כנסת פתוחה

PAGE
1
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

05.12.05


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

מיום שני, ד' בכסלו, התשס"ו (5 בדצמבר, 2005) בשעה 09:30

מינויים ברשות שדות התעופה –
דיווח מבקר המדינה לוועדה על פי סעיף 6א' לחוק מבקר המדינה

חברי הוועדה: מלי פולישוק בלוך – היו"ר

דוד אזולאי

גלעד ארדן

יולי יואל אדלשטיין

רן כהן

אהוד יתום

אילן ליבוביץ

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס

שלומית לביא – עוזרת בכירה למבקר המדינה ודוברת המשרד 
צבי ורטיקובסקי – סמנכ"ל, מנהל חטיבה

בועז ענר – משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה

שמואל הרשקוביץ – מנהל בכיר על אגף

דב ליוש – סגן ממונה על אגף

יוסף חברוני – מנהל ביקורת בכיר

יעקב בורובסקי – יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות

משה איתן

עוזי ברלינסקי

עקיבא איסרליש

גבי אופיר – מנכ"ל

 צביקה שלום – יו"ר

אוריאל רונד – מבקר הרשות

זוהר אגמון – יועץ בכיר למנכ"ל

יעקב דיין – סמנכ"ל כספים

 
עו"ד חיים ברנזון

רותי קליימן

ליידי לב

יפה דנינו

יוסי אסל

רפאל קטאשווילי

משה בן דוד

עו"ד נעמי לנדאו

גבאי גלי

עו"ד גיא לנדאו

חנה פריידין

לאה קיקיון

 
מינויים ברשות שדות התעופה –
דיווח מבקר המדינה לוועדה על פי סעיף 6א' לחוק מבקר המדינה

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. הוועדה לענייני ביקורת המדינה ממשיכה בדיונים – כל שבוע, בתקופה האחרונה בנושא של מינויים לא כישוריים, או מטעמים לא כישוריים. אם פעם עסקנו במינויים פוליטיים – הנושא הוא מינוים ברשות שדות התעופה., דיווח המבקר לוועדה. המדובר במינויים על רקע קרבה משפחתית. אנחנו עוסקים בדו"ח שהחל לחקור אותו המבקר בנושא מינוי קרובי משפחה ברשות שדות התעופה. העובדות, כפי שהובאו לידיעתי – בנובמבר 99 עבדו ברשות שדות התעופה 429 קרובי משפחה. באוקטובר, 2005 – עבדו 716 קרובי משפחה ברשות. יש נתונים סותרים, אבל גם אם נסתפק באלה – זה סכום גבוה מאד, כמעט הכפלה של המצב שהיה בנובמבר 99. עובדה נוספת שהובאה לידיעתי היא שבנובמבר 99 דרש יושב ראש הרשות טיפול בנושאי מינויים של קרובי משפחה. התוצאה, כפי שאמרתי – כמעט הכפלה של מספר העובדים קרובי משפחה. שיהיה לכם ברור שהיושב ראש ביקש צמצום, וזה כתוב במסמכים. לא הגדלה. התוצאה היתה, משום מה – כמעט הכפלה.

זה כולל גם את היושב ראש עצמו? כי גם הוא קרוב משפחה.

קרוב של מי, של עובד רשות?

קרוב של שר בממשלה.

- - -

אני בכוונה מביאה את העובדות בצורה יבשה כדי להבהיר כאן כי מי שדורש שמספר קרובי המשפחה יצומצם כי הוא יודע שיש בעיה אמיתית, והתוצאה היא הכפלה, אי אפשר לקרוא לזה אלא -כשלון ניהולי. לעניות דעתי, וזו המגמה שלנו כאן, בוועדה, לגבי כל מקום שאנחנו רואים שיש כשלון כזה או אחר, מחדל או נזק, ככל שאנחנו יודעים – כשיש כשלון יש אחראי. אין דבר כזה שיש כשלון בלי אחריות.

השאלה היא האם גברתי גם תגיד את זה על בית המשפט העליון. גם שם יש המון קרובי משפחה לפי דו"ח המבקר האחרון. או שקל יותר להיטפל לעובדים זוטרים. רק לזוטרים, רק לסבלים, רק לאנשים כאלה. למזכרים משפטיים את לא תגידי כלום. בעניין הפרקליטות – לא עשית דיון עד היום על זה, על מערכת בתי המשפט.

קודם כל – היתה לי ישיבה בנושא הזה. אם אתה מתכוון להעיר על כל משפט שני שלי – אני כבר אומרת לך שזה ייפסק.

תלוי כמה שימוש פוליטי תעשי - -

אני לא עושה שימוש פוליטי.

אמרת שתכף נגלה מה השיקולים הפוליטיים.

חבר הכנסת ארדן – אני קוראת אותך לסדר.

או. קיי, אז תמשיכי לעשות שימוש פוליטי - -

יש גבול לכל אמירה.


ובכן – מה שאנחנו רואים, מה שאומר המבקר – כשיש כשלון יש אחראי, ואנחנו לא מוכנים להסתפק בש"ג – האחראי צריך להיות מי שעומד בראש המערכת. בכוונה הדגשתי את העובדה שיושב ראש הרשות לא יכול לטעון "לא ידעתי", כי מתפקידו היה לדאוג שהדבר יטופל, כי הוא ידע על העניין. שיהיה ברור – יושב ראש רשות שדות התעופה מקבל משכורת. זה לא תפקיד ייצוגי. הוא מקבל, ככל הידוע לי, 75% ממשכורת מנכ"ל, ויש לו אחריות.


אני רוצה שיהיה ברור. היום, במקרה לגמרי – שני עיתונים חשובים לגמרי במדינת ישראל כותבים בנושא –אחד מדבר על ביצועי המגזר הציבורי, מחקר אקדמאי, לא סקר פופוליסטי. מדובר על פחיתות הערכה למגזר הציבורי בגלל כשלים, גם מהסוג הזה. עיתון אחר מדבר על העמדה לדין – שיש כבר ראיות שאפשר להעמיד שר בכיר במדינת ישראל, בגלל המינויים הפוליטיים. כלומר, עניין המינויים הפוליטיים -ברור לכולנו שזו לא אמירה פופוליסטית, זה משהו אמיתי. אני רוצה להגיד לכל אלה שדואגים לעם ישראל, והרי כולנו כאן, חברי הכנסת, דואגים לעם ישראל: מה זה שחיתות? שחיתות זה כשיש פגיעה בשוויון הזדמנויות. אנחנו צריכים לזכור את זה כל בוקר. וזה לא משנה מה הדרג. לא משנה אם זה איש בכיר, או דרג זוטר. בכל דרג שהוא, ברגע שיש פגיעה בשוויון הזדמנויות – יש כאן שחיתות. זו היא ההגדרה של שחיתות – אתה נותן למישהו יתרון על פני אחר. זו היא שחיתות שלטונית. וממש לא משנה לי מה התפקיד – בכיר או זוטר, ככל שיהיה. כשאלה העובדות, שאנחנו רואים שיש פה כשל ניהולי, שנמשך לא שנה וחצי אחרונות, אלא מספר שנים, במיוחד בשנים האחרונות – ויש לי כאן פירוט איך הדברים האלה יתפתחו, וכשיש כאן גידול משמעותי במספר קרובי המשפחה, קרובים למיניהם, ברור לנו שיש כאן כשל – וכאן אני אגיד את האמירה הפוליטית: לא ברור לי למה ראש ממשלה בישראל שעומד בראש המערכת הציבורית, לוחץ על שר התחבורה, שטרית, לחדש מינוי פעם שלישית, אם אלה התוצאות.


שמענו לפני כמה ימים שאנשי ראשי הרשות מצאו פתרון, שעיר לעזאזל, והעבירו מישהו מתפקידו. אם אתם חושבים שבזה נגמר העניין אתם טועים לחלוטין, אני הרשות. ממש לא בזה נגמר העניין, ונשמח לשמוע את המבקר מה הוא אומר על העניין הזה. שיהיה ברור דבר נוסף: ההצלחה של מינוי קרובים בהיקפים כאלה גדולים, לא היתה יכולה להיעשות בלי שיתוף פעולה פורה של יושב ראש ועד העובדים. לא יכול להיות דבר כזה. תפקידו להגן - -

חבל שיש כבר - - . אם את יודעת את כל העובדות - -

למה אתה קופץ?

קודם כל, זה שיש המון אנשי ליכוד, ולא אנשי "שינוי" זו בעיה, נכון, השאלה היא האם היא תגביל את עצמה בהתבטאויות הפוליטיות – בשביל מה הזמנת את המבקר? אם את הכל את יודעת, את כל המסקנות, אז גם אנחנו מיותרים וגם המבקר.

חילקו לכם מכתב – אני לא ביקשתי שיחלקו אותו, מכתב שהפנה יושב ראש ועד העובדים. בחיים שלי לא ראיתי מכתב כל כך - - אני לא יודעת מה להגיד. אני לא מבינה את מר פנחס עידן . האם הוא נמצא פה?

אני נמצא בשם ועד העובדים.

אני לא מבינה איך יכול יושב ראש ועד עובדים שנתן יד לתופעה פסולה שהיא, כמו שאמרתי – שחיתות שלטונית, לבוא בטענות למבקר המדינה שמנסה לעשות סדר. מבקר המדינה אחראי לאבטלה במדינת ישראל, כפי שכתוב פה במכתב? משפחות שכולות? אמהות חד הוריות? יש גבול לציניות, יש גבול לחוצפה. כנראה שיושב ראש ועד העובדים לא מבין מה היא שחיתות שלטונית. חבל שהוא לא נמצא כאן, כי הוא היה מקבל שיעור – מה המשמעות של שוויון הזדמנויות, של ניגוד עניינים ושל מנהל תקין.


אנחנו נשמע עכשיו את המבקר. הוא עוד לא גמר לבדוק את העובדות - -

הרי העובדות לא משנות.

יש דו"ח ביניים. אתם תשמעו את דברי המבקר על דו"ח הביניים?

אני אחלק את הדברים לשניים, כאשר אני מבקש מהאנשים שעוסקים בתחום הזה בעשייה היום יומית, שהם יאמרו את הדברים. בנושא עצמו, אני לא חושב שצריך להכביר מילים על כך שאנחנו רוצים שהחברה הישראלית תהיה נקיה וטהורה ולא יהיו בה פגיעות בטוהר המידות. אחד הדברים החשובים בתחום הזה הוא, כמובן, מה שהמחוקק קבע לגבי תפקידו של מבקר המדינה , כאשר הוא הגדיר את הנושא של טוהר מידות כאחד מארבעת המרכיבים העיקריים בעבודת מבקר המדינה. מי שיעיין בחוק יסוד: מבקר המדינה או בחוק מבקר המדינה ימצא את הביטוי למה שאני אומר בצורה חוקית, כפי שהמחוקק קבע, או כפי שאנחנו צריכים לפעול להתקין אותו.


בנושא של מינוי אני רוצה לומר לכם שאני בעצם נתקלתי בתופעה הזו בחודש אוגוסט כשפניתי בעניין הזה לראש הממשלה, במכתב, שבו הפניתי את תשומת ליבו של ראש הממשלה לבעיה הקיימת לא רק ברשות החברות הממשלתיות, ברשות שדות התעופה, אלא גם ברשויות כאלה שרשות החברות הממשלתיות לא אחראית עליהן. ציינתי בפניו, ואצטט את הדברים "התחלנו לערוך בדיקה ברשות שדות התעופה בנושא העסקת קרובים וכבר עתה מסתמנים ממצאים בנושא הזה, המלמדים על כך שהתופעה רווחת ברשות. היא איננה בלעדית לרשות שדות התעופה ומבקר המדינה בדו"חותיו כבר התריע על התופעה הזו, - - הציבור, ובהקצאה הוגנת ושוויונית של המשרות בשירות הציבורי". זה היה ב- 23 באוגוסט, 2005, לפני כמה חודשים. מצאתי אז לנכון לפנות לכבוד ראש הממשלה כיוון שלגופים שהם תאגידים סטטוטוריים, כמו רשות שדות התעופה, אין הסדר מקיף ואין גוף המופקד על הפיקוח והבקרה עליהן כפי שקיים ברשות החברות הממשלתיות בנוגע לחברות ממשלתיות, ובנציבות שירות המדינה בנוגע למשרדי הממשלה. "לכן אני פונה אליך ..." כתבתי במכתבי לראש הממשלה – "כאחראי לתפקודה של הממשלה כולה ולשריה, הממונים על התאגידים השונים, ולהתריע בפניך על הנושא, ועל הצעדים הנחוצים כדי לצמצם את הנזק ולמנוע את התרחבות והתפשטות התופעה של העסקת קרובים ומקורבים". המכתב שלי היה, כאמור, ב- 23 באוגוסט, והוא נשלח לראש הממשלה באותה תקופה. בינתיים המשיכו גם הבדיקות שלנו ברשות שדות התעופה.

קיבלתי גם התייחסות לנושא הזה?

לא. גם לא ביקשתי התייחסות. אני כתבתי על התופעה. בינתיים אנשים שלנו ביקרו ברשות שדות התעופה, נפגשו שם עם אנשים מרכזיים,והכינו בעצם מספר דו""חות שנשמע עליהם עכשיו, ואשר במהותם בעצם מכוונים לתוצאה מאד לא רצויה, גם מבחינה שוויונית וגם מבחינת המכרזים שצריכים להיות. התופעה הלא שוויונית היא של העסקת קרובי משפחה בתוך רשות שדות התעופה מבלי שאנשים נבחרו לתפקידיהם במכרזים, אלא על ידי הקרבה המשפחתית. התופעה היא תופעה שהתייחסנו אליה כאשר אנחנו ערכנו את הבדיקה. תופעה זו היא תופעה שקיימת לא רק ברשות שדות התעופה. היא קיימת גם במקומות אחרים, לדאבון הלב ולצער הרב שלנו. לדעתי, כמבקר, צריך לעקור את התופעה מהשורש, ומוטב – שעה אחת קודם.


אני חושב שהפגיעה בשוויוניות היא פגיעה חמורה מאד בחברה הישראלית. אם תיראו את הבניה של חברה הוגנת, ללא משוא פנים, הכוונה צריכה להיות שהעיקרון החשוב של דמוקרטיה, של שוויוניות צריך להתקיים. באופן כללי אני חושב שאנחנו הפננו את הזרקור לבעיה, פעלנו בעניין הזה, כמובן, מתוך דאגה עמוקה לנעשה בחברה הישראלית בכללותה, בתחום הזה. אני מקווה, ככל שאוכל לקוות, שתהיינה תוצאות בנושא, בביקורת שלנו, השלמה – כי כרגע יש את דו"חות הביניים. אני יכול לומר לכם שעם מינויו של מבקר מדינה חדש לפני מספר חודשים, אחד העקרונות שהוא רשם לפניו, והמשרד פועל על פיהם – זה עניין האחריות האישית. אין מנסו מלקבוע, במקרים בולטים לעין, במקרים שנמצאו בבדיקות שלנו – שיש אחריות אישית על כל התוצאות הנובעות מהאחריות האישית. לצרכי המחשה של דברים והדגמה, אני מציע שהאנשים שעוסקים בתחום –מר ענר, מר ורטיקובסקי, וניצב בדימוס בורובסקי, שהם שלושת האנשים המרכזיים שלנו בתחום הבדיקה, כדי שתקבלו תמונה מאד שלמה אני מבקש שתתנו להם להביע את עצמם בתחום שהועלה כאן לדיון.

שאלת הבהרה קצרה –מבלי שראיתי את דו"ח הטיוטה, כי אין כזה, עדיין, אני מברך אותך על הדרך שבה אתה פועל בנושא זה בכלל, בראיה כוללת. אני רוצה לשאול האם לקחת בחשבון שרשות שדות התעופה עסקה בחמש השנים האחרונות ואף יותר מכך – בפרויקט לאומי? זה מזכיר לי את העמידה של ראש הממשלה מעל דופן הרכב, כשהוא אמר – תעבדו, כי צריך לראות תוצאות. האם לקחת בחשבון שהמנכ"ל, גבי אופיר, וצבי שלום, יושב ראש מועצת המנהלים, ניהלו פרויקט לאומי במשך תקופה כל כך קצרה , והיו זקוקים לכוח אדם רב? אני לא אומר שצריך לגייס קרובים, בוודאי שאינני אומר זאת, אבל בכל אופן, ברקע של העניין הזה יש את הפרויקט הלאומי שהם הובילו. האם לקחת את זה כנסיבות מקלות, במירכאות כפולות ומכופלות, בדו"ח שלך?

מה, אי אפשר לבנות - -

אני מוחה על ההערה שלך, ואני חושב שכדאי שהיא תימחק מהפרוטוקול – כי אין שום קשר.

- - -

אני לא הבנתי שסילבן - - באמת, אז מה זה קשור בכלל לעניין?

זה שהאחיין של - - הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה זה גם לא רלבנטי, זה בגלל שהוא מוכשר.

- - -

חבר הכנסת יתום – אנחנו לקחנו את זה בחשבון.

זה לא נעלם מעיני המבקר שבנו בו בניין חדש.

זה מפעל לאומי.

זה ממש לא היה בפרק זמן קצר.

כפי שאמר מבקר המדינה – מדובר בתופעה חמורה. מדובר בתופעה שקיימת בכל הרמות ברשות שדות התעופה, ובמה שנוגע להיגיינה הציבורית שצריך לקיים – תופעה שהיא לא רק ברמה ובכמות חריגה, אלא מדובר בתופעות שקשורות גם בכפיפות של קרובים, בעובדים שעובדים באותה יחידה, בהיווצרות מצבים של ניגוד עניינים, ומדובר לא רק בקרובים אלא גם במקורבים, אם כי, בשלב הראשון של הביקורת – בשלב הראשון של הביקורת שאנחנו מבצעים בנושא הזה, אנחנו מתמקדים בהעסקת הקרובים, אבל כפי שהמבקר הודיע כבר בזמנו – מדובר בבדיקה שתיעשה בכמה שלבים. בשלב הראשון ייצא דו"ח ביניים על העסקת קרובים.


למעשה, מהנתונים שאנחנו מציגים היום – וכפי שנאמר, טרם הוגשה טיוטת דו"ח לתגובת הגופים המבוקרים, מדובר בממצאים ראשוניים, אבל מדובר בעובדות, בנתונים שכבר קיימים אצלנו ביד – הנתונים נמצאים עדיין בבדיקה, ויש לנו נתונים טריים שקיבלנו אתמול בערב מרשות שדות התעופה. אבל בגדול, התופעה ידועה ברשות שדות התעופה משנת 99. כבר אז הצביע יושב ראש מועצת רשות שדות התעופה על הצורך להתמודד עם התופעה הזו - אבל לצערנו - -

מה זאת אומרת? הם התחילו את הבדיקה ? הרשות התחילה את הבדיקה?

הרשות מודעת לתופעה כבר משנת 99. המבקר הפנימי ערך דו"ח בשנת 2000, וכבר אז הצביע על נתונים אינדיקטיביים על כך שיש כ- 429 קרובי משפחה שמועסקים ברשות. לאחר מכן, המבקר עשה בדיקה נוספת. נכון, פחות או יותר, לאוקטובר 2005, - -

- - -

רק תוודאי שהתקשורת נשארת כאן גם לשמוע את התגובה, כי מדובר בנתונים ראשוניים.

מה זה משנה, אם משנת 99 הם יודעים, ולצערנו - -

- - זה מאד משנה. - - לשפוך דמם של אנשים ולעשות פה הצגה, לפני שנתנה להם זכות תגובה.

- - -

- - שאת עושה שימוש פוליטי פה בוועדה.

כיוון שאני מואשמת כאן באופן אישי - אין ספק שלחבר הכנסת ארדן יש רושם מוטעה בקשר לפעילות שלי. הוא בא לישיבות הוועדה אך ורק כשאני עוסקת במינויים פוליטיים של אנשי הליכוד, ולכן הוא מקבל רושם מוטעה.

למה את לא עוסקת בעסקאות שטומי לפיד עושה במועצות הדתיות ובשירות החוץ, כדי למנות לעצמו שגרירים מחברי מועצת "שינוי" - -כשהעלינו את זה פה, בישיבה הקודמת, זה לא עניין אותך בכלל.

חבר הכנסת ארדן, אני קוראת אותך לסדר.

מנתונים שהיו בידנו, לאחר מכן – עדכונים שעשה מבקר הרשות, הנתונים הצביעו על העסקה של 716 קרובי משפחה ברשות, ומנתונים שקיבלנו אתמול בערב – והם מונחים לפניכם, אז יש ברשות, מתוך 1292 עובדים קבועים, לפי נתוני הרשות המעודכנים - יש 390 קרובים שמועסקים, כלומר – 30% מהעובדים הקבועים ברשות שדות התעופה הם קרובי משפחה. לפי אותם נתונים של הרשות – מתוך 441 עובדים ארעיים, 134 הם קרובי משפחה, 30.38%. ללא החישוב הזה וללא עובדים ארעיים שעובדים בחטיבת הביטחון של רשות שדות התעופה.

ששם, אני מבינה, יש סינון מקצועי.

שם יש סינון מקצועי, שם זה נעשה על פי מכרזים, התו0פעה שם היא יותר מצומצמת, לפי נתוני הרשות – כ-4%. כפי שציינתי, התופעה מוכרת וידועה. הרשות מודעת לנושא החל משנת 99, ובמשך כ-4 שנים ניסתה הרשות לטפל בשילוב טופס ההצהרה של העובדים בדבר קרבת משפחה, ורק לאחרונה הנושא הזה קיבל תנופה אמיתית, כפי שקיבלנו דיווח.

מתי?

בשבועות האחרונים.

מאז שהתחלנו בביקורת יש שינויים, לפי נתוני הרשות.

אני מוצא לנכון לציין גם שכאשר הרשות ניסתה לאמת את התקנות שהתקין שר האוצר בנוגע לחברות הממשלתיות בדבר העסקת עובדי משפחה, הרי שועד העובדים מצא לנכון להתנגד, ואז פנתה הרשות, ליתר דיוק – מנכ"ל הרשות, פנה הן אל הממונה על השכר והן לשר התחבורה ותמיכה או מעשה מייד י לא נעשה, ואני חושב שגם לגופים האלה ראוי להפנות תשומת לב. כל זאת, למרות שברמת העיקרון, לפי חוק רשות שדות התעופה - דינם של עובדי הרשות כדינם של עובדי מדינה . כלומר, גם כשמבקשים תמיכה משר התחבורה או מהממונה על השכר, אין זה פוטר את הרשות מעקרונות התקשי"ר כפי שנקבעו.


הבדיקה הראשונית מעלה שבאוקטובר 2005 – מתוך כ-93 עובדים בכירים ברשות שדות התעופה – היו להם 24 קרובי משפחה. ל- 11 מתוך 29 חברי ועדי עובדים היו 29 קרובי משפחה. שוב, אני מזכיר שמדובר בנתונים ראשוניים. ובולטת במיוחד קרבת המשפחה ליושב ראש ועד העובדים ברשות שדות התופעה. תופעה נוספת שקיימת – שבתוך אותו ועד עובדים, 4 קרובי משפחה מכהנים בוועד העובדים, והיינו מצפים מהנהלת רשות שדות התעופה, החל ביושב ראש ועד מועצת רשות שדות התעופה ומהמנכ"ל למנוע תופעות כאלה. ראוי שתופעות כאלה לא יתקיימו. למרות שוועד עובדים הוא לא גוף מבוקר על ידי משרד מבקר המדינה, הרי מדובר בגוף שיש לו השפעה רבה מאד ברשות שדות התעופה.

אבל הוא נבחר, מה אותה רוצה שהוא יעשה?

- - -

אתה אומר שאתה לא מכיר, זה קצת מפתיע אותי. זה גם הפתיע אותי בפגישה שהיתה בינינו, ואני חושב שראוי לו ליושב ראש מועצת רשות שדות התעופה שיתמצא במה שנעשה בתוך רשות שדות התעופה.

אבל אלה בחירות של עובדים לוועד העובדים שלהם - -

יש הסתדרות עם תקנון, וגם גוף כמו הסתדרות אמור לפעול על פי קני מידה תקינים. אגב – הסתדרות זה גם גוף מבוקר שלנו. כאשר באותו ועד יש מספר קרובי משפחה, יש פה איזושהי אי תקינות, וצריך להפנות תשומת לב.

בתקנון של ההסתדרות, של העובדים, יש הנחיות מי יכול להיות בוועד עובדים?

יש תקנון שמדבר על השאלות האלה, אבל זה עדיין בתהליך של בדיקה, כל הנושא הזה.

לא צריך תקנון ולא צריכים חוקים כדי להבין שכשיש לך ועד של 13 איש, ול- 4 מהם יש שם משפחה מסוים, זה אומר דרשני.

זה בחירות, מה את רוצה? גם פה בכנסת יש קרובי משפחה. מה נעשה? נפטר את העם. אם העובדים בחרו אותם, תסבירו לנו מה הדרך שצריך לנקוט בה כדי שהם לא יהיו בוועד, אותם אנשים.

ראוי שבגופים שלטוניים סטוטוריים לא תהיה פגיעה בהיגיינה הציבורית, אפילו אם - -

אני מסכים אתך, אני רק שואל מה מבקר המדינה מציע כדי לפתור את המצב הזה.

זה יוצר מצב בלתי נסבל - - . עקרונות המשפט והמנהל הציבורי מחייב לפרק מקרים כאלה, שלא יתקיימו. זה לא רק עניין של אם זה כתוב או לא כתוב בתקנון כזה או אחר, אלא יש להילחם בסוג כזה של תופעות על מנת לאפשר לקיים כנדרש גוף שלטוני כדוגמת רשות שדות התעופה.


כפי שציינו – הבדיקות טרם הסתיימו. מדובר בנתונים ראשוניים שעלולים לחול בהם שינויים, אבל אם כבר רשות שדות התעופה נוקטת בצעדים ועיקר הצעדים שננקטו הם למעשה כלפי עובדים ארעיים, הרי שאני מבקש להפנות את תשומת הלב שהתופעה קיימת, כפי שציינתי קודם – בשיעור של 30% בקרב העובדים הקבועים, תופעה זו גם שם טעונה טיפול. רצוי גם להיות ערניים שלא תחזור התופעה של הדלת המסתובבת - שמפטרים עובדים ארעיים, קרובי משפחה, ואחרי זמן קצר, הם מוחזרים.

אתמול היתה לנו פגישה עם מנכ"ל הרשות ועובדיו הבכירים, ולדבריו במהלך הביקורת וכתוצאה מהביקורת יש תהליך נמרץ, שקוף וחד משמעי לטפל בתופעה. אני אתן להם את זכות הדיבור, אבל כיוון שמבקשים כאן ממשרד מבקר המדינה סקירה על פעולותיו, אני אתן איזשהו סטטיימנט על איזושהי בדיקה שמתרחבת מעבר למישורים האלה. אני אהיה פה קצר, ולא אפרט מידי, כי העסק עדיין בבדיקה והוא בהחלט רגיש. הבדיקה שלנו מתרחבת גם לחששות בדבר העסקת מקורבים שאינם דווקא קרובי משפחה.

מה זה מקורבים שאינם קרובי משפחה? זיקה פוליטית?

כן. ולחששות בדבר מעורבותם של גורמים עסקיים וגורמים פוליטיים בעבודת הרשות, ולניגודי עניינים בעבודתם של בכירים ברשות

ועל כך עוד אין לכם פרטים – זה יהיה בישיבה הבאה.

יש לי שאלות רבות, צריך עוד לסכם את זה עם הרשות. אלה דברים שבבדיקה .

אני מציעה שנשמע את אנשי הרשות. נתחיל ביושב הראש. בבקשה.

קודם כל נתחיל בנתונים. מבקר הרשות הונחה על ידי בשנת 99 לכלול בתוכנית העבודה שלו את נושא העסקת קרובי המשפחה. למעשה, אני השליח שמעלה את זה על סדר היום של הרשות. אני לא מכיר הרבה גופים ציבוריים שעשו את זה ויזמו פעולה כזו. בבדיקתו אומר המבקר - במהלך הבדיקה אותרו 430 מקרים של קרבת משפחה, ומוסיף – על רקע הקושי באיתור, כי לא היה לו שום כלי, לא הצהרות, שום כלי לאתר, הוא עשה את זה במהלך של חודש. ומדובר על נתוני ינואר, 2000.


על רקע הקושי באיתור, סביר להניח שקיימים מקרים נוספים רבים של קרבת משפחה – כך אמר המבקר.

נתת הוראה למבקר להתחיל לעשות - -

אני נתתי את ההוראה.

היוזמה היא שלכם?

שלנו. שלי, אישית.

מתי זה קרה בפעם הראשונה?

ב- 99.


אני מפנה את תשומת הלב לסטנוגרמה מ- 14 לספטמבר, 2000, של ישיבת ועדת הביקורת. אומר מבקר רשות שדות התעופה בהתייחס לנושא הזה, והעליתי את זה עשרות פעמים במהלך 5 השנים, והתבטאתי בביטויים קשים ביותר. אמרתי שזה סרטן, מחלה ממארת, אמרתי שליבי שותת דם. אמרתי שזו רעה חולה. אומר המבקר בהתייחס לבג"ץ רשות הנמלים : "בעקבות דו"ח הביקורת שערכנו, אצלנו המצב לא שונה מרשות הנמלים..." –ששם, הוא ציין קודם – 50%. הוא מוסיף ואומר: "המצב אצלנו הוא שיותר מ- 50% הם קרובי משפחה". דהיינו, מתוך ה- 1,400 שהוא בדק יש 700 ויותר קרובי משפחה, נכון לשנת הדו"ח. זה לא 430, כי הנתון הוא נתון שביקש ללמד על מגמה. אנחנו רצינו להעלות את הנושא במלוא חומרתו. יודעים אנשי המבקר שבעקבות דו"ח הביקורת הכניס הממונה על כוח האדם ברשות את נוהל העבודה. הוא היה באותם זמנים ממלא מקום סמנכ"ל כוח אדם, אחד החזקים בארגון. הוא הכניס את בנו. אני, והמועצה, בהחלטה –

על מי אתה מדבר עכשיו? איך קוראים לו?

מותר לי להגיד שמות? אני מדבר על עובד בכיר ברשות.

על מי אתה מדבר עכשיו?

שמעון טנצר.

אני אגיד לך למה אני שואלת את השמות - בתפקיד הזה היו כמה אנשים. אם אתה לא אומר את השם המפורש, ייצא שאדם אחר שמילא את אותו תפקיד יוצא מוכתם. לכן חשוב לדעת על מי אתה מדבר.

בסדר, קיבלתי. פיטרנו את בנו במועצת הרשות, וביקשנו את ההנהלה להגיש לבית דין משמעתי – תלונה התלונה הוגשה. אומר נציג הנציגות, ממונה על תביעות משמעת: "לא נמצאה חריגה מהוראה ומהנוהג אשר נהוגים ברשות בעניין העסקת קרובי משפחה בכל הקשור להעסקתו של מר טנצר. נראה כי העסקת קרובי משפחה ברשות היא בבחינת נוהג, שיטה, במוסד, הנהוגים מקדמת דנא". הוא ממשיך ואומר: "בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי מר טנצר....החלטת מועצה. ברצוני להמליץ לתקן ... בהסכם קיבוצי". הסכם קיבוצי מפנה אותנו לוועדי עובדים. הוא אומר שזה נוהג, שיטה. דהיינו – יש מסות.


מנכ"ל הרשות, גדי אופיר, שהוא לא הרבה זמן בתפקיד שלו, אומר ב- 24 לדצמבר,2002 –בנושא העסקת קרובים, שיש עוד 734 עובדים כאלה. בנוגע לשנת הדו"ח, שנת 2000. אומר מבקר הרשות בדו"ח ביקורת שאושר במועצה – 700 עובדים מתוך 1,200 שהם קרובי משפחה. זה היחס. 50%, ופה הוא אומר אפילו 60%.


לגבי נתוני הבסיס – טוב שנדע במה מדובר. מה עשינו? פיטרנו את בנו של ממלא מנכ"ל סמנכ"ל כוח אדם, כפי שאמרתי, והגשנו תלונה. המערכת רכשה תוכנה לאיתור קרובי משפחה. לחץ אדיר הופעל מהמועצה על ההנהלה, כולל על כל חטיבת כוח האדם, קרוב ל-7 סמנכ"לים או ממלאי מקום של כוח אדם הוחלפו או התפטרו, מהלחץ המסיבי שהיה עליהם. כשממונה על כוח אדם לא מבין מה הבעיה שלו – וניסיתי לדבר על ליבו, לומר לו שהוא עושה שגיאה, וגם קיבל חותמת של הכשר מנציבות שירות המדינה. כשהוא נמצא בצומת מרכזית ולא שם על המערכת שלו, על המנכ"ל, על המועצה, איך אפשר לצאת אתו למלחמה על נושא כזה? הממונה על כוח האדם – הוזז. המנכ"ל הזיז, כמובן, בתיאום אתי, שני ראשי אגפי כוח אדם, שני ראשי מחלקות כוח אדם, עוזר סמנכ"ל כוח אדם. עשינו, למעשה - כמעט כל החטיבה הוזזה. אל תצפו ממני שאקח מכונת יריה ואירה בקרובי משפחה. יתרה מזו, לקראת הסכם המעבר לטרמינל 3 נלחמנו מלחמת עולם עם ועד העובדים הכללי והטכנאים על כך שהגידולים שהם קרוב ל- 600-700 עובדים במספר, שנבעו מהצורך בהפעלת טרמינל 3 – כל אותם 600-700, הפסקנו את העסקתם כעובדי רשות, אלא – במיקור חוץ, עובדי קבלן. אלה עבודות שהרשות עסקה בהן מקדמת דנא, מיום היווסדה, ואני אומר לכם שזה עלה לנו בדמים. ישיבות עד הלילה עם המנכ"ל, עם ההנהלה אצל יובל רכלבסקי, בנושא הזה. אם מדברים על יובל רכלבסקי – לפני שבכלל אנשי ביקורת המדינה התחילו לפעול, אני פניתי אליו לפעול לאלתר להכניס את תקנת שר האוצר בעניין החברות הממשלתיות – העסקת קרובי משפחה, לחוק ההסדרים, ולכלול את זה גם בחוק רשות שדות התעופה.

לא רוצים עוד חוק. גם ככה חבל על החוק.

אפשר להיות ציני כמה שרוצים.

זו לא ציניות, זו עובדה.

יתרה מזו, דו"ח המבקר שלנו, של הרשות, מתייחס לינואר, 2000. הנתונים שנקבת בהם – ספטמבר 2005, זה שני מועדים שונים לחלוטין שהם לא ברי השוואה בכלל. מי שמבין בתעופה מבין שאנחנו עסק שעובד עונתית. זה כמו להשוות מתפללים ב "נעילה" של יום הכיפורים למספר המתפללים של מנחה ביום חול. ברור לנו שבינואר, שהוא חודש מאד נמוך בתנועת נוסעים – יהיו פחות עובדים. זאת אומרת – אם היתה לנו אותה כמות עובדים, יכול להיות שהוא היה מגלה יותר מקרים. לכן, צריך להתייחס לנתונים האלה.

- - -הנתונים

אני לא מלין עליכם –אתם עושים את העבודה. כשאנחנו נקבל את הטיוטה – נגיב.

לפי הנתונים שקיבלנו מהרשות אתמול – בשנת 95 31.6% קרובי משפחה לעובדים הקבועים. נכון להיום – 28.5%.

תודה, זו דוגמה מצוינת. אני לא צריך לספר לכם מה זה רשות שדות התעופה. זו לא עוד חברה או עסק במדינת ישראל. הרי אתם לא מצפים שנעשה מהלכים חד צדדיים בלי גיבוי משפטי של היועצים המשפטיים שלנו. יש מספרים כוללים, יש אחריות משקית. גם המספרים מראים על ירידה, למה? לראשונה בתולדות הרשות, מ- 1.1.2000 יש 235 עובדים קבועים שפוטרו. לא היה דבר כזה מעולם ברשות שדות התעופה. יתרה מזו – 34 ארעיים בתנאים של קבועים גם פוטרו. ועוד פוטרו 9 בכירים. בסך הכל – כ- 280 פוטרו, מה שלא היה אף פעם ברשות שדות התעופה.

עכשיו אני מסתכל על הנתונים הסופיים. דרך אגב – ב-14 ליולי, 2005, עוד לפני שהמבקר נכנס לעבודתו, בוועדת הביקורת העלינו עוד פעם את הסוגיה הזו של קרובי משפחה. אומר המנכ"ל בצורה חד משמעית, מתחייב למועצה, ואכן יש תוצאות. הוא אומר: אני נמצא באמצע הקיץ, אני לא יכול לפטר היום , אבל אחרי הקיץ ואחרי החגים – כולם ייצאו החוצה. כך הוא אמר. והא ראיה, שבאמת – בימים האלה, מיולי, המספר הזה ירד ההדרגה.


אני מסתכל על המספרים, אם אני מסתכל על ה- 700 - ואני לוקח היום 497 קרובי משפחה מתוך 1700 עובדים קבועים וארעיים, פלוס 600 עובדי קבלן, זו ירידה מ- 50% ל- 22%. מה מצפים ממני, שאני אקח מכונת יריה? אני עוד פעם מזכיר לכם שאני מועצת מנהלים. אני מתווה מדיניות, ולא מבצע. אז אני מבקש מגברתי, שכיוונה לאן שכיוונה, שתחזור בה מהדברים.

גברתי היושבת ראש, אדוני המבקר. אני חייב לומר משפט אחד, והוא היחיד שבו אני מסכים אתך: זה נכון, וגם אני חושב, שהעדפה של קרובי משפחה בקבלה לעבודה, גם אם יש להם כישורים, מבלי שניתנה הזדמנות שווה לאזרחים אחרים זה דבר פסול, זה דבר שצריך להילחם בו. אבל צריך לזכור שגם אם עושים מלחמה, ובמלחמה הזו מעדיפים להילחם במישהו אחד ולא להילחם במישהו אחר - גם זו העדפה פסולה. אז כשמישהו בא להילחם בהעדפות פסולות, שישים לב שהוא בעצמו לא עושה העדפה פסולה, בעצם העניין של במי הוא נלחם.

ועכשיו אני אסביר למה אני מתכוון. קודם כל, גברתי, אם את רוצה שהישיבות האלה תחשבנה למשהו אמין – כשאנחנו נכנסים, וכולם יודעים שיש עכשיו תקופת בחירות במדינה, ואת מביאה את מבקר המדינה להציג פה דו"ח שהוא עדיין לא דו"ח סופי, ושעוד לא ניתנה למבוקרים הזדמנות לענות עליו, זה הופך את הוועדה לביקורת המדינה לשדה קרב פוליטי. אני לא מכחיש – לי יש אינטרסים פוליטיים. אבל מה לעשות – גם לך יש אינטרסים פוליטיים, ואם אנחנו נהפוך את הוועדה לביקורת המדינה לשדה קרב פוליטי, מבלי שאפשר להתווכח על העובדות – כי פה אין עדיין עובדות סופיות, מסתמנת מגמה, אני מסכים – אבל אין דבר כזה להרשיע אנשים לפני שנתנו להם את הזכות להשמיע את כל טענותיהם. איך אנחנו יכולים לדון בכך?


ואני רוצה לפנות אליך, אדוני המבקר. אתה לא אדם פוליטי, לא כמוני ולא כמו יושבת הראש. אני מאד משבח את העובדה שיצאת ואמרת שתילחם בשחיתות "און ליין" ולא תחכה כמה שנים עד שהדברים יהיו לא אקטואליים. אבל תראה מה קורה פה, כרגע. אתה, בכך שאתה מאפשר לנציגים שלך לבוא ולהציג בתקופה כה רגישה נתונים שהם עדיין לא סופיים, ועלו פה נתונים שנשמעות שעל פניהן הן שוות בדיקה – האם הרשות היא זו שעוררה בכלל את הבעיה? האם המספרים עלו או ירדו? האם באמת נציבות המדינה אמרה שאין כרגע מה לעשות בנושא? – יש פה שאלות שהן משמעותיות לאדם כמוני שכן מעוניין להילחם בתופעה. לכן אני פונה אליך שתשקול שבתקופה הזו, כיוון שפוליטיקאים עלולים לעשות שימוש בדברים, כל אחד לפי פרשנותו - ומנכ"ל הרשות, עובדה – הוא דווקא מונה על ידי שר ממפלגת העבודה, אבל זה, כמובן, לא יקבל הדגשה על ידי יושבת ראש הוועדה - -

אני מינוי אנמי. לא מינוי פוליטי.

אני לא מטיל בך, ספק, רק אמרתי שמי שמינה אותך זה לא שר מהליכוד, אבל זה לא קיבל כאן דגש מיושבת הראש. ולכן אני חושב שבתקופה הזו ראוי לשקול אם זה דו"ח סופי ויש כבר החלטה סופית של המבקר. אף אחד לא יחלוק עליהם, כמובן, ואני חושב שזה תפקידה הסופי של הוועדה - לעקוב אחר הביצוע של החלטות המבקר. אבל בתקופה הזו זה לא דבר ראוי.


משפט אחרון – כשמדברים על העדפה של קרובי משפחה ואת אומרת- עובדות, העובדה היא שאשתו של נשיא בית המשפט העליון – עובדת אצלו במערכת. העובדה היא שאשתו של אליקים רובינשטיין עובדת אצלו במערכת, העובדה היא שביתה של דורית בייניש עובדת בפרקליטות. אלו עובדות. העובדה היא ש- 64% מהמזכירים המשפטיים בבתי המשפט מתקבלים ללא מכרז, וזה מתוך דו"ח המבקר. והשאלה היא – מה הסנקציות שננקטות בפועל כלפי מערכת המשפט, והאם אנחנו לא נלחמים רק במי שיותר קל לנו להילחם בו.

שתי הערות, כתגובה, מכיוון שאני הואשמתי באופן אישי על פוליטיזציה בוועדה לענייני ביקורת המדינה. כל מי שמגיע לישיבות של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת – ויש כאלה שעושים את זה בצורה עקבית, במיוחד אנשי מבקר המדינה, יודעים שכאן הדיונים הם ענייניים. בדרך כלל, ברוב המקרים, הם מתחברים לדו"חות מבקר, אלה שהסתיימו ואלה שבהתהוות. הגישה שלי כיושבת ראש הוועדה היא לקיים ביקורת בזמן אמת, ובזה אני שותפה לחלוטין לעמדה של מבקר המדינה. שני עקרונות בסיסיים: ביקורת בזמן אמת, ואחריות אישית. אלה שני דברים שמנחים אותי כעומדת בראש הוועדה הזו. לפי זה אנחנו בדקנו איך הממשלה מטפלת במתפנים מעזה, למשל, ועסקנו בהרבה מאד ישיבות – לו היית כאן היית יודע, בעניין המתפנים, איך הממשלה לא מטפלת כראוי במתפנים שאני יודעת שהם קרובים ללבך. אני לא יודעת אם היית, אני חושבת שלא – אנחנו טרחנו לסייר בזמן אמת, ב- 17 או 18 באוגוסט, אנחנו היינו בבתי המלון של המתפנים, דאגנו להם באופן אישי, ככל שאפשר. רק לפני שבוע הייתי אצל אילן כהן בדיוק בנושא הזה של המתפנים, כדי לעזור להם להגיע לבית ולנחלה. אז מי שאומר לי שאני מטפלת רק בדברים שנוחים לי, פוליטית, לא יודע על מה הוא מדבר.


הדבר השני - הנושא של מינויים פוליטיים הוא נושא שהוועדה הזו עוסקת בו מאז שהיא קיימת.

אבל זה לא פוליטי פה, זה קרובי משפחה.

הנושא של מינויים לא לפי כישורים אלא לפי קרבה משפחתית – זה נושא שהוועדה הזו שמה לה כנושא הרבה לפני שהוכרז על הבחירות המתקרבות במדינת ישראל. הצהרתי את זה, מייד עם כניסתי לתפקיד, שזה אחד מהנושאים החשובים בעניי. זה אחד מאבות הטומאה של מדינה דמוקרטית. ברגע שמפלים אנשים בשוויון הזדמנויות – מערערים את היסודות לחברה מתוקנת במדינה דמוקרטית. לכן לקחנו את זה כאחד הדגלים המרכזיים. מה לעשות? בתקופה המבוקרת, רוב השרים הם מהליכוד. לא כולם – רובם.

היה גם שר משפטים – טומי לפיד.

ולכן, הוועדה לענייני ביקורת המדינה עסקה בנושא הזה של מינויים לא ראויים, והזכרת אותם – על מינויים שנעשים במערכת המשפטית. היתה ביקורת על כך ושר המשפטים הקודם התחיל לתקן את העוולות במערכת, ושרת המשפטים הנוכחית, המנכ"ל שלה היה בישיבה ודיווח על התקדמות בטיפול. גם זה לא נעלם מעינינו. אנחנו לא עושים אפליות בין שחיתות שלטונית כזו או אחרת. אני לא אומרת ששם היתה שחיתות שלטונית - -

למה לא? לגביהם כבר קבע המבקר. שם כבר יש דו"ח סופי ואת חוששת להגיד שיש שחיתות שלטונית, שימי לב.

אני לא אחזור על הישיבה ההיא.


מה שאנחנו עושים – אנחנו, לאורך כל הדרך, לוקחים את הדו"חות האלה של המבקר, בין אם הם דו"חות ביניים ובין אם הם סופיים. בנושא הזה של רשות שדות התעופה, מבקר המדינה, בהכירו בחשיבות הנושא הזה , הוציא את הנושא לתקשורת, ואני חושבת שטוב עושה המבקר שמשתף את הציבור. תקשורת זה האמצעי שלנו לשקיפות, של כל הליקויים. אנחנו רואים את התקשורת לא ככלי פוליטי לנגח מישהו, אלא כלי עבודה של ביקורת המדינה. זה כלי, והוא כלי חשוב, כי אין לנו דרך להגיע לציבור שיידע מי הם מנהיגיו, מי הם האנשים שעומדים בראש השירות הציבורי. לכן התקשורת כל כך חשובה לנו, ואנחנו לא מזלזלים בעיניין הזה. ולכן אני מברכת את מבקר המדינה שיצא לתקשורת עם הנושא. חמש שנים אומר יושב ראש מועצת הרשות, אומר במפורש – אני מנסה לטפל בתופעה הזו, השלילית הזו, שאני לא רוצה אותה אצלי,

ואני לא מצליח.

הוא לא אומר שהוא לא מצליח - -

סליחה, אני מתקנת – לא מצליח כפי שהוא רוצה, לא מצליח למגר את התופעה לגמרי, אבל יש התפתחות רצינית מאד. התופעה, כפי שאנחנו רואים, אומרים אנשי המבקר – שבשבועות האחרונים קיבלה תאוצה, כי היא קיבלה חשיפה. גם ועד העובדים, באופן מפתיע, הבין שהוא לא יכול להפוך את הרשות הציבורית החשובה הזו לכלי עבודה של המשפחה. יש גבול. גם הוא הבין, והוא הבין את זה רק דרך התקשורת. ולכן התקשורת היא כלי עבודה שלנו.

המספרים שהיו בשנים הקודמות הם לא מספרים אמפיריים, שנבדקו. לנו היתה פגישה מצוינת, עם שקיפות מוחלטת, והאנשים יכולים להעיד בנושא הזה. אני באתי מצה"ל כאלוף משנה לרשות שדות התעופה לפני ארבע שנים, משדה קרב אחד לשני. בשנים האלה, המשימות, כפי שהוכתבו על ידי שר התחבורה דאז ושרים אחרים – האחד, סיום הפרויקט הלאומי, מה שאחרים לא הצליחו לבצע ולסיים. אני התייצבתי אישית, בשנה וחצי האחרונות שלי, לפחות, בתוך האתר, וניהלתי את הפרויקט כראש הפרויקט, מבלי להקל ראש בניהול הרשות, על הפריסה הארצית המרחבית שלה. התוצאה – הבאתי את זה ב- 2 לנובמבר. היום הטרמינל החדש והיפה משרת את כל תושבי המדינה.

אני רק רוצה להדגיש שוועדת הכלכלה של הכנסת הקימה ועדת משנה לליווי של נושא פתיחת הטרמינל. היינו שם כמה פעמים, וראינו את העבודה מקרוב. עשו שם עבודה יוצאת מן הכלל.

עשינו לילות כימים, אבל ישנה תוצאה בנושא הזה, אבל בסך הכל – עובדי הרשות הם מאד מסורים. אנחנו מדברים כרגע על נושא מאד ספציפי בנושא שקיפות ושוויוניות לסקטור מסוים של עובדים.

אני לא זוכרת שמישהו כאן ביקר את העובדים עצמם. העובדים לא על השולחן הזה. הם עובדים נהדרים, כולם נהדרים.

גם אלה שהביאו את קרוביהם לעבודה? לא הבנתי .

הדבר השני – כתוצאה מקיצוץ במספר הנוסעים בשנים האחרונות, לאור המצב הביטחוני- הכלכלי, עמדתי - -על קריסה כלכלית במידה ולא נבצע את - -. קיטון בהכנסות – מבחינתנו, ההפסד הוא של כמיליארד וחצי שקל. זה סכום ענק, שאלמלא היתה הצניחה הכלכלית כך היינו מרוויחים, והיינו נראים אחרת. התוצאה של העניין הזה היא קיטון בכוח האדם, פרויקט פיתוח וכן הלאה. זאת משימה לא פשוטה, המשימה השלישית היא כל נושא מסופי הגבול, והתהליכים המדיניים במה שקשור במדינת ישראל – אנחנו משולבים. זאת חרף כל הבעיות המבצעיות הקשות שעולות במסופי הגבול: 6 הרוגים בקרני, כאשר המנכ"לל מעורב לא בצד האבטחתי, אלא בצד של הניהול, האירוע שהיה בטאבה, במצרים. המנכ"ל מפוזר על כלל הארץ.

הנושא האחרון – והוא העיקרי, ואני אומר לך שאני מברך את נוכחותך ונוכחות הצוות שלך בתוך רשות שדות התעופה. אם אני מהווה סמן ימני במדינה בעניין הזה – אני שמח, ואם תוביל את כל הארגונים בנושא הזה – אני בעד שקיפות, הוגנות ושוויוניות מוחלטת, בלי שום מילה אחרת ממה שאני אומר כרגע. אני גם רוצה לומר שהתחלנו לטפל בזה. אני רק 4 שנים ברשות וזה לא הרבה כדי להתחיל להקיף את כל הנושאים. אנחנו היינו כלבי השמירה בתוך הארגון, וזה לא פשוט. מה יאמרו חכמים כשיש תקנות ובפועל, למטה, הן לא מתבצעות, או שעושים הכל כדי שהן לא תתבצענה? אם היו פועלים כולם לפי התקשי"ר, אני בטוח שלא היו בוחנים את הדברים.


כפי שאמרנו - החלפתי את שדרת הניהול – אני, אישית, החלפתי אחד אחד, וכן הלאה. התחלנו בזה לפני הגעתך, אבל אני מודה: הופעתך נתנה לי רוח גבית בתוך הארגון לעשות דברים שלא יכולתי לעשות קודם. אני לא דון קישוט. יש לנו קשיים בנושא הזה. ועדים קשים. השבטיות הזו קשה. יחד עם זאת, בהרבה מאד פינות בארגון פועלים בצורה מושלמת. המבקר דיבר גם על מכרזים, וכן הלאה. אתמול הייתי מספיק שקוף. גם אמרתי לחבריי שאם המבקר יופיע כל יומיים בטלוויזיה וזה רק יוסיף רוח גבית כדי להביא לתוצאה – אנחנו נמצאים שם. אני מקווה שעם כניסתך לתפקיד יהיה מצב שבו ניתן יהיה לנקות את השורות במדינת ישראל.

אני סמנכ"ל כספים ומסחר ברשות, ולאחרונה אני ממלא מקום סמנכ"ל מנהל. לגבי עובדות ומספרים – המספרים הם פחות מ- 500. נכון להיום מדובר ב- 497 עובדים קרובי משפחה, זה אומר - כ- 240 שיש להם קרובי משפחה. המספר הוא הרבה יותר נמוך ממה שהיה, וזה נובע ממה שהסביר צביקה שלום – שאם אתה מודד בחודש יולי או נובמבר- יש הבדל.

יש לי הרגל - באופן מוזר, לפני ישיבה, אני עושה שיעורי בית. למדתי את הדברים . אל תדברו איתי על עונתי או לא עונתי. אני לא הולכת להחליף אתכם ביכולת שלכם לנהל רשות שדות תעופה, אבל תנו לנו קרדיט שעשינו שיעורי בית.

הנושא של מספר הקבועים עלה פה בוועדה. אני רוצה להגיד שעד 95, מתוך אותם 390 שמדברים עליהם, נכנסו 235 קבועים. לא היו צביקה שלום ולא גבי אופיר, ולא הנהלה. זה התחיל בשנות ה-70. אני הייתי אז ממשרד התחבורה - -

כמה נכנסו אז, 300?

[


235 עד שנת 95. רשות שדות התעופה היתה יחידת סמך של משרד התחבורה עד שנת 77. הקימו אותה בשנת 77. עברו אנשים ממנהל התעופה האזרחית, ממשרד התחבורה, ועברו 235 קרובי משפחה.


בנוסף – עד שהמנכ"ל הנוכחי נכנס, היו עוד 116 קרובי משפחה שנכנסו. כלומר, מה שנכנס ב-5 השנים האחרונות זה 40, שכולם נובעים מהסכמים קודמים. זו לא איזושהי יוזמה של ההנהלה הזו.

הסכמים - - לפניי ולפניו.

בסך הכל נכנסו ב-5 השנים האחרונות 40 עובדים קבועים, קרובי משפחה, מתוך אותם 390- . בסיס הנתונים, אני אומר באחריות: היה לקוי כל השנים. לא היו הצהרות, לא נענינו על ידי העובדים. אני אז לא הייתי במנהל, אבל היה ניסיון ב- 2002 או 2001 , ולא היתה הצלחה. היום שלחנו הצהרות לכלל העובדים - -

כמה אנשים עומדים לקבל קביעות ב- 2006?

קיבלנו כבר 1,500 הצהרות מתוך 3,121 עובדים. נברנו בכל התיקים. כתוצאה מהבדיקה של אנשי מבקר המדינה. הגענו לכל המשפחות - -

על מנת שתמונת המצב תובהר, אני רוצה לומר שמר דיין מדבר- על פי הגדרת התקשי"ר. אם אנחנו לוקחים הגדרה יותר רחבה של קרובי משפחה, סביר להניח שהנתונים יהיו אחרים.

התקשי"ר מדבר על בן או אח מקרבה ראשונה

- - -על פי הגדרת התקשי"ר, והתקנה שחתם עליה שר האוצר במאי, 2005 – זהה בהגדרות.

רק תענה לי כמה יקבלו קביעות. אתה יכול לתת לי מספר.

באותם הסכמים קודמים שדיברנו עליהם – יש לנו 43 ארעיים במעמד קבועים, שאמורים להיכנס - -

כמה מהם קרובי משפחה?

בין 15 ל-18. אני לא יכול עדיין לדייק.

עדיין מדברים על 30%, אתה שם לב.

זה על פי הסכמים קודמים, זה קיים. מסרתי את זה לאנשי מבקר המדינה.

אז אתם לא מתקנים,ממש.

ברשותך – אני, הנחיתי לא לכבד את ההסכם הזה, שהוא הסכם חדש. המנכ"ל הלך עד לבית הדין לעבודה. יומיים לפני הדיון בבית הדין לעבודה - -

בקיצור – כל הגיבנת המכוערת הזו, של העבר, בסדר גודל של 100 ומשהו קבוצת אנשים בקביעות - - אני התמודדתי כדי להקטין את מספר הקבועים, וכך אני עובד עד היום הזה. - - -

- - -מומחה לדיני עבודה.

והוא אמר שאין סיכוי, ואין לנו ברורה אלא לקלוט אותם לעבודה.

זה הסכם ישן,לפניי ולפניו.

אז אולי זה הסכם שהמבקר צריך לתת דעתו על כך – מה קודם למה, התקשי"ר או הסכמים שנעשו שלא כדין.

עוד כמה דברים שנעשו לאחרונה – פוטרו 280 עובדים, מתוכם 21 קרובי משפחה.

ראיתי מין זגזוג כזה – פיטרו, והחזירו אותם.

מיחשבנו את המערכת, יש הצהרות. אימצנו והיחלנו עלינו את התקנה של שר האוצר. הקליטה תהיה שונה לגמרי. תהיה פומביות, תהיה שקיפות, יהיה נציג ציבור בכל ועדה כזו. שינינו את כל תהליך קליטת העובדים אין ספק שהתופעה הזו תפחת.

קודם כל רוצה לברך על היוזמה של המבקר לקיים ביקורת בזמן אמת. אני חושב שזה חידוש מצד המבקר, וטוב עושה המבקר שבודק את הנושא הזה. לשמחתי הרבה הוא הצהיר על זה לא פעם ולא פעמיים, כמו גם בנושא ההתנתקות. אבל אליה וקוץ בה, אדוני המבקר. אני לא בא כרגע לתת ביקורת על העניין של אי מתן שוויון הזדמנויות לאנשים. אנחנו כאן יושבים ומקיימים דיון על דו"ח ביניים שלא ראינו אותו. אנחנו, חברי הכנסת, לא ראינו אותו, ומייד עם כניסתי שאלתי את יושבת הראש אם יש דו"ח, כמקובל. אז היא הראתה לי את הדו"ח הזה, כאשר בעצם, אין אפילו תגובה של המבוקרים. אני חושב שיש פה טעם לפגם. הייתי מצפה שהיתה אפשרות לצד המבוקר להגיד את שלו. יחד עם זה, כשאני שומע פה את הדברים ואני מקווה שאף אחד לא יחשוד בי פה שיש לי עניין כזה או אחר – אין לי קרובי משפחה בשדה התעופה, ואני לא מכיר אף אחד שם, אבל אני חושב שהייתי מצפה, הייתי פה ושמעתי מאנשי רשות שדות התעופה שהם מטפלים כבר בעניין הזה משנת 2000, ואי אפשר לומר שלא בהצלחה. כאשר הם פונים לנציב

שירות המדינה והוא נותן הכשר בכתובים – אלה דברים שנאמרו פה, כרגע, אז אי אפשר לבוא בטענה לאנשים שעשו הרבה שנים. גם הדו"חות מוכיחים שאכן יש ירידה במספר קרובי המשפחה.

להבא, אם אנחנו רוצים לקיים דיון אמיתי וענייני, ואני פה פונה על יושבת הראש – מן הראוי היה שהדו"ח יונח בפנינו, שנראה אותו ושנשמע את המבוקרים. אמר כאן נציג המבקר שהעניין בבדיקה והנושא רגיש. דווקא זה מחזק יותר מכל שאנחנו היינו צריכים להימנע כרגע מהדיון הזה, עד שנקבל את תגובת המבוקרים. ואז, הכל יהיה מונח בפנינו, התמונה תהיה יותר ברורה, ואנחנו לא נעשה כאן חוסר צדק עם אותם אנשים שמשתדלים לעשות מלאכתם נאמנה.

הערה קצרה – אני מודה, כפי שאומרים, כל אחד בוכה מהמקום שכואב לו. אנחנו כאן מקיימים דיון מאד חשוב ואני מברך, כמו קודמי, על ההחלטה האמיצה שלך, אדוני המבקר, לחשוף את הדברים בזמן אמת, לחקור אותם, ואולי להתרחק מהמציאות שבה דו"חות המבקר הפכו לדבר שאבד עליו הכלח. דבר שני, שכדאי לנו בכל זאת לשים אליו לב: באילו תנאים היוזמה הזו של לחשוף את הדברים בזמן אמת יש לה סיכוי. בדיון הזה אני יותר ויותר משתכנע שיש כאן נקודה חשובה לטפל בה, לכל הגורמים – גם לאנשי המבקר, וגם לאנשי הרשות.

המנכ"ל אמר שהבדיקה בזמן אמת, של מבקר המדינה, עוזרת לו לעשות סדר אצלו.

אין בכוונתי לסתור את דברי המנכ"ל ואת יוזמת המבקר, אני מדבר על משהו אחר. אני מדבר כמי שהיה בתפקיד ביצועי – שר וסגן שר הממונה על משרד ממשלתי. מצאתי את עצמי בסיטואציות האלה – שכשאתה רוצה לטפל בתופעות פסולות, ואז אתה מגלה שכולם צוללים. גם אנשי נציבות שירות המדינה שאומרים: סליחה, אולי לא בדקנו עד הסוף. וגם היועצים המשפטיים – כפי ששמענו עכשיו מהמנכ"ל שאומרים לא ללכת עם זה עד הסוף, כי רק מסתבכים. רק מפאת קוצר הזמן לא אתן דוגמא שהיתה, אגב, מבוססת גם על דו"ח מבקר המדינה. כאשר אנחנו, כהנהלה, ואני מדבר כרגע כמושג כולל – אם נרצה באמת לבער את התופעות, צריך לתת על זה את הדעת. המקרה הזה ששמענו, חוות הדעת של מר חיות, זה לא המקרה היחידי. אני אומר את זה באחריות. גם הביטויים האלה ששמענו מגבי אופיר, שיומיים לפני הדיון בבית הדין לעבודה אמרו לו – עזוב, אנחנו רק נסתבך – אלה לא המקרים היחידיים. ולכן, בואו ניקח את הדברים האלה בחשבון. אני יודע מה יגידו על מר שלום ומר אופיר כאשר לא נוכל להיכנס או לצאת מהמדינה. לכן, בראיה הכוללת – לא במקרה הספציפי הזה כאן, אני בטוח שתשלים את הדו"ח, האמת תצא לאור ונדע את הנתונים המדויקים.אם אתה באמת רוצה לבער את התופעות האלה – תן על זה את הדעת. לפעמים ההנהלות נמצאות במצב בלתי אפשרי, ודווקא ברגע האחרון כולם משאירים אותן לבד מול אותם גורמים, שוודאי לא נזכיר אותם. בטח לא בתקופת בחירות.

איזה גורמים ולמה אתה לא מזכיר?

אותם עובדים שלפעמים מייצגים כל כך נאמנה את האינטרסים של העובדים, ששוכחים שיש גם תקשי"ר וגם כללים, ודבר ראשון מוציאים מכתב שיש שביתה כללית במשק. אני קיבלתי מכתב כזה. את יודעת על מה? על זה שפעם אמרתי שבמשרד שלי – 90% מן העובדים הם מצוינים, אך צריך לטפל בכמה כאלה ש-30 שנה שותים קפה ולא עושים כלום. על זה, כל ועדי העובדים בכל משרדי הממשלה הוציאו מכתב לראש הממשלה שישביתו את כל משרדי הממשלה. לא הנציבות ולא המבקר - -

עם גיבוי של ההסתדרות? לזה אתה חותר?

אני לא יודע אם זה היה עם גיבוי או לא, אבל העובדה היא שהמכתב הזה יצא מוועדי העובדים של כל משרדי הממשלה, לראש הממשלה. אז אני מציע לא להשאיר את האנשים האלה לבד במערכה.

מבקר המדינה הזכיר בפתח דבריו שהוא פנה אל ראש הממשלה. ראש הממשלה קיבל את פניית המבקר ולפני שבוע השיב וקבע שהוא הורה להקים רשות לתאגידים לציבוריים, שתפקידה יהיה, בין היתר, לשמש מעין נציבות של שירות המדינה לאותם גופים. יש כבר התחלות בעניין הזה במשרד המשפטים, והתהליך הזה הולך, כנראה, להתקדם מהר יותר. זה לא מקטין מהכשלים שזוהו כאן, והם לא רק כשלים בתחום טוהר המידות. יש כאן כשלי בקרה, ויש כאן כשלים של אותם שומרי סף שמבקר המדינה כל כך מרבה לדבר עליהם, שתפקידם וכל תפקידם למנוע את התופעות. התופעה הזו, בהיקפה הנוכחי, לא נוצרה היום. היא נוצרה מזמן. היו משתפי פעולה לתופעות הללו, ושיתוף הפעולה ראוי שייבדק: מי היו השותפים לעניין הזה, לאורך זמן ולאורך שנים.

אני ממלא את מקומו של בני כהן, שהוא עורך הדין הקבוע של הוועד. הוא לא חש בטוב וביקש ממני למלא את מקומו.

למה אין כאן נציג של הוועד עצמו?

ישנה פה מישהי מהוועד.

למה הוועד לא מדבר? למה הם צריכים עורכי דין שידברו בשם הוועד?

כי הבעיה היא גם נורמטיבית וגם עובדתית, וצריך עורך דין. עובדה היא ששמענו רק לפני רגע שרשות שדות התעופה התייעצה בעורך הדין שלה שאמר לה שאין לה סיכוי לשנות את המצב המשפטי.


קודם כל, אני מזדהה עם זה שהדיון הוא מוקדם. במצב שעוד אין עובדות – אין אפשר לדון בלי עובדות. כל דיון בלי עובדות הוא לא הוגן כלפי אף אחד – גם לא כלפי המבקר. נקודה שניה – מהנתונים של רשות שדות התעופה עולה שלמעשה יש תהליך. קודם כל – מדובר בתהליך היסטורי שיותר מ- 50% מהעובדים הקבועים היו לפני 10 שנים, בין 95 ל-2000 נכנסו בסך הכל 115 ומ- 2000 ועד עכשיו- - -

אני מבקשת, בגלל שזמננו קצר, לא לחזור על דברים שכבר נאמרו פה.

ועד העובדים מוכן לשתף פעולה עם ההנהלה, והוא הכין טיוטה של הסכם קיבוצי, אשר מאמצת גם את התקשי"ר וגם את ההוראות של רשות החברות, למרות שעדיין אין רשות תאגידים, ולמרות שיש בג"ץ שדות התעופה מלפני חודשיים שהוציא בית המשפט העליון, ואשר דן בכל הנושאים הנורמטיביים שאנחנו עכשיו מדברים עליהם. אבל אני רוצה שתדעו: הנורמה של העסקת קרובי משפחה קיימת עשרות שנים בשרות המדינה, אמנם כיוצא מן הכלל, אבל עם הרבה מאד פטורים, והיא גם מעוגנת בהסכם הציבורי, וככה פעלו כל השנים. הסכמים קיבוציים לא ניתן לשנות בלי הסכמה - לא מבקר המדינה, וכנראה גם לא בית המשפט. לא יכולים לפגוע בעובדים קבועים.

דבר חשוב ביותר -גם תקנות החברות הממשלתיות החדשות מ-2005 מדברות על זה שדור המדבר נשאר. לא פוגעים בעובדים הקבועים, ולא פוגעים בעובדים שקיימים ביום החלת התקנות,

אלא מכאן ואילך –זה יהיה תהליך ממושך, שלאט לאט העובדים האלה יפרשו, ייכנסו עובדים חדשים בתהליך של בחירה חופשית. עוד עיקרון מאד חשוב – אסור שתהיה לקרבת המשפחה אפליה לטובה, אבל אסור שתהיה בזה אפליה לרעה.

זה ברור.


תודה לך, אני רואה בזה התקדמות רצינית, שגם ועד העובדים הבין שהוא צריך להגיע לשנת 2005 - -

בלי לפגוע במצב הקיים.

אנחנו נשמע את דברי הסיכום של המבקר.

קודם כל, אני רוצה לברך על מה שאמר עוזי ברלינסקי. המכתב התקבל במשרד ראש הממשלה, ראש הממשלה קיבל את ההמלצות שלי להיכנס לנושא, וזה חשוב ביותר.

הוא הורה כבר על התהליך לקדם את העניין.

מצוין. בנושא הזה זו התקדמות גדולה מאד.


דבר שני – המחלוקות שיכולות להיות הן בדרך כלל עובדתיות. במקרה שלנו – אין כמעט מחלוקת עובדתיות. השאלה אם מספר זה או מספר אח ר- אינה מעלה ואינה מורידה הרבה. הבעיה העקרונית שאנחנו העלינו כאן, ואני אומר: אין ספק שמבקר הפנים ברשות שדות התעופה עשה את שלו, בזמנו, וטיפל בעניין, ואין ספק גם שההנהלה עשתה את שלה בנושא הזה. הבעיה שאנחנו מיקדנו כרגע והיא החשובה: שקיימת תופעה של מאות, להערכתנו, מאות עובדים, שמועסקים ברשות שדות התעופה בגלל קרבתם המשפחתית. מעבר לבדיקה הזו נעשות עוד בדיקות, שאנחנו מנועים כרגע מלדבר עליהם. מר ענר ומר ורטיקובסקי העלו את הנושא, וטוב שלא הרחיבו. אבל לגבי החלק הראשון – אין מחלוקת עובדתית, ואם המספרים הם כאלה או אחרים, מבחינתי זה לא מעלה ולא מוריד. מספר העובדים שקיים שהם קרובי משפחה שמועסקים ברשות שדות התעופה הוא מספר שמחייב התערבות, ומחייב התערבות של מבקר המדינה.

ביקורת המדינה, גברתי, היום, היא אכן לא ביקורת שהיתה יכולה להיות בשנת 99. היום הדרישות מאתנו מצד הציבור הן יותר גבוהות.

גם הליקויים רבים יותר.

האינטרס הציבורי הוא שאנחנו נעמיק חקירה, ניצור חקירה, ושאנחנו נטפל בדברים בזמן התרחשותם, ולא במבט היסטורי. הרבה יותר קל לי להגיד – העליתם את הנושא עכשיו, ובעוד שנתיים יהיה הדו"ח. בשום פנים ואופן לא. הדו"ח יהיה עכשיו, בזמן אמת. לכן יש פה דיונים שמתקיימים בוועדה, והיושבת ראש בנמרצותה, מקיימת אותם. אני מוכרח לומר שהם בדיוק במועד ובדיוק בזמן, מאחר שהנושאים האלה אינם שנויים במחלוקת עובדתית.


לגבי צורת הביקורת - הביקורת שלנו היא ביקורת חדה כתער, היום. אני מקבל את זה. יש הרבה מאד גורמים שמרגישים אותה. הם מרגישים אותה בצורה חריפה ביותר, וכך גם ימשיך להיות. זה לא משנה אם זה בתקופת בחירות או לא, בתקופת הכנסת או לא – אנחנו נקיים את הביקורת בכל הגורמים שאנחנו מבקרים אותם, כאילו שאין בחירות. לא יכול להיות מצב שאני עכשיו אגיד לצוות של 510 עובדי משרד מבקר המדינה לחדול לעבוד, בגלל תקופת בחירות. לא בא בחשבון. נמשיך בחקירות, בבדיקות, בדו"חות - בלי משוא פנים – לא מעניינת אותנו מפלגה כזו או אחרת. אנחנו הולכים בנושאים שלנו באופן מקצועי וחד. זו, בעצם, המדיניות של משרד מבקר המדינה. אני מדגיש את הדברים האלה, כי יש מי שסובר אחרת. עד סוף החודש יהיו מספר דו"חות, בחודש הבא יהיו מספר דו"חות, ואנחנו ממשיכים בעבודתנו הסדירה, כאשר דבר אחד כן מלווה אותנו – כל מה שאנחנו, במשרד מבקר המדינה עושים הוא בלי משוא פנים. לא מעניינת אותנו מפלגה זו או אחרת, למי משתייכת יושבת הראש ולמי משתייכים החברים. אנחנו הולכים בנושאים שלנו באופן מקצועי וחד. זו, בעצם, המדיניות של משרד מבקר המדינה, ורציתי להביא אותה לידיעתכם, כי אני לא רוצה שתהיינה פה אי הבנות אתכם. אנחנו, בתקופת הבחירות, נמשיך בעבודתנו, נביא את הדו"חות, נגלה אותם לציבור, שקיפות מלאה, אחריות מלאה, פרסום שמות – כל מה שאנחנו קבענו כמדיניות של משרד מבקר המדינה, זה יימשך. כמובן, הכל בזהירות ובאחריות. תאמינו לי שאני, שמגיע מכס השיפוט, ורק לפני כמה חודשים עוד ישבתי בכסא זה, הבאתי אתי את המטען הזה של הזהירות, והוא אצלי בראש דאגותיי. לכן, לא צריך להעיר לנו על כך, נעשה את זה בשיא הזהירות, בשיא ההתחשבות, אבל כתער, בצורה החדה ביותר.

תודה רבה. אני רוצה לסיים ולומר – להשקפתי – אחריות של גורמים שעומדים בראש הסקטור הציבורי, אחריותם על מחדל היא של מי שעומד בראש המערכת. האחריות בסקטור הציבורי היא כפולה ומכופלת, כי יש לו נכס ציבורי. מינויים פוליטיים ומשפחתיים הם שחיתות שלטונית, צריך לזכור את זה. כאשר הם מגיעים לממדי מגיפה, וזה תיאור של המצב, לעובדות אי אפשר להתכחש - יש לפעול בנחישות ובמהירות, כדי שהחולה – במקרה זה: מדינת ישראל, לא תחוסל לגמרי. מינוי מקורבים, אמרנו, פוגע בשוויון הזדמנויות וגורם למינוי אנשים שלא על פי כישוריהם, בכל דרג ובכל תפקיד. זה גורם לפגיעה ביעילות ניהול הנכס הציבורי. לכן אני רוצה, ואני מקווה שחבריי לוועדה יצטרפו אלי, לברך את מבקר המדינה במלחמת החרמה שלו כנגד ליקויים ושחיתויות שלטוניות, בשירת הציבורי. תפקיד מבקר המדינה ותפקיד הוועדה לביקורת המדינה הוא לעצור את הסחף, להחזיר את הנורמות הערכיות לשירות הציבורי בפרט, ולחברה הישראלית בכלל. הוועדה רואה בחומרה את ממצאי דו"ח הביניים של מבקר המדינה, וקוראת לו לסיים בהקדם את הבדיקה, רצוי, לדעתי, לפני הבחירות.


אנחנו מקבלים בברכה את דיווח מנהלי הרשות, היושב ראש והמנכ"ל, במאמציהם להביא לשיפורים של המערכת. אנחנו רואים בברכה את העובדה שאפילו דו"ח הביניים הביא לתגבור המאמצים ויש עובדות בשטח, וגם זו לברכה. יחד עם זאת, הוועדה תמשיך לעקוב אחרי תוצאות הבדיקה, ויישום המלצותיה של הבדיקה, כולל קביעת אחריות אישית למי שחרג מסמכויותיו, ואנחנו, כמובן, לא קובעים מי הוא.

אני מסכים לכל מילה שאמרת ואין לי חילוקי דעות אתך, רק בנושא אחד: לגבי דו"ח הביניים – לאפשר לצד המבוקר להגיב, למרות העובדות.

זו היתה הסיבה שהתכנסנו פה: לשמוע את המבוקרים. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה 11:10