הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה (תיקון - הרשות כתאגיד סטטוטורי

5
הועדה לקידום מעמד האישה
19.12.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 226
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, י"ח בכסלו התשס"ו (19 בדצמבר 2005), שעה 8:30

הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה (תיקון – הרשות כתאגיד סטטוטורי), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: ענבל גבריאלי - היו"ר

גיל קרקובסקי - משרד ראש הממשלה
דריה חסקין - משרד ראש הממשלה
יעקב זלצר - משרד ראש הממשלה
רוני טלמור - משרד המשפטים
עדי שיינמן - לשכת היועמ"ש, משרד החוץ
עדנה גרוס - מנהלת המחוז, משרד הרווחה
מאיר בינג - רפרנט ממשל ומנהל, משרד האוצר
בתיה לוי - משרד החינוך, התרבות והספורט
יהודית פלוטקין - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
איילה גליקסברג - הרשות לקידום מעמד האישה
מרי חדייר - הרשות לקידום מעמד האישה
הימת יונס - הרשות לקידום מעמד האישה
רחל רון - הדסה ישראל
מטי גרינברג - ההסתדרות החדשה
עירית גזית - אחראית על תחום מערך הייעוץ המשפטי, ויצ"ו
מאירה בסוק - יועמ"ש לדיני עבודה נעמ"ת ירושלים
ליאורה מינקה - אמונה

הלית מגידו

דלית אזולאי

רויטל יפרח


הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה (תיקון – הרשות כתאגיד סטטוטורי)

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה (תיקון – הרשות כתאגיד סטטוטורי). אנחנו ממשיכים לדון בהצעת החוק לקראת אישורה לקריאה ראשונה.

הנוסח שלפניכם עדין לא שלם אבל משרד המשפטים הכניס בו כבר לפחות חלק מההסכמות שהגענו אליהם בישיבה הקודמת. אני מציעה, ברשותך, שאעבור על ההסכמות ונראה מה חסר בנוסח החדש כדי שנוודא שכל ההסכמות שהגענו אליהן בוועדה יכנסו לנוסח כפי שיתפרסם בהמשך השבוע. התיקון הראשון שהסכמנו עליו נמצא בסעיף 3, שהוא כרגע חלק מסעיף 1 להצעת החוק. אני אדבר על הסעיפים לחוק העיקרי כדי שכולנו נדע על מה מדברים לגבי מבנה הרשות ומנהלת הרשות, כאשר בסעיף קטן (ג) הוסכם שלא נסתפק במי שהיא בעלת רקע או ניסיון אקדמי אלא נדרוש מישהי שיש לה השכלה אקדמית ובנוסף לכך, רקע אקדמי מקצועי הוא ניהולי.

התיקון הבא שעליו הסכמנו או לפחות עליו דיברנו הוא בעמוד הראשון לנוסח החדש לגבי סעיף 4 לחוק העיקרי, לגבי כך שהרשות תסייע ותייעץ לממשלה. דיברנו בישיבה הקודמת לגבי כך שהישיבה תסתייע ברשות וגם היה דין ודברים וויכוח האם זה יהיה בהתאם לשיקול דעתה של הממשלה או לא. עורכת הדין רוני טלמור ממשרד המשפטים רוצה להתייחס לנקודה הזאת.

עשינו התייעצויות בין המשרדים למשרד ראש הממשלה. אין חקיקה שאנחנו מכירים או איזו שהיא אסמכתא אחרת שמטילה חובת התייעצות על הממשלה, בטח לא בנושא רחב כל כך כמו הנושאים של סעיף 4 שהם נושאים יחסית רחבים ולא מדובר בעניין מסוים. לכתוב כאן שלממשלה תהיה איזו שהיא חובה להתייעץ, זה משהו שהממשלה כממשלה ומשרד ראש הממשלה אחראי על מזכירות הממשלה ועל העבודה שם, זה לא מקובל בחקיקה ולכן, נראה לנו שגם כאן אין מקום להכניס אותו ואנחנו בכל זאת מבקשים לחזור לנוסח המקורי שבו התפקיד מוטל על הרשות. אגב, זה קיים גם לגבי נגיד בנק ישראל, גם שם לא כתוב שהממשלה חייבת להסתייע. אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לתיקון בסעיף 5 לתפקידי הרשות, בכל העניינים שקשורים לאמנות וכולי, שם הגישה היתה יותר מקלה משום שמדובר בעניינים הרבה יותר ספציפיים ושם לא היה להם אכפת לומר בנוסחים שמשרד החוץ הסכים להם, לתת מעמד יותר מובהק וברור לגבי איזה עניין זה. הנוסח של סעיף 4, בגלל שהוא מאוד רחב, אנחנו מבקשים לחזור לנוסח שהצענו, שמועצת הרשות תסייע ותייעץ לממשלה.

אני לא בטוחה, אבל אני חושבת שיש הבדל בין חובת התייעצות, כשמדברים על ממשלה, לבין לומר תסייע, שבפועל זה אומר שהממשלה הולכת לעסוק בנושא הזה והיא צריכה לקחת בחשבון את הרשות. זה ההבדל לטעמי, בין הטלת חובת היוועצות לבין לומר: תסייע. ב"תסייע" אין חובת היוועצות.

חובה כזאת לא קיימת היום על הממשלה ולא לגבי שום גוף. לא לגבי נגיד בנק ישראל ולא לגבי אף גוף אחר, לפחות עד כמה שאני יודעת וזה גם מה שאומרים במשרד ראש הממשלה. לכן זה לא מקובל, בבחינת סדרי עבודת הממשלה, להקים מן כזאת חובה שהממשלה אינה חופשית לדון בנושא מסוים בלי שהיא באה לרשות. לכן אנחנו מבקשים בעניין הזה לחזור לנוסח המקורי.

המטרה המרכזית של נגיד בנק ישראל זה להיות גוף עצמאי כדי שאם הממשלה לא רוצה לקבל את דעתו, הוא יתנגד לה. מה שאנחנו עושים פה, כשהופכים את הרשות לתאגיד סטטוטורי, אנחנו גורמים לו מצד אחד אולי להתחזק מבחינה כספית אבל אנחנו מחלישים אותו מבחינת הקשר שלו עם הממשלה. הוא יכול לקחת גם ארגון אחר, את שדולת הנשים, את נעמ"ת וכל גוף אחר ולהתייעץ אתו בנושא של מעונות. לויצ"ו ונעמ"ת יש ידע רב יותר מהרשות. בגלל שהרשות הופכת לתאגיד אנחנו מעמידים אותה למשהו שדי דומה ל - -

כיום, כאגף במשרד ראש הממשלה, אין כאן לפי דעתי איזו שהיא בעיה לקבל את הנוסח הישן. זה לא משמעותי בכלל. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להתעקש על זה. מה שמשמעותי זה שהיום, כאגף במשרד ראש הממשלה, אנחנו דאון ולא אפ. בעצם מה שאנחנו רוצים לעשות זה שיהיה מעמד למעמד האישה באמצעות תאגיד של רשות למעמד האישה. זאת המטרה ואני לא חושבת שזה כל כך משנה.

· - -

אני לא בטוחה. השאלה מה הרשות במעמד סטטוטורי תהיה מסוגלת להוכיח מאשר מעמד של אגף במשרד ראש הממשלה, כי כבר מראש, כאגף במשרד ראש הממשלה, יש לה מעמד נחות.

אני רוצה להבהיר שהמעמד הזה נוצר עם הקמת הרשות. אף מנהלת לא פעלה לשנות את הסטטוס ובגלל זה יש חוק שקוראים לו הרשות. זה שעם הקמת הרשות ניסו לתת לנו איזו שהיא תדמית לנסות ולבדוק את האפשרות, הנושא הזה לא נבדק אף פעם. אמרו את זה ממשרד המשפטים, שלא נבדקה אפשרות המשרד בנציבות לבדוק חלופות נוספות וצריך לבדוק את הנושא. לאגף אין את האפשרויות האלה. ברשות עצמאית - יכולנו להיות אגף. אני מדברת, אני שהקמתי את הרשות, שליוויתי את החוק עשר שנים, אני יודעת מה היו המניעים להקמת הגוף בתוך הממשלה. כתוב בדברי ההסבר לחוק הראשון שמדובר ביחידת סמך במשרד ראש הממשלה לא כאגף, בשום פנים ואופן. לא נעשו הפעולות עד היום להוביל את זה, לבדוק חלופות נוספות, שהאגף לא יהיה אגף, כי יש חוק. יש לבדוק חלופות כגוף עצמאי. רוני אמרה זאת כמה פעמים, ואחי-לאה אמרה, שיש אפשרויות נוספות לקבל עצמאות. אני רוצה שכל הדברים יהיו על השולחן. את צודקת, עדנה, המצב שלנו כזה כי לא נעשו פעולות נוספות.

חלופות נוספות נבדקו בכל התהליך של הייעוץ האסטרטגי, כולל במינהלת האחרונה. זכורים דבריה של עורכת הדין נורית זיו שניתחה את המצב והוא התקבל על ידי כל המשפטנים, שהרשות לקידום מעמד האישה, מעצם היותה במשרד ראש הממשלה, פרט לבעיות הארגוניות שבגללן אנחנו רוצים לצאת, הכוח שלה נובע מזה שיש לה כמה בוסים. בכל תחום יש לה בוס מקצועי באותו תחום – חשבת, סמנכ"לית משאבי אנוש, מנכ"ל המשרד וראש הממשלה והעוזרים שלו. לכן, כל סמכות שניתנה לה פה, בחוק, יש עליה את האיזונים ובלמים של כל הדרגות. לכן, אם היא יוצאת החוצה, צריכים לעשות תיקון. כן קיבלנו את עמדת משרד המשפטים שלא יאפשר לה חופש מוחלט שהגולם יקום על יוצרו. מצד שני, מאוד משדרג אותה מבחינה משפטית, כספית סמכותית וארגונית, ואת זה עברנו.

הקשבתי להערה של מאירה, שאת מנסה לומר, שלהבדיל מהנגיד, שהוא יכול לקום ולהתנגד ולצאת כנגד הממשלה, בעצם אנחנו מאפשרים אותו כוח לרשות עכשיו, מה שלא היה קודם. אני לא מתכוונת להיכנס לוויכוח אם נכון או לא להקים הרשות כתאגיד. אנחנו כבר אחרי זה. מי שאגרה כוחות חדשים להביא את זה הנה, אולי אחר כך.

אני מפחדת שהרשות תהיה בחוץ, ובמשרדי הממשלה, בגלל הוואקום תקום רשות שוב.

נאמר פה לגבי המעמד של הרשות אחרי, הרשות כתאגיד סטטוטורי תהיה במעמד דומה לבנק ישראל שהוא גם תאגיד סטטוטורי. אין היום אף תאגיד סטטוטורי שיש חובה להתייעץ אתו, לנגיד יש מעמד של יועץ בממשלה. באופן לא פורמלי, הממונה על ההגבלים העסקיים, נחשב ליועץ הממשלה לענייני תחרות. הדברים נרכשים מכוח המעמד המקצועי והדומיננטי של האנשים. לכן לא צריך להוסיף על הנוסח כאן, בגלל שהוא לא קיים בחקיקה אחרת. אנחנו מקוות שהרשות תקום כגוף חזק ודומיננטי כזה שממילא הממשלה, מרצונה, ולא רק בגלל שזה כתוב בחוק, תפנה לרשות ותסתייע בה בעניינים שקשורים לפעילות הרשות.

הנקודה הבאה שאליה התייחסנו בישיבה הקודמת היתה תיקון סעיף 5, במיוחד פסקאות 9,10,11 לסעיף 5. משרד החוץ העביר אלינו נוסח שאקריא אותו לפרוטוקול למען הסר ספקות, שזה נוסח שיכלל בנוסח שאותו נפרסם בכחול. אני קוראת: "לסייע לממשלה לפעול ליישומה של האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים משנת 1972 להלן: האמנה. להכין בעבור הממשלה ולהגיש לה דיווחים תקופתיים שעל המדינה לפרסם בהתאם לאמנה ודיווחים נוספים כפי שהוטלו עליה על ידי הממשלה. להוות גוף מרכזי שהממשלה מסתייעת בו בכל הקשור לקיום קשרים עם גופים בינלאומיים ועם גופים במדינות חוץ הפועלים בתחומי פעילותה של הרשות."

הנקודה הבאה היתה בתיקון סעיף 9 לחוק העיקרי. אנחנו נתבקשנו להוסיף בסעיף קטן (ג) לחוק שהיושב ראש יהיה מבין חבריה, שיהיה אחד מנציגי הציבור. הנושא הזה בא לידי ביטוי בכתב היד בעמוד השלישי, במה שיהיה פסקה 3 אבל עוד קודם, סליחה שדילגתי על כך שמשרד המשפטים ביקש להוסיף תיקון לסעיף 9 כך שבסופו יבוא שתוקף המינוי הוא ל-3 שנים.

התברר לנו אתמול, תוך כדי עבודה, שהחוק לא מגדיר את תקופות הכהונה. דה פקטו הבנתי שממילא מדובר בתקופות של 3 שנים של המינוי היום אז כותבים את כתבי המינוי באופן רגיל ורצינו להבהיר בחוק שהמינוי לא לנצח. יש תיקונים טכניים לכל אורך החוק - בכל מקום שיהיה "מינהלת", יהיה "מועצת". זה ברור.

הנקודה הבאה בתיקון סעיף 15 לחוק העיקרי - דובר על כך שלישיבות הוועדה המייעצת לא תוזמן רק מנהלת הרשות כי אם חברי המועצה יוזמנו, ובנוסף לכך אמרנו שבכל מקרה אם קובעת הוועדה המייעצת שלעניין מסוים הם לא ישתתפו, לא יוזמנו להשתתף בישיבות, למצער יובאו הערות מנהלת הרשות ושל חברי המועצה בפני הוועדה המייעצת.

כדי להקל על הישיבות, הרעיון שהוועדה המייעצת מזמינה את כל המועצה קצת מכביד מבחינת ניהול דיון. הצענו שיזמינו את יושבת הרשת, שתדע מה עמדת המועצה כי היו החלטות ותחזור אליה. הרעיון שישבו 10 מוזמנים בפורום הזה נראה שיכביד על עבודת הוועדה המייעצת.

בסדר. בפעם הקודמת ישבו כאן נציגות של המינהלת ושל הוועדה המייעצת -

גם עכשיו - אני גם במינהלת, גם הוועדה המייעצת.

- - אמרו שיש עבודה הדוקה בין שתיהן, וברגע שנפריד יהיה נתק פנימי. הן תסתדרנה מבחינת הכבדה על ניהול הדיון.

בסדר. לכאורה, למועצה אמורה להיות עמדה מסוימת. בסיפה כתבנו שאם הוועדה המייעצת מחליטה לא להזמין, תינתן אפשרת להביא עמדה בפני הוועדה. השאלה אם אתם חושבים שנכון שכל חברת מועצה תוכל להביא עמדה או שתהיה החלטת מועצה ברוב ומיעוט.

כל המועצה מוזמנת, יו"ר הוועדה יביא העמדה של המועצה.

נראה לי שזה לא משהו שאנחנו צריכים לכתוב כי כאשר תביא המועצה את הערותיה, זה לא אומר שכל חברה תביא את עמדתה. תהיה עמדת רוב ומיעוט.

זה צריך להיות במינהלת, והדעה תבוא -

הנקודה הבאה היא תיקון סעיף 17 לחוק העיקרי. כאן הגענו לנקודה המהותית של הדיון הקודם דהיינו, היותם של לפחות חלק מנציגי הציבור במועצת הרשות מארגוני הנשים. משרד המשפטים מביא בפנינו נוסח לפיו מתוך חמשת נציגי הציבור יהיו שתיים לפחות הפעילות בתפקידים בכירים בארגוני הנשים.

למה לא נציגות ארגוני הנשים?

כי הנציגות מארגוני הנשים תשבנה כחברות במועצה ולא כמייצגות ארגוני הנשים.

הכוונה למנוע ניגוד עניינים.

אבל יש נציגי משרדים, אין להם ניגודי עניינים.

זה משהו אחר, אלה נציגי ממשלה, אלה גופים שאינם ממשלתיים.

רצינו ליצור נוסח שמצד אחד מונע את החשש לניגוד עניינים כי באלמנט הייצוג יש ניגוד עניינים שנציגה מייצגת את הארגון שבאה ממנו לבין החובה שלה לרשות ולמועצה. במשרדי ממשלה זה לא קיים. הנחיות היועמ"ש לממשלה מתייחסות בצורה שונה לעובדי מדינה כי התפקיד שלהם לא בא לייצג אינטרס של גוף פרטי, גם אם הוא NGO אלא מדובר בממשלה שמקימה ומממנת את הגוף. הדבר השני, כדי שלא תיווצר שאלה למה שני גופים מיוצגים ואחרים לא. סברנו שנכון - -

את לא עונה על השאלה שלי.

רגע, אני רוצה להגדיל את הייצוג ההכרחי, שזה יהיה לפחות 3 נציגות.

אני בעד.

גם אני.

אני רוצה לדעת איך תיבחרנה הנציגות. תהיינה החלטות בכל אחת מארגוני הנשים שרואים עצמם כמועמדים שנציגה בכירה משלהם תשב ברשות. תהיה נציגה מ"ויצ"ו", "קולך", "אמונה", "נעמ"ת", כל ארגוני הנשים. איך ייקבע מי יהיו השלוש, לפחות שלוש, אולי כל חמשת נציגי הציבור יבואו מקרב ארגוני הנשים, ויש כידוע יותר מ-5 ארגונים.

החוק יקבע לפי הנוסח המוצע, שראש הממשלה הוא הגורם הממנה ומגדיר לו מספר מינימלי של נשים מארגונים כאלה. איזה הליך הוא יבצע כדי לבחור את אותן שלוש נשים לפחות? זה תלוי בו ובאופן שירצה. הוא יכול לפנות לארגונים לבקש מועמדים, הוא יכול להתייעץ עם מנהלת הרשות. הוא יכול לבחור בכל דרך שהוא מעוניין בה כדי לבחור את אותן נשים.

אין חובה.

במצב היום זה אותו הדבר, אבל לא מעוגן מקום ארגוני הנשים. כתוב: ארגונים לא ממשלתיים.

סליחה, על ידי כך כובלים ידי הארגונים שאפשר להכתיב להם מבחוץ.

הגוף הוא גוף עצמאי, אף אחד לא יוכל להכתיב ל"אמונה" רק בגלל העובדה שלפני שנה, כאשר מינו את החברות, בחר ראש הממשלה למנות את אותה נציגה של "אמונה". אפשר להגיד את זה כמעט על כל דבר. זה לא נכון.

תהיה מלחמה גדולה מאוד, זה יהיה ארגון פוליטי. יהיה רע. אם ראש הממשלה בוחר, ולא משנה מיהו - התאגיד יהפוך לגורם פוליטי.

מה עכשיו?

הרבה פחות כי יש יותר נציגים.

אותו הדבר. רק פחות מארגוני נשים.

כתוב כאן גם שאלה שבמועצה לא יהיו חברי ועדה מייעצת. זה הולך להיות מאוד בעייתי. כל המערכת הזאת תהיה מאוד בעייתי לטעמי, אבל קטונתי.

למה זה בעייתי שיש הפרדה פרסונלית? מועצה שהולכת להתייעץ עם ועדה מייעצת לא יכולה להתייעץ עם אותם אנשים.

כשאת מדברת על ארגון, ניקח למשל את שדולת הנשים, היא תהיה חברה במועצה אבל לא בוועדה המייעצת.

גם היום.

למה לא?

אם המועצה היא זו שתקבל החלטות בסופו של דבר, ואת יושבת במועצה, ואני מאותו ארגון, מנעמ"ת, אבל אני בוועדה המייעצת - -

זה בסדר. אם אותו ארגון יכול - זה בסדר. חשבתי שאותה פרסונה - -

- -

איך אנחנו מבטיחים שיהיה רוב נשים? הרי יכולים להיות...

כתוב פה, בחוק, שצריך לפחות 40% מכל אחד מהמינים.

צריך להוסיף את זה.

בחוק הקודם יש - -

נגיע לזה. זה מתקן.

זה כתוב בוועדה המייעצת. במינהלת אין את זה.

זה צריך להיות גם במועצה.

שישבו גברים אבל שיהיה רוב נשים.

4 גברים מתוך ה-9 (40%)

לא צריך יותר.

הנקודה הבאה היא בסעיף 17 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג): סיכמנו בישיבה הקודמת שיושבת ראש המועצה לא תהיה עובדת מדינה וזה כבר בא לידי ביטוי בנוסח הזה, כך שזה יההי מבין חברי המועצה שהם מקרב הציבור. תוקף המינוי לשלוש שנים - גם בסעיף 17(א).
הנקודה הבאה שהעלינו בישיבה הקודמת היתה בתיקון סעיף 18 לגבי תוכנית העבודה. דובר על כך שתוכנית העבודה תובא לידיעת ראש הממשלה. משרד המשפטים הציג עמדה בישיבה הקודמת לפיה הם מבקשים שזה יהיה באישור ראש הממשלה. משרד המשפטים הסכים להתפשר אתנו על הנקודה הזאת, בא לקראתנו - -

רק בזאת...

זה יובא רק לידיעה. שני דברים בעניין הזה – ראשית, זה לא יהיה דווקא בסעיף הזה אלא בסעיף התקציב, מבחינת מיקום זה לא מתאים פה. בסעיף 22 לחוק העיקרי שמדבר על התקציב שיאושר על ידי ראש הממשלה, שהוא השר הרלוונטי ושר האוצר, כפי שזה לגבי תאגידים סטטוטוריים אחרים, נביא את תוכנית העבודה לידיעתם ולכן אני מדגישה שתכנית העבודה לא תובא רק לידיעת ראש הממשלה אלא גם לידיעת שר האוצר.

אנחנו עוברים להוספה של סעיף 20א לעניין גמול והחזר הוצאות. נכניס פה את הנוסח שמקובל על הממונה על השכר.

סעיף 19 זה הסעיף שמדבר על סדרי עבודתה של המועצה. שם יש את ההוראה שאומרת שמנהלת הרשות תוזמן להשתתף בכל ישיבות הוועדה, אלא אם קבעה הוועדה המייעצת אחרת לעניין מסוים. אולי תרצי להוסיף שם - -

נכון, אנחנו משנים את אותה תוספת. אמרנו את זה גם בישיבה הקודמת.

סעיף 22, סעיף התקציב – הוא בא לידי ביטוי בנוסח החדש. ראשית, כפי שאמרתי לפני רגע, תוכנית העבודה השנתית תובא לידיעת ראש הממשלה ושר האוצר. שנית, תקציב הרשות ימומן מאוצר המדינה וכן מתרומות שתקבל לפי סעיף קטן (ג) שקובע שבנוסף להקצבה מאוצר המדינה רשאית הרשות לקבל תרומות מכל אדם ולהשתמש בהן למילוי תפקידיה.

אני רוצה להעיר לגבי התקציב: בכל החוקים שקשורים לנשים תמיד פוטרים את האוצר מתוספת תקציבית. כדי שהחוק לא יהיה אות מתה, כבעבר, צריך לקחת את החוק הזה לתרגם אותו לפונקציות - ויש תוספת תקציבית. אם נעביר בתוספת התקציבית של היום, החוק יהיה שוב אות מתה. צריך להוסיף פה תקציב,יש תוספת תקציבית.

אין בחקיקה דבר כזה. יש לי ביום רביעי פגישה עם שר האוצר.

את אומרת שמה שאת מבקשת כרגע - -

כדי שהרשות תוכל לפעול ולתפקד ולא להיות אות מתה - מאוד אופייני לכל החוקים שרלוונטיים לנשים, גם בחוק הקודם - -

זה יכול להיות רלוונטי לכל דבר חקיקה. אין דבר כזה שכותבים.

כדי שנוכל לתפקד, צריך להיות תוספת תקציבית לכל הפעולות שצריך לבצע.

אי אפשר לכתוב דבר כזה בחוק.

צריך לבוא לאוצר ולהגיד שאנחנו צריכים תוספת תקציבית. הגיע הזמן שייאמר גם על החוקים האלה.

חשוב לי לשמוע מהאוצר, שבישיבה הקודמת דיברנו על כך שזה יהיה בסעיף תקציבי נפרד.

אין משמעות לסעיף תקציבי נפרד.

כי יכולים לקבוע על אפס.

אמרתי בישיבה הראשונה שאין משמעות לסעיף תקציבי. הרשות למלחמה בסמים, מרכז בגין, מרכז רבין, הן תוכנית בתוך משרד ראש הממשלה. אין סיבה שפה יהיה אחרת. אין קשר בין גובה התקציב לתכנית - -

עדיין התקציב יהיה כסעיף בתקציב משרד ראש הממשלה?

כמו היום. מי שמעביר את התקציב למרכז רבין, בגין, הרשות למלחמה בסמים זה דרך משרד ראש הממשלה. תקציב המדינה מאושר בכנסת. ברגע שיש תקציב מדינה, המדינה יכולה להכתיב.

זה כמו כל דבר. נראה לי, שלנו עדיף שהתקציב ימשיך להגיע ממשרד ראש הממשלה, יהא ראש הממשלה אשר יהא, מאשר מהאוצר.

עדיף. זה כבר קיים היום.

אנחנו מגיעים לנוסח המוצע לסעיף של ניגוד העניינים, שבו לא היו הערות. החלת דינים על עובדי הרשות ויתר הסעיפים החדשים שלא הקראנו נוסח שלהם בישיבה הקודמת. אני מציעה שאקריא ואשמע אם יש הערות לכל אחד מהם.

"החלת דינים על עובדי הרשות. עובדי הרשות דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים שלהלן, וכן, בשינויים המחוייבים, לענין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963: (1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; (2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים); התשי"ט-1959; (3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"מ-1980; (4) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969;" הערות?

אני מהסתדרות עובדי המדינה. אנחנו מייצגים בהסתדרות 8 עובדות - -

יהיו 10, אישרו לנו 2 תקנים נוספים.

אם יש 10, זה בסדר. לגבי העובדים האלה, אנחנו מבקשים שיחול הסכם קיבוצי כמו עובדים מאורגנים שמעבירים ממשרד למשרד. לאחרונה העברנו ממשרד הדתות למשרד הפנים.

מי אחראי למספרים? בפעם הקודמת נאמר 6 עובדים, עכשיו אני שומעת שני מספרים שונים.

אני אומרת שדין אחד הוא כדין אלף. יש לנו עובדים קבועים - סגנית מנהלת הרשות ומזכירה, פרט אליי. אני לא סופרת אותי. כעובדים קבועים. בנוסף לכך, יש כרגע עוד 2 עובדות, אחת נכנסה לפני מספר חודשים, היא עוד לא קבועה ואני מקווה שהיא תמשיך אתנו, אחת נכנסה בתחילת דצמבר. עוד עובדת אחת עברה לירושלים וב-1 בינואר תתחיל עבודה חדשה בירושלים.

את אומרת שיש סגנית שהיא עובדת קבועה ומזכירה עובדת קבועה. עוד 3 עובדות על חוזים, שאחת מהן מסיימת החודש ובינואר מתחילה במשרד התמ"ת.

שתיים אחרות - אחת התחילה בתחילת דצמבר, ואחת לפני מספר חודשים. נשמח אם הן ימשיכו אתנו, אבל אין פה בעיה של צבירת זכויות של שנים ואין בעיה של קביעות. אנחנו מאוד רוצים שהבעיות של כולן תיפתרנה.

אנחנו עושים חשבון - -

אנחנו עוד לא עושים חשבון, אנחנו חייבים לדעת כמה עובדים יש.

יש עובדות שעובדות לפי חוזה אבל יש עובדת אחת שעזבה את משרד התחבורה כדי להתקבל, היא עברה מכרז ועכשיו היא עובדת ברשות. היא עובדת טובה ועכשיו היא עומדת בפני שוקת שבורה והיא לא יודעת איפה היא. אני יודע על 8 עובדים: סגנית, מזכירה, עוד מזכירה, אחת שאמורה לעבור ב-1 לחודש, לא סגור. לא מצאנו לה עבודה.

מצאתי לה בתמ"ת, היא התקבלה. הכל סגור.

היא לא הודיעה על כך.

גם לשני עובדים וגם לאחד צריך לדאוג. תדייקו בעובדות. אני בעד לעשות מלחמת עולם גם על עובד אחד, אבל נדייק בעובדות.

את מספרת לי עכשיו. לגבי משרד התמ"ת - אני לא יודע. אני יודע על 8 עובדים.

אנחנו באים לפתור כאן את עניין העובדים. מבחינתי, אין הבדל אם יש עובדת אחת או 10. אני רוצה להבין על מה הוויכוח ולמה חוסר ההתאמה? איך אתה אומר 8 ואני שומעת כאן מספר אחר.

אני העובדת הוותיקה ואני יודעת. יש 8 עובדים, שתיים קבועות, השאר על חוזים. בתקופה האחרונה יש פירוק ברשות, בואו לא ניתמם - -

שתי עובדות שעוברות למשרדי הממשלה האחרים זה פירוק?

לא. אושרו עוד שני תקנים נוספים בנציבות. אז יש לנו ברשות 10 תקנים מאושרים.

אושרו ולא אוישו. זה לא שייך.

מרי, יש סגנית קבועה, יש מזכירה קבועה ועוד אחת לא קבועה.

היא עברה לירושלים וב-1 לחודש - -

סגנית קבועה, מזכירה קבועה, אחת שעוד 10 ימים עוברת לתמ"ת, עברה לגור בירושלים.

מזמן.

היא לא רוצה להמשיך ברשות.

יש את הימת, שנכנסה לפני כמה חודשים.

איתך זה 8.

אני דיברתי עם העובדת. זה לא נכון. זה דיני נפשות.

העובדת התקשרה אלי. היא התקבלה לעבוד בתמ"ת. דיברתי איתה.

יש אי הבנה לגבי מספר העובדים. אנחנו מבקשים שיחול עליהם הסכם קיבוצי כפי שקיים במשרדי הממשלה. גם עכשיו אנחנו מעבירים עובדים ממקום למקום בהסכם מסודר, קיבוצי. יש כאן נציגות ממשרדי הממשלה והם יודעים שזה התהליך. לכן אנחנו נדרשים לזה, לא משנה אם זה עובד אחד או חמישה.

למה ההסכם הקיבוצי הזה צריך להיות ברור? כל עובד שעובר מיחידה אחת לשנייה, תהיה לו תקופת הסתגלות מספר שנים כדי שיהיה חוף מבטחים לחזור אליו. במצב היום, אם הם עוברים הם לא מקבלים יום חזרה. זה כרטיס לכיוון אחד. תאגיד, שזה משהו חדש, יכולים להגיד: גברתי, לכי הביתה. אין הגנת ההסתדרות, אין כלום. דבר נוסף - מסלול קידום - -

רק רגע. בדיון שלפני הקודם, הערת את תשומת ליבנו. בדיון הקודם שבו קבענו מה נראה שיהיה לא היית, לצערנו. אני רוצה שנקריא את הדברים, וגם התייחסות להסכם הקיבוצי ואז נמשיך.

אני מדלגת לרגע לעמוד 8 בנוסח החדש, שבו יש סעיף חדש לעניין העברת עובדים, אותו סעיף שנלקח מחוק רשות העתיקות.

זה שמרי הציעה.

לא, אני רוצה לדייק: האוצר התנגד להכניס את זה לחוק שיהיה הסכם קיבוצי. לכן ראיתי ש- -

מרי לא הציעה, בסדר...

הצעתי, צריך לדייק.

הנוסח שאני מקריאה עכשיו הוסכם בישיבה הקודמת והוצע על-ידי מגי בר-אשר מהאוצר. מקריאה: "(א) עובדי המדינה המועסקים ערב תחילתו של חוק זה ברשות לקידום מעמד האישה שבמשרד ראש הממשלה, יעברו לשרת כעובדי הרשות, בתנאי שירות שלא יהיו גרועים מתנאי שירותם ערב תחילת החוק. (ב) זכויות עובדי הרשות שיועברו לשירותה והנובעות מעבודתם כעובדי המדינה כאמור בסעיף קטן (א) ייחשבו כזכויות הנובעות מעבודה בשירות הרשות. (ג) ההסדרים לגבי זיכוי הרשות בסכומי התשלומים אשר עובדים שיועברו לשירותה יהיו זכאים להם, ייקבעו תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, בהסכם בין הרשות ובין הממשלה."

עוד נעבור על הנוסח. אם יש הערות נוספות לעניין ההסכם הקיבוצי או לעניין מסלול הקידום, אין בעיה שנבדוק את זה, אבל זה יכול לעכב את הפרסום של הצעת החוק, ואז נגיע למצב שבו הצעת החוק לא תתפרסם עד יום רביעי לקריאה ראשונה ואי אפשר יהיה להחיל דין רציפות לכנסת הבאה.

הכוונה לעכב את החוק לפני קריאה ראשונה.

אני שמחה שאתה אומר זאת, אם זאת הכוונה, כי בישיבה הקודמת עשינו מלחמה כדי לוודא שנוכל לעגן על הצד הטוב ביותר את זכויות העובדים, הן לגבי ההסכם הקיבוצי והן לגבי הקידום שהתחלת לדבר עליו. הדברים האלה יצטרכו לדון עליהם לאחר קריאה ראשונה.

זה לא אחיד. הערה - ייקבעו תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה. אם ההליך יהיה ארוך יותר – מאיפה - -

את מוכנה להקשיב? אני מודעת למה שכתבנו בדיון הקודם. אני שוב אומרת גם לך וגם לך, מר זלצר וגם למרי, נכתוב את הדברים בדברי ההסבר וגם נעגן אותם כפי שסיכמנו בדיון הקודם בחוק עצמו ואולי בגלל שיש לנו פסק זמן של לפחות 3 חודשים, אנחנו יכולים להאריך לשנה.

זה יהיה לרעת העובדים, צריך להשאיר את השנה.

ברגע שהסדרים שכאלה עומדים לפני דיון ואנחנו מכירים את האוצר, למרות שאנחנו בידידות טובה - הסכמים חתומים שאני עברתי ולא קיבלו בנושא של פרמיות למשל, רצתי אחרי שזה היא חתום והם לא קיבלו בדרג הכי בכיר. הנושא כאן לא סגור. בישיבה הקודמת היתה פה עורכת דין של ההסתדרות, טליה - והצענו בזמנו הצעה במקום ההצעה הזאת, שהחוק יעבור בקריאה שלישית - לא מעניין אותנו איזו קריאה - אלא שלא ייכנס לתוקף עד שלא יוסדר מעמד העובדים. נתנו פתרון טוב.

לא ייתכן, זה בלתי אפשרי להתנות כניסה לתוקף של חוק באיזשהו משהו חיצוני אחר. זה לא אפשרי. אתה יכול להתנות באלף ואחד דברים או בהסכם קיבוצי, זה לא אפשרי להתנות כניסת חוק לתוקף במשהו חיצוני. אנחנו נכתוב את הדברים כפי שהם ונציין בדברי ההסבר גם לגבי ההסכם הקיבוצי שזו הכוונה שלנו וזה רצון הוועדה שכרגע מורכבת רק ממני, וברגע שהוועדה מאשרת את הצעת החוק, זה עם דברי ההסבר וכנ"ל המליאה. למשפטנים שבינינו ידוע שכאשר מנסים בבתי המשפט או בכלל להתחקות אחר פרשנות של חקיקה מסוימת, יורדים לרמת דברי הכנסת, לרמת דברי ההסבר, ואז מבינים הכוונות. כך שלקריאה ראשונה זה נראה לי ממש מספיק.

אין לי עורכת דין פה שאוכל להתייעץ אתה אבל מבחינה משפטית - -

היועצת המשפטית של הוועדה היא בלתי תלויה.

אם דברי ההסבר יעברו קריאה ראשונה ואחר כך נרצה הסכם עם האוצר לתנאי העובדים, מה יהיה?

מר זלצר, דברי ההסבר מבטיחים לך שכאשר יהיה דיון בכנסת הבאה, יהיה עוגן שכתוב שכבר בדיונים עכשיו וזה יהיה רלוונטי גם בדיונים הבאים, יש כוונה והתחייבות של הוועדה. הוועדה היום לא יכולה לכבול את הוועדה של הכנסת הבאה, אבל ברגע שהדברים כתובים, מבחינת יחסי עבודה וכל המשמעויות של זה מבחינתכם והיכולת להשתמש במה שכתוב - זה מה שחשוב. שהדברים מפורשים וברורים.

צריך גם סנקציה מבחינת - -

אין שום סנקציה ביחסי עבודה.

זה לא ממשיך להתגלגל - -

אין סנקציה וזה יכול להתגלגל.

הייתי בעד לגמור קריאה שלישית עכשיו.

נכון שמבחינת סדרי עבודה, כאשר תשב הוועדה בכנסת הבאה, אחרי שיבקשו להחיל דין רציפות ויחלו בדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית, יצטרכו להתחיל מאיפה שהוא. נקודת ההתחלה היא על פי נקודת הסיום שלנו, על כל המשתמע מכך. אני לא אומרת שמי שתשב כאן או ישב כאן יהיו מחויבים לדברים, אבל זה תלוי בעבודה שלכם.

זאת הבעיה.

אני די סקפטי בנושא דברי ההסבר. ברור לי שזה כתיבה נחמדה, אבל בפועל זה לא ייתן לנו כלום.

אמרנו לך שזה קרקע מסוימת לעבודה, שזו הצהרת כוונות שאמור להיות המשך טבעי מהנקודה הזאת.

בפועל אתם מעבירים הצעה, שגם אם לא תעבור קריאה שנייה שלישית והבנתי שאם זה עובר קריאה ראשונה, הדרך לקריאה שנייה ושלישית זה מהר, זה מדרון חלקלק שהעובדות יתחלקו עליו.

יש לך טעות. אני יודעת, מחקיקה שלי לא כאן בוועדה, שהדרך הקשה והפתלתלה זה בדיוני הוועדה בין קריאה שנייה לשלישית. בפעם הבאה יצטרכו לעבור את המכשול של החלת דין רציפות של הצעת החוק הזאת. אחרי שיעברו את המכשול הזה, אז הכל נפתח מחדש, יורדים לרזולוציה גבוהה יותר, הדיונים עמוקים יותר, כי אוטוטו יש לנו חוק לפני קריאה שניה ושלישית. זה קצת הפוך.

מצדי תסגור עם האוצר ונעביר קריאה שנייה ושלישית.

האם את יכולה להבטיח שזה לא יעבור בקריאה שנייה ושלישית עכשיו?

ברור. לצערי הרב, במהלך הדיונים ישבו אנשים שמטרתם היתה אחת: שהחוק לא יחוקק. יושב כאן עורכת הדין מאירה בסוק, שלאורך כל הדיונים ההערות שלה היו כל כך ענייניות, כל כך שקולות ונכונות ובמקום. אי אפשר היה לזהות שהיא באה מארגון זה או אחר. היא דיברה לגופו של עניין והלוואי וכולם היו כאלה. הכי הרבה שנגיע במהלך הכנסת הזאת זה לקריאה ראשונה.

אם...

האמן לי שזה הכי טוב שיש כרגע. אני יכולה להבטיח, גם מבחוץ אם אהיה חלילה, שאמשיך לעזור בזה. יושבת כאן גם מנהלת הרשות, לא משנה המספר, ניהלנו את הוויכוח, לקח לי זמן לחזור בי. היא תדאג לזה. ראיתי אותה נאבקת גם על תקציבים במשרד ראש הממשלה, מול אנשי האוצר. ראיתי אותה נאבקת ונלחמת, כך הכרנו. אני לא רוצה להאמין שהיא או אם תהיה מחליפה, יזנחו את נושא העובדות. בסך הכל אנחנו מדברים על עובדות.

הפתיע אותי שזה הגיע לידיעתך רק בישיבה שלפני הקודמת.

אז ראית את המבטים הנדהמים שלנו.

אני מודה לכם ואני מבקש שיהיה רשום. תפעילי השפעתך גם על משרד האוצר.

הכל רשום בפרוטוקול. תודה רבה.

עוברים לארבעת הסעיפים האחרונים, עמוד 7 לנוסח החדש: "פקיעת כהונה של חבר מועצה או חבר הוועדה המייעצת. חבר מועצה או חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תוך תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לראש הממשלה; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו וראש הממשלה העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב; (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה או הוועדה המייעצת; (4) אם נתמנה כחבר מקרב הציבור – הוא נתמנה להיות עובד מדינה, ואם נתמנה כעובד המדינה – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שבו עבד בעת המינוי; (5) הוא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או הוועדה המייעצת; (6) ראש הממשלה קבע, ולעניין חבר מועצה – באישור הממשלה, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי."

הערה: הסעיפים המוספים הם סעיפים שבשלב הראשון כתבנו אותם בסוף. יש שם סעיף אחד שלא הרחבנו אותו לסעיף בגלל התנגדות של האוצר. כתבתי שיהיה סעיף האומר שדין הרשות כדין המדינה לעניין תשלומי חובה, מסים וכו', והאוצר מתנגד ולכן זה לא נכלל.

אני לא נציג של רשות המסים או של הכנסות המדינה, אבל אני יודע שיש התנגדות גורפת לנושא הזה בכל חוק שעובר. אני יכול להשיג עמדה רשמית.

יש לכם שבלונה.

תאגידים אחרים משוחררים ממסים.

אני יודע שמתנגדים לזה כרגע בהצעות חוק כמו הנצחת יהדות בוכרה, לוב, ובתאגידים אחרים כמו במרכז בגין ורבין ניסו להעביר הנחות מארנונה. אנחנו מתנגדים לדברים האלה. בכל גוף, בכל תאגיד אין סיבה לעשות את זה. יש ההנחות הרגילות שיש למלכ"רים. באופן אוטומטי, כשהם יהיו תאגיד, לתת להם את הפטורים. אנחנו מתנגדים לסעיף הזה באופן גורף. גם לבתי חולים אין ההנחות האלה.

אתה יכול לומר לי מי הם או מה אופיים, אם יש משהו כזה באופן כללי של אותם תאגידים סטטוטוריים שיש להם פטור?

אני לא מכיר.

יש כמה כמו הרשות לשיקום האסיר.

תאגידים שצריכים להעביר שינוי חברתי.

אין מאפיין, זה די אקראי.

זה נושא מהותי שמתנגדים לו באופן כללי מאוד בכל מקום. לבתי חולים אין דבר כזה וקשה להגיד שהם לא גוף חשוב. לעמותות שעוזרות לילדים חולים אין דברים כאלה.

זה לא עמותה, זה תאגיד סטטוטורי.

זה לא רווחי.

גם תאגידים על פי חוק - מרכז רבין, מרכז בגין - זה לא קיים. גם בתאגידים של יהדות בוכרה היה סעיף כזה והאוצר התנגד והסעיפים האלה ירדו.

אני לא רוצה שהסעיף הזה ירד.

אני אעביר את זה למשרד.

בסעיף קטן (3), הנסיבות הפוסלות, איפה הן יפורטו, הן מפורטות?

אולי שר האוצר יחליט להחזיר את זה לממשלה.

אני אנסה לפתור את זה לפני כן.

הרשות לשיקום האסיר – נראה לי שאם מעמד האישה כה חשוב עד כדי שהוקם גוף במשרד ראש הממשלה, עכשיו מוציאים אותו משם, אבל המטרה הציבורית, החברתית העליונה עדיין קיימת וזה נראה לי מספיק חשוב.

גם אחרים יגידו כך.

אנחנו צריכים להגיד מה הם יגידו.

יש הרבה גופים חשובים מאוד שאין להם.

רשות המסים מנסה להוציא היום את כל התאגידים.

את רוצה להרפות את ידי חברת הכנסת? גם אני אלחם על זה ואני מקווה שנצליח.

יש להם את ההנחות הקבועות. כל פעם שפורצים את הכלל הזה, יש השלכות רוחב אדירות. מה שאתם עושים פה זה לפרוץ ויש לזה השלכות אדירות. אני אומר שבבתי חולים, שקשה להגיד שהמטרה שלהם פחות חשובה, בלי לזלזל, אני לא מזלזל במרכז מורשת בגין - -

אולי נדבר על זה אחרי קריאה ראשונה?

בסדר. אני מציע לא להכניס את זה ואחרי קריאה ראשונה אפשר להוסיף את זה. זה לא נושא חדש, זה עלה בדיונים. אני מציע לא להעלות ואחרי קריאה ראשונה יבוא נציג רשות המסים ותוכלו להוסיף את זה. אני מציע בינתיים לא להעלות את הסעיף הזה.

התקציב הוא פחות מ-5 מיליון. זה יכול להיות עלות תקציבית?

אני לא יודע. המשמעות פה היא לא רק תקציבית. יש פה השלכות רוחב אדירות מבחינת הכנסות המדינה, שאנחנו מנסים לשמור על כללים אחידים.

נחליט מיד.

אני מציעה להשאיר את הסעיף הזה.

מה שיכול האוצר לעשות, מעבר ללומר לי מה שאמר מר בינג: אני אבקש להחזיר לוועדת שרים והם יוכלו להפוך את זה להצעה תקציבית. גם אם זה לא, אני אוכל לסתור את זה אבל אין לנו זמן. תקציב הרשות, בנוסף אותה הכנסה שבסעיף חוק כזה אנחנו גורעים מהם, אם זה מתקבץ יחדיו ל-5 מיליון, זה תקציבית.

זה לא מתקבץ.

גם אם לא, והאוצר יביא מסמך של 8-10 מיליון, כדי לסתור אני צריכה להזמין גורם בלתי תלוי, מהממ"מ שיכינו מסמך ולסתור את חוות הדעת שלהם עם חוות הדעת הכלכלית שלנו. אין זמן.

אני מציע שבין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית - -

גם אני מציעה, אבל עם לכלול..

יבוא נציג של מינהל הכנסות המדינה ורשות המסים ותדונו אתו בנושא הזה.

אולי אפשר להוסיף בדברי ההסבר שזאת המגמה.

זה מיותר. אולי לא נתעקש על זה כמו בנושא העובדים. מופיע בפרוטוקול שזה הרצון.

אני רוצה להשיב לדריה ממשרד ראש הממשלה, היא שאלה אותי לגבי פסקה (3) שמדברת על אחת הנסיבות שפוסלות אדם מהיות חבר מועצה והוועדה המייעצת. לא מדובר ברשימה סגורה. הכוונה לדברים שכבר היום הם במסגרת ועדת רביבי או שבוחנים אותם בעת המינוי. דברים מתוך הפסיקה החל בניגוד עניינים וכלה במישהו שזייף את התואר שעל סמך התואר הוא התקבל לעבודה. אני רוצה להבהיר שמדובר במשהו שונה מפסקה (6), שם מדובר על כך שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי. כלומר, כאן בוחנים מבחינה מהותית איך אותו אדם מתפקד בעוד שבפסקה (3) הכוונה היא לדברים לדוגמה שעל פיהם הוא התקבל לעבודה.

זה מותיר פתח - -

יש את זה בהרבה מקומות. העתקנו ספציפית את הדברים האלה מהצעת החוק החדשה של הרשות לבטיחות בדרכים, זה משהו שנבדק לאחרונה.

זה נתון לשיקול דעתו של מי? אין פה רשימה. איך אדם ידע מה פוסל אותו? מעבר להיגיון שאומר: זייפתי - -

זה משהו שמלכתחילה היה פוסל אותו. הרי תנאי הסף לא אמורפיים, הם לא מתייחסים אפילו לנושא ההתאמה. לכן יש הבחנה בין תנאי פסלות לבין נושא התאמה שתנאי הפסלות יחסית קשיחים, גם אם הם לא רשימה סגורה. למשל אם מתעורר ניגוד עניינים שיורד לשורש המינוי ואי אפשר שהוא ימשיך בכהונה או מתברר שההחלטה לגבי המינוי היתה מבוססת על מידע לא נכון, ועל בסיס המידע הנכון הוא לא כשיר לכהונה. לעומת זאת, אם תוך כדי התפקוד חושבים שהוא לא מתאים בגלל איך שהוא מתנהל, זה כבר עילה אחרת בסעיף (6).

"פקיעת כהונת מנהלת הרשות. המנהלת תחדל מלכהן לפני תוך תקופת כהונתה באחת מאלה: (1) התפטרה במסירת כתב התפטרות לראש הממשלה; (2) נבצר ממנה דרך קבע למלא את תפקידה, וראש הממשלה, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עמה, העביר אותה מכהונתה בהודעה בכתב; (3) נתקיימה בה אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלהיות מנהל הרשות; (4) היא הורשעה בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין היא ראויה לכהן כמנהלת הרשות; (5) ראש הממשלה, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עמה, קבע כי היא אינה ממלאה את תפקידה כראוי. תוקף הפעולות. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. תנאי העסקתם של עובדי הרשות והמנהל - -

זה טעון הסכמה של האוצר.

תנאי העסקתם של עובדי הרשות והמנהלת.

"(א) סדרי קבלתם של עובדים לרשות יהיו כשל עובדי המדינה, בשינויים שיאשרו ראש הממשלה ושר האוצר. (ב) תנאי עבודתם של עובדי הרשות, לרבות מנהלת הרשות, שכרם ותקניהם ייקבעו בהתאם להוראות כל דין החלות על העסקת עובדים, ובשים לב לתפקידי הרשות."

צריך לדבר עם הממונה על השכר.

כתוב באישור שר האוצר.

אני ממונה על תחום מסוים. בשבוע שעבר היתה פה נציגה של הממונה על השכר וצריך ליצור קשר אתם. זה נראה לי נוסח סביר, אבל אני לא מהתחום הזה. אני לא מכיר את הנציגה שהיתה כאן.

אני אתן לך את הנייד שלה.

מה לגבי סעיף של ייצוג הולם?

בסעיף 9(ה) לחוק הקיים קבוע לגבי הוועדה המייעצת כי בהרכב החברים שימונו יהיה ייצוג לכל אחד מהמינים של לפחות 40% מההרכב. נכניס את זה בהתאמה גם לעניין המועצה.

בשני הגופים.

בסעיף 23 לחוק העיקרי - הממשלה תמנה את מנהלת הרשות תוך 45 ימים מיום פרסום החוק, זה לא רלוונטי כרגע כי זה קריאה ראשונה, נכון?

החוק הזה שנחקק היה חדש. באו, הקימו משהו, ואז היתה ההוראה הזאת. אפשר להוריד את זה?

צריך לשאול את הנסחית אם אפשר להוריד. בדרך כלל לא מורידים סעיפים קיימים רק מטעמים אסתטיים.

אם זה עובר סטטוס, לא ממנים מחדש את המנהל?

לפי הנוסח הקיים ממנים.

החוק הקים משהו חדש.

עכשיו מקימים תאגיד סטטוטורי. המנהלת של החוק הישן עוברת אוטומטית להיות מנהלת של החוק החדש? לא.

אבל כתוב איך ממנים מנהלת.

אז הסעיף הזה סותר את הסעיף הראשון.

אם הבנתי, הם אומרים שזה היה רלוונטי לרשות הקודמת.

אבל עכשיו מתחילים מחדש.

גם בחדש מגבילים ל-45 יום.

קבענו לעניין המנהלת ועדת איתור. אם נתייחס לזה באיזה שהוא סעיף עכשיו, כל מה שנעשה נשריין את הקיימת ברצון רב אבל נראה לי, שזה יפגע בעבודת ועדת האיתור. היא עוברת וועדת האיתור יכולה - -

יש פה בעיה בשבילה.

אני מודעת זלה. יש המון בעיות בשבילי בחוק הזה. אני לא עושה את זה בשבילי, בניגוד למה שחושבים. אני חשבתי ואני מאמינה שזה מה שטוב למעמד האישה בישראל. אני מודה לך שאת אומרת.

עוד נקודה שמפריעה לי: בסעיף (ה) הקודם, 9(ה), ועדה מייעצת, החוק הראשוני שהייתי בלידתו, בהרכב החברים שימונו לפי סעיף קטן יהיה ייצוג לכל אחד מהמינים של לפחות 40% מההרכב. יבוא יום ויגידו הגברים: אנחנו גם צריכים את השריון הזה. כיום יכולים להיות גם 60% גברים, מי מבטיח שנהיה הרוב? זאת השאלה המתבקשת.

אם בשוויון עסקינן, נראה לי שיהיה ייצוג לכל אחד מהמינים של לפחות 40% וזה הגון וצודק. אנחנו בעד שוויון.

אני יודעת, אבל כיום יש לנשים 60%. מה יקרה אם בתשס"ז יהיה 60% לגברים. אז אנחנו מנוטרלות.

אני מקווה שהוועדות והממנים למיניהם יהיו מספיק חכמים לא לעשות את זה.

הנציג מאגף השכר מבקש לוותר על 4 מילים ואני חושבת שאנחנו יכולים לעמוד בזה: בסעיף קטן (ב) בעמוד 7 הם מבקשים למחוק את המלים: "החלות על העסקת עובדים", שזה יהיה בהתאם להוראות כל דין בשים לב לתפקידי הרשות. הם מבקשים להוריד את זה כי הם לא מבינים מה זה.

זה לא מאבד שום משמעות.

אני רוצה להעלות להצבעה את הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה (תיקון - הרשות כתאגיד סטטוטורי), התשס"ה-2005, בנוסח שהקראנו.

מי בעד – 1
מי נגד – אין
מי נמנע – אין

הצעת החוק אושרה פה אחד לקריאה ראשונה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 9:55)