אי קיום בחירות במתנ"סים בשכונות חרדיות

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
12.12.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 545
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום ב' י"א בכסלו, התשס"ו (12 בדצמבר, 2005) בשעה 10:00

הצעה לסדר היום בנושא: אי קיום בחירות במתנ"סים בשכונות החרדיות בירושלים
של חה"כ שלמה בניזרי

חברי הוועדה: גאלב מגאדלה- היו"ר
דוד אזולאי
מאיר פרוש

חה"כ שלמה בניזרי
חה"כ נסים זאב

אליעזר שמחאיוב – סגן ראש עירית ירושלים ויו"ר ועדת הכספים
אלי סילם – עוזר של סגן ראש עירית ירושלים

צביקה צ'רניחובסקי – מנכ"ל החברה הירושלמית למנהלים קהילתיים, החברה למתנ"סים

בנימין גוקלר – ועד תושבי גבעת שאול
צביקה יעקובסון – סיעת ש"ס
שמואל נשרים – מתנ"ס שמואל הנביא
שמסיאן שמעון – תושב שכונת שמואל הנביא
משה מוסאי
יגאל עזרא
יצחק דרכטינגוט

יפה שפירא

לאה קיקיון

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שהגיע אלינו מהנשיאות הוא - אי קיום בחירות במתנ"סים בשכונות החרדיות בירושלים.

אני מבקש שיתקשרו לעירית ירושלים ויתנו לי לדבר עם ראש העיר. גם למשרד המשפטים. אני מציע שחבר הכנסת בניזרי יציג את העניין. אני מקווה שסגן ראש העיר יגיע.

אגיד את התמצית של הדברים, ולאחר מכן אני יכול להציע שישנם כאן נציגי השכונות והם חיים את השטח.

אני רוצה להעיר לסגן ראש עירית ירושלים שנכנס לכאן כרגע – שהתחלנו את הישיבה.

אני מתנצל על האיחור.

אני אומר שוב – אנו דנים בהצעה לסדר על פי בקשתו של חבר הכנסת בניזרי, שר לשעבר. נמצאים כאן מחברת המתנ"סים, נציג עירית ירושלים נמצא, חברי הכנסת מכבדים אותנו בהשתתפותם, נציגי התושבים, וחסר לנו נציג של משרד המשפטים. במקרה כזה, כראש עיר הייתי מגיע לוועדה ולא שולח את הסגן. נדמה לי שזה כבוד הדדי לכנסת ולעירית ירושלים כשיוזמן צד לצד השני הוא ייענה להזמנה. אנחנו מכבדים אותך ומקבלים אותך בכבוד הראוי, אך מן הראוי היה שראש העיר בנושא כזה מורכב ושנמשך שנים - יגיע לוועדה, יתפנה לשעה. אודה לך אם תעביר את המסר אליו. כפי שאני דאגתי להגיע לאירועים ולהיענות לבקשתו של כבוד ראש העיר, נדמה לי שזה צריך להיות הדדי.

מכובדיי. אנחנו העלינו את הסוגיה הזו לדיון במליאת הכנסת לפני כ-4 חודשים, אבל מסיבות טכניות לא הצלחנו לערוך את הדיון פה, בוועדה, והעליתי את הנושא שוב לפני כשבועיים, בגלל חשיבות ודחיפות הנושא. אני תושב שגר סמוך לשכונת שמואל הנביא בירושלים ואני שומע את כל טענות ומענות התושבים. אני מלווה אותם כבר לפחות חצי שנה בסיפור הזה. אני רואה את התוצאות שנגרמות כתוצאה מאי יישוב הסכסוך או פתרון הבעיה. אני רואה שזה גורם להתססה בקרב התושבים, ואני אפרט.

שכונת שמואל הנביא, עד לפני כ- 20 שנה היתה ברובה חילונית. עם השנים יש שינוי דמוגרפי בירושלים. כלומר, אוכלוסיה חרדית הולכת ותופסת את השכונות המרכזיות כמו שמואל הנביא, מעלות דפנה, רמות אשכול - וממילא יש שינוי דמוגרפי שנעשה. בין 90 ל-95 אחוז תושבים הם חרדים לעומת מיעוט חילוני בשכונה. בשכונה קיים מתנ"ס המנוהל על ידי אדם נחמד בשם אבי אלזן. ההנהלה מורכבת ברובה מאנשים חילונים, ומכיוון שכך - גם אופי הניהול והפעילות שמתקיימת במתנ"ס הם בהתאם. הבעיה היא אותה בעיה גם בשכונות אחרות – כמו רמות. העליתי את עניין שמואל הנביא היות ואני גר שם. התושבים פנו פעמים רבות, גם להנהלה בניסיון לשנות את הצביון ואת אופי הפעילות במקום, וגם לשנות את ההנהלה ולהכניס תכנים יותר יהודיים תורניים. הגיעו אלינו תלונות של תושבים שחלק מהצוות לקח ילדים חרדים ונתן להם לצפות בכל מיני אתרים באינטרנט. הם שומעים כל מיני דברים. רוח המדריכים והמורים שנמצאים שם – ואלה תלונות שאני קיבלתי - לא תואם את הערכים שלנו. יש אצלנו מושג שנקרא "לשמור על האתרוג". צריך שלא יהיה בו שום רבב, שום פגם. אנחנו, על ילדינו, בחינוך – שומרים עליהם כעל בבת עינינו, ולא חושפים אותם לדברים שעלולים לפגוע בציפור הנפש שלהם, בחלק הרוחני שלהם. לכן לא נחשוף אותם למדריכים חילוניים - שאין לי שום דבר נגדם, באמת, אבל אליהם לא אשלח את ילדיי להתחנך. ולכן, היום, רוב ההורים אינם שולחים את ילדיהם למתנ"ס.

כדאי שנבין, אדוני היושב ראש, ששכונת שמואל הנביא מורכבת ממשפחות ברוכות ילדים, 10 נפשות , בממוצע. הילדים המגיעים מתלמוד תורה, וכשהאם רוצה לשחרר את ילדיה – הבתים שם הם מאד קטנים, כמו כוכים – ואם היא רוצה לשחרר אותם, לצאת לאיזושהי פעילות. לאן הם ייצאו? הכל שם כבישים מסביב. מי שמכיר את שכונת שמואל הנביא - אין שם גנים או מתקנים שהילדים יכולים ללכת אליהם. אז באופן טבעי - יש מתנ"ס, ואני זוכר עוד בהיותי בעולם הזה, בשנות ה- 70, כשהוקמו המתנ"סים אני זוכר – מרכז תרבות נוער וספורט, לפעילות הפנאי של הילדים, כדי להחזיק אותם, כדי להעניק להם איזשהם ערכים. היום, בשכונת שמואל הנביא – ויעידו על כך אנשי השכונות האחרות – אין. הילדים לא הולכים לשם. יכול להיות שיש בודדים שמגיעים, אבל זה לא הכלל לגבי כל השכונה. לכן, פנינו מספר פעמים לראש העיר, לשנות את ההנהלה, לשנות את האופי. זה אזור שכל כולו חרדי.

אמרתי לראש העיר - אנחנו צריכים לשנות את כל הפעילות שקיימת במקום הזה. לשנות את ההנהלה המקומית של המתנ"ס שם, ודבר שני שביקשתי – יש מנהלים קהילתיים בירושלים, והם מפעילים את המתנ"סים בשכונות ואת כל שאר הדברים, על פי חוק המתנ"סים או משהו כזה. עשרים שנה לא נעשו בחירות שם. פניתי לראש העיר ואמרתי לו שאני לא מבין מדוע לא נערכות בחירות - זו הרי זכות אלמנטרית, לבחור ולהיבחר, בכל משטר דמוקרטי. הוא אמר לי שהוא הקים ועדה והיא דנה כבר שנה וחצי. הדיונים שם הם איך למפות מחדש את ירושלים. כמה זמן זה לוקח? בינתיים, שנה וחצי. לכן אני שמח שסגן ראש העיר נמצא פה. חבל, חבל מאד, שראש העיר לא נמצא פה, בדיון אתנו. ולכן, שני דברים אנחנו דורשים היום: דבר ראשון, אנחנו רוצים את הבחירות בהקדם האפשרי. אנחנו רוצים לשמוע מה תשובותיו של מנהל חברת המתנ"סים. לגבי הדבר השני – אנחנו רוצים, פשוט מאד, שילדי השכונות החרדיות יוכלו באמת לקבל את מה שמגיע להם על פי חוק. אף אחד לא עושה להם טובה, שיהיה ברור. זה מתוקצב מכספי מדינת ישראל או כל דבר אחר, והם ילדים של מדינת ישראל בדיוק כמו כל שאר הילדים. להצדיק את פעילות המתנ"סים, כיוון שהחרדים לא באים – מה עושים מנהלי המתנ"סים? מייבאים ילדים חילוניים משכונות אחרות בירושלים, ומביאים אותם למתנ"ס של שמואל הנביא, כדי שישתתפו בפעילות בתוך המתנ"ס זה דבר שאינו סביר. יש להם את המקומות האחרים שלהם. למה אתה מביא אותם לשכונות שלנו, כשלילדים שלנו אין איפה להיות? זה, בתמצית. תושבי השכונות יוכלו לפרט.

אני מודה לחבר הכנסת בניזרי על כך שהעלה את הנושא ואני מודה לראש הוועדה על כך שאנחנו מקיימים דיון, אבל אם הרב בניזרי היה שואל אותי, הייתי אומר לו שהדיון הוא מיותר. אגיד לכם למה. אני הייתי, בשעתו, חבר דירקטוריון של החברה למתנ"סים. אני יודע שבתקנון של החברה למתנ"סים נאמר שבשכונות שהחילונים עזבו ובא ציבור חרדי - לא צריך לקיים בחירות. יעיד על כך גם מר צ'רניחובסקי. זה דבר ברור. הרב בניזרי סתם התלונן כי זה דבר שאי אפשר לשנות אותו. זה משהו שהוא קבוע.

אתה טועה, הרב פרוש. בהר נוף עשינו בחירות.

לא. בשכונה חילונית, כאשר החילונים עוזבים ובאים חרדים – כתוב שלא עושים בחירות. העובדות שאתה מציין הן ההוכחה. בשמואל הנביא אתה רואה את זה. ברמות אתה רואה את זה. בגבעת שאול אתה רואה. זה דבר שחבל שהכנסת תתעסק בו. כל מה שיש במתנ"סים, כשיש בחירות, זה רק כשיש שכונה חילונית. אבל אם יש שכונה חילונית ובאים חרדים – ויעיד על כך צביקה צ'רניחובסקי – אין בחירות. כך כתוב.

טעות.

כך כתוב. אם צ'רניחובסקי לא מכחיש את זה – סימן שאני צודק. כתוב במפורש.

חס ושלום.

כך נהוג.

לצורך העניין אני אחדד – מעולם לא הייתי חבר שם, רק הייתי סגן ראש העיר יחד עם הרב זאב בעירית ירושלים, ולפני 20 שנה כבר ידענו מה השינוי הדמוגרפי שיש בשכונות האלה. החברה למתנ"סים מתנהלת כמו שכתוב בתקנון שלה. שכונה חילונית שנהפכת להיות חרדית – אסור שתהיינה שם בחירות, כי בסופו של דבר המתנ"ס יכול לעבור לחרדים.

כתוב ככה, באמת?

כך מתנהגים.

בהמשך למה שאמר הרב פרוש - לפני למעלה מ-20 שנה היתה דרישה שכונתית להחליף את הוועד של המתנ"ס ואז גם דיברו על מיפוי שכונות. כנראה רוצים לעשות איזושהי תוכנית של התנתקות כללית, כדי לעשות איזושהי תוכנית קטנה, בזעיר אנפין, בשכונה מסוימת. ופתאום הכל מסובך, ועד שלא יידעו בדיוק איך לחלק את השכונות - דיברו על 42 אזורים, בזמנו, אני זוכר, אולי עברו ל- 20 יותר מאוחר. עד היום החלוקה הזו לא הסתיימה. גם אי אפשר לערב מין בשאינו מינו. אי אפשר לקחת את שכונת שמואל הנביא ולצרף אותה לגבעה הצרפתית, ולומר שזה חלק מהשכונה, ואז, הוועד, מבחינה אידיאולוגית, ישקף את אורח החיים של הגבעה הצרפתית ושמואל הנביא. צריך להבין שבמשך 20 שנה האוכלוסייה פה השתנתה לחלוטין. מאוכלוסייה מעורבת של 50-60 אחוז חרדים, היום זה כמעט 100 אחוז חרדים. צריך לזכור שהמתנ"ס נועד לשרת את תושבי השכונה. אם מדברים על הליך דמוקרטי של בחירות ופה יש כפיה על דעת ראש העיר, בזמנו, שהקים את המתנ"סים כדי לשלוט- המטרה של טדי קולק, בזמנו, היתה לחזק את המתנ"סים - -

טדי קולק - והמשיך את מדיניותו גם אולמרט, וגם עכשיו לופוליאנסקי?

כן. אני חושב שהיסוד הוא מוטעה, אם לא מתקנים ואם ממשיכים את העוול עד עצם היום הזה.

איך אתה מסביר את זה שראש עיר חרדי לא מתקן עיוות כזה?

אני אסביר לך- 20 שנה יש דרישה של התושבים, ואני זוכר, אדוני היושב ראש, שאני הייתי אחד היוזמים, כדי לבדוק אם יש באמת רוב בשכונה הזו. ביקשתי שתהיה פטיציה. עברו מבית לבית והחתימו, והוכחנו אז לראש העיר, דאז, טדי קולק, שיש רוב בשכונה שרוצה בחירות אזוריות למתנ"ס, באופן דמוקרטי, ורוצים להחליף את הוועד הקיים. המשיך אולמרט במדיניות, כי זה היה נוח להם. אורי לופוליאנסקי, לדעתי, רוצה לשנות, אבל צריך לשאול אותו מה המניעים שלו שעד היום הוא לא משנה את הרכב הוועדה, שהיא בכפייה על התושבים.

עד היום הוא לא מסייע לעריכת בחירות?

יכול להיות שהוא עושה איזה שהם מהלכים, אבל הם לא רציניים. ראש העיריה צריך להיות היוזם והמוביל, הדמות הדומיננטית שצריכה להוביל את הנושא. זו דרישה של תושבים. אין פה שום ערבוב של פוליטיקה.

אדוני היושב ראש, אני בא מעיר מעורבת - עיר שאינה חרדית. הייתי פעם גם יושב ראש הנהלת מתנ"ס. השאיפה היתה שהוא ייתן שירות לכמה שיותר מהאוכלוסייה של השכונות. עשינו כל מיני פעולות כדי שגם הציבור הדתי יבוא וייכנס לתוך המתנ"ס, ויפעל. אפשרנו את הפעילות הזו גם ליהודים וגם לערבים. לכן אני מתפלא על הדברים שנאמרים כאן. כל תפקידו ומהותו של המתנ"ס זה לתת שירות קהילתי לציבור שהוא נמצא בתוכו, אחרת – בשביל מה צריך מתנ"ס?

לא יעלה על הדעת שיש שכונות שהפכו במשך השנים להיות בשכונות שהפכו להיות כמעט 100% שכונות חרדיות. לא יעלה על הדעת שבאותן שכונות לא יתנו לאותם תושבים שירותים שהמתנ"ס צריך להיות בעל עניין לתת אותם. אני חושב שיש שכונות כמו שמואל הנביא ושכונת רמות, שאני לא מבין מה הסיבה שלא באים ולא משתפים את הציבור החרדי במתן פעילות קהילתית או קיום בחירות. אני חושב שכדאי מאד, לפני שנמשיך כאן בדיון - לשמוע את נציגי השכונות, כי הם אנשי שטח.

אני מנהל מערכה, לפחות בנושא של רמות, כמה שנים. אל"ף- מבחינתנו, כסיעת ש"ס, הכתובת היא לא ראש העיר לופוליאנסקי, בגדול. אין לנו עימות עם לופוליאנסקי, ואם יש לנו – הוא לא יהיה פה, אבל אין לנו.

למה אתה אומר את זה?

עובדה. הטענה שלי היא נגד החברה למתנ"סים.

אתם ביקשתם לקיים דיון בוועדה, אז למה לא פה?

אני אומר: החברה למתנ"סים זה הבר פלוגתא שלי. הם צריכים לנהל את המתנ"סים בצורה שווה.

אבל אדוני יכול להתעלם ממעמדו, תפקידו וחובתו של ראש העיר?

גם כשאולמרט היה ראש העיר, המלחמה שלי היתה בחברה למתנ"סים.

זה לא שייך. אנחנו לא מדברים עכשיו על מי. בכל הכבוד- חברת המתנ"סים מתקצבת, אבל העיריה גם מתקצבת.

רוב הפעילות - זה החברה למתנ"סים.

אל תורידו אחריות מראש העיר. עם כל הכבוד, אני לא בטוח אם הייתם אומרים את הדברים האלה אם היה עכשיו ראש עיר אחר – אולמרט.

אני לא מוריד אחריות מראש העיר

היה דיון פה, בוועדת הפנים לפני חמש שנים, על אותו נושא. הפרוטוקול נמצא כאן. תקפנו,

למה אתה מחזיר אותי אחורה בחמש שנים? דבר עכשיו על היום. אני כיבדתי אתכם, כי ראיתי שזה ראוי. על המקום, במליאה, הודעתי לחבר הכנסת בניזרי שיתקיים דיון בשבוע הבא, והתנצלתי שלא ידעתי שהנושא בא אלינו לכאן לפני מספר חודשים. עכשיו אתה אומר לי שאתה רוצה לדון במקום אחר?

בכלל לא. אני אומר: הדיון הוא פה, אני רק מבקש למקד את הנושא. החברה למתנ"סים היא זו שמבחינתי מועלת באמון.

בשיתוף ראש העיר, יושב ראש הוועדה צודק.

מה שאני רוצה להגיד- שם המשחק הוא : צדק, דמוקרטיה, וזכויות אזרח. אפשר לדבר ימים ולילות, כפי שדיברו כאן בוועדה, ולא נעשה דבר. הנושא הוא פשוט : שכונה כמו רמות, שכונה כמו שמואל הנביא, שכונה כמו גבעת שאול – 100 אחוז של חרדים, ובמתנ"ס - כף רגלם של החרדים לא דורכת. זה כל העניין. הם יסברו את האוזן.

אני מוועד תושבי רמות. אני נכחתי פה, בוועדה, לפני שנים, סביב השולחן הזה, וגם אז הבעיה היתה אותה בעיה. אולי, בשביל לסבר את האוזן- אדוני היושב ראש, מה היית אומר אם היו מקימים באיזשהו מקום, נניח – בכניסה לירושלים, איזושהי בריכה גדולה ויפה, והיו כותבים עליה: אין כניסה לתושבי ירושלים? זה הרי אבסורד גדול. המקום נמצא במקומם של התושבים, מיועד לשרת את התושבים, ומשרת את כל העולם, חוץ מאשר את תושבי המקום. מתחת לבית שלי ישנה בריכה. היא אמורה לשרת את כלל תושבי רמות. על פי נתוני אגף חברה ונוער בעירית ירושלים, 83% מהילדים בגני הילדים הם חרדים. 75% מילדי בתי הספר ברמות היום הם חרדים. גם אלה שלא חרדים - האוכלוסייה הלא חרדית ברובה היא כבר אוכלוסייה מבוגרת, היא מונה רק 20 או 30 אחוז מתושבי השכונה. השכונה משתנה, הדמוגרפיה משתנה, ויש מצב שבמנהל הקהילתי היום – מתוך 17, 18 או 19 חברי הנהלה – אין אדם חרדי אחד. אף ראש אגף במנהלת, שקיבלה מהעיריה סמכויות להיות עיריה זוטא, היא מנהלת את פעילויות הנוער, פעילויות חינוך – ואין אף אדם חרדי - -

מה, אי אפשר לעשות פעילות לציבור?

אז למשל- פעילות כמו בריכה, מדובר על בריכה, ש- 10% מהשעות שהיא מתופעלת במהלך היום מיועד לרחצה נפרדת. כידוע – חרדים לא מתרחצים במעורב. 10% מהפעילויות. אין אפשרות לעשות מנוי רק לפרק זמן זה. המציאות היא שחרדים לא דורכים במתנ"ס. אין שום קייטנה לחרדים. לדוגמה – בקיץ האחרון, כמו גם ב- 20 השנים האחרונות - האם מר צביקה צ'רניחובסקי יכול להצביע לי על קיטנה אחת שקיימו למען הציבור החרדי? אין דבר כזה. הם לא עושים שום פעילות לציבור החרדי. שום דבר.

אז אתה אומר שגם התכנים וגם האנשים שמפעילים את המערכת?

האנשים שמפעילים את המערכת – אין ביניהם חרדי אחד. מילא, אם היו נותנים לי את השירות – אין לי שום בעיה לא להיות מנהל, אבל אין שום שירות לציבור החרדי, וזה באופן טבעי, ברגע שהמנהלים אינם חרדים.

לשאלתך, בנושא עירית ירושלים - מאז שנבחר ראש העיר הנוכחי אנחנו רואים בהחלט רצון לבוא לקראת. אני חושב שגם תושבי מזרח העיר ומיעוטים אחרים שישנם בעיר רואים שראש העיר הנוכחי מנסה בכל הכוח לעשות שוויון.

זה לא בדיוק. כרגע קיבלתי הודעה שמתכוונים להרוס שם בית למשפחה של נכים.

מה זה קשור?

אני רק אומר שהנושא הזה, של המתנ"ס נשלט בלעדית על ידי החברה למתנ"סים, בראשות מר צביקה צ'רניחובסקי. הוא האחראי לזה. התקציבים מגיעים ממקומות שונים, בין השאר – גם מעירית ירושלים, וההתנגדות שלהם היא זו שמונעת מהילד שלי, מכל הילדים בסביבה, ואנחנו 70-90 אחוז מהשכונה, גם על פי הרישומים הרשמיים של עירית ירושלים, לקבל כל פעילות במהלך השנים האחרונות.

אצלנו יש בעיה נוספת על זו שהעלה חבר הכנסת בניזרי – הכניסו אינטרנט, וכפי שהרב בניזרי הסביר, לילדינו אין היכן להיות. הם יוצאים החוצה, וזה המקום היחיד שבו הם מסתובבים – ברחובות. הורסים לנו אותם. אין לנו מקום ללכת אליו. היום יש לנו רוב של למעלה מ- 95%. אתה יכול לבדוק בכל בניין – יש כ-70 דירות, ואולי יש דירה או שתיים של זקנים שהם חילונים. אין לנו שום פעילות, כי היא מיועדת כולה לאזורים כמו פסגת זאב.

כל אנשי הוועדה בתוך מנהל המתנ"ס של שמואל הנביא - הרבה מהם כבר עברו דירה ולא גרים שם, כולל היושב ראש, כשהתקנון מחייב שהיושב ראש של המתנ"ס יגור בשכונה. הוא כבר הרבה שנים לא גר שם, והמתנ"סים מתחמקים מעניין התקנון. לא צריכים לחוקק חוק במקום שיש כבר חוק שקיים.

אני גר בגבעת שאול, ויש מתנ"ס שם, אך אין לו שום שייכות לשכונה. כל הפעילות היא לאנשים מחוץ לשכונה. החרדים מדירים את רגליהם משם.

וכמה חרדים גרים בגבעת שאול?

כל השכונה חרדית.

אם אני אבוא לביקור שם, אני אראה שאוטובוסים מסיעים ילדים מחוץ לשכונה למתנ,ס כדי להשתתף בפעילות?

לא, אתה תראה אנשים עם כיפות - -

אני שאלתי אותו - אם אני אבוא לשם בשעת פעילות אני אראה תחבורה מסודרת של הסעות מאורגנות - -

הם באים ברגל משכונות אחרות.

והם לא חרדים.

לא. הם דתיים – לאומיים.

הנוער שמגיע לשם לפעילות הוא לא מגבעת שאול.

אני רוצה להבין. כדי לעזור צריך להבין: הטענה המרכזית שלכם היא שהתכנים לא מתאימים לתושבי השכונה ולאופי שלהם, ושהניהול לא נעשה על ידי אנשים שגרים בשכונה, וכיוון שכך -אנשים מדירים את רגליהם מהמתנ"ס. חבר הכנסת בניזרי אמר שמייבאים אנשים לפעילות. האנשים האלה שבאים לפעילות הם חרדים או חילוניים?

לא חרדים.

בבדיקה שערכתי לגבי המתנ"ס של גבעת שאול - הוא הוקם בזמנו במיקום שנמצא על תפר של שכונת גבעת שאול, מצד אחד, וקרית משה מהצד השני.

אתה גר באזור? אתה נוגע בדבר?

לא. אני לא גר באזור.

אתה נוגע בדבר? אחרי זה אני אגיד למה אתה כן נוגע בדבר?

לא, אני לא נוגע בדבר. נקודה. אם לפני 20 שנה גרתי שם זה לא אומר כלום לגבי היום.

אתה מדבר על תקופת ההקמה. רציתי גילוי נאות .

אני לא נוגע בדבר. אין לי ילדים במתנ"ס, ולא היו לי מעולם ילדים במתנ"ס הזה. אני בדקתי את הנושא של מתנ"ס גבעת שאול כמו שבדקתי את הנושא הזה גם בשכונת שמואל הנביא. ברמות, בזמנו, היה לי צד אחר בעניין כיוון שאז ייצגתי פה, בוועדה, את משרד הפנים בנושא הזה, וזה לא שייך לעניין. לכן אני לא אתייחס לרמות, כי ברמות אני נוגע בדבר כיוון שאני גר שם.

נכון, וגם אז היית נגדנו ולא היה גילוי נאות גם אז.

אז הבאתי את מה שהורו לי לומר.

היית צריך לפסול את עצמך גם אז.

אני לא נוגע בדבר לגבי קרית משה, נקודה.

הוא היה גר בזמן ההקמה בקרית משה.

אבל אנחנו מדברים על היום, לא בהקמה.

כשהקימו את המתנ"ס בגבעת שאול הוא הוקם עבור השכונות קרית משה וגבעת שאול, ובמקצת - עבור שכונת רוממה, על הגבול של רוממה - ליפתא. לאחר מכן, בשכונת קרית משה לא הוקם מתנ"ס מעולם. המתנ"ס הכי קרוב לשם הוא מתנ"ס רוס של גבעת שאול. לגבי שכונת שמואל הנביא, אני מביא עובדות כרגע.

- - -

אתה תכף תשמע איך אני קושר בין שני המקומות. להבדיל משכונת שמואל הנביא, שלמתנ"ס שם אכן מביאים ילדים מאזורים אחרים, ובדקתי את זה, לגבי שכונת קרית משה- אין הדבר כך. לכן, זו העובדה שרציתי לציין.

אמרנו שבנו בקרית משה- --

אבל המתנ"ס הזה הוקם עבור קרית משה וגבעת שאול.

אז גבעת שאול לא נהנית ממנו.

לא מגיע להם - -

דבר חשוב מאד- יש שם אגף ענק של אולם ספורט, והוא מושכר ל "אגד".

אלה הדברים שרציתי להבהיר - -, מה קורה כרגע בשטח. לגבי רמות - כיוון שאני נוגע בדבר - -

אז מה בדקת בשכונת שמואל הנביא, שיש יבוא לפעילות שם?

אכן, למתנ"ס בשכונת שמואל הנביא מביאים ילדים משכונות אחרות. לא בדקתי את זהותם, לא בדקתי איזה כיפה הם חובשים והאם הם חרדים או לא חרדים. לא בדקתי את הדברים האלה.

קודם כל, אני עלול לעצבן כמה אנשים, אז אני מתנצל מראש. עצם העובדה- והעלו פה סוגיות שחלקן מאד שונות - עצם העובדה שחלק מהסוגיות נוגעות לתקופות של ראש העיר קולק, אולמרט ולראש העיר הנוכחי, לופוליאנסקי, משמע שהדברים לא פשוטים. קל לנו לשבת פה, אבל כשראש עיר יושב בתפקידו כנראה הדברים לא כל כך פשוטים. כשאתה ראש עיר הדברים יותר מורכבים.

קודם כל, אני רוצה באופן הכי ברור וחד משמעי - העיריה היא הריבון. אני אומר את זה באופן הכי נוקב וחד משמעי. יגידו - מחרתיים בחירות בגבולות כאלה - כך יהיה.

אני מאד שמח ומופתע, כי לא זה מה ששמעתי מראש העיר.

אני אומר את זה לפרוטוקול, ולציטוט. העיריה תחליט. נגעו פה בסוגיה של קרית משה וגבעת שאול. אם היה יושב פה סגן ראש העיר שקדי, או חבר הכנסת אורלב, הוא היה עושה מלחמת עולם. אני אומרף אתם, עירית ירושלים, תחליטו שהבניין הזה שייך לציבור החרדי – הוא יעבור לציבור החרדי. אני אומר לכם בשיא הרצינות. אני נותן את זה כדוגמה, רק כדי שתבינו את המורכבויות. כשאתה יורד לפרטים - הדברים מתפוצצים על הפרטים. בגבעת שאול סגרנו עם אחד הרבנים הוותיקים, סגרנו מהלך. על מה זה התפוצץ? כניסה נפרדת, חדר גדול, נפרד.שאלנו את הרב, ואמרנו לו שהמקום לא גדול, והוא משמש ציבורים שונים לא חילוניים – דתיים לאומיים, וחרדים, באפשרות. כשיש שעתיים שלוש והחדר לא בשימוש - האם מותר לנו להכניס לשם פעילות של קריאת ספרים להורים וילדים, נשים וגברים, כשהציבור הדתי לאומי כן משתתף? הוא אמר: חד משמעית-לא. והמקום קטן. זאת אומרת, הכל מתפוצץ כשיורדים לפרטים. ההנהלה ניסתה, ועבדה ברגישות, ולשבחה של עירית ירושלים ייאמר שמצאו פתרון שאני אומר שהוא לא צודק, לא מספיק, לא הוגן, במה שאנחנו קוראים – שלוחה חרדית.

באיזה מקום? באיזו שכונה?

בגבעת שאול.

ואתה אומר שזה לא הוגן.

אל מול החרדים -ירדו לפרטים - מתברר שאתה יושב עם איזושהי קבוצה שמדקדקת בצורה כזו שהנהלת המתנ"ס על רקע המצוקה הפיזית של המקום לא יכלה לעמוד בדרישה הזו. אני רוצה לעשות הפרדה, ברשותכם בין ההיבט הציבורי - -

סליחה - באותה נקודה : אתה אומר שהריבון בנוגע לעריכת בחירות זה עירית ירושלים, ואתה מתכוון למנהלים. אם עירית ירושלים תקבע היום שיהיו בחירות, אתם לא תשימו רגל לכך?

ותתקצב? חד משמעית – אני אומר לך באופן נוקב, ויושב פה הרב שמחאיוב – בתקציב 2006, אנחנו דורשים כסף. כמו שמדינת ישראל מממנת את הרשויות המקומיות לקיומן של בחירות אחת ל- 4 או 5 שנים, עירית ירושלים תתקצב - -

אתם לא תתקצבו?

לא. מכל מיני סיבות .

אבל לפי החוק - -

זה לא חוק. אני אמרתי – אני מפרגן לעירית ירושלים, ואני אומר לחבר שהגיע מעכו – שזה ייאמר לשבחה של העיר, על כל הקדנציות של כל ראש עיר. העיר היחידה שמדברת שהנהלה ציבורית לא עובדת בשיטת המינויים, זו העיר ירושלים. יש פה תפיסה שאומרת : הנהלה ציבורית, מן הדין – מי שמתיימר לייצג – אמור להיבחר.

מעניין, זה מה שאנחנו מבקשים.

בהר נוף, כמעט כל 4 שנים מקיימים בחירות. בבית צפאפא עשינו בחירות לפני שנתיים. הגעת לרוממה – לפני שנתיים-שלוש בהצעה. אנחנו מאד מקדשים עיקרון שאנחנו נותנים לאנשי הציבור שלנו בתוך הציבור החרדי להתייעץ עם הרבנים. הרב, באזור רוממה, ביקש לפני שנתיים לא לקיים בחירות, משיקולים פנימיים. כיבדנו את זה. ויהיו בחירות. הסיטואציות הן מאד מורכבות. אני רוצה, בהקשר הזה, לעשות הפרדה ברורה בין ההיבט הציבורי, קרי – ההנהלות הציבוריות, ובין הפעולות של מערך השירותים. בקטע של ההנהלות הציבוריות, באופן הכי נוקב אני אומר: עירית ירושלים תקצה כספים, ומדובר בהצעה האחרונה ב- 75 אלף לשכונה. יהיו בחירות.עירית ירושלים צריכה גם להגדיר לנו גבולות. שמואל הנביא עצמה – השתנתה. מחברים אותה לאזור הגדול של שכונת הבוכרים? מחברים אותה למעלות דפנה? סנהדריה?

אתה מעשי, ואני ממש שמח לשמוע אותך. אפשר לפצל? לא לעשות הכל, לכל ירושלים. כלומר, דבר שהוא אקוטי היום - אפשר לעשות לחוד?

זה לא יעמוד במבחן.

למה? בכמה שכונות עשו, בירושלים.

כן, אבל היה איזשהו היגיון. אין לנו בעיה. יושב צוות שלנו, של עירית ירושלים. בזמנו היתה ישיבה - -

ישבו בשתי ישיבות עד היום.

אני אומר - לעניין של ההיבט הציבורי, קרי - ההנהלות הציבוריות - -

אני אגיד לך - זה לא סוף העולם וגם לא סוף פסוק. אני מתכוון להקים ועדת משנה שתלווה את העניין, כדי שלא תהיה סחבת ולא ימרחו את העניינים, וכדי שנהיה מדווחים, אפילו אחת לחודש.

אז אני אומר: לעניין הבחירות – אני, חד משמעית, רוצה לקיים אותם. זה מצב בלתי נסבל מנקודת הראות שלנו - -

אבל אפשר שכונתי? לא כולל?

זה לא יעמוד במבחן. ראש העיר או אנשי נצטרך להסביר, למשל, למה שכונת שמואל הנביא, ולא רמות או לא גילה, לא קרית יובל ולא בית הכרם, שם לא היו בחירות אף פעם. זאת אומרת - אתה צריך לבנות איזשהו מערך של בחירות שתוכל להסביר לציבור למה פה כן ושם לא.

משתנים האנשים, משתנה הציבור ויש צורך. כשאין דרישה של התושבים – בשביל מה?

אני רוצה להגיד לכם – בשני מקרים, ואני אומר וחוזר ואומר לשבחו של ראש העיר, ואני יודע שיושבת פה קבוצה שלא תפרגן: בשמואל הנביא, לפחות כרגע, היה צוות משותף שמונה על ידי חבר המועצה אטיאס, בזמנו, ולארי – היתה הסכמה. הוקמה ועדה שהגישה נייר, ולפחות התחושה היתה שיש הסכמה ושיש פתרון שמתגלגל.

לא רוצים - -. בחירות. השעטנז הזה, תאמין לי, לא פותר את הבעיה.

זו סחבת, זה רק סחבת.

אני אמרתי הרבה פעמים: אני רוצה בחירות, באופן גורף, בכל העיר.

--

אני, כרגע, נותן לך תמונת מצב מבחינת אינפורמציה עובדתית. תעשה אתה איך שאתה רוצה, איך שאתה מבין. היה שלב שבו תקשרתי מול החברים פה, ישירות, בפורמטים כאלה ואחרים. משלב מסוים – לשכת ראש העיר מובילה את המהלך במהלכים מול הרבנים השונים. כרגע מסתמן פתרון לתקופת מעבר.

אני רוצה לומר לחבר הכנסת בניזרי – לא תמיד אתה צריך להיות צודק, לפעמים אתה צריך להיות חכם. בשמואל הנביא עדיין יש קבוצות מסורתיות – דתיות, יוצאי צפון אפריקה, שגם תרמו לשכונה - -

איפה הם?

- -

12 משפחות בדיוק.

אני אומר שכרגע, לפחות, מונחת הצעה, שיש הסכמה של נציג ראש העיר שתקשר מולנו, עם היושב ראש הנוכחי. זה לא רלבנטי כל כך, אבל טוב שנדע שמבחינה משפטית היישות הזו היא חברה סוכנותית, קרי – בעלי המניות הם הסוכנות. כל מהלך שאנחנו נגבש בתוך העיריה יצטרך לבוא כהמלצה לבעלי המניות, בדרך כלל לא תהיינה בעיות.

כולל הבחירות.

כן. קרית מנחם – חברה סוכנותית, עשו בחירות לפני 3-4 שנים, העברתי להם את הרשימה, ובאמצעות היועצים המשפטיים שלנו מתקיים תהליך החלפה מסודר.

שאלה טכנית: כמה זמן, מהרגע שמחליטים ומכריזים על בחירות - - ?

בדרך כלל – 3-4 חודשים.

אז בעניין שכונת שמואל הנביא – יש כרגע הצעה שאני, כאיש מקצוע, סומך עליה לתקופת מעבר, בתיאום עם יושב ראש ההנהלה הנוכחי, בתיאום עם נציגו של ראש העיר, שהוא זה שמנהל את המשא ומתן או את הדיאלוג עם הרבנים, עם אנשים אחרים.

אמרו שהרבנים שאמורים לאשר את ההצעה - מתנגדים.

במקומות שאני לא מבין – אני לא מתערב.

אני מאד מכבד את הדברים – שאלתם את התושבים?

התושבים מקבלים את מרות הרבנים.

עכשיו לקטע של השירותים - בהקשר הציבורי של הדברים - עמדתי היא ברורה וחד משמעית. לגבי רמות - כרגע מסתמן איזשהו פתרון של הקמת ישות בכיוון החרדי.

מה זה "יישות"? למה הכוונה?

הבעיה, ואני אומר עוד פעם – אני מסתכל מלמעלה, בעניין הבחירות, העיריה צריכה לקבל החלטה. שכונה מעורבת מין "ספגטי" עם ריכוזים כאלה ואחרים – היום, לעשות בחירות בשכונה כזו, זה פיצוץ. רמות היא סמל, מהבחינה הזו, ואיך אמר ראש העיר אולמרט? אני, ברשותכם, מצטט אותו, באמירה מאד חכמה: יש מקומות בעיר הזו שבעיה מקומית – הפתרון שאתה נותן, הגם שהוא מקומי, יש לו השלכות על כל העיר. זה המקרה של רמות. יודעים שרמות זה סמל, שמואל הנביא זה סמל.

סמל למה, לדמוקרטיה?

צריך להגדיר לי גבולות של - -

לעניין השירותים - אני חולק, חד משמעית. ישנן קבוצות בציבור החרדי שהדקויות – כמה שהמערכת תלך לקראתם, היא תהיה בבעיה.

-- -

אתה הרי לא כל הציבור החרדי. יש כל מיני צבעים, כל מיני גוונים. אני, בשמואל הנביא, כמו בשכונת רמות – בזמנו, עם חבר המועצה, אטיאס, הרמתי טלפון און ליין – כמה שעות יש לנשים בבריכת השחיה, וכמה לגברים. יש אפשרות, אפשר לשפר, אבל בתפיסה, היום מאפשרים. יש לנו בריכה חדשה, לאחרונה קיבלנו, לקרית יובל. היתה סגירה עם ציבור חרדי כבד, מבית וגן שיבואו לשחות. היתה דרישה שלהם שהבריכה לא תעבוד בשבת. מבחינתנו -זה היה שינוי הסטטוס קוו. הם לא מוכנים לשום דיל אם הבריכה עובדת בשבת. העסק השתבש. גם ברמות היה חרם ועדיין יש חרם משום שהבריכה עובדת בשבת.

אבל הם 90 אחוזים ברמות.

כרגע, לפחות, יש עוד פתרונות. אפשר להגדיל, אפשר להוסיף. אני רוצה לחזור לשמואל הנביא, כי אני חושב שיש פה קבוצה קיצונית, לא הוגנת כלפי אנשים כמו שלומי אטיאס, כמו לארי, שעושים מאמצים, ויורקים להם בפנים. למה אני מתכוון? שופכים שמן בכניסה, כתובות נאצה נגד ראש העיר. לא כל מי שצועק ואלים - צודק. אני, אישית, ראיתי נשים חרדיות בכיתת מחשב בשמואל הנביא, יושבת בכיתה, עם התאמות בכל מה שקשור לציבור החרדי. אני ראיתי תוכניות אתג"ר - ואני מצטט את עוזרו של ראש העיר בעניין הזה: הוא פגש עובדת חרדית ואמר לה: אותך אני לוקח לרב, שישמע שיש פעילות. אפשר לשפר, אפשר לשדרג. אין זיקה בהכרח - וצודק פה אחד החברים שהעיר - בין מי שיושב בהנהלה לבין הפעילות. יושבת פה קבוצה צעקנית - -

כואב להם.

אני רוצה שלפחות חברי הכנסת יידעו לסנן, איפה - -

אני הייתי מצפה ממך שתקום ותגיד - נמצא את הפתרון עד הבחירות, כי הבחירות, כמו שאתה אומר, זה תהליך שנמשך 3-4 חודשים, צריכים לתקצב את זה. במקרה הטוב זה יהיה בעוד שנה. אני מצפה שתגיד כאן שנמצא את הפתרונות בכל מקום. צריך להיפגש עם הרבנים, ותאמין לי שיש להם אוזן קשבת. מה שאמרת כאן בעצם זה שמה שהיה הוא שיהיה. לא שמעתי ממך שום בשורה לתושבים חוץ מזה שהם צעקנים והם לא מקבלים. הם צעקנים כי הם מדברים מתוך כאב

הם אומרים - או הכל או לא כלום, ובסוף יהיה - -. הם עושים טעות.

חוץ ממילות גנאי כלפיהם - מה חטאם של האנשים האלה? הם בסך הכל רוצים לדאוג לקהילה שלהם. הם לא כמוך -מקבלים משכורת, הם באו לכאן על חשבון זמנם, הם עושים כאן את עבודתם בהתנדבות. אין לך שום זכות לפגוע בהם, כי הם דואגים לקהילה שלהם. לכן הייתי מצפה ממך שתקום ותגיד שישנה בעיה אמיתית, ולכן צריך לתת לה פתרונות, אפילו זמניים. אתה יודע טוב מאד שמה שתחליט עם הרבנים – האנשים האלימים האלה, שאתה מדבר עליהם, יקבלו את הדין.

קודם כל, אני אתייחס לעובדות בשטח. העובדות בשטח – כל מה שאמרו פה החברים מכל השכונות, כל הדברים הם נכונים במאת האחוזים, ומדויקים. לא כדי להבעיר את המדורה, אבל המצוקות הן בשכונות נוספות לא רק בשכונות שהוזכרו כאן. העיר, בכל מה שקשור למרכזים הקהילתיים – לא פועלת נכון, לא נמצאת במתכונת הנכונה. הנושא טעון ובוער כבר שנים. אני נמצא בעיריה כבר 8 שנים, ועוד בתקופת אהוד אולמרט הדברים היו טעונים. לא הגיעו לשום פתרון. כל פעם התכנסו ועדות ועלו רעיונות של בחירות וכדומה, אבל בפועל לא נעשה שום דבר, ואני גם אסביר למה.

אני לא מסכים עם מה שצביקה צ'רניחובסקי אומר. להגיד שהעיריה היא הריבון ושאם יגידו - בחירות, תהיינה בחירות, זה לא הגון, זה לא רציני. זו דמגוגיה. לבוא ולומר שתהיינה בחירות - אתה הרי יודע כמה פעמים צעקנו והיו ישיבות, ימים ולילות במשך השנים. ויגיד פה החבר - כמה פעמים ישבנו והגענו לסיכומים, והיו הבנות, העיריה אפילו הוציאה כתבי מינוי לכמה חברים להיכנס למנהלת, ואפילו את זה הפילו ברגע האחרון וזה לא יצא אל הפועל. בשמואל הנביא היתה הסכמה – ועכשיו אומר חבר הכנסת בניזרי אומר שהרבנים לא מסכימים לזה - שייכנסו 3-4 חברים. הנשמה יצאה עד שנתתם הסכמה אפילו לחלק הזה, כדי להכניס דריסת רגל, כדי לעשות איזושהי פעילות במקום. גם זה, כשכבר היה - - אתה מייצג עכשיו מישהו כאן כשאתה אומר "אם ירצו בחירות – יהיו בחירות"?

- - -

- - כתב אפילו: ניתן טכנית לערוך בחירות בשכונות בודדות - - -

אני לא חוזר בי מדבריי. אני אומר - יש הבדל אם תגיד שיש בחירות עכשיו בקרית מנחם, לבין בחירות בשמואל הנביא.

אתה אמרת שאם ירצו בחירות בכל העיר – יהיו בחירות. ואני מודיע לך שאתה היום לא מסוגל להביא לי שכונה אחת ולומר לי – לך תעשה שם בחירות, אני מרגיע את השטח, את המנהל, את היושב ראש. זה לא רציני. אנחנו מכירים את יושבי הראש שלכם והמנהלים. אנחנו יודעים איזה עליהום הם יכולים ויודעים לעשות כדי להבעיר את השטח. אנחנו, כנציגי ציבור, לא מעונינים להבעיר את השטח. רוצים שיהיה רוגע לתושבים.

מה אדוני מציע?

תרשה לי, לפני כן, כי דיברו פה על העיריה והזכירו כמה דברים. אמר צביקה צ'רניחובסקי שברמות יש פתרון שמסתמן, הקימו יישות. אני מייצג את העיריה ואני רוצה לומר: אין שום דבר ברמות. לאחרונה, זכה אדם במכרז בעיריה, והוא אמור למפות את כל הצרכים של הציבור החרדי בכל מה שקשור למנהלים הקהילתיים בחברה למתנ"סים. תפקידו ברמות הוא בדיוק כמו תפקידו בשמואל הנביא או בבקעה, רבתי. שום שייכות מיוחדת אין לו לרמות.לכן, לומר שיש איזשהו פתרון שמסתמן ברמות - זה לא נכון. המצוקה ברמות היא גדולה. אני תושב רמות מזה 20 שנה. אין ברמות לא חוגים ולא בריכה, וזה שאתה אומר לי שמסתמן פתרון – זה לא רציני. כשמקצים כמה שעות בשבוע – מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה, לשחייה בבריכה לחרדים, זה לא רציני. לבוא ביום שישי לכמה שעות, או לבוא לפנות בוקר או בלילה. אני רוצה שיהיה הפוך – שהרוב יהיה לציבור שלנו, ונקצה כמה שעות לאחרים. שזה מה שיהיה, למה שיהיה ההפך? כשהקימו את מתנ"ס גבעת שאול ושמואל הנביא על התפר, זה נכון. אבל אף אחד לא שאל אותך מי בנה את הבניין ואיפה בנו אותו, מבחינת המיקום. מדברים פה על הצרכים. זה אומר שאם הוא ממוקם באמצע, הוא אמור לשרת את שתי השכונות.

תושבי גבעת שאול הם במצוקה. רק אתמול הגיע לשולחני קובץ מכתבים מהתושבים, עם כל מיני בעיות שקיימות ומתנקזות בנושא המתנ"ס. יש שם, בלי עין הרע, מספרים אדירים של ילדים, כן ירבו. הפעילות שהם מקבלים – במקלט טחוב, שם יש להם מקום לשחק קצת - -

האם בדקתם את עמדת הרבנים שם?

במפורש - כן. הרבנים באים לפגישות ויושבים, יש הבנות, אבל המתנ"ס - -

המתנ"ס משרת רק את קרית משה.

בהחלט, במפורש.

בכל אופן – אם ניכנס לקטע של פתרונות שאנחנו, כעיריה, מנסים להוביל ולנווט: זה נכון שישבו שתי ישיבות - אותו צוות שדיברת עליו. מעבר לצוות הזה הוקם צוות בראשותו של ראש העיר, יחד עם מספר סגנים. בשנה האחרונה אנחנו התכנסנו לפחות 10 פעמים אם לא יותר, מחוץ לעיריה, בזמנים שאף אחד לא מטריד אותנו, וניסינו לשבת שעות ולגבש תוכנית על כל המנהלים הקהילתיים בעיר, וניסינו להבין איך אנחנו, כקואליציה חרדית רוצים לראות את המנהלים הקהילתיים פועלים בעיר. אני אחזור אחורה: בתקופת אהוד אולמרט הכינה החברה למתנ"סים תיחום. יש בירושלים 29 מנהלים קהילתיים. החברה למתנ"סים הכינה תיחום שאומר – למשל: שכונה מסוימת תחובר עם שכונה מסוימת ועם שכונה אחרת. אנחנו, בהסתכלות שלנו היום רואים את זה באופן שלילי לחלוטין. לא יעלה על הדעת, למשל – ששכונת שמואל הנביא תהיה מחוברת לגבעה הצרפתית, או שכונה אחרת. אנחנו טוענים שהתיחום הזה לא בנוי נכון.

בסדר, אז כמה זמן בונים תיחום חדש?

אפשר לומר שהגענו לסוף הדרך מבחינת העבודה שהכנו בצוות שדיברתי עליו. בשבוע האחרון קיימנו דיוני תקציב ואנחנו מסכמים את התקציב עד סוף דצמבר. בישיבה הזו השתתף גם צביקה צ'רניחובסקי. לקחנו בחשבון מעבר לתקציב הקיים למנהלים הקהילתיים להקצות עוד סכום כסף לטובת ההיערכות החדשה בשנה הקרובה, והמנהלים הקהילתיים. אתמול בלילה ישבתי עם ראש העיר עד אחרי חצות ונכנסנו לפרטים יותר מדויקים בנושא הזה. אפילו דיברנו על מספרים – בכמה אנחנו עומדים לתקצב של הפרויקט. ראש העיר הקים צוות של אנשי מקצוע. דיברתי אתך קודם על צוות של פוליטיקאים. כאן מדובר בצוות של אנשי מקצוע, חלקם -אנשי מתנ"סים, חלקם - אנשי גזברות, וילוו אותם גם כמה נבחרי ציבור מהעיריה. בתוך פרק זמן של שלושה חודשים אנחנו גומרים את עבודת המיקרו בכל מה שקשור למנהלים הקהילתיים, עד כדי רמה - -

כולל המתחמים?

כולל התיחום, עד כדי רמה של כמה אנשים יהיו בכל מקום, כמה רכזים, מה מספר התושבים, מה מספר הילדים מהאזור. זו באמת עבודה. זו עבודה כי אתה יורד לפרטי פרטים כדי להוציא מוצר מוגמר.

אני מציע לחברים, כמייצג את עירית ירושלים, שתתנו לנו זמן של שלושה חודשים להביא לכם תוצאה מוגמרת בכל מה שקשור לנושא הזה, ולאחר מכן –

ומה יהיה בשורה התחתונה?

בשורה התחתונה – יהיה מהפך, אם תרצה לקרוא לזה כך.

בחירות?

בחלק מהשכונות תהיינה בחירות, ובחלק מהשכונות ישונו ההנהלות גם בלי בחירות, כי אין צורך לעשות בחירות אם יודעים ש- 100 אחוז מהשכונה הוא ציבור אחר לגמרי. צביקה צ'רניחובסקי אמר קודם שהעיריה היא הריבון, אז למה צריך את ההסכמה שלו? מה שיגידו – הוא שיהיה.

- - -

אם העיריה היא הריבון, והיא גם המתקצבת את הבחירות – בזה זה נגמר.

אני לא חוזר בי מהאמירה של קודם, אבל אני לא מעלה על הדעת שהציבור החרדי עצמו יסכים שלא תהיינה בחירות בשכונות - -

אל תיכנס לזה - -

אני אלחם בשביל הציבור - -

אל תילחם בשבילנו.

אמרתי שיכול להיות שבשכונות מסוימות, מן הסתם, תהיינה בחירות, ובשכונות אחרות – לא יהיו. הרעיון הוא שעירית ירושלים, ואמרתי קודם, שמה שרואים מפה – לא רואים משם. אתה צריך להבין ואתה יודע שראש עיר ואפילו הסגנים - -

- - -

מצוין. אנחנו, כשאנחנו צריכים להסתכל בראיה ממלכתית על כל מה שקורה בעיר, ולא לעשות איזשהו מהפך מחר בבוקר, אפילו שהוא מוצדק לחלוטין, אנחנו לא יכולים אם אנחנו חושבים שהוא יכול לעורר גלים לא נעימים.

למה? בחירות זה דבר דמוקרטי.

גם לעשות בחירות, אבל צריך לעשות אותם בצורה הנכונה.

בשורה התחתונה – עוד שלושה חודשים נראה תאריך לבחירות?

לסיכום - אני רוצה להודות לכולם על ההשתתפות הפעילה והערנית. אני מבקש להקים צוות משותף של נציגי העיריה, נציגי הקהילה, נציגי חברת המתנ"סים, שילווה אותה היועץ המקצועי של הוועדה, יחזקאל לביא. בתום שלושה חודשים אנחנו רוצים לראות התקדמות שתענה על השאיפה של התושבים להיות שותפים. שיתוף הקהילה בתוכניות של המתנ"סים זה דבר אלמנטרי. הדבר הנוסף - אנחנו רוצים שהעיריה וחברת המתנ"סים, בתיאום עם התושבים ונציגיהם, יגיעו להבנות לגבי הנהלות נבחרות לטובת כלל הקהילה. אנחנו מבקשים שאת הצוות הזה ילווה חבר הכנסת בניזרי, שהוא מציע ההצעה לסדר, על אף שהוא לא חבר בוועדת הפנים. הוא יבוא וידווח לנו בעוד שלושה חודשים על הנעשה בנידון.
אני רוצה להודות לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30