PAGE
1
ועדת הכספים

14.12.05


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ג בכסלו, התשס"ו (14 בדצמבר 2005) בשעה 09:00

הפרטת מלון תדמור וסגירת בית הספר המקצועי שם

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

גלעד ארדן

דניאל בנלולו

מוחמד ברכה

אבשלום וילן

יחיאל חזן

אילנה כהן

אהוד רצאבי

חה"כ עמיר פרץ

אבנר גרון – משרד האוצר, אגף החשב הכללי

משה כץ – מפקח ארצי למלונאות

שרה פרוזרוביץ – סגנית מנהלת האגף להכשרה מקצועית

יחזקאל ליפשיץ – רפרנט

מיכל פרנק – ע' למנהל הרשות

עינת לוסטמן – עו"ד

ערין ספדי – עו"ד

מינה גאנם – משרד התיירות, ממונה על החברות הממשלתיות ועוזרת למשנה המנכ"ל

שלומי נדיר – מנכ"ל

אביגדור הדר – דירקטור

יהודה זעפרני – דירקטור

פרוספר ביטון – דירקטור

דן ירדן – התאחדות בתי המלון, כלכלן ראשי

טמיר כהן

רשמה: לאה קיקיון
 
הפרטת מלון תדמור וסגירת בית הספר המקצועי שם

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון שעל סדר היום – הפרטת מלון תדמור וסגירת בית הספר המקצועי שם. פנו אלי ודיברו אתי, ואני גם חייב לומר שהיום, היות ואנחנו בעידן בחירות, עמיר פרץ פנה אלי הבוקר ודיבר אתי.

ראשית, אדוני היושב ראש – תודה לך. מדובר במלון תדמור. המלון יושב בדיוק בעיר הרצליה ונמצא בצדה המערבי, באזור הרצליה פיתוח. אני ביקרתי שם במסגרת תפקידי כחבר כנסת או כשהייתי חבר ועדת הכלכלה. היתה אלי פניה לבוא לבקר כי בית הספר היה בסכסוך כספי עם עירית הרצליה שדרשה תשלום של ארנונה גבוהה. ביקשו אותי להתערב, על מנת לנסות ולסייע. סיירתי שם, וראיתי מלון שהוא בית ספר. המלון נמצא בבעלות ממשלתית, ויש שם בית ספר למלונאות, שהוא היחידי בארץ. כידוע – מוסדות חינוך בדרך כלל לא משלמים ארנונה, ושם היה ויכוח לגבי גובה הארנונה, ולכן הגעתי.

מתי זה היה?

לפני כ- 5 עד 8 חודשים. בינתיים המלון הגיע להסדר עם העיריה, בהתערבות האוצר. אני לא רוצה לספר על עניין הארנונה. אני רוצה לומר שנתגלה לנגד עיני בית ספר למלונאות, שממש נדהמתי לראות אלפי תלמידים, מכל רחבי הארץ, שלומדים שם את כל מקצועות המלונאות. אין דבר כזה במדינת ישראל. לא קיים בית ספר כזה בארץ, לא בסקטור הפרטי ולא בסקטור הציבורי. אני, לפחות, לא יודע על כך. פגשתי שם המון תלמידים – אם זה תלמידי בית ספר תיכון, ואם זה אנשים מבוגרים שפונים לקריירה שניה, או אחרי שירות בצבא, אנשים שרוצים לרכוש מקצוע בתחום המלונאות. כאשר באתי לשם סיפרו לי שבית הספר, שנמצא במלון תדמור, שהוא היחידי במינו – עומד להיסגר.

זה לא בית הספר היחידי בארץ, אבל בסדר הגודל הזה –הוא היחידי.

וכל ארבעת האחרים הם במצב סגירה?

לא. הם פריפריה, הם לא מרכזיים, והם לא בסדר גודל וברמה כזו.

בכל אופן, התברר לי שהמדינה רוצה למכור את הקרקע והמבנה. הוא יושב במקום יקר – בהרצליה פיתוח, ורוצים להעביר את זה למקום אחר. היה שם דין ודברים, ובסופו של דבר הגיעו למצב שרוצים להפריט את המקום. רוצים את הקרקע, רוצים את המיקום - - -

אם הקרקע יקרה, למה עירית הרצליה לא בונה להם במקום אחר?

זה שייך למדינה.

אז שהמדינה תבנה.

תכף ידברו מנהלי המקום ויסבירו בדיוק במה מדובר. אני חושב שזה לא הזמן – לא להפריט, לא למחוק את בית הספר, לא להעביר אותו למקום אחר, להשאיר אותו במקום.

יש גירעונות בבית הספר?

אני לא מצוי בפרטים, אני רק יודע שהשנה הוא מאוזן. זה הדבר היחיד שאני יודע. אני חושב שאסור לשלוח את העובדים הביתה, את המורים הביתה, ואת התלמידים הביתה, כי בתחום הזה, כפי שאמרתי – אין מי שנותן את הפתרון הטוב ביותר כדי שתחום המלונאות ימשיך לשגשג. כולנו יודעים שיש תחזיות, יהיו הרבה תיירים, יהיה צורך בעובדים. לכן אני חושב שזה לא הזמן והמקום.

אדוני היושב ראש-אל"ף, אני מודה לך על כך שאתה מאפשר לי לדבר. אני לא חבר ועדה, אבל מצאתי לנכון לבוא כי מדובר במקום שהוא מעין בית יוצר וגאוות יחידה לקבוצות שלא תמיד מקבלות הזדמנות נוספת. מצד שני יש בעיה. ב-10 השנים האחרונות, סכנת הסגירה מרחפת מעל ראשו של בית הספר. כל שנה מנהלים את המאבק מחדש. לא פלא שבתנאים כאלה, קשה מאד לבית הספר להתפתח, להציג את התוכניות העתידיות. אני מניח שאם לא היו אימה חדשה חדשות לבקרים, יכול להיות שבית הספר היה היום יוזם תוכניות משולבות, עסקיות, ותוכניות ערכיות. אני חושב שנותר סמל חשוב, ואני שמח שחבר הכנסת חזן הציג את הדברים כפי שהציג. אני שמח שלפחות בעניין עקרוני כמו הפרטת שירות מהסוג הזה, חבר הכנסת חזן מתייצב יחד אתנו. לא במקרה הגעתי דווקא לדיון הזה, כי מדובר באוכלוסייה חלשה שמקבלת הזדמנות. כשמגיע מישהו שהוא בוגר תדמור, זה אומר עליו משהו. יש בזה את האיכות והיכולת והתחושה לאדם שנמצא בכל זאת במערכת שלא נותנת לך תמורה כספית גדולה כל כך. אנחנו יודעים שענף האירוח נמצא בתחתית הסולם מבחינת תשלום השכר בישראל. אם יטלו ממנו גם את גאוות היחידה, ויתנו לזה להיות חלק מההתפרעות הכללית – ראינו מה קרה בהרבה מאד תחומים דומים – מכוני רישוי ואחרים. פה מדובר בעניין שהוא הרבה מעבר להפרטה עצמה, ולכן אני מבקש מיושב ראש הוועדה לעשות הכל למנוע את התהליך הזה, וגם ראוי שכולם יחכו לתוצאות הבחירות, ונראה מה תהיה המדיניות החדשה. אני מניח שהמדיניות החדשה תהיה כזו שלא מפריטים נושאים ערכיים – חינוך הוא חינוך, הכשרה היא הכשרה. אני מקווה מאד שוועדת הכספים תוציא מתחת ידה החלטה חד משמעית שהאוצר יקבל אותה.

אני לא מבין את השיגעון הזה של להפריט בכל מחיר. דווקא כאשר בית הספר והמלון צברו חובות, נתנו להם להמשיך, וכאשר העניינים מתאזנים, ורושמים רווח השנה, ובשנה הבאה כנראה רווח עוד יותר גדול – דווקא במצב שיש התעוררות בענף התיירות, בנצרת – למשל, משם אני מכיר את זה, ושם התפוסה של המלונות היא כמעט מלאה, דווקא עכשיו המדינה מוותרת על נכס כזה ומעבירה אותו להפרטה. אני חושב שאין הגיון בזה. חשוב לשמור על המוסד הזה. זה לא מפתיע אף אחד שאני מתנגד להפרטות, אבל כפי שיש ערכים חברתיים, יש נכסים שצריכים להיות ברשות המדינה- כך אני חושב שפה, אין מה לדבר על הפרטה. גם באיזה תנאים מפריטים – אני חושב שהתנאים הם שערורייתיים, אבל אני לא רוצה להתייחס לזה, אני רוצה להתייחס לעצם הנושא של הפרטת בית הספר. אני חושב שאין מקום להחלטה כזו. יש מקום לאפשר לבית הספר, לעובדים ולהנהלה להמשיך ולתפקד במתכונת הקיימת, ולבחון את הדברים על פי מבחן התוצאה.

אני רוצה לתקן תיקון אחד שנדרש בהצגת הדברים – לא מדובר בסגירה, מדובר בהפרטה. אבל ההפרטה, כפי שהיא, בתנאי ההפרטה, ובהליך החפוז, לפחות כפי שהוצג לנו, שעומד להתבצע - -

מה זאת אומרת? אתם לא שותפים?

לא, אנחנו לא שותפים. אין שום פניה ושום התדיינות אתנו.

הוא מנכ"ל.

באנו לדיון, הוצגו לנו תנאי ההפרטה, לפי לוח הזמנים. הכל היה בצורה של הכתבה, בסגנון של – אלה המטלות שאתם צריכים לבצע במשך החודשיים, כי מתכוונים תוך חודשיים להשלים את ההפרטה. זה לא במקרה שזה חודשיים – המבין יבין. תנאי ההפרטה הם תנאים קשים מאד לקונה - -

מי קונה את זה?

-- -

היות וזו ההערה שלי –מותר לי להתגונן, ואם צריך גם להתנצל. אנחנו נשמע כאן את כולם, לפי הסדר: חברי כנסת, במיוחד המציעים, אחר כך – בעל הבית של המלון, המנהל- המנכ"ל שמעלה את הבעיה, אחר כך נשמע את האוצר, ואחרי זה את רשות החברות. אין כאן סתימת פיות, כל אחד יוכל לדבר ככל שהוא ירצה. הערות הן מיותרות.

רשות החברות מתכוונת למכור את החברה as is כלומר- עם גירעון מצטבר של שנים, של למעלה מ- 7 מיליון שקל, עם הלוואת בעלים של 3.4 מיליון שקל שאותו קונה אמור להחזיר, עם ארנונה, שזה עתה הושתה על החברה, על ההכשרה המקצועית ועל בית ספר התיכון. בתנאים האלה, אם יימצא קונה, ואנחנו מאד סקפטיים, וקונה שללא ספק יעבור לפסים עסקיים, הוא ללא ספק לא יקיים תיכון מקצועי והכשרה מקצועית בתנאים פחותים מתנאים עסקיים רגילים. זו ההערכה שלנו, כאשר לא נקבעו, למיטב ידיעתנו, שום תנאי סף לזהות הקונה, כשמדובר כאן על מוסד חינוכי, לא על חברה שמוכרים אותה.

מי בעל הבית הישיר שלך?

המשרד המופקד הוא משרשד התיירות. המשרד המעורב בחברה, למעשה, הוא משרד התמ"ת, האגף להכשרה מקצועית. למיטב ידיעתי, הגורמים המקצועיים שבו, כאשר נשאלו על ההפרטה הביעו את דעתם בצורה מאד ברורה וחד משמעית. הם לא בדיוק - -

שר התמ"ת לא התייעץ עם שר האוצר. היום זה כבר אותו שר.

-- -

החברה אמנם סבלה בשנים עברו מגירעון מצטבר. השנה אנחנו אמורים לסיים ברווח. בשנה הבאה אנחנו מצפים לרווח יותר גדול. זאת אומרת –מידת הדחיפות שיש פה, שמא החברה עומדת לקרוס – לא ברורה. ייתכן שהדחיפות מונעת מטעמים אחרים שלא ברורים לנו.

מה כן ברור?

אני מניח, מבלי להטיל רבב באנשים, שהם טובים. - - אנשי רשות החברות הממשלתיות התפנו, זה היה הדבר, זה נראה כנראה קל, יחסית, אפשר לציין - עשינו את תוכנית העבודה, ביצענו את המטרות. אני לא חושב שישנה כאן - -

שאלה עקרונית – כל התוכניות האלה, אם אין תקציב ואם אין הסדרים, ואין מינויים. למה זה לא מחכה?

צריך לחכות עד לאחר הבחירות, לפחות.

אני רוצה לשאול שאלת הבהרה: האם לחברי ועדת הכספים יש סמכות כרגע לעצור את ההפרטה?

לעצור – לא.

לעצור כרגע את ההפרטה?

נאמר לי ככה, ואני אבדוק את זה מייד – האם ההפרטה צריכה לעבור את אישור ועדת הכספים?

בטח.

זאת אומרת – צריך אישור אצלנו.

לכשנדרש אישור אתם יכולים שלא לאשר.

אישור מאתנו, למה?

לדרך ההפרטה.

לא לעצם ההפרטה, אלא לדרך הספציפית המוצעת. נניח שלא נאשר – הם ירצו בדרך אחרת, וכך אפשר לשחק עשר פעמים.

אבל אני לא יכול לעצור את ההפרטה.

בטח שאתה יכול.

ועדת הכספים יכולה לעצור?

לא, היא יכולה לפנות לגורמים להפסיק את ההפרטה עד אחרי הבחירות.

רציתי רק שיצוין שמדובר פה בבית ספר בהיקף של 1,100 תלמידים. שאר בתי הספר שהוזכרו כאן, הפריפריאליים - - בית הספר הוא היחידי שהוא ארצי.

אני רק אגיד בקיצור – יש פה שני עניינים: אחד, המקרקעין,שזה בבעלות הדיור הממשלתי, המדינה, והחברה, שהיא עסק של רשות החברות. אני מתעסק בקטע הנדל"ני. אני רק אדווח לכם בקצרה שבתחילת השנה מכרנו בהסכמה של הנהלת המלון את אחד הנכסים שלהם, וחלק מהתמורה הלכה לכיסוי חוב ארנונה שאיים על המשך תפקוד החברה.

בכמה מכרתם, ומה היתה התמורה?

אבל זה נכס של המדינה. מכרנו ב- 9 מיליון שקל והעברנו להם 3.4 מיליון שקל לכיסוי החובות.

מה עשיתם עם השאר?

הכנסות המדינה. זה נכס ממשלתי.

אני אגיד לך מה מדהים אותי – היה לי דיון לפני יומיים על עמותת אלצהיימר. העמותה שוכנת במבנה מסוים, שאתם לא רציתם לאשר להם להישאר שם. סוף סוף, אחרי לחץ בוועדת הכספים – הסכמתם להשאיר אותם. הכנתם להם חוזה, וזה מאד כאב לי – הוויכוח האחרון היה שזרקתם אותם, ואמרתם להם שאתם לא מוכנים כי הסתבר שמעבר ל- 200דולר שהם צריכים לשלם כשכר דירה, ביקשתם מהם 500 דולר בחודש עבור ביטוח, וכל מיני דברים שם. על ה- 500 דולר האלה התפוצץ כל הנושא. 500 דולר כפול 6 חודשים, רבותיי, זה 3,000 דולר. זרקתם את העמותה על 15,000 שקל כאשר הרווחתם 6 מיליון שקל. איזו בושה. לא יכול להיות שבשטויות כאלה נצטרך להתעסק.

מה שרציתי להוסיף – אין לנו כוונה למכור את המקרקעין. נהפוך הוא. אנחנו סיכמנו עם הנהלת המלון על חוזה שכירות ל- 15 שנה. ובחוזה כתוב גם שאפשר להכיל שם רק מלון ורק בית ספר, על מנת להבטיח שלא יהיה שימוש אחר בנכס במשך 15 שנה.

ואם תהיינה חובות ארנונה? תגידו שאין מנוס ותמכרו עוד חלק מהמלון?

זה היה חלק שהיה נפרד. זו התוכנית שהצענו, כי היו תוכניות בוועדת התקציבים למכור את כל השטח, להעביר אותם לאזור תעשייה בנתניה, וזה, דווקא - -

למה שלא תבנו להם מלון מיוחד לבית הספר? לא, חלילה - - אם אתם אומרים שכולם לוטשים עין אל הקרקע, שהיא יקרה ורוצים לעשות שם - -הרי כל הזמן לוטשים עין. אז תבנו במקום אחר בהרצליה מלון מיוחד, כי זה חשוב מאד לתיירות בישראל, ואז תמכרו את זה, ותרוויחו עוד כסף.

אני דווקא חושב שהמלון ומאד מזוהה עם האתר, זה מה שחשבתי, ובגלל זה עשינו להם את החוזה ל- 15 שנה, כשב- 5 השנים הראשונות הם משלמים מחיר מדורג. הערכת שמאי לגבי שכירות חודשית לנכס היא 20 אלף דולר. השנה הם שילמו אלף דולר לחודש.

כמה הם משלמים ביטוח?

צריך לבטח את העובדים, מבקרים, שאם חס וחלילה יקרה משהו – שלא יבואו עם הנזק לפתח תקציב המדינה. ביטוח זה עניין שולי. זה משהו סטנדרטי שחברת "ענבל" מכתיבה לנו בכל החוזים, זה לא איזה משהו דרקוני שאנחנו משיתים על אנשים. זה ממש פרוטות שמונעות אחר כך שיבואו לפתח הוועדה הזו בדרישות של מיליונים.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת נכבדים. אני נציג רשות החברות הממשלתיות. תדמור היא חברה ממשלתית ולכן היא בתחום אחריותנו. אני רוצה להקריא לחברי הכנסת הנכבדים סעיף 1 מהחלטת ההפרטה שהתקבלה על ידי ועדת השרים לענייני הפרטה, וכתוב שם במפורש שבעסקי המכירה של המלון יש התחייבות של הרוכש, ואני יכול להגיד שזה ייכלל, כמובן, בנוהל המכירה – להפעיל את בית הספר אך ורק - -

מה הוא רוכש?

- - לכלול בהסכם המכר התחייבות של הרוכש להמשיך ולהפעיל את החברה כעסק חי בתחומי ההכשרה המקצועית לנוער ולמבוגרים.

לכמה שנים?

בעיקרון, הסכם השכירות הוא ל-15 שנה.

לכמה שנים ההתחייבות?

אני לא רואה הגבלה של שנים כיוון שהוא רוכש את החברה במטרה - -

באיזה מחיר?

אני שואל שאלות כדי להבין: אם יש הסכם בתחום השכירות, אני מצפה שבהסכם עם הרוכשים יהיה לפחות 15 שנה שיהיה - -

מה שהקראתי עכשיו זה סעיף מהחלטת ההפרטה, לא מהסכם השכירות.

יש לך הוראה לא לענות לי – אל תענה.

זה מה שממשלת ישראל החליטה, ו - -

מה שהקראתי זה סעיף מהחלטת ההפרטה, זה לא - -

אני לא מציע להתנהג אתנו ככה, ולהגיד – זה מה שהחליטו. אני יכול לעשות אותו הדבר עם כל מיני אגרות שלכם, למיניהן, ולהגיד – זה מה שהחלטתי. את רוצה לדבר בשפה הזו?

לא – התכוונתי שאין כרגע - - לתת תשובה אחרת, כי זה כל מה שכתוב.

מה זה מראה? אני מחזק את הטענה של העובדים שבעצם גם בהסכם עם הרוכשים לא מופיע כלום על כך שהוא צריך להפעיל את זה 15 שנה כמלון. אם אתם עושים את זה כך, אתם מסכימים להסכם על השכירות – אבל עם ההפרטה, אתם לא עושים את זה.

לא. בהסכם המכירה יש סעיף שבו הרוכש מתחייב להפעיל את המבנה הזה רק לטובת מלון ובית ספר.

אני שוב שואל – כמה שנים?

זה הסכם השכירות - - יש התחייבות.

הוא לא יכול לפי הסכם השכירות לעשות בנכס - -

רבותיי, בלי פלפולים – שאלתי: אפשר להכניס את זה ל-15 שנה?

אני יכולה להתחיל מההתחלה? אתה שואל אותי שאלה, ואני עונה לך: - - הנושא של ההתחייבות להסכם המכר. אם, כרגע, יש הסכם שכירות, והסכם השכירות לא הוצג פה על ידי החברה – יש הסכם שכירות שקובע שבמשך 10 שנים, עם אופציה ל-5, יהיה אפשר להשתמש בנכס הזה שהוא ניתן בשכירות בתנאים מועדפים מאד - -

אופציה של מי?

אופציה של הרוכש להמשיך, של הרוכש בלבד. זה לא שהדיור יכול לבטל לו פתאום את האופציה, אלא ש- 15 שנים - -

אז השכירות זה 15, והמכירה זה ל- 10 שנים עם אופציה של 5. זה אותו הדבר?

לא. הסכם השכירות קובע ל- 10 שנים, פלוס אופציה - -

- -

- - יהיה ל- 15 שנה הסכם שכירות עם המלון הזה, כשאפשר לעשות שימוש בנכס הזה. אין שום הצדקה לקנות את זה, אם אין כוונה להמשיך ולהפעיל – כמו שכתוב בהחלטת ההפרטה, וכמו שיופיע בהסכם המכר בהתחייבות. לבוא ולצעוק מהצד השני – אז הוא לא יעשה את זה, זה הרעיון של - - שאתה לוקח על עצמך את ההתחייבות לבצע אותה. בייחוד כשיש לך - -

אבל מה יותר קל מלכתוב בהסכם שהוא חייב להפעיל 15 שנה כמלון, כבית ספר להכשרה מקצועית – או מה שלא תהיינה המילים? מה יותר קל ופשוט מלכתוב את זה?

אני אלך להיסטוריה – בוועדת השרים לענייני הפרטה ישבה הנהלת בית הספר וביקשה רשות דיבור.

לא נתנו לו לדבר.

ישבה הנהלת המלון וביקשה את התוספת שהקריא יחזקאל ליפשיץ כרגע, ולבקשתה, נעתרה ועדת השרים לענייני הפרטה ובאותו שלב, וזה היה מספק, מאחר והסכם המסגרת של השכירות מעגן את ההתחייבות הזו.

את לא ענית לי על השאלה. את מדברת סחור סחור. אני מדבר על תוכן הדברים.

אני אחדד את השאלה: את כתבת בחוזים, הכל טוב ויפה. אני אומר לך שליזם אגרסיבי שווה להפר חוזה ולמכור את - - הוא יקבל הרבה יותר כסף אחרי שהוא ישלם.

הוא לא מקבל את הנדל"ן. הוא לא מקבל את הנכס. הוא שוכר את בית הספר.

מה הן הביטחונות שלך שאכן החוזה יקוים, שהיזם יעמוד בדיוק בתנאים? ולמה לא תכניסי סגר שלא יאפשר לו לברוח?

זו היתה השאלה שלי, ואני מנסה כבר רבע שעה לקבל עליה תשובה.

אני רוצה להבהיר משהו, יכול להיות שיש כאן אי הבנה בעובדות. המלון והקרקע עליו הוא יושב שייכים למדינת ישראל ולא נמכר. מה שנמכר זה רק זכות שכירות ל- 15 שנה, ליעד מאד ספציפי של הפעלת המלון. דהיינו- הוא לא יכול להחליט שלא בא לו לקיים את המלון ואז לעשות בקרקע כבשלו – כי הקרקע לא שייכת לו. יש לו אך ורק זכות - הקרקע לא נמכרת. דהיינו, מי שקונה, למעשה קונה חלקה - - הסכם שכירות.

- - יהיה פטור ממכרז, הוא יקבל את זה על פי שמאות, ויקנה את זה.

זה לא חדש. הרי היו דברים מעולם.

אדוני היושב ראש. לצערי, כבר זכיתי כאן יחד עם חבריי, חברי הכנסת, בשלושת השנים האחרונות שמגיעים לבית משפט שזה ועדת השרים להפרטה, ו "בית משפט" אני קורא לו – שמענו אתכם, הכל טוב ויפה, ואז הם כותבים את ההחלטה שהם רוצים. אני שומע פה שאפילו הם לא השמיעו את קולם שם, בוועדה.

השמענו אבל הם לא האזינו.

קודם כל – החלטת ההפרטה התקבלה על דעת משרד האוצר, משרד התמ"ת, ומשרד התיירות, רק שתדעו. כל הגורמים תמכו בה, ומשרד התיירות אף מעודד אותה. הוא חושב שהעתיד של בית הספר יהיה טוב יותר - -

הכל טוב ויפה, אבל זה לא עונה. אפשר להגיד לנו שאנחנו לא יכולים, לא רוצים, לא מבינים. תגידי מה שאת רוצה, אבל לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי. שאלתי שאלה פשוטה: מה יותר פשוט מאשר לכלול בהסכם באופן מפורש שמתחייבים להפעיל 15 שנה בית ספר להכשרה מקצועית? פשוט מאד. מעבר לכל הדברים, לא קיבלתי תשובה. זה אומר לי שיש כאן משהו מתחת לדברים שאני לא מבין.

אז קודם כל – הוא לא מונח מתחת, ויש למונחים האלה אסוציאציות שליליות, שאני, ודאי, כעובדת מדינה מהמניין לא - - . מה שקורה זה שיש הסכם שכירות, ומי שירכוש, יתחרה על הרכישה, למעשה קונה שני נכסים מרכזיים: הוא קונה מוניטין, או קונה הפסדים, עובדים ומערכת הדרכה עם ניסיון, והוא קונה את הסכם השכירות, כי המלון הוא למעשה מקום שבו התלמידים שהם מוכשרים מפעילים את המלון כדי להתאמן במלונאות.

זה פשוט לא נכון, מה שאת אומרת.

אז אני טוען שמתקבלות החלטות בוועדת השרים להפרטה וזה מגיע פה, אלינו לשולחן, ואנחנו מתמודדים פה רק עם דבר אחד בסוף: זה המצב של העובדים, אם בכלל, כי אף אחד לא שמע אותם בוועדה. יש מדיניות בממשלה להפריט כל דבר. אבל יש היום גם דבר חדש: הקדימו את הבחירות, הקדמנו את הכל. אני מבקש, אדוני היושב ראש – אני לא מאשים את הפקידות. כאשר אנחנו דנים, אנו, חברי הכנסת, יכולים לבוא לכאן לדיונים, אבל המנהלים הבכירים לא יכולים לבוא, אתה יודע את זה. שולחים לפה נציגים אחרים.

אני אומר לך שכולם בכירים אצלי.

אני מכבד אותם, אבל אני רוצה שיבואו לכאן המנכ"לים. כל מה שנשמע כאן סביב השולחן היום יישמע גם אחר כך, כשיבוא הדיון בנושא ההפרטה, כשזה ייצא לפועל. אני מציע להקפיא את כל הנושא, את ההחלטה של ועדת השרים להפרטה, עד אשר יעברו הבחירות, ויבואו לכאן לדיון בצורה יותר מסודרת. אנחנו נשמע פה את הכל, אבל לדעתי, אדוני היושב ראש - -

לא נשמע יותר כי אין לנו הרבה זמן. אני רק אסכם ברוח הדברים שאתה העלית.

אני נציגת משרד התיירות, מלשכת המשנה למנכ"ל. ראשית כל, המשרד שלנו יחד עם התמ"ת ומשרד האוצר ורשות החברות – פועלים על פי החלטת הממשלה להפריט חברות.

ואתם תומכים, כמשרד?

תומכים. תפקיד משרד התיירות לפתח ולגוון את המוצר התיירותי, ולשווק אותו, בארץ ובחו"ל. ללמד מקצוע זה לא התפקיד שלנו. אנחנו פעם היינו מנהלים קורסים למורי דרך, וגם את זה היפרטנו, וזה עובד מצוין. אנחנו עדיין ברקע, מפקחים ומדריכים, אבל לא מנהלים בית ספר.

אני חייב להפריע – גברתי, אנחנו יושבים סביב השולחן פה, ואתם מבקשים מאתנו כסף להכשרה מקצועית לאותם הילדים שלנו שמסיימים את הצבא – זה לא משנה מי: אתם, התיירות, ענף הבניין, ענף החקלאות, מפילים עליהם קנסות כדי לומר שאת הכסף הזה לוקחים להכשרה מקצועית. היום את אומרת שלא צריך.

כי הם לא מתעסקים בבני אדם, בעובדים.

משרד התיירות לא עושה קורסים.

איך משווקים תיירות בלי מקצועיות?

בדיוק ההפך. משרד התיירות תמיד תמך בתדמור, ועדיין תומך, רק מבקש ניהול נפרד.

יש תקציב של תיירות במשרד?

לא. לא היה.

אני שאלתי אם משרד התיירות עוזר ואמרתם שלא. אז למה אמרת שאת עוזרת להם?

מקצועית.

מה זאת אומרת?

למשל – בקורסים למורי דרך יש לנו את האנשים המובחרים ביותר שמלמדים. אם משרד התיירות אכן לא עושה שום דבר בתדמור – אז הוא אכן לא רוצה לעשות שום דבר. אנחנו חושבים שבשוק הפרטי, הפרטת גורמים הצליחה עד עכשיו, גם במשרד התיירות וגם מחוצה לו. מספר לא מבוטל של חברות ניהול מתעניינות - -

יש לך תשובה לשאלה ששאלתי את רשות החברות?

אני חושבת שאתה צודק. אני חושבת שצריך להכניס את זה להסכם.

אז משרד התיירות יעמוד על זה.

אני המפקח הארצי למקצועות המלונאות במשרד התמ"ת, ואתי נמצאת סגנית מנהלת האגף להכשרה מקצועית.

אתם גם תומכים, כמובן.

אנחנו גם מקיימים פעילויות, והייתי רוצה אולי משפט אחד ברמה - -

זאת אומרת שאתם לא כל כך שלמים עם זה, רק אתם - -

לא, אנחנו לא שלמים בכלל, ואנחנו גם מודאגים וגם דואגים. בית הספר למלונאות תדמור לוקח ממאגר האבטלה מאות אנשים. אנחנו מכשירים אותם. זה בית הספר היחידי עם 90% השמה.

וזה - - בוועדת השרים.

אני לא יודע, אני לא הייתי בוועדת השרים להפרטה, לא הוזמנתי לשם, אבל בנושא ההפרטה השתתפתי כבר בכמה ישיבות. אני רוצה להגיד פה לכל המשתתפים ולחברי הכנסת – אנחנו נמצאים כרגע בעידן שאולי יש אור בקצה המנהרה מבחינת התיירות. יושבים פה אנשי התאחדות, ואנחנו עובדים יחד עם ההתאחדות ועם משרד התיירות. יש דרישות לאלפי עובדים בענף. בית הספר למלונאות תדמור הוא בית הספר היחידי, ואנחנו מחויבים לחוק המכרזים ויוצאים מדי שנה למכרזים, ואין לנו מציעים לאזור הרצליה בסדר גודל כמו תדמור, למי שיבצע את ההכשרה. למרות כל הקיצוצים של האגף, סגנית מנהלת האגף לתקציבים התחייבה השנה מול תדמור לעשות קורסים בכמה מיליונים, למובטלים.

אתם עוזרים כספית למלון?

אנחנו מזמינים קורסים במיליוני שקלים. וגם בית הספר למלונאות, בית הספר של הילדים, זה בית הספר שאנחנו מפעילים אותו. החשש שלנו שכל נושא ההפרטה בעידן של היום יפריע ולא יבטיח את המשך הקיום.

אבל בעיקרון – המשרד שלכם הוא בעד הפרטה. כך אתם אומרים.

אנחנו בעד שבית הספר ימשיך להתקיים, ושתתקיים הפעילות.

מה אתם אומרים לגבי ההסכמים?

אנחנו - - בתהליך – אנחנו חושבים שצריך להבטיח את זה שתהיה התחייבות ברורה ל- 15 שנים שתהיה שם הכשרה מקצועית, ושלא תהיה שם נסיגה.

הכשרה מקצועית – ממלכתית. יש גם הכשרה מקצועית עסקית וזה הבדל משמעותי. יבוא משקיע – מי שייקח את המניות, ואמר פה חבר הכנסת חזן שביקר וראה את המובטלים – יבוא משקיע פרטי ויעשה הכשרה מקצועית עסקית.

אפשר לסכם.

אני מהתאחדות המלונות. אולי אתם רוצים לשמוע את עמדת חלק מבעלי המניות של בית הספר כי חברת הניהול היא בשתי בעלויות: 68% בידי המדינה, ו- 32% בידי התאחדות המלונות. אז אם כבוד היושב ראש מעוניין לשמוע. התאחדות המלונות לא יזמה את ההפרטה. התאחדות המלונות לא יזמה את ההפרטה, אבל למרות זאת אנחנו לא מתנגדים לה, ובתנאי שיובטחו אותם דברים שחשובים לחברי הכנסת, חשובים למשרד התיירות, למשרד העבודה, קרי – שהמוסד הזה, המלון ובית הספר בו ימשיכו לשמש לאותה מטרה. דווקא בגלל זה התאחדות המלונות החליטה שהיא רוצה להיות שותפה פעילה בהליך של הפרטת בית הספר, ובמסגרת ההליך הזה, כבעלי 32% יש לנו שם זכויות כאלה שאנחנו יכולים להבטיח את הדבר הזה.


אני גם לא רוצה שתדברו כל כך באוטופיה על המוסד הזה כמוסד ממשלתי, ולראיה – תלכו לראות את מצבו. אני מדבר על בית המלון שצריך השקעה מזמן. משרד התמ"ת, למרות האגף, לא מצליח לגייס את המשאבים הנדרשים בשביל להכשיר את כוח האדם הנדרש. לכן –אנחנו לא נגד ההפרטה, אנחנו מוכנים להפרטה, ואנחנו נילחם על זה במסגרת הליך ההפרטה, שיובטח - -

אני רוצה לסכם – אל"ף, ועדת הכספים קוראת לממשלה לדחות את הדיונים על ההפרטה עד אחרי הבחירות. לא קורה שום דבר עכשיו. הדבר השני – אנחנו קוראים לשר האוצר להתייעץ עם שר התמ"ת בנושא ההפרטה. היות והתמ"ת לא בדיוק תמך בזה, חשוב ששר האוצר ישמע את עמדת שר התמ"ת. הדבר השלישי – אנחנו פונים שאם יהיה הסכם עם הרוכש, במפורש יכניסו את הנושא הזה של 15 שנה. אין שום סיבה בעולם שלא. וכמובן – שאם תהיה הפרטה ויביאו את זה לוועדת הכספים, הוועדה, מתי שזה יהיה – ידונו על עצם הדבר, ויחליטו אז.

היה פה איזשהו ניואנס ואני חושב שצריך להכניס את זה – ההבדל בין הכשרה עסקית והכשרה ממלכתית. אני לא יודע מה זה "ממלכתית" בהקשר של מלונאות, כי יכול להיות שימשיכו עם בית ספר להכשרה למלונאות, אבל לא יכשירו אותם כמו שצרי.

לא מובטלים, לא דורשי עבודה.

אבל כדאי שבהחלטה הנקודה הזו תוסף.

אני מוכן, אבל אני אומר שוב – ועדת הכספים תצטרך לדון במהות ההפרטה ולהבטיח שהכל ילך כפי שזה היום, שהתנאים שיש היום ימשיכו להיות אחר כך.


תודה רבה לכם, רבותיי. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:50