כנסת פתוחה

PAGE
30
ועדת החוקה, חוק ומשפט

5.2.2006

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 659

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום ראשון, ז' בשבט התשס"ו - 5 בפברואר 2006 - בשעה 10:00

תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ה-2005.

חברי הוועדה: רשף חן - היו"ר

נסים זאב

השופט בועז אוקון, מנהל בתי המשפט

עו"ד לאה רקובר, היועצת המשפטית, הנהלת בתי המשפט

עו"ד אורן האן, הנהלת בתי המשפט

עו"ד ערן בן-עוזר, לשכת עורכי הדין

עו"ד יעל גוייסקי, לשכת עורכי הדין

מיכל כהן, משרד המשפטים

מאיר בינג, משרד האוצר

עו"ד ברוך לוברט, משרד האוצר

עו"ד תומר בראון

דליה אזוב

קרן וינשל

דורית ואג

הדס דויטש

תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ה-2005

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. למרות צורת ההרכב, מדובר במליאת הוועדה ולא בוועדת משנה. אני משמש כיושב-ראש הוועדה, לפי בקשתו של חבר הכנסת מיכאל איתן. על סדר היום תיקון מקיף לתקנות בתי המשפט (אגרות).


אני מבקש מגברת לאה רקובר שתציג בתמצית את התיקונים המהותיים שנוגעים לאגרות. אני יודע שיש פה גם הרבה תיקונים טכניים, יותר פרוצדורליים, אותם נעשה בהתאם לסדר הדברים. אני רוצה לדעת מהם התיקונים המהותיים שאתם מציעים, ואז נתמודד אתם אחד-אחד.

עברנו על הנוסח המלא של תקנות האגרות. אנו מציעים תיקון של התקנות בנוגע לנושא הספציפי. מזה שנים רבות לא תיקנו את תקנות האגרות. אנו קבענו עמדה והצענו אותה כאן בדברי ההסבר.


התיקונים המשמעותיים בתיקוני האגרות הם הבאים; העיקרון הוא שהאגרה נקבעת עם הבאת התהליך, ובהתקיים תנאים מסוימים של סיום מוקדם של ההליך, מוחזרת האגרה. הרעיון האמור בבסיס הרעיון של החזרת האגרה הוא שנחסך זמנו של בית המשפט, והיות שכך, האגרה מוחזרת. המטרה היא לעודד בעלי דין לסיים את ההליכים בשלבים מוקדמים בדרכים שונות.


מצאנו שבכל סוג של סיום הליך, נקבעה הוראה אחרת, ולא היתה אחידות. אנו האחדנו את כל סוגי הסיומים המוקדמים של ההליכים, וקבענו הוראות קבועות. אנו עבדנו יחד עם הוועדה המשרדית בראשות השופט זמיר, שדנה בנושא האגרות. עד היום, אם ההליך הסתיים עד ישיבת קדם משפט ראשונה, הוחזרה האגרה בניכוי אגרת פתיחת הליך, שזה סכום קבוע. זה לא קשור לאגרת פרוטוקול. התיקון הראשון המשמעותי שבתקנות הוא שאנו מאפשרים השבת האגרה, גם אם ההליכים הסתיימו בפשרה, בגישור, בבוררות או בדרך אחרת עד שלב ההוכחות, במקום המצב עד היום, שהאגרה מוחזרת כמעט במלואה, רק אם ההליך הסתיים עד ישיבת קדם משפט ראשונה.


אנו מבקשים להשית אגרה על בקשות, זה עוד תיקון משמעותי, כאשר אנו רואים את הדברים תלויים זה בזה. זה תיקון אחד משמעותי.


בנוגע לאגרת פרוטוקול, אנו בתחילה לא ערכנו שום שינוי באגרת הפרוטוקול, אלא איחדנו את אגרת הפרוטוקול לסכום אחד. ישבנו בישיבה מקדימה עם היועצת המשפטית של הוועדה, קרן וינשל, ולפי המלצתה, אנו הטמענו את אגרת הפרוטוקול באגרה הכללית הנגבית - לא ב-100%, אך ברוב התיקים. זה יהיה אחוז ורבע. ההליכים בבית משפט, אם אנו מחלקים אותם בהתאם לתשלום האגרה, מתחלקים לתביעות כספיות ולהליכים של אגרה בסכום קבוע. בכל ההליכים שהאגרה בסכום קבוע, הוספנו את הסכום הקבוע לסכום האגרה. בתביעות הכספיות הגדלנו את הסכום לניכוי, כאשר ההליך מסתיים בשלבים מוקדמים. היום במועד הבאת ההליך משלמים 1.25% פלוס אגרת פרוטוקול. הפלוס הזה נעלם.

בתביעות כספיות היום לא משלמים אגרת פתיחת הליך, אלא אגרת פתיחת הליך מוטמע. זה ימשיך להיות כך.

המשמעות הנוספת היא משהו שהיה שונה בעבר, וגם בנוסח הראשוני של התקנות הוא נמצא, כך שבמקרה של הליכים מסוג מסוים, כאשר בעבר אגרת הפרוטוקול היתה מוחזרת, אם התיק היה נגמר בפשרה, כרגע היא לא תהיה מוחזרת. זאת אגרה שנשארת בבית המשפט.

במקרה של החזר בתביעה כספית או בתביעה אחרת, אגרת הפרוטוקול לא תוחזר, לעומת המצב הנוכחי.

בחלק מהמקרים. הסכום שנשאר בבית המשפט הוא סכום קבוע. אם הסכום להחזר היה מגיע לאותו סכום קבוע, היו מחזירים את אגרת הפרוטוקול.


אלה השינויים המהותיים. יש עוד שינויים שהם מהותיים מבחינתנו כמו הטעמה של תקנות בית משפט לעניינים מנהליים בתוך תקנות האגרות, אלה הדברים הטכניים יותר.

בסדר. אני מבקש לדעת, מה המשמעויות הכספיות. נתחיל עם הנושא של החזר האגרה. כמה תיקים יש היום, שבהם האגרה מוחזרת לפני קדם המשפט הראשון?

66% מהתיקים.

האם ב-66% מהתיקים האלה התקיימה באמת ישיבת קדם אחת?

אני לא יכולה לדעת.

השאלה היא האם ב-66% מהתיקים מתנהלת ישיבת קדם משפט אחת? קשה לי להאמין.

פחות מהמספר הזה. לעתים התיק מסתיים בפשרה לפני קיום הישיבה. מוגש הסכם פשרה, התיק נגמר והאגרה מוחזרת.

ניתן לדעת בכמה מה-66% האלה מתקיימת ישיבת קדם משפט?

ניתן לפלח את זה.

האם אפשר לדעת בכמה מהם התקיימה יותר מישיבה כלשהי אחת, כלומר בין אם קראו לה קדם משפט ובין אם קראו לה משהו אחר? לעתים קוראים לזה ישיבות תזכורת. לפי תקנות האגרות, זה אמור להיכלל.

זה נכלל.

מזכירויות בתי המשפט פועלות על-פי הנחיות המנהליות שלנו. כלומר אם מתקיימת ישיבת תזכורת - אין מושג כזה. מבחינת הנהלת בתי המשפט, אין דבר כזה, ישיבת תזכורת. כל ישיבה היא ישיבת קדם משפט, שאחריה לא אמורים להחזיר את האגרה.

אתם באמת חושבים שב-66% מתקיימת רק ישיבה אחת? איך קורה ש-66% מהתיקים נגמרים בלי ישיבת קדם משפט אחת?

לא, ב-66% מתקיימת ישיבה אחת.

יש תביעות שנגמרות בהסכמי פשרה או תביעות מוסדיות. זה הליך טבעי מאוד.

אני מבקש לדעת לישיבה הבאה, בכמה תיקים מה-66% האלה לא התקיימה כל ישיבה בבית המשפט, בכמה תיקים התקיימה רק ישיבה אחת בבית המשפט ובכמה תיקים התקיימו יותר מישיבה אחת. לא אכפת לי איך קראו לישיבות.

בסדר.

יתרת ה-34%, כמה תיקים מגיעים לדיון? האם מתוכם יש כאלה שלא מגיעים לדיון הוכחות ראשון?

ודאי, כי התיקים יכולים להסתיים לפני שלב ההוכחות. בערך 4%-5% מהתיקים מגיעים לשלב ההוכחות.

כלומר 30% נגמרים לפני הוכחות.

לפי הפרשנות, במקרה של 79א, צריכה להיות משולמת אגרה מלאה, אך בתיקון הזה של התקנות, תיקנו את המצב, ו-79א ייכנס להגדרת פשרה. כלומר אם זה לפני ישיבת הוכחות ראשונה - כל האגרה. אם אחרי - חצי מהאגרה.

בכמה כסף מדובר? בהנחה שה-66% נשארים ללא שינוי כך או כך- -

ה-66% כולל את הממוכנות.

לפי תקנות האגרות, תביעות בסדר דין מקוצר, שלא הוגשה בקשת רשות להתגונן, לא מוחזרת האגרה בכלל, זאת הוראת התקנות. הרעיון הוא שאם הובא הליך לבית המשפט שצריך לידון לפני בית המשפט, ובעלי הדין התפשרו או הגיעו להסדר ובית המשפט לא דן, אז ניתנת ההקלה. לעומת זאת, בסדר דין מקוצר מראש האגרה נגבית בכללותה ואין הצדקה להשבת האגרה.

האם הסד"מים הם ב-66%?

אני אפיק את הנתונים.

אני גם מבקש לדעת, מה המשמעות הכספית של הדברים. כלומר מה שהיום מוגדר כ-66%, כמה כסף מוחזר כתוצאה מזה? מה שהיום מוגדר כ-30%, כמה כסף יוחזר מזה? ו-4%-5%, כמה כסף לא יוחזר מזה, אך זה לא משנה.


אנו עוברים לנושא של הטלת אגרה על בקשות. ברמת העיקרון, מה הרציו?

ראשית, יש לחזור לשאלה היסודית, מה מטרת אגרות בית המשפט. הן אמורות לממן את השירות המשפטי, ובמידה מסוימת לווסת את כמות ההליכים שמוגשים לבית המשפט. זאת מטרה נוספת.

אני מתנצל, אני צריך להפסיק את הישיבה לשלוש דקות.

(הישיבה הופסקה)

אני מחדש את הישיבה.


היינו בהטלת אגרה על בקשות. המדינה מוסיפה?

המדינה מוסיפה, אך לא לשוטף, אלא לנכסים. הנתון הזה שאמרתי לך כולל קנסות, האגרות לא מממנות.

אני מכיר את ההוצאות. יש הכנסה שמיועדת לפעילות מסוימת, והיא נשארת במערכת- -

כמה גובים נכון להיום אגרות סך הכל?

280 מיליון ₪ נגבו ב-2003.

כמה עלתה לנו מערכת המשפט ב-2003?

סביב 800-900 מיליון ₪.

הרציונל הוא שכוונת האגרות הוא לווסת את ההליך המשפטי, ואם ניתן, לייעל אותו. הניסיון של השופטים מלמד שבקשות רבות מוגשות כדי להתיש, הן מתישות גם את בית המשפט וגם את הצדדים שכנגד, אך אין בהן כדי להביא לפתרון הסכסוך. המטרה של בית המשפט היא להביא לפתרון הסכסוך שהובא לפניו. למשל, בהוצאה לפועל, היו מוגשות בערך בשנה 3 מיליון בקשות להטלת עיקולים בבנקים. כשהשירות הפך להיות בחינם הוגשו 40 מיליון בקשות בשנה, כאשר נקבע תשלום של 7 ש"ח חזרו לממדים של 3 מיליון בקשות בשנה.

כמה בקשות מוגשות?

לפני שייאמרו הנתונים, הבקשות המוגשות לבית המשפט, אנו מחלקים אותן לבקשות שהן לכאורה מנהליות, ומיפינו אותן - 650,000. לא מבקשים עליהן אגרה. אלה כל הבקשות שלא נפתחים תיקי משנה. הם לא בש"א.

המזכירות רושמת אירוע, שמתוך האירוע הזה מסיקים שמדובר בבקשה. זה אומר שמספר הבקשות יכול להיות הרבה יותר גדול. כל בקשה שלא נפתחת בגלל הבש"א, זה יכול להיות בקשה לדחיית דיון. במזכירות לא מסוגלים לעמוד בלחץ הבקשות, לכן כל דבר שאינו מזוהה מבחינת הבקשות, המזכירות יכולות לא לפתוח. למשל, בקשות לחילופי ייצוג, בקשות לשינוי כתובות – זה מובן מאליו. הבקשות שנתפסות כטכניות, והמילה "טכני" הולכת ומתרחבת. בקשות שנוגעות לסיכומים, למשל.

אני מבין שהכוונה בתקנות כאן זה לא להטיל אגרות על הבקשות המנהליות מסוג זה.

הבקשות הטכניות האמיתיות - לא. אלה שמתחזות לטכניות - כן. לא יהיו יותר בקשות פותחות במובן הרגיל. היום עורכי הדין מרבים להגיש הודעות לבתי המשפט, למשל, שהן בקשות. הואיל והמערכת מוקמת אך ורק במסגרת שקבועה בתקנות, וכל פעולה שאינה הוגדרה בתקנות חייבת להיתמך בבקשה - רשימת הבקשות היא סגורה. אך הטיפול כרוך בפעולות הבאות;


בשלב הראשון עורך הדין צריך להסביר במלל מהי הכותרת. הגשת בקשות לתחנות לא נחוצות, למשל בקשה לביזיון בית משפט, אין טעם שתעבור במזכירות. אז היא מזוהה, ומועברת ישר לתחנה של שופט. המזכירות תקרא את הבקשה, תראה אם באמת אין לה שם- -

בוא נישאר בבקשות הרגילות. יש רשימת בקשות עם מספרים לכל בקשה.

יהיה מספור.

האם יש בקשות שהטלת האגרה המבוקשת כאן לא תחול עליהן?

יש כאן תקנה שכותרתה היא "עניינים הפטורים מאגרה". אני מפנה אותך ל-21. יש בקשות מנהליות, יש בקשות שמקבלות מספר ומוכרות כסדר בית הדין האזרחי ויש בקשות לסעד זמני. המספר שאורן נתן קודם הוא של בקשות שלא קיבלו מספר.

250,000 רגילות, ומתוכן 35,000 לסעדים זמניים.

ב-215,000 בקשות יהיו הרבה בקשות מנהליות נוספות שכיום מקבלות מספרים במערכת.

הערת, השופט אוקון, שחלק גדול מאותם 650,000 בקשות מנהליות, אם המערכת היתה מתפקדת בצורה נכונה, היו מוגדות כבש"א, כי למעשה אין הליכים כאלה. בהנחה שהמערכת תתחיל להיות ממוחשבת באופן מוחלט, וניתן יהיה לזהות אותן, לכמה בש"א אנו מצפים?

אין לי מושג. אם הם כתבו רק "הוגשה בקשה", הרי לא תדע מה טיבה.

כרגע אין אינטרס מיוחד למערכת לזהות אותן כך או כך לבד מהאינטרס הטכני. מחר בבוקר יהיה אינטרס כספי מובהק, ואז, למעט אותן בקשות שהוגדרו כאן כבקשות פטורות מאגרה, לא יהיו הליכים כאלה, שלא ברור מיהם ומהם- -

יש גם היום למערכת אינטרס לזהות, כי חלק גדול מהשירות שניתן בבית המשפט כרוך בזיהוי. בין אם האדם רוצה לדעת מה קרה עם הבקשה, אם ניתנה החלטה או לא, ובין אם השופט רוצה לדעת מה קורה בתיק שלו, הוא לא יכול לדעת. אם כתוב "בקשה", הרי רואים עשר רשומות של בקשות בתיק, לא יודעים באיזו בקשה מדובר. הסיבה שהיום זה לא נכנס, היא משום שאין למזכירות יכולת להתמודד עם המספרים האלה. אם הבקשה מוגשת, למשל, בצורה שאינה נראית כמו בש"א, המזכירות מניחה שזה מין פנייה. זה לא יימשך.

אני מבקש לישיבה הבאה שתעשו הערכה, כמה בקשות עומדות להיות "תקינות".

לנסות לזהות כמה בקשות רגילות נקובות במערכת בשמן - זה מה שניתן לעשות.

אם אני מכפיל את המספרים, יוצא שעל הבקשות הרגילות זה תוספת של 21 מיליון ₪- -

קצת פחות, כי חלק מהבקשות פטורות מתשלום אגרה.

הבקשות המנהליות, אם כולן בש"א, זה עוד 65 מיליון ₪. אם רק חצי מהן זה בש"א, אנו מדברים על עוד 30-40 מיליון ₪, והבקשות לסעד זמני זה עוד 700,000 ₪.

תעבור לתקנה 23(2), שמורידה, להערכתי, חלק ניכר מהבקשות שיש, כי זה הבקשות המוסכמות.

היום, כשמגישים בקשה מוסכמת לדחיית מועד, פותחים לזה בש"א?

לא. זה בתוך ה-650,000, ושם חלק ניכר זה בקשות מהסוג הזה. מספר הבקשות לדחיית מועד דיון בהסכמה זה כ-130,000, ואנו יודעים בוודאות לזהות את זה.


בקשות להשבת אגרה, פטור מאגרה וכו'. לדעתי, מתוך הבקשות האלה יורדות לך עוד 100,000 בקשות, אם לא יותר. אין פה הגדלה תקציבית לעומת הנתונים האלה. אני אומר את זה בלי בדיקה, אז זה חסר-אחריות, אך אם יש 250,000 בש"א, לפחות 40,000 בש"א זה בקשות לביטול.

אני מתנצל, אני עושה הפסקה כי אני צריך ללכת לוועדת הכנסת. בכל מקרה, כדי לקבל החלטה מושכלת, הנתונים הכספיים חשובים מאוד. חשוב לראות כמה כסף נוסף גובים מהציבור, כמה מחזירים לציבור.

אנו מחזירים הרבה יותר ממה שאנו גובים. אנו מפסידים הרבה מאוד כסף.

(הישיבה הופסקה)

אני מחדש את הישיבה ומתנצל על ההפסקה.

מוסכם עלינו שתביעות עד 50,000 ₪ שהוגשו בסדר דין מהיר יהיו פטורות. כדי שלא תהיה תחושה שמטרת התקנות האלה לפגוע בחלשים, וזאת לא המטרה, ההנחה שלנו היא שזה מקל מאוד עם השכבות החלשות, אנו מציעים לפטור את כל ההליכים של עד 50,000 ₪ שהוגשו בסדר דין מהיר מהתשלום. יוצא שהמכלול הכללי של ההסדר החדש פועל בצורה חד-משמעית לטובת המידיינים בבית המשפט, ובעיקר המידיינים החדשים.

אני רואה בעין בלתי-מחשבנת שמדובר בחלק גדול. הייתי רוצה לחבר את הנתונים פה.

אפשר לבקש לצלם את זה ולחלק את זה?

יש בקשות שניתן להעלותן בקדם המשפט בעל-פה. האם יש אינטרס למערכת שבקשות אלה יועלו בעל-פה בקדם המשפט, כדי שהשופט יהיה מוכן לבקשה, כדי שהצדדים יהיו מוכנים לבקשה?

קדם משפט הוא לא שלב חקירות. נוצר מצב שהשופט הופך להיות פקיד קבלה. לא שזה לא לכבודו, פשוט מיותר להושיב אנשים עם משכורת כזאת להיות פקידי קבלה. כשכתוב כאן: "כל דבר שזה קדם משפט" וכו', אי-אפשר לקרוא מזה שכל דבר שהוגש בעל-פה יהיה פטור, ושאנשים יפסיקו להעביר בקשות בכתב, ויבואו ויעשו הכל בעל פה בבית המשפט, כי בית המשפט יגיד להם: או יבחרו את המועדים, או יגישו את הבקשות בכתב.

אומר לך מה מפריע לי; יש בקשות סרק, ובהן אנו רוצים להילחם.

ההסדר המרכזי שהתקנות האלה עושות הוא שאנו מחזירים את האגרה עד שלב ההוכחות, אם מגיעים להסדר. לכן אנו מנסים להבחין בין בעלי הדין שעד שלב ההוכחות לא ניתן להם שירות ממשי על-ידי בית המשפט, לבין אחרים, שניתן להם שירות ממשי. ניתן לעשות זאת באמצעות הבקשות.

אם כך, יש לי הצעה; אולי על כל בקשה יגבו אגרת בקשה, ואם התיק הולך להוכחות, יגבו 2.5%? כך אתה מחזק את האינטרס לגמור את התיק לפני המשפט. בעצם, מבחינה כספית, זה אותו הדבר.

אנו רואים אחרת תהליכים פסיכולוגיים. התוצאה תהיה שיוגשו הרבה מאוד הליכים לבית המשפט כדי ללחוץ על הנתבעים בכל מיני דרכים. יתחיל תהליך, שתיקים לא יתקדמו להוכחות בכלל.

מטריד אותי, מה קורה עם הבקשות הנכונות?

בעל דין שפטור מתשלום בעד ההליך, יהיה פטור מתשלום אגרה בעד הבקשות. מי שפטור מטעמי חוסר-יכולת, הפטור ילך גם על הבקשות, כך שהוא לא יינזק מהעניין הזה.

לפי החישוב שעשינו, ללא אגרה - 163,000, עם אגרה - 105,000.

אני ארצה לראות, איך זה חוזר לכלל ציבור המידיינים. אם סך הכל הוא אותו דבר או לטובת המידיינים, אני חי עם זה בסדר.

אין פה גביית מס נוספת בכלל. יש פה הפחתה, יחד עם ה-50,000. אני מקבל את העניין שאפשר לפטור חיילים, אני מקבל את זה שאפשר לפטור את מי שממילא חיים על קצבת הכנסה. חבל להטריד את הרשמים בבדיקה של מי שממילא אנו יודעים שאין לו כסף לשלם.

לשכת עורכי הדין, בבקשה.

ישבתי בכל הישיבות של צוות אגרות. הדבר היחיד שהדריך אותנו היה טובת המידיינים החלשים.


לגבי 50,000 ₪, השאלה החשובה היא איזה תיק הולך להוכחות. הסטטיסטיקה היא שתיק שהולך להוכחות, ברגע שהולך להוכחות, מוגשות בו 8-9 בקשות בממוצע. מניסיוני, מספר הבקשות הראויות הוא הרבה יותר מזה, אך זאת הסטטיסטיקה. אם יוגשו על רוב בקשות אלה אגרות, זה מתקרב ל-800-900 ₪ אגרה נוספת.

מי עשה את ההבחנה בין תיקים שהולכים להוכחות ובין אלה שלא?

שלחנו לכם. מספר הבקשות הוא כזה שהאגרה תהיה מאוד משמעותית.

זכות הגישה לערכאות היא קנויה, והדרך שבה כרגע התקנות שומרות על חוק זה היא באמצעות פטורים למי שמוכיח שאינו יכול.

אתם ביקשתם מעל 50,000, להבדיל משאר התיקים. לא עשיתם הבחנה בין תיקים שהתקיימו בהם הוכחות וכאלה שלא התקיימו בהם הוכחות. אני אגיש את הנתונים הנכונים. הנתונים האלה לא נכונים.

אני מקבל את הרעיון שתיק שהולך להוכחות, יש בו יותר בקשות. ובכל זאת, גם לשיטתך מדובר בעשר בקשות, 1,000 ₪, שעה וחצי עבודה של עורך דין מתל-אביב.

אם זה 1,000 ₪, אני, כמי שיודע כמה קשה לאנשים לשלם אגרה, זה שיקול מכריע. עכשיו, השיטפון בדרום תל-אביב, אני אמור לייצג את האנשים בשכונת הארגזים. הם לא מגישים את התביעה על הכסף שמגיע להם בדיוק בגלל זה.

האנשים האלה שאתה מייצג לא זכאים לפטור מאגרה?

לא. פטור מאגרה מגיע לאחוזים מאוד נמוכים של האוכלוסייה, קשה מאוד לקבל אותו.

זה שיקול דעת בית משפט?

במידה רבה - כן. בפרקטיקה קשה ביותר לקבל פטור מאגרה. לכן מה שיוצא הוא שהרוב המכריע של האוכלוסייה החלשה, הם עושים חשבון גדול בכסף. לזכאות יש קריטריונים מאוד מסוימים. הרי יש להם בית, יש להם גם אוטו מקרטע- -

כלומר מי שיש לו בית בשכונת הארגזים ואוטו מקרטע לא יקבל פטור מאגרה, גם אם הוא מראה שהוא מרוויח 3,000 ₪ בחודש ויש לו ארבעה ילדים?

רובם המכריע לא יקבלו פטור.

לא בודקים בעלות על רכב.

אמרת שהנושא העיקרי שמטריד אתכם הוא הנזק שנגרם למיעוטי היכולת. מה בעניין הזה?

הוויכוח פה הוא לא על הכלל אלא על היישום. הכלל אומר שמי שאין לו יכולת כלכלית לשלם, זכאי לפטור מאגרה. אם יש לו רכוש, השאלה היא איזה סוג של רכוש. אני לא רוצה להיכנס לשמות של שכונות. אני מניח שאם יש אנשים שיש להם בתים, יתקשו לשכנע את הרשמים שאין להם יכולת כלכלית. בדרך-כלל הבדיקה היא די שטחית. מתוך החומר שנמצא בפני בית המשפט, בית המשפט מעריך, אם אפשר לשלם אגרה או לא. חלק מהבקשות נדחות לא בגלל חוסר-היכולת הכלכלית, אלא כי בית המשפט סבור שאין עילת תביעה שמצדיקה את סכום התביעה.

יש פרוצדורה שמאפשרת דחיית התשלומים?

אתה יכול לדחות את התשלומים ליותר מחצי שנה.

יש לכם התנגדות להסמיך את בתי המשפט לדחות את תשלומי האגרה?

אנו מסתכלים על האגרה כתשלום שנכנס לבתי המשפט, ובזה מסתיים הטיפול של בית המשפט בנושא האגרה, הרי האגרות הן לא עיקר ההליך המשפטי. הרעיון של שיתוף בין בית המשפט לבין בעל הדין, כאשר הוא מחכה לתוצאה שנוחה לו, ואז הוא ישלם את האגרה, לבין מצב שהתוצאה לא טובה לו ואז הוא זונח את ההליך, נראה לנו לא נכון.

אגיד לך איפה הבעיה; נניח שיש אדם שתביעתו מוצדקת, והוא לא יכול לשלם את האגרה. ברור שכאשר ייפסק לטובתו, הוא יוכל מתוך סכום זה לשלם את האגרה. הנוסח שכתבתם פה מונע מכם את ההכנסה הזאת, כאשר על פניו ההחלטה המתבקשת במצב הזה הוא לא פטור מוחלט, אלא לומר: אני נותן לך פטור, עד שיהיה לך הכסף, מתוך זה שלם 10,000.

במקרים של בחינה סוציאלית, יש פה רשימת בעלי דין פטורים מאגרה. כל יתרת תשלום האגרה נדחה. אנו סבורים שלא יהיה נכון להפוך את בית המשפט לשותף להליך – לפי התוצאה, תשולם אגרה. זה נראה לנו לא נכון. האגרה היא מס, היא צריכה להיות משולמת עם הבאת ההליך, והטיפול של בית המשפט באגרה צריך להסתיים בשלב הזה.

הסיפור של הדחיות הוא שונה. צריך לזכור כל הזמן, יש גם אנשים שבאופן כזה או אחר מגישים תביעות שהם לא צריכים להגיש.


הנקודה היא זאת; יש מקרים שבהם אנשים לא לוקחים בחשבון - אומרים: בטוח תנצחו את התיק, ומגישים הליכים משפטיים. בסוף היום, כשלא יהיה להם, הם יצטרכו לשלם את האגרה הזאת. הם לא חושבים על זה בכלל, שזה קיים.

הנקודה ברורה. יש עכשיו לבית המשפט אפשרות לדחות.

האמירה שבקשות רבות אינן נחוצות היא אמירה שאיננו מסכימים לה. אנו אלה שישבו בצוות, אני מהפרקטיקה האישית שלי, יודע שרוב הבקשות המכריע הן סבירות ומעלה לטובת ניסיון מיצוי זכויות האדם. אם יש בקשה שאינה ראויה, אלה - ראוי שתחויבנה בהוצאות. אם הן מידתיות, סבירות, ראוי שהן תוטלנה, ולדעתנו, זה מוכר ומקובל, ולא ירתיע בהגשת הבקשות הראויות. לכן איננו סבורים שרוב הבקשות לא ראויות ויש לצמצמן באופן זה. האופן הנכון הוא הוצאות ראויות ומידתיות על בקשת סרק.


ברגע שהתיק הולך להוכחות, הוא כבר חי כמה שנים. ההתרחשויות בתיק קשורות לעניין עצמו. איני זוכר למה התבקש הנתון לגבי 50,000, אך אני משוכנע שהמבחן אינו גובה התביעה כמו ההוכחות, כי באופן טבעי, כשיש הוכחות לתיק, ממילא מוגשות בו בקשות רבות יותר למיצוי הזכויות.

איך אתה מתמודד עם זה שאומרים לך: אנו משנים את המבנה, ואנו עושים את זה לטובת משלמי האגרות, כי אנו, במקום לא להיות מסוגלים להחזיר את המחצית הראשונה, שהיא המשמעותית, לעומת הסכומים שאתם מדברים עליהם, אנו נחזיר אותה עד לרגע שמתחיל שלב ההוכחות? כלומר אתה תהיה במצב שבו ב-95% מהתיקים יהיו אגרת פתיחת הליך ו-100 ₪ לבקשה, על-פי מספר הבקשות?

אנו עוברים לשיטה אחרת, שאומרת שמעכשיו עד שלב ההוכחות אתה משלם לפי עבודה. אם אתה גומר את התיק עד שלב ההוכחות, מה ששילמת על החשבון של שלב ב' יוחזר לך כולו. זה יהיה המצב ב-95% מהתיקים. עדיין כפוף לראיה, אך נאמנה עליי הצהרת הנהלת בתי המשפט, שהסכום שהולך לחזור לציבור המידיינים הוא גדול משמעותית מהסכום שיגבו מהם עבור בקשות אלה. על פניו זה נראה שיטה הגיונית. השאלה, אם גובים 1.25% מראש או לא – אפשר היה אולי להתווכח עליה, אך בהנחה שמחזירים את כל הסכום, זה נשמע טוב.

סליחה, אך אני חייב ללכת, כי לא ידעתי שתהיה הפסקה. יכול להיות שנציע לאוצר, הואיל וממילא האוצר מפסיד מהסדר זה, ולא היה קל להעביר את זה שם, אנו חושבים שזה מייעל, אך יכול להיות שהשלב לא בשל. אולי נמשוך את כל התקנות האלה, אגיד את זה עד הישיבה הבאה, אולי נשאיר את המצב כפי שהוא היום, ויכול להיות שעם הזמן יבשילו, יהיו יותר נתונים.

אני הייתי תחת הרושם שאנו מתקדמים יפה.

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה, כאילו בין החברתיים לבין מי שרוצה חלילה לפגוע בעניים. הסדר זה מיטיב עם העניים, הוא נותן כספים לאנשים. האגרה אינה עונש. יכול להיות שמישהו צריך 20 בקשות בתיק, וכולן מחויבות אגרה, למרות שרוב הבקשות אינן מחויבות אגרה, אך ה-20 האלה, אך אין סיבה שיסבסד בעל דין אחר, שהתיק שלו לא חייב את כל המאמץ, את הפעילות הזאת. היום אלה מסבסדים את הפעילות של אלה.

הצענו להצמיד את האגרה אל הפעילות בתיק, להחזיר לאנשים עד שלב ההוכחות, שזה לא דבר מתחייב. קיבלנו על עצמנו כגזרה, שהרבה פעמים אנשים בארץ, עד שהם מגיעים לבית משפט, מתקשים לדבר.

הואיל וגם אני תכננתי להמשיך את הישיבה, אני שואל אותך, האם אתה רוצה שאמשיך בישיבה, או אתה מושך את העניין?

תמשיך בישיבה.

הבנתי שיש הסכמה לגבי הנושא של התובעים שזקוקים לפטור מאגרה, ואני חושב שזה נכון וטוב. על פניו זאת הצעה, שמיטיבה עם ציבור המידיינים כמכלול. לשכת עורכי הדין מדברת גם בשם אלה שלא הולכים להוכחות. למה ההטבה אתם לא שקולה כנגד התוספת לאלה שהולכים להוכחות?

אנו אמנם מייצגים את כולם, אך אנו פה בשם אלה שנדרשים להגיע להוכחות, רק שם הקושי. אלה שהולכים להוכחות וצריכים להוציא כסף מהכיס, ויש להם קושי בתזרים, אפילו אם יקבלו אותו בעוד שנים, יהיה להם קשה, לפי ניסיוננו, להוציא כסף מהכיס.

ההערה שלכם בעניין מיעוטי היכולת נשמעת נכונה והתקבלה, וכך גם הערתך בעניין הדחייה. אך אתה בעצמך אומר שמדובר פה ב-1,000 ₪ תוספת.

אך הנתונים לא מבוססים. בנוסף, ההשוואה של זה, לפי הממוצע, היא גם השוואה לא לקבוצה הרלוונטית.

במקרה הגרוע ביותר, תוספת של 1,000 ₪, וכנראה הרבה פחות מזה, זה סכום שהוא בטל בששים לעומת ההוצאות שקיימות בהליך הזה בכל מקרה, למשל שכר טרחת עורך דין. קשה לחשוב על מצב שמישהו שמגיש תביעה על 200,000 ₪ אומר: על 1,000 ₪ לא אגיש את התביעה.

למשל, תביעת נזיקין, רשלנות במשהו, זה יכול להגיע למיליוני שקלים, וזה קורה למשפחה ענייה, ומגיע להוכחות. עומד אדם עני מול חברת הביטוח, מי יגיש את הבקשות ומי יתקשה לעשות זאת?

אותו אדם יבקש בקשה לפטור מאגרה, יקבל אותה.

הוא לא יקבל אותה. הוא מרוויח שכר מינימום, ובשכר מינימום לא נותנים פטור מאגרה. יש לו דירה, יש לו מכונית מקרטעת, הוא לא יקבל פטור מאגרה. מולו עומדת חברת ביטוח שאין לה בעיה להוציא כסף, ובשבילו כל בקשה זה לחם או תרופות.

מי שאין לו 100 ₪ לבקשה אמור לקבל פטור מאגרה. אם הוא לא מקבל פטור, יש בעיה נוראית במערכת.

ניקח את פרופ' זמיר, שהיה שופט בית המשפט העליון, מומחה במשפט, והוא כתב שבבג"ץ, זכות הגישה לבית המשפט העליון היא כמו זכות הגישה למלון ריץ.

זה בגלל שכר טרחת עורכי הדין. האגרה בטלה בששים בעניין הזה.

האגרה שמוטלת בבית המשפט העליון והפטור שניתן בבית המשפט העליון- -

זה לא כך.

יש כמות גדולה מאוד באוכלוסייה שאינם מקבלים פטור, כי קשה לקבלו. אני מסכים עם דליה. אני חלוק על האמירה שזה יהיה מעט. הרבה בקשות יחויבו בפועל.

תבדוק את הדברים לפני שאתה אומר אותם.

הרבה מהבקשות, יש להן סיווג בלתי-מוגדר, וצפוי שכשלמערכת יהיה אינטרס במובן החיובי של המילה, זה יסווג לאלה שמשלמים אגרה. לכן אם לא תהיה רשימה סגורה- -

כשנגיע לשלב הרשימה, נוודא שהיא ברורה.

למשל, עורך דין שעובד על אחוזים, אצלו זה עניין מהותי מדרגה ראשונה.

אתה מדבר על אחוזים לעניין שכר טרחה, לא לעניין ההוצאות.

זה ישפיע השפעה דרמטית על יכולת האנשים למצות את זכויותיהם. זה יפגע בחלשים וייתן יתרון נוסף לחזקים. למשל, אנשי שכונת הארגזים לא מגישים את זה, כי אין להם מאות שקלים.

יש ניסיון עם בית המשפט לענייני משפחה, שהוא בית משפט יותר בעייתי מבחינות אלה, וזה אינו מתיישב עם טענה זאת.

לגבי בית המשפט לענייני משפחה, יגיעו לדיון הבא נציגים שמומחים לנושא זה.

אין צורך בעמדה של הכל או לא כלום. יש פה הצעות מצוינות. צריך להידבר ואפשר לשפר.

כל ההסדר וכל ההצעה והנכונות ללכת לקראת המידיינים, אם אין בקשות, ההצעה כולה נמשכת.

בואו נדבר על נושא אגרת הפרוטוקול.

לפני כן אני מבקשת לשאול; כמה עולה למערכת לגבות אגרות? הרי יש לזה עלות.

אני בטוח שזה משתלם לגבות אגרות.

יש אגרה של 10 ₪. מה מחיר המינימום של אגרה שמצדיק גבייה?

תודה. מה לגבי אגרת הפרוטוקול?

כפי שאמרתי, היו שלושה סוגים של אגרות: בבית המשפט לתביעות קטנות - אותן ביטלנו בתקנות האלה. היו 37 ₪, וזה מבוטל לחלוטין. היו עוד שני סוגים: 129 ₪ ו-175 ₪. זה היה בכל בתי המשפט. אין פה הצעה לבטל את אגרת הפרוטוקול חוץ מבית המשפט לתביעות קטנות, אך ביצענו הטמעה, שמשמעותה גם ויתור.

בהליכים שאינם כספיים, לאגרה הקיימת הקבועה מוסיפים 130 ₪, שזה היה אגרת הפרוטוקול. לתביעות הכספיות לא הוספנו סכום לשיעור האגרה הנגבה בפתיחת ההליך. מבחינה זאת זה ויתור. כשהתיק נגמר לפני הוכחות, לפי ההצעה שמונחת, האגרה תוחזר בניכוי אגרת פתיחת הליך. לזה הוספנו 175 ₪.

במצב היום, בהליכים שאי-אפשר לכמתם שילמו אגרת פתיחת הליך ועוד אגרת פרוטוקול, ואם נגמר ההליך לפני כן, החזירו את אגרת הפרוטוקול.

יש שני סוגים של תביעות לסכום קצוב, כשהאגרה היא נומינלית; יש הליכים לפי תקנה 3, אותו סכום ממש כמו אגרת פתיחת הליך, ואז לא היה מה להחזיר, אלא את אגרת הפרוטוקול. המרצות פתיחה שאינן כספיות ואינן בתקנה 3, שם הסכומים הם גבוהים יותר, ואז אגרת פתיחת הליך נשארת בבית המשפט, וכל השאר מוחזר.

ועכשיו בהליכים שאינם כספיים אתם מוסיפים 130 ₪ ולא מחזירים כלום. עד עכשיו היו מחזירים ועכשיו לא מחזירים.

זה לא נכון, כי בהליכים אלה לא היתה השבה של האגרה, כי השבה של האגרה היתה רק אם התקיים קדם-משפט, ובדרך-כלל בסוגי הליכים אלה אין קדם-משפט. האגרה מושבת בעיקר בתביעות כספיות. בהליכים שהם לא כספיים ולא תקנה 3, יישאר סכום להשבה, והוא עכשיו יהיה קטן יותר ב-130 ₪ ממה שהיה קודם. אך קודם לא החזירו בכלל, לא היתה השבה באמת.

בפתיחת ההליך לא תהיה תוספת, במובן הזה מיטיבים, אך כשיחזירו, יחזירו פחות הדבר הזה. בעצם יש פה דחיית האגרה הזאת.

ב-10% של תיקי ההוכחות יהיה הפסד קטן מאוד של המערכת. ביתר המקרים לא יהיה הפסד, תהיה דחייה.

האגרה בבית משפט השלום היא 412 ₪, נדמה לי. בסעיפים הכלליים יש ניכוי של 400, וצריך להחזיר 12 ₪. אם גומרים לפני ההוכחות או אחרי קדם משפט, מחזירים בסך הכל בבית משפט שלום 12 ₪. זה כל הביג דיל. החזר זה הוא חסר כל משמעות.

לגבי מה שאמרת, נכון להיום, מחזירים את ה-130 ל-65%.

בכמה תיקים נכון להיום מחזירים את ה-135 ₪? כמה תיקים הם 30% מהתיקים? כמה תיקים יש היום?

אני אבדוק את זה מייד.

אני רוצה להעיר; בעניין מה שדיברנו, יש הקלה מסוימת בכך שלא צריך לשלם את זה, אך הערך הכספי שלה בכל מקרה קטן יותר מהקושי המצטבר של האגרות על בקשות בתיקי הוכחות. באיזונים שבין מה מקשה ומה מקל, צריך לראות את זה כמידתו.

כמה אחוז מהתיקים הם תביעות כספיות?

אבדוק את זה.

יש לי שאלה; בבית המשפט העליון אין פרוטוקול, למרבה הצער. למה גובים אגרת פרוטוקול בבית המשפט העליון? כדאי לשאול את זה את השופט אוקון.

משרד המשפטים מתנגד לביטול אגרת הפרוטוקול.

או תוותרו על זה או תדאגו שיהיה פרוטוקול.

נדבר על זה בינינו.

החובה לקיים פרוטוקול קבועה בחוק, זה לא המקום לתקן את זה.

אנו נדבר על זה. מתבצע שם רישום כללי, יש קלדניות.

האפשרות של קיום הפרוטוקול היא הנכונה מבין השתיים שהעליתי.

זה לא נתון לבחירה מבחינת הדיון הזה. יש חובה לנהל פרוטוקול בבית המשפט העליון.

זה לא שאין לגמרי פרוטוקול, יש רישום.

מעולם לא קיבלתי פרוטוקול.

אנו יכולים להתחיל לדון בתקנות.

ההפניה של תקנה 15 היא לכל הליך. נוצר מצב, כתוב בתקנה, שאם ההליך מסתיים לפני ישיבת קדם משפט ראשונה, האגרה תוחזר בסכומים, ויש שם הפניה לפרטים, בניכוי סכומים של בית משפט השלום ומחוזי, ואין הפניה לעליון. הכוונה היתה להשבת אגרה רק בתביעות כספיות. מבחינת לשון התקנה, היא מוחלת גם בבית המשפט העליון. יש ישיבה מקדמית, והיתה החלה. הרציונל של התקנה מתקיים גם בבית משפט העליון.


הגישה של בתי המשפט היתה שאמנם התקנה חלה בבית משפט עליון, אך היות שאנו לא יודעים – לבית משפט שלום או לבית משפט מחוזי, אנו משיבים בבית משפט העליון את מלוא האגרה, בהתאם לתנאים של תקנה 15.


התקבלה החלטה, שההשבה לא תהיה של מלוא האגרה, אלא תהיה השבה בניכוי פרט למקביל בית משפט העליון ומחוזי.


הוגש ערעור על החלטה זאת, והוא תלוי ועומד. הכוונה שלנו היתה להביא תקנות אלה הרבה יותר מוקדם לפני הוועדה. נשאיר את ההחלטה במובן הזה, כפי שהיא מנוסחת בתקנות האלה, שיש סכום להשבה, אך לא כמו במחוזי, אלא יותר קרוב לשלום. הגענו להסכמה הזאת, ונמסרה הודעה לבית המשפט שכך יהיה בתקנות, וניתן לעשות החלה רטרואקטיבית של הסעיף הזה בתקנות אך ורק ביחס לסוגי ההליכים האלה.

הבנתי את העיקרון. נשמע לי הגיוני שיתקנו את זה. אני מניח שבית המשפט יהיה אז מסוגל לתת פסק דין שמתייחס לתקנות אלה ומפרש לאורן את ההבאה. בית המשפט יכול לקבוע את הדיון למועד שהוא רוצה. אני רואה פה בעיה גדולה עם הנושא הרטרואקטיבי. יש לנו 3-4 ישיבות. תגישו את התגובה שלכם, תגידו מה הודעתם. בית המשפט יחליט. אני מציע לא לעשות החלה רטרואקטיבית. יש כאלה שיחזירו להם את כל האגרה?

בניכוי 800 ₪.

ואז המשמעות של הרטרואקטיביות היא הטבה עם המידיינים, אלא אם בית המשפט יקבל את הערעור. בית המשפט יפתור את הבעיה.

שאלה עקרונית; קראתי את כל התקנות. אולי כדאי שיסבירו, לפי מה נקבע גובה האגרות?

מסתבר שהאגרות מכסות כרבע מהעלות.

לא, כל אגרה ספציפית.

אמנם מונח פה נוסח חדש, אך הוא מונח פה כי לאחר שהתייעצנו עם הנסחית במשרד המשפטים, היא אמרה שיש המון תיקונים, ולכן יהיה נכון יותר להכין נוסח חדש. אך יש פה אותן תקנות, לא שינו את הסכומים חוץ מאשר בשני מקומות, ונצביע עליהם כשנגיע אליהם.

אולי כדאי לראות מה ההגיון בכל סכום מלכתחילה, כי זה נראה לי שרירותי, ודאי אם אומרים שהעתיקו אותם.

נתחיל.

אני לא מציעה להתחיל בהגדרות.

אני חושבת שזה עוזר להבנה.

נתחיל בהגדרות. לגבי אילו בתי משפט זה לא חל?

ענייני משפחה, בית הדין לעבודה.

למה אין איחוד?

ננסה לשלב.

אלה הליכים שונים, חוק שונה.

גישור – הגדרה חדשה שנכנסה.

אנו רוצים: למעט גישור על-ידי שופט או רשם.

אנו רוצים להוסיף גם: למעט שופט בקצבה שאינו ממלא תפקיד שיפוטי.

שופט עמית הוא חלק ממערכת בתי המשפט.

נמצא לזה ניסוח.

הגשת תצהירי עדות ראשית; בפועל הם לא מוגשים עד שמתייצבים בבית המשפט ומצהירים. זה המצב המשפטי, למיטב ידיעתי. בעצם, אתם צריכים להוסיף מצב שבו הצדדים מסכימים לפסק דין על בסיס התצהירים, שמוותרים על שמיעת ראיות. יש 79א, יש מצב שבו עורכי הדין אומרים: אנו רוצים פסק דין, לא פשרה, אך לא רוצים לחקור. זה קורה לא מעט. צריך להתייחס לעניין הזה.

נגיע לזה בהמשך.

בסדר. תרשמו בפניכם. שמיעת הראיות בעל-פה היא הדבר הנכון.


תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף- -

זאת הקלה משמעותית ביותר.

היום יש פטור בתביעה ייצוגית מאגרה. למה זה לא נכנס פה?

ברגע שיעבור החוק, נביא את התיקון.

הפטור שאת מדברת עליו מוסדר בחוקים הספציפיים. אני מקווה שעד שנגמור לעבוד על התקנות האלה, יהיה חוק ראשי.

ואם לא יהיה חוק ראשי?

גברת אזוב, ההערה שלך לא נכונה.


אנו ממשיכים.

היום היו משלמים אגרה בעד תביעה כספית ובעד כל סעד נוסף. זאת הקלה, היום אנו מוותרים על הסעד הנוסף.

יש סעיף 21, שמדבר על כך שבערעור על פסק דין תשולם אגרה פעם אחת בלבד, אם יש מספר מערערים. נראה לי שזה צריך להיות גם פה.

אין אפשרות כזאת.


2(ו): תוסיפו: אם לא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך. צריך להיות ברור ש"סופית", כלומר בערכאה הזאת.

למה לא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך?

כי ניתן שירות.

אך זה יכול להגיע לסכומים משמעותיים.

מדובר במצב שבו שמעו את האדם, ונתנו לו לשלם עד 21 יום לאחר מכן. הערתך לא מקובלת עליי.


2(ז).

איך סעיף (ז) מתיישב עם סעיף (ו)?

הערתך נרשמה.

בסעיף 3 מוסיפים: "5 או 9".

כל תביעה שקשורה בהפקעה או בנטילה תיכנס לתקנה הזאת.

ההחמרה היא שמצבים שהיה להם פטור עכשיו צריכים לשלם מעט אגרה, וההקלה היא שמצבים שלא היה ברור מהם- -

אילו מצבים – היה להם פטור ועכשיו צריכים לשלם אגרה?

הקניה. אנו מבטלים את זה, כי זה הליך כמו כל ההליכים.

כלומר, כאשר התביעה היא על-פי דין שמתוכו נעשתה ההפקעה, יש התשלום המופחת, וכמעט בכל המקרים אנשים גם ישיגו לגבי גובה ההפקעה וגם יבקשו. בכל מקרה האגרה הזאת תשולם.


בקשה לסעד וכו' - זה חידוש.

זה היה פטור, ונראה לנו לא מוצדק, כי זה כמו כל תביעה.

סעיף 4(1), מה כוונתו? כלומר הוגשה, שולמה אגרה בהוצאה לפועל, על-פי תקנות ההוצאה לפועל, ועכשיו הוא אומר: במקרים האלה תשלם גם אגרה, לפי תקנות בית המשפט. תשלים. מן הסתם, אלה מקרים שבהם חוזרים לבית המשפט.


בואו נסתכל על פרטים 3, 5 ו-9.

ל-450 ₪ הוספנו 130 ₪.

כלומר זה מה שזה היום, פלוס 130 ש"ח.

אפשר לדעת למה זה 412 ש"ח? איך מגיעים לסכום כזה?

האזכור של "הליך" בפעם השנייה יוצר בלבול, כאילו אלה שתי אגרות על שני הליכים.

כן, הרעיון הובן.

הליך של גישור – זה לרבות או למעט גישור באמצעות שופט?

למעט. אתה סיימת את ההליך לפני המועד, תוחזר לך האגרה עד שלב הדיון – אם זה בפשרה, בפשרה, ואם בגישור, בגישור.

גישור יכול להסתיים רק בפשרה. יוצא מצב שיגידו: יש פה הוראה ספציפית שאומרת שאם התקיים גישור אצל השופט, צריך לשלם את כל האגרה, ואז אף אחד לא יסכים לגישור כזה. זה לא הגיוני, זה גם לא מה שאתם רוצים. ואם אין דבר כזה, גישור על-ידי שופט, אל תרשמו "למעט".


פרט 5 - בבית דין לשכירות, 200 ₪, זה המצב הנוכחי? היה 203 ש"ח, עשיתם 200 ש"ח. פרט 9 - אותו עיקרון.


פרט 2 בתוספת - הסכום הוא אותו סכום?

אין פה שינוי.

פרט 8 בתוספת - אין פה שינוי.


5(ב)(1). 42 זה אגרת פתיחת הליך בבית משפט שלום, זה 625 ש"ח. נעשה את זה 412 ₪ פלוס פרוטוקול.

סעיף 5(ב)(1) - אנו מבקשים זמן לבדוק, נראה לנו שעשינו טעות.

5(ב)(1); בהגדרת "גישור" מוחקים את "גישור על-ידי שופט או על-ידי בית משפט".


5(ב)(3); מה דעתכם לפטור או לדחות?

פה זה לא רלוונטי.

צודקות - הסתיים ההליך.


5(ב)(4); כיום בית המשפט לא יכול לפטור משני השלישים?

לא.

זה מתייחס למצב שזה לא נעשה בתיאום עם בית המשפט, אחרת יקראו לזה "פשרה". זה בא למצב שבו המידיין רוצה לחזור בו בשלב מאוחר מדי.


למה ריבית? איך מחזירים כסף?

הפרשי הצמדה.

אפשר לוותר על הריבית?

כלומר מדובר על כל הסעיף, לשני הכיוונים, הצמדה בלבד ללא ריבית.

נדבר על זה.

אני מבינה שבית המשפט רוצה שלא יגיעו להוכחות, אך צריך להיות גבול. פה לוחצים לזה יותר מדי, ואני חושבת שזה לא ראוי, כי זה תמיד ילחץ על החלשים, שיושפעו מזה, ויאמרו: נחסוך את האגרה ונוותר כעת, כי מי יודע מה יהיה אחר-כך?

אנו צריכים לפעול על בסיס ההנחה שהמצב הוא שמשלמים, ואז הגיוני שהתשלום יהיה קשור בשאלה, אם אתה מפעיל את המערכת או לא. זה מה שעושים פה.

יש בכל מקרה התייחסות להפרשי כוחות.

לא ניכנס לוויכוח פילוסופי.

החלשים יושפעו מזה, לא החזקים.


עניין נוסף; חבות הנתבע היא ממועד פסק הדין.

בעצם זה במקום מצב שהתובע משלם והנתבע מחזיר לו הוצאות משפט על-פי הערך שבו הן שולמו.


5(ג).

ההפניה ל-(5) צריכה להימחק, כי סעיף זה מדבר רק על מצב של פסיקה לפיצויים.

נכון. (3) ו-(6) רלוונטיים, ו-(4) לא רלוונטי. (3), בית המשפט רשאי להפחית את האגרה לשליש. למה הוא צריך להשלים? שליש אגרה בבית משפט מחוזי יותר או פחות מאגרה בבית משפט שלום? לדעתי, פחות.

האגרה בשלמותה היא של המחוזי.

אנו מדברים על תקנה משנה (3). נניח שהוא פוטר את הנתבע. כלומר בכל מקרה יש פה אלמנט של השלמה, ואז זה בסדר.

אתם לוחצים לא להתפשר.

זה בא להתמודד עם מצב שבו אנשים מגישים תביעות בבית משפט מחוזי, למרות שנראה שהיה צריך להיות בבית משפט שלום.


5(ד).

זה חל על כל הסעיף.

נוסיף פה: "ויחולו הוראות תקנת משנה (ב)".

תקנת משנה (ד) - היא תהיה הסיפא של (א).

נכון.


סעיף 6. יש צורך בהגדרה הארוכה של מדד פה?

תמיד יש הגדרה זאת פה.

קבענו הוראה כללית ב-14, יכול להיות שנוכל להשמיט מיתר המקומות. נתייעץ עם הנסחית.

6(ב) - הכל פה בסדר.

בעניין ההצמדה כל הזמן מדברים על תוספת עליית המדד. לדעתי, יש להתייחס לירידת המדד, שקורית, תודה לאל. כלומר יש להתייחס ל"שינוי המדד" ולא ל"עליית המדד".

אם בין המועדים יש עלייה, מעדכנים. אם לא, לא מעדכנים. זה יכניס את המערכת לסחרור.

ההבדל הוא בין תשלום שרואים אותו כמועדים שונים או תשלום שנדחה למועד אחר. אם עקב הדחייה נגרם נזק למקבל, הוא זכאי לפיצוי, אך המשלם לא זכאי לפיצוי על כך. זה ההגיון, וזה נראה לי.


6(ג) - הכל בסדר.


6(ד). יש התאמה מלאה בין זה להליך הנזיקי?

כן.

זאת, אגב, גם הקלה.

כאשר תביעה נמחקת על הסף, למה אין החזר של אגרה?

כי החזר האגרה נועד לעודד את הצדדים להגיע לסיום מוקדם. במצב כזה לא נעשתה כל פעולה כזאת.

כרגע, לפי הניסוח של (ג), במצב של מחיקה מחוסר-עילה, הוא לא פטור מהחצי השני.

הוא פטור.

המצב שבו הוא נמחק בידי בית המשפט לא נופלת פה.

זאת טעות שלנו. נוסיף את זה.

אם כך ננסח את 6(ג): "הסתיים ההליך... יהיה פטור מהמחצית השנייה". כלומר אם התיק הסתיים מבלי שהוחל בדיון, פטורים ממחצית שנייה.


6(ד). המחצית הראשונה נשארת, שיקול הדעת הוא לגבי המחצית השנייה.


סעיף 7 - יהיה לפי פרט בש"א.


סעיף 8(א). מה היה עד עכשיו בתביעות נגזרות?

לא היה הסדר ספציפי בתקנות האגרות. היתה אמירה בחוק החברות שבית המשפט יקבע כיצד תשולם האגרה בתביעה נגזרת אחרי שהיא מאושרת.

זה חוב ישן שלכם.


כדי שיהיה ברור שהתשלום לפי סכום התביעה שהוא לא קם בכלל, לא נוצרת עילה לחייב בכסף הזה עד שלב האישור. אני מבקש לכתוב: "בהתאם למהות התביעה". אם זה פסק דין הצהרתי, אני חושב שהאגרה היא פחות מ-2,000 ₪.


נעשה כך; בתביעה נגזרת, אם היא בסעד כספי, בשלב הגשת הבקשה אחוז ורבע פלוס אגרת פרוטוקול, את הולכת לפי פרטים 1 ו-7, ואם זה רק מחוזי - 7, אך לא יותר מפרט 7.

אם התביעה הזאת מוגשת רק למחוזי, נגיד שאת פרט (ב)(1) נשאיר. לגבי פרט 7 גם אין בעיה. נעשה פה תיקון, ש-(א) יבוא אחרי (ב), כדי ליצור את השינוי המהותי כפי שאמרת. אם אפשר לבקש סעד שאינו כספי, נבקש התאמה זאת. אם אפשר להגיש את התביעה בשלום, נעשה זאת גם.

כלומר האישור ישולם לפי מהות התביעה, ומי שישלם הוא החברה. אם החברה לא משלמת, ההליך ממשיך.


סעיף 9. אני מבין שבזה אין שינוי מהמצב הקיים.

הסכום לא שונה.

לא מכובד לגבות את זה מהאסירים, תשקלו את זה.

משרד המשפטים החליט להשאיר את המצב כפי שהוא.


סעיף 10. למעשה, למה זה טוב? תורידו את זה בבקשה. אומר מנהל בתי המשפט שכל ההליך הזה הוא לא טוב. נוריד את זה.


סעיף 11(א), (ב) - בסדר.


11(ג).

זה לא הוגן.

אחרי שהגענו להסדרים מפליגים, ההוראה כאן נועדה לשמור על מידה מסוימת של הגינות כלפי אנשים שמאריכים את התביעה שלהם ביושר, אומרים מה סכום התביעה, ועל-פי זה בית המשפט מקבל.

לא הייתם רוצים לבית המשפט שיקול דעת?

לבית המשפט יש שיקול דעת בהסדרים הקודמים. זה עושה סדר, לא יעמידו אנשים אחרים או את בית המשפט במצב של אי-ודאות.

אם במהלך הדיון יתברר לתובע שהוא טעה- -

אז ישלם אגרה.

הרציו של ההקטנה הוא כדי שמלכתחילה לא יעשה מניפולציות.

זה פותח פתח למניפולציות.

זה הגיע לבית המשפט העליון.

לי יש כרגע מקרה כזה. הורדנו תביעה בגלל האגרה, כלומר לא נוכל ליהנות מזה, ואני אומר לך שזה נעשה בתום לב.

בתקנת הפטור קבענו שאם אדם הגיש תביעה על סכום כלשהו, ובית המשפט אומר לו שרק לגבי חלק מהסכום נראה לו שיש עילה, הוא רשאי לתקן את סכום התביעה, ולא יהיה חייב ביתרת האגרה.

לכל הפחות לתת לבית המשפט את השיקול, כשהדיון עוד לא התחיל.

תקנה 15(ז) לא מספיקה?

זה לא מצב של פטור. אם השופט יראה שינוי שלא בתום לב, הוא לא יאשר את זה.


אני מציע שלפני שהחל הדיון, בית המשפט רשאי להתיר הקטנת האגרה לאור תיקון סכום התביעה, ובלבד שסכום האגרה לא יקטן מהסכום שהוחלט עד שהחלו הדיונים.

מדברים על שלב שבו ההוכחות לא החלו. עד שלב זה אני מציע שלבית המשפט יהיה שיקול דעת להעמיד את סכום האגרה בהתאם לסכום התביעה. אני חושב שצריך לתת לבית המשפט את שיקול הדעת.


11(ד). בסכומים האלה אין משמעות לשינוי, אז לא נשנה.


אנו עוצרים כאן, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:15.