PAGE
1
ועדת הכספים

20.12.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ט בכסלו בתשס"ה (20 בדצמבר 2005), שעה 10:50

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31)(הרחבת שיתוף הפעולה עם רשות חוץ), התשס"ו-2005

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

בנימין אלון

נסים דהן

אבשלום וילן

יצחק כהן

עו"ד מרים אילני – משרד המשפטים

לייזה חיימוביץ – עוזרת למנהל הרשות לניירות ערך

עו"ד הדס מגן-מולכו – הרשות לניירות ערך

עוד" דניאל רימון – הרשות לניירות ערך

הלית מגידו

טמיר כהן

יפה קרינצה

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31)(הרחבת שיתוף הפעולה עם רשות חוץ), התשס"ו-2005

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31)(הרחבת שיתוף הפעולה עם רשות חוץ), התשס"ו-2005. גברת חיימוביץ, בבקשה.

רשות ניירות הערך חברה למהלך של חתימת הסכם רב צדדי, שיאפשר שיתוף פעולה בין הרשויות ופעולות האכיפה בחוץ לארץ. הגשנו בקשה להצטרף, והיא נדחתה לאחר תהליך מאוד ארוך של סקירת הדין בארץ, כתוצאה משתי הוראות בחוק שלנו שעומדות בניגוד לדירקטיבות האירופיות החדשות. אנחנו נכללים ברשימה של מדינות שנתנו מכתב התחייבות שיסירו מגבלות בחקיקה. התחייבנו גם ללוחות זמנים של ראשית 2006, ותכלית ההצעה היא הסרת אותן מגבלות. לכשיוסרו החסמים האלה אנחנו צפויים להצטרף להסכם הרב צדדי הזה, ויש לזה חשיבות עליונה מבחינתנו.

תודה. חבר-הכנסת אורון, בבקשה.

אני קורא עכשיו את ההצעה ורואה למשל, שאחד התנאים הוא שתתנהל חקירה גם על פי תביעה של אחת הרשויות ממדינה אחרת, למרות שבמדינת ישראל הוא לא עבר עבירה. יכול להיות שאני פועל כדין בישראל ונפתחה חקירה נגדית בלוקסמבורג. מה הפילטר שיש כאן?

על פי דברי ההסבר יכול להיות שבקשה לעיכוב הליכים, שלא נעשתה עליהם שום עבירה בישראל והבנאדם תקוע כי בארצות הברית מישהו חושב שעבר עבירה.

לא צריך גורם משפטי?

אדם יכול לקבל עיקול.

הצעת החוק מפרידה בין שני סעיפים נפרדים. יש מה שנקרא פליליות כפולה, הדרישה הזאת היא בניגוד לפליליות כפולה. כיוון שאנחנו ערים לכך, הפרדנו בין שניים. הסרנו את החסמים כאשר מדובר בהחלפת מידע, אבל כאשר מדובר בביצוע חקירות ממש, אז אנחנו מבקשים את הפליליות הכפולה. לצורך החלפת מידע די שרשות מבצעת חקירה, וכאשר המדינה ממש מבקשת שנבצע פעולות אנחנו מקימים את בקשת הפליליות הכפולה. לדעתי אלה איזונים נכונים.

אנחנו הולכים לאשר דבר שיכול להיות שיגרום נזק בלתי הפיך לאזרחי ישראל. נשוא הדרישה למידע יידע על זה? לא? אז איך אפשר לעשות את זה?

כשמס הכנסה מבקש ממני מידע, אני צריכה לספק לו אותו.

שלטונות חקירה הם מחוץ למידע. המידע הוא לצורך מידע והאזרח התמים יהיה חשוף.

ההבדל בין מידע לחקירה גדול.

עיכוב התחולה יעזור?

אתה חושף את אזרחי המדינה לכל מיני מדינות.

החוק שלנו, כמו שהוא היום, מאפשר לרשות להגיש את כל הסיוע הזה, כאשר רשות ניירות ערך חתומה על הסכם דו צדדי עם אותה מדינה. אנחנו מבקשים להסיר מגבלות שמונעות מאתנו להצטרף להסכמים.

בין כך חלק מהדברים קיימים היום.

עם הולנד אנחנו כבר חתומים, גרמניה צרפת ואנגליה אינן מאפשרות לנו. צריך לראות גם את הצד השני. בהרבה מאוד חקירות שלנו אנחנו זקוקים לחיקורי דין בחו"ל, כאשר רכיב מהעבירה נעשה בחו"ל עושים סיבוב בחו"ל, ואם לא נקבל סיוע לא נצליח להשלים אף חקירה.

האם הוזמנו נציגי הגופים של השקעות?

הוזמנו כולם באופן רשמי. לא הגיעו.

יש פה התנגשות בין שני עקרונות מאוד ברורים. היו פרסומים שבארץ הם כביכול בתחום אפור מותר. זה דבר לגיטימי. זה יכול לעבוד גם הפוך.

האבחנה שנעשית פה הגיונית בעיניי. קודם כל, האם אנחנו יותר מבקשים חקירות בארצות אחרות או שארצות אחרות יותר מבקשות מאתנו?

אנחנו מבקשים הרבה יותר מאשר מבקשים מאתנו.

זאת אומרת שבפתיחת הדלת המסתובבת הזאת האינטרס הישראלי גדול מאוד. אם זה מוצג כחסימה, זאת אומרת שבלי התנאים לא נתקבל, אני מודה שאני מקבל את זה. גם אין לי קושי גדול עם התנאים. אם נעשית האבחנה בין עצם הפעולה - - -

כל פעולה פולשנית מחייבת את כל תהליך הפתיחה בחקירה, עם תהליך ההמלצות, אישור היושב ראש, צווים של בתי משפט. זאת אומרת כל התהליך הוא כמו כל חקירה אחרת.

זאת אומרת שאם תיעשה חקירה בגלל תביעה של מישהו בחוץ לארץ שום דבר לא יהיה שונה מאשר אם הייתי מגיש תלונה. זאת אומרת, אין פה איזה מסלול קל יותר שיחפשו בחוץ לארץ, כי כל הסייגים שקיימים בחוק קיימים גם כאן. הנושא היחיד הפתוח הוא נושא המידע.

לפי מה שאני קורא, על פי התקנות האלה אפשר יהיה לקיים צו מעצר זמני על ידי שלטונות חקירה בחוץ לארץ, בלי שבדקו אם זה חוקי או לא.

יש סייג לגבי חיפוש ותפישה. על זה נדרשת פליליות כפולה.

בכל מקרה לא מדובר על מסלול ירוק אוטומטי. רשות החוץ פונה בבקשה על פי התקנון אל הרשות הישראלית. הרשות הישראלית בוחנת את יסודות ההפרה שכתובים באותה בקשה, ורק כשהשתכנעה שאכן יש טעם להפעיל את הסמכויות היא מפעילה אותן. זה לא שמישהו פנה מחוץ לארץ ואנחנו ישר עושים את זה.

ברור, אבל אתם בודקים את יסודות ההפרה במדינה המבקשת, לא במדינת ישראל. במדינת ישראל הוא לא עשה שום עבירה.

ההערה שלך הטרידה אותנו ופנינו לפרקליטות המדינה בעניין הזה של סיוע משפטי למדינות זרות. על פי חוק העזרה המשפטית אין בקשה לפליליות כפולה, שזה לא דבר שהוא חריג בתולדות המשפט שלנו. התייעצנו עם המחלקה המשפטית ובעקבות כך המלצנו.

האזרח צריך להיות מוגן.

ברגע שנפתחת חקירה זה בדיוק כאילו שנפתחה חקירה בישראל, מטעמים שיש עבירה בישראל.

תודה. בבקשה לקרוא את החוק.

"הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31)(הרחבת שיתוף הפעולה עם רשות חוץ), התשס"ו-2005. תיקון סעיף 54יא1. בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 54יא1(א), בהגדרה "דיני ניירות ערך", במקום האמור בה יבוא "דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדות על ביצועם ואכיפתם.


תיקון סעיף 54יא2. בסעיף 54יא2 לחוק העיקרי, במקום פסקה (2) יבוא: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם ואכיפתם;


(3) בסעיף 54יא4(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם הפעלת סמכויות לפי סעיף 56ב תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה בעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל."

זאת האחריות הפלילית הכפולה?

כן. "הוספת סעיף 54יא9. אחרי סעיף 54יא8 לחוק העיקרי יבוא: סייג להעברת ידיעות ומסמכים. (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לשרות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהורה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט."

מי זה "צד שלישי"?

כל מיני אנשים שיעשו בזה שימוש שלא לשמו הועבר המידע. הרשות רשאית, כלומר זה יישאר לשיקול דעת.

אולי פה צריך לומר שהיא לא תעביר? הרשות לניירות ערך היא לא שוטר של מס הכנסה.

בואו נבהיר את הסיטואציה. רשות זרה מבקשת מרשות ניירות הערך הישראלית לבצע חקירה. פתאום מתעוררת רשות המסים, מגלה שגם לה יש איזה קשר לחקירה הזאת ומבקשת מאתנו מידע. אומרת הרשות הזרה: את המידע הזה לא תיתנו בלי להגיד לי ולבקש את אישורי. האמירה הזאת קבועה היום בדירקטיבה האירופית, וגם בעקרונות של הארגון הבינלאומי. ביחסים הבינלאומיים נדרשת הסכמה של הרשות שביקשה את היצירה של החקירה. הרי לא יעלה על הדעת שהרשות הגרמנית, למשל, תפתח בחקירה, פתאום תתעורר רשות המסים ותבקש מידע, ופתאום תעבור לחקירה גלויה לפני שהם יודעים מזה.

רשות המסים שהזכרת עכשיו היא הגרמנית או הישראלית?

רשות ניירות ערך בגרמניה פונה לישראל ומבקשת ממני שאשיג עבורה מידע על בעלים בחשבון מסוים. לפתע פתאום מתעוררת רשות המסים הישראלית. העקרונות הבינלאומיים היום אומרים שיש צורך לקבל את ההסכמה של הרשות שביקשה ממני להשיג את המידע.

בארצות הברית, למשל, כשרשות ניירות הערך שלהם רצתה להיות חלק מההסכם הזה, הם גילו שאותה הוראה שיש אצלנו ברשות המסים אצלם הייתה דווקא בקונגרס. הקונגרס היה רשאי לבקש מהרשות לניירות ערך האמריקנית כל ידיעה ומסמך. גם שם הם יצרו אותה מגבלה, שללא הסכמת הרשות הזרה גם הקונגרס לא יכול לקבל. בכל נושא היחסים הבינלאומיים יש נוהל כזה.

אם במס הכנסה יתעקשו לקבל את המידע, הם יוכלו לקבל אותו?

אם הרשות הזרה לא תאשר, יש לנו שיקול לדעת לסרב.

ואם בית המשפט מוציא צו?

בית משפט זה משהו אחר, שימו לב לסוף. כתוב שם שלפי דרישת בית משפט אפשר.

אסיים לקרוא. "(ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" – גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות".

אני מבקש שתי הסתייגויות, אחת לשם ואחת לעוד משהו.

מי בעד הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31)(הרחבת שיתוף הפעולה עם רשות חוץ), התשס"ו-2005?

הצבעה

בעד – 4

נגד - אין

אושר

תודה רבה, הצעת החוק אושרה.

אני רוצה להודיע לחברי הכנסת שקיבלתי תשובה מחיים הלפרין, שהוא מכנס את הוועדה אבל הוא לא הולך לשנות את ההחלטה. ברשותכם, נקבע אחר הצהרים ישיבה ונחליט מה אנחנו עושים לגבי הש"ש. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.