PAGE
1
ועדת הכספים

21.12.05


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

מיום רביעי, כ' בכסלו התשס"ו (21 בדצמבר, 2005) בשעה 11:00

צו הבלו על הדלק (פטור)(תיקון), התשס"ו-2005

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

נסים דהן

יצחק וקנין

יצחק כהן

ניסן סלומינסקי

משרד האוצר: בועז סופר – סגן בכיר למנהל אגף המסים המאוחד

רווית נעים – עו"ד, רשות המסים

איילת ביגר – רשות המסים

אברהם סימני – ממונה מע"מ

מיכל דויטש – מנהלת מחלקת חקיקה

בוריס גינזבורג- רשות המסים

ארנון נהיר

אדיר אהרון

חזקי ישראל – התאחדות התעשיינים

חן בר יוסף

דניאל מרום

יעל דניאלי

אברהם הימלבלאו

יהודה נצח – חברת "דלק"

ישראל יניב – חברת דור-אלון

ז'אן גליל – מנכ"ל חברת שמר כימיקלים

הלית ברק

טמיר כהן

לאה קיקיון

צו הבלו על הדלק (פטור)(תיקון), התשס"ו-2005

אנחנו עוברים לסעיף הבא- צו הבלו על הדלק (פטור)(תיקון), התשס"ו-2005.

אנחנו מבקשים לתקן את צו הבלו על דלק. אנחנו מבקשים מצד אחד להסדיר את נושא הפטורים, במקרה שזה לא מוסדר עד היום, ומצד שני - לבטל פטורים שאו שלא היתה שם משיכה של דלקים, או שזה אבן שואבת לרמאויות.

מה היא השורה התחתונה? כמה אתה מרוויח כאן, בסוף?

אני יודע לומר לך שבנושא המהילות, אומדן הנזק הוא מאות מיליוני שקלים לשנה. אני לא רוצה לומר שהצו הזה הולך לסגור את כל הנזק הזה, אבל אנחנו בהחלט הולכים לצמצם את זה, משמעותית, ונציין במפורש את הסעיפים שבהם אנחנו מצמצמים, ונאמר את הסיבות. אני, ברשותך, גם ביקשתי שיצטרף לפה ממונה החקירות בירושלים, ולאחר מכן, רק בפני חברי הכנסת, כמובן, הייתי שמח שהוא יפרט דברים שאנחנו לא יכולים לומר לפרוטוקול באופן גלוי, כדי לתת לכם תחושה בכל הנושא הזה של המעילות. תמיד ביקשתם שנביא ונרחיב, ונעשה את זה, לא בהיבט הכלכלי, אלא מההיבט של השטח. אני אומר את הדברים החשובים, הטכניים, ואחר כך קצת נסביר.


בסעיף 1 (1) יש שלוש הגדרות. לאחר שפנו אלינו חלק מחברות הדלק ובדקנו שוב את ההגדרות, אנחנו מבקשים לתקן את ההגדרה במספר (3): "שצפיפותו אינה עולה על 0.745" – שיהיה כתוב : 0.749.


בסעיף 2 (2) – נקודת רתיחתו הסופית אינה עולה על 95 מעלות.


יש פה תיקונים טכניים שהם לא משמעותיים. אני אמשיך בדף הבא: דלק לתצרוכת בכלי טיס – בסעיף 2(2). לאחר התחבטויות משפטיות ופרקטיות, ולמרות שאנחנו חושבים שזה ראוי, אנחנו מורידים את הדרישה - -, אנחנו חוששים שאנחנו מטילים נטל לא הגון על חברות הדלק, ולכן אנחנו מורידים את זה.

אני רוצה להבין: מה שאתה אומר פה, נניח במקרה הזה- זה הפטור שניתן לחברת דלק שמוכרת אותו אחר כך לבעל כלי טיס?

ל "ארקיע" ל- "אל על", וכו'.

- - את הבסיס, מפה מתחיל הסיפור.

קודם כל – זה קיים כבר היום. דלק לתצרוכת כלי טיס היום מופיע בכלי טיס אזרחיים. בעצם הגוף היחידי שמשלם על כלי הטיס זה משרד הביטחון. הבעיה שלנו היא לא שמשרד הביטחון משלם ואנחנו מחזירים לו – עם זה אין לנו בעיה. הבעיה שלנו שבעצם הגוף היחידי שמשלם זה משרד הביטחון. כל חברות התעופה, כל מטוסי הסיור וכן הלאה – לא משלמים. אז פה אנחנו עושים בעצם את ההשוואה. שקלנו לדרוש רשיון תעופה, כדי שיהיה לנו יותר דיווח.


סעיף (6) – "נפטא המשמשת בחומר זינה לייצור אולפינים" – הופיעה בטעות המילה "ייצוא" וצריך להיות "ייצור". כך גם בסעיף (7).

ועכשיו נעבור למהות.

אני מבקש לקרוא ליועצת המשפטית.

ברשותך – אני אנצל את ההזדמנות, חברי כנסת ביקשו שנעשה נקודות זיכוי לילדים נטולי יכולת. היום ההגדרה אומרת : רק ילד שלומד בבית ספר בחינוך מיוחד. אנחנו מודעים לבעייתיות של זה.

אנחנו עברנו לילדים שלומדים גם במסגרת רגילה?

אנחנו בעצם פנינו לוועדת ההשמה של משרד החינוך, כי היא זו שמעבירה הלאה. אנחנו חייבים להתאים למציאות, ככל יכולתנו. כמובן שאנחנו חייבים לעמוד בקשר אתם, שלא יהיה מצב שבו ילד הולך לבית ספר רגיל כי הוא קצת בעייתי, ולא, חלילה, כי יש לו פיגור. אז זה חוב שאני מצרף, ואנחנו חייבים להתאים את העניין הזה.

היועצת המשפטית של הוועדה הגיעה, ונחזור לנושא.

אני אתחיל מההתחלה. אנחנו מבקשים לצמצם פטורים בענף הדלק. אנחנו מתעקשים שלא יהיו סעיפים - -

- -

נכון, אמרתי שאני מתקן. עכשיו אתה רואה את התיקונים החדשים.


אנחנו מבקשים לצמצם פטורים. אנחנו עשינו סריקה, ואנחנו נמצאים בביקורת שוטפת, בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים, לגבי פטורים רחבים מדי, אבל אנחנו פה בקונפליקט מתמיד בין הרצון שלנו ליצור מס אחיד על כל סוגי הדלק, בלי שום הבדל, לבין המציאות, שמוכיחה שיש ביקוש למוצרים אחרים, יש היצע למוצרים אחרים, יש צרכים אחרים. עיקר הבעיה היא בדלקים שבעצם השימוש בהם הוא מאד דיפרנציאלי. אז זה יכול לבוא בין חומר גלם לחומר זינה, לבין מוצר צריכה סופי שאין שום סיבה להקל עליו. אנחנו מנסים, וזה לא פשוט. אנחנו מנסים לא להוריד סתם פטורים, אלא כאלה שנעשה בהם שימוש לרעה. אנחנו מנסים לא לתת סתם פטורים, אלא פטורים שהם אכן רלבנטיים. בעיקרו של הצו – אתה מנסה לצמצם כל מיני הגדרות שהיו עד היום רחבות. לכן, במקום לומר "בנזין" או "נפטא" אנחנו מצמצמים את ההגדרות לתיאור בז"ן שמייצרים, כך שרק מי שצריך את הדלק הספציפי הזה יוכל למשוך.


אני אציין את השינויים המהותיים. למען הסדר הטוב. אז קודם כל – הנושא של ההגדרות, הוא בתיאום, זה הסעיף הראשון של הצו. הנושא של משרד הביטחון - ציינתי כבר. הסדרת הפטור לכלי שיט, שעד היום לא היה מוסדר, היום הוא מוסדר יותר, בנהלים. היום אנחנו מסדירים אותו בתקנה. לא שינינו במהות כלום. אנחנו פשוט מסבירים אותה, ברחל בתך הקטנה. ההגדרה אומרת: כלי שיט שיוצאים ומגיעים לנמל יעד, לא עושים סיבוב - - שבהיבט הזה אנחנו לא משנים שום דבר. אנחנו מעגנים בתוך החקיקה את ה נוהל הקיים. אנחנו מורידים את הסעיפים שקשורים לדילול צבעים וייצור טרפנטין. אין ייצור טרפנטין בישראל. דילול צבעים הוא אחד הסעיפים המאד מאד בעייתיים. אני רוצה לומר שלמעשה, הסעיף הזה ניתן לפני כשנתיים. פנתה אלינו חברת צבעים בבקשה שנפטור את הנפטא לדילול צבעים. בחרנו, וכו' ונענינו. מעשה שטן. מאז בקשתם הם לא משכו אפילו ליטר אחד לצורך העניין של דילול צבעים. אפילו ליטר אחד. מה שכן קרה- חברות אחרות נכנסו על הסעיף הזה, שלצערנו הרב היה רחב מדי, ולמעשה – הפכו אותו לאבן שואבת לנפטא, שבעצם מתגלגלת אחר כך ומשמשת למהילות. איש החקירות יפרט לכם, אחר כך. לכן, אנחנו מבקשים לבטל את הסעיף הזה. אני גם אציין את נושא האמוניה, שאנחנו מורידים. לא היו בקשות למשיכת אמוניה. אני אציין גם את נושא הקפה הנמס – ייבוש קפה נמס בהקפאה לייצוא. בשלוש השנים האחרונות, חברת "עלית" שהיא זו שהשתמשה, לא משכה אפילו גרגר. שום דבר. לכן אנחנו לא מוכנים שיהיו סעיפים פתוחים. יש בעיה, ואמרתי את זה לאנשי התעשייה. כולכם זוכרים את חברת "אמבלייס", לפני כשנה וחצי כשביקשנו להסדיר את נושא המיסוי על סלולריים, הם אמרו שממש בקרוב יש ייצור מקומי. אני אמרתי שכשיהיה ייצור מקומי, יבואו אלינו. עברה שנה וחצי ואין ייצור מקומי. רק סגרו את המפעל, ולא בגללנו. אז כשתהיה בעיה – אנחנו כאן, מנסים לפתור את הבעיות. אם תהיה בעיה – ננסה לפתור אותה, מחדש.


נושא דילול צבעים – הבטחתי לאדוני, הנושא של צמיגים. יש שתי חברות בארץ, אחת שמייצאת ואחת שמחדשת, שמשתמשות בצבע לצורך ייצור הצמיגים. אנחנו הסדרנו את זה בצורה מפורשת. כתבנו: "לצורך ייצור צמיגים". אין בעיה. זה שני מפעלים. אין משיכות. כשאנחנו

- - סעיפים, ההערה של ישראל היא נכונה, ולא סעיפי סל, הרבה יותר קל לזהות איפה יש בעיה. כי שוב, אני מסביר: הרצון שלנו הוא לא לפגוע במי שאכן חוקי, עובד כדת וכדין, ואין לנו פה השלכות רוחב.

איזה כמויות זה?

זה לכאורה כלום .

דבק - גם צמיגים וגם דבק – הסדרנו. אלה הערותיי. אלה השינויים בהשוואה לצו הקודם, ועוד אחד, קטן: בסעיף (14) אנחנו מזכירים סולר או קרוסין המשמשים בתערובת של שמן ממוחזר. הרציונל הוא ברור, הוא אומר: בואו ניתן תמריץ לאסוף את השמן הממוחזר בישראל, כדי שלא ייזל למאגרי המים, וכן הלאה, ולא יזהם את הסביבה. גילינו שעכשיו מבקשים לייבא שמן. זה טוב, אבל אנחנו רוצים שהשמן ייוצר בישראל, ולא לשמש אבן שואבת לכל השמנים בעולם. לכן, רק הוספנו את ה - - שהשמן המשומש נאסף בישראל אל התיקון הזה.

אנחנו קיבלנו את הצו אתמול ומבדיקה עולים שני דברים: אחד, הנושא של - - . בניגוד למה ש - -שהחברה כן קיבלה החזרים. כלומר, אין לה פטור והיא קיבלה על בסיס הפטור את ההחזרים. זה לא מופיע אצלכם ברישומים. - - -פנה אלי, יש לי נתונים, וגם מעבר לכך - הם מתכננים כרגע להכפיל את כושר הייצוא ולכן הפגיעה פה תהיה משמעותית. אנחנו לא רואים שום סיבה לפגוע במפעל שאל"ף, מקבל החזרים בגין הייצור, ובונה מערך להגדיל את הייצוא.

כמה ההפסד?

לפי הנתון שקיבלתי אתמול בלילה, ב-2005 זה כ- 200 אלף ₪ לשנה למפעל. הם בשלב של להכפיל את כושר הייצור שלהם. מאחר ומדובר פה בתחרות עם גורמים מחו"ל, אנחנו לא רואים שום סיבה להגדיל את העלויות שלהם.

גם אם כן – זה לכמה שנים, כי בשלוש השנים האחרונות הם לא ביקשו.

הם קיבלו החזר.

בוא נהיה ריאלים. לא שאני מזלזל - אבל אני אומר שאם זה בנוסף למה שהוא עוד מוסיף, ששלוש שנים הם לא ביקשו החזר - -

- - -

-- -

קיבלו החזרים.


דבר שני - נושא המדללים.

אין פטור למדללים. זה לא מדללים. זה לדילול צבעים. זה לא מדללים.

אנחנו הודענו רק אתמול בלילה למפעלים שהסעיף הזה יכול להיות רלבנטי להם. הזמן הוא קצר ולא קיבלתי עדיין תשובה. לא היינו רוצים שהמפעלים האלה, ולא מדובר במפעלים שמייצרים צבעים. אני לא רואה סיבה, אם הם קיבלו – שזה ייפגע בהם. אם הם לא קיבלו, אין לי בעיה.

לא קיבלו. אפילו לא ביקשו.

גם לגבי קפה, אמרתם – אין פטור. בדקנו. אם אין החזרים ואין פטור, הבנו, אבל אם זה כמו "עלית" אז אין הצדקה לכך.

בייצור צבעים בדקנו את זה עם כל המפעלים – לא צריך, ויש פה הגדרה. ההגדרה היא ספציפית, מדויקת. אנחנו מצמצמים את זה שגם נר"מ – שזה בנזין עם נקודת רתיחה מיוחדת – למה להגיד נר"מ ולא להגיד בנזין? – כדי ליצור מצב שבו קונים מוצר שהוא ספציפי לתעשייה הזו. רק הוא רלבנטי אליה, מלכתחילה הוא יותר יקר, ולכן אנחנו מצמצמים את הבסיס להעלמות.

- - המפעלים לא מעלימים.

המפעלים לא מעלימים, אבל בכל סקטור, בכל מקום, יש - - . לא צריך לעצום עיניים. הרי זה לא מטיל כתם על כל הסקטור, בכלל. הוא מנסה לסגור פרצות. אני לא רואה, עד הרגע הזה, משהו שהוא - -

- - -

אנחנו יצרנים מדללים כ- 18 שנה. אנחנו משמשים בנפטא ו - - בייצור המדללים שלנו. כרגע, לפי מה שאני מבין, אתם סוגרים את הפרצות שלכם, אבל אתם משאירים את המפעל שלנו, ובגלל שהסעיף הזה מתבטל, גם לי אין שום - - כי התחליפים הם לא אותם תחליפים ומה שקורה כאן הוא בעצם שהיבואנים וכל השאר בעצם ייבאו במקומי.

לא הבנו. מה אתה מייצר?

אני מייצר מדללים. המפעל יושב בנתניה. אתם בעצם יוצרים מצב שהיבואנים, כאלה ואחרים – הם ייכנסו בעצם במקומי, כי צריך את החומר הזה, צריך מדללים. אני לא אהיה בשוק אחרי שהנפטא לא תהיה. אתם נותנים העדפה ליבואנים מול יצור מקומי. אני לא חושב שאני לבד בעניין הזה - -

עובדה שאתה לבד פה.

אני לא יודע. אני מייצר צבע, אני עובד בצורה חוקית.

למה יש הרגשה שאתה לבד? עובדה שאף אחד לא הגיע לכאן. ברור לך שאני לא רוצה לפגוע בך. אני רוצה להבין מה הבעיה הספציפית. לך יש פתרון למה שמופיע כאן?

שימצאו איזשהו פתרון שאני לא אפגע. זה יוצר מצב שאני, בגלל כל מיני מהילות ואני מבין את המדינה שיש לה בעיה של חוסר הכנסות, מצד שני אני נפגע.

לדעתך יכול להיות פתרון שיהיה רק לך טוב? אני מציע כך-
אני בעד אישור הסעיף. אני בעד זה שאתה תשב עם בועז סופר, והוא הסכים כרגע - לחפש פתרון ספציפי לך.

אני מנכ"ל דור-אלון. אני בא לפה לבקש שתטילו עלינו מסים. אני רוצה להבהיר על מה מדובר. קודם כל, כמובן שעיני לא צרה באותם מפעלים שהמדינה חושבת שמגיע להם החזרים וכו', שיתנו להם. הבעיה היא - בשניים שלושה משפטים: על הרקע של פטורים בנושאים שנראים - - נוצרה פה תעשיה שלמה במדינה של מהילות דלק. מה עושים? לוקחים מוצר כמו נפטא, שיש לו פטור, היה לו פטור. הוא היה מיועד, נניח, למפעל ועכשיו, מסתבר פתאום שהמפעלים האלה צורכים כמויות ש - - . איך המנגנון עובד? שלטונות המס נותנים לאותו מפעל פטור עקרוני. הוא בא עם הפטור הזה לחברת דלק. חברת הדלק מספקת לו את המוצר הזה, לא גובה ממנו מס, ולא מעבירה מס לשלטונות. אין שום מנגנון שבכלל אמור לבדוק האם הכמויות סבירות, האם כתוצאה מזה לא נוצרה תעשיה שלמה שלוקחת את הדלק הזה ומוהלת אותו לתוך הבנזין שהולך לתחנות הדלק, ואחרי זה רואים את כל הכתבות בעיתון שהבנזין לא תקין, וכו'. רק להמחיש לכם - היקף הבלו על בנזין הוא סדר גודל של 60-70 אחוז מערך המוצר.

קצת פחות.

היקף הבלו הוא בערך 50% מערך המוצר? פלוס ה - -

- - -

50 אחוז?

חמור מאד מה שאמרת – שהורדת את הבלו, והמחירים עלו.

- - היתה טענה הפוכה פה: שהם מעונינים בעליית מחירים כי אז מרכיב המס עולה, ואז הם מקבלים יותר כסף.

- -

המס הוא קצוב.

הוא 2.2 שקל לליטר, כאשר המחיר של בנזין הוא 4.5 שקלים זה 50%. כשהמחיר עולה ל- 6 שקלים זה הופך ל- 30%.

- - -פואד הציע העלאה, הוא התבלבל בין שני המרכיבים - -

-- פואד, והמדינה, כמו כל צרכן, מפסידה מעליית מחירי הדלקים, תקציבית.

רק כדי להמחיש לכם במה מדובר: מכלית דלק של 30 אלף ליטר, אם תיקח את השווי של מי שרוצה לרמות ולהכניס מרכיב כמו נפטא לבנזין, הוא יכול להרוויח על כל משאית 20-30 אלף שקל. אתם מבינים איזה תמריץ אדיר יש פה? ואז מה שקורה הוא שאין מי שישמור. יש 30 חברות דלק. חלקם - לפעמים יש מי שמקים חברת דלק רק לצורך התרגיל הזה. אז מה שאני אומר הוא: קחו מאתנו את הסמכות הזו של לבדוק אם ללקוח מגיע החזר או לא. שכולם ישלמו מס. למי שמגיע החזר – שיואיל בטובו ללכת ולהביא את הנתונים. הם ישקלו ויראו אם זה סביר מבחינת הכמויות, ויתנו את ההחזרים, כולל המפעל ההוא שהוזכר כאן. זו לא המצאה חדשה. אתם המצאתם את זה בהקשר של החזרי בלו של סולר לבעלי משאיות.

זה קיים בכל - - בהרבה מקרים.

אבל במקרה של הדלק, של הבלו – הם המציאו את זה לפני שנה, בהליך של הגדלת הבלו על הסולר, שאני חושב שהוא לא נכון, אבל זה לא הנושא, כרגע. אתם באתם ואמרתם: שכל אחד יבוא אלי, לאוצר, והאוצר יתחשבן אתו. תתחשבן עם המפעלים. תן לנו למכור דלק עם מלוא המס. אל תיתן למישהו למכור דלק שהוא יעשה את השיקול אם הוא משחרר אותו ממס או לא. זה יביא להיגיינה במשק. אתה לא תדפוק את אלה שמגיע להם, הם יקבלו החזר. אנחנו, חברות הדלק, ואני מקווה שאני מדבר בשם חברות דלק הגונות, לפחות – לא רוצים את הסמכות הזו והיכולת הזו. אנחנו לא מסוגלים להתעסק בזה. זה פותח פתח לכל הרמאויות, לכל הגניבות. אתם תשמעו על זה כשאנחנו לא נהיה פה. נושקים לעניין כל מיני גורמים מאד לא סימפטיים. תעשו דבר פשוט: מס על כל, והחזר – על פי שיקול שלכם.

מי יתנגד לזה?

התאחדות התעשיינים..

למה שיתנגדו? גם בסולר לתעשיה - -

קודם כל, אני לא חושב שמה שישראל יניב אומר זה נכון. אנחנו רצינו להסדיר את הנושא הזה. אנחנו פנינו להתאחדות התעשיינים. אנחנו לא רוצים ליצור מצב, וצריך לאזן כל הזמן בין מצב שבו אנחנו נותנים פטור מראש, ואז לא מעמיסים את עלויות המימון על החברות, כי יש חברות שההיקפים שלהם הם משיכות של מאות מיליוני שקלים בשנה, ואין לנו שום צל צילו של ספק שהמשיכות הן בסדר, והן כדת וכדין. אבל אנחנו כל הזמן בוחנים את זה. אנחנו נפעל, אם צריך, להפוך את המנגנון. זה לא כל כך טריביאלי. בקטע הזה, בינתיים, לפחות, קיבלנו את עמדת התאחדות התעשיינים. אז היו שאמרו: בואו באמת תבדקו עד כמה המצוקה גדולה. קודם כל – תמצמצו את הפטורים, ואם צריך, ובאמת - אנחנו לא מצליחים להשתלט, נעשה את זה. כלכלית זה אותו הדבר, אני מסכים.

ההחזרים לא יתבטלו?

אם אתה נותן החזר או פטור - מה הקשר?

- - משאירים דלת מאד רחבה לרמאויות.

יש לי עוד הצעה אחת, אפרופו המפעל למחזור שמנים. אני בעד , ואם צריך לסייע למפעל הזה – אני בעד. אני רק מציע תיקון אחד לכולם - שלא יהיה מצב שגוף מקבל החזר מסים על המוצרים, על הדלקים, והוא בעצמו עוסק בסחר בדלקים. זה אותו פעם פותח פתח. אם אני לוקח, לדוגמה, מפעל למחזור, לא יכול להיות מפעל שיקבל פטור בגין אחד הסעיפים פה, והוא עצמו יעסוק במכירת דלקים. אחרת – זה פותח פתח לדברים לא טובים.

אפשר גם לשלב את שתי השיטות – שיהיה כאן הפטור, יחד עם חובת דיווח של תנועת חומרים בייצור, בכמה מקומות במס הכנסה, דו"ח מלא - מה נכנס, איזה חומר, איפה הוא נצרך ולאן הוא הלך. כלומר- שילוב של שתי השיטות.

אני מחברת "דלק". קודם כל, אנחנו מצטרפים לדעתו של ישראל יניב. אנחנו חושב שמין הראוי הוא שכולם ישלמו את המחיר המלא של הדלק, ושהחזרים יינתנו על בסיס הוכחה של נתוני מלאי, צריכה, וכן הלאה. זה פתח לכל מיני משחקים, והרחיבו על כך את הדיבור.


הנקודה השני ה - אני רוצה להתייחס לסעיף ספציפי שהוסף להצעת הצו הזו, וזה – דלק לתצרוכת כלי שיט אזרחי. עד היום, תדלוק אניות לייצוא בוצע מכוח סעיף 8 לחוק הבלו ללא שום צורך בפטור. כלומר, על פי סעיף 8 לחוק, דלק המיוצא פטור מבלו.

נכון, אבל משפטית זה לא נכון להתבסס על סעיף 8.

כי אז מייצאים את הדלק.

בדיוק. סעיף 8 מדבר על ייצוא של דלק כדלק.

לכן אנחנו אומרים – באניות אין שום פגיעה.


כל עוד הפרשנות היתה לפי סעיף 8 לא היתה שום בעיה. הסעיף הזה מנסה ליצור איזה שהם כללים, והוא יוצר כל מיני מקרי פינה שיהיו בעייתיים. והיו דברים מעולם. למשל – תגיע נושאת מטוסים של הצי השישי לנמל חיפה. על פי התיקון המוצע היא תהיה חייבת בבלו, כי היא לא כלי שיט אזרחי מסחרי.

אם זה נכון מה שאתה אומר - גם היום היא לא זכאית.

אז זו שאלה של פרשנות לסעיף 8.

אבל הוא שאל משהו אחר: מה השוני בין היום לבין - - ? אם אותו ויכוח בנוסח - -

ברגע שמנסים להכניס סעיף, צו, שהוא ספציפי, הוא לכאורה בא לעשות פרשנו תעל החוק.

אתם רוצים שנושאת מטוסים תשלם - -

נושאת מטוסים בסופו של דבר תגיע ליעדה - -

- -

תמצאו פתרון משפטי לזה.

תעשו אנלוגיה בין תדלוק אוניות לתדלוק מטוסים. אם כל כלי טיס פטור, על פי ההצעה שלכם - -

למה אזרחי מופיע - -

אז למה כלי שיט?

כלי שיט אזרחי. תכתוב את המילה "אזרחי" ונגמר. או "מסחרי".

הניסוח מזמין צרות. כתוב אזרחי- מסחרי.

אבל הוא אומר ש - - מטוסים, היא לא אזרחי ולא מסחרי. אז מה אתה?

נבדוק את זה תכף.

בשלב הזה זה ייבדק, ויימסרו נתונים לוועדה, על ידי בועז סופר.

אנחנו, באגף התקציבים באוצר, חושבים שהתיקון הזה הוא מאד חשוב. עמדתנו - אנחנו תומכים ב- 100 אחוז .

מי בעד אישור צו הבלו על הדלק - עם כל התיקונים, השינויים והסיכומים לפי בקשת חברי הכנסת? תודה, אושר.

2