ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 26/01/2006

תקנות הדואר (תשלום בעד היתר), התשס"ו-2006

פרוטוקול

 
ועדת הכלכלה

26.01.06

PAGE
15
ועדת הכלכלה

26.01.06

הכנסת השש-עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 581

מישיבת ועדת הכלכלה

יום חמישי, כ"ו בטבת, התשס"ו (26 בינואר, 2006) בשעה 13:00
סדר היום
תקנות הדואר (תשלום בעד היתר), התשס"ו –2006
נכחו
חברי הוועדה: היו”ר אמנון כהן – היו"ר

דניאל בנלולו

חיים כץ
מוזמנים
משרד התקשורת: ד"ר אסף כהן – סמנכ"ל כלכלה

אבי אזוז – ראש ענף כלכלה

עו"ד ברוריה מנדלסון – לשכה משפטית

יגאל לוי – מנהל אגף דואר

זאב קיידר – מנהל תחום היתרים, אגף הדואר

ערן ניצן – משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים
רשות הדואר
אבי הוכמן – מנכ"ל

הרצל ברמג – מ"מ מנכ"ל וסמנכ"ל תפעול

עו"ד ישראל איתן – יועמ"ש

ברוך ויצמן – סגן יו"ר נציגות העובדים הארצית

ראובן כארזי – יו"ר נציגי העובדים

עו"ד פרלי שר – לשכה משפטית

איילת גודמן – דוברת
חברות למתן שירותים בתחום הדואר
נמרוד אנגל – מנהל שיווק אגן תעשיות נייר ותוכנה

נתן שפירא – מנכ"ל אניה

דרור סדן – מנכ"ל חברת שלידר

יגאל בנטמן – דירקטור אורדע פרינט
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר, שמרית שקד
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
לאה קיקיון

תקנות הדואר (תשלום בעד היתר), התשס"ו-2006
היו”ר אמנון כהן
אנחנו פותחים את הדיון של ועדת הכלכלה בנושא תקנות הדואר – תשלום בעד היתר. מי יכול להסביר?
ברוריה מנדלסון
לפי סעיף 1 ד' לחוק רשות הדואר, עד לא יאוחר מ- 31 בינואר, 2006, על שר התקשורת לפתוח לתחרות 20% לפחות, אך לא יותר מ- 60% משירותי הדואר בתחום השמור, על פי אומדן, ואפשרות לפעול על פי היתר או לקבל רשיון מיוחד למתן שירותי דואר כמותי. שר התקשורת – בכוונתנו החל מה- 31 בינואר לתת היתרים לחלוקת דואר כמותי. לשם כך רצינו, ומבקש שר התקשורת ושר האוצר, כי הסמכות משותפת לשניהם, לקבוע אגרה עבור קבלת היתר כזה.
לאה ורון
מי שר התקשורת עכשיו?
אמנון כהן
אברהם הירשזון.
ברוריה מנדלסון
כיום ישנן כבר תקנות, ושמן המדויק – תקנות רשות הדואר, תשלום בעד היתר. זה ההיתר המסורתי שהיה. אנחנו עושים תקנות חדשות בגלל המלצת משרד המשפטים שאמרה – בגלל שהסמכות להתקין את התקנות עכשיו היא של שני השרים, ולא כמו שהיה בעבר, שזה שר התקשורת, באישור שר האוצר, לפי חוק יסודות התקציב, ועל כן – לעשות תקנות חדשות. אבל כל השינוי פה הוא הוספה של אגרה בעד היתר כללי. כל השאר זה סעיפים שכבר היו - -
היו”ר אמנון כהן
מי משלם את האגרה?
ברוריה מנדלסון
גוף שמבקש לפעול לחלוקת דואר כמותי, צריך לשלם אגרה.
היו”ר אמנון כהן
ובמקום שרשות הדואר, שהיתה, שתחלק – יהיה גוף נוסף - -
ברוריה מנדלסון
גופים נוספים, שיתחרו בדואר.
נגה רובינשטיין
בעת הפתיחה לתחרות, הגופים הפרטיים ישלמו את האגרה שאנחנו מביאים כאן - -
חיים כץ
וכמה הדואר ישלם?
ברוריה מנדלסון
הדואר יקבל רישיון כללי. בשלב זה - -
חיים כץ
כמה זה יעלה?
ברוריה מנדלסון
לא עולה לו, ככל הידוע לי.
חיים כץ
זאת אומרת – יש לו יתרון ביחס לגופים החדשים שנכנסים לתחרות.
נגה רובינשטיין
ההגדרה של חברת הדואר - -
היו"ר אמנון כהן
אני רוצה לדעת – איזה סוג של דואר,
ברוריה מנדלסון
אנחנו מדברים על הדואר הכמותי, דואר שנשלח בכמויות גדולות. לא משקי בית אלא עסקים, בעיקר. יש לנו כל מיני תחומים שייפתחו לתחרות. לא כל הגופים הגדולים, אלא תחומים מסוימים.
רונן רינגולט
מה זה דואר כמותי? זה אותו דואר שנשלח בכמויות גדולות עבור לקוחות עסקיים גדולים. "סלקום" ששולחים למנויים הביתה, זה דואר כמותי. ההיתר אומר שחלק מתחום הדואר הכמותי ייפתח לתחרות. החלק הזה מוגדר על ידי סגמנטציה של לקוחות, כאשר לחלקם – לאותם בעלי היתר יהיה מותר לתת את השירותים, וחלקם – לא. אותו חלק שלא – יהיו הגופים השמורים של רשות הדואר, דה פקטו.
חיים כץ
מה מרוויח הצרכן מזה?
ברוריה מנדלסון
שתחומים מסוימים נפתחים לתחרות.
היו"ר אמנון כהן
יהיה יותר זול לקבל את הדואר?
חיים כץ
מה מרוויח הצרכן, האדם הבודד?
ברוריה מנדלסון
למי אתה קורא "צרכן"?
חיים כץ
זה שמקבל את המכתב.
נגה רובינשטיין
יש צרכן, שהוא חברת "סלקום", ויש צרכן שהוא - -
חיים כץ
אני רוצה לדעת אם יש גופים שהולכים לתמרץ אותם. אם זה גופים כמו שהם אומרים, "סלקום", לדוגמה, גופים של דואר כמותי – אז אני רוצה לדעת אם יש פה חברים כמו שמקובל בהפרטה, שתמיד יוצאים אנשים מרוויחים פתאום, כמו ב "עשות אשקלון" וכיוצא בזה. אז אולי גם פה מישהו הולך לקבל פריבילגיה על חשבון עובדי הדואר. זה מה שאני רוצה לדעת.
היו”ר אמנון כהן
לפי החוק הקיים – עד היום מי שפיזר את כל הדואר זה רשות הדואר. מה יקרה עם אותם אנשים שעבדו בדואר ובעקבות הפתיחה לתחרות עם גופים אחרים - כמה יהיה מספר העובדים שילכו הביתה, או יצאו לפנסיה. מי מטפל בזה?
ערן ניצן
אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. כמו שקבוע בחוק, יש סדרה שלמה של הסכמים שהיוו תנאי של חתימה של שר האוצר ושר התקשורת. החתימה על ההסכמים שמייד נפרט אותם, אפשרו את החתימה על הצווים שחתמו עליהם, והכניסו למעשה את החוק לתוקף ואת ההפיכה של הרשות לחברה. יש סדרה של הסכמים, הן הסכמים בין ההנהלה לעובדים, והן הסכמים קיבוציים, וגם הסכמים יחד עם משרד האוצר, הסכמים תקציביים, שבמסגרתם משרד האוצר משתף תוכנית פרישה של עובדים ביחד עם רשות הדואר וגם מסייע ומעמיד ביחד עם העובדים וההנהלה רמת הון עצמי כזו שמאפשרת לחברת הדואר מהיום הראשון להפעיל את ה - -שלה בצורה שהצדדים שחתמו על ההסכמים – נראית סבירה. במסגרת ההסכמים האלה, יוכלו כל הצדדים - -
היו”ר אמנון כהן
נעשו הסכמים בין העובדים לבין האנשים - - ?
אבי הוכמן
נחתמו הסכמים בין נציגות העובדים, דרך ההסתדרות, ההנהלה, והגורמים המתאימים באוצר.
היו”ר אמנון כהן
כמה עובדים יצטרכו לפרוש, כך או אחרת?
אבי הוכמן
על פי ההסכמים – 450 עובדים יפרשו במהלך שלוש שנים מרשות הדואר.
היו”ר אמנון כהן
יכול להיות שהם ייקלטו בחברות החדשות? האם יש הסדר כזה?
אבי הוכמן
אני לא יכול למנוע מעובד פורש להיקלט - -
היו"ר אמנון כהן
האם יש הסדר במידה ומישהו יזכה במכרז, שיתנו לו את הזכייה בכך שהוא יחויב בהעסקת אחוז מסוים של עובדים שעבדו בדואר?
אבי הוכמן
אין קשר כזה.
אמנון כהן
איך ההתקשרות מתבצעת?
ברוריה מנדלסון
כל מי שרוצה, ועומד בקריטריונים – יכול לקבל.
היו”ר אמנון כהן
אז בהיתר ניתן לקבוע שמי שרוצה – יצטרך להעסיק כך וכך עובדים, שכך וכך עובדים חייבים להיקלט בגוף הקיים, למשל. זו אחת האופציות. אבל אתה אומר שיש תהליך עם ועד העובדים, סיכמת, הכל מגובה בתקציב, מי שיפרוש – יקבל פיצויים, מי שלא יפרוש – ייצא לפנסיה לאחר כמה שנים, הכל מוסדר.
אבי הוכמן
בעניין זכויות העובדים, זכויות הפנסיה, הפרישה – הנושאים האלה - -
חיים כץ
תקציבית או צוברת?
אבי הוכמן
חלק מהעובדים הם על פנסיה תקציבית, וחלקם – בפנסיה צוברת.
חיים כץ
יש ערבות מדינה על הצוברת, שיממנו? ואם הדואר, לצערנו, בעקבות זה – יפשוט את הרגל, מי ייתן את הכסף לעובדים?
אבי הוכמן
אין סיכום של ערבות המדינה בנושא הפנסיה.
חיים כץ
זאת אומרת שלא עיגנתם מספיק את ההסכם. אני, לצערי, מניסיוני הדל, נתקלתי במקומות שלא עיגנו פרישה והתברר שהגוף המפריש לא יודע לשלם לאלה שפרשו. אנשים יוותרו בביתם למספר שנים לא מועט, בלי לקבל משכורת.
אבי הוכמן
אני רוצה לומר שבהסכם שנחתם – חברת הדואר תפריש מדי חודש בחודשו - -
חיים כץ
כל עוד יש לה כסף.
אבי הוכמן
שאלת, ואני עונה לך – חברת הדואר תפריש מדי חודש בחודשו סכומים די ניכרים – סדר גודל של קרוב ל- 30% מהשכר הקובע, לצרכי פנסיה. כי אנחנו מפרישים גם את חלקם של העובדים בפנסיה.
חיים כץ
מגולם.
אבי הוכמן
הארגון לקח על עצמו מחויבות להפריש את הכספים האלה, כי הכספים האלה הם לא כספים שיישארו בידי הרשות, אלא יועברו - -
חיים כץ
דבר אחד מפריע לי בכל מה שאתה אומר לי עכשיו: ערבות מדינה, במקרה שהדואר לא יודע לשלם. אם יש ערבות מדינה, אז יש לזה כיסוי. אם אין ערבות מדינה, העניין לא רציני. היום זה בסדר. היום היית מונופול. מחר אתה בתחרות, הולך להתמודד מול שכר מינימום. לא תוכל להתמודד, לא יהיה לך כסף לשלם – 450 או 150 אנשים ימצאו את עצמם ששלחת אותם הביתה בזכותנו, אלה שיושבים כאן ויצביעו - ולא תדעו לשלם להם את המשכורת, אלא עד גיל 67, אלא אם יעלו את גיל הפרישה.
היו”ר אמנון כהן
כל מה שכרגע אנחנו צריכים לאשר זה את גובה האגרה לאלה ש - -
חיים כץ
זה בדיוק מה שאמרת – שאתה מאשר את גובה הפיטורין.
היו"ר אמנון כהן
דנו בזה כבר - -
חיים כץ
אבל אם הולכים לאשר אגרה שכפועל יוצא ממנה יפטרו עובדים, לא יעזור שום דבר – אתה הולך לפטר עובדים ולא עיגנו את זכויות העובדים.
ערן ניצן
אז אני רק אשלים את המשפט: העובדה היא שהמדינה לוקחת ומשלמת במסגרת ההסדרים הללו, למעשה – מעבירה תחת אחריותה את הפרסונל של רשות הדואר.
חיים כץ
התקציביים. לא הצוברת, התקציביים.
ערן ניצן
ישנו הסדר בין הרשות לבין המדינה כיצד מטפלים באנשים שפורשים. במסגרת ההסכמים, גם התקציביים, המדינה מזרימה לרשות - -
חיים כץ
תקציבית – בסדר. מה עם הצוברת?
ערן ניצן
העובדה היא שמשרד האוצר – שכל הסכומים שמועברים, מועברים לקרן שבדיוק משמשת לצרכים הללו.
חיים כץ
אתה לא עונה למה שאני אומר לך: אני רוצה שתסביר לי למה המדינה לא נותנת ערבות כספית לפנסיה הצוברת. התקציבית – אין בעיה. המדינה תשלם, זו חובתה. הפנסיה הצוברת זה הדואר, והדואר לא ישלם, כי אין לו. הוא רוצה לשלם – לא יהיה לו. מה יהיה מחר בבוקר? כשלאותו אדם לא יהיה – הוא יבוא אליך? אתה תחייך לו.
היו”ר אמנון כהן
הוא מתכוון שלא יהיה מצב כמו בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים – שלפנסיונרים האלה - -
ערן ניצן
ביום הראשון - - את החברה, עם איזשהו הגיון מסוים, שמקובל על כל הצדדים המעורבים.
היו"ר אמנון כהן
מי נמצא פה מטעם ועד העובדים?
רונן כארזי
אנחנו דנו פה שלוש שנים על החוק הזה, להבטיח דבר אחד: את זכויות הפנסיה, קודם כל. אני מחזק את ידי חבר הכנסת חיים כץ. לגבי העובדים שעבדו במשרד התקשורת בפנסיה תקציבית, כשהפנסיה שלהם לא היתה מובטחת – ואמרנו שזה יהיה התנאי להעברת החברה. מעבר החברה היה אמור להיות ב- 1.1.2004. אנחנו היום אחרי 1.1.2006. אנחנו חתמנו על הסכם המעבר ב- 7 לדצמבר כאשר אנחנו מחויבים לגבי תעריפים - - . מה שקורה בשטח - אי אפשר להפריד הון ושלטון. אי אפשר להפריד, כי הבטיחו לנו תעריפים. מה שקורה הוא שהמתחרים שלנו כבר פנו ללקוחות הגדולים. קושרים אותם לטווח הארוך. זאת אומרת – אנחנו הסכמנו על הוצאת 500 עובדים, 450 עובדים. אני אומר פה מה שאמר חיים כץ. זה ממש כך, בדיוק. כל הפנסיה התקציבית אפילו – הסכמנו לוותר על חצי דרגה של העובדים, כסף של העובדים בתוך הקופה הזו. ההנהלה צריכה לשים חלק, והאוצר – חלק קטן. מה שאומר חיים כץ, בעצם – שבעצם כל ההסכם הזה מבוטל. אין הסכם, אפילו לתקציבית. חיים כץ דיבר על הפנסיה הצוברת, אנחנו מדברים על התקציבית. הגענו לאיזשהו הסדר. מיצינו את מה שהיה צריך עם האוצר. שר התקשורת הבטיח שהוא ייתן לנו גמישות בתעריפים. אנחנו לא חוששים מתחרות. שיפתחו היום את כל השוק לתחרות. נתחרה שווה בשווה. זה לא שהידיים שלי קשורות באזיקים, והמתחרים שלי היום מחכים ל- 31 בינואר. חלק גדול מהלקוחות הגדולים, 70%, שהמתחרים שלנו יודעים לשבת עליהם – כמובן שהם מפעילים את העובדים על ידי – סליחה על הביטוי: "תאילנדים", ולנו יש עובדים שמאוגדים בהסכמים. כמובן שהעלויות שלנו יקרות. היום, התעריפים שלנו ידועים למתחרים שלנו. המתחרים שלנו קושרים את עצמם עם הלקוחות הגדולים לטווח ארוך. משרד התקשורת ב- 30 לנובמבר הבטיח תעריפים וגמישות בתעריפים. זאת אומרת – היום, אם יש מכרז, המתחרה יודע בדיוק מה אני אגיש. מה היתה הכוונה? שנהיה חברה, לחזק את החברה ולפתוח לתחרות. בפועל, מה יקרה? – בניגוד לחוק, אנחנו קודם כל ניפתח לתחרות, ורק אחר כך נהיה חברה. אז אני לא מבין. אם הם רוצים לעשות ארגנטינה ולרסק את הדואר – זו המתכונת. אותם המתחרים שלנו מחויבים באגרה של 3,000 שקל חד פעמי. אני, על כל משלוח, משלם 2% תמלוגים למדינה. ומה יעשו המתחרים? יחלקו בגוש דן, ואותו לקוח גדול, כדוגמת "סלקום", "פרטנר" או כל גוף כזה – הם יחלקו בגוש דן, יביאו את הפריפריה אלי, ואני מחויב לתת להם הנחה.
היו”ר אמנון כהן
מתי הדואר יהפוך להיות חברה במקום רשות?
ברוריה מנדלסון
ב-1 למרץ, 2006.
אמנון כהן
אז למה זה ייכנס ב - - ?
ברוריה מנדלסון
כי לפי הוראות החוק, סעיף 1ד (א)(1) קובע במפורש תאריך: "לא יאוחר מ- 31 בינואר, 2006".
נגה רובינשטיין
אין קשירה בהוראות החוק בין מעבר מרשות לחברה, למעט - -
היו”ר אמנון כהן
יושב ראש ועד העובדים אומר שיש פה איזושהי בעיה.
נגה רובינשטיין
מה הקשר בין הפנסיה של העובדים, שהיא סוגיה מרכזית - - לבין - -
היו"ר אמנון כהן
הם גם רוצים להתחרות, אבל הוא אומר שכאשר תהיה חברה - -
חיים כץ
אני אענה לך מה הקשר: היום אנחנו פותחים את הדואר לתחרות, ואני לא יודע מי מהציבור ירוויח מזה. האזרח הקטן לא ירוויח מזה. כמה מהחברים שלנו שמקורבים לשלטון – יקבלו כסף. יחד עם זה, בעקבות זה – אנחנו נפטר עובדים, ולא דאגנו שהם יקבלו את הפנסיה. אז הקשר המיידי בין פיטורי העובדים ובין זה שהחברים יקבלו כסף – הקשר יצוק אחד בשני. רוצים לסגור את הדואר? בסדר. אני לא חושב שעובדי הדואר יכולים לכפות את עצמם על המדינה. שתבוא המדינה ותגיד שלא רוצים דואר, שרוצים חברות. שיישבו עם העובדים, יעגנו את הזכויות שלהם - - עד האחרון, ויפתחו איזה חברה שהם רוצים.
היו”ר אמנון כהן
אני מבין, הנושא טעון. אני רוצה להבין: מה תהיה המשמעות אם ועדת הכלכלה לא תאשר היום את האגרה. מה יקרה ב- 1 לפברואר?
ברוריה מנדלסון
גופים שיעמדו בתנאי ההיתר יקבלו היתר ולא ישלמו אגרה, כי לא תהיינה תקנות.
קריאה
- - -
היו”ר אמנון כהן
המשמעות היא כך: אם ועדת הכלכלה היום לא מאשרת את גובה האגרה, את הסכומים, יהיה מצב, כי החוק אומר: בכל מקרה, ב-1 לפברואר - -
ברוריה מנדלסון
משרד התקשורת חייב לתת היתרים .
היו”ר אמנון כהן
זאת אומרת, המתחרים, בכל מקרה, כבר נכנסים לפעולה ב- 1 בפברואר, ושאלה היא רק אם הם ישלמו אגרה או לא. זה כל הסיפור.
חיים כץ
בנתונים האלה – שלא ישלמו כלום.
אסף כהן
רק תיקון אחד למה שאמר יושב ראש ועד העובדים: אני לא מכיר מצב שבו משרד התקשורת הבטיח לדואר גמישות בתעריפים. המושג "גמישות" הוא מושג משמעותי. על פי מה שיושב ראש ועד העובדים התכוון הוא מושג שאומר שהדואר, שהוא - - תחרות, יוכלו לקבוע את התעריפים כראות עיניהם. אנחנו מעולם לא אמרנו שאנחנו ניתן לדואר לפתיחת התחרות גמישות תעריפים. נאמר שייקבע מערך תעריפים כזה שלוקח בחשבון את זה שהדואר מתחיל בתחרות מול מתחרים. ההבהרה הזו חשובה לי.


עכשיו נחזור לשאלה של מה המשמעות של אי תשלום אגרה. בעצם, למה נועדה האגרה? היא נועדה לכסות את ההיערכויות המנהליות שכרוכות בזה שמישהו מגיש בקשה ומקבל היתר, צריך לבדוק אותו, לדעת מי הוא, ולהעניק לו את ההיתר. אנחנו נותנים היתרים גם בתחומים נוספים, בתחום התקשורת. עשינו חשבון וביססנו את זה על הערכה לגבי היקף העבודה שהוא כרוך באישור מתן היתר למבקש, ואנחנו חושבים שהסכום שהוצג פה הוא סביר. האגרה לא נועדה להוות מחסום כניסה ולא לממן את כל פעילותו של משרד התקשורת, ולא עלויות תמלוגים או דברים מהסוג הזה, ובנסיבות האלה – אנחנו חושבים שהסכום הזה הוא בהחלט ראוי. הוא כפול מהאגרה שמקבלים עד היום בעלי ההיתרים שיכולים לחלק דואר שמחירו הוא מעל פי 4 וחצי ממחירו של בול רגיל. יש היום עשרות בעלי היתרים כאלה, ששילמו סכום של 2,000 ומשהו - -
ברוריה מנדלסון
640 היום. מוצמד.
אסף כהן
ופה אנחנו חושבים שבכל זאת ההיתר הזה מחייב יותר עבודה בלבחון מי הוא בעל ההיתר.
היו”ר אמנון כהן
רשות הדואר- ישבתם עם ועד העובדים, הגעתם להבנות, להחלטות – כל מה שאתה אומר, שיפרשו העובדים. זה בתיאום עם הוועד? זה מסודר?
אבי הוכמן
אני רוצה לחדד את הנקודה. באשר להסכמי הפנסיה, הסכמי השכר – על זה יש לנו הסכמה ויש חתימה. אנחנו צריכים לזכור שיש לנו מספר תנאים שצריכים להתחייב להם, ערב הפתיחה לתחרות. עדיין, מבחינתנו, כרשות הדואר, אין לנו תשובה. זה היה גם, מבחינתי, אינפורמציה שהועברה לנציגות העובדים ברקע, לקראת החתימה על ההסכמים.


אני רוצה להתייחס לנושא הזה בשני מישורים עיקריים. אחד, המישור של ההיתר עצמו, שנמצא כרגע על שולחן הוועדה, לדיון, ודבר שני זה הנשאים הנוספים שהוזכרו כאן. באשר להיתר – אני רוצה לומר שאנחנו, כרשות הדואר, כיתר עם ישראל, קיבלנו את טיוטת ההיתר והגבנו אליה. העברנו הערות. אנחנו, כרשות הדואר, כפי גם נאמר קודם - אין לנו התנגדות עקרונית לפתיחת השוק לתחרות. מה שאנחנו מבקשים – שהתנאים יהיו הוגנים וזהים לשני הצדדים. החלק שנפתח כרגע לתחרות – אנחנו מדברים על היקף שוק של 200 מיליון שקל. האגרה המוטלת על החלק הזה היא סדר גודל של 5,000 שקל לבעל היתר. נניח, כמה שנניח, יהיו בעלי ההיתר – אז אנחנו יכולים לעשות את החישוב בהתאם, ולהשוות את זה על מה שמוטל על רשות הדואר. ברשות הדואר החובה הרבה יותר גדולה. קודם כל - אנחנו מחויבים בשירות אוניברסלי, שיש לזה עלות. לכן אנחנו חושבים שמן הנכון שהאגרה שתוטל על המתחרים תהיה אגרה שווה בגודלה מבחינה אחוזית למטלות, לאגרות או למספרים שרשות הדואר מחויבת, בכל ההסכמים. לדוגמה – אנחנו מחויבים בתמלוגים. יש לנו הסדרים נוספים עם המדינה בעניין הזה. אנחנו גם כתבנו את כל הדברים האלה למשרד התקשורת, כי הגבנו בצורה פורמלית להיתר. הגשנו את ההערות שלנו, כך שכל מה שאני אומר הוא לא איזשהו משהו חדש או איזשהו צורך, אלא דברים שנכתבו על השולחן. לכן אני חושב שמן הראוי להטיל אגרה בגובה האחוזי ששווה לאחוז שרשות הדואר משלמת למדינה בגין אותו היתר, שהוא יותר – כי אני חייב לתת גם שירות אוניברסלי.
היו”ר אמנון כהן
בזה עוד נדון. לי חשוב לדעת – העובדים, מה יהיה אתם?
אבי הוכמן
אמרתי – יש הסכמים.
חיים כץ
העובדים לא מגובים.
אבי הוכמן
יש הסכמים חתומים שהמדינה היא צד להסכם.


באשר לשאלה על ערבות – אין ערבות. יש הסכם שהמדינה מזרימה מאות מיליוני שקלים לקופת הפנסיה של העובדים, שזה הבסיס לחתימה על ההסכם עם העובדים. התנאים האחרים שהם תנאי הכרחי מבחינת האיתנות הפיננסית עדיין לא מוסדרים, וצריך להסדיר אותם.
היו"ר אמנון כהן
כמה זמן ייקח לך להסדיר את הנושא הזה?
אבי הוכמן
זה לא תלוי בי, אני מוכן – היום.
דניאל בנלולו
האוצר לא נותן את ה - - הזו. יש הסכם סגור בינו לבין ועד העובדים.
היו”ר אמנון כהן
אתם כנראה תצרכו להפעיל את הנושא בלי האישור של הוועדה.
אסף כהן
אני לא חושב שהמתחרים יתנגדו לזה שהוועדה לא תאשר את האגרה.
קריאות
- - -
היו”ר אמנון כהן
מדינת ישראל רוצה תקציב, שיטילו אגרות, אבל אנחנו רוצים שמדינת ישראל, משרד האוצר, לפני שהוא רוצה לקחת כסף – שיסדיר את הנושא וייתן ערבות לעובדים האלה, שמחר, אם לא ייצאו בהפגנות, ראינו כבר מה קורה ב "ביקור חולים", שאנשים שם בוכים, אין להם מה לאכול. שלא נגיע לאותו מצב גם בדואר. לכן, אני בעד שנגבה כסף, בעד להסדיר את הנושא הזה, ולכן, אם כל כך חשוב לאוצר, למשרד התקשורת, להסדיר את הנושא – אנא מכם. שבוע, בבקשה, או עד 1 לחודש. אני מתחייב שברגע שיגיעו לי שהגיעו להסדרים ויש ערבות מדינה – תוך שעתיים יהיה דיון פה ואני מאשר את התקנות האלה. אני רוצה להסדיר את זה, שיהיה ביטחון לאנשים, לעובדים שנתנו את חייהם למען המערכת, וכרגע רוצים להפריט. זה מצוין, אבל אנחנו רוצים לשמור על האנשים האלה, או שתתנו – מי שייכנס לשוק, שיתחייב לקבל כך וכך עובדים. שייקחו את הכי הטובים מביניהם, לא את כל העובדים, שמתוך 450 עובדים, 400 או 300 נניח ייקלטו במערכות אחרות. תהיה בעיה של 100-150 עובדים. ייתכן שצריך לעשות איזושהי התניה -
ברוריה מנדלסון
אי אפשר לחייב את זה.
היו"ר אמנון כהן
אני לא יודע. אנחנו דואגים לעם ישראל.
חיים כץ
אם תעשו מכרז - - אתם יכולים לחייב.
ערן ניצן
העובדה היא שההסכמים חתומים בין ההנהלה לבין ההסתדרות, ובין משרד האוצר. העובדה היא שההסכמים האלה לא קיבלו רק את ברכת ואישור השרים, אלא גם את ברכת הזה. התקצוב של ההסכמים האלה שייך לוועדת הכספים, אז הסוגיה הזו סגורה. זה אושר בבית הזה, וכל הצדדים היו שלמים אתו.
היו"ר אמנון כהן
לא שלמים, לא עד הסוף. אין ערבויות.
ערן ניצן
יש משמעות כשאתה עושה סיכום של הסכם – אתה חותם. ואז כנראה אתה שלם אתו. מי שעכשיו עושה את הקשר ואת - - לבין תנאים נוספים להסכם, עושה את הקישור הלא מדויק. קודם כל – ההתניה הזו מגוחכת, כי - - . גם לא תביא למצב שבו האוצר יביא ערבות.
ראובן כארזי
הם מתעלמים בכל ההסכמים האלה שיש לי החלטה, גם של משרד התקשורת. אולמרט הקים ועדה ציבורית שהיתה צריכה לסיים את עבודתה במרץ 2006. אנחנו ישבנו בוועדה הזו כדי שיהיה לנו מספיק זמן לגמישות במחירים האלה. אני מודיע לכם – ממרץ 2005 ועד היום, היא לא סיימה את עבודתה. זאת אומרת – הלקוחות שלי כבר קשורים אצל המתחרים, והם רוצים שאני אמשיך לחלק בפריפריה. אני הודעתי פה – יש סכסוך עבודה. נפתח השוק לתחרות- אני מחלק איפה שהמתחרים מחלקים. אני לא מחלק לא במחנות צה"ל, לא בפריפריה, לא ביו"ש – שם אני מפסיד כסף.
חיים כץ
קודם כל – אני שמח שהאוצר וההסתדרות חתמו על הסכם. אבל, מאחר ואני יודע שבאוצר יושבים אנשים מבינים, ובהסתדרות פחות מבינים, אז כנראה שההסכם הזה לא מכוסה מספיק. אם האוצר, שכוונתו טובה, צריך לתת ערבות מדינה, שייתן ערבות מדינה. בי"ת – אני לא מתרגש שלא ישלמו את האגרה. אם אנחנו נותנים מתנות, אז בואו ניתן מתנות מלאות. סכום האגרה הוא אפסי ביחס לעלויות האמיתיות שהדואר משלם על אותו הדבר. אם אנחנו נותנים מתנות – בואו ניתן לחברות שמקבלות את המתנה. נותנים להם גם את אזור החלוקה הקל, נותנים להם אגרות נמוכות, בואו ניתן להם הכל בחינם. או, אם אנחנו פותחים את זה לתחרות – נגיד שהדואר מחלק רק באזורים שהחברות מחלקות. אתה לא משאיר לו את המרחקים הגדולים, את הסיכונים. שם אין חלוקת דואר במדינה, אלא אם לא משלמים שום דבר, או מקבלים בונוס.


לחילופין, כל אלה שמשלמים אגרה מסוימת – הדואר ישלם את אותה אגרה. הוא לא ישלם 2% על כמות, שזה יוצא פי שמונה מאותה חברה. זה פשוט לא רציני. אי לכך – אנחנו נצביע נגד שהמתחרים ישלמו את האגרה. אנחנו ניתן בלב קל נותנים מתנות? ניתן בלב קל, וניתן הכל.
דניאל בנלולו
אדוני היושב ראש – אני רוצה לומר דבר פשוט. היו פה, בוועדת הכלכלה, כל כך הרבה שעות דואר, ויש לי הרגשה שהאוצר והתקשורת רוצים לחבל ברשות הדואר. מדובר בחברה – שתהיה חברה, 7,000 עובדים. אנחנו, לאט לאט, מאשרים כל מיני סנקציות על מנת לפגוע בעובדים. רשות הדואר, ואני אחד שמכיר את הרשות – רוצה לפתוח לתחרות, אבל תן להם גם להיכנס לתחרויות: גם בתעריפים, גם בדואר כמותי, בכל הדברים. אי אפשר היום לבוא ולכבול את ידיה, לומר לה – את תמשיכי לחלק, בכל מדינת ישראל, והמתחרים שלך יחלקו רק במקומות מסוימים. אני אומר לך יותר מזה – המתחרים לוקחים את הכמות, מביאים את זה בדלת האחורית למיון בתל אביב, מקבלים הנחות, ומוכרים - -
היו”ר אמנון כהן
כמה זמן התקיים פה דיון בנושא הדואר?
דניאל בנלולו
אנחנו פה למעלה משנתיים. מתחילת הקדנציה.
היו"ר אמנון כהן
ואתה יודע שהממשלה שלך, שהיתה גם אתנו, יחד, אתם אישרתם את השוק לתחרות, וכל הסיפור הזה?
דניאל בנלולו
אישרנו.
חיים כץ
קורה שבן אדם טועה.
דניאל בנלולו
כל מה שאישרנו היה בכפוף לערבות מדינה מהאוצר, בכפוף להסדר עם ועד עובדים. - -כאשר תהיה פתיחה של רשות הדואר לחברה, הכל יהיה סגור ומסוכם עם העובדים ועם ההנהלה. הדברים האלה הם חד צדדיים, כנראה. משרדי הממשלה רוצים לעשות רק מה שהם מבקשים. הם לא מתייחסים לסיכומים הישנים שהיו לנו כאן, שהתקבלו כאן, בוועדה, עם היושב ראש הקודם. לכן, אדוני היושב ראש –אני מבקש לא לאשר להם שום דבר היום.
היו”ר אמנון כהן
תצביע נגד, אני אאשר. אני מבקש ממשרד האוצר והתקשורת לשבת עם ועד העובדים, לסכם את הדברים. אני מקווה לקיים עוד דיון תוך שבוע, עשרה ימים- אבל אם תגידו לפני כן שזה בסדר, לפי לוח הזמנים, כי ב- 1 לחודש זה כבר יוצא לדרך, אני אחראי ואני אומר: אם יש הסכמה תוך שעתיים – שלוש, יום –יומיים, אני מכנס דיון מיוחד בשביל לאשר את התקנות הללו לפני ה- 1 לחודש. אבל מצדי, עוד שבועיים בערך, אקיים דיון על מספר נושאים, ואכניס לסדר היום. אבל לא אוכל לאשר, אלא אם כן תביאו לפה את כל הסוללה, כי אני רואה את ההליכים, מה קורה כאן. לכן צריך לבוא באופן אמיתי, שוב – כדי שלא נגיע לאותו מצב של הפנסיונרים מ "ביקור חולים", כשאנו מחפשים את הדרך ומתחננים לגבי אנשים שנתנו את חייהם וטיפלו באנשים.
ערן ניצן
העובדה היא – ואני אומר את זה כאן, לפרוטוקול, בשם משרד האוצר - אני לא חושב שהעובדים מתכוונים לפתוח את ההסכמים שכבר נעשו.
חיים כץ
ודאי. הם רוצים ערבות מדינה. הם אומרים שהסתדרות התבלבלה. היו עסוקים ב - - , ולא ייצגו את העובדים כראוי.
היו"ר אמנון כהן
אני מודה לכם, הישיבה נעולה

הישיבה ננעלה בשעה 13:45

קוד המקור של הנתונים