PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

6.12.05


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ה' בכסלו התשס"ו (6 בדצמבר 2005), שעה 12:00

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הסכמה לתרומת איברים לאחר המוות על ידי קטינים), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: משה כחלון – מ"מ היו"ר


אילן שלגי

טובה בן ארי
- ממונה על זכויות בחינוך בנושא מעמד הילד, משרד

החינוך, התרבות והספורט


טלי שטיין
- משרד המשפטים


איתי גורמז
- מחלקה למדיניות ציבורית, הר"י


אורי צפת
- לשכת עורכי הדין


יצחק קדמן

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

רויטל יפרח

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הסכמה לתרומת איברים לאחר המוות על ידי קטינים), התשס"ה-2005

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הדיון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הסכמה לתרומת איברים לאחר המוות על ידי קטינים), התשס"ה-2005. חבר הכנסת אילן שלגי, בבקשה.

שלום אדוני, ממלא מקום היושב ראש, הצעת החוק הזאת שעברה בתמיכה ממשלתית והועברה לכאן מוועדת החוקה, לאחר אישור ועדת הכנסת והמליאה אומרת דבר פשוט ולכאורה, אני תמהה שדבר כזה לא נעשה קודם לכן: בני 17 במדינת ישראל יכולים להיות בעלי רשיון נהיגה, יכולים על פי חוק להינשא וישנם גם חיקוקים אחרים שמעניקים להם זכויות וכשירויות שונות. כאן מדובר בחוק שיאפשר לבני 17 לחתום על הצטרפות למאגר תורמי אברים לאחר המוות, כאשר החוק כולל סייג שאומר שאם חלילה אותו קטין או קטינה ימות לפני גיל 18, אזי יהיה צורך בהסכמ הוריו לביצוע השתלה בפועל. כלומר, החוק הזה שולל מן ההורים את הזכות לומר לבנם או לבתם בני ה-17: אינני מרשה לך לחתום על תרומה. החוק שולל מההורים את האפוטרופסות במובן הזה ולעומת זאת, הוא משאיר להם אותה אם חלילה יהיה צורך בתרומה בפועל.

כלומר, זה משהו מצפוני לחלוטין. יש פה איזו התנגשות. הוא לא יכול לשלול ממנו אבל אם חלילה הוא נפטר ההורים יכולים לבטל את החתימה.

נכון. ההצטרפות למאגר התורמים יש בה גם אלמנט חינוכי ואפילו מרתיע. קחו בחשבון שרבים מבני הנוער בגיל הזה רבים מהם מקבלים רשיון נהיגה. שיבינו שנהיגה מסוכנת. יש פה מטרה סמויה נוספת, שיבינו שנהיגה היא מסוכנת. בגיל הזה הם נמצאים במסגרת, הם במערכת החינוך. כלומר, אפשר לפנות אליהם בצורה מסודרת בסיוע מערכת החינוך ואז גם יתכן ויהיה איזה לחץ חברתי חיובי על האנשים לומר: אני התחייבתי לתרום איברים, בא תתרום גם אתה או תסכים גם אתה לתרום. אנחנו צריכים לזכור שברגע שאנשים חתמו בגיל 17 הם נשארים במאגר במשך כל ימי חייהם. על ידי זה נגדיל את המאגר בצורה משמעותית. התרומה של איברים, אדם תמיד יכול לחזור בו מתרומתו. אני, עצמי, יש לי בארנק כרטיס אד"י ומי שיש לו את הכרטיס הזה או שהתחייב לתרום איברים יוכל לחזור בו. כך שלא רק הורי הקטין, אם קרה לו חלילה אסון עד גיל 18 אלא גם הקטין עצמו, לאחר גיל 18 או בכל נקודת זמן יחשוב שמאיזו שהיא סיבה השפיעו עליו בצורה לא הוגנת בהיותו קטין, יוכל לבטל את תרומתו. עד כאן דברי ההסבר.

משרד המשפטים, בבקשה.

ראשית, ברמה הפורמלית, עמדת הממשלה היא לתמוך בכפוף לכך שהמציע ימתין עם הצעת הח"כ שלו להצעה הממשלתית ואז אפשר יהיה לאחד ביניהם. אחרי הקריאה הטרומית, לא להעביר את זה בקריאה ראשונה.

גברתי, אנחנו מכירים את התקנון והפרוצדורה. היות ואי אפשר יהיה לאחד את זה עם ההצעה הממשלתית אם זה לא יעבור קריאה ראשונה. אז אין כוונה להסיג את החוק הממשלתי. הכוונה היא להתחבר אליו. היות והחוק הממשלתי מונח בוועדה הזאת להכנה לקריאה שניה ושלישית, הדרך היחידה להתמזג לתוך החוק הזה, שקראתי אותו, כדי שיאמר בו באחד הסעיפים שאפשר לתרום גם בגיל 17 לפי הדברים האלה, צריך שהחוק הזה יעבור קריאה ראשונה ואז תחליט הוועדה ותחליט המליאה האם לצרף או לא. אבל אם לא נעביר את זה בקריאה ראשונה, אין שום משמעות להצעה.

ברמה המהותית, היו לנו קצת בעיות. בסעיף הראשון אנחנו מציינים שקיומו של מאגר התורמים שלאחר המוות אינו מסודר כרגע ובנוסף, יש בעיות בחוק האנטומיה והפתולוגיה גם מבחינה פורמלית וגם מבחינת מה שנעשה בשטח. כאן מצוינים ההורים בעוד שבחוק האנטומיה והפתולוגיה מצוינים גם אנשים נוספים. צריכים לעשות התאמות מסוימות.

לכן אני בהחלט נשאר בהסכמתי ואני חושב שזה גם הגיוני שהחוק הזה לא יתקדם אלא אם כן הוא ימוזג בתוך החוק הממשלתי ולכן, אחרי קריאה ראשונה זה יהיה הזמן לעבוד על כל הדברים שאת מציינת כאן.

אין לנו התנגדות מהותית אבל צריך להתאים את הדברים לחוק הממשלתי.

יש עוד מישהו שרוצה להביע עמדה?

אנחנו תומכים בחוק הזה. אני חושב שלחוק הזה יש מסר מאוד חשוב. חוקים באים גם להעביר מסרים ונורמות חברתיות. יש פה את האיזונים הדרושים בין הרצון לתת לבני נוער בגיל 17 להביע את עמדתם בנושאים הנוגעים לגורלם ומצד שני, נותן תפקיד מסוים להורים. אני חושב שברוב המקרים ההורים יכבדו ממילא, אם חלילה יקרה משהו, את רצון הקטין.


הדבר היותר חשוב הוא שברגע שקטין בגיל 17 התחייב, בכפוף לזה שהוא יכול לחזור בו, הרי שהוא יגיע לגיל 18 ואני מאחל לו שיגיע לגיל מבוגר ואז ההתחייבות שלו תהיה בתוקף, משיצטרף בגיל 18 מחדש לעניין הזה. החוק הזה מאוזן היטב ושומר על כל האינטרסים ואני חושב שראוי לקדם אותו.

תודה רבה.

אני מלשכת עורכי הדין. למעשה, החוק הוא פלוס ומינוס. חשבתי מה מסתתר מאחורי העניין הזה. שמעתי את חבר הכנסת הנכבד, אילן שלגי, שאומר: אנחנו נלמד אותם שצריך להיזהר בדרכים וכמה שזה חשוב. אז יש דבר יותר חשוב: בא נגיד להם שיעשו צוואה וזה יהיה יותר מרתיע. אתה אומר לאותו אחד שמקבל רשיון - -

אני בעד מה שאתה אומר אבל זה לא רלוונטי.

אתה נימקת את החוק, שמעתי את ההנמקה, שבאה ללמד את הנוער כמה צריך להיזהר בדרכים. אז אני אומר שאם אתה רוצה להרתיע את הנוער בא תגיד לו: לרכב על אופנוע זה מאוד מסוכן אז בא תכתוב צוואה שאתה מוריש את הכל להורים ואז הוא מאוד ייבהל, כי צוואה זה הרבה יותר גרוע מכרטיס של אד"י, מבחינת ההרתעה. לכן, אני לא חושב שההרתעה באה פה.


מפריעה לי ההשפעה החברתית. בגיל 17 הוא נמצא בכיתה י"א או י"ב ואז התחרות ביניהם היא מי חתם אד"י ומי לא. כמו שאנחנו יודעים, כולנו היינו בכיתות האלה, אני הולך לקרבי והם מתחרים ביניהם על הקרביות. אחר כך, בצבא הדעה קצת משתנה. אותו דבר כאן. בגיל 17 יש השפעה חברתית לחתימה על דברים כאלה.

זה משתנה לשני הכיוונים.

יכול להיות. אבל אתה צריך לקחת בחשבון שאתה לוקח נוער שנמצא במסגרת חברתית מסוימת, כיתה י"א ו-י"ב, וזה הופך להיות מי משפיע על מי מבחינת העניין. את זה צריך לקחת בחשבון. אני לא חושב שצריך להתערב בנקודה הזאת ולהוריד את הגיל כי יש כל הזמן כרסום מבחינת הגיל. אם יש אפוטרופוס עד גיל 18 אז בא נוריד את גיל האפוטרופסות ונגמור את העניין הזה. אני לא דן בכלל אם גיל 18,17 מתאים לעניין הזה. אני אומר שיש לנו את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עד גיל 18.

יש עניינים שונים שנעשים הרבה יותר מוקדם. אני בא עכשיו מישיבה בנושא של קטין בן 14 שיכול להסכים לבדיקת הורות אם הוא האבא או לא. היינו מהבוקר בוועדה לעניין ממזרים. פה יש השפעה חברתית שצריך לקחת אותה בחשבון. במשך הזמן אנשים שוכחים שיש להם את הכרטיס וכדומה ואחר כך, לחזור בך מהחתימה, יש לזה גם השפעה חברתית בגיל 19,20. אני לא חושב שצריך לעשות שינוי במצב הקיים היום. בגיל 18 הוא יעשה, הוא הולך לצבא, הוא אדון לעצמו, יעשה מה שהוא רוצה וגם להורים אין השפעה לבטל את זה.

לגבי השפעה חברתית, ההורים יכולים לא לכבד את זה.

אנחנו, בייעוץ רחב במשרד, אני מצדיקה את עורך הדין שדיבר עכשיו להשאיר עד גיל 18כגיל האפוטרופסות שמוכר על פי חוק ולא להורידו לגיל 17 מהטעם הכי פשוט, מעבר למה שמר קדמן אמר בנושא של שותפות בקבלת החלטות, הרי שלהורים או משפחה שקורה אסון כל שהוא לא צריך להציב אותם בגיל 17 או 18 בפני החלטה נוספת. הילד חתם על אד"י, כן לקיים או לא לקיים ואם גיל 18 ו-17 קרובים, אנחנו היינו מעדיפים שזה יישאר 18 ולא לשנות את זה.

יש השפעה חברתית חיובית. מטרת הצעת החוק היא בסופו של דבר לעודד את הדברים גם במישור ההסברתי לתרום. המטרה היא להגדיל את מעגל תורמי האברים ולכן, אם אכן תהיה השפעה חברתית ההשפעה חיובית ולכן אין מניעה לתמוך.

יש מישהו שרוצה להוסיף?

שתי הערות: אדוני המציע, אני מבינה שזה יעבור עיבוד לפי קריאה שניה ושלישית.

אין ספק.

השאלה היא לאור הערתה של עורכת הדין שטיין ממשרד המשפטים, כאשר ההסכמה הנדרשת לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה במקרים בהם זה נדרש, מצוין קרובי משפחה נוספים. אחים, אחיות, בני זוג, ילדים וזה לא רלוונטי מאחר שדיברנו על גיל 17 כגיל שמותר להינשא בו, השאלה אם לא נוסיף כאן גם הורים או בני זוג, אם קיימים, לצורך קבלת ההסכמה. זה יתווסף בסופו של סעיף קטן (ב).

אין לי התנגדות.

גם אחים?

שאלה שניה, שאשאיר אותה פתוחה ואולי לקראת הדיון לקריאה שניה ושלישית אני אעלה את זה, אני לא בטוחה שהמקום של התיקון של סעיף קטן (ב) לעניין ההסכמה זה בחוק השתלת איברים. אולי המקום היותר נכון הוא חוק האנטומיה והפתולוגיה, שמסדיר את כל ההסכמות והאישורים של בני משפחה לתרומת איברים לצורך הצלת חיים.

אני מבין מה שאת אומרת וגם פה, אין לי שום בעיה עם זה ואם בחוק המורחב שיעסוק בהשתלת איברים תהיה הפניה או תיקון לחוק האנטומיה, זה בהחלט מקובל עלי.

עורכת הדין שטיין, מבחינתכם זה בסדר?

בכפוף לכל ההתאמות.

בכפוף להתאמות ובכך שזה לא יקודם לקריאה שניה ושלישית ללא תיאום אתכם.

זה בהחלט מקובל עלי.

מקריאה את הצעת החוק: "1. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, אחרי סעיף 6א יבוא – 6ב.(א) קטיןש מלאו לו 17 יהיה רשאי לחתום על הצטרפות למאגר תורמי איברים לאחר המוות, המנוהל על ידי המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות. (ב) נפטר הקטין לפני שמלאו לו 18, יהיה ביצוע תרומת איברים מגופו מותנה בהסכמת הוריו ובן זוגו, בכפוף לכל דין."

אני עובר להצבעה:


מי בעד – 3


מי נגד – אין


מי נמנע – אין

ללא מתנגדים וללא נמנעים, אושר פה אחד. הצעת החוק תועבר לקריאה שניה ושלישית. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:30)