כנסת פתוחה

PAGE
3
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

12.12.2005


הכנסת השש עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 286

מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"א כסלו התשס"ו (12 בדצמבר 2005), שעה 10:00

בחינת יישום תוכנית ויסקונסין – מהל"ב והשלכותיה של עולים חדשים במצוקה.

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר



איוב קרא



יגאל יאסינוב



יורי שטרן



מיכאל נודלמן

סגנית השרה לקליטת העליה מרינה סולודקין

משה בר סימנטוב – משרד האוצר

חני נחמני – מנהלת מחלקת הבטחת הכנסה – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

דורית נובק -
משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

אירנה מינץ – מנהלת מהל"ב – משרד התעשיה, המסחר ותעסוקה
בתיה כהן – מינהל גימלאות – המוסד לביטוח לאומי

שמחה יוסיופוב – ראש עיריית אור עקיבא

אבי וקנין – סגן ראש עיריית אשקלון

אשר דהרי – עיריית אשקלון

רן מלמד – משנכ"ל עמותת "ידיד"

אלכסנדרה קוגן – עמותת סינגור קהילתי

סופה לנדבר – יו"ר פדרציה ארצית של ישראלים דוברי רוסית

אלינה מלר סמיק – רכזת פרוייקטים - פדרציה ארצית של ישראלים דוברי רוסית

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ
בחינת יישום תוכנית ויסקונסין – מהל"ב והשלכותיה על עולים חדשים במצוקה

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום נדון בהשפעת תוכנית ויסקונסין - שנקראת בארץ תוכנית מהל"ב - על ציבור העולים. אני רוצה לתת כמה פרטים על התוכנית הזאת ועל הכוונות.

בשנות ה-90' החלו במדינות שונות בעולם לעשות רפורמות במדיניות הרווחה, והכוונה הייתה להפחית במדינות שונות את תשלומי הקצבאות לציבור שלא עבד, ולהעביר אותם לתחום ההעסקה.

בארצות הברית נקראה התוכנית הזאת from welfare to work-fare – מרווחה לעבודה. בישראל בשנות ה-90' גדל מספר מקבלי הבטחת ההכנסה פי שלושה, סכום הגמלאות ששילם הביטוח הלאומי גדל ל- 2.5 מיליארד שקל – גידול של 73% גם בגלל גל העלייה הגדול מחבר העמים ומאתיופיה והחל מ- 96' בגלל אבטלה.

ההחלטה על תוכנית דומה בארץ התקבלה בממשלת ישראל באוגוסט 2005 כשהוחלט להפעיל את " תוכנית ויסקונסין", שמטרתה הייתה "הגברת יכולתם של מקבלי הבטחת ההכנסה להשתלב בשוק העבודה". התוכנית מופעלת כבר כמה חודשים. בשנת 2004 כ-150 אלף איש מקבלים קצבת הבטחה, מהם 38% הם עולים, ובקרב העולים האלה 32% הם משפחות חד הוריות.

התוכנית נקראת בארץ תוכנית "מהל"ב" – מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה – והיא פועלת מאוגוסט 2005 באמצעות מרכזי תעסוקה בכמה ערים: בירושלים, בחדרה, באשקלון ובנצרת. הכוונה היא, כמובן, שכמה שיותר אנשים יעברו מקבלת קצבאות והבטחת הכנסה לשוק העבודה.

התכנסנו כאן בגלל תלונות רבות שהגיעו אלינו מעולים חדשים על כך שהתוכנית איננה מספקת להם תעסוקה ראויה. אנחנו רוצים לבדוק עם כל הנוגעים בדבר: עם שירות התעסוקה, עם החברות, עם ציבור העולים, איך התוכנית הזאת משפיעה עליהם. האם היא הוסיפה והועילה להם, או האם יש בעיות בהשמה בגלל בעיות של שפה, של הסברה ושל אי התאמת ציפיות בין הפן המקצועי לבין מה שיכולים להציע להם. סגנית שרת הקליטה, בבקשה.

תודה רבה ליושבת ראש. זאת ישיבה שלישית בנושא תוכנית ויסקונסין; שתי ישיבות היו בוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה והרווחה, ובהן שמענו תלונות רבות של כמה אוכלוסיות במדינת ישראל, ובראש ובראשונה של אוכלוסיית העולים. לדעתי, הרבה מרכיבים בגרסה הנוכחית של תוכנית ויסקונסין היא אסון חברתי לעולים, ואני מתארת לעצמי שגם לערבים שמשתתפים בתוכנית הזאת וגם לכמה שכבות חלשות.

אישית כסגנית השרה וכחברת כנסת מקבלת ערימות של מכתבים ושל תלונות, ואני עובדת מול דורית נובק ומול שר האוצר ושר התמ"ת אהוד אולמרט. במקרים הפרטיים אפשר לתת פתרונות ונותנים. אבל זאת הישיבה השלישית שאנחנו מדברים על אותו דבר – התוכנית הפכה לתוכנית אחרת לגמרי. לוקחים אנשים בגיל 55 – 60, ואומרים להם שהמשרה החלקית שלהם היא כלום. לא מעניין אם זה במקצוע או לא במקצוע וזורקים אותם לעבוד בחופי הים או בעבודות יד. יש גם סדרת תרגילים בתוכנית שהיא השפלה לאנשים שעבדו כל החיים שלהם. בישיבה הקודמת סיפרתי שיש בתוכנית שני אנשים שעבדו במכון פתון באוקראינה – מכון מטאורלוגי – ובגיל 50 הם הגיעו לתוכנית ויסקונסין שבה מלמדים אותם איך לעבוד, איך ללכת לעבודה כל יום, וגם עבודות יד. לי יש ספק רב אם התחלנו דבר נכון ברגל הנכונה; לדעתי, התחלנו ברגל לא נכונה בכלל.


חבר הכנסת יאסינוב ואני ביקשנו מראש התת וועדה, חיים אורון, להקפיא את תוכנית ויסקונסין ולא להרחיב אותה לערים אחרות בגלל הרבה מרכיבים של אסון חברתי שאנחנו הבאנו במו ידינו לערים, כמו: נצרת עילית, חדרה, אשקלון. על ירושלים אין לי הרבה תלונות. תודה.

תודה רבה. אני מבקשת מהגברת דורית נובק להציג את עמדת משרד התמ"ת ולאחריה חבר הכנסת שטרן.

בוקר טוב. נדמה לי שכולנו שותפים לדעה שמי שיכול לעבוד, זכאי לעבוד וראוי שיעבוד. נדמה לי שעל זה לא נמצא כאן אף אחד שיתווכח בחדר הזה - -

רק שיהיה לו מקום תעסוקה.

נכון. אני חושבת שעבודה זה זכות אבל היא גם חובה. בעיניי היא זכות אבל במצבים מסוימים, כשאנשים מקבלים הבטחת הכנסה אני אומרת שזאת חובה.


התוכנית הזאת מכוונת לאוכלוסייה שבאופן שיטתי בשנים האחרונות הייתה ממודרת משוק העבודה והתקשתה למצוא את המפגש בין האוכלוסייה הזאת לבין שוק המעסיקים. מדינת ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית שהיא לא אסון אלא הזדמנות ייחודית שאסור לנו להחמיץ, לקדם אוכלוסייה שבעבר לא היה אף אחד שטיפל בה באופן אינטנסיבי מסור ויחידני, אינדיווידואלי כפי שאנחנו מתכוונים לעשות בתוכנית הזאת.


אוכלוסיית היעד היא מקבלי הבטחת הכנסה המסוגלים לעבוד. ההגדרה מי הם האנשים האלה נתונה בידי הביטוח הלאומי, שהוא הגוף היחיד המוסמך לקבוע. אני נכנסתי לתוכנית הזאת מתוך בחירה.

דורית בואי לא נגיד דברים שמקובלים על כולנו. כולנו רוצים שהאנשים יעבדו.

אוכלוסיית היעד שלנו היא אוכלוסייה שמסוגלת לעבוד, זה לא ייחודי לתוכנית מהל"ב. אם מדינת ישראל תקבע שאנשים בגיל 42 לא מסוגלים יותר לעבוד אז כאן ייחתכו שירות התעסוקה ותוכנית מהל"ב. תוכנית מהל"ב כמו שירות התעסוקה קובעת שכל מי שנמצא בגיל העבודה ומסוגל לעבוד על פי הגדרת הביטוח הלאומי, יש לעשות כל מאמץ לקדם אותו לכיוון עולם העבודה באמצעות התאמת תוכנית אישית.

חוק הבטחת הכנסה קובע שאנשים בגיל העבודה מסוגלים לעבוד וצריכים לעבוד, וכדי לקבל הבטחת הכנסה הם חייבים לעמוד במבחן תעסוקה. על החוק הזה נסמכת תוכנית תוכנית מהל"ב שהיא תוכנית פיילוט. בחוק היא לא מוגדרת פיילוט, אלא הוגדרה עבורנו כתוכנית פיילוט, כדי שבמשך שנתיים נוכל לבחון, וללמוד אותה- -

דברי בבקשה גם על הסנקציות.

הסנקציות הקיימות בחוק כלפי כל מי שלא משתף פעולה עם מבחן התעסוקה- -

לכל מי שעובר אותו גם כן?

כל מי שעובר על החוק, בוודאי. אם אני עוברת על חוק שכר מינימום חובתך לתבוע אותי בבית הדין.


בתוכנית שלנו יש כ-20% עולים שנמצאים בארץ עד 10 שנים. למעלה מ-2500 איש הושמו בעבודה שמהם 30% עולים, וזה מלמד שהאוכלוסייה הזאת זכתה, כי אפילו הנתח היחסי שלה בהשתלבות בעבודה גדול מהנתח של כלל האוכלוסייה. הרבה אנשים לא רק שלא מרגישים מושפלים אלא אפילו גאים ואסירי תודה. יש לי תיק של מכתבים.

באיזה תחומים בדרך כלל?

במגוון רחב מאוד של תחומי עבודה: מרופא בשערי צדק ועד עבודות ניקיון; מעט רופאים, הרבה מאבטחים, הרבה עובדי ניקיון, הרבה עובדים שמרוויחים שכר מינימום. חשוב לומר ששכר מינימום הוא גבוה כפליים מממוצע הבטחת ההכנסה. לכן בעיניי יותר מכובד לעבוד ולהשתכר מאשר לקבל הבטחת הכנסה, זו ברירה עדיפה. אנחנו נותנים לאנשים הזדמנות, ועל ההזדמנות הזאת אנחנו נלחמים. אני לא אומרת שכל ההזדמנויות האלה ימומשו, זאת אומרת אם בן אדם מתחיל לעבוד בעבודה שהיא בתחתית סל העבודות, לא בטוח שהוא יוכל להתקדם, אבל יש לו סיכוי להתקדם. בן אדם שממשיך לקבל הבטחת הכנסה אין לו סיכוי.


אתמול שר התמ"ת ושר האוצר הנחו את ועדת הפיקוח – על המִנהלת – שבראשה עומד מנכ"ל משרד התמ"ת להגיש לו תוך 60 יום המלצה לגבי קריטריונים לטיפול באוכלוסיות בעלות מוגבלויות לאחר שבארבעת החודשים זיהינו את האוכלוסייה שידענו מראש שהיא קיימת, רק לא ידענו לקרוא לה בשם.

לא באתי לכאן בתור סטנד-אפיסטית; באתי לכאן מכיוון שאנשי הביטוח הלאומי שיש אוכלוסייה שיש לה מגבלה כבר בשלב בניית התוכנית. אנחנו לא יודעים אם היא מסוגלת לעבוד או לא, אבל אנחנו יודעים שיש לה מגבלות קשות ושסיכוייה להשתלב בשוק העבודה נמוכים יותר. אנחנו לא מרימים ידיים, השר הנחה אותנו בתוך 60 יום להגיש לו המלצות כיצד לטפל באוכלוסייה המיוחדת הזאת.

תודה רבה. חבר הכנסת שטרן.

כבוד היושבת ראש, אני מצטער שהתוכנית מוצגת על ידי גברת נובק שבסך הכול ממלאת תפקיד מנהלי. היא לא מאבות התוכנית הזאת, והיא לא אחראית על הפרטים שלה.

פעם שאלו בברית המועצות אם קרל מרקס היה מדען או לא, ואמרו שבטח לא כי אם היה מדען היה מתחיל לנסות קודם על השפנים ורק אחר כך על בני אדם. זאת תוכנית שמנסים אותה על בני אדם, ואני לא יודע באיזה זכות. באיזה זכות אתם מרשים לעצמכם להרוס חיי אדם בשביל לבדוק מי הם האנשים שלא מסוגלים לענות לקריטריונים של התוכנית? מה הזכות שלכם להתנהג ככה, במקום ללכת קודם כול על האוכלוסייה שנכנסת באופן ודאי לקטגוריה של מסוגלים לעבוד? ביטוח לאומי בכלל לא שייך לזה כי לביטוח לאומי יש הגדרה משלו. בוני התוכנית הזאת היו יכולים לאמץ את ההגדרה הרחבה של ביטוח לאומי, ואני ישבתי שעות על זה עם מנכ"ל ביטוח לאומי. באותה מידה הם היו יכולים להגיד שהם לוקחים רק חתך גילאים מסוים, מוציאים את הנכים, ומגדילים את הפעלת התוכנית על המשפחות החד הוריות. זאת הייתה החלטתכם ואתם החלטתם ללכת על הרחוק ועל הרחב. כל מי שנשאר כפצוע בשדה הקרב לא עניינכם.


המטרה של התוכנית הישראלית להוריד את האנשים מקצבאות. התוכנית הזאת לא נמדדת לפי הצלחת השמה. אם המפעילים, לפי התוכנית הזאת, רק מתחילים להרוויח אחרי ש- 35% מהקהל הזה מורדים מהקצבאות ומתחילים להשתלב בתוכנית או מורדים ממנה, הכי קל לקחת את כל המבוגרים ואת כל הנכים ואת כל החד הוריים שבוודאות לא יוכלו אפילו להתייצב במשרדי התעסוקה, ולהגיד שהם לא משתפים פעולה. מורידים אותם, וכך מגיעים לכמות הנדרשת של הנפגעים.

אין לתוכנית שום ממד איכותי, התוכנית בנויה כך שהכי קל לקחת אדם שלא מסוגל לעבוד ולכלול אותו ברשימה של מסרבים או של לא-משתפים-פעולה, אחר כך לקחת אדם ממושמע ומשכיל שמכבד את השלטונות – בדרך כלל ה"פראיירים" כמו העולים מברית המועצות – ולשלוח אותו לעבודה הכי דפוקה, כי רק העבודות הדפוקות זמינות.


התוכנית הופכת להיות גזרה קשה במיוחד לעולים. הרי מהאוכלוסייה הזאת של מקבלי הבטחת הכנסה 50% הם העולים. מתוך 50% האלה שעלו החל מ-89' מחציתם הם אנשים מבוגרים שאין להם שום סיכוי באמצעות המיסיונרים. אם מגדירים את אוכלוסיית מקבלי הבטחת ההכנסה מראש, בוודאי 50% מהמטופלים יהיו עולי ברית המועצות, ורבע מהמטופלים יהיו מבוגרים. הם הופכים להיות הקורבן הראשי של השיטה במקום להתמקד באוכלוסיית היעד האמיתית.

תודה רבה. ראש העיר אור עקיבא, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ראשית, מה שטוב לאמריקה לא תמיד טוב לישראל. מאחר שישראל היא יעד עלייה מכל קצוות העולם הגיעו לישראל הרבה קשישים, פנסיונרים ואנשים מוגבלים. לדעתי, קודם היו צריכים לבחון את התוכנית ואחר כך לעשות את הפיילוט. יש הרבה ליקויים, ולדעתי, צריך להקפיא את התוכנית כרגע,

מה הממצאים שאתה רואה?

צריך להקפיא את התוכנית לבדוק ולעשות קריטריונים מאחר שיש אנשים בגיל 55 עד 67 שמושפלים על ידי התוכנית הזאת. מגיעים אליי הרבה: אנשים חולים, אנשים שלא מסוגלים לעבוד, אנשים שקיבלו נכות; אין ועדות השמה, הם פשוט מחליטים בעצמם. הנכה אומר שיש לו 75% אחוז או 50% נכות, ואותם לא מעניין שום דבר – שולחים אותם לניקיון ולכל מיני עבודות מזדמנות. מה יקרה אחרי ארבעה חודשים? אחרי ארבעה חודשים יש מקום עבודה? ייצרו מקומות עבודה? אין מקומות עבודה. לא יעשו מקומות עבודה. אבל ניקיון יש, בוודאי.


אני מאוד מבקש להקפיא את התוכנית ולבחון אותה שוב. יש הרבה ליקויים שצריכים לפתור אותם. האנשים האלה עוברים השפלה נוראית, ואני נוכחתי לראות את זה. יש לי רשימה של אנשים עם כתובות ועם גילאים, ואני הבאתי לכם את זה כדי שתבדקו את זה. תתקשרו לאותם אנשים. צריכים לעשות איזה תוכנית כדי לפתור את הבעיות במדינה הזו, אם אפשר לשלם 2 מיליארד שקל להבטחת הכנסה. יש טרמפיסטים לנושא הבטחת הכנסה בגילאים 30-40 שצריך לחפש להם מקומות עבודה ולתת להם את המענה לתעסוקה. אבל יש כאלה ביניהם אפילו בני 50 שמקבלים הבטחת הכנסה במשך 5 שנים. איתם צריך לפתור את הבעיה, אבל לא לגיל 55.


בא אליי בן אדם בן 66 וארבעה חודשים, נשארו לו 8 חודשים עד גיל 67. מה אמרו לו? אתה תלך לעבוד. איך הוא יילך לעבוד ב- 8 החודשים האלה? מה הוא יעשה, ניקיון? בשביל שמונה חודשים לשלוח אותו לניקיון? בושה וחרפה, לאן הגענו.

תודה רבה. חברת הכנסת יאסינוב.

תודה גברתי. מרינה ויוליה אמרו את רוב הדברים שרציתי להגיד, אז אני אדבר רק על חלק אחר. התוכנית הזאת היא לא תוכנית מהל"ב היא תוכנית "מעליב". לוקחים אנשים אז אפשר לשלם להם 1200 שקל, 1000 שקל, 800 שקל ולהעסיק אותם יום שלם, כי בעצם זה לא עבודה, זה שירות לקהילה, זה התנדבות, זה משהו אחר. זה לא התנדבות זאת עבודה, ואתם עוברים על כל חוקי המגן.


דבר שני, כל פעם שאני שומע אותך אני שמח לשמוע שאנחנו היינו צריכים להזמין חברות מחו"ל כדי להקים קורסים לניקיון המתקדם. דבר מעולה. למה לא? לא ידענו. היום אנחנו צריכים לשלם מאה מיליון שקל, כדי להקים ארבעה מרכזים וללמד את האנשים לנקות. מעולה, מצוין. לאנשים האלה אין עבודה אחרת מלבד ניקיון אחרי התוכנית, אז אם אתם אומרים שבמסגרת התוכנית אתם שולחים אנשים לניקיון, למה לא לשלוח אותם מיד לניקיון? למה צריך לטרטר אותם ארבעה חודשים? כי אז ההפרש בין 1000 שקל שבן אדם מקבל למה שהוא היה צריך לקבל בניקיון זה בעצם סוגר.


התוכנית הזאת היא לא תוכנית לקהילה, זו לא תוכנית נגד עוני או נגד אבטלה, זאת תוכנית לסדר סידור עבודה למספר חברות ומרכזים ולהראות לכל עם ישראל מה נשאר לו בתוכנית ויסקונסין. תראו, אנחנו לא ניתן לכם.

בבקשה רן מלמד.

עמותת ידיד מבצעת מעקב אחרי התוכנית בכל המרכזים שלה בארץ מאז התחלתה, וכבר בשלבי המכרז ניסתה להשפיע על איך שהתוכנית תיראה. אם אנחנו רוצים שהדיון הזה יועיל אנחנו צריכים לגעת בעיקרי הבעיות, ולא רק לדבר על ההשפלה. מישהו מאנשי המנהלת מאר פעם שהשפלה היא הרגשה סובייקטיבית. נכון, זאת הרגשה סובייקטיבית, אבל היא קיימת אצל כל כך הרבה אנשים, וכנראה שיש בה משהו.


אנחנו מחלקים את הבעיות לשני סוגים: בעיות שקשורות למבנה החוק ובעיות שקשורות לתפקוד של מרכזי התעסוקה – אלה שתי בעיות עקרוניות גדולות מאוד, והן נדונות בכל מיני פורומים. אני מחלק את זה בין השאר גם לבעיות כלליות של כל משתתפי התוכנית, אבל צריך לזכור שיש בעיות ספציפיות של עולים שמשתתפים בתוכנית; צריך לזכור שתפיסת העבודה אצל עולים היא אחרת, וצריך להתייחס אליה.

מה זאת אומרת אחרת? פרזיטים חדשים במדינה?

בדיוק להפך. אם תשמעי אותי עד הסוף אני חושב שאת תחזרי בך ממה שאת מנסה להגיד כרגע. בניתוח שלנו אנחנו מגלים שחלק גדול מהעולים שמשתתפים בתוכנית הם בעלי השכלה או בעלי מקצוע, והדבר הזה לא בא לידי ביטוי כאשר הם מגיעים למרכזי התעסוקה. מתייחסים אליהם כמו שמתייחסים לאנשים שאין להם כישורי עבודה, מקצוע או השכלה, וזאת לדעתנו אחת הבעיות הגדולות ביותר.

הבעיה הראשונה שמיוחדת לציבור העולים בלבד היא שאי אפשר להתייחס לבן אדם שיש לו השכלה, ניסיון בעבודה, מקצוע וכישורי עבודה, ולהתייחס אליו בתור אדם שמעולם לא עבד, ולא משנה אם הוא היה מהנדס מכרות, מהנדס רכבות או טכנאי גרעין במקום אחר, או עבד באתיופיה בעבודה אחרת. אני אתייחס בעיקר לבעיות שאנחנו מגלים בקרב ציבור העולים.


בעיה נוספת היא שעולים שזכאים לשירותים משירות התעסוקה או ממשרד הקליטה, דהיינו הכשרות מקצועיות, אולפנים וכדומה, אם הם נכנסו לתוכנית בזמן תקופת ההמתנה הם איבדו את הזכאות שלהם להכשרה מקצועית, ונוצר מצב שמרכזי התעסוקה לא מספקים את ההכשרה המקצועית, גם אם מדובר בהכשרה מקצועית אמיתית שיכולה אחר כך לסייע לספק מקצוע, והאנשים האלה חוזרים למעגל הקודם: אין להם כישורים, הם לא זכאים להכשרה.


יש גם בעיית ההסברה והמידע. חלק גדול מהאנשים שמשתתפים בתוכנית לא מדברים עברית, ואין במרכזי התעסוקה מספיק אנשים שמדברים בשפות השונות: ברוסית, באמהרית, בספרדית ובשפות אחרות. גם חומרי ההסברה שהיו צריכים להתפרסם כבר מזמן על ידי התמ"ת עדיין לא פורסמו.

אני ומרינה חברים בוועדת ויסקונסין ועדיין לא קיבלנו את החוברות מתורגמות. לפי ההבטחה, הייתם צריכים להעביר לנו. אז הוא צודק, כי אם אנחנו לא קיבלנו אז בטח אין במקום אחר.

בעיה נוספת קשורה לוועדות הרפואיות, או אפילו לרופאי התעסוקה. זה הולך בדרגות, ויש צוואר בקבוק מאוד גדול שאנחנו מתריעים עליו כבר מספר חודשים: אנשים שמבקשים להגיע לרופאים תעסוקתיים במרכזי התעסוקה ולאחר מכן גם לרופאים אחרים, לעיתים נאלצים לחכות זמן לא סביר עד שהם מצליחים להגיע לאותם אנשים. יותר מזה, במקרים רבים גילינו שאנשים מקבלים תשובות בעל-פה ולא בכתב, וזה מקשה עליהם להגיש עררים לאחר מכן.


העררים זה עניין שצריך לתת עליו את הדעת, כי הוגשו למנהלת כ- 200 עררים שזה יחסית מעט מאוד לעומת מספר התלונות. אבל אחת השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא האם זה משום שלאנשים אין יכולת לערער, האם הם לא יודעים שהם יכולים לערער, או האם המשמעות של הערר בעצם מעוקרת ולא יכולה לסייע לאותם אנשים.

התוכנית הזו התחילה כדי לתת תעסוקה לאנשים. כל אחד מאיתנו פה משוכנע שכבודו של אדם דורש שתהיה לו הזדמנות לעבוד. התוכנית בחיתוליה, אף אחד לא צריך להיות במגננה. יש בעיות ביישומה, ואנחנו כאן כדי לנסות לבדוק ולא כדי להאשים זה את זה. אם יש כוונות טובות לשלב עולים צריך גם להקשיב למגרעות ולבעיות שיש בה. אולי אין מספיק מקומות עבודה בארץ, ואולי אנחנו לא יכולים להמציא אותם; אולי לא כדאי להמציא אם יש אנשים במקצועות אקדמיים שאפשר לשלוח אותם לטאטא רחובות – אולי צריך לתת שוב את הדעת על כל הנושאים האלה. אמרו שאין חומר ברוסית; ובכן, אני רוצה להגיד שיש כנראה חומר בשפות, שהוא עדיין חדש, ועדיין לא הועבר מספיק לאנשים. זה עדיין לא אומר שאם החומר הופק הוא מגיע לכולם. נראה יחד מה הבעיות בתוכנית הזו, ומה ניתן לעשות, כדי שכשהמדינה משקיעה כל כך הרבה כסף אנשים גם ימצאו פרנסה בכבוד. חבר הכנסת קרא, בבקשה.

תודה גבירתי היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני באתי להשתתף, בדיון לאחר ששמעתי ביקורת קשה מאוד בהרבה מקומות שביקרתי בתקופה האחרונה על ניהול המרכזים הללו שהיה לי בהם חלק בהחלטה ובוועדת הכספים מכיוון שאני חסיד היציאה לעבודה כי בעיניי זה א'-ב' של מוסר ודרך. מאחר שאני לא עולה חדש אני יכול לומר שמוסר העבודה בקרב העולים הוא אפילו יותר גדול מזה של הישראלים הצברים. לפני שהגעתי לכנסת הרגשתי במקומות שהייתי בהם, שיש מוסר גבוה אצל העולים לצאת לכל עבודה יותר מאשר לישראלים. הכי מפליא אותי לשם מה צריך להביא אמריקנים לתוכנית הזו לעבודות ניקיון? מאחר שלא צריך הכשרה מיוחדת לעבודות ניקיון אפשר לשלוח אנשים מלשכות העבודה לניקיון, בשביל מה צריך מתווכים לדבר הזה ולשלם הון עתק לכל מיני חברות?


לכן אני מציע לוועדה להמליץ כבר מעכשיו על בדיקה מידית של הפרוייקט הזה, האם הוא באמת נתן תשובה נכונה, או בעצם הפך להיות קבלן ניקיון גדול במקום חברות פרטיות ישראליות. אם זה המצב, אני מאוד מצטער על כך, לא לזה התכוונו.

חבר הכנסת נודלמן, ואחריו חברת הכנסת לשעבר סופה לנדבר.

דיברו פה דברים נכונים. אני הייתי חולה בסוף השבוע שעבר, ואפילו לא ידעתי שיש היום ישיבה בנושא ויסקונסין. ביום שלישי קיבלתי מכתב מבן של גברת בת 59 שעברה ארבע ניתוחים בחדרה, ושלחו אותה לעבודה. הוא כותב איך האנשים מושפלים, איך מדברים איתם. ארבעה ניתוחים עברה אישה בת 59, ואתם שולחים אותה לעבודה, איזה סדר פה יש? כשהתחילו לדבר על ויסקונסין בוועדת כספים אף אחד לא חשב שיש פקידים שלא מבינים, שלא צריך ללכת לאנשיםש שהם למעלה מגיל 55. אתם לוקחים אנשים יותר מ-55 ועושים עסק מזה, ככה אפשר לדבר. אני מבקש שתענו לבן אדם הזה על המכתב על אמא שלו.

פדרציית ישראלים דוברי רוסית דורשת לסגור מיד את תוכנית ויסקונסין עד שתבדקו היטב את הדברים. אני טוענת שבתוכנית שנכשלה באמריקה יש הלבנת הון של מדינת ישראל דרך חברות פרטיות, מכיוון שהראש של תוכנית הזאת בחברה פרטית אחרי שמורידים את הבן אדם מתוכנית של הבטחת הכנסה; ואני שואלת למה?


מתייחסים לבני אדם כאילו הם לא בני אדם שעובדים במדינת ישראל. לפני שהתחילו עם התוכנית הזאת היו צריכים לבדוק האם יש מקומות תעסוקה במדינת ישראל. אם אין מקומות תעסוקה זה פשע להוריד אנשים עם תואר שני ושלישי, אנשים חולים וזקוקים לטיפול רפואי מהבטחת הכנסה ולשלוח אותם לעבודה. זה פשע במדינת ישראל, ואנחנו לא ניתן לזה יד. אם נצטרך ללכת לבג"ץ נעשה את זה.


נמצאים כאן איתנו אנשים שמשתתפים בתוכנית ויסקונסין וגם חברי מועצת העיר, והם מודאגים מהמצב: יורה סמוייצ'יק מאשקלון, סגנית ראש עיריית נצרת עילית, ראש עיריית אור עקיבא, חבר מועצת עיריית אור עקיבא מישה גרוסמן. כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה, 30% מהמשתתפים בתוכנית הם לא פרזיטים של מדינת ישראל. לפני מספר שנים כאשר העלייה הזאת הגיעה היא לקחה על עצמה עבודה קשה ביותר, עבודת ידיים וניקיון, ולא יכול להיות שבמשך 15 שנה לא השתנו דברים. אם במדינת ישראל אף אחד לא יכול לקחת על עצמו אחריות על זה שלא פיתחו מקומות תעסוקה אז מישהו צריך להתפטר.


הייתי בחדרה ובאור עקיבא והבאתי רק כמה מקרים שזועקים לשמים. מישהו צריך לתת תשובה למה האנשים האלה – חולים, אנשים אחרי ניתוחים קשים ביותר שמקבלים הבטחת הכנסה שמדינת ישראל חייבת להם – מה פתאום מישהו נתן לאנשים פרטיים להחליט על גורל של אנשים.

את שומעת פה על מקרים של אנשים חולים שעברו ניתוחים ותלאות, חולים שזקוקים לכימותרפיה – איך אתם בודקים את המקרים האלה? יש לכם אנשים שבודקים?

רק ביטוח לאומי בודק.

אני הולכת לחדרה למנהל פרוייקט על 40 מקרים. עד כה במשך שבועות לא קיבלתי תשובה, ואני שואלת למה? אם אני כיושבת ראש וחברת כנסת בדימוס לא קיבלתי תשובה אני שואלת איך אנשים מקבלים את התשובות האלו. גורל של אנשים לא מפקירים – לא בידיים של הלוביסטים ולא בידיים של אנשים פרטיים. מיותר להגיד שאני מתפלאת מה פתאום יש פה לוביסטים בישיבה הזאת, לוביסטים מצד של אנשים ולוביסטים מצד של מי?


שנית, יש פה הלבנת כסף של מדינת ישראל ואני דורשת תשובה, למה אנשים שלא יכולים לעבוד נשלחים לעבודות קשות. הם לא עבדים ולא פרזיטים במדינת ישראל. הם הגיעו בכבוד וצריכים להתייחס לאנשים האלה בכבוד. לסגור את התוכנית ומיד.

תודה רבה. את רוצה אולי להשיב בקשר לביטוח הלאומי? אני גם מבקשת תשובות מנציגי התוכנית מדוע אין התייחסות לפניות הרבות אליכם.

אני מאגף הבטחת הכנסה של ביטוח לאומי. אני רוצה להזכיר לכולם שכל האנשים שהתחילו להשתתף בתוכנית עד 1 באוגוסט התייצבו למעשה בשירות התעסוקה בין אם פעם בשבוע ובין אם פעם בחודש, ואז הם לא טענו על כימותרפיה ולא על מחלות.

חשוב לי לברר את הנקודה הזאת: בתוכנית הזו כלולים רק אנשים שהיו קודם בין מחפשי עבודה?

נכון. החוק מקנה לנו את האפשרות לטפל רק בדורשי העבודה. אם אנחנו מטפלים באנשים שאינם דורשי עבודה אנחנו עוברים על החוק. אני מבקשת לקרוא אותנו לסדר ומיד ליישר אותנו.


הרי אנחנו יודעים שמצב בריאותי הוא נזיל. היום בן אדם בריא, מחר הוא חולה. אם הוא טוען שהוא מוגבל ושיש לו בעיות רפואיות המרכז רשאי, על-פי החוק, להתאים לו עבודה או תוכנית אישית רק לפי מצבו הבריאותית, ולשם כך המרכזים חייבים להעסיק רופאים. חשוב לדעת שכל אדם שטוען למגבלה רפואית המגבלה שלו נבדקת בידי רופאים מקצועיים.


אני רק רוצה להמשיך ולהגיד, שמצאנו תהליך מהיר מאוד כדי להקל על אנשים שסובלים ממחלות קשות, כי עצם ההגעה של אדם כזה למרכז או עצם הפעילות שלו במרכז מסכנת את הבריאות שלו. בימים אלה הכנו מהלך מהיר שבו רופא המרכז מעביר לרופא ביטוח לאומי את החומר ויש ועדה רפואית מהירה שתקבע אם האיש נכה או לא. אם האיש נכה בנכות מלאה הוא יתחיל לקבל קצבת נכות וייצא מהתוכנית; אם הוא איבד את כושרו רק באופן חלקי המרכז צריך למצוא לו עבודה שמתאימה למצבו הבריאותי בהתאם לחוק.

שלום לכולם, שמי אבי וקנין אני סגן ראש העיר באשקלון. אשקלון ושדרות הן מהערים שנבחרו להשתתף בתוכנית. בעיריית אשקלון החלטנו להקים ועדה שתבדוק את כל הנושא הזה, בעיקר בעקבות תלונות רבות.


אני רוצה להתייחס לשלוש רמות קושי בתוכנית הזאת: רמה אחת היא הרמה העקרונית. הרעיון לשלב אנשים בעבודה הוא רעיון טוב, הבעיה היא שהוא לא מוגדר בחוק, אלא כמו שאמר חבר הכנסת שטרן, ככל שמוציאים יותר מקבלי קצבת הבטחת הכנסה ככה החברה מרוויחה יותר; מצד שני גם אין תשתית תעסוקתית לשילוב אנשים.


בעיה נוספת שלא קשורה לגורם המפעיל זה דברים שהחוק קבע אותם, כמו גילאים של אנשים. אצלנו יש 4,300 משתתפים בתוכנית. למעלה מ- 50% הם בגילאי 45 ומעלה, קרוב ל-2000 מתוכם הם אנשים שהצהירו על בעיות רפואיות, והחברה עצמה לא יודעת מה לעשות איתם. הם לא יכולים להחזיר אותם לביטוח לאומי מכיוון שאסור להם להחזיר לביטוח לאומי. פתאום יש לנו כמה עשרות כאלה בגיל 64-65, שאף אחד לא יודע מה לעשות איתם. גם החברה שמפעילה לא יודעת מה לעשות איתם, כי אם יחזירו אותם הם יקבלו סנקציות מביטוח לאומי.אלה בעיות עקרוניות שקשורות לחוק עצמו, לדעתי, ולא קשורות לחברה.


האבסורד הכי גדול הוא אנשים צעירים שלא יכולים לקבל הכשרה מקצועית. אנשים מגיעים לגיל 24-25 ויש להם אופק תעסוקתי 30-40-50 שנה לעבוד, והדבר היחיד שמציעים להם זה עבודות פשוטות מאוד מכיוון שאין להם השכלה. אבל מכיוון שאין להם השכלה הם לא יכולים לעבוד בעבודה נדרשת, אז זה מין גלגל כזה שאף אחד לא יכול לעמוד בו וזאת שוב בעיה. אני לא יודע אם זה יהיה בתוכנית או בחוק. אנשים עובדים בעבודה ודורשים מהם או להגדיל את שעות העבודה באותו מקום ואם לא לחפש משהו אחר, וזאת בעיה. לפעמים לא מוצאים, ואם אנשים עובדים כמה שנים באותו מקום, להתחיל מקום אחר זה סיפור.


דבר נוסף, אין התייחסות טובה ומלאה לנשים חד הוריות שיש להן ילדים קטנים. יש כמה פתרונות בתוך החברה המפעילה, אבל זה לא פתרון מלא. לכן אנחנו נתקלים בבעיות שבאות מנשים חד הוריות שיש להן ילדים קטנים, והן לא יודעות איך להתמודד עם זה. לוועדות ערר כנראה שלא מגיעה אינפורמציה, אבל צריך לבדוק מתוך 200 האנשים שהגישו ערר כמה קיבלו בכלל את הערר שלהם. אני יודע שבאשקלון זה שיעור קטן מאוד – מתוך 50-60 קיבלו ערר רק של 2-3. צריך לבדוק את זה. לדעתי צריך להיות נציג רווחה חיצוני נוסף שהשתתף בזה.


בנקודה הזו צריך לעשות הפסקה ולחשוב על תיקוני חקיקה מידיים איך לעזור גם לגורם המפעיל וגם לתושבים כדי שאנשים מתאימים באמת יבואו לתוכנית. הרעיון של התוכנית הוא טוב, אבל האנשים הלא מתאימים מגיעים לתוכנית. אני מעריך שבעוד כמה חודשים המצב יהיה יותר גרוע מכיוון שהמפעילים יצטרכו לטפל באנשים המוגבלים עם 30%-40% נכות שאין אליהם התייחסות.


דבר נוסף, יש טענות על היחס של הגוף המפעיל: טענות על פגיעה באנשים, סוגי סדנאות שהם עושים, שירות בקהילה. באשקלון קיימנו ועדה משותפת וזה הולך ומשתפר, יש יותר שירות בקהילה, יותר עבודות בתוך הקהילה. כך שאם אנשים "סובלים" במירכאות אז לפחות שיהנו, כלומר יתרמו.


אני רוצה רק להגיד עוד משהו. בכל זאת יש אנשים שעובדים בתוכנית ויש גם אנשים שמרוצים.

אני רוצה להביא דוגמה של אישה בת 61, שעובדת 20 שעות בשבוע כמטפלת. היא הגיעה למרכז והצליחה לעבור את הבדיקות רפואיות. היא קיבלה תוצאות מרופא תעסוקתי שכתב שהיא לא יכולה לעבוד יותר מארבע שעות ביום, וזה מתאים בדיוק למה שהיא עובדת, אבל לפי התוכנית זה לא מספיק, ועושים לה תוכנית אישית. כתוב כך: היא בת 61 היא עבדה 30 שנה, יש לה ותק של 30 שנה של מנהלת חשבונות, בארץ היא עבדה 8 שנים במפעל בתור פועלת, והפסיקה לעבוד עקב בעיות בריאות. ב-2002 התחילה לעבוד בתור מטפלת 4 שעות, וכיום היא עובדת 20 שעות בשבוע. יש לה תוכנית נוספת שהיא צריכה מ-19/9/2005 עד 30/11/2005 שבה היא צריכה להגיע 3 שעות בשבוע. מ-15 בנובמבר עד 15 במרץ 2006 היא צריכה לשבת שם במשך 12 שעות, ופה כתוב שזאת פעילות. כתוב: "הלקוחה אינה עושה שום פעילות על מנת למצוא עבודה".

תודה. אני רושמת שזה כבר הדגמה לא רעה. אני מבינה שיש כאן שתי גברות שקיבלו עבודה במקצוען ולמען הסדר הטוב אני מבקשת גם מהן לדבר.

אני מטפלת בילדים, אני עובדת במרכז תעסוקה באשקלון. קודם כל אני לא מסכימה עם כמה משפטים שאני שמעתי. אני עובדת כל יום עם אנשים ואני מקבלת אותם- -

את עובדת במה, במרכז תעסוקה עצמו?

כן.

ואת מייצגת פה את מרכז התעסוקה, נכון?

אני יכולה להגיד את העבודה שלי- -

בבקשה תסבירי.

קודם כל אני רוצה להגיד שאנחנו אף פעם לא אומרים לאנשים שעובדים במשרה חלקית לעזוב את העבודה, זה לא נכון. אבל אנחנו כן אומרים שהמטרה שלנו היא שהם יעבדו 30 שעות בשבוע.


דבר שני, שמעתי שאין מספיק אנשים שמדברים בשפה של האנשים שמגיעים, וזה לא נכון. לאנשים שמגיעים למרכז תעסוקה באשקלון יש אפשרות לדבר בשפה שלהם: באנגלית ברוסית, בכל מיני שפות.

השאלה הכי חשובה, לפי מיטב הבנתי, היא כמה אנשי מקצוע שמגיעים עם השכלה אקדמית מקבלים עבודה בתחומם וכמה מהם הולכים לעבוד בניקיון. מה קורה באשקלון?

ל- 90% מהאוכלוסייה שאני עובדת איתה אני לא יכולה, לצערי הרב, לתת עבודה יותר מניקיון. לאנשים שיש תואר, ואני רואה שהם יכולים לדבר עברית, ויש לי הזדמנות לתת להם עבודה יותר מניקיון אני עושה את כל המאמצים שהם יקבלו, למשל במכירות. 50% מהאנשים שאני מצאתי יחד איתם את העבודה הגיעו לעבודות שהן לא עבודות ניקיון, אלא במכירות. מצאנו למשל עבודה במכירות לבן אדם בן 60 שהגיע אליי, ואני באופן אישי אני אמרתי לעצמי שאני אעזור לו למצוא עבודה. נסעתי יחד איתו לראיון עבודה, הוא אמר לי שהוא לא אצליח, ואני אמרתי,בוא ננסה יחד.הוא אמר לי שאין לו כסף להגיע למקום עבודה.

אני שומעת פה טענות. אתם אומרים שזה לא נכון. אני בסך הכל מנסה להבין כמה אנשים עם תארים אקדמאיים יושמו בעבודות שלהם, במקצוע שלהם, וכמה, מה הסך הכל של אנשים כאלה שנשלחים לעבוד בעבודות ניקיון. אני מבקשת תשובה.

אני יכולה להתייחס רק לשאלות ששאלתי אותך לגבי שירות התעסוקה, הוועדות וכדומה.

20% מהעולים נשלחו לניקיון, כל השאר לעבודות אחרות.

אני עמדתי בחדרה בהפגנה של אנשים. מה שאת אומרת זה שקר, מה שאת אומרת זה לא אמת.

אני לא האשמתי אותך בשקרים, ואני אשמח אם תכבדי את מה שאני אומרת ולא תאשימי אותי בשקרים.

לפני כשבועיים היה לנו דיון בוועדה הזאת, וקיבלנו נתונים על מספר אנשים בקהילה האתיופית שגמרו תארים. 3000 אנשים גמרו תארים אקדמיים וכולם מופנים לעבודות של אבטחה, זה הסיפור. הם שואלים מדוע אנשים כמוהם שעשו את המאמץ וסיימו אוניברסיטאות, הדבר היחידי שמציעים להם זה לעבוד באבטחה.

אני שמח לשבת כאן כי זאת הפעם הראשונה שאני רואה את ההישגים של ויסקונסין, שהם אנשים שקיבלו עבודה בגלל ויסקונסין.


אני רוצה לשים דגש בעניין שאף אחד לא פונה עליו, והוא כל הזמן בין השורות: תוכנית ויסקונסין זה תוכנית מזויפת, ואני אוכיח עכשיו את זה בכל דבר. דבר ראשון, דורית הכריזה לא פעם שאחוז העולים החדשים בתוכנית הוא 20%-25% עכשיו מדברים על 30%. לפי הנתונים שלהם היו בערך 4000 משתתפים, 2331 עולים חדשים, יותר מ-50%, ואני בטוח בזה, זה סילוף.


לפי הנתונים שלהם, אני מדבר על רק על עובדות, אבל אני בטוח שהם לא מתקנים את הסטטיסטיקה, הם מספקים קריטריונים. אני בתור אצלם, והם אומרים שקריטריון מלא הוא 3 שנים או 10 שנים על הישגי עבודה, על השמות. בידיעות אחרונות ב- 21 בנובמבר הייתה כתבה עם סטטיסטיקה על הישגים בויסקונסין והישגים בשוק העבודה החופשי. ההישגים בויסקונסין הם כ- 11%.


הם אומרים כאילו הם בודקים תלונות, אבל יש הוכחות אחרות. נתתי דוגמאות חריפות בישיבה הקודמת על שלושה ילדים שאמרו בויסקונסין לקחת את המטפלת, ושלחו את האמא לתל אביב.

אני מעמותת מחויבות. עמותת מחויבות מנהלת תוכנית מעקב אחרי תוכנית ויסקונסין. אנחנו שמענו על הליקויים של התוכנית, ואנחנו מבינים שעולים חדשים רוצים לעבוד; חלק אינם יכולים לעבוד, על זה דיברו כאן וצריך לבחון כיצד לברר מהם הקריטריונים לפטור אותם מהתוכנית; חלק אחר אינו מוצא עבודה בגלל שתי סיבות: שוק העבודה וחסמים בדרך לעבודה.

אני רוצה להתייחס למה שאמרה גברת נובק. עומדת לפנינו תקופת דחייה של חודשיים לגיבוש המלצות לקבלת פתרון לקבוצת אנשים הלא מתאימים לתוכנית. חודשיים זה המון זמן. אנחנו מציעים לקבל פתרון זמני לקבוצות שאותם שוקלים להוציא מהתוכנית, הפתרון הזמני יכול לכלול שני דברים: להוריד שעות של התייצבות עד 0, והשני הוא לא לשלוח אנשים אחרי ניתוחים, אנשים חולים לשירות בקהילה, שאינו הכשרה אמיתית לעבודה. תודה.

שמי ליפשיץ ילנה אני משדרות, ואני משתתפת בתוכנית הזו. המבט שלי הוא מבפנים, ואני יכולה להגיד מה יש בעיר שלנו; לא מספיק לנו קסאמים, לא מספיק לנו ההודעות בלילה שאנחנו לא ישנים, אנחנו גם צריכים ללכת לתוכנית הזו. אני בעלת מקצוע, יש לי ותק של יותר מ-30 שנה, יש לי תואר שני, ויש לי גם מגבלות רפואיות; יש לי ראייה מינוס 11, ותמיד היה לי פטור לצמיתות בכל לשכת עבודה. חבל שלא לקחתי את המסמכים שלי. עכשיו אומרים לי שיש 5000 מקומות עבודה. שום דבר חוץ מניקיון, עבודה במחלקת הבשר או עבודה אולי בשדה או בקטיף, שום דבר לא נותנים לנו. ולא רק לי, אני מדברת מכאב שיש לכולם.

חוץ מזה אני לא מבינה דבר אחד. אם יש כוח אדם מתווך, כוח אדם נותן את העבודה לי או למישהו אחר, למה שולחים לויסקונסין ולא ישר לעבודה? אני לא מבינה למה צריך להיות עוד מתווך ועוד מתווך?

אני עובדת כעוזרת בית, חצי שבוע, 25 שעות בשבוע. קיבלתי הזמנה לויסקונסין ואמרו לי שאני צריכה להשתתף בתוכנית. אמרתי, בשביל מה, יש לי עבודה, אני מקבלת הבטחת הכנסה לפי הבריאות מביטוח לאומי, אז בשביל מה? אמרו לי שאני חייבת או שאני פטורה מהבטחת הכנסה.

כבר עבדת ולא הלכת לחפש עבודה, אבל בכל זאת קראו לך?

בכל זאת אני צריכה - -

סליחה אבל אתם אמרתם שזה רק אנשים שהיו רשומים אצלכם כמקבלי הבטחת הכנסה.

אני עובדת כעוזרת בית אף על פי שיש לי שני תארים שנִיים, אז לא מצאתי עבודה אבל יש לי עבודה בהתאם לבריאות. ביטוח לאומי אמר שאני חייבת, הלכתי לביטוח לאומי, ושם אמרו לי שאגיד להם שזאת שגיאה ואני פטורה. אמרתי, וצחקו עליי.

אני הבאתי כמה אנשים מאור עקיבא שמסיימים עכשיו את פרויקט ויסקונסין, וזאת דוגמה קלאסית: מר פניסובסקי נולד ב- 1940, יש לו תואר שני, בעוד חודש הוא יהיה בן 65. יש לו 65% נכות, והוא עובד בפרויקט פעמיים. פעמיים הוא הלך לבית החולים ממקום העבודה שנתנו לו בפרויקט כי הוא התעלף. זה בן אדם שעשה שלושה צנתורים תוך שנה בגיל 57. 60% נכות, הוא לא יכול לעבוד ובכל זאת שולחים אותו לעבודה.

צריך לעצור את הפרויקט הזה ולבדוק אותו. צריך לעשות קריטריונים, ואחר כך להזמין את האנשים. בגיל 65 מלמדים אנשים שיש להם ניסיון של 40 שנה בעבודה, איך לחפש עבודה. זה לא הולך ככה, חבל על הכסף של המדינה. תודה.

בשלב הזה אני מבקשת לסיים את החלק הזה של הישיבה. למי שרוצה תינתן הזדמנות להשמיע עוד דברים. על דעת כל חברי הכנסת אני רוצה שתדעו מה ההחלטה שלנו, ואחר-כך אנחנו יכולים להמשיך את הדיון. מכל מה ששמענו עם כל הרצון הטוב, עם כל הרצון לספק לאנשים עבודה יש הרבה מאוד בעיות בתוכנית ויסקונסין. אני לא רוצה להתבטא בצורה גסה כי אני לא נוהגת להתלהם; אנחנו שמענו פה על מקרים של אנשים נכים וחולים, שלא יכולים לעבוד, ומוציאים אותם לעבודה.

שמענו על דברים בלתי ראויים לגבי יחס לאנשים. שמענו פה על הרבה מדי מקרים שפנו ולא קיבלו תשובה. לפיכך ההחלטה שלנו היא להפסיק ולהקפיא את התוכנית הזאת עד אחרי הבחירות, עד שמישהו יישב ויכתוב בצורה רצינית את הקריטריונים. אנחנו נעשה את זה אחרי הבחירות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

PAGE