PAGE
1
ועדת הכלכלה

6.12.2005

הכנסת השש עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 554

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ה' כסלו התשס"ה (6 בדצמבר 2005 ), שעה 13:00

1.
הצעת חוק התניית מענקים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה) התשס"ה – 2005 של חה"כ איתן כבל, חה"כ רומן ברונפמן, חה"כ רוני בריזון, חה"כ אראלה גולן, חה"כ רשף חן, חה"כ מלי פולישוק-בלוך, חה"כ יורי שטרן, חה"כ אילן שלגי. (פ/3148)

2.
הצעת חוק להגבלת מימון ממשלתי למפעלי תעשייה מזוהמים (תיקוני חקיקה) התשס"ה-2005 של חה"כ לאה נס. (פ/3151)

3.
הצעת חוק הגבלת מימון ממשלתי למפעלים מזהמים (תיקוני חקיקה )התשס"ה-2005 של חה"כ אילן ליבוביץ, חה"כ רוני בריזון, חה"כ ויקטור בריילובסקי, חה"כ אראלה גולן, חה"כ חמי דורון, חה"כ רשף חן, חה"כ יגאל יאסינוב, חה"כ אתי לבני, חה"כ מלי פולישוק-בלוך, חה"כ אהוד רצאבי . (פ/3146).

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר



דניאל בנלולו



אלי בן מנחם



דוד טל



איתן כבל



אילן ליבוביץ



לאה נס

רענן דינור
- מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה



שלמה רולף
- מרכז השקעות, משרה התעשייה, המסחר והתעסוקה



אבי פלדמן
- לשכה משפטית, משרד התעשייה,



רחל ביגון
- לשכה משפטית, מתמחה.



עדנה הראל
- משרד המשפטים



ביתיה פודרביטל- אגף התקציבים, משרד האוצר



אוהד רייפן
- אגף התקציבים, משרד האוצר



ניר קדמי
- כלכלן, המשרד לאיכות הסביבה.



שלומי פרידן
- לשכת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה,



עו"ד יעל גויסקי - לשכת עורכי הדין

אתי בנדלר

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ

אני פותח את הדיון של ועדת הכלכלה, בהצעת חוק, יש שלוש הצעות חוק, הראשון הצאת חוק התניית מענקים למפעלי תעשייה, תיקוני חקיקה התשס"ה-2005 של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי כנסת, פ/3148.


הצעת החוק השנייה, הצעת חוק להגבלת מימון ממשלתי למפעלי תעשייה מזהמים (תיקוני חקיקה) התשס"ה-2005 של חה"כ לאה נס. (פ/3151)


השלישית, הצעת חוק הגבלת מימון ממשלתי למפעלים מזהמים (תיקוני חקיקה) התשס"ה-2005 של חה"כ אילן ליבוביץ, וקבוצת חברי כנסת. פ/3146.


אנחנו למעשה כבר ביקשנו לאחד את הצעות החוק הללו וכבר התחלנו לקרוא את הצעות החוק, התחלנו לקרוא את הצעת החוק של חבר הכנסת איתן כבל, רצינו לסיים כבר את הצעות החוק האלה, אבל אנחנו רצינו שמנכל משרד התמ"ת, שביקשנו שאתה תהיה בדיון ואני מודה לאדוני שבא ומשתתף, אנחנו רוצים לשמוע את עמדתכם, על מנת לקבל חוק כה חשוב, שנדע באמת להפריד את הדברים, שנוכל לדעת, שמפעל שמקבל מהמדינה תקציבים, שהוא מפעל ראוי, ושיעמוד בכל הכללים ואם המפעל הזה שהוא למעשה גם פוגע באיכות הסביבה, פוגע באלמנטים חשובים לעם ישראל, למדינת ישראל, שלא יכול להיות מצב מצד אחד המדינה תיתן לו את הסכומים להקמת המפעל, לאחר מכן תשקיע מאמצים לאכיפה ולסגירה אולי בעתיד, כאילו יד אחת לא יודעת מה עושה יד שנייה.


לכן הצעות החוק האלה מאוד חשובות ואנחנו מאוד רוצים לקדם אותם. אנחנו נשמע את מה שיש לך להגיד אדוני המנכ"ל, ואנחנו כבר רוצים להיכנס לחוק, כי כל הדיונים כבר נעשו, דיברנו והכנסנו ולכן אנחנו רוצים לשמוע את אדוני, לאחר מכן כבר ממשיכים מאותו מקום שהפסקנו בדיון הקודם, בבקשה אדוני המנכ"ל.

א' תודה אדוני היושב ראש שהזמנתם אותנו, אנחנו בהחלט רואים בדיון שמתקיים כאן היום, הזדמנות חשובה להציג את התמונה על מורכבותה.


נדמה לי שהדברים בסופו של דבר מתמקדים בהגדרה שאתה פתחת בה, מהו מפעל ראוי. משרדנו איננו מעוניין להמליץ על מתן מענקים למפעלים שאינם ראויים, בין באמצעות מרכז ההשקעות, בין באמצעות המדען הראשי, או כל אחד מהכלים של המשרד.


הקושי להגדיר מה זה מפעל ראוי. אם מפעל כלשהו עבר עבירה לפנים שנים והורשע בעבירה פלילית לעניין איכות הסביבה, זה אומר שהוא מפעל שאינו ראוי? הוא כבר הורשע בעניין לפני חמש שנים, בית המשפט קבע-

השאלה אם הוא ממשיך לזהם, או לא ממשיך לזהם, הוא תיקן או לא תיקן? עכשיו הוא רוצה להתרחב, הוא רוצה עוד פעם לקבל מענקים כאלה ואחרים, הוא רוצה לפתוח סניף חדש, במקום מאוד חשוב, שאנחנו רוצים לדאוג לפרנסה של אנשים, להוריד אבטלה במקום הזה, ועל חשבון מה?

אני מיד אתייחס לזה. בוא נניח שאותו מפעל, נמצא כרגע, לפי הדוגמא שאתה התחלת בה, באיזה שהוא הליך מול המשרד לאיכות הסביבה, ונבדק מידת ההתאמה שלו לתקני איכות הסביבה. במועד שבו דנים בעניינו, במרכז ההשקעות, אין החלטה כלשהי לגבי האופן שבו על המפעל הזה לפעול. האם זה אומר שהוא מפעל ראוי, האם זה אומר שזה מפעל לא ראוי? ואם לקחנו תחום איכות הסביבה, זה תחום אחד כמובן, יש את חוקי העבודה יש את המחוייבויות של מפעלים בישראל מול מס הכנסה ומול הרשות להגבלים עסקיים.


יש סידרה של פעולות, שכל עסק במדינת ישראל נמצא בהם, מטבע היותם של הרגולטורים השונים במשרדים השונים, ויש קושי עצום לקבוע מה זה מפעל ראוי.


גם אם נמצא מפנל כלשהו, אשם בעבירות של איכות סביבה יש לזה משקל עצום, אגב, אני לא אומר את החשיבות, אני לא מציין את חשיבות איכות הסביבה, רק מן הפה אל החוץ, למשרד התמ"ת ברור לנו לחלוטין למשל, שקרובים מאוד הימים שבהם מדינות העולם, יסרבו לקבל סחורות של מפעלים שלא עומדים בתקני איכות סביבה.


כלומר זה לא רק הבעת עמדה פוזיטיבית של משרדנו מול נושא איכות הסביבה, אנחנו בהחלט לוקחים את זה בחשבון. אנחנו לא חושבים שמרכז ההשקעות והמדען הראשי, וכל אחד מגופי התמיכה של משרדנו, צריך לפעול כמו מסלקה בין משרדית, לא עולה על הדעת.


אני לא דורש ממס הכנסה שיפעל במקומי, באותם מקומות שיש לי חולשה אכיפתית כמסלקה בין משרדית, אני גם לא דורש את זה מהמשרד לאיכות הסביבה, אני לא דורש את זה מאף גוף אחר.
לכן אנחנו מתנגדים להצעה, והממשלה מתנגדת לשלושת ההצעות גם יחד.

יש שינוי בעמדת הממשלה ככל הנראה.

כפי שאתם בוודאי יודעים, שר התמ"ת ערער על החלטת הממשלה.

מתי? באיזה תאריך?

לפני מספר חודשים.

תחילת חודש אפריל.

תוך כמה זמן צריך לערער?

אז אנחנו דואגים אדוני היושב ראש, שהממשלה תמצא את הזמן, ובמסגרת ועדת השרים לענייני חקיקה נדון בעניין.

הוא לא מצא את הזמן.

אתה לא מצפה שאני אקח אחריות על סדר עבודת ועדת השרים לחקיקה.

אבל בדיון הקודם גם אמרו, ואמרנו עד הדיון הבא, תסדירו את הנושא.

לכן בעקבות פנייתך אנחנו פועלים להאצת הדיון בממשלה, כדי להבטיח שהעמדה כרגע של הממשלה, לא תבוא מתוך הפוזיציה הפורמאלית של הצעה ששר מתנגד לה, אלא תבוא מתוך אמירה מאוד ברורה של הממשלה.


גם אם הממשלה לא הייתה נותנת דעתה לנושא, אני אומר לך אדוני היושב ראש, שלא ניתן לבצע את הצעות החוק כפי שהן מנוסחות דהיום, לא ניתן, אנחנו מוכנים להציע הצעה חלופית, הרבה יותר מעשית, איך ניתן לבצע את זה.

למה לא הבאתם את זה בדיונים הקודמים?

כי בעקבות פנייתו של היושב ראש, קיימנו דיון מקיף במשרדנו, ואנחנו ערוכים לתת הצעה אלטרנטיבית, שתבטיח אותן המטרות.

למה לא הבאתם היום?

הנה אני אציג אותם, אם אדוני יאפשר לי, אני אציג אותם.

כן,

קודם כל מתוך זיהוי המטרות, כפי שניסחו אותם חברי הכנסת.

תקשיבו להצעות של הממשלה, יכול להיות –

אנחנו בהלם ממה ששמענו עד עכשיו.

אנחנו רוצים להתאושש מההלם, שתיתי קצת מים. מעניין שהמשרד לא מצא לנכון לבוא בדברים עם המציעים, זאת אומרת הפתעה גמורה למציעים גם.

זאת פעם ראשונה שאני שומעת שאין שיתוף פעולה בין משרדים, פתאום כל משרד בפני עצמו, עכשיו אנחנו מבינים מה השוני בין המשרדים. שאומרים את זה בצורה ברורה? שזה בעצם הבעיה? שמשרד ממשלתי אחד לא יכול להיות מעורב ויש לו מה להגיד בקשר לסמכות של משרד אחר? בגלל זה אנחנו רואים, אנשים נופלים בין הכיסאות , זה בדיוק הנקודה.


אני מאוד מעריכה את מנכ"ל משרד התמ"ת, את רענן דינור, אבל אני המומה ממה ששמעתי עכשיו, שזו הסיבה.

חברת הכנסת נס, אין שום תקדים שמשרד אחד מהווה מסלקה של משרד אחר, לא קיים בתפיסת העבודה.

זה לא עניין של מסלקה, אף אחד לא ביקש שתהיה מסלקה, אבל זה לא יכול להיות שיהיו דברים שיש בהם עניין משותף למען טובת המדינה הזו, זה לא עניין של מסלקה. אם אתם רואים את חשיבות העניין וטובת המדינה, אתה לא אמור לראות בזה בתור המסלקה, להיפך, באים פה להוסיף, לא לגרוע.

אני חייב לשאול אותך, ברשותך. האם זה נראה לך נכון שמפעלים שהואשמו בעבר בהונאה לעניין תעודות כשרות, לא יוכלו לקבל מענקי מדען או מענקי מרכז ההשקעות?

כל עוד הם עבריינים, לא.

מה ההבדל בין זה לבין איכות סביבה?

אני שמחה שנגעת כנראה בנקודה שחשבת שתהיה מאוד מתאימה לי.

לא, ממש לא, במנותק משאלות אמונה.

אני חושבת שבזמן שאיזה שהוא גוף שהוא עבריין, במקרה זה אנחנו מדברים עכשיו על עברייני סביבה, ואם הוא עבריין בתחום אחר, בזמן שהוא עבריין, הוא לא יכול לקבל שום תמיכה משום גוף. כל עוד הוא עבריין, אנחנו מדברים על עברייני סביבה.

גם היושב ראש מצטרף אליך, אפילו שהוא מש"ס.

מה פירוש כל עוד הוא עבריין? מה הכוונה?

על זה היית באמת צריך לעשות סדר.

אז אני עכשיו אציג את זה.

המטרה שלנו שמישהו שהוא עבריין סביבה וגם שהוא נמצא בהליכים שמאוד ברורים, באותה נשימה שאנחנו הולכים לתבוע ממנו, אנחנו לא הולכים לתת לו. אני לא מדברת על מישהו שהוא היה עבריין, סידר את ענייניו ופותח דף חדש. כל עוד מישהו שהוא עבריין סביבה, והמדינה בתהליכים לתבוע אותו על משהו, זה מאוד נראה מוזר וחסר טעם, שבאותה נשימה היא גם תהיה בתהליכים לתת לו.

האם אפשר להבין שגם את סוברת, שחזקה על מי שנמצא בהליכים משפטיים כאלה או אחרים, שעד שיורשע, הוא בחזקת זכאי לעניין זה. את מסכימה איתי, נכון?

כן, אבל עכשיו –

אני חוזר לשאלה הבסיסית ששאלתי את כבוד היושב ראש. מהי הגדרה של מפעל ראוי? מי שהורשע בעבר, נדמה לי שלא נכון להחזיק קופות שרצים מאנשים שריצו את עונשם. אם הכוונה היא שהם בתהליך –

מפעל שמקבל חצי מיליון שקל קנס, ומקבל אחרי זה חמישה מיליון שקלים, באותה שנה לפעמים, מכם, זה נראה בעיניך ראוי? דרך חוק עידוד השקעות הון, או חוק המו"פ?

יש מפעלים שכבר הראו חריגות, תובעים אותם בגלל שיש עובדות.

חבר הכנסת ליבוביץ, תקשיב, יש בהחלט – כשמפעל מקבל קנס, הוא מקבל קנס לא פעם כתוצאה מכך שבמועד שבו המפעל הוקם, לפני עשר שנים או עשרות שנים, תקני איכות הסביבה בהם הוא פעל בעת הקמתו, היו רלבנטיים למועד בו הוקם ואינם רלבנטיים דהיום. יש לא מעט דוגמאות, דווקא מתחום איכות הסביבה, לגבי שינויים בחקיקה ובתקנים, שמביאים מפעל למצב שבו הוא חייב שידוד מערכות, בהקשר של האופן שבו הוא מטפל בסביבה. אבל בואו נמשיך הלאה.


בין השאר כשהמפעל מבקש מאיתנו מענק, הוא מבקש מענק גם כהשתתפות על הפיתוחים שהוא עושה, כדי לשפר את עמידתו בתקני איכות סביבה. אז תראה לאיזה מצב אבסורדי אנחנו יכולים להגיע, שמפעל נתון, אכן בעבר זוהה כעבריין איכות סביבה, בבואו לשפר את המהלך, להשקיע מכספו את אותם שבעים ושישה אחוז כנגד העשרים וארבע אחוז כספי מענק, הוא לא יכול להתקדם, משום שהוא מתויג כמפעל עבריין.


כל מה שאני מנסה להסביר לחברי הוועדה הנכבדים, שהמטרה ראויה והכיוון הוא כיוון נכון, רק צריך דרך אחרת לחלוטין לבצע את כוונת חברי הכנסת ולא בדרך שאתם מציעים. כי היא דרך לא מעשית, היא דרך שיכולה, מפעלים רבים, גופים רבים, למנוע מהם את מה שהמדינה מעוניינת באמצעות החוק לעידוד השקעות הון, ולא להשיג את המטרה שחברי הכנסת מעוניינים לקבל.


הרי מה מטרת החוק לעידוד השקעות הון, להבטיח שבפריפריה יהיה מפעל נתון. אם אני על המפעל הזה אעמיס שורה שלמה של קופת שרצים, התוצאה תהיה אי יכולת של המדינה לסייע, בעוד שלדעתי מה שמעוניינים חברי הכנסת, זה בדיוק את אותם נושאים לקדם ולהבטיח הסרת מפגעים, פעילות על פי חוק, וכל כיוצא בזה.


אם תסכימו לשמוע חלופה, שהיא הרבה יותר מעשית מבחינת היכולת להגיע לאותן מטרות שחברי הכנסת הנכבדים רוצים להגיע, לדעתי אנחנו נוכל לשתף פעולה על כיוון שהוא בהחלט מעשי –

אנחנו רצינו לשמוע.

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד, באמת, אני לא מצליח להבין את ההתנהלות בעניין הזה. הצעת החוק של חבר הכנסת כבל, עלתה ונדונה בקריאה טרומית במליאה, בתשעה בפברואר שנה זו. עונה שר הפנים דאז, אופיר פינס, ואני מצטט מהפרוטוקול – "אני עונה בשם שר התמ"ת, לידיעתכם, הממשלה תומכת בהצעת החוק". בשני במרץ, חודש לאחר מכן, עולה הצעת החוק שלי במליאה, עונה שר התמ"ת בעצמו, השר אולמרט, ואומר – "מיד אומר שאנחנו באופן עקרוני נתמוך בהצעה, בכפוף לסייגים מסוימים", והוא מתנה את זה שזה יאוחד עם הצעת החוק של חבר הכנסת איתן כבל.


בתשעה במרץ, עולה הצעת החוק של חברת הכנסת לאה נס, שגם היא הצעה זהה לחלוטין בתוכנה ובמהותה –

לא זה-

אמרתי לא מילולית, אבל במהותה עונה. עונה שרת המשפטים ציפי לבני ואומרת – כך או כך מדובר בהצעת חוק שדומה לשתי הצעות חוק שכבר עברו בקריאה טרומית בשבועות האחרונים, בתמיכת הממשלה. הממשלה הסכימה לתאם את הנוסח רק לאחר הקריאה הטרומית, בדומה להסכמת המציעים האחרים, ואומרת, אנחנו מסכימים להצעת החוק.


התקיימו פה דיונים, הכנה לקריאה ראשונה, נדון בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, לאחר מכן לפחות שני דיונים שהתקיימו כאן בוועדה , לא עלה אף אחד ואמר הצעה אחרת.


לא פנה הבוקר, אתמול בערב, לפני שבוע, אחרי הדיון הקודם, מישהו ממשרד התמ"ת, לחברת הכנסת נס, או לחבר הכנסת איתן כבל, או רחמנה לצלן חבר הכנסת אילן ליבוביץ ואמר לו תשמע, יש לנו רעיון מהפכני חדש, אנחנו רוצים לשנות את הקונספט של הצעת החוק, לשמור על הרעיון המהותי, אבל הנה, זו הצעתנו, בוא נדבר עליה.


באים עכשיו, ערב פיזור הכנסת, אחרי שהכול עבר בקריאה ראשונה, וזה הכנה לקריאה שנייה ושלישית, עם רעיון מהפכני חדש, איך מתנהלת ממשלת ישראל, מה צריכים הצופים בבית לחשוב, על איך שמתנהלים משרדי הממשלה?


למה אתה חושב שאנחנו מחויבים להצעות האלה שאתם מביאים פתאום עכשיו, שולפים לנו אותם מהמותן, בלי לקיים על זה דיון, אחרי שפה התקיימו כל כך הרבה דיונים.


אני, ויעידו פה החברים, מאוד מתנגד לזה שמשרד המשפטים בא וניסה להכניס לחוק הזה גם את הנושא של שכר מינימום וחוק רישוי עסקים, כי אני חשבתי שהצעת החוק הזאת צריכה לנגוע רק בנושא איכות הסביבה. רק בנושא הזה. קיבלתי את עמדת חבריי, אבל בכל הדיונים האלה, אתם לא באתם ואמרתי שבנוגע לאיכות הסביבה, אתם רוצים להציע קונספט אחר, גם אתם אמרתם שאתם מתנגדים לרישוי עסקים ושכר מינימום אני פשוט –

אדוני היושב, אתה היית מודע לזה?

לא,

שאנחנו היום לא באים כדי לקדם ולהעביר את ההצעה בקריאה שנייה שלישית?

לא, ביקשתי מהמנכ"ל לבוא, אמר יש לו מה להגיד, אמרתי שיבוא. או.קי. , חבר הכנסת כבל, גם אתה מציע, מה אתה אומר?

אדוני היושב ראש, אני לא יכול, זה באמת, אדוני המנכ"ל , יש, אתה יודע זה כל כך שקוף שאתם פשוט רוצים למחוק את הצעות החוק האלה, זה לא הגיוני שאתם מבינים הצעת חוק אחרת במקום. אתה יודע שהכנסת הזאת פג תוקפה והיא עומדת לסיים את עבודתה בשבוע, שבועיים אולי השלושה הקרובים. זה לא חיש גד, זה לא חוק שמעבירים אותו ביום אחד. אני רק מצר על כך שהנציגים שישבו כאן מטעמכם, הם לא מטרות דמות, גם הם עובדי מדינה ומנכ"ל יכול לבוא לכאן ולהגיד את דעתו איך שהוא רוצה.
הנושאים האלה נדונו, נטחנו עד לזרא. זה פשוט מביך.


אם אתה חושב, או מי מאנשיך חושב שאנחנו איזה חבורת אידיוטים, זה ממש התייחסות לאיזה אנשים מטומטמים, אני לא מסכים שיתייחסו אלי בצורה הזאת, אדוני המנכ"ל .


אני אומר לך עוד דבר, מבלי להיכנס לגופם של דברים, כל הפלפולים שאתה מתפלפל איתנו עכשיו, נדונו כאן בוועדה , חזרנו חזור וחזור על כל העניינים האלה. וניסינו למצוא פתרונות כאן.


הרי נקודת המוצא היא – לא אם הוא נמצא בהליכים או לא בהליכים, בהגדרה כזאת, גוף שמזהם את הסביבה והורשע בדין, הורשע בדין ובה בעת יד אחת מרשיעה ויד אחת ממשיכה ונותנת לו כסף, מה כל כך מסובך?


הגופים שאמורים בממשלת ישראל לאכוף ולטפל בכל השאלות הנוגעות לאיכות סביבה, באות היום ועוצרות אותנו חברי הכנסת מלהתמודד עם זה, אני פשוט לא מבין את זה.

תודה, אני רוצה לשמוע מהמנכ"ל, מה ההצעה הבאמת בומבסטית, שאולי נוכל לשלב אותה בהצעות החוק הקיימות ואז למעשה נצא נשכרים כולנו, יכול להיות, אלא אם כן יש לך דרך אחרת.

א' אדוני היושב ראש, לא הצעתי הצעה בומבסטית, אני עומד להציע הצעה מעשית, וברשותך –

בואו נקשיב, אולי זה יהיה מקובל על כולם, על כל המציעים, כן בבקשה.

ברשותך אני רוצה להתחיל עם מורת הרוח של חברי הכנסת. דווקא משום שמשרדנו מייחס חשיבות רבה להצעות, ושואל את עצמו את השאלה, איך מוציאים את ההצעות האלה מהכוח אל הפועל. משום שאדוני יודע, כמו שיודעים חברי הכנסת היושבים כאן, כמו שיודע כל אחד, שיש אימתי שחוק גם אם הוא מנוסח לעילא ולעילא, אם הוא לא מצליח להיות דבר מעשי, הוא לא מתבצע. ואז הוא הופך להיות חלק מהחוקים, שזו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.


נקודת המוצא שלנו היא לא איך לא, אלא דווקא איך כן. אני מתנצל על כך שחבר הכנסת כבל ואולי אחרים, נפגעים מדרך ההתמודדות שלנו, אבל דרך ההתמודדות שלנו היא במפורש לא איך לא לבצע את הרעיונות המועלים בהצעות חברי הכנסת, אלא איך להעמיד את זה כדבר מעשי ובר מימוש. לכן הצעתנו היא –

אדוני המנכ"ל, בועדת הכלכלה בכל אופן כשאני יושב ראש שלה, לא יצאה שום הצעת חוק שהייתה שהציבור לא יכול לעמוד בה, או בעלי עסקים –

ודווקא משום כך אדוני, אנחנו מרגישים מספיק ביטחון –

שמשרדי הממשלה לא רוצים לעמוד בהם.

דווקא משום כך אדוני, אנחנו מרגישים מספיק חופשי לבוא הנה, גם אם דברינו מעוררים כעס, ולבוא ולומר – חברים, זו האמת, והדרך לבצע את הרעיונות הגלומים בהצעותיהם של חברי הכנסת, כבל, נס, וליבוביץ, היא דרך קצת שונה מהאופן שבו הם מציעים, אבל משיגה את אותה מטרה.

זה מתואם עם משרדי הממשלה האחרים? זה עבר ועדת שרים לחקיקה, ההצעות של אדוני, עם כל הכבוד?

משום שעדיין לא היה דיון בועדת שרים לחקיקה, אז לא היה סיפק בידינו להעלות את ההצעה, כפי שאנחנו מבינים אותה. אבל נדמה לי לאחר שתשמע את ההצעה שגם אתה תחשוב שהיא לא בלתי מעשית, נהפוך הוא.

בבקשה אדוני,

אנחנו בעצם כשמנתחים את הנושא, מגיעים מהר מאוד למסקנה שלא צריך לשנות לא את חוק המו"פ ולא את החוק לעידוד השקעות הון. צריך לשנות את החקיקה בתחום איכות הסביבה או בכל תחום אחר, שיחשוב בית המחוקקים שראוי לשנות בהקשר בו אנו דנים.


למה כוונתי, אנחנו לא רואים כל קושי בחוקי איכות הסביבה, לאפשר בחוק ולהסמיך כתוצאה מכך את בתי המשפט, שלהם יש את היכולת של מידתיות ושיקול דעת, לבוא ולומר שמפעלים שמורשעים בעבירות של איכות סביבה, חלק מגזר דין שבית המשפט יכול לנסח, הם במונחים של החזר מענקים, בין שזה מענקי מדען ובין שזה מענקי מרכז ההשקעות. או אז אני יכול לפעול בדרך שבה יהיה שיקול דעת, שלוקח בחשבון את גודל העבירה, ולצד זה מעמיד גם את הסנקציות.


מדוע לתת לגוף מינהלי, קרי מינהלת מרכז ההשקעות, או למדען ראשי, סמכויות של קיזוז מענקים, הפחתת מענקים, חילוט מענקים, במועד שבו לשם כך בדיוק בתי המשפט קיימים.

זה פשוט מפשט את זה אדוני המנכ"ל, זה פשוט מפשט את זה, מפני שעם כל הכבוד למערכת המשפט, השופט שיושב בדין, לא מכיר כפי שהמדען שלך מכיר כפי שאנשי מהפקידות הבכירה שלך מכירה את הנושא.

אבל חבר הכנסת טל, דבר אחד הוא מכיר טוב מהמדען הראשי וטוב ממנהל מרכז ההשקעות. הוא מכיר את הקייס שהובא בפניו, של אותו מפעל, לצורך הדוגמא שלנו, שעבר עבירה פלילית לעניין איכות הסביבה. הוא יודע בדיוק מה הרקורד שלו, הוא יודע כמה פעמים עבר את העבירה, הוא יודע בדיוק מה הנסיבות.

המדען שלך יודע את זה אותו דבר, לא פחות מזה.

אדוני, מה שהמדען שלי יודע, כמו מנהל מרכז ההשקעות, הוא יודע בדיוק מה הנימוקים ומה הקריטריונים שמפעל כזה או אחר עומד לעניין חוק המו"פ או לעניין החוק-

נראה לי שמשרד התמ"ת מנסה להתנער מאחריותו בנושא הזה ולגלגל את האחריות למישהו אחר, שמישהו אחר יקבע מה צריך לעשות.

נהפוך הוא.

כשאתה אומר בית משפט יקבע כמה הוא צריך להחזיר או כמה הוא לא יקבל, או איזה מענק, הוא יחזיר, אתה אומר למה שאני אחליט? שיחליט מישהו אחר במקומי.


הצעת החוק אומרת, מה שהתקבל בפעם שעברה, קובעת שהשר ייקבע תקנות לגבי הנושא הזה, לא קבע שום דבר מעבר לזה, באמת נתן מרחב תמרון מאוד גדול לשר, באיך הוא יקבע, ואיך הוא יקבע, איזה תקנות יקבע בנוגע לאיכות הסביבה. אתה בא ואומר אני לא רוצה אפילו להתקין תקנות, שבית המשפט יקבע בשבילי אם זה בסדר או לא, אם צריך לתת להם מענק, או אם צריך לקחת להם את המענק.


אני אומר לך אני משפטן במקצועי, אני לא זוכר במערכת החקיקה שלנו, איזה חוק שאומר לבית משפט, על איזה שהוא משהו עתידי, אתה תקבע אם לקזז או לא לקזז, ממה שמגיע לפלוני. בית משפט יכול לקבוע עונש, עבר עבירה מגיע לו קנס כזה, כלא, אני לא יודע מה.


אני לא מכיר, שוב, יש פה יועצת משפטית, יש פה נציג משרד המשפטים, יאירו את עיני, אולי יש במערכת החקיקה שלנו משהו כזה שאומר שלעתיד אם יגיד לך מענק, נקזז לך עשרים אחוז בגלל – אני לא מצליח להבין את זה.

רק להסביר את ההצעה.

הוא הסביר יפה מאוד את ההצעה.

אני אתן דוגמא, אם אפשר, זה פשוט יעזור לדיון עצמו, כדי לקדם אותו.


אני יועץ משפטי משרד התמ"ת. אם אנחנו מדברים למשל על מפעל, שבמשך תקופה מסוימת, לצורך העניין בוא ניקח חודש, שפך חומרים מזהמים כאלה או אחרים לנחל הסמוך אליו. ועל זה פקחים של משרד איכות הסביבה, באו ובדקו ומצאו ואספו את הראיות המתאימות. על זה מוגש עכשיו כתב אישום.

שמתגלגל שנים, נכון.

אני תיכף אגע רגע בנקודה זאת, אבל בסופו של דבר יש הכרעה בפני בית המשפט ואם בית המשפט באותו שלב, כשהוא דן בתיק הזה, ויש לו את כל המערכת –

בוודאי בשלב הזה, שנתיים שמתנהל, הוא ביקש עוד מהמדען הראשי, התפתח, רצה עוד כסף.

הכול טוב ויפה, זה בדיוק הקטע האנומאלי, כי הרי אף אחד לא מדבר על המצב של – אני אמנע מענקים כל עוד הוא לא הורשע, כי יכול להיות שהיו פה נסיבות שבגללם –

אז מה אתה מציע?

מה שאני מציע שמי שמקבל את ההחלטה שהופכת את זה למידתי, זאת אומרת כמה מהמענק יוחזר, האם הנסיבות מתאימות לשלול ממנו מענק, יהיה בית המשפט.

בעצם אני מגדיל את הקנס, אני נותן לבית המשפט איזו שהיא סמכות להגדיל את הקנס.

יתנו קנס יותר נמוך, כדי שיהיה לו ממה להחזיר את המענק שהוא מקבל. הרי אתה מנסה להציע עונש נוסף.

כשהוא ידע שאם הוא מזהם, יש סיכוי שהוא לא יוכל לקבל, או ישללו ממנו מענקים, הוא יחשוב פעמיים או שלוש אם הוא מזהם.

וזה מטרת החוק לדאוג שלא יזהמו.

וזאת מטרת החוק, לא שתשלול לו אחרי זה.

כבוד היושב ראש, אני הייתי מתייחס בכבוד רב להצעה של מנכ"ל התמ"ת, אילו ההצעה הזאת הייתה נוחתת על שולחננו, לפני חודש, חודשיים, שלושה, והיה סיפק בידינו ללמוד את הנושא הזה, ויכול להיות שהיינו לומדים ואולי היינו מגיעים למסקנה שהמנכ"ל צודק והיינו מאמצים את הצעתו, ואולי לא והיינו דוחים את הצעתו.


משהדבר הזה לא הונח על שולחננו, ויתרה מכך, אנשים של המנכ"ל, נציגי המנכ"ל ישבו פה איתנו, דיסקסו בחומר הזה, אני חושב שעכשיו ברגע זה, בדקה התשעים, עת הנעילה שאנחנו הולכים לנעול את שערי הכנסת, להביא את הדבר הזה, המשמעות של זה, הפירוש של ההצעה הזאת, לקבור את שלושת החוקים האלה.


אנחנו צריכים להחליט, אם נכונים והתכלית של החוקים האלה ראויה, צריך לקדם את הצעת החוק הזאת ולאשר אותה. אם לא, אפשר –

זה קריאה שנייה ושלישית,

נכון, הוא שאמרתי ואם לא, יכול מאוד להיות שהמנכ"ל, אני מניח שהוא יאריך ימים בטוב ושנותיו בנעימים וגם בקדנציה הבאה הוא יהיה ואולי אנחנו לא נהיה, אבל יכול להיות –

גם אנחנו נאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים, שכל אלה שיושבים כאן, בעזרת השם, כל אחד לפי תנועתו וסיעתו, ומקומו קדימה או אחורה, לא משנה.

אני חושב שכדאי להעביר את הצעת החוק, ואפשר בקדנציה הבאה לדון בהצעה כזו או אחרת, ואפשר לתקן את החוק, אם החוק נראה שהוא לא מידתי, לא סביר, התכלית לא ראויה.

אני רוצה להעיר עוד הערה אחת לעניין זה.


סעיף 19 לחוק עידוד השקעות הון אומר – שהמינהלה רשאית לפי שיקול דעתה להתנות את כניסת האישור לתוקפו במילוי תנאים מוקדמים שיקבעו באישור, וכן לקבוע באישור תנאים בקשר לביצוע התוכנית ולפעולות של –

עם זה אין לנו בעיה בכלל.

יפה מאוד, ככל שמדובר בשיקול דעת רחב, שהחוק אינו מגביל אותו בעצם ובחקיקת משנה, שוב אין הגבלה להיקף שיקול הדעת, זה אנחנו סומכים על שיקול דעתה של המנהלה, שהיא תפעיל שיקול דעת מידתי וראוי. אבל ככל שההגבלה הזאת תיקבע בחקיקת משנה, שתוצע על ידי השר ותאושר על ידי וועדה של הכנסת, אתם חוששים פתאום שזה יהיה אולי לא מידתי. אני נורא מצטערת, אני חושבת –

גברתי, יש אפשרות שהפעם את טועה, ואני אסביר לך מדוע.

יש אפשרות תמיד, לא רק הפעם, תמיד.

כשאנחנו נותנים כתב אישור, יש לכתב האישור הזה תנאים, ומחובתנו להבטיח שהמפעל עומד בתנאים של כתב האישור ועל זה מדבר הסעיף. את עכשיו מצפה ממני –

אבל גם כאן יכולים להיות תנאים, זה יכול להיות אחד מהתנאים.

תני לי לסיים את דבריי, יכול להיות שאני טועה. עכשיו כאן מבקשים ממני לא לאכוף תנאים של כתב אישור שאנחנו הנפקנו, ואכן יש לנו אחריות כלפיו, אלא פרוצדורות שמתקיימות במקום אחר, שאני צריך להפעיל לגביהם שיקול דעת, האם העבירה שהוא עשה, היא שווה קיזוז המענק כולו, חלקו, קיזוז הכספים שהוא קיבל כבר, או רק הכספים שיקבל לעתיד, אני חושב שבצורה הברורה ביותר, אנחנו יוצרים פה מנגנון שהוא בלתי בציע.

אדוני המנכ"ל, זה לא מה שכתוב בהצעת החוק.

אנחנו מכירים היטב את כל הצעות החוק.

תודה, אנחנו שמענו את כל הצדדים, שמענו את המנכ"ל המכובד, אני לא התרשמתי, זאת אומרת אדוני המנכ"ל, ודיברתי גם עם המשרד שלכם, לפני הדיון הקודם, אם יש לכם הערות, הסתייגויות ונאמר לי שאתם עושים דיון מעמיק בנושא.

ואכן עשינו.

או.קי. , אני לא מודע לדיון המעמיק שעשיתם. לכן על שולחני כיום – יש שלוש הצעות חוק ואני דן עליהם. אם אדוני יעלה תוך כדי סעיפים את הדברים שהעלית, נוכל לשלב אותם, בשמחה רבה. אם לא נוכל לשלב אותם, אנחנו מתקדמים עם הצעות חוק, רק בגלל שאנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו מסיימים את המושב, בגלל המפץ שהיה. אנחנו יש לנו פה עניין שאנחנו רוצים לשמור על איכות הסביבה.


כרגע, בחקיקות שיש לנו עם משרד רלבנטי, הקשור, לא עושה את החקיקה המתאימה, אם זה המשרד לאיכות הסביבה, התמ"ת, אם אתם בעצמכם לא עושים, יש יוזמות ברוכות של חברי כנסת ואני כיושב ראש ועדת כלכלה אני חושב שחייבים לקדם אותם לטובת עם ישראל, לטובת איכות הסביבה ואנחנו ממשיכים לקדם את הצעות החוק.

קודם כל אני חייב לומר בצורה הכי ברורה, אם נוצר רושם שנציגי משרדי משתתפים בוועדה כאן ותומכים בחלקים כאלה ואחרים של ההצעה או במי מההצעות, זה רושם לא נכון. כל אימתי שהסתיימו כאן דיונים, זה חזר אל המשרד וניסינו לשאול את השאלה בצואה הכי פוזיטיבית איך מיישמים, זה אני חייב לומר לך על הסף ושלא יווצר כל רושם אחר.

אנחנו מבינים שהמשרד שלכם מאוד מכובד ורציני.

אנחנו עושים כל מאמץ, דבר שני, הערת שאם המשרדים לא עושים, אז ראוי שהכנסת תעשה. אני מבקש להפנות תשומת ליבך אדוני, שיש נוהל עבודה כתוב, בינינו ובין המשרד לאיכות הסביבה. הנוהל הזה מבטיח את אותו מצב שבו שיתוף הפעולה בין המשרדים יבטיח שלא ייווצר מצב כפי שתואר על ידי חבר הכנסת ליבוביץ או אחרים.

אבל בפועל יש מצבים כאלה.

סליחה, זה נוהל חדש, שאנחנו מכניסים לתוך המערכת, בעבר היה נוהל, שהנוהל הזה לא נשמר, ואנחנו היום שוקדים על נוהל עדכני. זה לא נכון לומר, זה גם לא נכון לעובדות, שמשרדנו לא פועל.

אולי המנכ"ל יקריא לוועדה את – והועדה תוכל לשלב –

מה הטעם עכשיו, מה הטעם –

הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, מה זה מה הטעם, תמציאו את הנוהל ומה שאפשר יהיה לשלב.

אם הולכים לכיוון של חקיקה שמייתרת נוהל, איזה הצעה יש בלהעביר נוהל.

זה מייתר את הנוהל, כי הנוהל הקודם אתה אמרת שלא עמדו בו.

נכון, ולכן שיפרנו אותו.

אז גם אי העמידה תשופר.

לפחות אחרי זה, בכנסת החדשה אפשר יהיה - -

חבר הכנסת כבל, הצעת החוק שלך, הסעיף הראשון אנחנו סיימנו, תקרא את הסעיף השני בבקשה.

סליחה אדוני היושב ראש, בסעיף 1 אושר רק סעיף קטן ב לסעיף 19, סעיף קטן ב המוצע עם תוספות. זאת אומרת הוא אושר –

תקראי איך הוא הוצע.

הוא אושר כך: "מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן א', שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע תנאים מוקדמים לכניסת האישור לתוקפו, שעניינם שמירה על איכות הסביבה".

מה אתה רוצה, הכול בא אליך, תקבע תנאים, עניינים.

מה שאושר אבל בוועדה , זה תוספת לאותו סעיף לפיו קודם כל נקבעה תקופה להתקנת תקנות ראשונות.

תקריאי מה הוכנס לתוך ההצעה, לסעיף ב.

עדיין לא נקבע תוך כמה זמן, אלא רק – הוועדה החליטה שהועדה בישיבה הבאה תקבע מועד ראשון לתקנות.

כמה סביר שהם יתקינו תקנות?

סוכם על שישה חודשים.

חובת התקנת תקנות בתוך שישה חודשים, אני מציעה אדוני היושב ראש, בהתחשב בכך שבתקופה שבה אנחנו נמצאים, שישה חודשים זה לא ריאלי להביא הצעת תקנות –

למה, שר התמ"ת נמצא במשרד עד יום הבחירות, אחר כך גם ממשיך שם.

מתוך ניסיוני פשוט.

גברתי היועצת המשפטית, יצאה הנחייה שעובדי מדינה לא רשאים לעסוק בפעילות פוליטית, אני מניח שהם ישבו לעבוד.

הצעת תקנות מביאה לידי ביטוי מדיניות של שרים.

אני אסביר למציעים, יש הצעות החוק, יש סעיפים בהצעות החוק שהם דומים, אותם נאחד, יש סעיפים שצריך להכניס בחוק הכללי, הנושא שלך יהיה בודד, אותו נצטרך להכניס לחוק המשולב. לכן יש דברים שהם דומים, יש דברים שנצטרך להכניס, או שליבוביץ או –

אני אציג מיד.

בואו נסיים את סעיף 1.

על כל פנים היה שישה חודשים, אכן כך, ועוד נקבע שתהיה הוראת מעבר, לפיה עד להתקנת תקנות יכלול כל אישור תנאים בדבר שמירה על איכות הסביבה, שיקבעו לאחר התייעצות עם נציג המשרד לאיכות הסביבה שמינה לכך השר לאיכות הסביבה.


זאת אומרת את התנאים תקבע מינהלת מרכז ההשקעות אבל היא תקבע-

מינהלת מרכז ההשקעות או המדען הראשי בהתאמה.

זה בסדר?

לא, זה בחוק מו"פ, אנחנו דנים בחוק לעידוד השקעות הון.

אז כמה, תוך חצי שנה?

אם הוועדה משאירה חצי שנה.

הוראות מעבר לכמה זמן?

הוראת מעבר זה עד שיכנסו לתוקפן תקנות.

מבחינת סבירות, בגלל אנחנו נמצאים בתקופת בחירות, אולי נגדיל את זה לתשעה חודשים שיהיה ריאלי וישים, עד שיתמנו ועדות, עד שיתחילו לעבוד, כי את התקנות צריך לאשר, ועדת הכלכלה צריכה לאשר. לכן תשעה חודשים –

אין לנו בעיה, יוסיפו עוד שלושה חודשים להרוג את זה במשרד.

לא, אנחנו לא ניתן.

יש אבל הוראת ביניים, לכן אני לא –

הוראת מעבר,

תשעה חודשים,

זה החלק הראשון של תנאים שעניינם שמירה על איכות הסביבה. בהצעת החוק של חברת הכנסת לאה נס, שוב מדובר על אותו נושא ועל אותו סעיף. בהצעת החוק של חבר הכנסת ליבוביץ, ככל שמדובר בחוק-

על כל – נעשה חיבור, או נעבור קריאה, אחד, אחד.

לא, כל סעיף מכל שלושת החוקים, ככה יהיה לנו –

מכל שלושת החוקים, זה תהיה תמונה יותר ברורה.


בנוסף לכך, בהצעת החוק של חבר הכנסת איתן כבל, יש התייחסות שוב לתנאים נוספים שעניינם שכר מינימום וחוק רישוי עסקים –

רישוי עסקים אנחנו מורידים, שכר מינימום משאירים.

סעיף קטן ג, איתן בבקשה,

שר התעשייה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין התניית מתן אישור בקיום הוראות חוק שכר מינימום התשמ"ז- 1987 ויהיה רשאי לקבוע הוראות בעניין התניית מתן אישור בקיום הוראות חוק רישוי עסקים התשכ"ח – 1968.

זה אנחנו הכנסנו, אנחנו משאירים.

אני מציע להוריד את כל סעיף קטן ג', להוריד את כולו.

למה?

אני חושב שיש במדינת ישראל חוק בנוגע לשכר מינימום, משרדי הממשלה צריכים לאכוף את החוק הזה, לא צריך לדחוף את זה בכל חוק אפשרי, אני יכול להציע –

אני רוצה להשאיר אותו בחוק.

את שני התנאים?

לא, רישוי עסקים לא, רישוי עסקים זה בעייתי, אבל את השכר מינימום צריך להשאיר פה.

אני מציע לבטל.

למחוק את הסיפא המתחילה במילים – ויהיה רשאי לקבוע? זאת אומרת מה שיישאר זה שר התעשייה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תקבע הוראות לעניין התניית מתן אישור בקיום הוראות חוק שכר מינימום.

אני חושב שצריך גם את הנושא הזה להוריד אדוני היושב ראש.

בסדר, אני רוצה להשאיר. לאה, אנחנו יכולים להשאיר את שכר המינימום שיהיה בתוך החוק, שנדע שעובדים במפעלים האלה –

מטרת החוק שלי הייתה להתמקד רק בענייני סביבה, אבל אם אין פה, יש פה הסכמה מפה לפה, אני לא אתנגד, אבל בעיקרון מה שחשוב לי –

אין מפה לפה, חבר הכנסת ליבוביץ מתנגד, אני רוצה להשאיר את זה, איתן מה אתה אומר?

אני מציע להשאיר.

בבקשה, נשאיר את זה.

אני בהסתייגות, ממתין לעניין.

אתה מציע שסעיף קטן ג' יימחק.

כן,

בהסתייגות שלו.

אם יש הסתייגות כזאת, אני רוצה להוסיף הסתייגות, גברתי היועצת המשפטית, לגבי רישוי עסקים גם.

חברת הכנסת – מבקשת שזה יהיה גם בשמה, ההסתייגות, להוריד את סעיף ג' כולו.

אני לא רוצה לערבב שמחה בשמחה.

זה לא שמחה, זה על עצב האנשים האלה שממרסים את דמם, שמנצלים אותם ומאידך את הכסף שלי, נותנים לאותו מפעל ואותו מפעל לא נותן לי עבודה במחיר כמו שצריך. זיהום מסוג אחר, זיהום יותר קטלני.

חבר הכנסת דוד טל, עם כל הכבוד אני מציע שגם יהיה תנאי, שהמפעל מקיים את הוראות החוק שאוסר על פיטורי אישה בהיריון ואני יכול להוציא לך עוד שורה שלמה של חוקים בתחום העבודה שאנחנו רוצים –

אני מבין אותך ואני חושב שבמקרים האלה צריכה –

יש חוק שכר מינימום במדינת ישראל.

צריך שתהיה הדגשה על הנושאים האלה.

יש חוק שכר מינימום במדינת ישראל.

ההתנגדות במליאה,

שאלה אם יש רוב, אני לא הבנתי מה העמדה של חברת הכנסת לאה נס בשכר מינימום.

בשכר מינימום, יש רוב, כי חברת הכנסת טל, חברת הכנסת כהן וחבר הכנסת כבל תומכים.

אני רק לא הבנתי אם כך למה מתייחסת ההתנגדות של חברת הכנסת לאה נס. למה היא?

אני הורדתי את ההסתייגות,

את הורדת את ההסתייגות, את לא מסתייגת.

נתקדם הלאה,

אני רק רוצה להגיד שעמדת האוצר היא באמת להתנגד –

רק לסעיף או לחוק?

סעיף קטן ג,

שאר החוק תומכים? בחוק תומכים?

לסעיף ב'-

תעני לשאלה שלי, לא מה שאת רוצה להגיד.

סעיף ב' כפי שהוא כתוב תומכים.

שאלתי על החוק, אתם תומכים.

אנחנו חושבים שנכון לקבוע כללים לעניין איכות הסביבה, כי יש השפעות חיצוניות, יש עלויות כלכליות למשק כתוצאה מעבירה על איכות סביבה, בניגוד לנושא של שכר מינימום שצריך לייחס בנפרד ובלי קשר, ולא רלבנטי להכניס אותו לפה. הוא עלול לפגוע ביישום החוקים, וגם עלולה להיות לזה עלות תקציבית, זה עוד אכיפה, זה פקידים.

אותה אכיפה שקיימת.

להיפך, זה אולי יעזור, כי המדינה משלמת השלמת הכנסה למי שלא מקבל שכר מינימום.

אם אתם רוצים שאני אסביר למה למשרד המשפטים הציע בעניין חוק שכר מינימום בעניין חוק רישוי עסקים, אני מוכנה לנסות להסביר.

כן, בבקשה,

לפני שהוגש הערר של משרד התמ"ת, ועדת שרים לחקיקה קיבלה את ההחלטה על פי התנאים שהציע משרד המשפטים, בעיקר מן הטעם –

והאוצר התנגד?

האוצר התנגד, ככל שידוע לי כן, אבל על אף זאת התקבלה אותה עמדה ועליה יש ערר, זאת אומרת אין –

אתה צריך באותה עמדה להיות, משרד המשפטים.

גם משרד התמ"ת בזמנו התנגד , ועל אף זאת התקבלה ההחלטה ועליה יש ערר של התמ"ת, זאת אומרת אין ויכוח על העובדות שמבחינה פורמאלית הממשלה מתנגדת עכשיו. מכיוון שאנחנו פותחים, משרד התמ"ת מביא הצעות משלו, משרד האוצר מביא את עמדתו, אני חושבת שגם משרד המשפטים רשאי לנמק לפחות אם זה עוד יש חברי כנסת שרוצים לגבש את עמדתם בעניין הזה.


לפחות לעניין של חוק שכר מינימום, אני חייבת להגיד, זה מצוי כולו בשיקול דעתו של המפעל, אין ויכוח על זה שהמפעל מחויב לקים את זה, זה הסדר שהוא בסיסי והוא לא צופה פני עתיד, כמו אם איזה שהיא עובדת תהיה בהיריון, אלא הוא מצב נתון, מתמשך, שבו המפעל מחויב לקיים את זה, וזה עניין בסיסי.


יכול להיות שעל רישוי עסקים אפשר לעשות אבחנות, לא הכול תלוי רק במפעל, אנחנו גם חשבנו שזה תנאי מאוד, מאוד בסיסי בעצם קיומו של המפעל, כולל עם השפעות רוחב וסיכונים בבטיחות וכו'. אבל אני מסכימה שאפשר לאבחן בין חוק שכר מינימום וחוק רישוי עסקים.

אנחנו אישרנו, עם ההסתייגויות שהתבקשו.

אני רק מבקשת להבין, כיוון שאנחנו מדברים על הסתייגויות, האם השרים מבקשים להסתייג, כי אם כן אני צריכה לקבל את ההסתייגויות שלהם בחתימת השרים.

אני רוצה עשרים וארבע שעות לבדוק את העניין.

את תודיעי תוך עשרים וארבע שעות האם שר האוצר מסתייג. האם שר התמ"ת מסתייג.

אנחנו נעשה כל דבר לתיאום בין השרים האמורים.

סעיף 2, חבר הכנסת כבל, סעיף 2.

הסתייגויות שרים בכתב, אני מבקשת להעביר אלי.

סעיף 2 – תיקון חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה.

לפני שעוברים לתיקון חוק לעידוד מחקר –

תני לו לקרוא את החוק.

אתה לא רוצה לגמור את ההצעות לתיקון –

שילבת אותן כבר, מה שנשאר.

לא , יש עוד, בהצעת החוק של ליבוביץ יש הצעות נוספות בקשר לחוק לעידוד השקעות הון.

בסעיף הראשון?

כן.


חבר הכנסת ליבוביץ, אני מפנה להצעת חוק השלישית, בעמוד 168, אני מציעה לתקן גם את סעיפים 9 ו-12 בקשר להרכב המינהלה ובקשר למינוי המועצה, אני מציעה שחבר הכנסת ליבוביץ, אם הוא עומד על ההצעות האלה, יסביר.

אתה רוצה לעמוד על זה?

נדון,

הורדנו את זה,

ירד?

אושר הסעיף הראשון, ב' וג' למעט מה שהורדנו, ועם ההסתייגויות של חברי הכנסת לכן אמרתי סעיף 2.

תיקון חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, סעיף 2 – בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה תשמ"ד – 1984, בסעיף 19 אחרי סעיף קטן א יבוא –


א(1) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן א


(1) ועדת המחקר בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת תקבע באישור תנאים מוקדמים לכניסתו לתוקף ותנאים בקשר לביצוע התוכנית שעניינם שמירה על איכות הסביבה.


(2) שר התעשייה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין התניית מתן אישור בקיום הוראות חוק שכר מינימום התשמ"ז – 1987 ויהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין התניית מתן אישור בקיום הוראות חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968.

תודה, הערות לסעיף אחד ושתיים. בבקשה האוצר?

באופן דומה להתנגדות שלנו לסעיף 1(ג) אנחנו מתנגדים גם לסעיף א(1)(2) אנחנו חושבים שזה לא רלבנטי ולא נכון להכניס את הנושא של שכר מינימום.

אני רק אוסיף על זה, לגבי תיקון –

תגיד מה יש לך, אתה לא קשור לאוצר.

אני מקבל את מה שהיא אומרת ומוסיף. לגבי הנושא של חוק עידוד המו"פ, מרבית הסטרט אפים מתחילים לפעול עוד בשלב שאין להם רישיון עסק. הרבה פעמים זה פעילות שמתחילה אפילו מתוך הבית, ומתחילה בצורה לא ממש מסודרת.

ולכן?

לכן להתנות את זה, עלול להרוג את כל נושא היזמות, זה לעניין של נושא רישוי עסקים.

אנחנו מורידים את רישוי עסקים כמו שדיברנו, אחיד, כמו שהיה בסעיף הראשון. הורדנו,

הסיפא החל במלים- ויהיה רשאי.

אני שוב מסתייג לעניין שכר מינימום ומבקש להעלות את הסתייגותי כהסתייגות מהותית.

יש לעוד מישהו הערות לסעיף?

אני מהמשרד לאיכות הסביבה. ההבדל בין אחת לשתיים, שלמעשה באחת קובעים מנגנון ששר התמ"ת יקבע תקנות ופה למעשה זה לא נקבע בתקנות. אני חושב שאם כבר קובעים, אחד ושתיים אין ביניהם הבדל מהותי. למעשה אני חושב שצריך לאחד, לקבוע שזה יהיה אותו דבר אחד ושתיים, שני הדברים יקבעו באמצעות מנגנון של תקנות, שיקבעו על ידי שר התמ"ת, בהתייעצות.

האמת שאני לא זוכרת מדוע הוצע מלכתחילה שזה יהיה ועדת המחקר, אבל אם יש תמימות דעים שזה השר, אני חושבת שההערה נכונה.

הסמכות בחוק עידוד מחקר ופיתוח לקבוע את התנאים, נתונה לועדת המחקר. להבדיל מאשר בחוק המו"פ, ששם התנאים נקבעים על ידי השרים. חוק עידוד והשקעות הון.

אני רוצה ברשותכם רגע לשאול, השאלה אם נכון להשאיר לועדת המחקר סמכות אינדיבידואלית, או נכון שועדת המחקר לעניין הזה תפעל על פי איזה שהוא הסדר כללי, שהוא נורמה –

זאת ההבהרה, האם מדובר –

עם כל הכבוד, עכשיו כשני חושבת על זה, לא ראוי שוועדה היא שתיוועץ עם שר, היא שתביא לאישור ועדת כלכלה של הכנסת תנאים. אני חושבת שזה באמת צריך להיות בדרג מיניסטריאלי, ולכן אני חושבת שההערה נכונה, עם כל הכבוד.


אני מוכנה שתציע לי מיקום אחר.

גם אז יכול להיות שההסדר צריך להיות קצת אחר, כי זה במסגרת שיקול הדעת של הוועדה. ברשותך היועצת המשפטית של הוועדה, אני חושבת שאז ההסדר צריך להיות אולי קצת אחר, זה צריך להיות עם מסגרת לשיקול דעתה של ועדת המחקר, כי את לא היית רוצה לפגוע בשיקול הדעת של ועדת המחקר בקביעת התנאים, אלא התנאים בעצם יקבעו מסגרת להפעלת שיקול דעתה. באותו סעיף.

מה את מציעה קונקרטית?

אני מחכה שעורך דין פלדמן יגיד את הסעיף ואז אני אציע נוסח.

אני רוצה להשאיר את זה לסוף, אנחנו תיכף נשלים את הסעיף הרלבנטי.

זאת אומרת התיקון לא יהיה לסעיף 19 לחוק עידוד מחקר ופיתוח.

אלא לסעיף אחר.

אלא לסעיף אחר, באופן שתהיה הסמכה לשר בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. אז זה לא יהיה תנאים מוקדמים, אלא צריך משהו אחר שאנחנו –

יהיו תנאים ל- דעתה של ועדת המחקר, משהו בסגנון הזה. צריך להתאים את זה לנוסחים בחוק.

לעניין שני הסעיפים הראשונים, שמדובר על כך –

איזה ראשונים אתם מתכוון?

שכבר עברנו עליהם.

עברו, מה שעברנו עבר.

זה תיקון שיכול להיות מאוד, מאוד מהותי.

למה לא אמרת אז?

חשבנו על איזה ניסוח ובסופו של דבר קפץ לנו משהו לראש כרגע וזה יכול להיות סביר. בסעיף 1(ב) ובסעיף 2 (א) 1(1) כאשר מדובר שהשרים או הוועדה תקבע תנאים מוקדמים לכניסת האישור לתוקפו, אנחנו רוצים שזה יהיה – תנאים מוקדמים למתן אישור ולכניסת האישור לתוקפו.


כלומר זה יהיה ככה – מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע תנאים מוקדמים למתן אישור ולכניסת האישור לתוקפו.

למה?

כי ברגע שמשרד התמ"ת נתן במינהלת ההשקעות אישור לאיזה שהיא השקעה, אנחנו רואים, הSAY של איכות הסביבה או התנאים המוקדמים צריכים להיות בזמן השיקול דעת האם לתת את האישור או לא. ולא רק אחרי שניתן אישור ולקבוע תנאים באישור. כי, אנחנו חושבים שרוב השיקול הסביבתי לא יבוא אחרי שההשקעה אושרה ונגיד להם תשימו ערובה כזו או אחרת או תעמדו בסטנדרט כזה או אחר. אלא בזמן שיקול הדעת למתן האישור, בהכנת התוכנית העסקית של אותו מפעל וכו'.

אינני יודעת אם זה נכון או לא, אבל אני רוצה להדגים את דבריו. בהתאם לנוסח שקיים היום, בעצם מפעל שהורשע בזיהום, גם אם זיהום מסיבי, אי אפשר למנוע את מתן האישור, משום שלא לכך הוסמכו בתקנות. הנוסח המוצע לא מסמיך את השר לקבוע תנאים לעצם מתן האישור, אלא רק לכניסת האישור לתוקפו. דהיינו, אם תשימו ארובה גבוהה וכיוצא באלה דברים.


השאלה כאן היא שאלה ערכית, מה הוועדה בעצם רוצה, האם היא רוצה לומר שבתנאים מסוימים בכלל לא יתנו אישור.

כן, בתנאים מסוימים בכלל לא יתנו אישור.

אם כך ההערה צודקת, אם זו הכוונה.

במידה ויתברר שיש פגיעה באיכות סביבה, בצורה –

אז זהו, המפעל נמחק ממצבת המפעלים במדינת ישראל?

אם הוא מזהם ולא עומד בקריטריונים?

ממה נפשך, אז כבר הסתיים לגביו התהליך, אם הוא נמצא בתהליך של קבלת רישוי, אז יש את כל המנגנון של איכות הסביבה, אי אפשר ליצור מצב שבו מעיפים החוצה מפעלים, משום שמישהו במשרד איכות הסביבה לא מרוצה מאופן ההתקדמות שלהם, זה לא סביר.

אני רוצה להדגיש, כל הדיון והקדמה לקריאת הסעיפים, יצאה מצב שמפעל מזהם שפתאום בא לבקשה השקעה ואם ניתן לו, לא ניתן לו. אנחנו חושבים שהנקודה העיקרית והתרומה העיקרית של הצעת החוק הזו, היא שלמעשה במתן ההשקעה לפני אישור ההשקעה, ישקלו השיקולים הסביבתיים –

אבל איך ישקלו?

סליחה, זה קיים ממילא.

אדוני המנכ"ל, אתה דיברת ארוכות, תן לי עוד משפט אחד.

אני חייב להסיר מכשול לפניך, אתה אומר דבר שהוא לא עובדתי.

זה לא המכשול, תאמין לי שאת הנוהל שאתה מדבר עליו, אני יודע מי כתב אותו.

לא, אני לא מדבר על הנוהל, אני מדבר על המצב העכשווי היום במרכז ההשקעות.

מה שאני רק רוצה לומר אדוני היושב ראש, זה דבר אחד.

צריך להכיר את החומר.

רוב משקל של איכות הסביבה יהיה לא לאחר שההשקעה אושרה, כי זה יש לנו את חוק רישוי עסקים ואת התנאים של המשרד לאיכות הסביבה, שתיכף עורך דין פרידן אם תרצה יפרט אותם, לגבי רישוי עסקים שהמשרד לאיכות הסביבה מתעסק בהם.


רוב המשקל של איכות הסביבה יהיה לפני מתן האישור ושם אנחנו רוצים את היכולת להשפיע.


מה שרציתי לומר, רוב המשקל שאנחנו רואים, זה לא לאחר שניתן אישור, זה יש לנו את הכלי של רישוי עסקים. רוב הכוח שהיינו רוצים כן להשפיע ובמתינות ובשיתוף עם התמ"ת, זה לפני מתן האישור, כדי שההשקעה –

אבל ההשקעה אתה בונה בבית בחיתולים, עוד לא יודעים מה יהיו ההשלכות הסביבתיות של זה.

אנחנו חושבים שבמתן תוכנית השקעה, אם יתייחסו –

אחרי שהוא קיבל מהמדען הראשי לפיתוח את הכסף, פתאום מתגלה שהוא מזהם, אחרי שהוא הקים את המפעל, אתה מבין?

אנחנו מבקשים רק את הדגש לפני האישור, ולא לאחר שהתקבל אישור. אז בואו תגידו לנו עכשיו, רישוי עסקים שלנו, זה לא מוסיף לנו שום יכולת.

משרד המשפטים, אני רוצה ללמוד את העמדה, זה משפיע על משהו?

יש פה סוגיה עקרונית בשאלה מה מתכוונת הוועדה. נדמה לי שהמטרה קודם כל שבעניינה גם משרד התמ"ת טוען היום שהוא עושה דברים, זה לבוא ולהתנות צופה פני עתיד, שמפעל שמקבל מענק, יקים ארובות יותר גבוהות.


נאמר, הוצג גם בוועדה שבין כך עושים, ולכן אני חושבת שהנוסח שבו נאמר, תנאים לעניין כניסת האישור לתוקף, הוא נוסח שגם לא משנה באופן מהותי את מה שעושה משרד התמ"ת היום ורק מבהיר את הסמכויות שיש לו.


לעומת זאת להגיד תנאים שעניינם תנאים למתן האישור, כשעומד ברקע אופציה שבה בגלל שמישהו פעם הורשע, הוא יצא ממצבת המפעלים, המשמעות של ההצעה הזו הופכת להיות אחרת לגמרי, זה הופך להיות עוד חוק עונשי, על עונש בתחום אחר, שעל זה דיבר המנכ"ל.

מה שאישרנו, זה מה שהיה טוב, לא צריך –

לכן אני חושבת שאתה צריך לחשוב כמה פעמים לפני שעושים את זה.

כמו שאישרנו, תודה רבה, הערה חשובה, אבל לא נכנסת כרגע בפנים.

אם אפשר לקרוא שוב את הסעיף רק?

איזה סעיף? זה הצבענו כבר,

א(1)1,

אנחנו הצבענו קודם, לא הוספנו שום דבר כרגע.

אני רק רציתי לומר שצריך לראות, יש להצעות החוק האלה איזה שהוא משקל סגולי בכך שבאיזה שהוא מקום, נכון שכולנו מדברים על זה שיש איזה שהוא מפעל שהוא כבר קיים, שהוא מתחיל לגרום לפגוע באיכות הסביבה, אבל תיקחו בחשבון שיש הרבה מפעלים שעכשיו הם רק בחיתולים, עוד שטרם נולדו, שזה ישדר מודעות לכל היזמים, למפעלים וכל מי שעתיד להקים משהו, ובאיזה שהוא מקום אנחנו נגדיל את המודעות של הציבור ושל היזמים בנושא איכות סביבה.

הבאת לי את הסעיף הרלבנטי לסעיף 2(1)1? היית אמור להביא לי סעיף, שאמרת לי איפה הוא יכנס.

לדעתי מה שצריך לעשות, זה אחרי סעיף 52 לעשות סעיף 52 א'. סעיף 52 מדבר על תקנות ואגרות, מסמיך את השרים לקבוע תקנות לעניין אגרות, אחריו אפשר להכניס סעיף של הסמכה, לעניין תקנות לנושא הרלבנטי.

ומה יהיה כתוב בו?

תקרא מה יהיה כתוב, בהצעת החוק הקיימת, ועדת המחקר ישונה, - ישונה, ימחק.

את אותו נוסח שקראת מקודם לגבי תיקון חוק עידוד השקעות הון, עם התשעה חודשים והוראות מעבר.

עוד לפני כן אתה מדבר על התוספות, אני מדברת כרגע מה יהיה בסעיף הרלבנטי. כי גברת הראל הפנתה את תשומת ליבנו, שכאן לפי חוק מו"פ, שיקול הדעת הוא בעצם של ועדת המחקר. שיש לה שיקול דעת, אני לא בדקתי את זה, רחב יותר, מאשר למינהלה לפי חוק לעידוד השקעות הון, זה נכון?

לא, לא,

לא בהכרח,

יש לה שיקול דעת בהתאם למטרות החוק, מטרות החוק מאוד ברורות בעניין הזה. עכשיו אם רוצים להוסיף שהשרים יקבעו את התנאים העקרוניים לעניין של איכות הסביבה, אז צריך לתת את הסמכות הזאת.

זה ברור, השאלה אם אתה מדבר, כרגע אני לא מדברת על המיקום, מיקום לא יהיה בסעיף 19 יהיה במקום אחר, 52 או בכל מקום אחר, השאלה אם זה יהיה אותו דבר, שר התמ"ת בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ייקבע –

זה לעניין התקנות, עכשיו את רוצה את הנושא של ועדת המחקר, את קביעת התנאים בתוכנית הספציפית.

כן,

ועדת המחקר אמרנו שמוחקים, לא הבנתי.

קיבלנו את הצעתך –

נקבע תנאים מוקדמים לכניסתו לתוקף.

לא, לא,

זאת השאלה,

- שיקול דעת הוועדה, זה מה ששאלה היועצת המשפטית, לכן- - -

השרים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבעו בתקנות תנאים בקשר לביצוע תוכנית שעניינם שמירה על איכות הסביבה, זה צריך להיות סעיף ההסמכה. וברגע שנוצר סעיף ההסמכה, ועדת המחקר תוכל להפעיל את אותם תנאים. זאת אומרת לקחת את אותם תנאים עקרוניים שייקבעו בתקנות ולהכניס אותם לתוך כל אחד ואחת מהתוכניות הספציפיות.

אני לא הבנתי, יועץ משפטי של הוועדה, סעיף 2 א (1) תקראי אותו בבקשה עוד פעם, איך יהיה. אחרי התיקונים.

אולי מר פלדמן יקרא, יחזור להצעה.

אני רוצה לדעת על מה אני מציע.

האם ועדת המחקר נותנת אישור לביצוע תוכנית? איך זה הולך?

בוודאי,

כך קוראים לזה, זו הטרמינולוגיה,

כן,

אז זה צריך להיות ככה, אני לא מדברת כרגע על המיקום, זה יהיה – שר התמ"ת בהתייעצות –

את קוראת עכשיו 2 (א1) (1).

במקום א1, כי זה לא יהיה בסעיף 19.

מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן א,

לא, זה יהיה הכותרת תהיה – בחוק עידוד מחקר –


אני מתחילה מסעיף 2 – בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה התשמ"ד 1984, בסעיף איקס, אחרי סעיף איקס, יבוא סעיף Y' או.קי. ? שאינני יודעת כרגע איזה סעיף זה.


יבוא סעיף שיאמר כדלקמן, אינני יודעת עדיין איך תהיה כותרת השוליים שלו – שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע תנאים מוקדמים לכניסת אישור לביצוע תוכנית שעניינם שמירה על איכות הסביבה.


האומנם זה בסדר מבחינתך עורך דין פלדמן.

אבל זה צריך לחבר אותו איפה שהוא לועדת המחקר, שועדת המחקר צריכה לקחת את זה בחשבון את התנאים האלה, כי הוא יכול לקבוע תנאים ואז ועדת המחקר -

ברגע שהשרים קובעים את התקנות האלה –

איפה כתוב שועדת המחקר צריכה, זה צריך להיכנס לשיקולים של ועדת המחקר, תקנות לחוד וועדת המחקר לחוד.

פשיטא שלוקחים את הכול בחשבון, אין התעלמות, זה אותו חוק, זה לא –

כי אם אתה משאיר, כתוב בסעיף 19א – ועדת המחקר רשאית לפי שיקול דעתה לקבוע באישור תנאים מוקדמים לכניסתו לתוקף ותנאים בקשר לביצוע התוכנית. עכשיו אם אתה לא מחבר את זה גם לתקנות שקבעו, מי אומר שזה חייב להיכלל בתוך זה?

לרבות תנאים לפי סעיף ונשאיר פתוח עד –

בסדר?

אינני יודעת, צריכים לנסח את זה.

תנסחי את זה אחר כך.

צריך לחבר את 19 לסעיף שאת מדברת עליו.

יועץ משפטי של הוועדה, תמצאי את המינוחים וניסוחים המתאימים, שיתלבש על הצעת החוק הזאת, סעיף 2, 1א (1) ותת סעיף 2, אנחנו כבר אישרנו, למעט שהורדנו את הוראת החוק רישוי עסקים. לגבי זה מגישים הסתייגות.


עכשיו, אני רוצה להיכנס לסעיף 2 של המציעים האחרים. או של אילן או של לאה נס, תראי מה מתלבש ומה יוצא, שככה נוכל להשליך אחד על השני.

שוב, בהצעתו של חבר הכנסת ליבוביץ מוצא לתקן גם את סעיף 9, שעניינו בהרכב ועדת המחקר, ואת סעיף 17 לאותה הצעה –

הורדנו את זה אני חושב.

לא, זה גם בחוק השני, לכן אני שואלת אם אתה עדיין עומד על זה.

יורד,

יורד, או.קי. , חברת הכנסת לאה נס מציעה לתקן את סעיף 1 לחוק מו"פ, שעניינו במטרות החוק, שאני חושבת שברגע שיש הסמכה מפורשת להתייחס לעניין הזה, לא צריך להתייחס לעניין.

הורדנו גם את זה ונשאר –

בהצעתה של חברת הכנסת לאה נס – סעיף 16 שאני חושבת שצריכים לקרוא את זה.

סעיף 16א', אחרי –

אולי זה יוצר על ידי חברת הכנסת לאה נס, כי זה בעצם עובד בועדת הכספים, אני לא כל כך מכירה את זה.

בסעיף 16א –אחרי – למחקר ופיתוח, יבואו פרטים בדבר הדרך שבה ינקוט על מנת לשמור על הסביבה ובריאות הציבור, בעת ייצור המוצר.

אולי נקבל עמדה של המשרדים בקשר לכך, סעיף 16 עניינו בבקשה לאישור.

יש למישהו בעיה עם הסעיף הזה? אנחנו מכניסים את זה לסעיף 2 שלנו.

סעיף 16 א' עניינו בעצם בכל הפירוט שצריך להגיש מבקש הבקשה, לביצוע תוכנית מחקר ופיתוח. בדרך כלל כשאתם רואים את מה שכתוב היום בסעיף 16, זה צופה פני עתיד, מה יהיה השוק וכו', כל מיני פרטים שקשורים לגבי השיווק והמכירות, בסטרט אפים שרק מוקמים, אין להם עוד את הידע וכיצד הם יבצעו את זה, כיצד הם יגיעו לשלב הייצור ומה הם יעשו בשלב הייצור.


אפשר להוסיף את זה, זה לא מעלה ולא מוריד.

לא, זה מוסיף לחברות שיודעות מה הן עושות, אנחנו לא מדברים רק על החברות –

אם אין בעיה, תוסיף את זה, זה יהיה ג.

מה שרציתי להגיד, שבחוק המו"פ זה פחות רלבנטי וזה יותר רלבנטי, אם כבר בחוק עידוד השקעות הון, ששם אתה מדבר על –

זאת השאלה אם יש מקום לתקן את זה רק בחוק אחד ולא בחוק השני.

זה דבר מהותי בחוק עידוד השקעות הון,א בל אני חושבת שגם פה זה יכול רק להוסיף, זה לא יגרע.

אבל בחוק הייתה תוספת כזאת ואז השאלה אם-

אני חושבת שכדאי להוסיף את זה.

איפה זה ייכנס?

אני לא יודעת, אני לא בדקתי, זו הצעה חדשה שמועלית עכשיו.

לא חדשה, מתוך זה, לא נעשה דברים חדשים עכשיו, מה שקיים.

בהנחה שהחקיקה הזאת עוברת ואנחנו ממילא, כמו שהמנכ"ל דיבר, אנחנו מכניסים את זה מבחינתנו בנהלים לנו, יכולים להכניס שהבקשה תפרט בגם בחוק עידוד מחקר ופיתוח וגם בחוק עידוד השקעות הון, הבקשה תכניס את זה בחלק מהטפסים והנהלים של הגשת הבקשה, אז זה מתייתר בחקיקה עצמה.

בואי נתקדם, עזבי, זה כבר מסתדר. אם מתקני פה את הנהלים שלהם, בסדר, הלאה, מה יש עוד?

הן בהצעת החוק של חבר הכנסת ליבוביץ והן בהצעה של חברת הכנסת לאה נס, מוצא לתקן גם את סעיף 17 לחוק-

מה אומר 17 לחוק?

סעיף 17 לחוק עניינו באישור תוכנית, חברת הכנסת לאה נס מציעה בסעיף קטן א1 בהחלטה על מתן אישור לתוכנית ועל שיעור ההטבות שיינתנו לה, תיתן ועדת המחקר משקל משמעותי להצהרת מקבל האישור בדבר מקום הייצור ושיעור הערך המוסף.

אני מציעה להוסיף כאן עוד סעיף קטן א2 – בהחלטה על מתן אישור לתוכנית ועל שיעור ההטבות שניתנו, תיתן ועדת המחקר משקל משמעותי להצהרת מקבל האישור בדבר שמירה על איכות הסביבה ובריאות ה ציבור.


אם יותר לי שוב בהתחשב בכך שהכול נקבע בתקנות והתניית אישור, נדמה לי שאפשר לוותר על זה.

בסדר לאה, אנחנו נוותר, זה כבר נכנס.

האמת היא שאנחנו מסמיכים כאן לקבוע התייחסות לנושא הזה בתקנות, אז אני לא הייתי מכניסה תיקונים אופרטיביים בחוק עצמו.

בסדר לאה?

או.קי.

עוד מוצע על ידי חברת הכנסת לאה נס להוסיף בסעיף קטן ב – שאומר שועדת המחקר לא תאשר תוכנית אם התקיים בה אחד מאלה – תנאים נוסף, 4 – מבקש האישור הורשע בביצוע עבירות סביבתיות.


שוב, זה יהיה בתקנות, אז –

זה קיים,

אבל זה יהיה בתקנות, זה ייקבע בתקנון, אם מישהו הורשע בעבירה שולית לפני איקס שנים, אז אסור לתת לו? אני חושבת שזה מרחיק לכת, אני לא הייתי מציעה לאשר את זה.

זה בתקנות –

בתקנות, עכשיו יש הצעה לחבר הכנסת ליבוביץ, שוב, לא לאפשר לועדת המחקר לאשר תוכנית אם יש בתוכנית חריגה, מתקנים סביבתיים החלים עליה לפי כל דין, או שבפעולות אחרות של המבקש הייתה חריגה מתקנים סביבתיים.


שוב, אני מציעה שזה יישאר בתקנות, לעגן את זה כל זה בתקנות.

אני יכול להבין את העניין לגבי פעולות אחרות של המבקש, שהייתה חריגה ממתקנים סביבתיים, אבל זה שבתוכנית עצמה יש חריגה ממתקנים סביבתיים, למה לא, -

לא, השאלה אם אין מקום לעגן את זה בתקנות, זאת אומרת אם כבר הם יקבעו –

בדיוק התקנות זה הנושא של התייעצות עם המשרד לאיכות הסביבה וקבלת חוות דעתם, שזה בדיוק הנוהל שדובר עליו קודם. אם זה נכנס מראש ואנחנו - -

תודה, מה נשאר עוד פתוח?

אם אינני טועה סיימנו את כל –

משרד האוצר, יש עלות תקציבית לחטיבה זאת? אין עלות תקציבית. פה אומרים לי אין צורך, זו קריאה ראשונה . בבקשה משרד המשפטים.

אני רוצה לחזור לעניין של –

למה את מחזירה אותי אחורה? אנחנו רק קדימה עכשיו.

יכול להיות שבמובן מסוים, הנושא של תנאים לכניסת האישור לתוקף, או תנאים למתן האישור.


הנקודה הזאת רגע ברשותכם, גם להפנות את תשומת ליבו של משרד התמ"ת שיתכן וההצעה של השרד לאיכות הסביבה, יכולה גם לסייע למשרד התמ"ת ואני אסביר.

איך אתה יש לך השפעה על כולם שמה, הגעת לאגף הזה, טיפלת והלכת. אתה בסדר, אתה איש מוכשר.

אני הצבעתי לפני שהוא הגיע, ברשותך, וזה משהו שאני ככה, אני הגבתי להערתה של היועצת המשפטית של הוועדה, על הדוגמא שהביאה היועצת המשפטית של הוועדה, לעניין הרשעות קודמות. שאני חושבת שבאמת עצם קיומן של הרשעות קודמות, זה לא סיבה בהכרח לא לתת אישור, כי אנחנו לא יצרנו מנגנון עונשי נוסף, אלא אנחנו מדברים על צופה פני עתיד.


אבל, עשויים להיות מצבים למשל שמפעל צריך לעשות בו השפעות מאוד גדולות, או צריך לעשות בו תיקוני מאוד מהותיים וזה אנחנו יודעים בין השאר כתוצאה מההרשעות הקודמות שהיו בו.


אם המשרד יוכל רק להתנות את כניסת האישור לתוקף, בכל השינויים האלה, ויהיה חייב בעצם לתת את האישור, התוצאה תהיה מחויבות תקציבית שהוא יצטרך לשמור לעצמו, עד שהמפעל יתקן.


לכן יכולים להיות מצבים שזה כן מתאים שזה יהיה תנאי למתן, קרי, לא לתת עד שלא תבוא במצב יותר טוב.

גם מרכז ההשקעות וגם המדען הראשי, איננו נותן במודל של מי שעומד בקריטריונים מקבל, הוא נותן את המודל שבבנוי על סדרי עדיפויות. ואם הסתבר שמפעל מסוים כדי שהוא יהיה מסוגל להמשיך להשקיע, חייו להשקיע קודם כל סכומים כאלה ואחרים, כדי שיסיר את מפגעי איכות סביבה, אז מרכז ההשקעות משיקול של סדרי עדיפויות לא ייתן לו ולכן זה לא נחוץ לחלוטין.

שאלה אם הוא יגיד לך שבגלל החוק הזה –

רגע אחד, יש ועדת שרים לענייני חקיקה, ששם אנשים יכולים להתפלמס עם הדברים שלכם, חבר'ה, מספיר. אנחנו כבר ישנו , דנו, גם הנושא הזה נדון כבר, אם יש כמה דברים, בכנסת הבאה, יש הסתייגויות יוכלו להעביר.


אנחנו מעמידים להצבעה לקריאה שנייה ושלישית –

בקשר לחוק הראשון הוחלט על חובת התקנות תקנות תוך תשעה חודשים פלוס הוראת מעבר, האם הוועדה רוצה לאמץ את זה גם בחוק השני?

אין חוק השני, חוק אחד יש לכולם.

לא, לחוק המו"פ, זה תיקונים לשני חוקים.

זה צריך להיות סעיף שמתייחס לשני הסעיפים הקודמים. התקנת התקנות בשני הסעיפים הקודמים.

לא משנה כרגע –

יש עוד הערות, גברתי היועצת המשפטית של הוועדה, לפני שאני מעמיד להצבעה?


אדוני המנכ"ל, יש לך עוד הערות?

כן. אני מבקש להזהיר בעניין רישוי עסקים.

הורדנו את זה.

יש הסתייגות של חבר הכנסת טל.

הורדנו, אנחנו אנשים אחראים, אמרתי לך אדוני המנכ"ל שאנחנו עושים פה חקיקות שהציבור יכול לעמוד בחקיקות האלה, בעלי עסקים, אנחנו לא רוצים לפגוע בצמיחה של המשק וחלילה, אבל יחד עם זאת, לשמור על איכות הסביבה.


לכן אנחנו מעמידים להצבעה את הצעות החוק החשובות האלה, של המציעים, חבר הכנסת איתן כבל, לאה נס ואילן ליבוביץ, שבמהותן הן הצעות חוק התניית מענקים למפעלי התעשייה, תיקונים חקיקה, התשס"ה 2005, של כל חברי הכנסת המציעים, שאיחדנו אותם ביחד עם ההסתייגויות, עם המינוחים שיועצת משפטית של הוועדה הוסמכה לכך להכניס את הדברים במינוחים מתאימים.


אנחנו מעמידים את זה להצבעה, מי בעד הצעות החוק? מי נגד?


אושר פה אחד.


תודה רבה על השתתפותכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20

PAGE