PAGE
21
ועדת הכנסת

26/1/2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 283

מישיבת ועדת הכנסת

יום חמישי, כ"ו בטבת התשס"ו (26 בינואר 2006), שעה 12:00

1. בחירת יושב-ראש לוועדת הכנסת.

2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות:
1. הצ"ח העונשין (תיקון מס' 91) (איסור סחר בבני אדם), התשס"ו-2006.

2. הצ"ח לתיקון פקודת הראיות (מס' 15) (מקור והעתק כראיה), התשס"ו-2006.
3. הצ"ח חסינויות וזכויות (ארגונים בינלאומיים ומשלחות מיוחדות) (תיקון), התשס"ו-2006.
4. הצ"ח תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
3. פניית סיעת שינוי בדבר התפלגות.

4. פניית יו"ר הכנסת בעניין החלטת גמלאות חברי הכנסת – מענק פרישה ומענק הסתגלות.
5. חילופין בראשות הוועדה המשותפת לתקציב הכנסת.

חברי הוועדה: היו"ר דניאל בנלולו

יולי אדלשטיין

דוד אזולאי

גלעד ארדן

משה גפני

צבי הנדל

שירי ויצמן

רשף חן

אחמד טיבי

יגאל יאסינוב

שאול יהלום

יצחק כהן

רן כהן

גדעון סער

אברהם פורז

מאיר פרוש

יוסף פריצקי

יאיר פרץ

ראובן ריבלין

- יושב-ראש הכנסת

דוד לב

- סגן מזכיר הכנסת

ירדנה מלר-הורוביץ
- סגנית מזכיר הכנסת

נאזם בדר

- סגן מזכיר הכנסת

גיורא פורדס

- דובר הכנסת

אבי לוי

- חשב הכנסת

טובי חכימיאן
- חשבות הכנסת

אריאלה קלעי
- משרד המשפטים

עמית מררי

- משרד המשפטים

שרית דנה, עו"ד
- המשנה ליועץ המשפטי, משרד המשפטים

רונית בן-צור

- משרד החוץ

נורית אלשטיין

אתי בן-יוסף

סיגל גורדון

בחירת יושב-ראש לוועדת הכנסת

רבותיי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, הואיל ומדובר בישיבה שאיננה עוסקת בעניינים פוליטיים, אני מנהל אותה, שכן אני יושב-ראש הכנסת, אבל בכל הנושאים הפוליטיים ונושא ניהול המליאה, חברי, חבר הכנסת נסים דהן, ישמש כמנהל הכנסת לכל העניינים הפוליטיים.

רבותיי, חברי הכנסת הנכבדים, חברי ועדת הכנסת, ראשית, אני מתנצל על כך שביקשנו מכם להתכנס בזמן פגרה, שכל אחד ואחד עושה למען השליחויות שלשמן הוא נבחר, למלא את משימות החברים אשר שלחו אותם.

הואיל ויושב ראש ועדת הכנסת בכנסת השש-עשרה, עד היום, חבר הכנסת רוני בר-און, הפך לשר, נותרנו ללא יושב-ראש. בדרך כלל ועדת הכנסת היא הממליצה על יושב-ראש לוועדה כזאת או אחרת. על-פי בקשתו של חבר הכנסת גדעון סער ובשם חברי כנסת רבים כמו: רשף חן, דני בנלולו, יולי אדלשטיין, אחמד טיבי, צבי הנדל, יצחק כהן ויאיר פרץ, אני מבקש מחבר הכנסת גדעון סער להביא בפניי המלצות ליושב ראש הוועדה.

אדוני היושב ראש, אנחנו המלצנו על חבר הכנסת דני בנלולו, שהוא חבר בוועדה זו מיום כינונה בעת תחילת כנסת זו, וזה בהתאם לנוהל שקבוע בסעיף 98ב' לתקנון, דהיינו, כינוס באמצעות מהלך הפגרה, ובנסיבות אשר מיום ד' שעבר אין יושב-ראש לוועדה אך לעומת זאת יש שורה של נושאים שחלקם כבר נמצאים על סדר יומה של הוועדה.

מישהו רוצה להעיר לבקשתו של חבר הכנסת סער? אם לא, אני מעלה את הנושא להצבעה.


רבותיי, מי בעד מינויו של חבר הכנסת דניאל בנלולו להיות ליושב ראש ועדת הכנסת, ירים את ידו. נא להצביע.

הצבעה

בעד – 11

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה פה אחד.

ברוב של 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, פה אחד החליטה הוועדה להמליץ בפני ועדת הכנסת לבחור את יושב ראשה.


רבותיי חברי הכנסת, עכשיו כוועדת הכנסת הדנה בעניינה. בהתאם להוראות סעיף 10א' לתקנון הכנסת, ממליצה ועדת הכנסת לבחור בחבר הכנסת דניאל בנלולו לכהן בתפקיד יושב-ראש הוועדה במקום חבר הכנסת רוני בר-און שהתמנה לשר. אני מבקש מכם, ועדת הכנסת, לאשר את בחירתו של דניאל בנלולו או להתנגד בהצבעה.


מי בעד מינויו של דניאל בנלולו ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 10

נגד – אין

נמנעים – 1

המינוי אושר.

10 בעד, חבר הכנסת דניאל בנלולו נמנע, אין מתנגדים, אני מתכבד להזמינך, חבר הכנסת דניאל בנלולו, לשמש כיושב ראש ועדת הכנסת, למלא את תפקידך כיושב ראש ולקיים את הישיבה הראשונה, בבקשה אדוני.

1. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 91) (איסור סחר בבני אדם), התשס"ו-2001.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 15) (מקור והעתק כראיה), התשס"ו-2006.
3. הצעת חוק חסינויות (ארגונים בינלאומיים ומשלחות מיוחדות) (תיקון), התשס"ו-2006.
4. הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

אדוני יושב-ראש הכנסת, ידידי חבר הכנסת ראובן ריבלין, חברי הכנסת, חברי ועדת הכנסת, אני רוצה להודות לכם על הבחירה, בזמן הקצר שנותר לנו עד לכנסת הבאה, אני רוצה לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר. אני מבין שעל ועדת הכנסת מוטלת אחריות רבה, אנחנו אחראים על כל מה שקורה בכנסת, יחד עם אנשי המקצוע, מזכיר הכנסת, סגן המזכיר, היועצת המשפטית ומנהל הוועדה, אני מקווה שנצליח להוביל את הנושאים שעומדים לפנינו עד לסיום הקדנציה.


בתוקף סמכותי כיושב ראש הוועדה, אבקש להתחיל בדיון בארבע הצעות חוק, בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות: הצעה ראשונה, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 91) (איסור סחר בבני אדם), התשס"ו-2006. פטור מחובת הנחה. נציגת משרד המשפטים, בבקשה.

בשם משרד המשפטים אני רוצה לומר מה אמרה לי שרת המשפטים. רבותיי חברי הכנסת, משרד המשפטים ביקש להניח על שולחן הכנסת ולהעביר לקריאה ראשונה ארבעה חוקים שחשובים מאוד לניהולה התקין של מדינת ישראל בנושאים אשר כל חוק מדבר בהם. כוונתם היא, שנעביר את זה היום בקריאה ראשונה על מנת לאפשר להחיל דין רציפות מייד עם פתיחתה של הכנסת השבע-עשרה. החוקים נמצאים לפניכם, אם יש לכם שאלה למשרד המשפטים, בבקשה.

הם יציגו חוק חוק, אני אומר מראש, ישנם חוקים שלא נראה לי כי ראוי שיקבלו פטור מחובת הנחה.

הצעת החוק הראשונה היא בנושא איסור סחר בבני אדם, שהעניין העיקרי בה, הרחבת הסדרת הענשה על סחר בבני אדם למטרות שונות, למטרות עבדות.

למה הגעתם כל כך מאוחר?

זאת הצעת חוק שעבדו עליה רבות והדחיפות היא בגלל שאנחנו מחויבים לפרוטוקולים בינלאומיים, בחודש הבא, בחודש פברואר, אנחנו מחויבים לפחות למשרד המדינה האמריקני שמפרסם דוח בנושאים האלה. לכן יש חשיבות להראות שאנחנו עושים בעניין.

אדוני היושב ראש, החוק כנראה חשוב, אמר יושב-ראש הכנסת שיש פה חוקים שהם חשובים לניהול המדינה, יש גם חוקים של חברי כנסת שהם חשובים לניהול המדינה, הכנסת בעצם מעבירה שני סוגים של חוקים, הצעות חוק ממשלתיות והצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת, החשובות לא פחות לניהול ענייני המדינה. אבל אנחנו לא דנים בחוקים, אנחנו דנים בפרוצדורה האם אנחנו משחררים מחובת הנחה. הממשלה כשלה, שוב, בעניין הזה - - -

זה הכישלון הכי גדול שלה? הרי היא הכניסה את החמאס לירושלים. אתה מדבר על ממשלה שמובילה אותנו לאסון, לעיוורון מוחלט.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת סבורים שיש להם הצעות חוק החשובות לענייני המדינה, אני לא מדבר על חוקים פופוליסטיים אבל חוקים ענייניים. אנחנו לא יכולים להביא אותם בצורה הזאת, לממשלה יש פריווילגיה בתקנון, שגם בזמן פגרה היא יכולה להביא חוקים שלה. לפחות שתתנהג בנימוס ובדרך ארץ ולא תשים לנו פה חוק על השולחן ותגיד, עכשיו תשחררו את זה מחובת הנחה. אנחנו מוכנים להניח הצעות חוק שלנו 45 יום קודם בכדי להביאן לדיון. שהממשלה תתנהג בנימוס ובדרך ארץ, מבלי קשר לחוק עצמו שאני לא יודע מהו.

אני רוצה לומר לחבר הכנסת גפני, שבוודאי יהיה חבר גם בכנסת הבאה, שישנה את החוק, שיציע הצעה לשנות את הפרוצדורה. אמת דיברת כאשר אמרת, שהממשלה מבקשת מאתנו דבר שהיא לא היתה מתירה לאחד מחברי הכנסת לעשות והיתה עומדת בכל החומרה כנגד האפשרות לפטור מחובת הנחה בעניין כזה או אחר. בעניין התנהלות הממשלה, לא צריך להיכנס כרגע לנושאים פוליטיים, שכן כל אחד ואחד מחברי הכנסת בוודאי ימדוד את הממשלה, לא בהצעת אי-אמון אלא בהצבעה שתיערך ב-28 לחודש מרץ.

אני מציע, שלעניין ההצעה הזאת, עקב הנושא החשוב של איסור סחר בבני אדם, אנחנו נאשר את הפטור מחובת הנחה. כמובן שנבדוק כל חוק לגופו.

כך החובה.

אני מבקש להביא להצבעה פטור מחובת הנחה הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 91) (איסור סחר בבני אדם), התשס"ו-2006, לקריאה ראשונה, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 8

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה.

ההצעה התקבלה.


אני עובר להצעת החוק השנייה: הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 15) (מקור והעתק כראיה), התשס"ו-2006. נציגת משרד המשפטים, בבקשה.

המצב המשפטי ככלל כיום הוא, כאשר מגישים ראיות לבית משפט, יש להגיש את המקור ולא העתק. נוכח החידושים הטכנולוגיים הרבים והמחשוב נוצרו בעיות רבות. נוצר מצב, שלא ניתן לרוב רובם של העותרים להגיש מקור כראיה. לכן, הצעת החוק באה לאפשר את הגשת העתק כראייה, למעט מקרים שבהם יידרש מקור. הדחיפות נובעת מכך, שכיום יש תהליכים בבתי המשפט שיאפשרו שימוש באמצעים טכנולוגיים במחשוב ולכן יש להתאים את החוק למצב הקיים בשטח.

אני לא מבין את הדחיפות. אני מבין את הרעיון אבל נשמע לי כי משהו מסתתר מאחורי זה, לא הבנתי את הדחיפות.

הדחיפות נובעת מכך, מעבר לכך שהמצב כיום בבתי המשפט הוא שלא מסתפקים יותר - - -

זה עניין שנמשך כמה שנים, מה התעוררתם הרגע?

התעוררנו הרגע גם בגלל העניין שכיום בבתי המשפט ישנם הליכים מואצים להפוך את בתי המשפט לממוחשבים. ההליך הזה מחייב התאמה. מכיוון שההליך הזה נמצא בימים אלה בתאוצה, יש צורך להתאים את פקודת הראיות למציאות.

הכנסת בפגרה, לכן כל חוק שאין בו דחיפות, נדחה את זה לקדנציה הבאה. הממשלה לא ראויה לזה ולא צריך לתת לה פרסים.

יש דברים שבעיני הציבור ייראו רע מאוד, המצב יהיה, שיאשרו עכשיו שחרור מחובת הנחה, אנשים הולכים למערכת בחירות לא קלה, הראש לא יהיה בחוקים האלה, היה אפשר להביא את החוק הזה לפני 30 שנה, להביא חוקים חשובים אבל לא דחופים באופן קריטי לניהול ענייני המדינה - - -

בקיצור, אתה מתנגד. חברים, אני מעלה להצבעה, מי בעד פטור מחובת הנחה להצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 15) (מקור והעתק כראיה), התשס"ו-2006. מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – 1

ההצעה לא אושרה.

ההצעה לא אושרה, לא התקבל פטור מחובת הנחה.


אני עובר להצעה הבא: הצעת חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בינלאומיים ומשלחות מיוחדות) (תיקון), התשס"ו-2006. נציגת משרד החוץ, רונית בן-צור, בבקשה.

מדובר בתיקון שבא להרחיב את תחולת החוק גם ביחס לארגונים בינלאומיים שאינם בין-ממשלתיים. העולם הבינלאומי התרחב ואנחנו רואים היום יותר ויותר ארגונים בינלאומיים שיש בהם תאגידים סטטוטוריים, בין היתר, תאגידים שחבר בהם גם בנק ישראל. לאחרונה, נחתמו שתי אמנות גם עם הבנק האירופי להשקעות וגם עם בנק בין-לאומי נוסף שמדבר על השקעות. לא ניתן לאשרר את האמנות האלה מכיוון שהחוק היום לא מאפשר מתן חסינות לארגונים האלה. כתוצאה מזה, הדחיפות היא, שקווי אשראי שאמורים להינתן על-ידי הבנקים לטובת השקעות ישירות לפיתוח, לא יכולים להינתן. יתרה מכך, יש סיכוי שאפילו נפספס אותם, הם ייסגרו ולא יינתנו לנו מחדש. לכן יש דחיפות באישור ההצעה.

אני רוצה להעלות את ההצעה להצבעה. מכיוון שאין קוורום, אני לא מעלה את ההצעה להצבעה.


אני עובר להצעת החוק הבאה, הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המדינה נדרשה, מכוח פסיקה של בית המשפט, לחוקק בעניין תובענות ייצוגיות, על מנת שבית המשפט לא ישנה את פסיקתו שנשארה במשך שנים רבות ללא שום הסדר, המדינה הצליחה לשכנע את בית המשפט שראוי שהעניין הזה יוסדר בחקיקה. בית המשפט אמר פעמיים, גם בפסק דינו בבג"ץ, אחר כך בדיון הנוסף, שהוא לא ימתין זמן רב לחקיקה. נעשו שני תהליכים במקביל - - -

מתי הוא אמר את זה?

לפני חודשים ספורים, בדיון הנוסף.


נעשו שני תהליכים, תהליך אחד שבמסגרתו הממשלה, בעבודה פנים ממשלתית, קידמה הצעת חוק ממשלתית שהגיעה לידי בשלות, לצערנו רק עכשיו. במקביל קודמה הצעת חוק פרטית, שקידם אותה חבר הכנסת רשף חן. הממשלה שיתפה פעולה בקידום הצעת החוק, השתתפנו בכל הדיונים, עשינו כל מאמץ בשביל לתאם בין שתי ההצעות. הצעת החוק הפרטית עומדת לבוא לדיון בשבוע הבא בוועדת החוקה חוק ומשפט לקראת אישור לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מבקשים ששתי ההצעות יהיו בפני ועדת החוקה על מנת שוועדת החוקה תדון בשתיהן.

אני רוצה להבין, את אומרת שההצעה הפרטית היתה על דעתכם, למה הדחיפות?

יש חילוקי דעות בנושא מהותי אחד, אנחנו רוצים שבפני ועדת החוקה תוצג עמדה מוסמכת של הממשלה כאשר היא דנה בחילוקי הדעות.

אני אתחיל מהסוף. מוכנה לאישור לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה הצעת חוק תובענות ייצוגיות, שבכל מובן מהותי היא זהה לחלוטין להצעת החוק הממשלתית, למעט עניין אחד בלבד. העניין הוא, רצונה של המדינה לקבל פטור מוחלט מכל רשויות השלטון – אם היא תקבל מוחלט מתביעות כספיות במסגרת - - -

חוצפה.

כאשר הם פועלים כרשות ציבורית. למשל, המקרה המובהק, החזר מס. מצב שבו המדינה, עירייה או רשות ציבורית אחרת גבתה מכל אזרחי מדינת ישראל עשרה שקלים יותר מדי, עמדת מדינת ישראל, זה לא ראוי לתביעה ייצוגית, ללא כל הסבר. עמדתה של מדינת ישראל למעשה, תביעה ייצוגית זה דבר מצוין ובלבד שהיא לא תוגש נגדנו. זה הדבר היחיד שבמחלוקת.


אני רוצה שנייה לחזור לאחור. לפני שלוש שנים, בית המשפט העליון קרא לכנסת לחוקק חוק בדחיפות, שיעשה הסדר כללי, יאפשר תביעות ייצוגיות כלליות בכלל העילות, ושיחול גם על מדינת ישראל. אלה היו שני הנושאים שנדונו בפסק דין עשת והוכרעו בפסק דין עשת, וחל גם על מדינת ישראל. מייד לאחר מכן, חבר הכנסת אופיר פינס ואנוכי הגשנו הצעת חוק פרטיות שעברו בקריאה טרומית והמדינה יצאה לדרכה להכין את הצעת החוק שלה, כפי שאתם רואים, לקח לה שלוש שנים להגיע לכאן. לאחר שנתיים, חבר הכנסת מיכאל איתן, יושב-ראש ועדת החוקה, אמר עד כאן. עברו שנתיים, המדינה לא רוצה שיגישו נגדה תביעות ייצוגיות ולכן היא סוחבת את העניין. אנחנו מקדמים את זה, מינו אותי לעמוד בראש ועדת משנה שקדמה את הנושא. השורה התחתונה היא, שזה נעשה בשיתוף פעולה מלא עם מדינת ישראל. כל יתר העניינים הם בסדר גמור, החוק זהה לחלוטין, או שיש שיפורים להצעת החוק הממשלתית, למעט העניין הזה. העניין הזה אני לא מסכים לו מפני שלדעתי הוא ברמה של חריגה מסמכות. ראשית, אין לו תקדים בשום מקום בעולם. לא נמצא גורם אקדמי אחד במדינת ישראל שמוכן לתמוך בעמדה הזאת. בית המשפט העליון דחה מפורשות את הרעיון שתביעות ייצוגיות לא יוגשו כנגד המדינה. הנושא הזה שנוי במחלוקת עמוקה גם בתוך משרד המשפטים, למעשה, מי שמוביל את הקו הזה היא פרקליטות המדינה, היא נגועה בניגוד עניינים, היא עורך הדין של המדינה והיא לא רוצה שיגישו תביעות ייצוגיות כנגד המדינה.


בחוק הכנסנו מנגנון, לטעמי הוא מנגנון מאוזן, לא רק לטעמי, גם הייעוץ המשפטי של הכנסת בדעה שהוא מנגנון מאוזן, הוא מאפשר לבית המשפט, כאשר הוא רואה שייגרם נזק לציבור כתוצאה מתביעה ייצוגית וציבורית, הוא מאפשר לו לאזן, הוא מאפשר לו להפחית את הסכומים, הוא מאפשר אפילו לא לאשר את התביעה הייצוגית. זאת אומרת, האיזון הנכון קיים, הם לא מסתפקים באיזון נכון, הם דורשים פטור טוטאלי וזה לא נכון, זה נובע מניגוד עניינים אמיתי שפרקליטות המדינה נמצאת בו. זה הדבר היחיד שאינו בהסכמה.


מבחינה טכנית, הנושא יגיע בשבוע הבא לוועדת החוקה, אין כאן שום דחייה, המדינה מן הסתם תגיש הסתייגות בעניין הזה, הנושא יעלה למליאה עוד בכנסת הזאת ויוכרע לכאן או לכאן. אם תתקבל הסתייגות המדינה, הרי שיחוקק אותו חוק שהם מגישים עכשיו בקריאה ראשונה. אם לא תתקבל הסתייגות המדינה, יחוקק חוק שלטעמי יהיה הרבה יותר טוב. אבל אחד מן השניים ייקרה. לדעתי, כל הבקשה הזאת, מטרתה לטרפד את עצם הדיון ועצם ההכרעה בחוק ולא צריך לתת להם לעשות את זה.

אדוני היושב ראש, חלק מחבריי ניסו למשוך כל הצעת חוק שבאה לפנינו. אני אומר בכאב גדול, שיש שתי סוגיות החייבות לבוא על תיקונן מתוך הרבה סוגיות אחרות, אבל בהקשר המשפטי כלפי המדינה. סוגיית אחת שכעת דיברנו עליה, שהמדינה לא מוכנה שהיא תעבור, וסוגייה שנייה שתוקנה כבר בעולם המסחרי, זאת אחריות אישית. בדירקטוריון של חברה, יש מי שיושב, להחלטות אחריות אישית. במדינה שלנו כמעט ואין אחריות אישית לשום דבר, ועכשיו, גם אם מישהו מגיש איזה שהיא תביעה, והרי למשל יהיו תביעות של מגורשי גוש קטיף על ההתנתקות, כל אחד יצטרך לתבוע בנפרד. אני אומר, אם יש לנו הזדמנות לתקן אחת מהצעות החוק שהוגשה כבר, אנחנו צריכים לעשות את זה מהר. בבוא היום זה יהיה קשה מאוד, כל אחד מפחד שמחר הוא יהיה ראש ממשלה, שר וכו', מפחדים מאחריות אישית. אין מדינה בעולם, שבזמן מלחמה נותנת פרס לרוצחים הכי גדולים בשביל לפתור בעיה. ודאי ששיקול הדעת של הממשלה בהקשר הזה לא מקובל עליי.

אני חושב שזה ציני לבוא לכאן ולומר, הממשלה מבקשת. אנחנו יודעים מה זה אומר הממשלה מבקשת, זאת ממשלה שאין לה אמון בכנסת, אין לה רוב במליאה, זאת פיקציה לבוא ולומר הממשלה מבקשת, שאנחנו נתרגש מהאמירה "הממשלה מבקשת". החוק נתן לממשלה את האפשרות לנהל את העניינים עד לבחירות. אם בעבר התרגשנו מהאמירה "הממשלה מבקשת", היום אף אחד לא מתרגש מהעניין הזה.

חבר הכנסת פרוש, את משרדי הממשלה מנהלת הממשלה, משרדי הממשלה הם למען העם והמולדת והמדינה.

אדוני היושב ראש, יש כאן איזה בקשה של הממשלה במידה רבה מאוד להניף יד על תהליך חקיקה ארוך שחברי הכנסת מחוקקים לדבר שהוא לא ראוי. למרות הכול, הייתי רוצה לשמוע את עמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת לגבי הסוגייה הזאת, מדוע כאשר חבר כנסת מחוקק לאורך שלוש שנים, קמה ועדת משנה שמטפלת בעניין ומקדמת את ההצעה, באה הממשלה ברגע האחרון ומנסה לטמון פח בעניין הזה. אנחנו צריכים לאשר שיטמנו לנו פח?

לא צריך, אתה יכול לאשר או לדחות.

בגישה שלי אני מתנגד לזה, אבל אם היועצת המשפטית תאמר, יש מקום לחשיבה משפטית פוליטית - - -

אין כאן שאלה משפטית, רק שאלה פוליטית.

אז אני מתנגד.

השאלה אם אתה מאשר פטור מחובת הנחה או מסרב, זה נושא פוליטי.

אז אין לי שום סיבה לתת היום לממשלה יתרון על תהליכי חקיקה שחברי הכנסת עמלו.

החוק הזה איננו חוק שאינו חל על המדינה. בחוק תובענות ייצוגיות כתוב במפורש שהוא חל על המדינה. בחוק תובענות ייצוגיות, ההצעה הממשלתית נקטה בטכניקה חקיקתית מדורגת. נוכח העובדה שמכשיר תובענות ייצוגיות הוא מכשיר שלצד פתרונותיו הרבים יש לו סיכונים רבים ונוכח העובדה שאנחנו מכניסים למשק הישראלי מכשיר חדש שאנחנו לא יודעים להעריך מראש את הסיכונים שלו, החוק נקט בדרך של עילות. החוק פירט עילות, כולן יחולו על המדינה, בין אם העילות הן בענייני יחסי עובד מעביד, בין אם החוק חל על עילות צרכניות, הוא יחול על המדינה במצב שהיא מספקת שירות. החוק איננו מפלה את המדינה מכל גוף אחר, גם ביחס לגופים פרטיים.

גם בתביעות כספיות?

כן, בוודאי. אנחנו סבורים שגם ביחס לגופים פרטיים ראוי לנקוט במכשיר הזה בזהירות, וגם גופים פרטיים לא צריך לחשוף לסיכונים, שוב, לצד התועלות של המכשיר הזה, מבלי שהדבר הזה נבחן. בחוק יש מנגנון להרחבת העילות, זאת הדרך הנכונה לדעתנו.

אז על מה המחלוקת?

חבר הכנסת רשף חן איננו מסכים לעילות, הוא רוצה שהחוק יהיה כללי ויחול מיידית על כל עילה בקיום המשפט. אנחנו סבורים שלא צריך - - -

איזה עילה למשל את חושבת שלא צריך - - -

לא התייחסתי לטכניקה החקיקתית. למעשה, הטכניקה החקיקתית שננקטה היא, לומר שעילות כספיות זה ביחסי ספק לקוח. כמעט אף פעם אין יחסי ספק לקוח בין מדינת ישראל ובין ציבור האזרחים.

זה בוועדת חוקה, למה לדון בזה כעת?

זה פחות או יותר דומה למצב שבו יגידו, שהחוק לאיסור הטבעות בכדור סל חל גל עליי. הוא חל עליי, אבל מה לעשות, אני מטביע כל כך טוב. וזאת רק טכניקה חקיקתית מתחכמת שבה נקטה מדינת ישראל במקום לכתוב "לא יוכלו להגיש תביעות השבה נגד רשויות ציבוריות".

כרגע אני לא דן לגופו של החוק, אני גם לא אוכל להביא את ההצעה להצבעה, אין לי קוורום, היה ומאוחר יותר יהיה לי קוורום אעלה את ההצעות להצבעה.

פניית סיעת שינוי בדבר התפלגות

חברים, אני מבקש להביא פנייה של יושב-ראש סיעת שינוי, חבר הכנסת רשף חן, אישור התפלגות בהסכמה של סיעת שינוי.


"אנו החתומים מטה מודיעים בזאת, בהתאם להוראת סעיף 60 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, על התפלגות בהסכמה של סיעת "שינוי" - מפלגת החילונים ומעמד הביניים.


אנו מבקשים מוועדת הכנסת לאשר את ההתפלגות ולעדכן את מספר חברי הסיעות על-פי ההרכב הסיעתי החדש. כמו כן, לאשר את שמות הסיעות בעקבות ההתפלגות.

"הסיעה החילונית" כוללת את חברי הכנסת: יוסף טומי לפיד, אברהם פורז, אליעזר זנדברג, ויקטור בריילובסקי, אילן שלגי, מלי פולישוק-בלוך, רשף חן, אהרון רוני בריזון, אתי לבני, חמי דורון, אראלה גולן.

בא כוח הסיעה וממלא מקום, חבר הכנסת רשף חן, אהרון רוני בריזון.

סיעת "שינוי" כוללת את חברי הכנסת אהוד ראצבי, אילן ליבוביץ, יגאל יאסינוב. בא כוח הסיעה וממלא מקום חבר הכנסת אהוד רצאבי ואילן ליבוביץ.

אנו מבקשים מוועדת הכנסת לאשר את האמור לעיל. על החתום, חבר הכנסת רשף חן, יושב-ראש סיעת שינוי, מפלגת החילונים ומעמד הביניים".

מה המשמעות של הבקשה.

יש כאן מפלגה שרוצה להתפלג, מביאים את זה בפני ועדת הכנסת, נאשר או לא נאשר. אני מודיע, אין צורך בקוורום לצורך הצבעה.

מכתב הפנייה מדבר בעד עצמו, אנחנו מבקשים לפלג את הסיעה ואת המפלגה. בהתאם לאמור במכתב, אני מניח שכולכם מכירים את הנסיבות של הפילוג הזה, אתם בוודאי מתארים לעצמכם עד כמה חבריי ואני עצובים מן הפילוג הזה. אודה לכם אם תאשרו את הבקשה.

לפני כן יש לי שאלה, חברי הכנסת אילן ליבוביץ ויגאל יאסינוב, ההתפלגות הזאת מקובלת עליכם?

כן.

הם חתומים על המכתב.

למרות כל מה שאמר עליכם אתמול חבר הכנסת טומי לפיד?

חברים, יש לי רק בקשה, צריך לראות איך פותרים בעיה נוספת, נודע לי שלשינוי יש חוב כספי גדול.

שינוי תשלם את כל החוב הכספי, אגב, הוא לא גדול, הכל יחסי, בשבילנו הוא לא גדול. ישנו חוב של 850 אלף שקלים - - -

זה חוב שצריך לשלם למדינה.

הוא ישולם בימים אלה.

מה שנעשה בשינוי הוא לא ענייני, אני לא מתערב, אני רק רוצה להבין את המשמעות של החוב הכספי. משמעויות העניין, מבחינת האישור של ועדת הכנסת – אני לא יודע אם העיתונות כותבת נכון או לא, אני רוצה לדעת כאן באופן מוסמך – נאמר, שלסיעת שינוי המאוחדת, לא המפולגת, עם פריצקי בזמנו, יש בקופתה 11 מיליון שקלים. אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון. כרגע אני שומע, שלסיעת שינוי יש חוב לאוצר המדינה. איך יכול להיות, שמצד אחד יש להם כסף בקופה ומצד שני חוב למדינה?

אבל הם אמרו, שהם ישלמו את החוב.

אני רוצה לשאול, האם הדברים שאמרתי הם נכונים? אני לא שואל בציניות, אני שואל בתום לב.


השאלה השנייה, אם ועדת הכנסת תאשר את הפילוג, מי יקבל את הכסף, האם יש הסכם בעניין? זה הרי מכספי משלם המסים.

לשאלתך, ראשית, יש חוב קטן של כמה מאות אלפי שקלים, שאנחנו, "שינוי", נשלם את החוב.

היה לכם כסף, למה לא שילמתם את זה עד עכשיו?

אנחנו, "שינוי", אנחנו נשארים "שינוי", למפלגה שפורשת יהיה שם אחר, יכול להיות שהם יהיה טומי והגמדים, אני לא יודע.

ברגע
שהעלית את נושא התפלגות סיעת שינוי, ראיתי את השמחה ששטפה את חבר הכנסת גפני.

ממש לא, אני לא שמח.

ראיתי את השמחה ובצדק הם שמחים כי הם חושבים, שמפלגה חילונית שהוציאה אותם מהשלטון אחרי עשרות שנים שהם היו בשלטון, היא בעצם הולכת להתרסק ולכן הם אפופי שמחה, אני יכול להבין את זה.


דבר נוסף, "שינוי" היא המפלגה היחידה בישראל שיש לה בקופה יותר מ-10 מיליון שקלים עקב ניהול כספי ראוי. מה שקרה, בבחירות לרשויות המקומיות קיבלנו מקדמה מהמדינה, כמו שקיבלו יתר המפלגות, והתוצאה היתה פחות טובה מהמצופה, לכן נותר חוב לקופת המדינה מהבחירות ברשויות המקומיות, חוב ששולם בתשלומים כמו כל יתר המפלגות, נוכה מדי חודש בחודש, הכוונה היתה שפירעון החוב הזה יסתיים בנובמבר. הואיל והכנסת מתפזרת עכשיו, בהסכם ההתפלגות שנערך ביני לבין חבר הכנסת רצאבי, בעוד יומיים-שלושה, אדוני גזבר הכנסת, תקבל המחאה בסך 850 אלף שקל, שמכסה באופן מלא את החוב שלנו. קודם כל מחזירים את החוב.


במעמד דומה לזה הייתי לפני כשש שנים, אז התפלגתי ממרצ כחבר כנסת יחיד וגם אז הספידו אותי. אמרו, היה חבר כנסת טוב, חבל שהולך. השמחה על לכתי מוקדמת מדי.

חבר הכנסת פורז אמר, שהם הולכים להחזיר את החוב. השאלה, מה יעשו עם יתרת הכסף?

ביהדות יש משפט שוודאי חברי הכנסת מכירים: בנפול אויביך אל תשמח. מה שאני מציע לעשות, כאשר שני הצדדים הרלוונטיים הגיעו להסכמה מסוימת, בפרט שנאמר לנו שההסכמה הזאת היא חוקית או בסדר מבחינה משפטית, אנחנו נתמוך בהצעה כי זאת ההצעה שמסדירה את הפרידה החוקית בתוך שינוי. אם אין בעיה בהיבט המשפטי, אין לנו שום סיבה להתנגד.

בשונה ממפלגות וירטואליות שמוצגות עכשיו לציבור, שכל מי שחבר בהן כרגע רואה עצמו כשר, אני דווקא רוצה לומר כמה מילים טובות על שינוי. כמי שפעל כאן רבות בכנסת האחרונה, יחד עם מי שנמצא כאן בחדר, כולם כאן יודעים, שרוב חברי הכנסת של סיעת שינוי היו חברי כנסת ראויים שפעלו לטובת העם והמדינה ולא רק בנושאים אנטי-דתיים, גם בנושאים כלכליים ונושאים חברתיים. זה לא מתאים ולא ראוי שביום כזה לשמוח יותר מדי, אני חושב שכולנו צריכים להיפרד מהם לשלום ולאשר את הבקשה.

כפי שנאמר, קיבלנו בקשה להתפלגות בהסכמה, אני מבקש להקריא בקשה ולאחר מכן נצביע עליה.

בהתאם להוראות סעיפים 59(1) ו-60 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, וסעיף 18א לתקנון הכנסת, מחליטה ועדת הכנסת על השינויים הבאים בהרכב הסיעתי של הכנסת:


סיעת ,שינוי מפלגת החילונים ומעמד הביניים" התפלגה לשתי סיעות:

1. סיעת "שינוי", אשר תמנה שלושה חברי כנסת, שהם חברי הכנסת שנמנו עם הסיעה לפני ההתפלגות, למעט חברי הכנסת האמורים בפסקה 2, שהם: חברי הכנסת אהוד רצאבי, אילן ליבוביץ ויגאל יאסינוב.

2. סיעת "הסיעה החילונית", אשר תמנה 11 חברי כנסת: יוסף (טומי) לפיד, אברהם פורז, אליעזר זנדברג, ויקטור בריילובסקי, אילן שלגי, מלי פולישוק-בלוך, רשף חן, אהרון רוני בריזון, אתי לבני, חמי דורון, אראלה גולן.
אני מבקש להביא להצבעה את אישור ההתפלגות בסיעת שינוי, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 8

נגד – אין

נמנעים – 1

החלטת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת התקבלה.

8 בעד, אין מתנגדים, נמנע 1, ההתפלגות אושרה.

פניית יושב-ראש הכנסת בעניין החלטת גמלאות חברי הכנסת – מענק פרישה ומענק הסתגלות

אנחנו עוברים לסעיף הבא: פניית יושב-ראש הכנסת בעניין החלטת גמלאות חברי הכנסת – מענק פרישה ומענק הסתגלות, את הסעיף יציג יושב-ראש הכנסת.

אדוני היושב ראש, רבותיי חברי הכנסת, אדוני ממלא מקום מזכיר הכנסת, סגני מזכיר הכנסת, גברתי היועצת המשפטית לכנסת, חברים נכבדים. כיושב ראש הכנסת השש-עשרה, אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לתופעה שנתגלתה על ידינו בגלל פעולות שנעשו על-ידי חברי כנסת דווקא בכנסת השש-עשרה והן הפכו להיות המוניות, התפטרות מהכנסת. נדמה לי שלא היתה כנסת שכל כך הרבה חברי כנסת התפטרו בה והעבירו את התפקיד לאחרים, כמו גם בזמן שהכנסת כבר עמדה בפני פיזורה, דהיינו, כבר לא רק דובר על הבחירות המוקדמות אלא כבר נקבע להן תאריך.


כתוצאה מכך הכנסות הקודמות שלא נתנו דעתן לתופעה הזאת, אילצה אותנו כאנשי הכנסת השש-עשרה להתייחס לתופעה, שכן הציבור עצמו עומד המום מדבר שהיה יסוד בחוק הישראלי אבל לא היה ממוסד כי מעולם לא נזקקנו לפעולות כאלה.
המדובר הוא במענקי פרישה והסתגלות לחברי כנסת.


אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכך, שסעיף 15 להחלטת הגמלאות קובע כי חבר כנסת אינו זכאי לקצבה. כלומר, חבר כנסת שכיהן תקופה קצרה מכהן עם סיום כהונתו מענק של 18% ממשכורתו כפול מספר החודשים שבהם כיהן. לגבי חברי כנסת בפנסיה צוברת נקבעה תקרה של שש פעמים משכורת.


בהתאם לחוק החסינות, חברי הכנסת יכולים בששת החודשים הראשונים לכהונתם לעסוק בעיסוק נוסף. דהיינו, שירי ויצמן, כאשר נאלץ לעזוב את הכנסת למגנת לבו ושל רבים מחברי הכנסת, חזר לעיסוקיו הפרטיים, כתוצאה מכך שהוא הצטרף לכנסת, יכול היה לעשות לביתו שישה חודשים נוספים בזמן שהוא מכהן כחבר כנסת, שכן לא יכול להיות שאדם אשר נקרא לשמש חבר כנסת מהיום למחר, או אפילו מבעוד מועד של מספר ימים, ישנה את מצבו לרעה בצורה כזאת שיוכל להפקיר אחרים, הרי יש אנשים מסביבו, יש אנשים שעובדים אצלנו. לכן בזמנו בחרנו, לראות את חברי הכנסת המצטרפים כרשאים לעסוק בעיסוק נוסף למשך שישה חודשים. פירושו של דבר, שאותם חברי כנסת אשר מצטרפים ורשאים לעסוק שישה חודשים נוספים בעיסוקיהם הפרטיים שקדמו לעיסוקים שהיו פעילים בהם בטרם כניסתם לכנסת ועל סף כניסתם לכנסת, אינם צריכים הסתגלות משום שהם יכולים ליהנות משני עולמות. אם הם משרתים פחות משישה חודשים, אין הכנסת צריכה לפצות אותם משום שאינם שינו את מצבם לרעה. זאת תופעה שהציבור עמד המום משום שאנחנו קבענו נוסחאות אלגבריות, שמחייבות אותנו לשלם לכל חבר כנסת וחבר כנסת מקבל זאת ויכול לעשות בהם כרצונו.


כאשר דובר בחבר כנסת בודד או חברת כנסת בודדה, המלצתי בפניה לתרום את הכסף משום שלא ראיתי בזה תופעה וחשבתי שאנחנו יכולים להעביר את הבעיה לכנסת הבאה. והנה, התפתח מצב שבשבועות האחרונים מצטרפים אלינו כמעט עשרה חברי כנסת חדשים. דבר שהוא מהווה בעיה בפני הציבור, מדוע פתאום "יחגוג" כל חבר כנסת מהטעם שאנחנו קבענו נוסחאות אלגבריות כאשר אנחנו דנים בעניינים הומניים ולא עניינים מתמטיים.


אני לא חושב שגם בשלהי הכנסת השש-עשרה אנחנו צריכים לומר, נגזר עלינו לשמש את החוק, אנחנו כשליחי ציבור יכולים לשנות את החוק, ואם הדבר ראוי, יכולים להתחיל בפעולה גם בשלהי הכנסת, שכן אנחנו עושים דבר לטובת הציבור.


למרות הגישה המחמירה הקובעת, שלא טוב יעשו חברי כנסת אם בשלהי כהונתם יקבעו חקיקה אשר היא נוגעת לזכויותיהם וחובותיהם. אם אנחנו חושבים שהזכויות והחובות פוגעים בציבור, ראוי שנקום כולנו ונאמר לציבור, הבנו, לא שמנו לב, והרינו מביאים הצעת חוק.


הצעת חוק זאת, אדוני היושב ראש, יכולה להיות רק הצעת החלטה מטעם הוועדה כי הרי לא נאשר הצעת חוק פרטית.

זאת החלטת גמלאות, ברגע שמצביעים עליה, היא שרירה וקיימת.

מה הסטטוס של ההחלטה הזאת, של סעיף 15?

החלטה של ועדת הכנסת.

החלטת ועדת הכנסת. לפני שאני פותח את הנושא לדיון, אני מבקש להציג בפניכם את נוסח ההחלטה כפי שאני מבקש שנעשה משום שאני חושב שזה לא פופוליזם אלא דבר שלא היינו ערים לו, אני חושב שאנחנו צריכים לתת תשובה לציבור על דבר שקודמנו עשו אבל אנחנו אחראים כמובן בדיוק כפי שהם.

"בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, מחליטה ועדת הכנסת לאמור:

תיקון סעיף 15 -
1. בסעיף 15(ב) להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון(חברי-כנסת


ושאיריהם), התש"ל-1969 (להלן החלטת הגמלאות), בסופו יבוא "הוראה זו




לא תחול על חבר כנסת שכיהן בכנסת תקופה שאינה עולה על ששה חודשים




ובלבד שערב אותה תקופה לא כיהן כחבר הכנסת".

דמי אבטלה.

חבר הכנסת כהן, לא היית כאן, אנחנו מאפשרים לחבר הכנסת בו זמנית לשמש בשני כובעים כאשר הוא נקלע לכנסת.

תיקון סעיף 15א -
2. " בסעיף 15א להחלטת הגמלאות, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב)
האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על חבר הכנסת שחזר לכהן בכנסת או שנתמנה לשר בתוך תקופה של ארבעה חודשים מיום סיום כהונתו בכנסת.

תחילה ותחולה -
3. תחילה של החלטה זו ביום כ"ו בטבת התשס"ו (26 בינואר 2006), והיא תחול על חבר הכנסת שחדל לכהן בכנסת ביום זה ואילך".


באותה הזדמנות שאני מבקש לקבל את ההחלטה, אני מבקש לקבל החלטה לגבי חברי כנסת שנמצאים בתקופה של ששת החודשים שבהם הם רשאים לעבוד גם כחברי כנסת וגם בעבודתם הפרטית. לגבי אותם אלה אשר פרשו מהכנסת ועתידים להיכנס לכנסת הבאה ולשמש כשרים עד תום ארבעה חודשים מיום תחילת כהונתה של הכנסת הבאה.

היום זה חל רק על חבר כנסת שחזר לכהן במסגרת חילופין. אנחנו בעצם מרחיבים את העילות.

היות ואני הייתי בכנסת הקודמת, מה שאתה אומר, אדוני יושב-ראש הכנסת, לא תופס לגביי.

ודאי שלא. לגביך העניין השני לא תופס. העניין הראשון תופס. העניין השני לא תופס ובצדק.

העניין הזה של הטבות חברי הכנסת משתמע בקרב הציבור כסוג של ניצול ציני של הטבות. אני רוצה לומר לפרוטוקול, שירתי בכנסת הקודמת, אם לא הייתי רואה את הכתבה של צביקה זרחיה, לא הייתי יודע שמגיע לי עיתון. לא קיבלתי עיתון ואף אחד לא שילם על העיתון. באותה מידה, בקדנציה הקודמת לא קיבלתי רכב מהכנסת.

מאז שפרשת מהכנסת לא קיבלת עיתון?

לא, במשך שלוש שנים לא ניצלתי כהוא זה מהטבות שבהן מדובר. אני לא רוצה שישתמע שכל מי שמגיע לבית הזה מגיע לכאן כי הוא מחפש את ההטבות הללו. הדוגמה הברורה היא הקדנציה הקודמת שלי. למרות שגרתי בתקופה הרלוונטית בעומר, שזה 250 קילומטר מכאן, אני יכול לספור על יד אחת כמה פעמים ישנתי בבית מלון בתקופה הנ"ל. מה שאני מנסה לומר, חלק גדול מחברי הכנסת, זה שהם נמצאים כאן, לא כי הם באו לעשות לביתם. אין לי צל של ספק, שחלק גדול מחברי הכנסת, ברגע שהם מפסיקים לכהן כחברי כנסת, יש להם מה לעשות, בפרט לאחר הכתבות שראינו כמה נהג בישראל מרוויח.

האם אתה מתכוון לנהג של עמיר פרץ?

אני מתכוון למזכירה.

לנהג ולמזכירה.

אני מבקש ממך לא לחדד את העניין כי הרשימה ארוכה.


למען ההגינות אני רוצה לומר, כאשר פנו אליי ושאלו אותי, האם זה מוסרי שאקבל את ההטבות, אמרתי בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, זה לא מכובד – אני לא רוצה לומר שזה לא מוסרי כי מדובר בשכר – אבל במידה ולא ניתן לעגן את זה במסגרת החלטת הוועדה או במסגרת הכנסת, כל מה שקשור להטבות, אני מבקש להעביר הכל כתרומה למען החייל. למעשה הכל נשאר בידי הציבור. לכן חשוב שאגיד את הדברים. ציפיתי שגם חברי כנסת, בעיקר חברות כנסת, שנבחרו לתקופה הקצרה הזאת, יגלו הרבה יותר מהר את אותה רגישות שהציבור מצפה לשמוע.

אני מבקש לדעת, האם הצעת יושב-ראש הכנסת היא שהכסף הזה יהיה תרומה?

לא, אלא לבטל את ההטבה.

אדוני היושב ראש, אני מבין שזה גם יחול גם על כל הכנסות הבאות.

בוודאי.

חברים, אם אין הערות נוספות, אני מבקש להביא את הצעת ההחלטה להצבעה.

אני רוצה להבין באופן מעשי על מה אנחנו מצביעים.

על שני תיקונים. התיקון האחד נוגע למענק שניתן היום גם לחברי כנסת שזכאים בתקופה עד ששת החודשים הראשונים, כחבר כנסת פעם אחת בלבד.

זה מורכב, אני לא מבין. את מי את מוציאה מהכלל? את מוציאה את אלה שהם עד ששה חודשים?

בדיוק. אלה שהם בתקופה עד ששה חודשים, שממילא אינם נדרשים לסיים את עבודתם מחוץ לכנסת, שהם הקבוצה הנפגעת כביכול - - -

הבנתי, עד ששה חודשים.

התיקון הבא, מי שחזר, והיום זה מי שחזר באמצעות חילופין. מי שחזר בתקופה של ארבעה חודשים, הוא לא יקבל את מענק ההסתגלות. זה תוצאה של מה שקורה לנו היום בשטח, שקודם לא חשבו על כך.

אני מבקש להביא להצבעה את החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם) (תיקון), התשס"ו-2006, כפי שהקריא יושב-ראש הכנסת, מי בעד ההחלטה ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 6

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי כנסת ושאיריהם) (תיקון), התשס"ו-2006, התקבלה.

ההחלטה התקבלה פה אחד, תודה רבה.

חילופין בראשות הוועדה המשותפת לתקציב הכנסת

סעיף אחרון בסדר היום: חילופין בראשות הוועדה המשותפת לתקציב הכנסת, בתפקידי כיושב ראש ועדת הכנסת, אני גם יושב-ראש ועדת תקציב הכנסת. תודה רבה, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.