כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

20.12.2005


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 574

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ט כסלו, תשס"ו (20/12/2005) שעה 11:30

תקנות התעבורה (תיקון מס' ...) התשס"ו-2005 בדבר הסדרת השימוש בקלנועית,
התאמתה לתקינה אירופית, נסיעות אמבולנסים וכו'.

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

שאול יהלום

אליעזר כהן

אילן ליבוביץ

עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה

עו"ד חוה ראובני, לשכה משפטית, משרד התחבורה

חנניה אפנג'ר, מנהל משרד הרישוי מחוז תל אביב והמרכז, משרד התחבורה

סנ"צ שולמית שמעון, ראש חוליית תעבורה, המשרד לביטחון פנים

ד"ר מיכאל דור, מנהל אגף רפואה, משרד הבריאות

מאיר ברודר, משרד הבריאות

שמואל חיימוביץ, ממונה נגישות ארצי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

גבריאל אלחייני, מגן דוד אדום

שרגא אסיף, מ"מ מנהל מח' תחבורה, מגן דוד אדום בישראל

עוז וולף, מנהל מערך רפואי בחברת "נטלי"

אברהם אמינוב, מנכ"ל חברת אשכול טכנולוגיות

דני גת, מנכ"ל חברת אפיקים רכב חשמלי

אברהם סלומה, ועד הפעולה של הנכים

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים

תקנות התעבורה (תיקון מס' ...) התשס"ו-2005 בדבר הסדרת השימוש בקלנועית,

התאמתה לתקינה אירופית, נסיעות אמבולנסים וכו'.

בוקר טוב. אני פותח את הדיון בנושא תקנות התעבורה (תיקון מס'...) התשס"ו-2005 בדבר הסדרת השימוש בקלנועית, התאמתה לתקינה אירופית, נסיעות אמבולנסים וכו'.


מי יכול להסביר לנו מה המצב ולשם מה אתם צריכים את התקנות.

בהתאם להערכותינו נעות בארץ 10,000 קלנועיות. כיום אין הסדר חקיקתי לקלנועית. הקלנועית נוסעת איפה שהיא רוצה והיכן שהיא רוצה. הדבר מביא לסיכון הנוסעים בקלנועית. נמצא כאן חבר הכנסת שאול יהלום - - -

שיזם את חוק של נכים עם מוגבלויות. אני מאוד שמח שאתם מביאים תקנות על מנת להסדיר את הנושא הזה. יש אנשים שהגורל התאכזר אליהם וצריך לסייע בידם.

ברצוני לציין שביצענו את העבודה בשיתוף פעולה עם נציגי הנכים. נמצא פה אדריכל חיימוביץ. הדבר באמת מביא לסיכון הנוסעים בקלנועיות וסיכון של אלה הנעים בדרך, כי הקלנועיות גורמות להאטה בתנועה ולהפרעות תעבורתיות.

יש סטטיסטיקה על תאונות?

לא. בדקתי אתמול עם המשטרה ועם חזי שוורצמן, שהוא רמ"ד באגף התנועה, לעניין הנתונים. אין את הקטגוריה הזאת של קלנועית, אבל לצערי הרב אנחנו יודעים שבשנה האחרונה קרו מספר תאונות קטלניות. גם במהלך העבודה של הוועדה אירעו שתי תאונות קטלניות, אחת מחוץ לנהריה ואחת בסמוך לאשדוד. כל המצב הנוכחי הביא אותי, עם כניסתי לתפקיד לפני כשנה, למנות צוות עבודה בין משרדי להסדיר את עניין הקלנועית. הצוות בחן את הנושא בשלושה היבטים: הצורך ברישיון – לעניין בטיחות הקלנועית; הצורך ברישיון נהיגה – להבטיח כי הנוהג מיומן לנהיגה; ותנועת הקלנועית בדרך והשתלבותה בתנועה.


במשך כל עבודת הוועדה, ונמצא כאן חנניה אפנג'ר ממשרד התחבורה שהיה יו"ר הוועדה, ראינו לנגד עינינו את הניידות כצורך והדבר החשוב ביותר באיכות חייו של אדם מוגבל. לקחנו את הדברים האלה בחשבון. אתם יכולים לראות בתמונה שמצורפת למצגת שלי, בחורה מאוד נחמדה נוסעת על קלנועית, בלי כובע מגן, באמצע התנועה. זה מראה עד כמה המצב מסוכן. באוגוסט אירעה תאונה קטלנית עם קלנועית. נהג קלנועית בן 83 נהרג מפגיעת רכב בכביש שיוצא מנהריה.


עיקרי ההסדרה, כפי שיבואו לידי ביטוי בתקנות, הם עמידה בתקן ישראלי. אנחנו פוטרים את הקלנועית מחובת רישיון רכב, פוטרים מחובת רישיון נהיגה, מגבילים את המהירות כדי לשמור על חיי הנוהגים בקלנועית וחיי המשתמשים בדרך.

האם אתם קובעים מראש את התקן לקלנועית או מאפשרים לייבא ואז דורשים התאמה לתקן?

הייצור הוא בכפוף לתקן ישראלי. אנחנו נגביל את תנועת הקלנועית למדרכה. הגענו להסכמה עם ארגון הנכים, שבמקומות בהן תהיה בעיה לעבור את המדרכה, אפשר יהיה לרדת לכביש, לעבור את המכשול, ולחזור. נשווה בין קלנועית לבין כסא גלגלים ונסדיר את זה בתקנות.


אנחנו כמשרד התחבורה, וכנציגי הממשלה, נפעל להנגיש את המדרכות לאנשים עם מוגבלות. אנחנו כבר ביצענו עבודה בעניין הזה. הכספים שיועברו לתשתיות - - -

זה מתוך 19 המיליארד?

לא, 19 מיליארד זה למע"צ לכבישים בין עירוניים. במינהל הרשות יש תקציב של 1.5 מיליארד. חלקו ילך להתאמת המדרכות. עם אישור התקנה היום, הבטחתי ואקיים, אני פונה למשרד הבריאות להכיר בקלנועית כרכב נכים ולקבל סיוע מהמדינה לרכישת הכלי בדומה לכיסאות גלגלים.

אנחנו נבדוק את זה, אני מניח שהעמדה שלנו תהיה חיובית, אבל לא בדקתי את זה.

הכנתי כבר פניה לסמנכ"ל משרד הבריאות.

מר יצחקי, כדאי שתעביר העתק מהפנייה ליושב ראש הוועדה וגם לחבר הכנסת יהלום. הם יעזרו לכם.

צריך אולי לפטור אותם ממכס.

הקלנועיות מיוצרות גם בארץ.

אני מנכ"ל אשכול טכנולוגיות ויש לי פה דוגמא למה שמיוצר בארץ.

מה המחירים?

בין 7,000 שקלים כולל מע"מ ועד ל-19,000 שקלים כולל מע"מ, לדגם זוגי.

אם משרד הבריאות יכיר בקלנועית הזאת, זה יוזיל את המחיר?

זה תלוי בצורת ההתקשרות. אני נוטה להאמין שכן.

זה יהיה חלק מהביטוח הרפואי שלהם? איך זה יהיה?

הם מכניסים עכשיו תקנה שאסור יהיה לנסוע אם זה לא בתקן. אז קודם כל אני שואל את החברות המייצרות, האם הן תואמות היום ב- 100% את התקן?

שלא יהיה מצב שמישהו קנה ויגידו לו שהוא לא יכול לנסוע.

האם אלה שמוסבים לשבת הם לפי התקן? יש סעיף בתקן לגבי העניין הזה?

אני לא בקיא בעניין הזה. כל הייצור שלנו נעשה על פי תקן וההסבה לשבת נעשית ב"מכון צומת".

שמכון התקנים לא יגיד מחר שההסבה לשבת אינה בתקן.

צריך להסדיר את זה. זה אף פעם לא עמד במבחן. המוצרים שלנו עומדים בכל התקנים הבינלאומיים וגם בתקן הישראלי.

יש לי כאן קלנועית מתקפלת ואני מסביר לכם איך היא בנויה ואיך היא פועלת. ישראל היא יצרנית מספר אחת של קלנועיות.

בעיקר בגלל הקיבוצים והמושבים.

תודות לקיבוצים יש לנו את המוצר הזה.

רוב הקלנועיות שנמכרות בארץ גדולות יותר מהקלנועית שמוצגת כאן. 85% עד 90% מהקלנועיות שנוסעות בארץ הן קלנועיות גדולות יותר. זה חשוב בגלל המגבלה של נסיעה על המדרכה. יש לנו גם דגם שמתפרק אבל 85% מהקלנועיות הן גדולות יותר, יציבות יותר.

יש בארץ שני יצרנים שמייצרים לפי כל התקנים הבינלאומיים.

חוץ מכם, מי עוד מייצר בארץ?

יש את צרעה, שמייצרים את הדגם שהוצג כאן. זה הדגם היחידי שמיוצר בארץ.

לצרעה יש תו תקן ישראלי?

לנו יש "איזו 9001". אני לא יכול לומר בוודאות אם יש לנו תו תקן ישראלי.

הייתי יו"ר הוועדה שעשתה את הנוהל הזה. אנחנו קבענו שכל יצרן יצטרך לעבוד לפי התקן שמוצג כאן.

מה יהיה גורלם של אנשים שכבר רכשו את הקלנועית?

מרגע קבלת התקנה, ויש כאן גם שינוי לגבי תנאי הייבוא שגם הם יצטרך לעמוד בתקן שלנו. לגבי אלה שכבר קנו, לא נוכל לגעת בהם ולחייב אותם. זה רק לגבי מי שירכוש מהיום והלאה.

איפה זה כתוב?

לפי מה שאני רואה, אין כאן הוראת מעבר. צריך לכתוב את זה. לא כתוב כאן לגבי מי שהיום בבעלותו קלנועית שאינה עומדת בדרישות התקן.

זה יחול רק על היצרן.

יתכן וגם ליצרן יש במלאי קלנועיות שהן לא מתאימות לתקן. צריך לאפשר תקופת מעבר לגבי אותן קלנועיות שהן במלאי ובשימוש.

לגבי המלאי אינני יודעת. אם מדובר בתקן ישראלי תקף, אז גם היום אסור למכור אלא קלנועיות שעומדות בתקן הישראלי המחייב.

השאלה אם הישנים יכנסו לפי התקן האירופאי?

נכון, אבל לא כל הדרישות. חלק מהדרישות לא עומדות. לדוגמא: יש חובה בהתקנת פנסים. עכשיו אני מטיל עליו דרישה נוספת.

ואם הוא לא יכול לעמוד בדרישה הזאת?

ישבנו עם היצרנים והצבנו להם את הדרישות והם אפילו היו מוכנים לעמוד בדרישות נוספות שלא דרשנו.

מה יהיה עם האנשים שכבר רכשו?

אין איתם בעיה.

הפנסים הם חלק מדרישת התקן או שאלה דרישות טכניות נוספות?

אלה דרישות נוספות.

אני מציעה שנעיר את הערותינו בשעת התקנת התקנות. ברור שככל שמדובר בדרישות טכניות נוספות, שאינן עומדות בדרישות התקן, יש לקבוע הוראות מעבר.

אני שוב חוזר ואומר. עשיתי את מה שאני צריך מול כל הגורמים וגם עם ההיבט הציבורי. אין כאן עניין של הפרטות.

רציתי להתייחס לשאלתך לגבי המחיר באם הקלנועיות יוכרו על ידי משרד הבריאות. יש ארצות שבהן הכל משולם על ידי המדינה ויש מדינות שמשלמות אחוז מסוים. המחיר יהיה תלוי באחוז הסבסוד. בנורבגיה נותנים 100%, בארצות הברית בהתאם לגודל הכלי ומצב המשתמש.

הגברת חוה ראובני, תתחילי לקרוא את התקנות. נא להעיר תוך כדי ההקראה.

היום יש שאלה קשה בנוגע לביטוח חובה לקלנועית. האם זה חייב ביטוח חובה? והיה אם יש האם יש כיסוי? כי יש נושא של רישיון נהיגה. ישנם תיקים תלויים ועומדים בבתי המשפט. בשבוע שעבר התקבלה עמדה עקרונית של ועדת המעקב לעניין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שמכינה שינויים בחוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים, שהיה והתקנות יאושרו, כל מה שלא יהיה טעון רישוי לפי דיני התעבורה, לא יהיה חייב גם בביטוח חובה. כיום הנושא הזה הוא בעייתי.

מה קורה אם הקולנועית נכנסה במישהו?

לא ברור. התיקים האלה מתנהלים שנים בבתי שנים. פה אנחנו לא יכולים להסדיר את זה.

בעצם את אומרת הפוך, שקבעתם שמי שלא צריך רישיון לא יהיה חייב, ופה אתם פוטרים מרישיון. זאת אומרת שפה את לא מסדרת את זה.

נכון. קודם כל שזה יהיה ברור - - -

שיהיה ברור שהוא לא חייב בביטוח? זה לא נקרא אצלנו להסדיר. זה נקרא אצלנו לברוח.

חלילה, אני אומרת את זה להרחבת התמונה. זאת מגמה, היא לא באה עדיין לחקיקה. הרעיון הוא שלא תחול חובת ביטוח. כיום יש מצב שאנשים בעלי קלנועיות קונים ביטוח חובה וביום שנזקקים לחברת הביטוח הם אומרים: "לא היה לכם רישיון נהיגה". רק שחברת הביטוח לא יודעת להגיד איזה רישיון נהיגה כן היה צריך להיות להם. לפחות יהיה סדר בסוגיה. הבנתי שיש פסיקה שאדם יכול לקנות דמוי ביטוח חובה גם בלי חובה.

למה שלא נוסיף את כל מה שאמרת לתקנות האלה?

כי אין בסמכותו של שר התחבורה להתקין תקנות בענייני ביטוח חובה. יש בתקנות האלה עוד נושאים מלבד הקלנועית. אני מתחילה לקרוא לפי הסדר:

מדובר פה על עבודה של ועדה שהכינה את הנוסח. הוועדה ישבה תחילה מבלי להתייעץ איתנו, הדבר הזה בא על תיקונו בישיבה שהיתה במשרד התחבורה ובה העלינו כמה דברים שהציקו לנו. אני רוצה לומר שאנחנו רואים בקלנועית אמצעי שמאפשר לאנשים מוגבלים להתנייד בצורה משופרת. יחד עם זה, אנחנו גם חושבים שמבחינה בטיחותית ראוי שהם ייסעו על מדרכות אבל במציאות, בהרבה מקומות אין נגישות למדרכות ועל המדרכות.


שמחתי לשמוע את מה שאמר מר יצחקי שמייעדים לזה תקציבים. אני רוצה שיהיה ברור שאלה יהיו תקציבים שיהיו צבועים לנושא הזה.

אנשי משרד התחבורה לא עושים די בנושא הנגישות. כל עוד המדרכות לא יהיו תקינות אני אהיה עבריין בפוטנציה.

"1. בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות) –

(1) בהגדרה "אופנוע להגשת עזרה ראשונה", במקום פסקה (1) יבוא:

(1) הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ-12 קילוואט (16 כוח סוס;".

זה לא שייך לעניין הקלנועיות. הוועדה אישרה לפני מספר חודשים את הרעיון של אופנועים להגשת עזרה ראשונה, זק"א, הצלה וכו'. רק אחרי שזה חוקק עלתה טענה שנפח המנועים גדול מידי. הדרג המקצועי השתכנע שגם מנוע קטן יותר יענה על הדרישות וייתן לכלים האלה את הניידות הנדרשת. זהו פרט (1) בתקנה מס' 1.

"(2) ההגדרה "כסא גלגלים לנכה" – בטלה;"


למעשה המהות הזאת משולבת בהגדרת הקלנועית שתבוא בהמשך.

האם בזה שאנחנו מאשרים את הקלנועיות, אנחנו פוגעים במשהו בכיסאות הגלגלים הממונעים, שעד היום יכלו לנסוע ועכשיו אנחנו מוחקים אותם?

הגדרת קלנועית תהיה רחבה מספיק כדי לכלול בתוכה גם את כסא הגלגלים לנכה. תחת הכותרת של קלנועית, אנחנו נסדיר את שני הדברים - מה שהוכר קלנועית וגם מה שהיום נמצא תחת הכותרת "כסא גלגלים לנכה". כל הזכויות ימשיכו לעמוד להם, רק מבחינת דיני התעבורה יקראו להם קלנועית.

הכוונה רק לכסא גלגלים ממונע, נכון?

כן.

את מורידה את ההגדרה "כסא גלגלים לנכה". בהגדרה הזאת את לא קבעת כסא גלגלים ממונע או לא ממונע, אבל את מוסיפה רק את הממונע. טוען מר חיימוביץ שבזה את פגעת בכסא גלגלים לא ממונע.

היום, בתקנות הקיימות יש רק לכסא ממונע. הגדרת כסא גלגלים לנכה, הקיימת, אותה אנחנו מבקשים לבטל: "כסא המותקן על גלגלים המיועד לניודו של נכה המונע בכוח חשמלי ומהירותו אינה עולה על 10 קמ"ש".

אין שום הגדרה לכסא גלגלים שאינו חשמלי?

זה נכנס לקטגוריה של תקנות בעגלות יד.

"(3) אחרי ההגדרה "קו שירות יבוא:

"קלנועית" – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;

(2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;
(3) הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;
(4) מהירות המירבית, המתוכננת על ידי יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;
(5) הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1279 חלק 2 כסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם ובדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד".

חוה, אני מציעה את הדרישות הטכניות הנוספות לעשות כפסקה 6, משום שלגביהן אני מבינה שיינתן פטור לגבי קלנועיות הקיימות היום בשוק.

בסדר.

אני שואל את אנשי הקלנועיות. האם רוחב הקלנועית הזוגית אינו עולה על 1 מ'?

כיום, הדגמים הפטורים מרישוי, כולל הזוגי, אינם עולים על 1 מ'.

זה בערך 94 ס"מ.

לעניין נושא הרישוי, מטבע הדברים רוב האוכלוסייה שמשתמשת בקלנועית אינה אוחזת ברישיון נהיגה או לא מחדשת רישיון נהיגה. לכן לא נראה שניתן יהיה לאכוף חובת רישוי. נושא הביטוח שונה לחלוטין.

עכשיו אנחנו מדברים על הרוחב.

תקן של משרד התחבורה קובע שרוחב ספסל לאדם הוא 40 ס"מ. כך שלגבי כל הרכבים זה התקן.

האם בתוך התקן יש נושא של חגורת בטיחות?

שמים, אבל אין תקן מחייב.

מאחר והרבה נכים, לפי מיטב ידיעתי, מתקינים בתוך הקלנועית מתקן מיוחד לשבת. זה לא מתקן שעבר את מכון התקנים. אני מציע לפתור אותו מהתקן. זאת אומרת שאם יש מתקן לשבת זה לא ייחשב שהקלנועית לא עומדת בתקן ויפסלו אותה.

יש תוספת במנגנון הבקרה של הקלנועית.

השאלה האם כתוצאה מכך הקלנועית לא עומדת בתקן.

הקלנועית מתנהגת אחרת בשבת כדי שתעמוד בדרישות ההלכה. במצב כזה מהירות התנועה מוגבלת. זה לא בניגוד לתקן.

הקלנועית עצמה עומדת בתקן.

ברגע שיש לך תקן כל המכשיר צריך להיות בתקן. אם מחברים לו משהו שהוא אינו לפי התקן יגידו שהיא לא עומדת בתקן.

אני לא יודעת. לול ילדים צריך לעמוד בתקן של לולים. העובדה שמתקינים עליו משחקי ילדים לא פוגע בעמידתו בתקן.

אם יבואו מפקחים ממשרד הבריאות ויראו ששמו שם אוניברסיטה לילד שלא עונה על התקן, הם יפסלו את הכל.

האם תוספת המכשור לשבת חורגת מהתקן שמופיע בתקנות, או שנכניס לתקנות שבימי שבת יהיה תקן כזה וכזה. אם לא נחריג אותם אז הם יעשו עבירה.

אני חושב שכדאי להחריג - - -

"למעט מתקן שבת".

אני מציעה: "ובלבד שעצם קיומו והתקנתו של מתקן להנעה בשבת לא - - - "

לא סותר סעיף זה.

אני לא יודעת אם אנחנו רשאים לעשות את זה. חוק התקנים הוא חוק מאוד ברור. הוא גובר על כל מה שנאמר בתקנות והוא קובע מפורשות שאסור למכור, לשווק, לייצר וכיוצא באלה, מוצרים שאינם עומדים בתקן ישראלי, ככל שהתקן הישראלי הוא תקן ישראלי מוכרז.


אשר על כן, גם אם ייכתב דבר כזה, ככל שיש במתקן כזה משום פסילת התקן או חריגה מהתקן, לא יעזור מה שייכתב כאן.

אם יש תקן ישראלי מוכרז אז אין ויכוח, אבל אין תקן ישראלי מוכרז.

אבל הם אומרים שאין תקן מוכרז.

למתקן שבת אין תקן ישראלי מוכרז.

מכיוון שיש פה דרישות טכניות נוספות וגברתי אמרה שנכניס את זה לסעיף 6, אז נוסיף לדרישות הטכניות הערה שגם אם הותקן מכשיר לשבת, אם הוא לא פוגע בתקן, הוא יהיה חוקי.

בסדר.

אנחנו מאשרים עם התוספת של סעיף 6. סעיף 2 בבקשה.

בסעיף 2 מדובר על תיקון טכני. תיקון לתקנה 39(ד):


"האמור בתקנה 39ד לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנות התעבורה (תיקון מס' 11), התשס"ה-2005, יסומן 39ז".


עקב סדר הגשת תקנות הוועדה וסדר האישור שלהן, יש לנו פעמים 39ד רבתי.

אישרנו את סעיף 2.

אחרי תקנה 39ז לתקנות העיקריות יבוא:

"סימן ב1': קלנועית


39ח. בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

39ט. הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

39י. א. לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה;"

אני מבקש שבמקום נכה ייכתב: "אדם עם מוגבלות".

יש הגדרת נכה בתקנות התעבורה. יש הגדרה למונח אדם עם מוגבלות?

אתם מאפשרים פה לכל אחד לנהוג בקלנועית חוץ מאשר לנכה שאתם אומרים שהוא יכול להיות מתחת לגיל 16. אז כל מוגבלות יכולה להיות רלוונטית לעניין.

יש הגדרה של נכה בתקנות התעבורה. ההגדרה הזאת רלוונטית לעניין התנועה בקלנועית: "נכה הוא:

1. אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שהתמנה בהתאם לתקנה 2א לתקנות הנכים (טיפול רפואי התשי"ג-1954) או רופא מוסמך ראשי שהתמנה בהתאם לתקנה 2א לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) 1955, אישר לגביו בכתב אחד משני אלה:

1. שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות.

2. שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים, בלי הרכב האמור, עלולה לערער את מצב בריאותו".
זאת אומרת, יש כאן זיקה בין מוגבלות בניידות לבין הצורך בקלנועית. אני חוששת שבלי להכיר את הגדרת "אדם מוגבל בתנועה" - - -

זה יישאר נכה אלא אם תראו שלמושג אדם עם מוגבלויות יש הגדרה מסודרת.

היום הרבה אנשים נוסעים בקלנועיות, אפשר לראות בקיבוצים ובמושבים. יש אנשים שלא מוגדרים כנכים אבל הם מבוגרים ונוסעים על קלנועית.

אם האדם מעל גיל 16, הוא יכול להיות גם אדם בריא.

"ב. לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בביטחה;

3. לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה.
39יא.

א.
לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו או לשם עקיפת מכשול על המדרכה או אם לא ניתן לעלות על המדרכה או לרדת ממנה או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ;

2. לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה;

3. בתקנה זו – נהיגה לרבות דחיפת הקלנועית".

לגבי 39 ג'. מה זאת אומרת בתחום מושב או קיבוץ? למה פטרו מושב או קיבוץ? אם פטרו בגלל האופי הקהילתי של המקומות האלה, אז יש עוד כמה מקומות כאלה שהם דומים. צריך לקבוע: "מושב או קיבוץ או מושב עירוני בעל אופי דומה". אני לא חושב שאם מר חיימוביץ נמצא באלקנה, זה שונה מקיבוץ יבנה. ישנם ישובים קהילתיים.

אני לא יודעת איך להגדיר את הישובים הנוספים האלה. מושב או קיבוץ קיים לנו גם כן לעניין נהיגת טרקטורון בכביש, האסור בכל מקום, למעט בתחומי מושב או קיבוץ. אנחנו נצמדנו לקיים.

ברגע שמתירים רק קיבוץ או מושב סוגרים אנשים עם מוגבלויות בבית.

אני מבינה ומקבלת את ההערה אבל אני צריכה לחשוב על הגדרה.

בינתיים נמשיך הלאה.

קודם כל צריך לפטור אם במקום אין מדרכה. מותר לו לנסוע בכביש אם באותו מסול אין מדרכה.

נוסיף: "באין לצידו מדרכה".

בנוסף, יש מדרכות שלא מתאימות לתנועת קלנועית. אולי יש בהן מהמורות, או שהן צרות, או שיש עצים. אני מציע להוסיף: "וכן אם המדרכה אינה הולמת את תנאי הנסיעה של הקלנועית".

זאת הגדרה מאוד כללית. כל אחד יאמר שהמדרכה לא מתאימה וייסע בכביש. אנחנו מנסים למצוא הגדרות חדות.

את קובעת חוק שאי אפשר יהיה למלא אותו.

אם יש מכשול, אם לא ניתן לעלות או לרדת, או שניהם גם יחד, אז מותר לו לנסוע בכביש. זה מה שכתוב פה. כל אחד מהתנאים עומד בפני עצמו.

לפעמים לא ניתן לנסוע על מדרכה לא בגלל שיש שם מכשול אלא משום שהיא צרה מידי.

תוסיפי: "לא ניתן לנסוע".

ונחזור לעניין של קיבוץ ומושב.

צריך למצוא הגדרה חדה. אני לא יודעת מה זה "ישוב קהילתי בעל אופי דומה".

תכתבי: "ישובים שאינם עולים על 10,000 איש".

אולי לכתוב: "בישובים שמהירות הנסיעה בהם אינה עולה על 20 קמ"ש".

זה צריך להיות לפי כמות התושבים. אני מציע 2,000 תושבים.

אני מציע 20,000 איש.

מה פתאום? חבר הכנסת יהלום, זה מיועד למוגבלים בלבד. אנחנו רוצים טיפה להרחיב את זה בקיבוץ. זה לא מיועד לאנשים רגילים.

אני מציע להשאיר את זה ככה, זה רק ייצור בעיות.

שאול, תגיש הסתייגות למליאה. אנחנו נגיש את זה ככה. אני משאיר את זה כפי שכתוב בתקנות ולא מוסיף דבר.

אני גר ברמת גן שבה יש 150,000 אנשים. אני צריך להיות סגור בבית?,

סעיפים 39 ח' עד יא' עם שלושת התיקונים של חבר הכנסת יהלום התקבלו. סעיף 4 לגבי מושב או קיבוץ יישאר כפי שהוא.

שתי תוספות ב-39יא (א): "אם אין לצידו מדרכה או אם לא ניתן לנסוע על המדרכה".

הפסקה של 10 דקות.

(לאחר ההפסקה)

סעיף 4.

"4. בתקנה 84(ב) לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (12) יבוא:


טור א'



טור ב'


סוג הרכב



מספר נוסעים מרבי


"(13) אמבולנס


5 נוסעים מלבד הנהג"

תקנה 84(ב) היא התקנה שמסדירה בסוגי רכב שונים כמה נוסעים מותר. אנחנו רוצים להוסיף את האמבולנסים להגדרה הזאת ולהגיד שבאמבולנס אי אפשר יותר מ-5 נוסעים. אנחנו רוצים לקבוע שמספר הנוסעים באמבולנס לא יעלה על 5 מלבד הנהג. סיבת התקנה הזאת היא שהיום ישנם אמבולנסים שהולכים ונעשים גדולים וישנה תופעה שבאמבולנסים שמופעלים על ידי חברות פרטיות בעיקר, נעשים שימושים נוספים כמו הסעת נוסעים. הם לא מייחדים את פעילותם לאמבולנסים.

כשהוא יהיה בתפקיד אמבולנס הוא יסיע 5 בלבד. אבל כשהוא עושה עבודה פרטית הוא יכול לקחת יותר נוסעים.

רכב מסוג אמבולנס משמש רק לצורך אמבולנס. בגלל זה הוא מקבל פטורים ממיסים ביבוא. הוא מקבל אגרת רישוי מאוד נמוכה. הוא מסומן כאמבולנס. לרכב כזה יש שימוש יעודי והוא צריך לשמש רק כאמבולנס.

השטח של האמבולנס הוא שטח קטן. לטובת החולה אנחנו חושבים שלא צריכים להיות באמבולנס יותר מאנשי הצוות שכוללים נהג, רופא חובש פרמדיק ומלווה. אנחנו לא סבורים שצריכים להיות נוכחים באמבולנס אנשים נוספים, זה רק יכול להפריע לפצוע. לאחרונה מצאנו, במיוחד בחברות הפרטיות, שהן מנצלות את הגודל של הרכב ומוסיפות שם כל מיני ספסלים ובין העברה של חולה כזה או אחר, עוסקים גם בהסעות של תלמידים וכדומה. האמבולנס צריך להיות סטרילי, הוא מיועד לטיפול בחולים, אי אפשר שמקביל שייעשו פעולות אחרות. אנחנו חושבים שההגבלה הזאת תצמצם את הפעילויות שאינן קשורות לפעילות האמבולנס.

איזה הטבות יש ברכישת אמבולנס?

עד כמה שידוע לי, יש הנחות משמעותיות במיסי הקניה למיניהם ואגרת הרישוי נמוכה מאוד.

יש להם ביטוח לנוסעים שאינם חולים?

אני לא יודעת.

ביטוח חובה קיים בכל מקרה.

מספר הנוסעים נקבע על פי רישיון הרכב. לכל אמבולנס רשום ברישיון כמה נוסעים מותרים.

צריך לזכור שאם הוסיפו ספסלים זה כבר שינוי מבנה. הם לא עברו בדיקה ותקינה. צריך לעגן את זה ברישיון הרכב עצמו.

אגרת רישוי של אמבולנס היא 319 שקלים לשנה. אם הוא היה רכב הסעות חדש, הוא היה משלם 2,600 שקלים פלוס תוספת לדיזל. מדובר בהפרש של אלפי שקלים. לגבי מיסי הקניה אני לא יודעת להגיד, אבל לדעתי יש הנחות לאמבולנסים.

אני ממגן דוד מחלקת התחבורה. שמענו עד עכשיו שמדברים על אמבולנסים פרטיים. אני רוצה לדעת ולשמוע למה כוללים אותנו בסיפור הזה של הנוסעים כאשר רק האמבולנסים הפרטיים מסיעים נוסעים?

כמה נוסעים אתם מסיעים?

ברישיון כתוב 6 פלוס הנהג.

גם במד"א נעשו פעילויות באמבולנסים שלא לצורך הסעת חולים.

למה אתה מכניס את זה? זה היה במבצע. זה כל כך יפה שהנוער הלך וחילק לזקנים. עכשיו אתה אומר כאילו מד"א ביצעה עבירה. היא עשתה את זה למען הקהילה.


כיום זה 6 נוסעים פלוס אחד.

זה יישאר ככה, 6 ועוד 1.

אז צריך לכתוב: "או כמספר אחר שנקבע ברישיון הרכב". רק חלק מהאמבולנסים מתאימים ל-6. צריך לכתוב: "אלא אם כן רישיון הרכב קבע אחרת". או בעצם: "או מספר נמוך יותר שנקבע ברישיון הרכב".

ברור. אם ברישיון הרכב כתוב 3, אנחנו לא ניתן 6.

נכתוב: "6 נוסעים מלבד הנהג או מספר נמוך יותר שצוין ברישיון הרכב".

אושר. סעיף 5 בבקשה.

"5. בתקנה 143 לתקנות העיקריות תקנות משנה (ז) ו-(ח) – בטלות".


תקנה 143 עוסקת בכסא גלגלים לנכה. הנושאים האלה כבר באו על פתרונם.

"6. בתקנה 269(ב) לתקנות העיקריות, במקום "וכסא גלגלים לנכה פטורים" יבוא "פטור".

בסדר. הלאה.

"7. בתקנה 281(א)(3) לתקנות העיקריות, אחרי "להוראת נהיגה" יבוא "ולאמבולנס", ובמקום "משנת ייצורו" יבוא "משנת ייצורם".

כאן אנחנו רוצים להגביל את הגיל של האמבולנסים. כיום גם רכב בן 20 יכול לשמש כאמבולנס. כאן אנחנו מציעים סך הכל 10 שנים. שמנו הוראת מעבר מכיוון שישנם אמבולנסים ישנים. בתקנה 14 נאמר: "אמבולנס שתמו 10 שנים משנת ייצורו בתוך שנה מיום תחילתן של תקנות אלה, רישיונו יחודש לשנה אחת נוספת. בעצם אנחנו נותנים שנתיים.

סביר. הלאה.

"8. בתקנה 300(ג) לתקנות העיקריות, במקום "בתוספת התשיעית" יבוא "בתוספת העשירית".


זה גם עניין של תקלת חקיקה שיש לנו שתי תוספות.


"9. בתקנה 301(ג) לתקנות העיקריות, במקום "בתוספת התשיעית" יבוא "בתוספת העשירית".

אישרנו. הלאה.

"10. בתקנה 340(ב) לתקנות העיקריות, אחרי "שאורם צהוב" יבוא "או לבן".


זה התאמה לתקינה האירופית.

מדובר על פנסי רוחב ברכב שרוחבו עולה על 210 ס"מ.

"11. בתקנה 342 לתקנות העיקריות, תקנה משנה (ג) – בטלה".

מדובר באיסור על רכבים ישנים לעשות פנס בלימה נוסף. אנחנו רוצים לבטל את האיסור הזה. היום התקנות אוסרות על רכבים משנת יצור לפני 1993 להתקין פנס בלימה נוסף. אנחנו רוצים לבטל את האיסור הזה.

בסדר.

"12. בתוספת התשיעית לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנות התעבורה (תיקון), התשס"ה-2004, בראשה, ובמקום "תוספת תשיעית" יבוא "תוספת עשירית".

13. (א). תחילתה של תקנה 2 ביום ו' באב התשס"ה (11 באוגוסט 2005);"

זה תחילה רטרואקטיבית של החלפת המספר. אמרנו ש-39ד' יהפוך להיות 39ז', אנחנו רוצים לתקן את זה רטרואקטיבית ליום שהתקנה נולדה.

"(ב). תחילתן של תקנות 8, 9 ו-12, ביום ה' בחשון התשס"ה (20 באוקטובר 2004)."

למה 2004?

זה רק שינוי שם. הם קראו לזה "תוספת תשיעית" והם רוצים לקרוא לזה "תוספת עשירית" משום שפעמיים יש שתי תוספות. זה תיקון טעות טכנית.

לא מטילים על האזרח שום דבר חדש.

"(ג). תחילת של תקנות 1(2) ו-(3), 3, 5 ו-6, 30 ימים מיום פירסומן.".

אלה תקנות שנוגעות לקלנועית.

"(ד). תחילתן של תקנות 4 ו-7, 60 ימים מיום פרסומן".


זה נוגע לאמבולנסים. סעיף 14 נוגע להוראות המעבר לאמבולנסים.

נדרשת הוראת מעבר נוספת בעניין הקלנועית.

צריכים הוראת מעבר לגבי קלנועיות קיימות בשוק שאינן עומדות בדרישות הטכניות הנוספות המפורטות בפסקה 6 החדשה. 60 יום אינם מספיקים. אני לא יודעת אם אפשר לבצע את הדרישות הטכניות הנוספות. השאלה איך תדעו אם הקלנועית הזאת היתה במלאי?

קשה לדעת אם זה מהמלאי.

על כל דבר כזה יתחילו לעשות חקירה שלמה?

בדיוק. מישהו יגיד: "יש לי את זה כבר שנתיים" וזה יהיה בעוד 3 שנים.

בתקנות חלה חובת סימון על הקלנועית ועליה כתוב ת שנת הייצור.

איך יידעו מה ישן ומה חדש?

יכול להיות שאין יכולת להתקין. איך אני פוטר את הישנים?

בעוד שנתיים אתה תראה קלנועית שלא ענתה על דרישות התקנות. אז אתה תרצה לדעת אם היא מחויבת בדרישות התקנות או לא. ואז תראה שהיא לא מסומנת. אז יגידו לך: "היא ישנה". יסתבר שהיא קלנועית חדשה שלא סימנו אותה. איך מתגברים על זה?

רוב הקלנועיות הנעות בארץ הן מייצור אפיקים. כל הקלנועיות שלנו מסומנות ויש לנו מעקב מלא. אנחנו יכולים לספק את כל הנתונים. אני מציע, מטעמים פרקטיים, להטיל את זה על היצרנים שהחל מתאריך זה וזה לא תימכר קלנועית שלא עומדת בתקן. לגבי הישנים צריך יהיה לפטור אותם.

איך ידעו שזאת קלנועית חדשה שהתקנות חלות עליה ולא קלנועית ישנה שפטורה מחובת התקנות.

מי שעוצר את הקלנועית בדרך לא יכול לדעת אם היא ישנה או חדשה.

אפשר להטיל את זה על מכון התקנים שיעשה את הבדיקה.

​

הם לא הכתובת.

אישרנו את כל התקנות למעט סעיף 13 (ד).

אבל אז זה ייכנס אוטומטית עם הפרסום.

נכון. אני מציעה שההחלטה תהיה כדלקמן: שהוראות פסקה 6 להגדרת קלנועית לא יחולו על קלנועית שנרכשה או יובאה לפני תחילת תקנה 13ד.

לגבי ההשלמה של איך יידעו, רק לנושא הזה, תובא הצעה לוועדת הכלכלה, ונדון בה באחת מישיבות הפגרה. האישור ייכנס לתוקף ביום אישור התוספת. אלא אם כן יש לכם הצעה אחרת.

(הפסקה)

אנחנו מדברים על תחילתן - כפי שמופיע בתקנה 13, אבל בתקנה 13(ג) ובלבד - מאשרים את 13 כמו שהוא. הוראת מעבר תהיה הוראה נוספת - הוראות פסקה (6) להגדרה קלנועית לא יחולו על קלנועית שנרכשה או יובאה לפני תחילתה של תקנה 1.3.

איך יידע השוטר?

בעיה של ראיות. אם הם מגישים כתב אישום, עול ההוכחה עליהם.

אישרנו את זה על פי התיקון. סעיף 14, הוראות מעבר עם התוספת שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה. הכנו, הגשנו ואישרנו את התקנות של תעבורה. תודה רבה הישיבה נעולה.

קריאה


אני רוצה להודות ליושב ראש. בעיניי לא הוסדר נושא הביטוח לקלנועיות. אני מבקש - - -

שליושב ראש ועדה החדש יהיה מה לעשות.

צריכים לחייב בביטוח כי יש מקרים של תאונות של מכוסות על ידי ביטוח.

שקלנו את זה. אם הקלנועית פטורה מביטוח, ככל שהיא נתבעת, זה מכוסה על ידי הביטוח של הרכב הפוגע.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00