כנסת פתוחה

|ועדת החוקה, חוק ומשפט

08/02/2006

הכנסת השש-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 662

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום רביעי, י' בשבט התשס"ו (8 בפברואר 2006), שעה 10:25

צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים) (תיקון), התשס"ו-2005

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר

אליעזר כהן

אופיר פינס-פז

עו"ד דלית דרור – משרד המשפטים

יגאל מדר – שירותי בריאות כללית

רחל ברקוביץ – שירותי בריאות כללית

נועה פרסטר – שירותי בריאות כללית

עו"ד מומי דהן – יועץ משפטי, קופת-חולים מאוחדת

אפרת רוזן

דורית ואג

דקלה אברבנאל
צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים) (תיקון), התשס"ו-2005

שלום רבותי, במה אפשר לעזור לכם?

פרק ד' בחוק הגנת הפרטיות עניינו העברת מידע בין גופים ציבוריים, והוא מאפשר להעביר מידע על ענייניו הפרטיים של אדם בין גופים ציבוריים, לצורך מילוי תפקידם. גוף ציבורי – הכוונה למשרדי ממשלה, מוסדות מדינה, המוסד לביטוח לאומי וכו', רשויות מקומיות וכן גוף אחר ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה, שהוא גוף ציבורי. את הקביעות הללו הוא עושה לגבי פרטי מידע מסוימים. גוף נחשב לגוף ציבורי לעניין פרטים מסוימים. למשל הסוכנות היהודית היא גוף ציבורי לגבי פרטי מידע מסוימים על עולים חדשים בחמש השנים הראשונות ממועד עלייתם. זוהי הכרה לפי שדה המידע.
גם בתי החולים וגם קופות-החולים הם גופים ציבוריים, כבר היום. קופת-חולים כללית – שהיא גם בכובע של קופת-חולים וגם מחזיקה בבתי חולים – פנתה אלינו ואמרה שאין די בפרטי המידע שקבועים בצווים. הם באו בבקשה גורפת מאוד, ובסופו של דבר מה שאנחנו מציעים בנוגע להרחבת הצו מצומצם מאוד. במקור הם רצו מידע מכל מרשם האוכלוסין על כל האוכלוסייה, שמא יגיע אליהם פציינט. הם רצו פרטי לאום ומצב משפחתי – דברים שלא הסכמנו שהם יקבלו. בסופו של דבר מדובר בפרטים מינוריים מאוד, שדרושים להם.

המשרד מסכים?

כן.

ואתם מרוצים? אז מה הבעיה?

יש לי הערות לגבי פרטי המידע ולגבי השאלה מי מקבל את המידע.

עוד לפני כן: במשרד המשפטים עומדים להקים רשות לטכנולוגיה ומידע.

בינתיים יש רק החלטות ממשלה וועדת היגוי כלשהי. היא עוד לא קמה.

חבל שאנחנו לא מזמינים אותם הנה. כמה פעמים אמרתי בדיונים כאן שצריך להקים רשות בתוך משרד המשפטים, שתכלול גם את רשם מאגר המידע וגם את אפשרויות הפיקוח, שהיום הן אפסיות.

זאת הכוונה. חבר הכנסת פינס מכיר זאת היטב. יש מחדל אכיפתי גדול בנושא הפרטיות. זה חלק מההצדקות להקמת הרשות.

יש מקום ליחידה כזאת.

ביקשנו החלטת ממשלה, והתקבלה החלטה. מונה יועץ להקמה.

על-פי הסטטיסטיקה, 80% מהחלטות הממשלה לא מתבצעות.

זה הרבה.

יש הרבה החלטות שמתקבלות בוועדות שרים, זה הופך אוטומטית להחלטת ממשלה. בסטטיסטיקה רואים ש-80% מזה לא מתבצע.

יש החלטת ממשלה להעביר 7 מיליון ש"ח לנפגעי המהומות במרר. יש כסף, הבאנו 7 מיליון ₪. אין בממשלה גורם המוסמך לחתום על שיקים לציבור – זה סיפור אמיתי. יש החלטה מלפני חצי שנה. אולמרט נתן הוראה לקובי הבר ולזליכה. אבל כל אחד מכשיל משהו. יש אנשים שהבתים שלהם והמכוניות שלהם נהרסו, ולא היה להם ביטוח – זה לא מעניין אף אחד.

אפריד בין קופות-החולים לבתי החולים. קופות-החולים יכולות היום לקבל ידיעות על מצב בריאות האדם לצורך הטיפול.

לא, בקופות-החולים יש הרבה יותר מידע.

כרגע אני מדברת על הנקודה הזאת. יש עוד סוגי מידע שהם יכולים לקבל – לגבי תאונות דרכים ועוד. הצו מאפשר להם לקבל ידיעות על מצב בריאותו של אדם לצורך הטיפול. הצו מבקש להרחיב ולקבל תאריך לידה, ארץ לידה וארץ לידת הורים. השאלה שלי היא איזו חשיבות יש לפרטים האלה, שלא לצורך הטיפול הרפואי?

שאלה לגיטימית. למה אתם צריכים את הפרטים?

שלא לצורך הטיפול הרפואי. הרי לצורך הטיפול הרפואי הם יכולים לקבל זאת גם עכשיו. הצו מאפשר להם לקבל פרטים לצורך טיפול רפואי. אז נובע מזה שמבקשים משהו מעבר לטיפול הרפואי.

לא.

גם התיקון לצו כותב שזה לצורך הטיפול הרפואי. המידע הזה לא קיים בחוק כפי שהוא מנוסח היום.

כרגע החוק מאפשר לקבל ידיעות על מצב בריאות האדם לצורך הטיפול הרפואי. כאן, בניגוד לבית חולים – שלשם אדם יכול להגיע חסר הכרה – האדם מגיע לקופת-חולים, נרשם, ואפשר לקבל ממנו פרטי מידע חשובים.

איך נקבל? אין לנו גישה אליהם. בדיוק את זה הצו מסדיר.

אפשר לבקש את זה מהאדם. מגיע מבוטח, ואפשר לבקש ממנו מידע. כרגע הצו לא מאפשר לקבל מידע לגבי אדם ספציפי. קופת-החולים לא מבקשת מידע על אדם מסוים, הם מקבלים מאגר שלם.

הפרטים הדמוגרפיים אינם מצב בריאותו של האדם.

ממי אתם מקבלים את הפרטים? מאיפה אתם שואבים את זה? מאיזה מאגר?

אני היועץ המשפטי של קופת-חולים מאוחדת. אין לנו גישה למידע. גם היום אנחנו זכאים לקבל מידע מהביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי יודע מי מבוטח בכל קופה, ומעביר לנו קובץ עם המידע שהחוק מאפשר לנו לקבל. אם אנחנו צריכים פרטים שנוגעים לתושבות שלו, בקשר לתאונות עבודה וכו', אנחנו נכנסים למאגר ושולפים את המידע. אבל אין לנו גישה למידע שנתבקש. התבקשו פרטים: תאריך לידה, ארץ לידה ועוד.

לבדך אתה אומר, והבנתי זאת מהמילה "תושבות", שהמשמעות היא לגבי זכויות ותשלומים שקשורים בסטטוס של האדם מול קופת-החולים. אלו לא ידיעות על מצב בריאותו. מדובר בידיעה אדמיניסטרטיבית, ומייד נברר אם בצדק או לא בצדק. קודם כול, נסכים שזה עניין אדמיניסטרטיבי,שאינו נוגע לסוג הכדורים שהאדם יקבל.

אלו פרטים דמוגרפיים, לא פרטים על מצב בריאותו של האדם. לכן לא נכנס לצו הקיים.

אז היועצת המשפטית צודקת.

לא, כי זאת הסיבה שצריך את התיקון.

השאלה שלה צודקת. היא רק שאלה.

נתקדם. למה אתם רוצים את הפרטים? למה שלא תשאלו את המבוטח את הדברים האלה, כדי לסדר את העניינים הכספיים ביניכם?

אני רק רוצה לעשות הבחנה. דיברת על "מצבו הרפואי". אלו לא פרטים על המצב הרפואי, אלו פרטים לצורך מתן הטיפול הרפואי. גם משרד המשפטים מסכים לכך וגם נציגים אחרים שהשתתפו. פרטים (1)-(3) שנתבקשו נדרשים לצורך מתן הטיפול הרפואי. אפשר להסביר למה.
אומרים שקופות-חולים זה לא כמו בית חולים, שלשם האדם מגיע חסר הכרה וצריך לראות את המידע מייד. אבל זה לא המצב. קופות-החולים עושות הרבה עבודה רפואית בלי שהאדם נמצא אצלה. חלק ניכר מהעניין זה טיפול במבוטחים בלי שהמבוטח בא למרפאה.

הילינג?

הייתי מציג את השאלה בצורה אחרת. נניח שאת תאריך הלידה, ארץ הלידה, ארץ לידת ההורים, תאריך העלייה וכו' – נניח שבאמת הם צריכים זאת לשם רישום. יגידו שארץ הלידה חשובה לגנטיקה, למחלות מסוימות. נגיד. באמת אפשר לקבל זאת מהאדם, אבל למה זה צריך להפריע לנו שהוא יקבל את זה מהמחשוב? אפילו כדי לחסוך לאדם ולפקיד את הזמן בהעברת המידע?

אני מזכירה שעשינו יום עיון בנושא של מאגרי מידע. כרגע מדובר על העברת מאגר מידע שלם, לגבי כלל המבוטחים בקופה מסוימת. זו לא בקשה לגבי פלוני או אלמוני. כשמעבירים מאגרים שלמים מגוף אחד לגוף אחר, אני חוששת. אם לא מדובר במידע שהוא הכרחי לגבי הטיפול באדם, אני מעדיפה לא להעביר את המאגר כמות שהוא.

יש להם מאגר גם היום. יהיה להם מאגר עם הפרטים האלה.

מדובר על העברת המאגר של מרשם האוכלוסין.

יש להם גם הפרטים האלה, אבל יהיה להם קל יותר לתאם ולראות שזה תואם. נניח שהאדם רשם תאריך לידה.

הם מקבלים מאגר עם נתונים מסוימים ממשרד הפנים, בעיבוד מחשבי פשוט. הם רוצים להוסיף על זה עוד פרטים.

וזה רק לגבי מבוטחי אותה הקופה.

המאגר לא קשור למשרד הפנים. הם בנו להם מאגר, קופת-חולים.

לא, אין חיה כזאת.

אין לנו מידע אחר.

מניסיוני, כל המאגרים, גם של הביטוח הלאומי, גם של מס הכנסה, הכול זה משרד הפנים. על זה עושים עיבודים. אל יש מאגר אחד למדינה, מרשם האוכלוסין. עליו עושים עיבודים. מה שיש לקופות-החולים הוא הבסיס של משרד הפנים, בהגבלות על-פי חוק, באמצעות הביטוח הלאומי. הוא יודע להפריד בין המבוטחים לפי קופות.

אבל האדם מגיע להירשם בקופת-החולים.

כבר לא נרשמים בקופה בכלל. נרשמים בדואר, והביטוח הלאומי מעביר.

הוא מעביר כסף לפי מספר המבוטחים.

גם אם לא נרשמים, זה עדיין לא משנה. במקום שהפקיד ימלא הפרטים, אתם מקבלים אותם. אבל מאגר המידע שלכם רחב בהרבה, כי יש בו כל המידע הרפואי.

אבל אנחנו לא מדברים על אינפורמציה רפואית. לכל לקוח יש מידע, אבל הרופא במרפאה לא מקליד במחשב את ארץ לידת ההורים. אנחנו מבקשים זאת כדי לסייע לרופא כשהוא בודק את האדם.

אני חוששת מהעברת מאגר שלם.

קובעים את השדות. חותכים לפי שדות.

כדי להפיס את דעתך, או את דעתנו, השאלה שאת צריכה לשאול או אנחנו צריכים לשאול היא איך מי שצריך לפקח יפקח. זו גב' טפירו, לא? או מאגרי המידע. צריך לתת דוח לוועדת החוקה, שמראה שקופת-חולים כללית או קופת-חולים מאוחדת מנהלות את המאגר באופן תקין. אם זה מנוהל באופן תקין, אפשר להמשיך להעביר מידע. אם לא, בעיה. השאלה אם מישהו עושה ביקורת.

כלומר, כל אחד יקבל רק מה את שהוא צריך ומה שנקבע שהוא צריך.

אני בעד שנאשר את הצו. השאלות שאופיר מעלה קשורות ברמות הפיקוח בהרבה מאגרי מידע. אנחנו צריכים לעשות סדר, לדעת למי יש גישה. בזמנו הצעתי שתהיה תפיסת רוחב של כל מיני מאגרי מידע. אנשים שנמצאים, שתהיה להם גישה למאגרי מידע שעלולות להיות בהם בעיות שנוגעות לפרטיות – שיחתמו שהם מודעים לכך, ושאסור להם למסור מידע. שיהיה סטטוס כזה, שמי שיש לו זכות, יש לו גם חובות. אבל בזה הרשות תצטרך לטפל, אלו ענייני חקיקה. אני מקיים הצבעה על אישור הצו: אושר פה אחד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.