PAGE
1
ועדת החוקה חוק ומשפט

13.12.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 635

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, י"ב בכסלו התשס"ו (13 בדצמבר 2005), שעה 10:00

הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (תיקון – כשירות לקבלת רשיון), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת משה גפני (פ/3820)

חברי הוועדה: היו"ר יצחק לוי

חה"כ משה גפני

עו"ד אבישי פדהצור – משרד המשפטים, מח' ייעוץ וחקיקה

עו"ד יעל ייטב – משרד האוצר, רשות המסים, מנהלת מחלקת חקיקה

עו"ד מיכל הנר-דויטש – משרד האוצר, רשות הסמים, לשכה משפטית

עו"ד גליה לוי – לשכת רואי חשבון, יועצת קשרי ממשל

עדי גרינבאום – לשכת רואי חשבון, יועצת פרלמנטרית

עו"ד תמי סלע

דורית ואג

אסתר מימון

הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (תיקון – כשירות לקבלת רשיון),

התשס"ה-2005, של חבר הכנסת משה גפני (פ/3820)

רבותי, בוקר טוב. אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו דנים בהצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (תיקון – כשירות לקבלת רשיון), התשס"ה-2005. קיימנו כבר מספר דיונים, אנחנו לקראת סיום הדיון. היו לו עוד שניים או שלושה דברים שרצינו לגמור את הניסוחים בהם. מבחינת תוכן החוק אין כמעט מחלוקות, אבל היו עוד כמה ניסוחים שרצינו לראות, ללטש, או לחשוב עליהם. תמי סלע, בבקשה תציגי את מה שנשאר.

אנחנו מדברים על סעיף 10 לחוק, שעוסק בתנאי הכשירות לקבלת רשיון כיועץ מס מייצג. היום, כפי שרואים בפסקה (2), אחד התנאים זה בעל תעודת בגרות או תעודה אחרת שאושרה על ידי משרד החינוך, התרבות והספורט כמקבילה לתעודת בגרות. הדבר שאושר בקריאה הראשונה כתוספת לפסקה הזאת, כחלופות לתעודת בגרות, זה או תואר אקדמי – דיברנו על כך שיש מצבים שאדם מקבל תואר אקדמי ואין לו תעודת בגרות – ועוד סיטואציה שמעבירה את חלק מהוויכוח המהותי לתקנות, שייקבעו בחינות מקדמיות מסוימות, שהן תחליף לתעודת בגרות, כפי שיקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה.

איפה זה כתוב?

"או שעמד בבחינות, כפי שיקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה", זה מועצת יועצי המס, שבה יש גם נציגות למשרד המשפטים, למשרד האוצר, ליועצי המס ולכל הגורמים הרלוונטיים, ובאישור ועדת החוקה, כדי שגם הפרלמנט ייתן דעתו על הבחינות האלה.


היו פה כמה חלופות שעלו בדיון הקודם, וזו החלופה שכולם הסכימו עליה והתרכזו סביבה. יש לי שתי הערות, גם דיברתי עם חבר הכנסת גפני על היותר מהותית מביניהן. האחת, פסקה (3), מדברת על הבחינות שהיום המועצה עורכת, שאלה בחינות מקצועיות בנושאים של דיני מסים, חשבונות, אולי יהיה פעם אתיקה, דברים שרלוונטיים, מקצועית, ליועצי מס, וכדי להבחין ביניהן לבין הבחינות המקדמיות, שהן מעין חלופה לבגרות למי שלא עשה, חשבתי שבפסקה (3) כדאי לקרוא לזה "מועמד לבחינות מקצועיות שערכה המועצה", כדי שלא יבלבלו.

אפשר לכתוב בסעיף הקודם "או שעמד בבחינות מקדימות". אפשר או זה או זה. אפשר לכתוב, או שהוא בעל תואר אקדמי או שעמד בבחינות מקדימות כפי שקבע השר. הכוונה היא, שזה לא גורע מהעניין שהוא צריך לעמוד גם בבחינות של פסקה (3).

ברור שזה לא גורע, אבל אלה שני תנאים נפרדים.

הכוונה, שמי שאין לו תואר אקדמי, צריך לעמוד בשתי הבחינות.

גם מי שיש לו תואר אקדמי צריך לעמוד בשתי בחינות.

אנחנו מדברים על אדם שכבר בא עם התואר האקדמי, יש לו הבחינות המקצועיות, ומועמד שבא ללא תואר אקדמי- - -

אם הוא בא גם בלי בגרות, אז הוא צריך לעשות את הבחינות האלה, אחרת הוא לא צריך לעשות את הבחינות. אני לא מדברת על בחינות הלשכה, המקצועיות, אלא על הבחינות המקדמיות.


הסיבה היחידה שאני קצת מעדיפה בחינות מקצועיות על פני בחינות מקדימות, שבחינות מקדימות זה כאילו מחייב שיעשו את זה לפני שבכלל הוא מתחיל את הקורס, ואם במקרה ירצו בקורס מסוים, לעשות בסמוך למועד שעושים את בחינות הלשכה, אין לי בעיה עם זה.

אפשר להשאיר את הגמישות.

אני לא רוצה לשדר שזה דווקא חייב להיות במועד זה או אחר. מבחינה מהותית, אלה בחינות כלליות ואלה בחינות מקצועיות.


דבר שני. לגבי התנאי של "עמד בבחינות", זה גם עלה בדיונים, ובסוף לא הצבענו על זה כנוסח. בנוסף למישהו שעמד בבחינות, מדובר על מישהו שסיים 12 שנות לימוד במוסד מוכר, ואלה גם האוכלוסיות שמדובר עליהן. לכן בסיפה אנחנו מדברים על מישהו שסיים 12 שנות לימוד ועמד בבחינות כפי שיקבע השר. אלה שני התיקונים.

האם יש הערות? האם זה מקובל על כולם?

מקובל עלינו.

מה עושים במוסד שלומדים ייעוץ מס רק בשנה ה-11, ואדם לא סיים 12 שנות לימוד?

התנאים האלה הם כשהוא בא להירשם בפנקס, באיזה תנאים הוא צריך לעמוד. זה כבר יהיה אחרי שהוא סיים את הלימודים במגמה.

זו עוד אפשרות, זה לא גורע.

זה גורע, זה תנאי מצטבר לבחינות.

אנשים שלמדו במוסד מוכר, אם הם לא עשו בגרות, הם עשו את הבחינות המקדמיות.

מה שתמי סלע מציעה, שאדם לא יוכל לבוא משום מקום ולגשת לבחינות.

יש לי בעיה עם הבנים.

הם לא במוסד מוכר?

אני מבין, אני רק אומר שזאת ההצעה.

כשתמי סלע דיברה איתי לא חשבתי על זה, חשבתי שזאת אפשרות נוספת. אם תלמיד ישיבה רוצה ללכת להיות יועץ מס, אין לו 12 שנות לימוד מוכרות על ידי משרד החינוך, יש לו שמונה שנות לימוד, אלא אם כן הוא בישיבה תיכונית. אם הוא בישיבה רגילה, והוא רוצה לעבור את הבחינות וללמוד ייעוץ מס, אין לו 12 לימוד. אם זה תנאי, אנחנו מוציאים אותם החוצה. אם זו תוספת, אין בעיה.

ברור שזה לא תוספת.

למה את צריכה 12 שנות לימוד אם הוא עובר את הבחינות?

שמישהו לא יבוא משום מקום.

הוא ילמד לבד בבית.

זה 12 שנות לימוד, לאו דווקא במוסד מוכר.

היא מדברת על מוסד מוכר.

בא בחור ישיבה שלא למד אפילו שנה אחת במוסד מוכר, הוא ישב בבית, לקח ספרים, למד מתמטיקה, אנגלית וכן הלאה, ועשה בחינות.

יש משמעות ללימודים תיכוניים במוסד מוכר, יש לזה משמעות, אי אפשר להגיד שזה חסר משמעות.

זה מעכב את העיסוק במקצוע הזה.

גם בקורסים של יועצי מס, לפי פקודת מס הכנסה, כשהיו התנאים הקודמים, היותר רחבים, הם דרשו או תעודת בגרות או 12 שנות לימוד ברוב הקורסים שראיתי את תנאי הקבלה שלהם.

אבל לא 12 שנות לימוד במוסד מוכר. אין דבר כזה שאדם לא לומד שמונה שנות לימוד מוכרות, זה ברור. הוא גמר בית ספר יסודי. יש ציבור שאחרי שמונה שנות לימוד הולך לישיבה.

אפשר להתפשר על 10 שנים?

מה זה יעזור?

זו החובה היום במדינת ישראל.

זה לא יפתור את הבעיה. הרי המוסד מוכר, אבל הוא לא מוכר לפי ההגדרה של משרד החינוך. המדינה מכירה בזה. הוא לומד לימודים תורניים, לא כלליים.

השאלה, אם יש איזה גוף אחר שבו זה מוכר.

זה מוכר על ידי משרד החינוך.

לא כמוסד חינוכי.

יכול להיות שיש דרך להגדיר את זה, ואז יש דרך להכניס את האוכלוסייה הזאת.

אם נגדיר את הישיבות כמוסד, אולי היא תוותר על ההגדרה.

זה לא נכון.

את רוצה שתהיה לו השכלה כללית, את רוצה שהוא יישב בכיתה וילמד, ישמע שיעורים גם בהיסטוריה, גם בגיאוגרפיה.

הוא עושה את זה תורני.

הוא לא עושה את זה תורני.

הוא לא יושב בכיתה ולומד?

בישיבה הוא לומד גמרא, אבל לא היסטוריה, גיאוגרפיה, ביולוגיה, אזרחות וכן הלאה, ולזה תמי סלע מתכוונת. היא אומרת שזה הרוחב המינימלי שאנחנו דורשים מאדם כזה.

אני בעד 12 שנות לימוד, ובתנאי שהן לא יהיו בהגדרה המדויקת של מוסד חינוך מוכר, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שיותר ויותר הולכת למקצוע הזה, וכולנו רוצים לעודד אותה ללכת.

אולי אפשר להגדיר 12 שנות לימוד, יש גם חוקים שנוקטים בלשון הזאת.

איך רצית לנסח את זה?

אני רציתי לפי חוקים שמדברים על מוסד חינוך מוכר, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, אבל אפשר לדבר על, סיים 12 שנות לימוד או בעל השכלה תיכונית, גם זה מונח שקיים בחלק מהחוקים.

יותר טוב 12 שנות לימוד.

איך יהיה הניסוח?

התוספת בפסקה (2): או שבעל תואר אקדמי או שסיים 12 שנות לימוד ועמד בבחינות כפי שיקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

ובפסקה (3): עמד בבחינות מקצועיות.

זה יהיה גם פה וגם בסעיף אחר שמזכיר את הבחינות המקצועיות, שזה 11(א)(3).

לחדד את הפסקה שאומרת "עמד בבחינות כפי שיקבע השר", אולי כדאי לעשות פה הבחנה. הרי הנושא הזה אמור לעמוד לאישור ועדת החוקה, ברור שזה לא הבחינות הפרטניות עצמן, אלא הנושאים והמתווה. אולי כדאי להבהיר שעמד בבחינות בנושאים שקבע השר.

לא הבנתי.

אולי להוסיף "או שעמד בבחינות בנושאים כפי שיקבע השר".

"נושאים", זה לא רצוי, כי עלול להיות שיביאו רק רשימה.

אל תדאג, זה ברור.

ברור מאליו שבתוך הבחינות יהיו גם הנושאים.

רבותי, אנחנו מצביעים על הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. מי בעד? תודה רבה.

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר להעביר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

פה אחד הצעת החוק עוברת לקריאה השנייה והשלישית.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20