PAGE
ועדת הכספים
14
20.12.2005


הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
‏יום שלישי, י"ט בכסלו התשס"ו (‏20 בדצמבר, 2005), שעה 17:45

1.
הופעת ראש עיריית נשר בעניין הבקשה להארכת הרשאות לכרייה וחציבה לבעלי הרשאה קודמת עפ"י סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

יצחק כהן

אבשלום (אבו) וילן (מ"מ)

דוד עמר
-
ראש עיריית נשר

פרדי מלי
-
מ"מ ראש עיריית נשר

יוחאי וינשטיין
-
מזכיר עיריית נשר

עו"ד אריאל פלביאן
-
יועץ משפטי, עיריית נשר

הלית מגידו

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אירית שלהבת
הופעת ראש עיריית נשר בעניין הבקשה להארכת הרשאות לכרייה וחציבה לבעלי הרשאה קודמת עפ"י סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951

יושב-ראש הכנסת ביקש ממני שאתן לראש עיריית נשר להופיע בוועדה בעניין הבקשה להארכת הרשאות לכרייה וחציבה לבעלי הרשאה קודמת על-פי סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, שהוועדה אישרה הבוקר. לפיכך אני מאפשר לראש עיריית נשר לומר דבריו, בבקשה.

הבנתי מיושב-ראש הכנסת שיהיה דיון חוזר על הנושא. נשאלת השאלה לצורך מה נדרשת הופעת ראש עיריית נשר עכשיו.

היות ולא הצלחת להופיע בוועדה הבוקר ויש לך טענות, אני מוכן לשמוע את הטענות. תגיד לנו מה לא בסדר, מה עשיתי לא נכון, אני פתוח לדיון. אם זה לא בלתי חוקי, זה אפשרי. אם עשיתי משהו נגד החוק אז פעלתי לא נכון.

פעלת גם נגד החוק וגם באופן לא מוסרי כלפי העיר נשר. מי שהחליט בישיבה הקודמת על מפגש בין הנהלת העיר ובין אנשי המחצבה זה אתה. דוד עמר, ראש עיריית נשר, עשה בדיוק מה שאמרת.

הגעתם להסכמה?

אני נמצא איתם בהליכים. יתרה מזו, יש מכתב של סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר והממונה על מינהל מקרקעי ישראל, שנשלח אליך ב-24 בנובמבר. אתה אפילו לא מצאת לנכון לענות. חודש ימים כמעט המכתב הזה נמצא אצלך ולא מצאת לנכון להתייחס אליו. ומה אמרת היום? לא, זה מכתב שיצא בלחץ. איזה לחץ? מי לחץ על מי?

לא אמרתי שום דבר על לחץ.

תגיד את זה שוב בבית-המשפט, ועוד איך. אני אחייב אותך.


שמעתי עוד לפני הדיון שהרב ליצמן יעשה מחטף בעניין המחצבה.

הוספתי את זה בסדר היום ב-10:00?

עשית את זה ביום אחרי שכל חברי מרכז הליכוד היו עסוקים עד שעה 3:00-4:00 לפנות בוקר.

במה זה שייך למרכז הליכוד?

אני מבקש שלא תפסיק אותי. הוא במתכוון מנסה להרגיז אותי, לפגוע בבריאות שלי.

חלילה וחס.

אל תגיד חלילה. אתה עושה את זה. תקשיב לי עד הסוף. כל מה שאתה עושה עכשיו זה רק דבר אחד – כשדוד עמר יתבע אותך בבית-המשפט תופיע ותגיד ששמעת את דוד עמר. אני מבקש שתקשיבו למה שאומר דוד עמר.


אחרי שוועדת הכספים החליטה את שהחליטה בישיבה הקודמת, הלכתי פעם נוספת לשר וביקשתי ממנו שיופיע אצלי בנשר. הוא עשה סיור נוסף. אמרתי לו שהופעתי בוועדת הכספים וציטטתי אותך, וציטטתי מכתב שמופנה לשופט ביין. הוא טוען שהמינוי שלו לא כולל את השיקולים הציבוריים.

לא כולל שיקולים ציבוריים, אלא רק חומר.

אני מבקש ממך, היות ויש רשימה של 20-30 מחצבות, אני מבקש להופיע בפני הוועדה. תאשרו את כל יתר המחצבות, פרט למחצבה שפועלת בנשר. אני מקווה שחברי ועדת הכספים, ביחד עם יושב-ראש הוועדה, כאשר יידעו על מה מדובר באמת אני מאמין בהיגיון, אני מאמין בשכל הטוב, אני מאמין ביושר, שלא יתנו לפגוע בעיר נשר.


זאת המחצבה היחידה בארץ שנמצאת בתוך עיר. בנשר יש 6 שכונות והמחצבה נמצאת בתוך העיר. אני כבר לא מדבר על 3,000 יחידות דיור שאפשר לבנות באותם שטחים. בצילומים האלה ניתן לראות שהמחצבה הגיעה עד גדר בית העלמין, בסמוך לקברים. תסתכלו על התצלומים. תדמיינו כיצד נפגעת משפחה שכולה כאשר גופה מורדת מהאוטו ובסמוך לה עוברות משאיות של אספלט ושל חצץ. למה? כי דוד עמר היה טוב ואיפשר לעשות שם ערימות? למה?


אני מחזיק בידי את מכתב המשרד לאיכות הסביבה. לא אני הזמנתי את המכתב. לפני שבוע 109 --- חשבו שאיזה מטוס עבר. ריבונו של עולם, מה עוד? ובנשר יכולים לעשות את זה. ההתרשמות שלי בסוף הפגישה, שמאחר ואנחנו לא מסוגלים לחיות עם מחצבה בתוך העיר יקבלו את בקשתנו. אם אני הולך עכשיו ליישוב, האמן לי, כל 25,000 התושבים ייצאו להפגין בכביש. כך אתם רוצים שיקרה? כך הם יעשו. עד כה לחצתי, עצרתי בעדם. היום כבר אינני יכול. אני שואל עצמי ולא מבין איזה חלום רע עובר על נשר.


עוד טרם החל הדיון בוועדת הכספים בעל המחצבה הסתובב ברחבי העיר ואמר: אני סומך על הרב ליצמן, הוא יעשה מחטף ויעביר את זה.

הוא אפילו לא מכיר אותי.

אני לא אומר את זה מתחת לשולחן.

זה בדיוק כמו שאני חבר של בוש. הוא לא מכיר אותי.

הכול נכתב בפרוטוקול.

נכתב גם מה שאני אומר. לא הכרתי את בעלי המחצבה עד הדיון הראשון שהתקיים כאן.

אמר לי בעל המחצבה שהרב ליצמן יעשה מחטף. התקשרתי לחבר כנסת מסוים ואמרתי: הרב ליצמן הרי לא יעשה מחטף, הוא יודע שמדובר כאן בנושאים חשובים.

האם עשיתי מחטף הבוקר?

ביקשנו מהמזכירה שיידחו את הדיון.

קודם כול, גם אם ביקשתם אני לא חייב. שנית, היא אפילו לא פנתה אלי ולא העבירה אלי את הבקשה. אני לא חייב להיענות לאף אחד שמבקש לדחות דיון. אתה מבקש ואני יכול להיעתר לבקשה או לא להיעתר לה. אבל במקרה הזה אף אחד אפילו לא העביר לי בקשה ולא הודיעו לי שהתקשרת בטלפון וביקשת לדחות. לא הספיקו להעביר לי את ההודעה.

היתה תאונה בדרך, 15 ילדים נפצעו, ולכן איחרתי. סגרו את הכביש. יצאתי מנשר בשעה 6:00 בבוקר. בדרך דיברתי בטלפון עם מזכירת הוועדה ליאת קרפטי והודעתי לה שאנחנו מבקשים לדחות את הדיון.

לא הספיקו להודיע לי.

נכחתי בדיון. הם לא קיבלו את ההודעה. רק בתום הדיון, כאשר הגעת, שמעו שיש לך התנגדות.

אין דבר כזה. מייד כשנכנסתי אמרו לי לצאת החוצה.

כי נכנסת בצעקה. נכנסת בסערה והתחלת לצעוק עלי.

מה, אני מהרחוב? כך מדברים אתי?

עם כל הכבוד, כפי שאזרוק את חבר הכנסת וילן אם ייכנס באמצע דיון ויפתח בצעקות ויפריע לוועדה, כך נהגתי גם אתך.

אתה לא תזרוק אותי. תקשיב לכל אחד. לא יעזור לך שום דבר. אתה תקשיב לי. אחזיק אותך כאן עד 1 בלילה, עד שאגמור. אתה חושב שתגרום לי נזק ואתן לך לצאת כך חופשי?

לא עשיתי לך כלום.

ועוד איך. אתה תפרנס את חמשת הילדים שלי. אגיד כל מה שכואב לי. אני נמצא כאן משעה 10:00 בבוקר, ומשעה 6:00 אני על הרגליים. מחר יהיה לי אירוע מוחין בעקבות זה. תתבייש, זה מה שאני יכול להגיד לך.


יש כאן מכתב מסגן ראש הממשלה, שאומר: לאשר, בלי נשר. אז תאשרו את מה שכתבו במכתב. אתם שלחתם אותי למשא ומתן, להידבר עם אנשי המחצבה. נפגשתי איתם לשתי ישיבות כבר ושלחתי לכם את מכתב השר.


מה קרה? ידעתם שאתמול הליכוד בחר את מנהיגו, וידעתם שהיום למפלגת העבודה יש ועידה. אף חבר כנסת לא נמצא כאן. אנחנו רואים שיצא בפועל בדיוק מה שאמרו עוד לפני הדיון: תיזהרו, חבר הכנסת ליצמן יעשה מחטף. כך היה, הוא עשה מחטף.


אני כבר 20 שנים ראש עיר, אני לא אחד מהרחוב. התקשרתי באמצע הנסיעה ודיברתי עם הפקידה ליאת. ביקשתי שתתן לי לדבר עם חבר הכנסת ליצמן והיא אמרה שעדיין לא הגיע. אחר-כך ביקשתי שתתן לי לדבר עם מר טמיר כהן והיא אמרה שעדיין לא הגיע. התקשרתי פעם נוספת וביקשתי שתגיד לוועדה שאנחנו מבקשים לדחות את הדיון בבקשה.

המכתב של השר אולמרט לא היה מונח בפניכם בישיבה, נכון?

סליחה, מי שביקש מאתנו להצביע על הכול כחבילה אחת זה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. המכתב נמצא אצלו כבר 6 שבועות כמעט. למה הוא לא בא אלינו? אני לא ידעתי שום דבר על קיום המכתב. לא היו לנו שום כוונות רעות.

התקשרו אלי חברי כנסת ואמרתי להם: הכול ייגמר בסדר כי יש מכתב מסגן ראש הממשלה והממונה על מינהל מקרקעי ישראל.

הממונה על מינהל מקרקעי ישראל היה בישיבה וביקש לאשר הכול ביחד. לא רק זה, חבר הכנסת חיים אורון שאל אותו האם הוא מדבר על כל החבילה הראשונה. הוא אמר: כן, אני מדבר על זה, ובנפרד הוגשו בקשות לעוד 4 מחצבות חדשות. כך נאמר כאן.

הממונה על המינהל בעיני זה השר. אם חזר בו ממכתבו אין לי בעיה, הוא שר בישראל.

אבל אנחנו לא הכתובת. לדעתי אתה טועה כאן.

רק אתם הכתובת. רק אתם יודעים שהממשלה עשתה עוול. למה מיהרתם?

יש לנו אפשרות אחת, לדחות או לאשר. אתה 20 שנה ראש עיר, אני רק 17 שנה בכנסת. לנו יש אפשרות אחת. כך קורה כאן אין-ספור פעמים. יושבת אתנו היועצת המשפטית והיא יכולה לאשר. הוועדה יכולה להגיד לשר: לא נצביע בעד הבקשה אם לא תוריד 3 מחצבות. אז השר יכול להגיד שהוא מושך הכול, או להגיד שהוא מגיש בקשה חדשה.

לכן הבאתי את המכתב הזה. לכן הלכתי לשר אולמרט.

אבל מה הוועדה יכולה לעשות?

אתם לא רוצים לשמוע. אתם רוצים להרוס את דוד עמר.

אתה לא מבין את הפרוצדורה. הנושא עמד על סדר היום, כולם ידעו, כולם הגיעו. נציג הממשלה הבכיר שהיה כאן, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, אמר לנו כך, ולפי זה הצבענו. עכשיו אתה אומר שהיתה טעות, שהוועדה לא היתה מודעת למכתב של השר אולמרט. הדרך בה אתה יכול לפעול, ללכת לשר ולבקש שיגיש הצעה אחרת לוועדת הכספים.

הוא פנה.

הוא לא פנה.

השר במכתבו ביקש לתקן את הבקשה שלו. רק הוא מוסמך לתקן את בקשתו. הפה שהתיר הוא שרשאי לאסור.

אבל מישהו צריך לפנות אליו.

היום התקיים בוועדה דיון בבקשה שנחתמה על-ידי השר אולמרט ב-9 ביוני 2005. הוא הגיש לכם את הבקשה וחתם עליה.

לא מגיע לי שתגנו עלי?

אתן לך לדבר אחר-כך.

חיכיתי לך מ-6 בבוקר.

ניהלתי כאן ישיבות משעה מוקדמת בבוקר. אני רוצה להבהיר לכם את הדברים למען הסדר.

אני לא מרגיש טוב.
טפשים בליכוד ובמפלגת העבודה – הוועדה הכי חשובה בכנסת לא נמצאת בידיים שלהם.

אני שמח שאתה נותן "מחמאות" למפלגות הגדולות. מכך אני מבין שאתה תומך ביהדות התורה. אני יכול להגיד לך, האות שלי היא "ג".


אני רוצה להתייחס לסדר הדברים.

תן לי קודם לגמור.

אתן לך אחר-כך להגיב על מה שאמרתי.

תן לי רק לגמור, עוד רבע שעה, עוד שעתיים, מתי שאני אסיים.

לא.

גמרת עם הבריאות שלי, גמרת עם החיים שלי. מה חשבת, שאני אתן לך? תקשיב לי עד הבוקר אם צריך.

לא.

בישיבה הקודמת הבהרתי לוועדה שדיברתי עם השר. אז, כפי שכתוב בפרוטוקול, חבר הכנסת גלעד ארדן אמר לי: למה לך? שהשר יכתוב מכתב. הלכנו לשר והבאנו ממנו מכתב, בו כתב דבר פשוט: לחלק את זה לשני חלקים.

אנחנו לא יכולים לחלק. יש לי הרבה כבוד למר דוד עמר, אבל אני רוצה להגיד לעורך-הדין של העירייה, אתה מטעה אותו. אין לנו סמכות. ישבתי כאן במיליון העברות תקציביות, ותשאל את היועצת המשפטית היושבת מאחור.

לשר יש סמכות?

כן.

אז הוא עשה את זה.

תסלח לי, הוא לא עשה את זה.

כשהשר רוצה להקשיב הוא מביא בקשה חדשה ואז הכול עובר. אם השר היה עושה את זה הבוקר כך היה קורה.

אבל המחצבה לא חוקית, אין לה רשיון ולא כלום.

השר מגיש בקשה ואנחנו יכולים לאשר או לדחות.

השר יכול לתקן את הבקשה.

הוא לא תיקן. זה שטויות. יש גבול לכל הדברים הללו. גם אני יודע לצעוק. הוא לא יפגע בכבוד הוועדה.

אני אפגע בך, לא בוועדה אלא בך. פגעת בחיים שלי, פגעת בבריאות שלי.

אתם לא יודעים מה אתם אומרים.

זה על המצפון שלך כי פגעת בעיר נשר.

תעכבו את ההחלטה. אל תניחו אותה על שולחן הוועדה.

חבר הכנסת הרב ליצמן קיבל את המכתב לפני חודש ימים.

השר הוא נציג של רשימה בת 19 חברים, במפלגת העבודה 21 חברים. התחייבתי בנוכחות מר דוד עמר שאצביע כאן בעד כל הצעה שהשר יביא, כמו טמבל, למרות שקיבוץ בית אלפא אמר לי שאני מנוול ולמרות שכפר גלעדי אמר לי שהוא לא מסכים, ולמרות שקיבוץ שלישי אמר לי כך. אמרתי: אצביע על ההצעה של השר, כי אנחנו לא צריכים לחתוך את כל העניין. אם השר יביא עכשיו הצעה חדשה, בלי נשר ובלי בית אלפא, אני מתחייב כעת שאצביע בעדה.

אז תעכבו את ההחלטה.

ביקשו רביזיה. אי אפשר.

אם תגיע בקשה חדשה של השר אפשר יהיה להצביע עליה.

אל תניחו את הבקשה על שולחן הוועדה.

אי אפשר, היא כבר הונחה וכבר הצביעו על הבקשה, הכול נגמר. גם אם הוא רוצה, הוא לא יכול לשנות עכשיו. יש חוק בכנסת.

אם השר אהוד אולמרט יביא לכאן בקשה, נוכל להצביע. פתאום נעשינו כאן אחראים על כל המדינה?

אנחנו עובדים על-פי פרוצדורה של תקנה שמביא השר. השר הניח בפנינו תקנה שלא כללה את מה שכתוב במכתבו. הוא הטעה אותך. אם השר אולמרט היה מוציא את נשר מהתקנה, כפי שהתחייב במכתב, הכול בסדר. אבל הוא הביא תקנה ולכן היא אושרה. הוא לא הוציא את נשר מהתקנה. אתם טועים. תשאלו את היועצת המשפטית של הוועדה.

אני שואל שאלה פשוטה. היושב-ראש קיבל מכתב מהשר אולמרט לפני חודש ימים. לפי מה שכולכם הסברתם לי כעת, השר פעל בניגוד להנחיות המופיעות במכתבו. אז תיידעו אותי.

אני רוצה להגיד למען הסדר, היו לי כמה ישיבות קודמות בוועדה. דנו גם על הדברים האלה, כולל חלוקה של הספר הזה לכל חברי הוועדה, עם כל הנתונים, וגם את המפה הזאת ראו כל חברי הוועדה. אין טיעונים חדשים. הבהרתי לכל חברי הכנסת לא פעם אחת: הכול או לא כלום. הלכתי באותה שיטה שחבר הכנסת אורון אמר עכשיו, קיבלתי את מה שהשופט ביין החליט. זה מה שהוחלט וזה מה שהובא לשולחן הוועדה. אני לא פותח, לא מתערב, כי אם אתערב אני לא יודע לאן נגיע.


בשבוע שעבר הזמנתי אלי את השופט ביין ואת עו"ד רחל זכאי-נוימן, היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל, וליבנתי את הבעיה. שאלתי למה הוועדה המקצועית הורידה השנה, כי הורידו השנה לטובתו, למה הכניסו שינויים בוועדה המעין-שיפוטית. הוא אמר: נכון שיש קצת הבדל, אבל תיקח את זה. לאור הפגישה עם השופט ביין בשבוע שעבר החלטתי להביא את הנושא מחדש לוועדה.


לא דיברתי עם אף אחד, לא עשיתי שום מחטף. הוספתי את זה לסדר היום שבוע לפני הישיבה, לא חצי שעה לפניה. ביום רביעי לפני שבוע פרסמתי את זה בסדר היום כרגיל והזמנתי את כולם, כולל מר דוד עמר. לא הסתרתי ממנו וזה לא בא בהפתעה, הזמנתי אותו לוועדה, לדיון היום. אם הוא בא או לא בא זה לא מענייני. אם היתה תאונה בכביש זה גם לא מענייני, הכול מן השמים.

השנה 500 נפשות בנשר חלו בסרטן. היה צורך להוריד שד לאישה צעירה שחלתה בסרטן. תסתכל על הסקר הזה.

אתה עוזר כאן להון, נותן למיליארדרים.

אני לא נותן למיליארדרים.


אני רוצה להגיד דבר אחד לפרוטוקול, פעם אחת ולתמיד. אמרתי לכולם שאני מתכוון להצביע על הכול, והזמנתי את כולם היום. את תוצאות ההצבעה היום לא אני תכננתי, לא גייסתי אף אחד. בנוסף לכך, גברת ליאת קרפטי לא הספיקה להודיע לי היום שביקשת לדחות את ההצבעה. יותר מזה, היום לא היה מיועד כלל להיות דיון, אלא רק הצבעות. לכן רבותי, אם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה רוצה להביא לי החלטה אחרת, נדון בה. הוועדה החליטה על-פי הבקשה שהיתה מונחת בפניה.

אני דורש, לא מבקש, אם אתה כן וישר עם דוד עמר ועם תושבי נשר תבקש שיתייחסו כאילו לא היה דיון.

מבחינה חוקית אני לא יכול לעשות את זה.

אתה יכול.

זה כנסת ישראל, ועדת הכספים.

הם רוצים 5 מיליון שקל.

זה לא עובד כך, זה לא אפשרי.

חבר הכנסת איוב קרא ביקש רביזיה מייד, על המקום.

כלומר דוד עמר צודק, זה מחטף.

זה קורה כל פעם.

אל תגיד לי כך. אני ותיק ממך בכנסת. כמה שנים אתה בכנסת?

הכתובת לכעס שלך, ולניסיון לשינוי המצב, נמצאת אצל השר הממונה על מינהל מקרקעי ישראל. יש לו סמכות להגיש לוועדה בקשה נוספת.

אבל מה תעשו עם ההחלטה שכבר נתקבלה?

זאת החלטת הוועדה. הוא לא יכול לחזור ממנה. עליכם לפנות כעת לשר אולמרט.

יש כמה ימים עד שהחלטת הוועדה מועברת לרשומות. שבינתיים השר אולמרט יגיש בקשה לדיון נוסף ואז בשבוע הבא זה יעבור.

אני אומר לך בכנות, לא עשיתי שום דבר חריג. נהגתי על-פי כל הכללים.

אם השר אולמרט יביא בקשה מתוקנת בלי נשר, היא תידון מחדש. זאת הצעה שלו, לא שלי. זאת צריכה להיות ההחלטה.

הוא צריך להביא הצעה.

הוא לא הגיש לוועדה בקשה אחרת. אתה לא מבין מה אתה אומר, למרות שאתה עורך-דין. כאשר שר או גורם אחר של המדינה פונה אלי ומגיש לי בקשה, אני דן בה.

חבר הכנסת וילן, חשבת שהבקשה הוגשה היום, אבל הבקשה הוגשה בחודש יוני.

מכתב זה לא מספיק.

אני יודע מה היה. השר אולמרט אמר שאת נשר הוא יביא מאוחר יותר. הוא אמר שיעשה עוד דיון במינהל ואחר-כך יביא את נשר. כך כתב השר אולמרט. אתה לא יכול להתעלם מהמכתב הזה.

אבל ראש המינהל היה כאן וביקש מהוועדה להצביע על כל הרשימה כפי שהיא.

על הבקשה המתוקנת, לא על הבקשה המקורית.

אתם צריכים לפעול באופן הבא: לבקש מהשר אולמרט לשלוח מחר בקשה מנומקת כחוק, כפי שהוא יודע לעשות, שהוא מבקש מהוועדה להרחיק את נשר. אז אפשר יהיה להביא את זה לדיון. חבר הכנסת ליצמן הוא לא הכתובת. אתם סתם מתנפלים עליו.

זה בדיוק מה שהשר אולמרט עשה ב-24 בנובמבר.

הוא לא עשה.

השר צריך להעביר לוועדה תקנה מתוקנת.

במשך חודש ימים לא התייחסתם למכתב של השר אולמרט. אני מציע שנעכב את ההחלטה בשבוע.

אני מחזיק בידי העברה תקציבית. אני מבקש שתראה אותה.

אנחנו לא מאמינים לשום דבר שאתה אומר. חודש ימים המכתב אצלך. אני לא רוצה לראות.

אתה לא רוצה לראות? תודה רבה. הדיון בנושא הזה נגמר. נעבור לנושא הבא.

קודם כול, מה עם נשר?

אני החלטתי כבר. תודה רבה. אין צורך להצביע.

אתם לא רואים את העוול שנגרם כאן?

את זה השר צריך לעשות, לא אנחנו.

אז למה אתם ממהרים? תנו לו שבוע לעשות את זה.

זה לא עובר למליאה בכלל. היתה רביזיה, והוועדה הצביעה על הרביזיה.

עו"ד פלביאן, אתה יועץ לא נכון לראש העירייה. אנחנו מוכנים ללמד אותך.

תודה. הדיון הסתיים.

הישיבה ננעלה בשעה 18:20