PAGE
10
ועדת הכנסת

05/02/2006


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 285

מישיבת ועדת הכנסת

יום ראשון, ז' בשבט התשס"ו (5 בפברואר 2006), שעה 11:00

א. בקשת "הסיעה החילונית" להכיר בה כמייצגת מפלגה בכנסת.

ב. פניית יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר קביעת סדרי דיון בישיבה מיוחדת של הכנסת בנושא: "הצעת חוקה למדינת ישראל".

ג. הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 – סדרי דיון בפגרה ופטור מחובת הנחה.

ד. הסיעה החילונית – הודעה על התפלגות.

ה. שונות.

חברי הוועדה: דניאל בנלולו – יו"ר

זבולון אורלב

חמי דורון

רשף חן

אברהם פורז

מאיר פרוש

טובי חכימיאן



רביב מייזל – מתמחה בלשכה המשפטית

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

חנה כהן

בקשת "הסיעה החילונית" להכיר בה כמייצגת מפלגה בכנסת

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת מס' 285. חבר הכנסת חמי דורון מבקש הצעה לסדר.

בהמשך לשיחתנו הטלפונית לגבי ישיבה נוספת של הוועדה ביום שלישי, כלומר יומיים לפני תום המועד להגשת הרשימות לבחירות לכנסת, דיברתי עם יושב-ראש הכנסת והוא אישר שאין שום בעיה לקיים ישיבה ביום שלישי אם יש צורך בכך. לפיכך אני מבקש שתאשר שתהיה ישיבה ביום שלישי.

אין שום בעיה. אני חושב שיום שלישי הוא היום האחרון שבו אני יכול לדון בשינויים כאלה ואחרים.

אכן כך. בדקנו, על-פי החוק ניתן לדון בשינויים עד יום שלישי ולכן בקשתי זו אליך.

לפיכך אין שום בעיה לקיים במידת הצורך דיון ביום שלישי.


אנו עוברים לדון בסעיף הראשון בסדר היום – בקשת "הסיעה החילונית" להכיר בה כמייצגת מפלגה בכנסת.

"הסיעה החילונית" היא סיעה בכנסת המונה 11 חברי כנסת. סיעה זו התפלגה ממפלגת שינוי ומאז שהיא הוכרה כ"סיעה החילונית" היא לא ייצגה מפלגה, אלא היתה סיעה בלי מפלגה. בהתאם לחלופה השנייה בהגדרת "סיעה" בחוק מימון מפלגות, אנחנו מבקשים שוועדת הכנסת תכיר בסיעה החילונית כמייצגת בכנסת את מפלגת אחדות למען העלייה – תנועה לאומית דמוקרטית. מצורפת בזה הסכמת המפלגה, שעתה אני בא הכוח שלה, וגם הסכמת ממלא המקום, שהוא היושב-ראש הקודם של המפלגה, לשעבר חבר הכנסת אלכסנדר צינקר. מהרגע שהבקשה הזאת תאושר תהיה מפלגה עם סיעה, בדיוק כפי שצריך.

חבר הכנסת פורז הזכיר את החלופה השנייה להגדרת "סיעה" בחוק מימון מפלגה. אני רוצה לקרוא את ההגדרה. סיעה מוגדרת בחוק כ"מפלגה או צירוף של מפלגות שמיוצגות בכנסת". החלופה השנייה היא: "מפלגה שוועדת הכנסת הכירה בנציגה או בנציגיה בכנסת כסיעה".

התייעצתי עם עו"ד אסטרחן לפני שניסחתי את הבקשה ולכן ברור שזה עבר את המבחן העליון של כשרות משפטית.

אני אקרא את הצעת ההחלטה ולאחר מכן נעמיד את זה להצבעה: "בהתאם לחלופה השנייה בהגדרת "סיעה" שבסעיף 1 לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, מכירה ועדת הכנסת בסיעה החילונית כמייצגת בכנסת את מפלגת אחדות למען העלייה – תנועה לאומית דמוקרטית". מי בעד ההצעה?

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב

ההצעה התקבלה.

פניית יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר קביעת סדרי דיון בישיבה מיוחדת של הכנסת בנושא: "הצעת חוקה למדינת ישראל"

ביום רביעי, 1 בפברואר 2006, התקבלה בוועדת הכנסת החלטה כי במסגרת הדיון בישיבה המיוחדת של הכנסת בט"ו בשבט יהיה דיון סיעתי במסגרת של חמש דקות לכל סיעה. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מיכאל איתן, מבקש כי בסיכום הדיון במליאה לא יוגשו הצעות לסיכום הדיון מטעם הסיעות, אלא הצעת החלטה אחת מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת ההחלטה מונחת בפניכם.


חבר הכנסת איתן מבקש לשים על סדר יומה של ועדת הכנסת הצעה להחלטה לפי סעיף 148 לתקנון הכנסת, שלפיה בדיון המיוחד שייערך בישיבת הכנסת המיוחדת שתתקיים ביום ט"ו בשבט התשס"ו, 13 בפברואר 2006, בנושא דוח ועדת חוקה, חוק ומשפט בעניין הצעת חוקה למדינת ישראל, לא יוגשו הצעות החלטה לסיכום הדיון מטעם הסעות, אלא תובע הצעת החלטה אחת בלבד מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני חושב שלא נשמע כדבר הזה במקומותינו. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת בעליל שבנושא כל כך יסודי, בנושא כל כך מהותי, יסתמו את האפשרות לסיעות להגיש הצעות החלטה. בשביל מה קיימת כנסת אם לא יהיה בה חופש מוחלט של הצעות סיכום? מה הדבר הזה? אני חושב שיש כאן ליקוי מאורות טוטלי, שמישהו מנסה להכתיב לכנסת, כנראה בצל הבחירות, איזשהו סדר יום וחמישים יום לפני הבחירות הוא מנסה לעשות תעמולת בחירות. אני מודה שאיני מכיר את תקנון הכנסת, אני סומך בזה על המשפטנים, אבל אני מאמין שאי אפשר למנוע, גם לא ועדת הכנסת ברוב מקרי, ולשלול מסיעות להגיש הצעות החלטה. הכנסת תאמר את דבריה בהצבעה. כלומר, אם יש רוב להצעת כזאת, יהיה לה רוב, אבל אי אפשר לסתום פיות ולומר לסיעות לא להגיש הצעה. אני מאמין שגם אלה שדעתם שונה מדעתי בקשר לחוקה, כמו הסיעה החילונית, יתמכו בחופש האפשרות של הסיעות, בחופש הדיבור, בחופש הגשת הצעות סיכום של המפלגות.

חבר הכנסת אורלב, בוודאי יש לך נציג בוועדת החוקה ואתה יודע שההצעה שם עברה פה אחד.

למפד"ל אין נציג בוועדת החוקה, בגלל עניינים שונים, אבל זה גם לא משנה אם ההצעה שם עברה פה אחד. מספיק שסיעה אחת בבית תגיד שהיא לא מסכימה לסתימת הפיות ואז אי אפשר לקבל כזאת החלטה.

אני מסכים לדבריו של חבר הכנסת אורלב וכמוהו גם למפלגתי – לא שאני מערער על מה שהרב רביץ או הרב גפני עשו שם – אין חבר בוועדת חוקה. אפילו אם יש לנו חבר בוועדת חוקה, זה לא משנה. אם חבר הכנסת איתן פנה לוועדה זו, זה אומר שוועדת הכנסת צריכה לאשר את סדר היום. אני חושב שאסור להביא להצבעה תביעה כזאת לפיה במליאה אף אחד לא ידבר, שאף סיעה לא תגיש הצעת סיכום.

כל אחד יוכל לדבר, אבל בלי הצעות סיכום.

בתקנון הכנסת יש את האפשרות לסיעות להגיש הצעות סיכום. אני חושב שאם היו כאלה שחששו מהדבר הזה של חוקה, בגלל שזה יביא לסתימת פיות, הרי שאני רואה שעוד לפני שקיבלו את החוקה כבר מנסים לסתום את הפה ואפילו לא להגיש הצעת סיכום לקראת דיון שיתקיים בכנסת ה-17, מה גם שאף אחד לא יודע מי ירכיב אותה. אי אפשר לסתום כבר עכשיו את הפה ולא לאפשר להגיש הצעות סיכום. זה דבר לא מכובד ובעיקר לא דמוקרטי ביום בו הכנסת צריכה לחגוג ולהיות במיטבה.

אני מבקש לקבל חוות דעת משפטית אם הוועדה יכולה ברוב להחליט ולשלול ממני את זכות שמוקנית לי בתקנון הכנסת.

אני מוצא כאן את עצמי בין הפטיש לסדן, מפני שכחבר בוועדת חוקה השתתפתי בדיון הזה. אני מבין, מסכים ומזדהה עם פנייתו של יושב-ראש ועדת חוקה שההליך כאן ראוי ונכון שיהיה הליך חגיגי שבו הכנסת מתכנסת סביב החלטה משותפת, שכן כל הנושא הוא חוקה בהסכמה. גם המחלוקת שיש בוועדת חוקה היא לטעמי פיצול שערות מוזר ומיותר. לכן, אם היועצת המשפטית תאמר שאני חופשי להצביע כפי שאני רוצה, אני מצטרף לבקשתו של יושב-ראש ועדת החוקה. אני מצטרף לבקשתו של חבר הכנסת אורלב לקבל חוות דעת משפטית אם אנחנו בכלל רשאים לעשות את זה, כי כאן יש לי ספק.

כפי שאתם יודעים, בסוף דיון סיעתי מהסוג שנקבע לגבי הכינוס בט"ו בשבט, מקובל שסיעות יכולות להגיש הצעות לסיכום הדיון, כמה סיעות ביחד או כל סיעה בנפרד, לפי החלטתן. יושב-ראש ועדת החוקה, מיכאל איתן, מודע לזה ולכן פנייתו לפי סעיף 148 לתקנון, הסעיף שמאפשר לוועדת הכנסת בהסכמה, פה אחד, לסטות מהוראות התקנון. הוא סבר שלאור חגיגיות האירוע תסכים ועדת הכנסת להצעה כזאת. לכן הוא רצה שיהיה דיון סיעתי באופן שכל סיעה תוכל להשתתף כפי שנקבע כאן, אבל בסיכומו של דבר ועדת החוקה היא שתציע את ההסכמה. הוא גם הניח על שולחנכם את הנוסח שיובא כהצעת סיכום. הוא התקשר אלי קודם וגם אמר לי בעל-פה שהוא מוכן שיובאו שתי הצעות, אשר באחת מהן יש המילים "בהסכמה רחבה". הוא בעצם מוכן שההצעה תהיה עם המילים האלה או בלעדיהן.

בוועדת החוקה הוא לא הסכים שיהיה כתוב "בהסכמה".

הוא מסכים שהנוסח יהיה עם המילים "בהסכמה רחבה" או בלעדיהן.

מנקודת מבטי העניין הזה אינו נתון למשא ומתן. אני חושב שזכותה של סיעה להגיש הצעות החלטה ואני עומד על זכותי להגיש הצעת החלטה בעניין כל כך עקרוני, דרך אגב שנראה קצת כמחטף לפני בחירות. לא יקרה שום דבר אם הכנסת הבאה תדון בכך. העניין העקרוני הוא הדבר החשוב ביותר, מה עוד שיש לנו כאן מחלוקת מאוד מהותית.

חבר הכנסת אורלב, אתה לא מסכים גם להצעת הפשרה שהיועצת המשפטית הזכירה?

נכון.

אני לא מסכים לבקשה של חבר הכנסת איתן.

בוועדת החוקה, חוק ומשפט הסכימו ברוב שהנוסח יהיה "בהסכמה רחבה" ומיעוט ביקש שזה יהיה "בהסכמה".

חבר הכנסת איתן מסכים שיהיה
כתוב רק "בהסכמה"?

הוא אמר לי שהוא מוכן שזה יובא בשתי גרסאות.

אולי אפשר שנסכים שתהיינה רק שתי הצעות – אחת עם המילה "בהסכמה" והשנייה עם המילים "בהסכמה רחבה" – והכנסת תכריע בין שתיהן.

בהחלט לא. אני רוצה להגיש הצעת סיכום מטעמנו. יש לנו עמדה שונה. האמת היא שאני מאוד תמה על עצם הדיון. אני חושב שהוא תקדימי, דבר שלא היה בכנסת הזאת ולא בכנסת הקודמת.

לכל סיעה יש זכות להגיש הצעת סיכום. אנחנו בהחלט יכולים להגיש הצעה שונה מהמפד"ל או מכל סיעה אחרת.

דרך אגב, אני לא יודע איזו הצעת סיכום יגישו הערבים. אני חושב שגם זכותם להגיש הצעת סיכום. יש הרבה סיעות שאינן מיוצגות כאן ואתם לא יכולים לקבל החלטה בעבור סיעות שאינן נמצאות כאן ולשלול מהן את הזכות שיש להן בתקנון. גם בוועדת הכנסת לא מיוצגות כל הסיעות.

לסעיף 148 צריך הסכמה וברור שההסכמה הזאת לא קיימת עתה. אני לא מדברת עכשיו בשם ועדת החוקה, לצערי גם לא נוכח אף נציג מטעמה, אבל לפי מה שהבנתי מהם יכול להיות שהם היו רוצים אפשרות שבנוסף להודעות הסיעות תהיה אפשרות גם לוועדה להציע הצעה בשמה. גם זה משהו חריג, כי בדרך כלל הוועדות לא מגישות הצעות סיכום.

אין כזה דבר ולכן אני מתנגד לזה.

חבר הכנסת אורלב, ניסינו את כל הדרכים ואם אין הסכמה, אי אפשר להעלות את זה.

אני מודה לך. זו הפעם הראשונה שאני יושב בוועדה זו בראשותך. הרגשתי מאוד טוב בישיבה הזאת בניהולך.

הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 – סדרי דיון בפגרה ופטור מחובת הנחה

הנושא הבא על סדר היום – הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 – סדרי דיון בפגרה ופטור מחובת הנחה.

אני מבקש מהוועדה לאשר את הבקשה. זה חוק שלגביו לפני שלוש שנים בית המשפט העליון קרא לנו לחוקק במהירות. ועדת משנה של ועדת החוקה בראשותי עובדת עליו כבר יותר מחצי שנה בישיבות שמתקיימות כמעט כל שבוע. עכשיו העבודה הזאת הגיעה לשלבים הסופיים שלה והם יושלמו במהלך השבוע הקרוב. אני מאוד מבקש לאפשר לנו להשלים את החקיקה בעניין הזה. זה חוק שנחוץ מאוד.

יש רק בעיה אחת – איני יודע אם הממשלה תסכים לכך או לא.

אני אסביר בדיוק מה החוק. יש מצב שבו גורם אחד, זה יכול להיות גורם פרטי או ציבורי, עושה נזק קטן מאוד להרבה מאוד אנשים. למשל, יש מיליון אנשים שלכל אחד מהם נגרם נזק של עשרה שקלים. לאף אחד אין אינטרס משלו להגיש תביעה, אבל מי שפגע באנשים האלה הרוויח 10 מיליון שקלים. התביעות הייצוגיות מאגמות את כל האינטרס הזה ביחד ואז יש אינטרס ללכת לבית משפט. היה איזשהו מנגנון, לא מספיק טוב, ובית המשפט העליון קרא לנו לפני שלוש שנים ליצור חוק שלם, מאוזן. החוק, שנמצא עתה בשלבי חקיקה סופיים, מתואם ב-99.9% עם ממשלת ישראל. יש נקודת מחלוקת אחת, שהכנסת תצטרך להחליט בה: באיזו מידה החוק הזה יחול גם על ממשלת ישראל. ממשלת ישראל רוצה שהוא לא יחול עליה, שהיא תוכל כן לפגוע. הנקודה היא שהממשלה היא גוף שיכול להיות שבדרך הפעילות הרגילה שלו גורם לנזק קטן להרבה מאוד משלמי מסים. דעת המדינה, שאני מתקשה להבין אותה, היא שבמצב הזה אין מה לעשות.


נכון שבעניין הזה אין כרגע הסכמה עם הממשלה. אני עדיין מקווה שתהיה הסכמה, כי יש משא ומתן מול הממשלה בעניין הזה. בכל מקרה, אני חושב שמוכרחים לתת לכנסת לקבל החלטה בעניין.

אנחנו יכולים רק לתת פטור מחובת הנחה.

בהחלט.

אנחנו נצביע כאן על מתן פטור מחובת הנחה, אבל אם הממשלה תתנגד או לא תגיע לסיכום – כי אין כאן שום נציג של הממשלה – זה לא יונח על סדר יומה של הכנסת.

נכון. במקרה כזה הדיון יהיה מול יושב-ראש הכנסת ואנחנו נצטרך להתמודד מולו.

אני מעמיד את הבקשה לפטור מחובת הנחה להצבעה. מי בעד פטור מחובת הנחה להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית?

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב


הבקשה התקבלה.

הסיעה החילונית – הודעה על התפלגות

הנושא הבא על סדר היום – הודעה על התפלגות בהסכמה של הסיעה החילונית.

אנחנו מבקשים להתפלג בהסכמה. הסיעה החילונית תתפלג ותוקם סיעה חדשה שתיקרא "הבית הלאומי ". הסיעה החדשה תמנה שני חברים – חבר הכנסת אליעזר זנדברג וחבר הכנסת חמי דורון. אחרי ההתפלגות הסיעה החילונית תמנה תשעה חברי כנסת.

אני מבקש להעמיד להצבעה את ההצעה הבאה: ועדת הכנסת מאשרת את התפלגותה בהסכמה של הסיעה החילונית לשתי סיעות: 1. הסיעה החילונית שתמנה תשעה חברי כנסת שהיו בסיעה לפני ההתפלגות: יוסף טומי לפיד, אברהם פורז, ויקטור בריילובסקי, אילן שלגי, מלי פולישוק-בלוך, רשף חן, אהרון רוני בריזון, אתי לבני ואראלה גולן. 2. סיעת הבית הלאומי תכלול את חברי הכנסת אליעזר זנדברג וחמי דורון.


מי בעד ההצעה?

ה צ ב ע ה
בעד – הרוב

בקשת הסיעה החילונית להתפלגות בהסכמה התקבלה.


ביום שלישי, בשעה 11:00, תתקיים ישיבה נוספת של ועדת הכנסת. כמו כן, על-פי בקשתו של חבר הכנסת מיקי איתן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, באותה ישיבה יועלה שוב לדיון הנושא של סדרי הדיון בישיבה המיוחדת של הכנסת בנושא הצעת חוקה למדינת ישראל.


אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.