ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 21/12/2005

דיון חירום בעקבות הממצאים החמורים של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, בדבר היקף השימוש באלכוהול במדינה

פרוטוקול

 
שימוש באלכוהול












1
הוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים והאלכוהול
21.12.2005


הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים והאלכוהול
יום רביעי, כ' בכסלו התשס"ו (21.12.2005), בשעה 9:00
סדר היום
דיון חירום בעקבות הממצאים החמורים של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, בדבר היקף השימוש באלכוהול במדינה.
נכחו
חברי הוועדה: יאיר פרץ- היו"ר
מוזמנים
סנ"צ אורית היימן- ראש מדור מחקר פלילי, המשרד לביטחון פנים
גליה שחם- מפקחת על מניעת סמים, עישון ואלכוהול, משרד החינוך,
התרבות והספורט
ד"ר פאולה רושקה- בריאות הנפש, משרד הבריאות
משה ברסימנטוב- רפרנט עבודה ורווחה, משרד האוצר
איריס מורדוקוביץ'- מנהלת שירת סמים, אגף תקון ונוער מנותק, משרד
הרווחה
שרה כהן- מנהלת מחלקת הרווחה, המשרד לקליטת עלייה
דלית רגב- ראש תחום תכניות עבודה, משרד התחבורה ונציגי הרשות
הלאומית לבטיחות בדרכים
חיים מסינג- מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים
איתן גורני- סמנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים
שמאי גולן- דובר הרשות הלאומית למלחמה בסמים
אילן גרודסקי- עמותת אור ירוק
אבי קמינסקי- מרכז השלטון המקומי
מנהלת הוועדה
בת שבע פנחסוב
רשמת פרלמנטרית
מיטל בר-שלום









דיון חירום בעקבות הממצאים החמורים של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, בדבר היקף השימוש באלכוהול במדינה.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. התכנסנו היום לדון בנושא חשוב ביותר, לא פחות מהנושא של המאבק בסמים. הנושא של נוער השותה אלכוהול הוא נושא קשה, אשר מדינת ישראל לא השכילה לטפל בו. אני בא מן התחום הטיפולי, ואני זוכר שהיתה חלוצה בשם פנינה אלדר שניסתה להתמודד עם הנושא ולהעלותו על סדר היום הציבורי. לצערי, זה לא הצליח.

בישיבת הממשלה, שהתקיימה ב-5 ביוני 2005, התקבלה החלטה להעביר את האחריות למאבק בנגע האלכוהול לרשות הלאומית למלחמה בסמים. אני חושב שזאת החלטה מבורכת מכמה סיבות. כל משרדי הממשלה הרלוונטיים מנסים לטפל בבעיה, אבל זה לא בא לידי ביטוי במאבק הכללי. המלחמה היא נקודתית של כל רשות וכל משרד.

אני פניתי ליושב ראש הכנסת לשנות את שם הוועדה שלנו, והיום שם הוועדה הוא, הוועדה למלחמה בסמים ואלכוהול. אני מקווה, שבהעברת האחריות לרשות נוכל לנהל את המאבק באלכוהול באופן קשה, לא פחות מהמאבק בנגע הסמים.

אמנם יש סיסמאות שונות, כמו "מי ששותה לא נוהג", אבל לא מטפלים בשורש הבעיות. לא מטפלים בתופעה של התמכרות והשלכותיה. אני אומר לכם, כי אלכוהול מכלה משפחות שלמות. כשראש המשפחה מתמכר לטיפה המרה, ההשלכות של זה מתבטאות באלימות כלפי הילדים והאישה. נעשו על כך מחקרים, אבל זאת טיפה בים.

בביקור שלי ברשות למלחמה בסמים בשבוע שעבר הוצגה בפני הבעיה. אני מאמין, שעד תחילת כהונתה של הכנסת הבאה, בתוקף תפקידי כיושב ראש הוועדה הזאת, אני לא ארפה מן הנושא הזה ונמשיך לדון בנושאים האלה שבוע אחרי שבוע. אני רואה חשיבות רבה לטיפול בנושא הזה. מדובר בפיקוח נפש. כל מקיים נפש אחת בישראל, כאילו קיים עולם ומלואו. אני מאמין שביחד עם כל המשרדים הרלוונטיים, נוכל היום לשמוע על הבעיה ולמקד את המלחמה בבעיה הכאובה הזאת. ברשותכם, אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למנכ"ל.
חיים מסינג
תודה רבה ליו"ר הוועדה. אני רוצה להודות לך על המהירות שבה הבאת את הנושא הזה לידי מימוש. רק לפני שבוע היתה פגישה בה הוצגו הממצאים של המחקר האחרון, וכבר היום אנחנו נפגשים פה. יישר כוח.

יושבים פה עמיתים ממשרדי הממשלה השונים. יש פה אנשים מסורים וטובים. צריך לשים את האמת על השולחן, כי אם לא אנחנו לא נטפל בבעיה לעולם. מאז קום המדינה לא היתה מדיניות של ממשלה, מדינה, בכל הנוגע לטיפול בבעיית האלכוהול. אני אומר את הדברים על סמך המחקר האחרון שנעשה בנושא, על סמך לימוד הנושא ועל סמך חוות הדעת שהתקבלה מארגון הבריאות העולמי, ששם מדינת ישראל מוצגת כמדינה השייכת לאותן מדינות שלא מטפלות ברמה של מדיניות לאומית בסוגיה הזאת.

כולנו מבינים שבעיית הסמים היא בעיה חמורה. צריך להבין, שבעיית האלכוהול היא חמורה פי כמה. על פי הסטטיסטיקה, מדובר על 70,000-80,000 אנשים שמכורים לאלכוהול, כאשר אחוז גדול מתוכם, למעלה מ-20% או 30%, אשר מעורבים בתאונות דרכים מבלי שנדע. מחקרים שביצענו ומחקרים שבוצעו בעולם מראים כי השימוש באלכוהול מהווה פתח גם לשימוש בסמים.

אנחנו מנסים לשים את זה על סדר היום הציבורי במשרד ראש הממשלה, שהוא המשרד שאמור להוביל את הנושא הזה, וכן במשרדים אחרים. אפשר בתקציבים מועטים לטפל בבעיה הזאת ולתת מענה. אני חבר בוועדת לטיפול באלימות, ואני כל פעם מתפעל מהטיפול שהולך לכיוון ההפוך. אנחנו דנים בתוצאות במקום לדון בסיבות. אלכוהול וסמים מהווים 60% מהגורמים לבעיית האלימות במדינת ישראל. מכור לסמים או לאלכוהול זקוק כל יום למאות שקלים כדי לשרוד. מאיפה הוא מביא אותם? הוא פורץ וגונב, הוא חלק מתופעת האלימות. אם נדון בסיבות ונשקיע בכך, זאת תהיה השקעה מינימלית לעומת התפוקה שאנחנו יכולים לקבל. אני מקווה שנוכל יחד לשדרג סוגיה שלא נגעו בה, מבחינה מערכתית, מאז קום המדינה.
היו”ר יאיר פרץ
אולי נציג את הנתונים ואת המצגת, ואז נשמע את התייחסותם של משרדי הממשלה.
איתן גורני
בוקר טוב, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול התייחסה לאלכוהול גם לפני ההכרזה הרשמית שלנו כעל חלק ממערך המחקר. לכן, במחקרים שביצענו הכללנו גם את בעיית האלכוהול. הממצאים המוצגים כאן הם ממצאים של המחקר האפידמיולוגי האחרון שאנחנו ביצענו ונתוניו יתפרסמו כעת. אנחנו ניתן את הדגש על הממצאים בתחום האלכוהול, כי הממצאים בתחום הסמים פורסמו בשבוע האחרון. משנת 1989 והלאה התייחסנו גם לנושא האלכוהול. 65% השתמשו במשקה האלכוהול במשך השנה. הכוונה כאן היא לא ל-4 כוסות בחג הפסח או בשתיית יין הקידוש או ההבדלה, אלא שימוש באלכוהול למטרות חברתיות. 55% השתמשו ביין ו-47% בבירה. אני רוצה להדגיש, כי 22% אמרו שהם השתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. זה ממצא מאוד לא מרומם.
היו”ר יאיר פרץ
וזה לא בפורים.
איתן גורני
לא בפורים ולא בפסח. בקטגוריה של שימוש באלכוהול בקרב מבוגרים, אנחנו מוצאים יותר גברים מאשר נשים, יותר לא נשואים מאשר נשואים. בקרב עולים חדשים אנחנו מוצאים שימוש גבוה יותר. בקרב דתיים ומסורתיים אנחנו מוצאים שהשימוש הוא נמוך יותר.

מחצית מבני הנוער שתו משקאות אלכוהוליים בשנת 2005. שליש שתו בירה ושליש שתו משקאות חריפים אחרים. 25% מבני הנוער השתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. אנחנו רואים גם כאן, כי יש יותר בנים מאשר בנות ויותר חילונים מאשר דתיים. התופעה בולטת יותר בערים הגדולות. אם תסתכלו על הטבלה, תמצאו כי זאת תופעה רווחת.

יש קשר בין שימוש בסמים לשתיים אלכוהול. 15% מבין אלה ששותים אלכוהול, אמרו כי הם משתמשים מדי פעם גם בסמים. רק 1.7% מתוך אלה שלא שותים אלכוהול משתמשים בסמים. תמונה דומה, קצת יותר חמורה, אנחנו מוצאים בקרב בני הנוער. 17% מאלה ששותים אלכוהול אמרו שהם משתמשים בסמים, ואילו בקרב אלה שלא משתמשים באלכוהול יש רק 3% שמשתמשים בסמים. זה מדגיש את העובדה כי אלכוהול דוחף את בני הנוער והמבוגרים לשימוש בחומרים מזיקים יותר.

מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי אמר, כי הוא עובד בצורה מאוד אינטנסיבית על נושא הסמים וגם על נושא על האלכוהול. משלחת של הרשות בראשותו של המנכ"ל ביקרה בארגון הבריאות, לאור העובדה שקיבלנו את הנושא של הטיפול באלכוהול, ולמדה מה נעשה במקומות אחרים בעולם בכל נושא האלכוהול.

בפרסום של שנת 2002, נאמר כי צריכת אלכוהול הוא הגורם השלישי כסיבה למחלות במדינות מפותחות. סיגריות הוא הגורם הראשון, לחץ דם הוא הגורם השני ואלכוהול הוא הגורם השלישי למחלות בעולם. בעקבות כך, בשנת 2005 נשמעה קריאה לכל מדינות העולם, לטפל ברצינות גדולה יותר בנושא האלכוהול.

אני רוצה לומר, כי אם בוחנים מדיניות בתחום האלכוהול צריך להתייחס ל-3 קטגוריות. איך מתייחסת המדינה להשפעה על כמות המשתמשים באלכוהול. כלומר, כמה אלכוהול עולה, כמה ממסים אותו וכמה פרסומות יש. אני מדבר על איך הרשויות מתייחסות לשימוש באלכוהול. למשל, מגבלות לגבי שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים וכו'. אני מדבר גם על מדיניות שמכוונת לבעיות ספציפיות הנובעות משימוש באלכוהול, כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול, מדיניות של טיפול ביחידים עם בעיות שנובעות מצריכת האלכוהול.

רשות הבריאות העולמית סיווגה 32 סוגים של מדיניות בתחום האלכוהול על פי הקריטריונים הבאים: מידת היעילות של העבודה במדינה, מה חיזוק התמיכה המחקרית, מה מידת בחינת המדיניות במדינות האחרות ומהו המחיר היחסי של יישום הדברים.

אם אנחנו בוחנים את כל הקריטריונים, אנחנו רואים כי אנחנו לא נמצאים במקום טוב במיוחד בכל הנוגע לקריטריונים האלה. למשל, מגבלה על מכירה קמעונאית ומידת אכיפתה. בישראל אפשר לקנות אלכוהול בכל מקום. האם קיימת מגבלה לגבי שעות המכירה? לא. במשך 24 שעות ביממה יש מכירה. האם יש ימי מכירה מסוימים? לא. 7 ימים בשבוע, 364 ימים בשנה מוכרים אלכוהול. אולי רק ביום כיפור לא מוכרים אלכוהול. אין מגבלה לגבי מכירות. בכל סופרמרקט, קיוסק או פיצוצייה יש מכירה. האם יש הגבלה על צפיפות? לא. ישנה חנות על יד חנות ופאב על יד פאב. אין כל כך הרבה מגבלות ואין כל כך הרבה אכיפה, כי אין כל כך הרבה תקנות.

כאן עולות הסוגיות לדיון. האם אנחנו צריכים להתייחס למגבלות גיל? האם יש מגבלות רכישה בסופרמרקט וחנויות, או רק בפאבים? האם יש מגבלות על צריכה במקומות ציבוריים, על צריכה במוסדות רפואיים, תחבורה ציבורית, אירועי ספורט ומקומות עבודה? התשובה, לצערי, היא שיש לכל מוסדות המדינה, וגם לרשות המקומית, הרבה מה לעשות כדי לשנות את המצב.

אני רוצה לומר כמה מילים על ההיערכות של המשרדים ושלנו על מנת לטפל בנושא. כבוד היו"ר דיבר על ההחלטה להעביר אלינו את האחריות לטיפול בבעיית האלכוהול. זה נבע מתוך הצורך להוביל מדיניות לאומית. כל משרד עשה ועושה, אבל יש צורך בתיאום של כל הגורמים לגבי תוכנית עבודה בכל התחומים שבהם משרדי הממשלה והרשות עובדים. אני מדבר על מחקר, מניעה, טיפול ושיקום, הכשרת כוח אדם שיטפל בתופעה, אספקטים של עבודה בקהילה, יצירת קו חם, כפי שקיים קו חם לביית הסמים, שאנחנו מתארגנים על מנת להופכו גם לקו חם לביית האלכוהול. אנחנו מדברים גם על מרכז מידע, על מנת שאנשים יוכלו לשאול ולקבל מידע. אני מדבר על אכיפה, חקיקה וכו'. בכל התחומים האלה אנחנו נעבוד בשיתוף עם משרדי הממשלה האחרים.

יש קשר מאוד בסיסי בין אלכוהול לאלימות. שתיית אלכוהול מגבירה את האלימות. אנשים בעלי נטייה לאלימות, משתמשים יותר באלכוהול. הסביבה של המשתמשים החמורים באלכוהול, החברים מהכיתה, הילדים והנשים, סובלת מאוד מהאלכוהוליסטים והצרכנים הגדולים של האלכוהול.

היום יש מענה מאוד חלקי לבעיית האלכוהול. למרות שבעיית האלכוהול שווה בחומרתה לבעיית הסמים, יש פער עצום בין האמצעים שהמדינה מקצה לטיפול בבעיית האלכוהול לבין אלה שהיא מקצה לטיפול בבעיית הסמים. יש לנו 50 מיטות למטרת גמילה של אלכוהוליסטים לעומת מאות מיטות לנפגעי סמים, שגם הן לא מספיקות. יש לנו רק 15 מיטות בהוסטל ושירותי מרפאה אזורית וטיפול חיצוני ל-1,440 איש, כאשר מדובר על 50,000 מכורים לאלכוהול. מערכת שיקום תעסוקתית כמעט ולא קיימת. כדי שאלכוהוליסט או צרכן אלכוהול חריף שנגמל מהאלכוהול יוחזר לחברה, שחלק מזה זאת עבודה וחלק אחר זאת משפחה. בכל מה שקשור לחזרה של אלכוהוליסטים למסלול של עבודה, אין שום עשייה. לכן, אלכוהוליסטים רבים שנגמלו נפלו חזרה לאלכוהול משום שהם לא הצליחו לשקם את עצמם במסגרת של עבודה .

יש עבודת מניעה שנעשית במשרד החינוך בקרב תלמידי בית הספר התיכון. גם מוסדות אחרים משלבים את עבודת המניעה בתחום אלכוהול בעבודת המניעה בתחום הסמים. עדיין, אין תנופה של כל הנושא.

בתחום הקהילה הרשות הלאומית למלחמה בסמים לא מדרה את האלכוהול גם קודם. המערך הפרוס שלנו בשטח, שהתייחס לסמים, התייחס גם לאלכוהול, אבל לא באותה מידה שהוא התייחס לסמים. חייב להיות גם פה מהפך בתחום הרשות ובתחומים אחרים. האיזון צריך להימצא בין הטיפול באלכוהול ובין הטיפול בסמים, איזון שצריך להתבטא גם במשאבים שכל הגופים ישקיעו בתחום האלכוהול.

האסטרטגיה שאנחנו הצגנו בנייר שהכנו לקראת קבלת האחריות על הנושא, התבססה על התאמה לאמצעים הקיימים היום. ניסינו לעשות את הדברים בצורה סינרגטית, בצורה שבה אנחנו נתבסס על הגופים הקיימים בכל המשרדים וברשות, כאשר נוסיף את הנדבך של השימוש באלכוהול. יש הרבה מן המשותף בתחומי הטיפול והמניעה בכל הנוגע לסמים ולאלכוהול. יש גם שוני, אך כאשר אנו מעמידים את השוני אל מול הדמיון, אזי אין ספק שיש יותר דמיון מאשר שוני. לכן, ההתבססות של כל המשרדים על אותו מערך סמים שיטפל גם באלכוהול, הוא יביא את הפרות להם אנו מצפים.

המטרה הראשונה שלנו, היא הפחתת מקרי המוות הקשורים לשימוש באלכוהול. אין לנו בארץ כל כך נתונים על זה, אבל אנחנו קוראים בעיתון על חסרי בית שמתו משימוש באלכוהול. יש נתונים בחדרי מיון אבל הם לא מאורגנים יחד. ללא ספק, יש לא מעט אנשים שמתים מעודף אלכוהול.

מטרות נוספות, הן הפחתת הפגיעות והמחלות הכרוניות הקשורות לשימוש באלכוהול. הפחתת מקרים של פגיעה בסדר הציבורי, אלימות בבית הספר, בבית ובפאבים. חלק גדול מן האלימות שמתרכזת סביב הפאבים בסופי השבוע, יש לה קשר לסמים מצד אחד וקשר לאלימות מצד שני. אין מחלוקת לגבי הקשר שבין אלכוהול לבין אלימות. זה דבר שאנחנו לא צריכים לגלות אותו עכשיו. זה דבר שידוע כבר שנים רבות. ודאי שיש גם צורך בהפחתת הנזק הכלכלי לחברה, הקשור בשימוש בלתי מושכל באלכוהול.

אנחנו נצטרך לעבוד בצורה מסודרת ומאוחדת עם כל המשרדים. אני מוכרח להגיד, כי יש לנו בסיס מצוין לזה. כמו שיש לנו שיתוף פעולה עם כל המשרדים בכל הנוגע לטיפול בתופעת הסמים, יש שיתוף פעולה גם בכל הנוגע לבעיית האלכוהול. אנחנו נצטרך לבצע עבודה מערכתית. אנחנו נצטרך להתאים את חוק רישוי ופיקוח על מוסדות, שקיים היום לגבי מוסדות המטפלים בנפגעי סמים, לנפגעי אלכוהול. אנחנו כבר עובדים על הכללת נושא האלכוהול בחוק רישוי ופיקוח על מוסדות. אנחנו עובדים על הנושא של שמירת הרצף הטיפולי. אני מדבר על השלב המוקדם של איתור האנשים והבאתם לגמילה, ואחר כך על מערך השיקום, הקליטה והתעסוקה. אנחנו רוצים לשתף את המוסד לביטוח הלאומי ואת מערכת אכיפת החוק, שעושה גם היום רבות בכל מה שקשור להתנהגות בפאבים בסופי שבוע.

נדגיש את החינוך למניעה. אנחנו חושבים שעל ידי חינוך, הסברה ושינוי עמדות מגיל צעיר, יכול לעזור. כפי שאתם יודעים, בתחום הסמים התחלנו בכך כבר בגיל הגן. אנחנו נדגיש את החינוך למניעה, ונבנה ביחד עם המשרדים אחרים תוכניות מניעה ספציפיות וניישם תוכניות שנערכו במדינות אחרות.

אני רוצה לומר כמה מילים על כסף, כי בסופו של דבר כל הדברים האלה תלויים גם בהשקעה כספית. אני רוצה להקדים ולומר את השורה התחתונה שתופיע בשקפים אחרים. סך הכל מדובר על 19,500,000 שקלים לטיפול בבעיית האלכוהול, שיתחלקו בין משרדי הממשלה השונים. זה לא כסף שמיועד רק לרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, אלא לכל המשרדים הממשלתיים. זה כסף שמיועד למשרד החינוך, למשרד הבריאות, למשרד הרווחה וגם לרשות. הסכום הזה הוא די מגוחך אם אנחנו מסתכלים עליו מבחינה לאומית. אתם לא תאמינו כמה קשה לנו לשכנע את הגורמים האחראים להקצות את הסכום הזה לכל המשרדים. לא הרשות לבד הגיעה לסכום הזה, אלא זה סכום שהגיעו אליו בעבודה משותפת עם משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד החינוך ואנחנו. הדרישה הזאת מגובה על ידי כל המשרדים שעובדים בתחום.
היו”ר יאיר פרץ
אני רוצה לשאול, האם יש מערך משותף לכל המשרדים, משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך, אשר בודק את כל המערכת הטיפולית מול אותו אלכוהוליסט? האם יש איגום של משאבים? האם יש תיאום בין כל המערכות?
איריס מורדקוביץ
מר מסינג אמר בתחילת דבריו שאין תוכנית לאומית שמאגמת את כל הפעילות ביחד. אני חושבת, שאין נכון יותר להגדיר את מה שהוא אמר. יחד עם זאת, יש פעילות במשרדים השונים. במשרד הרווחה יש פעילות טיפולית בכל הארץ. זה לא מספיק, אבל יש. כמעט כל מטופל שרוצה טיפול בבעיית האלכוהול, יכול לקבל מענה.
היו”ר יאיר פרץ
האם יש לך נתונים כמה יש היום?
איריס מורדקוביץ
כן. אין ספק, שאין רצף של מענה לאלכוהוליסט. אלכוהוליסט יכול לבוא למרפאה אמבולטורית, אבל הוא לא יכול לבוא לקהילה טיפולית או למרכז יום. רק עכשיו התחלנו לעבוד על נושא הגמילה עם משרד הבריאות. אין רצף מענה למטופל, כולל החלק השיקומי. יחד עם זה, אין לנו גם רצף מענה לקצה הרצף. בקרב אלכוהוליסטים, יותר מאשר בקרב המכורים לסמים, יש אנשים המתים ברחובות, יש אנשים שהם במצבים פיזיים קשים ולא יכולים להיות בחוץ. אלה אנשים שכאשר הם נכנסים לבתי החולים הם מאוזנים וכאשר זמן מה הם חוזרים חזרה עם מצבים פיזיים ונפשיים קשים ואין לנו מענה לתת להם. אני מדברת על הוסטלים ועל בתים חמים. זו אוכלוסייה שזקוקה לדיור עד המוות. אלה הדברים שחסרים, למרות שיש מערך שלם שפועל.
איתן גורני
זה מבטא את הדרישות של כלל המשרדים.
היו”ר יאיר פרץ
כמה מרכזי גמילה יש היום בארץ?
איריס מורדקוביץ
יש 19 מרכזים אמבולטוריים לטיפול. בכל נקודת זמן יש 2,200 מכורים לאלכוהול שנמצאים בטיפול. כפי שצוין, יש 1,440 מכסות בכל נקודת זמן.
היו”ר יאיר פרץ
מה פרק הזמן שבו מטופל נמצא בטיפול?
איריס מורדקוביץ
עד שהוא נגמל. הוא יכול להיות שנה וחצי בטיפול אחרי גמילה. הוא יכול לעבור גמילה במסגרת של משרד הבריאות בחיפה, והוא יכול לעבור גמילה אמבולטורית כי משרד הבריאות שם במערכות שלנו רופאים. אפשר לבצע את הגמילה גם בבית.
פאולה רושקה
במשרד הבריאות יש אמנם 6 רופאים שעובדים במרפאות, אבל עדיין אין טכנולוגיות חדשות לטיפול וזה ידרוש מאיתנו להכניס תרופות יקרות ודברים חדשים על מנת לתת מענה, במיוחד לנושא של כמיהה. לאחר שאדם מבצע גמילה הוא מגיע לשלב של כמיהה. יש תרופות שעוזרות לכך, אך הן עדיין לא קיימות במערכת כי הן מאוד יקרות.
גליה שחם
אני מברכת על השינוי הזה. ההתייחסות מבחינת מדיניות, מתאימה למצב בשנות ה-50 ולא למציאות הקיימת היום. במערכת החינוך אנחנו מתייחסים לנושא של האלכוהול. השינוי יעזור בכך שיהיו לנו עכשיו יותר תקציבים לפתח תוכניות ספציפיות לנושא הזה, בעקבות ההסכמה שיש כאן בעיה. עד היום לא היתה הסכמה על כך, לא הודינו בבעיה. הנתון שמצביע על 25% תלמידים בגיל 12-18 שאומרים שהם השתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה, הוא נתון מאוד מדאיג.
היו”ר יאיר פרץ
אולי אפילו פעם בשבוע.
גליה שחם
אני מאמינה שאחוז יותר קטן משתכר פעם בשבוע, אבל אני יודעת שיש גם כאלה תלמידים. אני חושבת, שזה נושא שצריך להיות מטופל בצורה מאוד רצינית. אני אגיד מה קיים היום, שזה בסיס להמשך העבודה. אנחנו מחלקים את העבודה שלנו לשני חלקים. חלק אחד, הוא החלק של המניעה והחינוך, והחלק השני הוא החלק של ההתערבות, איתור תלמידים שכבר יש להם בעיה וצריך לעבוד איתם. אני רוצה להתחיל עם החלק של ההתערבות, כי זה משהו שאנחנו עובדים עליו משנה שעברה ביחד עם הרשות למלחמה בסמים. אנחנו פיתחנו תוכנית, שנקראת "תוכנית אופי", שבמסגרתה אנחנו מאתרים בתוך בתי הספר תלמידים שהם נמשכים לשתייה. אנחנו רואים בזה גם פתח לשימוש בסמים. עם התלמידים האלה אנחנו עובדים במסגרת של תוכנית התנהגותית-קוגניטיבית, שעובדת על הרגלים וכישורי חיים. זאת לא תוכנית של טיפול, אלא תוכנית של התערבות ואיתור בשלב מוקדם. דבר נוסף שהתחלנו לפתח בשנה שעברה, זאת התייחסות לאוכלוסיות בסיכון. בסקר מופיעה באופן בולט העובדה כי אוכלוסיות של עולים חדשים הן יותר בסיכון, הן יותר משתמשות באלכוהול. אנחנו פיתחונו ואנחנו ממשיכים לפתח תוכניות שהן מותאמות לזה. אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם המשרד לקליטת עלייה, משרד הרווחה ומרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה. אנחנו מקיימים ימי עיון מיוחדים למורים שעובדים עם עולים חדשים, כדי שיוכלו להיות יותר ערניים ורגישים וגם שיוכלו לתת מענה במקום שיש בעיה.

עיקר העבודה שלנו היא חינוכית. העבודה שלנו מתחילה עם הגיל הרך. אנחנו עוסקים שם בנושא של חומרים מזיקים וחומרים מועילים לגוף. הילדים בעצמם מעלים את הנושא של אלכוהול ודילמות שקשורות אליו, כמו האם זה טוב או לא טוב שאבא שותה בירה ומה זה עושה לו. הילדים מעלים את הבעיות הללו. בבית הספר היסודי גם כן עובדים על הנושא הזה. בחטיבות הביניים ישנה תוכנית, שנקראת "טיפ טיפה אלכוהול במידה נכונה". התוכנית מתמודדת עם העובדה שזה חלק ממערך הבילוי של הילדים בגילים האלה. מי שעושה את העבודה אלה המחנכים, שעוברים הדרכה של היועצים החינוכיים בבתי הספר. בתוכנית החינוכית הייעוצית יש פרק שמתייחס לנושא של אלכוהול.
היו”ר יאיר פרץ
האם בכל בית ספר יש תוכנית מוגדרת?
גליה שחם
בכל בית ספר יש תוכנית מוגדרת.
איתן גורני
אמורה להיות תוכנית מוגדרת.
גליה שחם
הבעיה היא שאין שעה מוגדרת שבה התוכנית מועברת. התוכניות קיימות אבל הזמן בבית הספר אינו מספיק כדי להעביר אותן. התוכנית הזו מתחרה עם הרבה תוכניות אחרות על זמנם של התלמידים בבית הספר. ישנה שעת חינוך אחת או שתיים בשבוע. בהרבה מאוד בתי ספר יסודיים ישנה שעה של כישורי חיים. בחטיבות הביניים ישנה שעה אחת או שעתיים המוקצים לנושאים חינוכיים ערכיים. התוכנית הזו נמצאת באותו מקום בו נמצאות תוכניות חינוכיות אחרות.
היו”ר יאיר פרץ
האם סדר העדיפות תלוי במנהל בית הספר?
גליה שחם
זה תלוי במודעות של מנהל בית הספר. אחד הדברים שאנחנו היינו רוצים, הוא שתוקצה לכך שעה במערכת. בכיתה י"א אנחנו חוברים לחינוך התעבורתי. שם כן הצליחו להכניס שעה במערכת, ושם אנחנו עובדים על הנושא של שתיית אלכוהול ונהיגה. במהלך השנה שבה עובדים על הנושא, יש פרק שמוקדש לקשר בין אלכוהול ונהיגה.

הדרך שלנו להתמודד עם חוסר הזמן הזה, היא דרך הכשרת מנהיגות צעירה בתוך בתי הספר. אנחנו קוראים לזה "תוכנית עמיתים".
חיים מסינג
תוכנית שפותחה במקור על ידכם ועל ידנו להתמודדות עם נושא הסמים.
גליה שחם
זה נכון. אנחנו עובדים עם התוכנית הזו גם בנושאים של עישון סיגריות ונרגילות ושתיית אלכוהול, כיוון שזו התנהגות חברתית. שתיית אלכוהול היא חלק מהמפגש החברתי. אנחנו אוספים תלמידים שיהיו מנהיגות צעירה בבתי הספר, מוציאים אותם מהלימודים למספר ימים ומלמדים אותם קורס מרוכז בנושא כדי שהם יוכלו לחזק את העמדות ששוללות שימוש לרעה באלכוהול. הם ביחד עם המורים מעבירים את המסר.

יש לנו תוכניות, אבל אנחנו צריכים הכרה בחשיבות של הנושא . כדי להמשיך ולפתח את התוכניות בתוך המערכת. הדבר שהכי יענה על הצורך, הוא הקדשת זמן מוגדר לנושא בתוך המערכת הלימודית.
היו”ר יאיר פרץ
מה זה דורש מכם מבחינה תקציבית?
גליה שחם
הדרישה שלנו מבחינה תקציבית היא צנועה, כיוון שהבסיס קיים.
אורית היימן
אני מברכת על הדיון, כי נושא האלכוהול זוהה על ידנו כאחד המאיצים לתופעת האלימות כבר לפני שנים. אנחנו מטפלים בנושא הזה במספר מישורים, ולכן זה מאוד חשוב שהנושא עלה לדיון, והרשות מקבלת אותו תחת כנפיה לצד נושא הסמים.

משטרת ישראל מטפלת בנושא בכמה מישורים. התוכנית שכולכם מכירים, תוכנית אס"א, אלימות, סמים ואלכוהול, פועלת כבר משנת 2000 יחד עם הרשויות המקומיות, מתוך הכרה שאלכוהול הוא אחד המאיצים לעבריינות בני נוער ולאלימות. משטרת ישראל מטפלת בנושא גם דרך הטיפול בנושא של תאונות הדרכים. משטרת ישראל פורסת הרבה כוחות בעיקר בסופי שבוע, כי עיקר התאונות הנגרמות כתוצאה משכרות זה בסופי שבוע ובאירועים מיוחדים, כמו סילבסטר. הנהיגה בשכרות גורמת לתאונות דרכים קלות, אך גם לתאונות דרכים קשות וקטלניות. האכיפה בנושא הזה מתבצעת לאורך כל השנה.

נושא נוסף שמשטרת ישראל מטפלת בו, זה הנושא של מכירת אלכוהול לקטינים. דובר פה על מסיבות סוף השבוע ועל מכירת אלכוהול במועדונים ופיצוציות. אנחנו רואים שהרבה בני נוער קונים בפיצוצייה את האלכוהול ונכנסים למועדון שהם כבר שתויים, או שהם יוצאים מן המועדון וקונים את האלכוהול. רק בחודשים האחרונים נסגרו שתי פיצוציות באזור תל אביב בעקבות צו סגירה מנהלי. למשטרת ישראל חשוב מאוד לאכוף את החוק בנושא של הפיצוציות, כלפי אותם בגירים שמוכרים אלכוהול לקטינים. המעטפת של הטיפול האכיפתי, ככל שמאפשר החוק, היא גם בהיבט של הקטינים וגם בהיבט של הבוגרים.
דלית רגב
אני רוצה לברך על הדיון החשוב הזה. אני חושבת שהתקציבים המבוקשים פה הם סבירים. הרשות הלאומית ומשרד התחבורה מטפלים בנושא הזה רק בהיבט התחבורתי שלו במספר מישורים, בתחום המידע והמחקר, בתחום ההסברה, חקיקה ואכיפה. רק לאחרונה התקבל תיקון 67 לפקודת התעבורה, שהרחיב את הסמכויות של שוטר לבצע בדיקות אלכוהול גם ללא חשד סביר, לקחת נוזלי גוף נוספים, דם ושתן, גם מנפגעים חסרי הכרה. מי שיסרב לתת בדיקות כאמור, יוכרז כשיכור. אלה כלים לשוטר ולמערכת להתמודד עם הבעיה הזאת. יש בהצעה הזו גם דברים נוספים, שאני לא אפרט עליהם כאן. בכל מקרה זאת אבן דרך מאוד חשובה באכיפה ובהתמודדות עם הבעיה.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מקדמת צוות היגוי שמטרתו לבחון ייתכנות של עיגון בחקיקה לאפשרות של בדיקה תקופתית לגילוי סמים בקרב נהגי משאיות לפני כניסתם לעבודה ובמהלך עבודתם. ביחד עם הרשות למלחמה בסמים אנחנו מנסים לקדם חקיקה שתכניס את העבירה של נהיגה בשכרות לעברות קלון. כלומר, אדם שיורשע בעבירות האלה לא יוכל לכהן במשרה ציבורית זו או אחרת.

מלבד זאת, אנחנו מקדמים פעולות אחרות בתחום האכיפה בשיתוף עם משטרת ישראל אגף התנועה, כמו אכיפה בסופי שבוע כנגד צעירים, בעיקר באזורי בילוי. אני הייתי חברה בוועדה של אריה עמית, שעסקה בנושא של אלימות במועדונים. במסגרת הוועדה הזו אנחנו קיימנו ביחד עם הרשות למלחמה בסמים סיורים במועדונים, כאשר בסיומה הוחלט לעודד מועדונים להקרין תשדירים נגד נהיגה בשכרות ולתת כוסות קפה ביציאה מן המועדונים. הפעילות הזו היא בתהליכי התהוות כרגע.

מערכת ההסברה שלנו היא מאוד מפותחת בכל הנוגע לנושא האלכוהול. כל יום משעה 22:00 בלילה עד הבוקר יש לנו תשדירים כנגד נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אשר מתמקדים בעיקר בסופי שבוע. עכשיו אנחנו עבדנו על תשדירים מיוחדים לליל הסילבסטר, וזה בנוסף לתשדירים הקיימים. קיימנו שיתוף פעולה עם כל תחנות הרדיו. אני יכולה אחר כך להביא לפניכם תשדירים שהכנו לסילבסטר.

אני רוצה לציין, כי יש לנו בעיות של דיווח. אנחנו לא מקבלים דיווח מהביטוח הלאומי או ממשרד הבריאות על אלכוהוליסטים שמטופלים על ידם. אנחנו פנינו ונענינו בשלילה והסיבה לכך, היא חירות הפרט. אני חושבת, שיש מקום לשקול זאת שנית. יש דברים שצריכים להעביר לנו אותם. אולי צריך להסדיר זאת בחקיקה, כיוון שיש דברים שהם מעבר חירות הפרט. זאת בעיה בטיחותית ממדרגה ראשונה.

הנתונים שבידנו אינם מצביעים חד משמעית על היקף הבעיה. יש לנו בערך 2% דיווח, אבל הנתונים האלה לא מצביעים על חומרת הבעיה. אנחנו יודעים שהמשטרה, בעקבות מגבלות מסוימות שיש לה, לא רושמת תמיד את הסיבה לתאונה. יש לה רק שדה אחד. לפעמים הם כותבים מה היתה המהירות, ולא כותבים שהיתה נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
איתן גורני
הפרטים האלה נוגעים כבר לעשייה שלנו. אני לא חושב שכדאי להיכנס לרמת פירוט כזו, כי הרי כולנו עובדים יחד. לא התחלנו בסיסמא, אלא קודם התחלנו לעבוד ואחר כך באה ההכרזה.
אילן גרודסקי
אני מברך אותו, אדוני היו"ר, על קיום הדיון החשוב הזה. אני מברך גם את הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול, על שהכניסה אותנו לראשונה לתוך סיטואציה כזו.המחקר, כפי שהוצג כאן וכפי שהוצג באתר האינטרנט של הרשות, מרחיק מאיתנו את המיתוס השגור, "אצלנו לא שותים כמו בשאר מדינות העולם". המחקר הזה מראה לנו כי התופעה היא הרבה יותר רחבה ממה שאנחנו חשבנו. אני מדבר בשמם של אנשים שאינם מטפלים באנשים שמכורים לאלכוהול.

אנחנו מעריכים, כי אחוז תאונות דרכים שנגרמו כתוצאה משימוש באלכוהול עומד על 10% ויותר. אני רוצה לומר את מה שדלית לא יכלה להגיד מפאת זהירות ומקצועיות, כי אנחנו מאמינים כ-50 איש ומשפחות נהרסות מדי שנה בתאונות דרכים שנגרמו כתוצאה משימוש באלכוהול. לא תמיד מדובר במכור לאלכוהול. לעיתים מדובר באזרח, אזרחית או משפחה שלמה, כפי שקרה לפני חודשיים בצומת לוד, שנמחקים בעקבות תאונה שבה היה מעורב אדם שהיה תחת השפעה של אלכוהול וסמים. לאותו אדם לא קרה מאומה. הוא ימשיך לקבל את הטיפול ויסומן כאלכוהוליסט.

אנחנו שמחים להיות מעורבים בפרוייקט אכיפה בעזרת מתנדבים ומשטרת ישראל. אנחנו מכירים את כל הנתונים הנוגעים לאכיפה. לצערנו, בגלל חוסר משאבים של משטרת ישראל, יש רק 10-20 מכשירי ינשוף לבדיקת אלכוהול, שמוציא נתון שאחר כך קביל גם בבית המשפט. זה מעט מאוד. לא ראיתי בסעיפים התקציבים אזכור של הנושא הזה.

אני מחזק את ידיה של דלית מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שזכותו של הציבור לבטיחות וחיים גובר על זכויות הפרט. אם יש כאן דברים שנראים לאדוני דרקונים, כאלה שהציבור לא יקבל אותם בברכה, זה לא נכון. אחרי תיקוני החקיקה האחרונים אנחנו נוכחנו לדעת שהציבור פתוח יותר ומבין את המשמעות. הוא מבין שכל זה עשוי לפגוע בו כהולך רגל או כנוסע ברכב, וזה לא מסתכם רק באותו חסר בית שמתדרדר ומגיע למוות.
שרה כהן
הפעילות שלנו במשרד הקליטה היא פעילות שנעשית כהשלמה ובשיתוף פעולה עם כל הגורמים הנמצאים כאן, הרשות למלחמה בסמים, משרד החינוך, משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים.

זה לא נתון חדש, שאחוז העולים ששותים משקאות אלכוהוליים הוא גבוה יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הותיקה, בעיקר בקרב בני הנוער, למרות שעם השנים יש דפוס שמתחיל להיות דומה לאוכלוסייה הותיקה יותר.

אנחנו העלינו את הנושא של נוער עולה במצבי סיכון וסכנה על סדר היום בשנתיים האחרונות, וזאת בעקבות החלטה של ציפי לבני, השרה לקליטת עלייה. לצורך כך המשרד הקצה לראשונה תקציבים שהם מאוד משמעותיים, שחלק ניכר מתוכם הושקע לתוכניות מניעה בתחום של אלכוהול וסמים.

אני רוצה להתייחס כאן לשני היבטים. ההיבט האחד הוא ההיבט המניעתי בפלטפורמה הבית ספרית, שנעשה תוך שיתוף פעולה עם משרד החינוך. אנחנו באנו בדברים עם משרד החינוך והעלינו בפניהם את הקושי עם התוכניות האוניברסליות, שאינן מצליחות להגיע לאוכלוסיות של עולים יוצאי חבר המדינות ויוצאי אתיופיה. מה שניתן באופן שוטף לכלל התלמידים, פחות מתאים לאוכלוסיות העולים. משרד החינוך הרים את הכפפה והכניס למערכת בניהולה של גליה שחם, אנשי מקצוע שפועלים בקרב העולים מחבר המדינות ומאתיופיה. כרגע נעשה מהלך שיטתי בכל פיתוח התוכניות בתוך מערכת החינוך, כדי שתהיינה רגישות לתרבות, כדי שאפשר יהיה להגיע לאוכלוסיית העולים. אנחנו לא עושים זאת מתוך ראייה סגרגטיבית, כי אין הכוונה להוציא אותם מתוך הכיתה בזמן שהכיתה כולה לומדת את התוכנית, אלא לשלב היבטים שיכולים להגיע לאוכלוסיות עולות, גם לאלה שאינם דוברים את השפה.

ביחד עם משרד הרווחה ועם עמותת "אפשר" אנחנו פיתחנו תוכנית התערבות רגישת תרבות, למניעת שימוש לרעה באלכוהול בקרב נוער עולה. התוכנית הזו פותחה לפני מספר שנים ועברה מחקר הערכה. אנחנו ראינו שזו תוכנית שיש לה אפקטיביות בקרב בני נוער עולה. היא נעשית שלא במסגרת החינוכית אלא במסגרת הפנאי. למרות שאנחנו מגדירים את התוכנית כתוכנית מניעה, חלק מבני הנוער הם בני נוער שמשתמשים גם באלכוהול וגם בסמים. לראשונה, בשנת 2004-2005, המשרד השקיע למעלה מחצי מליון שקל ביישום התוכנית הזו בלמעלה מ-20 יישובים ברחבי הארץ. אנחנו תיעדנו גם את התוכנית וגם את התוצרים שלה בחוברת, שכוללת בתוכה את התכנים של התוכנית עצמה ואת המשובים שקיבלנו מבני נוער שהשתתפו בתוכנית. התוכנית נעשתה בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה ועם עמותת "אפשר. בני הנוער אמרו, כי התכנים שעלו בתוכנית הם אפקטיביים. בחלק מן המקרים היא הובילה לשינוי התנהגות, להפסקת שימוש באלכוהול. כרגע התוכנית עוברת אדפטציה נוספת עם הכנסה של תכנים הקשורים לנושא של סמים, והיא נעשית עם משרד הרווחה והפרוייקט הלאומי של יוצאי אתיופיה בקרב יוצאי אתיופיה, כי זו אוכלוסיית יעד בעייתית. אנו רואים עלייה מאוד משמעותית בשימוש באלכוהול וסמים בקרב האוכלוסייה הזו, הרבה מעבר למה שאפיין את האוכלוסייה הזו בעת שהיתה בחו"ל, בעוד שבקרב יוצאי חבר המדינות השימוש באלכוהול היה קיים גם בארץ המוצא.

ישנן תוכניות שאנחנו יודעים שהן אפקטיביות. אני חושבת, שחלק מהתקציב ברמה המערכתית צריך להינתן למען קידום תוכניות שעובדות, כדי שאפשר יהיה להעביר אותן בהיקפים הרבה יותר נרחבים, גם מעבר לשעות הלימודים. אני לא מדברת על תוכניות של שלוף וגמרנו. תוכנית קצרה של מספר מפגשים מועט, לא מביאה לשינוי התנהגות. אין כאן פתרונות קסם. אם לא עובדים עם האוכלוסייה לאורך זמן על שינוי עמדות, זה לא יביא לשינוי בהתנהגות. צריך להביא את הנושא הזה למודעות של כל היישובים שאנחנו הצענו להם את התוכניות האלה, וצריך גם לתקצב את זה בתהליך מתמשך ולא חד פעמי.
אבי קמינסקי
אני הגעתי היום לישיבה בוועדת החינוך, אך כאשר ראיתי את הנושא שבו דנה הוועדה הזו נכנסתי לכאן. אני חושב, שזה לא נכון שמנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות לא הוזמנו לכאן היום, כי נדרשת המחויבות של ראשי הרשויות ומערכות החינוך ברשויות המקומיות לעשייה רבה. כל מי שנמצא כאן הוא ברמת המטה. רמת השטח אומרת גם דברים אחרים. הנושא הוא חשוב וכאוב, ומנהלי בתי הספר, מערכות החינוך והרווחה ברשויות המקומיות מתמודדים עם הנושא הזה ועושים הרבה מאוד פעולות. אני חושב, שזה נכון היה להזמין לכאן גם את מנהלי אגפי החינוך או הרווחה של הרשויות המקומיות.
היו”ר יאיר פרץ
הערתך התקבלה. להבא אנחנו נזמין את האנשים מן השטח על מנת לקבל את הנתונים מן השטח.
איתן גורני
כולנו רואים שישנה עשייה לא מבוטלת בכל משרדי הממשלה. מה שחסר, הוא לארגן את כל הדברים ולדחוף אותם הלאה. זה היה המצב של הטיפול בבעיית הסמים לפני שקמה הרשות הלאומית למלחמה בסמים. אנחנו רואים את התפקיד שלנו כרשות, לארגן את כל הדברים שנאמרו כאן. כל האנשים שיושבים כאן היום הם אנשים שעובדים גם היום יחד. כל האנשים מוכרים לנו מעבודה משותפת במשך שנים.

העירו לי לגבי אגף התנועה במשטרה. באגף התנועה של המשטרה, שלא מיוצג כאן היום, נעשית עבודה רצינית, לא רק בנושא של דוחות ופיקוח על הפאבים. אנחנו מנסים לפתח ביחד איתם אמצעים לפיקוח על הנושא של שימוש באלכוהול בדרכים. היום אנחנו עובדים איתם על דגם של כלי רכב נייד, שתהיה בו אפשרות לבדוק את רמת האלכוהול בדם של הנהגים, ואת השימוש בסמים. אנחנו מעריכים, כי בשנה הקרובה אנחנו נפתח לפחות דגם אחד של ניידת כזו, ואז אפשר יהיה לצאת איתה למקומות ריכוז, כמו פאבים, או להציב אותה בצדי הדרכים ולעצור נהגים.

אני רוצה לדבר גם על ההיבט התקציבי. בסך הכל מדובר על תוספת של 19,500,000 מליון שקלים. למתאמים שלנו אנחנו צריכים תוספת של מיליון שקלים לפעילות שטח.
היו”ר יאיר פרץ
מה התקציב המוקצה היום לכל משרדי הממשלה?
איתן גורני
אני לא בטוח שאני יכול לתת תשובה לכך. לפיתוח מערך ההסברה בתחום האלכוהול יש צורך ב-3,000,000שקלים. לתגבור המחקר והמידע נדרש 1,000,000 שקלים. ל-10 מרכזי טיפול אמבולטוריים לנוער בתחום האלכוהול, נדרשת גם כן תוספת. לפיתוח תוכניות מניעה עם משרד החינוך נדרשים 450,000 שקלים. בסך הכל מדובר על תוספת של 8,500,000 שקלים לרשות ותוספת של 500,000 שקלים למשרד החינוך, לפיתוח תוכניות מניעה, הכשרת מנחים, הפעלת קבוצות נוער בסיכון ופיתוח מנהיגות צעירה בתחום. נדרשת גם תוספת של 4 משרות רופאים למשרד הבריאות, תוספת לפיקוח על מוסדות גמילה, הכנסת טכנולוגיות חדשות לסל הטיפול. היות ויש לנו בסיס טוב קיים לנושא הסמים, אנחנו בונים את הכל עליו והתוספת היא איננה גדולה.
היו”ר יאיר פרץ
הסכום הזה הוא בנוסף לתקציבי הממשלה הקיימים. האם מישהו יכול לומר לי כמה יש בכל משרד ומשרד?
גליה שחם
מאוד קשה לומר, כי זה משולב.
דלית רגב
אצלנו מוקצים 9,000,000 שקלים לנושא הזה.
אורית היימן
אצלנו זה גם כן משולב.
שרה כהן
לנו יש תקציב לנושאי רווחה, שמתוכו ייעדנו בשנה האחרונה למעלה מ-2,000,000 שקלים לנושא של סמים ואלכוהול.
היו”ר יאיר פרץ
אדוני נציג האוצר, מדובר באחת הבעיות הקשות של מדינת ישראל, שהוזנחו על ידי כל ממשלות ישראל מפאת חוסר תקציבים. באמצעית הדלים שיש לכל משרד ומשרד נעשים דברים מאוד חשובים, משקמים משפחות וחוסכים לאוצר לשלם קצבאות לאנשים שהופכים לנכים בעקבות אותה תופעה. התקציב הנדרש בנוסף לתקציבים הקיימים, הוא 20,000,000 שקלים בסך הכל. זה לא בשמיים. אני רוצה לקבל את התייחסותך לנושא.
משה ברסימנטוב
מי שמחליט על הקצאה תקציבית לפעילויות שונות במשרדי ממשלה שונים, זאת הממשלה. מדי שנה ישנו דיון תקציבי ובאותו דיון מחליטים על גג תקציבי ועל הפירוט שלו, והכנסת מאשרת את פירוט התקציב. אם יש תביעה חדשה...
היו”ר יאיר פרץ
זאת לא תביעה חדשה. זה בעקבות החלטת הממשל מה-21 לחודש.
משה ברסימנטוב
צריך להציג את הדרישה הזו בדיוני התקציב של הממשלה, ואז הממשלה תחליט במסגרת סדר העדיפויות שלה, כמה היא מקצה לפעילות החדשה, ותמצא לכך את המקורות. אם מחליטים לבצע עוד פעילות מסוג א', צריך לבצע פחות פעילות מסוג ב'. אם רוצים שמשרד הרווחה, הבריאות, החינוך או הקליטה יקצו תקציב נוסף לפעילות הזו, צריך להראות איזו פעילות הם יפסיקו לעשות על מנת לממן את הפעילות החדשה. אלה ההחלטות שהממשלה צריכה לקבל, והכנסת מאשרת אותן. הנוהל הוא להביא זאת למשרד ראש הממשלה, והוא יביא זאת להחלטת הממשלה לגבי המקורות והשימוש.
היו”ר יאיר פרץ
איפה זה עומד היום?
איתן גורני
הדרישה התקציבית שהוצגה כאן, היא דרישה תקציבית משותפת של המשרדים הרלוונטיים. את החצי הראשון של העבודה אנחנו כבר עשינו. במקביל לעבודת החקיקה שנעשית על השינויים הנדרשים בחוק על מנת שהוא יכלול גם את הנושא של האלכוהול, אנחנו עובדים גם על הנושא התקציבי ביחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כל מה שנציג האוצר הוא אמת, אבל יש עוד אמת. נדרש גם סיוע של משרד האוצר. אם משרד האוצר יתייחס לדרישה שלנו באהדה, אזי יהיה קל למשרדים לקבל את התוספות הנדרשות. כמובן שמקובל שכאשר מוסיפים במקום אחד צריך להוריד ממקום אחר ושהעוגה היא אותה עוגה, אך עדיין הייתי מבקש מנציג משרד האוצר לראות בעין יפה את הדרישה לסכום הזה, שהוא אינו דרמטי בקנה מידה לאומי. זה סכום שאפשר למצוא אותו והוא יכול להביא למהפך לא קטן בתחום הטיפול באלכוהול, אצל כל הגופים.

אנחנו היינו רוצים לתת דחיפה לנושא של מכירת אלכוהול במקומות ציבוריים. אנחנו סבורים, כי המצב הקיים בו מוכרים אלכוהול בכל מקום, הוא לא טוב. במדינות מערביות דמוקרטיות, כמו ארצות הברית, קנדה ואנגליה, מקומות מכירת אלכוהול מוגבלים. לא מוכרים אלכוהול בסופר, בפיצוציה או בקיוסק. אלכוהול נמכר שם בפאבים או בבתי קפה שמורשים למכור אלכוהול, או בחנויות מיוחדות לאלכוהול. לכן, צריך לפתוח ביוזמת חקיקה שתגביל את המכירה. זה לא דבר פשוט. זה סעיף לא קטן.
היו”ר יאיר פרץ
כפי שכתוב על גבי קופסאות הסיגריות כי הן מזיקות לבריאות, כך צריך לכתוב גם על גבי האלכוהול.
אילן גרודסקי
נכון. דבר שני שחשוב שכולנו נדחוף, זה הנושא של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. היום מותר שיהיה 5 מיליגרם בדם. כמה כוסות בירה או יין זה? צריך לכתוב חוברת שתסביר זאת. אף אחד לא יודע אם הוא שתה הרבה או קצת. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו הסיסמא, "אם שותים לא נוהגים", תהיה לא רק סיסמא. אנחנו רוצים לדחוף למצב שבו החקיקה תאמר, "מי שנוהג לא שותה", "מי ששותה לא נוהג", ולא תאמר 5 מיליגרם או כוס בירה. אני משתכר כאשר אני מריח פקק. אם יהיה בדמי 5 מיליגרם, אני אטוס לשמים. אנחנו צריכים לדחוף למצב שבו, מי ששותה לא נוהג. מי שמוצאים אצלו אלכוהול בדם, יהיה אשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול.
היו”ר יאיר פרץ
אני רוצה לסכם את ישיבת הוועדה. אני רוצה להודות לכל אלה שבאו בהתראה קצרה. קראנו לדיון היום, דיון חירום בעקבות בעיית האלכוהול. אני מודה לרשות שהסבה את תשומת לבי לבעיה החריפה והכאובה של נושא לאלכוהול. אני מודה לכם שבאתם לכאן ולקחתם חלק בדיון הזה.

היום אנחנו מתחילים בהקמתו של אתר אינטרנט בנושא סמים ובתוכו גם הנושא של אלכוהול. זה אתר של הכנסת עם קישור לרשות. אני מודה לרשות שמעמידה לרשותנו חומר רב ומקצועי בנושא. אנחנו רוצים לאפשר לאזרחים, להביא לידיעת האנשים הממונים על האכיפה שמות של סוחרים ובלדרים. זה יכול להביא הרבה ברכה בתחום של מניעה.

ישבתי והקשבתי בקשב רב, ואני מכיר את הנושא מקרוב. אני כעובד סוציאלי עבדי בתחום הזה קרוב ל-20 שנה. אני טיפלתי במשפחות של אלכוהוליסטים במועצה אזורית שפיר. אני יודע מה ההשלכות של כך על המשפחות, על הילדים שמגיעים לבית הספר לאחר לילה קשה ואלימות קשה. לצערי, נקלענו לבחירות ותקציב המדינה לא מאושר עדיין. אין עדיין בסיס תקציבי ל-19,500,5000 שקלים הקיים. כל הנתונים שהוצגו כאן הם קטנים. הבעיה היא יותר שורשית ועמוקה, אך ידנו לא מושגת להגיע לכולם. בנושא הזה אין פשרות. אני אפילו אגיע לראש הממשלה על מנת להביא בפניו את הבעיה הכאובה הזו. זה דיני נפשות. נציג האוצר לא יכול לבוא ולומר, זה מה שיש. בתחום הסמים הבעיה היא יותר קשה. היתה תוספת של 9,500,000 שקלים לא על בסיס תקציב, שזה בכלל לא יבוא לביטוי. זה רק לשלם עבור משכורות ובניינים. מדובר בנזק בלתי הפיך בעוד חצי שנה נתעורר לבעיה יותר קשה וכאובה, ואז האוצר יצטרך להשקיע כפול שלוש.

אין לי ספק, שכל משרד עושה מעל ומעבר באמצעים הדלים שיש לרשותו. אני מדבר על המחלקות לשירותים חברתיים, משרד החינוך, משרד הקליטה, המשטרה ומשרד הבריאות. אני רוצה שנקבל החלטה, כי יוקם צוות היגוי של כל משרדי הממשלה בשיתוף הרשות, שישב אחת לחודש באופן קבוע על מנת לשמוע דיווחים הדדיים לגבי תפקידיו של כל משרד. אם משרד החינוך זקוק ליותר שעות הסברה בתקופה מסוימת, צריך להתריע על זה. כך תהיה מתקפה חזיתית של כל הבעיה הזו בצורה מסיבית.

אני מוכן, לבדוק הערכה של מחקר על ידי המוסד לביטוח לאומי, הקרן למפעלים מיוחדים. זו קרן חשובה שיש בה הרבה כסף. אני מכיר אותה מתפקידי הקודם כמשנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה. היא יכולה להקצות כספים למחקר. אם נעבוד בהתקפה חזיתית כזו ונבוא עם תוכנית ברורה, אני בטוח שהאוצר ייענה לה ונוכל לחסוך הרבה כסף למוסד לביטוח הלאומי. אני בטוח, שאם נמנע מאותם בני נוער שתיית אלכוהול, ייחסכו תאונות דרכים והמוסד לביטוח לאומי לא יצטרך לשלם קצבאות נכות. זה חיסכון משמעותי.

אני קורא לרשות להתחיל ולהקים את צוות ההיגוי הזה, שיכלול נציגים מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים. אני בטוח, שהצוות הזה יכין תוכנית עבודה אינטנסיבית על מנת להתמודד עם הבעיה, שהוזנחה במשך כל השנים. היתה רק חלוצה אחת, פנינה אלדר, שהסתובבה ברמת גן והקימה מרכז קטן, אליו הגיע אדם שהמתין כמה חודשים עד שהתמכר לאלכוהול. אנחנו מדברים על משימה לאומית. זו אחת הבעיות שצריך להיאבק בה, כמו בעיית הסמים. אני בטוח, שאנחנו נצליח לפחות להעלות את הבעיה לסדר היום הציבורי. כאשר משטרה תופסת אדם שהוא תחת השפעת אלכוהול, הוא מופנה לבית המשפט. אני רוצה שאותו אדם יופנה לטיפול של מחלקה סוציאלית. נציגת המשטרה תצטרך להביא את הנתונים של האנשים שנתפסו ומה נעשה איתם, האם הם עברו טיפול, האם מישהו טיפל במשפחות או לא. אני מדבר על מערך אסטרטגי שיכול להביא פתרון לבעיה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים