הצ"ח ערבויות מטעם המדינה

5
ועדת הכספים
5.12.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שני, ד' בכסלו התשס"ו - 5 בדצמבר 2005 - בשעה 11:30

1. הצעת חוק ערבויות מטעם המדינה (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005
2. הצעת חוק ערבויות מטעם המדינה (תיקון - הגבלת סכום הערבויות המצטבר), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת אבשלום וילן (פ/71)

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
רוני בריזון
יצחק כהן
משולם נהרי
איוב קרא
מיכאל רצון

יובל בורנשטיין, ס. החשב הכללי
ימימה מזוז, יועצת משפטית, משרד האוצר
רוני טלמור, משרד המשפטים

הלית מגידו

טמיר כהן

הדס דויטש










1. הצעת חוק ערבויות מטעם המדינה (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005
2. הצעת חוק ערבויות מטעם המדינה (תיקון - הגבלת סכום הערבויות המצטבר), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת אבשלום וילן (פ/71)

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

חבר הכנסת וילן התנצל שלא יוכל לבוא, הוא עם קרוב משפחה בבית חולים. אני מבין שחבר הכנסת וילן הציע חוק, ואז אתם הצעתם אותו חוק, ושיפרתם אותו.

עיקרי התיקונים הם ראשית, שאנו מבקשים להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי של ועדת הכספים. אנו מציעים להגביל את התוקף של כל אישור של הוועדה למשך שנתיים. אם הוועדה מאשרת היום ערבות, אנו חושבים שלא נכון שאישור זה יהיה למשך 50 שנה.

האם ועדת הכספים יכולה לאשר ערבות לבד? לא.

לא ייתכן מצב שתאשרו ערבות, לא נעשה שימוש בזה שנתיים. אנו חושבים שזה חשוב, משום שזה מסתדר גם עם סעיף- -

יש פירוט של רשימת הערבויות?

כן, זה 11 מיליארד.

אני מבין שהערבויות יורדות.

השאלה היא אם יש ערבויות חדשות.

אם יש אישור ערבות, נניח מלפני 5 שנים, שחי היום ויחיה עוד 10 שנים, הוא בא על חשבון ערבויות אחרות שאנו רוצים לאשרן. לכן יש הגיון בשני הסעיפים במקביל.

- - -

פעם אחת תיקון 39 שזה בסכומים של מאות-מיליונים, אם לא מיליארדים, שחולטו בשנים האחרונות.

התיקון השלישי הוא לקבוע שבאופן עקרוני הערבות לא תהיה אף פעם 100% מהסיכון. בעבר נכווינו מאוד, וברגע שיש עליו סיכון מסוים, יש לו תמריץ לפרוע את החוב.

התיקון האחרון הוא לגבי העמלה שאנו גובים בגין הערבויות. בעבר לעתים בהתאם לסיכון ולעתים בהתאם לשיטה שהיתה נהוגה לאורך השנים במדינת ישראל. אלה ארבעת התיקונים שחשבנו שהם חשובים לאור השנים, גם את החוק של ערבויות לשם הבטחת ייצוא, ואנו מביאים הכל לאישור.

חבר הכנסת וילן לא נמצא פה, לצערנו, ואני מניחה שהוא היה אומר את מה שאני אומרת, כך שיש לי רק שתי הערות;

הצעת החוק המקורית של אבו וילן דיברה על 10%. זה ממש זמן טוב להפעיל את התיקונים האלה, וכל דבר חריג, אפשר לבוא לאישור ועדת הכספים.

לא רק זה שצריך לגבות עמלה בגין הסיכון - כל התיקונים שהצעתם, אני מתפעלת, אך צריך הרשאה להתחייב למקרה שיהיה צריך לממש ערבות. אלה התיקונים שאני מבקשת להכניס.

אני רואה שלא נדרש אישור ועדת הכספים.

ודאי שנדרש. זה פר ערבות. זה מצריך להצדיק נסיבות מיוחדות ולתקופה מוגבלת.

דבר שני, לגבי תנאי הערבות; הוועדה צריכה לאשר את תנאי הערבות.

הממשלה תהיה רשאית לגבות עמלות, כדי שיהיה פיקוח פרלמנטרי לגבי גובה העמלות.

הצגנו את הביטול של סעיף 4, וכל פנייה לאישור הערבות מציגה את תנאי הערבות. לטעמי, לכל דבר לבוא לוועדה, זה כובל את ידי הממשלה בצורה לא מעשית.

אנו מביאים תנאים עיקריים. הוועדה לא תאשר ערבות בלי לדעת מה התנאים העיקריים שלה.

אין לנו כל כוונה להפחית את הפיקוח הפרלמנטרי, להפך.

החקיקה הקיימת מדברת על 10% כל שנה.

זאת היתה פרשנות.

שנית, כל ערבות פה מובאת לאישור, כך שתוכלו לא לאשר ערבות.

שלישית, החלטנו 15% במקום 10% כדי בכל זאת לשמור את הגמישות למקרים יוצאי דופן.

האם לכל הדברים צריך אישור ועדת כספים?

אכן לגבי כל ערבות ספציפית הממשלה תידרש לבוא לוועדת הכספים, אך לגבי האחוז הכולל מתוך תקציב המדינה, אנו קובעים בחקיקה, נניח, 15%, אך הממשלה יכולה ללא אישור של ועדת הכספים להגדיל את זה במקרים חריגים עד 25 לתקופות קצובות.

זה סתם אמירה. אני מחליטה להגדיל את המסגרת בלי לבקש ערבות קונקרטית? אין מושג כזה.

אני חושב שהממשלה לעתים נקלעת למצבים שהיא צריכה- -

לגבי העמלות, קבענו פה עיקרון מאוד חשוב, ובהיבט הזה אני חושב שהוא הרבה יותר נכון מלהביא כל פרמיה לאישור בוועדה – כן או לא. קבענו עיקרון, שנקבע את הפרמיה בהתאם לסיכון, מה שבעבר לא נקבע בחקיקה. אנו נעשה את ההערכה שלנו לתחזית הסיכון והאפשרות לחילוט הערבות הזאת בעתיד. אנו עכשיו עובדים על מודל בקשר לקביעת הפרמיה, נקבע את הפרמיה שכל גורם שיקבל את הערבות ישלם. אני חושב שזה הרבה יותר נכון מאישורים ספציפיים כאלה ואחרים. אני חושב שזה מסדיר את העניין לגבי העתיד.

אני בעד 10%.

לא צריך להגזים, כי הם יוכלו להביא חריג. האוצר לא מתנגדים לזה.

אקריא את החוק, אך לפני כן אני רוצה לומר לעניין העובדה שמדובר בשתי הצעות חוק, אחת פרטית שעברה רק דיון מוקדם והשנייה הצעת חוק ממשלתית שעברה קריאה ראשונה; לפי סעיף 122ב לתקנון הכנסת, יש אפשרות לאחד את שתי הצעות החוק האלה, כך שהצעת החוק הפרטית "תדלג" על הקריאה הראשונה, ושתיהן תבואנה במאוחד לקריאה השנייה והשלישית. האיחוד הזה מחויב באישור ועדת הכנסת, כך שאם הוועדה תחליט לאשר את הצעת החוק, אני מבקשת שהוא יהיה מותנה לתבחינים בעניין הצעת החוק של אבו וילן באישור של ועדת הכנסת.

קוראת את הצעת החוק.

תודה. כפי שהיועצת המשפטית אמרה, אנו ממליצים למזג. ועדת הכנסת גם תחליט על זה - למזג, לאחד.

הייתי ממליצה לפעול לשילוב של הצעות. אין פה מחלוקת מהותית, וחבל בתקופה הזאת, שבה הממשלה נמצאת במצב שהיא נמצאת - אני ממליצה שנשלב. יש אפשרות, לפי סעיף (ב).

כפי שאמרתי, 122ב לתקנון – הולכים לוועדת הכנסת.

מי בעד הצעת חוק ערבויות מטעם המדינה (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005 והולכים לוועדת הכנסת עם הצעת חוק ערבויות מטעם המדינה (תיקון - הגבלת סכום הערבויות המצטבר), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת אבשלום וילן (פ/71)? מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.