PAGE
1
ועדת הכלכלה
20/12/2005
הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 571
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ט כסלו, התשס"ו (20 בדצמבר 2005) שעה 09:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 20/12/2005
פרוטוקול
סדר היום
תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשס"ו-2005 בדבר מיתקן נגרר וסקי
מוזמנים
¶
עו"ד רננה שחר, יועצת משפטית, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה
עמוס נוימן, מנהל מחלקת כלי שיט קטנים מנהל הספנות
מפקח משנה ליאור בן סימון, מפקד בסיס כינרת, המשרד לביטחון פנים
יעקב קיסוס, קיסוסקי ספורט ימי אילת, מפעילי מתקני שיט נגררים
דוד דריהן, שירותי חוף חנניה, מפעילי מתקני שיט נגררים
עו"ד משה קריספין, מייצג חברת שירותי השכרת סירות
היו"ר אמנון כהן
¶
אני פותח את הדיון בתקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשס"ו-2005 בדבר מיתקן נגרר וסקי. משרד התחבורה, בבקשה להסביר במה מדובר.
רננה שחר
¶
ההוראות של התקנה הזאת היו מוסדרות, באופן קצת שונה, בנוהל פנימי שנקרא "הודעה לימאים" וזאת בשנים 2000-2005.
רננה שחר
¶
הוגש בג"ץ כנגד ההודעות בטענה שאין להם תוקף. הבג"ץ נדחה לבסוף, אבל מטעמים אחרים. אסביר בקצרה: היתה תאונה באילת בשנת 2003. כלי שיט שגרר שני אבובים התנגש באופנוע ים. ילדה שהיתה על האבוב נפגעה באופן קשה. חברת הביטוח סירבה לשלם את הביטוח בטענה שלא היה ביטוח כי המשיט פעל בניגוד להוראה חוקית בכך שהוא גרר שני מתקנים במקביל, ואסור היה לו לעשות זאת בגלל ההודעה לימאים.
הוא טען שההודעה לימאים אינה הוראה חוקית מחייבת ולכן חברת הביטוח חייבת לשלם.
בג"ץ דחה את העתירה ואמר
¶
"יש לך סעד חילופי. לך לבית המשפט המחוזי, ששם מתבררת התביעה האזרחית שלך ושם תברר אם היה תוקף לדבר הזה או לא, ואיך זה משפיע". שם זה עדיין בהתדיינות.
בפסק הדין כתוב שהתחייבנו להסדיר את זה.
דוד טל
¶
אני אזרח מדינת ישראל שעושה סקי מים ולא קיבלתי שום הוראה. אני מניח שהרבה מאוד אנשים עושים סקי ואף פעם לא קיבלו נייר שאומר להם שיש הוראות בהקשר לכך. היה מקרה של הכדורגלן אבי רן שנפגע מאופנוע ים. אדם שעושה סקי או נוסע באופנוע ים לא מקבל הוראות. איך משרד התחבורה חי עם דבר כזה כל כך הרבה זמן?
רננה שחר
¶
יש מידע באתר האינטרנט ובכל המרינות. בנוסף, הם גם נבחנים על זה. אם אתה בציבור המשיטים אתה בדרך כלל מכיר את הכלי הזה. אבל אתה צודק שזה לא תחליף לפרסום ברשומות.
רננה שחר
¶
הוא לא מקבל הכשרה. יש לו כבר הכשרה, הוא משיט נוסעים בשכר. אבל יש פה תנאים לגבי המתקנים עצמם: הבננה, האבוב, התקינות של ידיות האחיזה וכדומה. הדבר השני זה תדרוך לנוסעים לפי ההפלגה, מה הוא צריך לכלול ואיזה הכנות צריכים לעשות.
עמוס נוימן
¶
עצם העובדה שהוא הוסמך להשיט סירת נוסעים בשכר, זאת אומרת שהוא עבר הכשרה. כל מי שמשיט סירות עם בננות, יש לו רישיון משיט. רישיון משיט פירושו רישיון נהיגה ברכב. זאת ההסמכה שלו. על מנת לקבל את ההסמכה הוא עובר מבחנים שיש בהם אלמנטים שנוגעים בנושא גרירת מתקנים נגררים.
עמוס נוימן
¶
היו שתי תאונות קשות. יש תאונות שאנחנו אפילו לא חוקרים אותן כי הן לא במסגרת של הגדרת "תאונה ימית". אנשים נופלים, נחתכים.
עמוס נוימן
¶
כשמדברים על תאונות קשות הכוונה שנגרם נזק חמור. אם מישהו שבר יד זה עדיין לא בקטגוריה של תאונה ימית.
משה קריספין
¶
אני מייצג את תחנות ההשכרה באילת. אני רוצה לצטט משפט מפסק הדין עליו דיברה חברתי: "לכאורה אכן אין בתקנה 64 לתקנות הנמלים כדי להסמיך את הממונה להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי. על רקע זה מודיעים הם כי בכוונתם לפעול לעיגון הודעה מס' 13 לתקנות".
זאת אומרת, שאנחנו פה היום בגלל הודעה של משרד התחבורה. לא יתכן שיחייבו מסמכות ששר קיבל על עצמו. בהודעות לימאים אין משהו שהוא מחייב. אני מכיר את תחום הים, ובמקרה אני גם עורך דין. ההודעות של משרד התחבורה באים למשהו ספציפי בתוך כלי שיט: "פה תוסיף מצוף שאיפה ופה תוסיף שאיבה כזאת או אחרת. אבל ברגע שבאים לתת משהו שהוא כללי לכל כלי השיט, כמו שהם עשו בהודעות שלהם, זה לא עומד במבחן הפסיקה, וזאת ההחלטה שעליה מדובר. רמזו למשרד התחבורה שכדאי שהם יעגנו את זה.
אשר על כן, כל ההודעות האלה שהן בעל פועל תחיקתי חייבות להתבטל בזה הרגע.
אתי בנדלר
¶
הוועדה אינה מוסמכת לקבוע שום דבר ביחס להודעות ולתקיפותן של הודעות שאינן בפניה. הוועדה מוסמכת לאשר או לאשר את התקנות שמובאות בפניה.
אתי בנדלר
¶
חברי מבקש שהוועדה תקבע באופן פוזיטיבי שהאמור בהודעות בטל, כדי לחזק אולי איזו עמדה במסגרת ההליכים שמתבררים, כך שמענו, בבית המשפט המחוזי. אני חושבת שזה לא מעניינה של הוועדה להתייחס לאמור באותן הודעות ולתקיפותן. הוועדה מתבקשת לאשר כרגע לאשר תקנות.
משה קריספין
¶
אם נאשר היום את התקנות, כפי שהן מופיעות כאן, צריכים לקחת בחשבון שני חוקי יסוד שנוגעים לעניין ופוגעים בצורה משמעותית בתחנות הקיימות מזה למעלה מ-20 שנה. יש פה את חוק יסוד כבוד האדם שפוגע בקניין - - -
משה קריספין
¶
אני מתייחס לכל התוספת ואומר מדוע: לפי התקנות האלה הם דורשים שבעלי תחנות יחליפו את מצבת כלי השיט שלהם. וזה פוגע בהם, הם צריכים מאות אלפי דולרים להחליף את כל כלי השיט שלהם. לפי התקנות שקיימות היום, כלי שיט יכול לקחת מספר אנשים שיכולים להיות בסירה ולגרור אחריהם את האבוב או הבננה עם עוד 5 אנשים. התקנות היום אומרות: "אתם לא יכולים לקחת על הבננה 8 אנשים. כושר השיט של הסירה הוא 4 איש. מותר לכם לקחת על הבננה אך ורק 4 איש". זאת אומרת, אם יש לי שני נהגים אז מותר לי לקחת עוד שניים.
לכן יהיה צריך כלים יותר גדולים. הם לא התייחסו בכלל לנושא מצנחים. גם על מצנח נגרר אין שום דבר בתקנות. דבר נוסף, הם דורשים כל מיני דרישות מהאבובים. יש היום המון ציוד. מה יעשו איתו בעלי התחנות? זה ציוד במאות אלפי דולרים והם עבדו כך עד היום. למה שלא יתנו למשיט יותר הכשרה? יש סקיפר אזרחי של סקי רגיל וסקיפר מסחרי כמו מונית. שיכשירו אותם יותר. בואו תיתנו להם יותר הכשרה. למה בעלי התחנות צריכים לאכול את כל העניין הזה?
היו"ר אמנון כהן
¶
משרד התחבורה, תתייחסו לדבריו של עו"ד קריספין ולי יש שאלות נוספות: האם הקשחת הקריטריונים באה בעקבות תאונות או דברים שקרו?
דוד טל
¶
סליחה, את יושבת בוועדה מאוד מכובדת ואם אני מבקש ממך אינפורמציה, את חייבת לתת לומר לי את כל האינפורמציה. ברגע שאמרת לי אינפורמציה חלקית, את הצגת לי מצג שווא. אם רוצה לחזור בך, אז תחזרי בך.
היו"ר אמנון כהן
¶
אני רוצה לדעת למה אתם רוצים להקשיח. חשוב לנו להסדיר את הדברים אבל יש אנשים שעובדים. אני גם רוצה לדעת את התחולה של החוק היא מיידית או האם נותנים לגופים אפשרות להיערך? גם אם עושים שדרוג זה צריך להיות בצורה מידתית והדרגתית. אולי חלק מהתקנות ייכנסו באופן מיידי ואחרות ייכנסו בהמשך כדי לאפשר להם להיערך?
יעקב קיסוס
¶
אף פעם לא התייעצו עם גוף שקשור לתחנות ההשכרה. באילת אנחנו מפעילים למעלה מ-300 כלי שיט ואף אחד מהנציגים שלנו לא נשאל אף פעם לגבי הפעילויות של ספורט ימי. בפגישה האחרונה שלי עם עמוס נוימן ביקשתי ממנו שיפרט איך בכלל התקבלו ההודעות לימאים. הוא טוען שהיו וועדות אבל לא פירט מי ישב בוועדות.
אנחנו יודעים שבחלק מהוועדות ישב מישהו, שאנחנו יודעים שהוא נציג של חברת ביטוח. הוא הטיל על אופנוע ים מגבלות מסוימות כי זה היה אינטרס של חברות הביטוח. אני חושב שמן הראוי שיתייעצו איתנו, עם אלה שנמצאים 25 שנה בים ומפעילים את כלי השיט.
עמוס נוימן
¶
עולה כאן טענה כאילו שלא התייעצנו כדי לקבל החלטות. ישבנו עם בעלי תחנות והם הגיעו גם לחיפה וישבו במשרדי. הגיעו בעלי תחנות באילת.
עמוס נוימן
¶
הם בזמנו התאגדו וטענו שהם מייצגים את התחנות. קיבלנו חתימות על זה שהם מייצגים את שאר התחנות. הם ישבו איתנו.
עמוס נוימן
¶
זה לא נכון ולא מדויק. אחד מהנציגים, שהוא איש ותיק בענף השיט, ישב כיועץ בעניינים אחרים לגמרי, ולא בוועדה מהסוג הזה. אי אפשר לחבר את שני הדברים יחד.
לגבי מספר האנשים בכלי שיט
¶
רישיון השיט קובע את מספר האנשים שמותר להשיט בתוך כלי שיט. זה מבוסס על אלמנטים הנדסיים כמו יציבות כלי השיט והאפשרויות להושיב אנשים בתוך כלי השיט. היות וכל פעילות הגרירה נעשית בטווח של מעבר ל-300 מ' מהחוף, מטעמי בטיחות, אין אפשרות למעשה בתוך אותו טווח לגרור אנשים. אם יקרה אירוע או תקלה ויהיו חייבים להעלות את האנשים על כלי השיט, כלי השיט יחרוג מתנאי הבטיחות שלו.
היו"ר אמנון כהן
¶
אם מותר לו להסיע 4 אנשים והוא עם העוזר שלו הם כבר שניים, הוא לא יכול להשיט בבננה עוד אנשים בנוסף למספר האנשים שהסירה לקחה כי בעת מצוקה לא יהיה מקום לכולם על הסירה. לכן הוא אומר, שאם מותר 5 איש, זה כולל אנשי צוות ואת מי שעל הבננה.
עמוס נוימן
¶
היות וכל הפעילות הזאת מותרת במרחק של למעלה מ-300 מ' מהחוף, הם צריכים להביא את האנשים בתוך הסירה עד לתחום של ה-300 ואז להעביר אותם לכלים הנגררים. בעצם העובדה שהם יגררו אחריהם אנשים, הם יעברו על תקנות החוק ועל כללי בטיחות השיט. מה גם שעלול לקרות אירוע שבננה מתפנצ'רת והם יצטרכו להעמיס את כל האנשים על כלי השיט ואז הם יחרגו מהתקנות. לכן, סך כל המפליגים, עם המיתקן הנגרר גם יחד, לא צריך לעלות על מספר המפליגים המורשה ברישיון השיט של כלי השיט.
רננה שחר
¶
זה נמצא בהודעה לימאים משנת 2000. הם מכירים אותה והם קיבלו אותה. הם טוענים שהם מתנהגים לפיה. לכן הטענה שזה שינוי, אינה נכונה.
עמוס נוימן
¶
נטען ששינינו בתקנה נורמות. ההודעה לימאים היא משנת 2000, כאשר אותה נורמה עברה שדרוג ב-2002 והיא היתה למעשה משנת 1997 בווריאציה אחרת. זה לא משהו חדש, אנחנו בסך הכל מסדירים את ההודעה הספציפית בתוך התקנות.
נושא המצנח לא עלה בקטגוריה של כלים נגררים כי מדובר כאן בכלי שהוא ספק ימי ספק אווירי. אנחנו לא התייחסנו אליו בתוך התקנה הזאת.
עמוס נוימן
¶
מדובר כאן בסוג אחר של כלי שיט. ישנם כלי שיט המיועדים ומאובזרים בנושא של מצנחים ועוברים רישוי מיוחד לנושא של מצנחים עם בדיקות של משרד העבודה לגבי הציוד.
רננה שחר
¶
לגבי הציוד שיש להם. אני מציעה שכשנגיע לסעיף נדון בזה. אני חושבת שהדרישות ממש מינימאליות, שיהיו ידיות אחיזה לאנשים. אז אם הם מסיעים אנשים בלי ידיות אחיזה אז יש בעיה.
לגבי הכשרה - הכשרה עושים פעם בחיים. התקנות חלות על התפעול היום יומי.
רננה שחר
¶
"תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשס"ו-2005
בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(יח) ו-(2)(ב) ו-(ג) לפקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל"א-1071 (להלן – הפקודה) בהתייעצות עם רשות הספנות והנמלים לפי סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים התשס"ד-2004 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת אני מתקין תקנות אלה:
1. אחרי תקנה 26ה לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982 (להלן – התקנות העיקריות) יבוא:
פרק רביעי ב'
¶
מיתקנים נגררים וגלישת סקי
26ו. בפרק זה –
"גולש סקי" – אדם הניצב על לוח ומחזיק בידיו חבל גרירה עם ידיות אחיזה המחובר לכלי שיט, ובעת השטתו מפעיל על הלוח האמור כוחות הידרו-דינאמיים לעילוי וגלישה;
"מיתקן נגרר" – גוף צף בעל ידיות אחיזה המותאם להסעת נוסעים עליו, והחובר לכלי שיט בחבל גרירה".
יעקב קיסוס
¶
יש המון סוגים. לפעמים אנחנו מלמדים סקי כשהמדריך נמצא במים ומרים את המתלמד. אז מה זה אומר? שאני יכול לגרור רק אדם אחד? למה?
רננה שחר
¶
"26ז. לא ישיט אדם כלי שיט הגורר מיתקן נגרר בעת שיש עליו נוסעים, ולא יתיר בעל כלי שיט השטה כאמור, אלא אם כן המיתקן הנגרר תקין לפי תקנה 26ח, ונתקיימו כל התנאים שבתקנות 26ט עד 26יא.
רננה שחר
¶
"26ח מיתקן נגרר תקין הוא מיתקן נגרר שנתקיימו בו כל אלה:
(1) על פי הוראות היצרן הוא מיועד להסעת נוסעים בעת גרירתו באמצעות כלי שיט;
(2) הוא בעל ידיות אחיזה לנוסעים;
(3) אם הוא גוף המנופח באוויר – הוא בעל שני תאי ציפה נפרדים לפחות."
משה קריספין
¶
אני מבין שהסעיפים האלה הם במצטבר. הנושא של סעיף 3 הוא לדעתי מקפח מכיוון שהיום יש להם ציודים שהם בעלי תא אחד בלבד. כל שינוי לשני כבר גורם להם לנזק שהם לא יוכלו לגרור היום כל דבר שהוא בעל תא אחד, ויש להם היום המון כאלה.
עמוס נוימן
¶
לא מקיימים את הפעילות הזאת עם סירות פיקוח. אם יחזיקו ציוד שהוא לא תקני הם בהכרח יגרמו לעצמם אבדן חיים.
עמוס נוימן
¶
לפי מיטב ידיעתנו, הם עובדים עם ציוד תקני. לפי מיטב הכרתנו, אני חושב שרוב הציוד שנמצא היום בידם מכיל יותר משני תאים.
דוד טל
¶
אבל אתה הרי מסתפק בתקנות הקודמות שלך בחגורת הצלה ואתה לא דורש שיהיה עוד משהו. אם קורה משהו, אני עדיין נמצא בחגורת הצלה וזה מציף אותי.
עמוס נוימן
¶
להערכתי אין אפשרות כזאת. אפשר להוסיף אביזרים נוספים שיציפו את הכלי אם יהיה צורך. לפי מיטב הכרתי, לרובם יש יותר מתא ציפה אחד.
יעקב קיסוס
¶
בתחנה שלנו יש 6 כאלה שהם כל הכלים. בבננות אין בעיה כי יש כמה תאים. אבל באבובים יש תא ציפה אחד. אבוב כזה עולה 9,000 שקלים.
עמוס נוימן
¶
הנתונים שלהם אינם מדויקים כי כל הציוד המקצועי באבובים יש לו למעשה תא ציפה נוסף, שהוא קטן, אבל עדיין שומר על ציפה והתפקיד שלו הוא להקשיח את האבוב עצמו בניפוח.
דוד דריהן
¶
לא צריך לשכוח שמה שגורר את האבוב זאת הסירה. גם אם האבוב נקרע עדיין יש סירה מקדימה והאדם יכול לעלות לסירה. אפשר להוציא את האדם מהים אל תוך הסירה.
עמוס נוימן
¶
לפי מיטב הכרתי, לכל הציוד הזה יש גם בלון פנימי. מאוד יכול להיות שהם מדברים על ציוד שכבר התכלה בגלל תחזוקה לקויה והוא כבר לא קיים. בפועל, כל הציוד המקצועי שמסופק היום בעולם יש לו בלון פנימי כזה.
ליאור בן סימון
¶
אנחנו מדברים פה על תחנות השכרה אבל הם רק חלק מהאנשים המשתמשים בים. התקנות האלה חלות גם על אזרחים פרטיים שלהם את אותם אמצעים שמדובר עליהם. הם לא מיוצגים כאן.
רננה שחר
¶
"26 ט'. משיט כלי השיטו הגורר יתדרך את הנוסעים על המיתקן הנגרר, לפני תחילת ההפלגה, לגבי כל אחד מאלה:
(1) מהות פעולת הגרירה של מיתקן נגרר על ידי כלי שיט;
(2) הסכנות הצפויות לנוסעים עקב הפעילות או במהלכה וכיצד להימנע מהן או להתמודד עמן, בפרט לגבי מצבים כמפורט להלן:
1. התהפכות המיתקן הנגרר;
2. נפילה למים מהמיתקן הנגרר;
3. היכלאות מתחת למיתקן הנגרר;
4. היתפסות בחבל הגרירה;
(3) ישיבה נכונה על המיתקן הנגרר;
(4) סימנים מוסכמים בין משיט כלי השיט לבין הנוסעים על המיתקן הנגרר, לגבי חיוויים אלה לפחות: "סע", "עצור", "העבר אותי לכלי השיט הגורר".
(5) אופן חגירת חגורות ההצלה.
משה קריספין
¶
אני מתייחס לפסקה 4. איך נגדיר מה זה עצור? צריך להגדיר מהו הסימן המוסכם. אני מציע, כדי לא לבלבל, צריך לעשות סימנים מוסכמים שיחליטו עליהם מראש.
היו"ר אמנון כהן
¶
עדיף שיהיה סימן אחיד, שאם אדם נוסע לכינרת או לאילת יהיו אותם סימנים והוא לא יתבלבל.
רננה שחר
¶
"26י
(1) מספר הנוסעים על המיתקן הנגרר לא יעלה על מספר ידיות האחיזה או על מספר המקומות המיועדים לנוסעים על פי הוראות היצרן, לפי הקטן מביניהם.
(2) מספר הנוסעים על המיתקן הנגרר בצירוף מספר האנשים שבכלי השיט הגורר לא יעלה על מספר הנוסעים המרבי שכלי השיט מורשה להסיע על פי רישיון השיט שלו.
(3) הנוסעים על המיתקן הנגרר יהיו חגורים בחגורות הצלה מהודקות לגוף."
היו"ר אמנון כהן
¶
הוסבר כאן שגם היום אתם מקבלים הנחיות בנוהל כזה או אחר, שאי אפשר להסיע יותר מאשר הקיבולת של הסירה. אם מותר 4 איש ויש לך שני אנשי צוות, אז מותר לך להסיע עוד שני אנשים. אני לא אסתכן בכך שאתיר יותר אנשים ואם תתפוצץ הבננה לא תוכל להציל אנשים. לכן לא כדאי להעלות את זה שוב ושוב. על זה אני לא מוכן לוותר.
משה קריספין
¶
אחד הקריטריונים למספר האנשים הוא מספר הספסלים. זה לא אומר שכלי השיט הזה לא מסוגל להרים פי 10. אני מציע: אם כלי השיט מסוגל להרים גם 10 איש, אפשר שכלי השיט ישוט עם 4 ולתת בטיחות ל-10.
עמוס נוימן
¶
ישנם כמה גורמים שקובעם את הקיבולת של כלי השיט. כאשר מדובר על כלי שיט בשכר, יש צו הפיקוח על מצרכים ושירותים שקובע כללים ותנאים. העניין הזה מחויב בהתייעצות עם מהנדס מינהל הספנות.
משה קריספין
¶
אני מציע שיוכנס סייג שמשרד התחבורה יהיה רשאי, בהתאם להמלצת איש מקצוע, שהוא מהנדס מוכר במשרד התחבורה, שהכלי מסוגל להכיל בתוכו גם את אלה שבתוך הבננה, הם יאשרו גם את זה. צריך להכניס את הסייג הזה.
רננה שחר
¶
"26 יא: (1) כלי השיט הגורר יגרור מיתקן נגרר אחד בלבד בו זמנית.
(2) גרירת מיתקן נגרר תיעשה בשעות היום בלבד, מזריחת החמה ועד שקיעתה.
(3) מהירות כלי השיט הגורר לא תעלה על 15 קשרים.
(4) גרירת מיתקן נגרר תיעשה במרחק העולה על 300 מטרים מנקודת שפל המים בחוף.
(5) עוזר המשיט שבצוות הבטיחות של כלי השיט הגורר, יקיים תצפית רצופה לעבר המיתקן הנגרר בכל מהלך ההפלגה.
(6) משיט כלי השיט לא יבצע בכלי השיט תמרון פתאומי העלול לגרום להפיכת המיתקן הנגרר."
משה קריספין
¶
לגבי סעיף א' אני לא רואה בעיה מה הבעיה שיגררו שניים במקביל. במשך 30 שנה לא קרתה אף תאונה.
לגבי ד', יש בעיה בניסוח. לפי מה שכתוב כאן אני צריך לקחת את הבננה על הסירה, להסיע אותה 300 מטר ולהוריד אותה. יש פה בעיה בניסוח.
עמוס נוימן
¶
לגבי שני כלים בו זמנית - אני יכול להתיר את זה כאשר זה בחבל אחד. כאשר מדובר בגרירה בשני חבלים נפרדים, המיתקנים הנגררים עשויים לעבור למסלול השובל של הנגרר השני ואז יהיה איבוד שליטה. לכן אפשר לשנות את הנוסח ולומר שמדובר במיתקן נגרר על ידי חבל גרירה אחד.
רננה שחר
¶
לגבי סעיף ד' – איסור ההשטה כפי שניסחנו הוא "לא ישיט אדם כלי שיט הגורר מיתקן נגרר בעת שיש עליו נוסעים". כל האיסורים והתנאים חלים רק כשיש נוסעים. הם לא חלים כשאין נוסעים. זה נכון לגבי כל הסעיפים, כולל מהירות כלי השיט.
התייעצנו בנוגע לסעיף הזה עם משרד המשפטים. עבירות מנוסחות על ידי איסור. האיסור, כפי שהוא מנוסח, "לא ישיט אדם כלי שיט הגורר מיתקן נגרר בעת שיש עליו נוסעים". אפשר לכתוב בכל מקום: "בעת שיש עליו אנשים".
אתי בנדלר
¶
הוועדה תאשר את התקנה בכפוף לכך שבנוסח יובהר שמדובר רק בעת הסעת נוסעים. אתם תמציאו את הנוסח לוועדה לאחר שתתאמו עם משרד המשפטים.
עמוס נוימן
¶
זה נסמך על תקנות בטיחות השיט שקובעות את שעות הראות בים. בים מדליקים אורות מזריחה ועד שקיעה.
משה קריספין
¶
לגבי סעיף 26 יא (ו). מה זה תמרון פתאומי? גם כשסירה חולפת מצד שמאל או מצד ימין, היא יכולה להפוך. השאלה היא האם זה בגלל תמרון או לא? לדעתי צריך לבטל את הסעיף הזה כי הוא לא נותן לנו שום פתרון.
עמוס נוימן
¶
מה שקורה הוא שיש נטייה להשתולל, לנסוע ולהפוך כיוון ולגרום לנפילה מכוונת, וזאת הרבה פעמים מבקשות של הנוסעים. רוב התאונות הפשוטות כמו חבטות, מכות וכדומה, קרו במקרים מהסוג הזה.
ליאור בן סימון
¶
אם המשיט מסתובב באופן פתאומי במהירות של מעל 15 קשרים, הוא גורם להתהפכות וזה מסוכן. לדעתי, הסעיף הזה ירתיע את אותו משיט לעשות כאלה דברים. אם אותם אנשים שהיו על הבננה הפכו אותה, אין בעיה להביא את אותם אנשים ולגבות את עדותם.
רננה שחר
¶
"26 יב
לא ישיט אדם כלי שיט הגורר אחריו יותר מגולש סקי אחד, ולא יתיר בעל כלי השיט השטת כלי שיט כאמור."
רננה שחר
¶
לגבי סעיף זה, משרד המשפטים לא היה מרוצה מההגדרה של "פעילות שיט ספורטיבית". הם רוצים "נערכת פעילות שיט מאורגנת ליותר מכלי שיט אחד, לרבות פעילות ספורטיבית".
רננה שחר
¶
"נערכת פעילות שיט מאורגנת ליותר מכלי שיט אחד, לרבות פעילות ספורטיבית שניתנו לה כל האישורים הנדרשים לפי כל דין, רשאי המנהל, על אף האמור בתקנות 26ט עד 26 יב ולמשך קיום אותה פעילות בלבד, להתיר באופן זמני גרירה באמצעות כלי שיט של מיתקן נגרר או של גולש סקי, אף אם תנאי התקנות האמורות אינם מתקיימים, ורשאי הוא, להבטחת בטיחות השיט, להתנות את ההיתר הזמני האמור בתנאים."
עמוס נוימן
¶
הרעיון בסעיף הזה הוא שישנן פעילויות ספורטיביות שמתקיימות בתחום של פחות מ-300 מטר מהחוף. יש פעילויות סקי שרוצים להציג לקהל הרחב ואז הם צריכים להתקרב. יש לנו אפשרות להתיר פעילות מהסוג הזה. אלה אירועים חד פעמיים שאנחנו רוצים להשאיר חלון הזדמנויות לקיימן. אנחנו לא רוצים לחשק לגמרי את האפשרות לפעילות ספורטיבית.
רננה שחר
¶
"2. בתוספת השניה לתקנות העיקריות -
(1) במקום הגדרת "בננה" יבוא:
"מיתקן נגרר" – כהגדרתו בתקנה 26ו";
(2) בטבלה מס' 5, בסודרים 8 ו-9 בטור "סוג כלי השיט ותחום שיט מוגדר", במקום "בננה" יבוא" "מיתקן נגרר".
רננה שחר
¶
אני חושבת שזה צריך להיות: "תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, למעט סעיף 26ח3 שתחילתו 26.1.2008."
אנחנו חוזרים לסעיף 26 י'. מה עם התוספת?
אתי בנדלר
¶
זה מתייחס לתקנת משנה ב'. "המנהל רשאי להתיר להסיע במיתקן נגרר נוסעים במספר גבוה ממספר האמור בתקנת משנה ב', אם הוכח להנחת דעתו כי כושר הנסיעה של כלי השיט מאפשר זאת".
היו"ר אמנון כהן
¶
אנחנו מאשרים את 26 י' עם התיקון.
אחרי שקראנו את כל הסעיפים והכל ברור, אנחנו מאשרים את סעיף 26 ז'.
תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון) – התשס"ו-2005 בדבר מיתקן נגרר וסקי מים, אושרו עם התיקונים. בהצלחה לכולכם.
הישיבה ננעלה בשעה 10:45.