדתם בכל סוגיית הרדיו הדיגיטלי.

למה זה לא נעשה לפני שלושה חודשים?

כדי שזה יהיה רציני ונכון, פרסמנו מסמך מסודר באתר האינטרנט, שנותן סקירה בין-לאומית על מצב השידור הדיגיטלי, כולל ההיבטים הטכנולוגיים של השיטות השונות. נתנו גם פרמטרים ונקודות להתייחסות, כדי שהדיון יהיה רציני. צריך לזכור שמדובר במשהו חדש. כדי שזה יהיה רציני פרסמנו מסמך. נגיש את המסמך לוועדה.

הבאת רשימה של המקומות שבהם פרסמתם את הדברים? אמרת שפרסמתם וקראתם לכל מי שיכול לגשת.

פרסמנו לעמותות ולגופים ציבוריים. נביא את הרשימה לישיבה הבאה.

אמרת שתביאי היום.

אביא את זה בצורה מסודרת. בעקבות בקשת חבר הכנסת בנלולו אני רוצה לציין שביקשנו גם התייחסות לשאלות ספציפיות. זה במסגרת השימוע, הקול הקורא. ביקשנו התייחסות למקומו של הרדיו האזורי בעידן הדיגיטלי, התייחסות ספציפית של מנהלי התחנות – האם ירצו להצטרף לשידור הדיגיטלי וכו'. כידוע, החוק נתן כמה הטבות בשידור הדיגיטלי וכו'. גם נבצע בדיקה כלכלית, ובמסגרתה נידרש לשאלה מהי מידת הפגיעה הצפויה, אם בכלל, כתוצאה מהשידור הדיגיטלי – הפגיעה בתחנות האזוריות. אחרי השימוע אנחנו מקווים לגבש מסמך עקרונות, ונביא אותו לאישור המועצה.

אתם יכולים לדעת כמה תגובות יש באינטרנט?

ידוע על 20 כניסות לאתר. אנחנו יכולים לדעת מי ראה את המסמך. אנחנו רוצים יותר. אנחנו מקווים שהביקוש יגדל על ההיצע.

אתם יוצאים מתוך הנחה שלכל בית ישראל יש אינטרנט. גם אם תצאו מנקודת הנחה כזאת, שהיא לא נכונה, זה לא נחשף. לי יש אינטרנט, ולא הגעתי אליכם.

לכן הוועדה ביקשה לראות איך הם מפרסמים, לראות את הרשימה.

האינטרנט הוא אמצעי פרסום אחד. קודם כול פרסמנו ב"ידיעות אחרונות" ב"גלובס" וב"דה מרקר".

עיתונים לאנשים חושבים וחכמים ועשירים.

פרסמנו גם במקומונים. נוסף על כך, נפרסם זאת בעוד כמה עיתונים, עוד השבוע. אתן הכול בצורה מסודרת לוועדה.

ביקשתי את זה בפעם שעברה, יש לי הפרוטוקול. אני מבקש שתראו איפה פרסמתם, לא אומר לכם איפה לפרסם.

נשמע את הצו ואת ההסברים.

אני קוראת את הצו, את פסקה (1). הסעיף הזה מתייחס למועד של קבלת ההחלטה על-ידי שר התקשורת אם הרישיונות לשידורים שמתבצעים בדרך קרקעית יינתנו באמצעות מכרז או ללא מכרז. הנטייה של השר היא מכרז. לפי הסעיף עלינו להתייעץ עם מועצת הרשות השנייה. הודענו להם שהמגמה שלנו היא ללכת למכרז לנוכח מצוקת התדרים והמגבלה הקיימת, אבל ביקשנו גם את עמדת המועצה לפני שהשר מגבש החלטה סופית.

מה יגיד המכרז? אולי יעשו הגבלות שמישהו לא יוכל להיכנס, למשל? אני רוצה לדעת איך המכרז בנוי.

מי שמעניק את הרישיונות זו הרשות, מי שמחליט על אופן ההענקה זה השר. מי שיכין את המכרז זו הרשות השנייה. היא המוסמכת לתת את רישיונות התוכן. הממשלה מעורבת בהולכה, הרשות בתכנון.

בואו נפריד בין נתינת הרישיונות ולבין הכנת המכרז ולבין הקריטריונים.

אנחנו מדברים על שני מכרזים, שאולי מבלבלים ביניהם. מכרז אחד מתפרסם לגבי הקמת התשתית הקרקעית – מה שישימו בקרקע. בראשה של ועדת המכרזים הזאת עומד סגן החשב הכללי. זה נוגע לסעיף קטן (3), אנחנו לא נוגעים בזה כרגע. מי שמוסמך להעניק את רישיונות השידור זו הרשות השנייה. אך שר התקשורת הוא שמעניק את התדרים ויודע כמה אפיקים אפשר להקצות לרישיונות האלה, כמה תחנות רדיו – אנחנו יודעים בשלב זה יוכלו להיות 40 תחנות בסך הכול. יש להביא בחשבון שמתוכן יש כבר 20 תחנות קיימות: תחנות אזוריות, גלי צה"ל, וכו'. הם יצטרכו להיכנס, ותהיה להם זכות קדימה.

אז יש 20 תחנות שהיום הן אנלוגיות, והן יעברו לדיגיטלי.

אם הן יבקשו, הן יקבלו זכות קדימה לתשתית הזאת. כלומר בהתחלה יהיו רק 20 תחנות חדשות שיוכלו להיכנס, חוץ מהקיימות. הרשות השנייה תצטרך לעשות הערכת מצב, איך היא מפלחת, איך היא מחלקת את 20 הרישיונות לגופים שאין להם ייצוג בתחום הרדיו. אפשר לעשות זאת בכמה דרכים: אפשר לומר שכל מי שמבקש ראשון מקבל ראשון, ו-20 הראשונים ייקחו את הרישיון. מגמת השר, ואני מניחה שזו תהיה המלצת המועצה אלינו, תהיה כנראה לקבוע קריטריונים ופילוח. אבל שוב, הרשות השנייה סוברנית להחליט.

אני רוצה להבהיר: החוק יצר ייצוג כלאיים. אנחנו נפרדים מעולם הזיכיונות ועוברים לעולם הרישיונות, אך השאלה היא אם זה יהיה במכרז או לא. בזה המועצה צריכה לייעץ לשר.

מה מסתמן אצלכם?

בשימוע שאנחנו עושים כרגע נרצה לבדוק אם הביקוש יהיה גדול מההיצע. לפי זה תיגזר הרגולציה שנחליט עליה. למשל, אם נראה שיש ביקוש גדול מאוד, יכול להיות שהרשות השנייה תמצא לנכון להתערב ולקבוע את תמהיל התדרים והשידורים. מצד שני, אם נגלה שיש ביקוש נמוך מאוד והיצע תדרים גדול מאוד, ואני מקווה מאוד שלא, כלומר פחות מ-20 חדשים, הרשות תגיד שתנאי הסף נמוכים.

על-פי הבנתי, ברור שלגבי התשתית צריך להיות מכרז, אין בעיה.

גם החוק קובע זאת.

לגבי השאלה אם יהיה מכרז או לא לגבי התחנות – אולי מתוך 20 התחנות הקיימות לא כולן יהיו מוכנות לעבור לדיגיטלי?

הן יצטרכו לעשות זאת, כדי לחיות. ולא, הן ייעלמו.

אבל לא צריך להסתכל על השאלה אם יהיה ביקוש או לא. אני חושב שצריך לעשות מכרז, עם קריטריונים. ולא, יכול לבוא לכאן מישהו שאולי הוא לא טוב,

זאת בדיוק הבעיה.

השאלה היא מה זה לא טוב.

מבחינה ביטחונית, למשל.

יש תנאי סף.

נשמע מדברי הפקידות כאן שיכול להיות שאדם יבוא וירצה לבקש תחנה, והיא פנויה, והוא יקבל אותה. על-פי אילו קריטריונים?

בכל מקרה הוא יצטרך לעמוד בתנאי סף.

אז צריך תנאי סף.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף. הסוגיה עולה כמעט בכל פעם שמדברים על ערוצים – ערוצי טלוויזיה, ערוצי רדיו, כל ערוץ. עידית אומרת שייקבעו תנאי סף, וזה נכון. השאלה היא אילו תנאים ייקבעו, ואיפה יהיה הסף. אליבא דעידית, אם יהיה ביקוש נמוך, תנאי הסף יהיו נמוכים יותר, כנראה. הפחד של חבר הכנסת בנלולו, והוא משותף גם לי, הוא שיווצר מצב שהרמה תהיה נמוכה, אני לא רוצה לומר באיזו דרגה.

לכן אני סבור שבכל מקרה, קודם כול נדרשים תנאי סף רציניים – כך נקרא לזה. אני לא בא להכביד במתכוון, אבל צריך מינימום שאין לרדת ממנו. שזה לא יהיה תלוי בהיצע ובביקוש, קודם כול. אחר כך, אם הם ויראו שיש ביקוש גדול מאוד וירצו להגביר את הרגולציה, הם יוכלו לעשות את זה. אם כי גם בזה צריך לדון. אבל אסור שתנאי הסף יהיו תלויים בביקוש ובהיצע.

מה אתה מציע? איך נדע מה מידתי?

אני סומך על אנשי המקצוע. הם יודעים טוב ממני לקבוע. אבל אני לא רוצה שיגידו לי, אחרי שלושה חודשים, שתנאי הסף שנקבעו נמוכים מדי, וצריך להעלותם.

חזקה על הרשות השנייה שהיא תשמור על תנאי הסף המינימליים. עדיין יחולו כללי האתיקה בשידורים, עדיין יהיו איסורים, הוראות חוק הביטחון, תנאים לגבי בעלויות צולבות, לגבי ישראליות וכו' – הכול יישאר. אבל תנאי הסף הם לגבי מידת הרגולציה ומידת ההתערבות של מועצת הרשות השנייה. היא תקבע אם תהיה יותר רגולציה או פחות.

רציתי לחדד נקודה. המשמעות של רדיו דיגיטלי היא לפתוח את השמים. אנחנו מאפשרים מגוון אדיר. אומנם זה רק 40 תחנות, אבל לעומת מה שיש היום זה באמת מגוון אדיר. השאלה שנשאלת היא זאת: האם הרגולטור צריך לתכנן את השוק, ולומר שמתוך ה-20 התחנות שנותרו שתי תחנות יעסקו באקטואליה, תחנה אחת במוזיקה מזרחית, אחת בג'ז וכו' – או האם צריך ללכת לשוק, ולסמוך עליו שיעשה את השיקולים שלו? השוק גם יבדוק היתכנות כלכלית וגם ידע מה הציבור מעוניין לשמוע. התחנות האלה יתבססו על רייטינג, על פרסומות, ולכן הן ירצו לפנות לקהלים הגדולים ביותר. לכן לטעמי המעורבות שלנו צריכה להיות מינימלית.

אני אוהב מוזיקה מזרחית, אבל תארי לך שכולם יבקשו רק מוזיקה ישראלית? לא יהיה מגוון כפי שהיית רוצה. אולי לציבורים אחרים אין כושר קנייה גדול כל כך? אז מתעלמים מהם?

זה תפקידה של הרשות השנייה.

זה בדיוק מה שהם עושים, הם באמת הולכים בדרך הנכונה. מצד אחד הם בודקים מה הציבור רוצה, מצד שני הם בודקים מה המשקיעים רוצים להקים.

מה עם הרדיו של קהילות העולים? המבוגרים עדיין לא התערו בחברה והם רוצים תחנה. איך זה יבוא לידי ביטוי? אני לא יודע אם זה כלכלי.

כאן צריך לעלות הנושא של "קול ישראל". התכלית של "קול ישראל" הוא בדיוק לתת מענה לאוכלוסיות שאין להן יכולת כלכלית. זה הנושא של כשל שוק. לכאן "קול ישראל" צריך להיכנס. הוא צריך להקים תחנות שיפנו לקהל הזה, והוא לא תלוי במקורות הכנסה, יש לו אגרה. זה התפקיד של השידור הציבורי.

זה לא בנוי ברדיו הדיגיטלי?

כמו שאמרתי, פנינו גם לציבור הרחב וגם לקהילות ספציפיות. נגיש את הרשימה באופן מסודר לוועדה. אם תהיה קהילה שתרצה לקחת את הרישיון, והיא תציג היתכנות כלכלית ותעמוד בתנאי הסף, מובן שנאפשר זאת. גם נעודד את זה. הרשות השנייה תתמוך בפלורליזם, ומה שיותר ביטוי לקהילות בתחנות הרדיו. בעצם זו כל התכלית של הרדיו דיגיטלי, שיינתן מענה להרבה קהילות וקהלי יעד.

אני קוראת את סעיף קטן (2). מדובר על המועד לקביעת כללים על-ידי הרשות השנייה. המועד החדש יהיה 30 באפריל. אני קוראת את סעיף קטן (3). זה המועד לפרסום המכרז להקמת התשתית הקרקעית להפצת שידורי הרדיו. זה המכרז שבראשו עומד סגן החשב הכללי וחברים בו גם ממשרד האוצר.

לכן שני הסעיפים צריכים להיות חודש לפני כן. לא תבואו להאריך את זה?

אני ממש מקווה שלא. בין הדיונים של הוועדה היה לנו עוד דיון, אנחנו מפרסמים פנייה לציבור בשבוע הקרוב. יש כנס של הרשות השנייה.

אני חוזר על השאלה שלי מהדיון הקודם. האוצר והתקשורת היו חייבים להביא לכאן את הנושא – ולא צריך לחכות לבדיקה איזה נזק יהיה לתחנות השידור האנלוגיות. אני חושב שצריך לתת להם את הארכת הזיכיון בלי לבדוק, במקביל להכנת המכרז. צריך לסיים את הסוגיה הזאת. אנחנו לא צריכים לבדוק אם תהיה פגיעה כזאת או אחרת.

היתה לנו פגישה עם דוד בן בסט, אמרנו שאנחנו לקראת זה, ושכשהעניין יתחיל נאמוד את הנזק.

אתם תמיד אומרים שתבדקו את הנזק, מה הקשר לנזק?

הסעיף בחוק קשר בין הפיצוי לבין הנזק. הוא קבע שרק אם יוכח שיש נזק אפשר לשקול את הפיצוי. אי-אפשר לעשות זאת לפני כן, עם כל הרצון הטוב.

למה?

זו לשון החוק.

אל תלכי בצורה דווקנית, כי אז הוא יגיד שהוא לא יאשר את זה. בסדר, זה קשור לחוק. חבר הכנסת בנלולו שואל אם לא נוכל לראות את הטיוטה של המכרז, כדי לראות שעל פניו אין נזק לתחנות הללו.

ואם יש נזק,

אם אין נזק, תמשיכו לרוץ. ואולי אחר כך זה ייבדק בצורה עמוקה יותר.

נחשוב רגע מהו הנזק. הרי בשביל לקלוט את השידורים הדיגיטליים, ושנתח הפרסום יזלוג מהשידור האנלוגי לשידור הדיגיטלי, הציבור צריך לרכוש מקלטים דיגיטליים – שעולים לא מעט. זו נקודת החולשה של המהלך. צריך כאן מסה קריטית מאוד של ציבור שיחליף.

כמה עולה מכשיר כזה?

כ-150 דולר.

צריך להחליף את המקלטים בכלי הרכב, להחליף את המקלטים בבתים. זה תהליך הדרגתי.

מי ישלם את הכסף?

זאת אחת השאלות שהממשלה בודקת.

השאלה היא איך מעודדים את הציבור לרכוש את המקלטים האלה.

זה מתחבר לאפשרויות שיש לתחנות הקיימות. הן גופים שכבר קיימים, יש להן שידורים, ותוכן, ומשדרים. הרי הן יוכלו לקבל זכות קדימה על התשתית הדיגיטלית, ועוד ייתכן שהן יצאו מורווחות מכל המהלך – ואני מקווה שזה יקרה.

לדעת הרשות השנייה, מעבר לכך שזה תלוי במחיר המקלט, התמריץ לאזרח שירצה לעבור למקלט הדיגיטלי הוא שיהיו לו תכנים אחרים בסקלה, הוא יוכל לקבל שידור אחר: חובבי ג'ז, קבוצה כזאת או אחרת. זה מאוד חשוב.

תודה. אני רוצה להצביע על צו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (דחיית מועדים), התשס"ו-2005. אני רק מבקש להעביר לנו את הרשימה, כפי שהובטח על-ידי המועצה. מי בעד הצו? הצו עבר פה אחד ואושר.

צאו לעבודה. אני מאוד מבקש לא לבוא אלינו עם דחייה נוספת של המועדים.

זה יכול לבוא לדחייה נוספת, אם נציגות הרדיו האזורי האנלוגי ידרוש את מה שמגיע לו. ללא כל קשר לנזק כזה או אחר.

מתי שתרצה נעשה דיון בזה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.