PAGE
22
ועדת החינוך התרבות והספורט

6/12/2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 517

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שלישי ה' בכסלו התשס"ו (6 בדצמבר 2005), שעה 10:00

הצעת חוק לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים,

התשס"ו-2005 של חבר הכנסת רוני בר-און (פ/3549)

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר

רוני בר-און

גלעד ארדן

יגאל יאסינוב

משולם נהרי

עו"ד יבינה זכאי בראונר
- לשכה משפטית, משרד החינוך התרבות והספורט

כלנית שמיר


- יועצת תקציב וכלכלה, מנהל התרבות

עו"ד שירלי אבנר

- משרד המשפטים

אוהד רייפן


- משרד האוצר

חיים פרננדס


- משרד האוצר

יגאל חיו


- נציג מוסדות ירושלים

מרב ישראלי

יהודית גידלי

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, התשס"ו-2005.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך בנושא הצעת חוק לפיתוח ולקידום התרבות התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, הכנה לקריאה שנייה ושלישית, נתחיל בישיבה למרות היעדרו של חבר הכנסת המציע.

נתחיל לקרוא את ההצעה, אבל לפני כן קבלנו הסתייגות של סיעת חד"ש תע"ל, לשם החוק, הצעת חוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, הם רוצים שזה יהיה ירושלים המערבית.

אנחנו מחליטים נגד, שירשם כהסתייגות. בכל המקומות שהם רוצים שייכתב "ירושלים המערבית", אנחנו דוחים את זה והם ירשמו את זה כהסתייגות.

1. הגדרות

בחוק זה-

"המועצה"- מועצת הרשות כאמור בסעיף 8

"המנהל" – מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 18

"הרשות"- הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים המוקמת לפי חוק זה.

"השרים" – שר האוצר, שר החוץ, שר החינוך התרבות והספורט, שר התיירות והשר האחראי לענייני ירושלים.


אמרנו שנחזור לעניין השרים, יש פה חמישה שרים.

נחזור לזה.

2. הרשות.

מוקמת בזה הרשות לפיתוח ולקידום התרבות וקשרי החוץ של ירושלים.

3. הרשות-תאגיד.

הרשות היא תאגיד

4. הרשות-גוף מבוקר.

הרשות היא גוף מבוקר, כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ה-1958 (נוסח משולב).

5. תפקידי הרשות.

(1) אלה תפקידי הרשות:

(1) ליזום תכניות ופעילויות לפיתוח ולקידום התרבות התיירות וקשרי החוץ של ירושלים.

(2) לעודד יוזמות ציבוריות או פרטיות לפיתוח ולקידום התרבות התיירות וקשרי חוץ של ירושלים.

לא צריך ציבוריות, מספיק לעודד יוזמות לפיתוח וקידום התרבות.

(3) לתאם בין משרדי הממשלה הרשויות והגופים הפועלים לפיתוח ולקידום התרבות התיירות וקשרי החוץ של ירושלים.
(4) לספק מידע בכל הקשור לתכניות ולפעילויות וליוזמות בתחומי תרבות התיירות וקשרי החוץ של ירושלים.
(5) לייעץ ולסייע בכל הקשור לתכנון , להקמה ולהפעלה של מפעלי תרבות ותיירות בירושלים ולגופים העוסקים בפיתוח קשרי החוץ שלה.
(6) לחזק ולפתח את המוסדות השוכנים בירושלים.
(2) בביצוע תפקידיה תדאג הרשות שפעולותיה לא יעמדו בסתירה עם החלטות שקבלה מועצת עיריית ירושלים ושיהיו תואמות את מדיניות הממשלה בתחומי עיסוקה של הרשות.

חיכיתי שיודיעו לי על תחילת הישיבה.

לא ביקשו זאת מאתנו.

לעניין השרים, תוותרו על שר החוץ ותוותרו על השר האחראי על ענייני ירושלים.

נראה איך זה בהמשך, כמה שפחות שרים יותר טוב, ואני בעד שר אחד בדרך כלל.

בסעיף (5) אני מבקש להוסיף, לקיים אירועי תרבות נושאי אופי לאומי לרבות פסטיבל ישראל, זה על דעת השרה.

פסטיבל ישראל זה לא אירוע סטטוטורי, זה מפעל תרבות.

אני מקבל את זה.

אי אפשר לעגן בחוק דבר שהוא לא סטטוטורי.

תאמין לי שבפרשנות חוק יותר טוב אם כתבת למפעלי תרבות גם פסטיבל ישראל.

לפני שהגעת הייתה הצעת חוק של חבר הכנסת ברכה ומחו'ל שהציעו שהכל יהיה ירושלים המערבית, הצבעתי נגד זה ואני מניח שגם אתם. אם כך אז גם על דעתכם דחינו את זה.

לגבי המוסדות השוכנים בירושלים הייתי מבקש להוסיף לרבות המוסדות הלאומיים, דברנו על יד ושם וכיוצא באלה.

אמרנו שהמוסדות הלאומיים בחקיקה, הכוונה לסוכנות הלאומית ולקק"ל, לכן הורדנו את זה, יש משמעות למונח "המוסדות הלאומיים", יש בחקיקה מונח לזה.

אם אנחנו אומרים המוסדות השונים בירושלים אז זה כולל.

מה הקשר שלהם לחוק הזה? לא ברור אם הם פרטיים

הם רוצים לעודד גם את אלה שיש להם מיקום בירושלים.

לא משנה מה הקשר שלו לחוק הזה?

לפי שיקול דעתם.

זה רחב מידי. אתה נותן גם לאותה רשות להתערב בניהול הפנימי שלהם. מה הכוונה בלחזק?

כשאני מדבר על מוסדות לאומיים אני כמובן לא מדבר על הסוכנות ולא על משרד האוצר והמשפטים, אני מדבר על יד ושם, על מוזיאון ישראל ומגדל דוד, אלה לדעתי מוסדות לאומיים השוכנים בירושלים- - -

הם לא לאומיים

שאלתי היא זו, האם כשאתה אומר, לחזק ולפתח את המוסדות שיש בירושלים אתה כביכול מייתר או מוציא החוצה את יד ושם? בדברי ההסבר אני יכול להסביר שזה כולל את המוסדות האלה.

אבל צריך להגיד שזה נוגע לתחומים של הרשות הזו, צריך לכתוב תרבות או משהו כזה.

אני מוכן לומר שלדעתי מוסדות כמו מגדל דוד ויד ושם, ראויים לעזרה - - -

אולי מוסדות תרבות?

אולי נשמע את נציג המוסדות שנמצא אתנו כאן.

שמי יגאל חיו, אני נציג המוסדות ומנהל את הסינמטק בירושלים, יש חשיבות לעובדה שהמוסדות הלאומיים - - -

אני שואל אותך, האם כשאנחנו אומרים לפתח ולחזק את המוסדות השונים בירושלים, האם יש בזה ולו שמץ של חשש שמא המוסדות האלה לא כלולים.

אין בזה, אבל בדרך כלל גם למנגינה יש חשיבות אם אתה נותן מיקוד יתר למוסדות הלאומיים שסבלו הזנחה גדולה - - -

אז אני אסביר בנאום שלי, שהוא לא חלק סטוטורי, שם אני יכול לדבר במילים פשוטות, אז תכתוב לי אתה את הטקסט, שהמוסדות האלה שסבלו מהזנחה, סוף סוף תהיה להם עדנה, את זה אפשר לומר בנאום אבל לא בחקיקה.

צריך אולי להגיד העוסקים בתחומי פעולתה ש הרשות, ברור שאלה לא מוסדות שלא קשורים לתרבות או תיירות.

זה גם מייחד את ירושלים משאר הערים, לכן זה חשוב.

תאפשרו לי להעביר את זה בנאום.

הסינמטק מייחד את ירושלים?

הסינמטק הוא לא מוסד לאומי לצורך העניין.

שאלו אותו מה הוא עושה אז הוא אמר שהוא גם מנהל את הסינמטק. הדאגה שלנו היא הדאגה למוזיאון לישראל וליד ושם ולמגדל דוד. אתה יודע שבפריז, מגדל אייפל לא מתוחזק על ידי עיריית פאריז משום שהוא סוג של מוסד לאומי, מאותו סוג של מגדל דוד מוזיאון ישראל ויד ושם, להבדיל אלף אלפי הבדלות.

הוספתי, "העוסקים בתחומי פעולתה של הרשות".

רציתי להעיר בנוסף להערה לעניין פסקה (6) שלא ברור מה הכוונה לתאם בין משרדי הממשלה אם להתחיל להתערב בעבודה של משרדי הממשלה? עם כל הכבוד זה לא יעלה על הדעת.

זה לא לתאם את עבודת המשרדים, זה לתאם בין משרדי הממשלה.

זו התערבות.

מה אתם מציעים? לסייע?

בלאו הכי היא אמורה לייעץ למשרדי הממשלה ולממשלה בכלל, אנחנו לא חושבים בכלל להכניס את זה, משרדי הממשלה יכולים לתאם בינם לבין עצמם, זה לא המקום, היא יכולה לייעץ אבל לא לתאם.

איפה יש לייעץ?

זה מופיע ב- 9(1).

ועד עכשיו היה לכם קשה להוסיף את זה.

לא צריך את זה בפסקה (א)(3).

אנחנו נתקדם הלאה ואם תרצו להגיש הסתייגות, תגישו.

הוספו ב-(6), "העוסקים בתחומי פעולתה של הרשות".

6. סמכויות הרשות.

(1) לקבוע את השימוש במשאבים שיעמדו לרשותה

(2) לגייס הון בישראל ומחוצה לה לצורך ביצוע תפקידיה.
(3) להקים תאגידים, בעצמה או ביחד עם אחרים, או לרכוש זכויות בתאגידים קיימים, והכול לצורך ביצוע תפקידה.
(4) ליצור ולקיים קרנות לפיתוח התרבות התיירות וקשרי החוץ של ירושלים.

7. שימוש בהכנסות.

כל הכנסה שתקבל הרשות תשמש במסגרת תקציבה למטרות שהועידה הרשות לשם ביצוע תפקידיה.


לגבי הסעיף הבא, מועצת הרשות, זה קשור לעניין השרים, וגם זה השארנו פתוח בקריאה הראשונה, אמרנו שצריך להיות גוף אחד שממנה, לפי המלצה, וזה אמור להיות השר שאותו נפקיד על החוק.

יש פה שתי אלטרנטיבות, האחת, שאומרים, ששה נציגי ממשלה ועובדי מדינה שתמנה הממשלה, ואפשרות אחרת היא לומר נציג שר האוצר, נציג שר החוץ, נציג שר החינוך, איך אתה מעדיף? השר לענייני ירושלים יהיה אחראי?

צריך מישהו אחד שימנה את כולם.

מי צריך למנות?

תלוי מי השר שממונה על ביצוע החוק.

אתה מסכים שהשר לענייני ירושלים הוא זה שיחליט?

בואו נחזור למעלה בתחילת העמוד, אם אני מוריד את שר החוץ ואת השר לענייני ירושלים ומשאיר את שר החינוך והתיירות - - -

דווקא שר לענייני ירושלים הכי רלוונטי כאן, יחד עם שר התיירות.

יכול להיות שאני באופן אישי עוד אצטער על זה.

מי השר שיקבע? ראש הממשלה?

כן, היחיד שאנחנו יודעים שיהיה לעשר השנים הבאות.

בחוק הרשות לפיתוח ירושלים זה יושב ראש ועדת השרים לענייני ירושלים או השר שהממשלה קבעה אותו לעניין חוק זה.

אני מציע שהשר יהיה ראש הממשלה או שר שמינתה הממשלה לצורך העניין הזה.

אז ראש הממשלה הוא השר שהממשלה קבעה אותו לעניין חוק זה, הוא יהיה השר לצורך העניין.

לגבי נציגי השרים, השרים האלה מתמנים על פי החלטת הממשלה, לפי המלצה, אחד לפי המלצת שר האוצר, אחד לפי שר החוץ, שר החינוך תרבות תיירות שר התיירות, וראש הממשלה

אם לא יהיה שר לענייני ירושלים אז אולי כדאי שיהיו שני נציגים לראש הממשלה. שמונה נציגי עיריית ירושלים מהם ששה שישקפו, ככל האפשר, את יחסי הכוחות במועצת העירייה, השר קובע לפי המלצת עיריית ירושלים.

זה מועצת העיר, אבל מי מעביר את הפתק עם השמות? ראש העירייה. האם אתה רוצה שיהיה רק מקרב גופים הפועלים... ואם יש מישהו מעולה שלא קשור, תשאיר ארבעה נציגי ציבור ותוריד מקרב הגופים.

8. מועצת הרשות.

(1) לרשות תהיה מועצת וזה הרכבה:

(1) ששה נציגי הממשלה מקרב עובדי המדינה, שהם נציג ראש הממשלה ונציג של כל אחד מהשרים.

(2) שמונה נציגי עיריית ירושלים, מהם ששה שישקפו, ככל האפשר, את יחסי הכוחות במועצת העירייה.
(3) ארבעה נציגי הציבור שימנו שר האוצר, שר החוץ, שר החינוך, התרבות והספורט ושר התיירות, כל אחד מהם נציג אחד, מקרב גופים הפועלים לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים.

למה אתה צריך בסעיף (3) שיהיה רק בקרב גופים הפועלים לפיתוח ולקידום התרבות, ואם יש איש נפלא והוא לא מקרב הגופים האלה, אולי אפילו יש ניגוד עניינים, תשאיר ארבעה נציגי ציבור ותוריד את "מקרב הגופים הפועלים..."

לפני שמגיעים לסעיפים הבאים, יצרתי בעיה, ויתרתי על נציגי הסוכנות היהודית כפי שהיה בורסיה הראשונה, אני מבקש להחזיר ואין לי בעיה לשלם את המחיר, אפשר אחד בתי מלון ואחד מוסדות השכלה גבוהה. שניים לסוכנות כדי שיישמר המספר הלא זוגי. מי קובע את הסוכנות? יו"ר הנהלת הסוכנות.

נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, לרבות מוסדות תורניים, אם אתה מוריד לאחד, יכול להיות שיהיה לך רק מוסד להשכלה גבוהה או רק מוסדות תורניים.

מוסדות תורניים כרגע הם לא להשכלה גבוהה, אני מציע לקבוע נציג אחד מההשכלה הגבוה ונציג אחד מהמוסדות התורניים, נפריד.

צריך גם מוסד להשכלה גבוהה שמוכר לפי חוק המל"ג, צריך להגדיר את זה.

(4) שני נציגי התאחדות בתי המלון בירושלים.
(5) שני נציגי מוסדות להשכלה גבוהה, לרבות מוסדות תורניים, שימנו השרים, בהסכמת ראש עיריית ירושלים.
לא ברור למה דווקא כאן יש את הסכמת ראש העירייה.

כי זו האמת

בהתייעצות, הוא יטיל וטו על ראש אוניברסיטה.

משרד המשפטים חושב שיש יותר מייד נציגים אנחנו מציעים שלא יעלה על 11.

את יודעת כמה מועצות יש למשרד המשפטים שאפשר לוותר על נציגים שם, אני אתן לך רשימה מיידית של 30.

לא מתקבל, תגישו הסתייגות.

(2) המועצה, באישור השר, תמנה את יושב ראש המועצה ואת ממלא מקומו הקבוע מבין חברי המועצה.
9. תפקידי המועצה.

(1) לייעץ לממשלה בכל הקשור בביצוע סעיף 4 לחוק יסוד ירושלים בירת ישראל בתחום סמכויותיה של הרשות, ולייעץ לשרים בכל הקשור לביצוע חוק זה.

(2) לאשר את תקציב הרשות.
(3) לפקח על ביצוע תפקידי הרשות.
10. סייגים לכהונה.

(1) לא יכהן כחבר מועצה-

(1) מי שאינו אזרח ישראלי.

אנחנו מוציאים מפה את כל ערביי מזרח ירושלים, אולי נכתוב תושב? יש גם תרבות במזרח העיר.

זו רשות סטטוטורית, יש גם ערביי ירושלים שהם אזרחי ישראל, הבעיה תיפתר.

זה נראה לי מצריך התערבות, נראה לי שערביי ירושלים היו רק מוסיפים למועצה.

למה לא תושב? יתווספו גם עולים חדשים לפני שהם מקבלים אזרחות.

אני לא רוצה לפתוח את זה, זה לא לשבור את הקו של כל הרשויות הסטטוטוריות.

(2) מי שבעשר שנים שקדמו למינוי הורשע בפסק דין סופי, או שהיה נושא את עונשו, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר מועצה.

מה הכוונה "שנושא את עונשו" מה שמקובל בדרך כלל זה מי שהורשע בפסק דין או מי שהורשע בעבירה שמפאת חומרתה...

זה מועתק מחוק רשות הפיתוח, תגידי לי את הנוסח שאת מציעה.

מי שבעשר השנים שקדמו למינוי הורשע בעבירה שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר מועצה.

זה תיקון שהולך בכל המקומות?

זה הנוסח המודרני.

(3) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר מועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו או של תפקיד אחר שלו, וכן מי שקשור, במישרין או בעקיפין על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות או מי שהוא בעל עניין בתאגיד הקשור כאמור, אך לא יהיו פסולים עובדים או חברי הנהלה של גופים ציבוריים או של חברות ממשלתיות בשל כך בלבד שהגופים או החברות קשורים כאמור.
(2) לעניין סעיף קטן (א)(3) ולעניין סעיף 16 –
"בעל עניין" – בעל חלק העולה על 5 אחוזים מהונו של תאגיד או מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחיו.

"קרוב" – בן זוג, הורה, בן, בת, אח אחות ובני זוגם

11. תקופת כהונה

חברי המועצה יתמנו לחמש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם.

כאן אני מציעה שאפשר יהיה לחזור ולמנותם פעם אחת נוספת בלבד, זה מה שמקובל היום.

מקובל.

12. גמול והחזר הוצאות.

(1) חבר המועצה שאינו עובד מדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה, זכאי לקבל מהרשות גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר גמול בעבור ההשתתפות.

(2) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
(3) שר החינוך, התרבות והספורט, באישור שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי המועצה ואת שיעוריהם.
(4) בסעיף זה- "עובד מדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה- 1985.

אני רוצה לעדכן בשינויי נוסח אגב סעיפים אחרים שהוכנסו עכשיו בהצעות חוק אחרות. ב-12(א) זכאי לקבל ממקום אחר "תמורה בעבור ההשתתפות", במקום "גמול".

בסעיף קטן (ג) זה צריך להיות "ראש הממשלה, בהסכמת שר האוצר".

עכשיו כל פעם כשאומרים ראש הממשלה זה או השר שהוא מינה לצורך העניין, צריך לכתוב את זה בהגדרות.

13. פקיעת כהונה.

חבר מועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ולראש עיריית ירושלים

(2) חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד עיריית ירושלים או עובד או חבר בגוף שאותו הוא מייצג במועצה.
(3) לגבי נציג הציבור – אם נתמנה להיות עובד מדינה או עובד עיריית ירושלים.

למה הוא צריך למסור את ההתפטרות לראש העירייה?

ככה זה ברשות הפיתוח. נכתוב שהוא יתפטר במסירת כתב התפטרות לשר אבל אולי כדאי שישלח עותק לראש עיריית ירושלים. הכנסנו את השר הממנה כך שרק מי שמינה כותבים לא מכתב ההתפטרות. קבענו שיש גורם אחד שממנה את כל המועצה.

"עובד עיריית ירושלים או עובד או חבר בגוף שאותו הוא מייצג במועצה".

עובד שמייצג במועצה לא אמרנו שהוא מייצג פה.

אם הוא סקטוריאלי, מרגע שהזיקה הסקטוריאלית שלו פוקעת, פוקעת חברותו.

מה עם התאחדות בתי המלון, המוסד להשכלה גבוהה.

בסדר, תשאירו את זה.

לגבי נציג ציבור- אם התמנה להיות עובד המדינה או עובד עיריית ירושלים.

14. העברה מכהונה.

השר יהיה רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

(2) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות חבר מועצה.
(3) נתקיים בו הסייג האמור בסעיף 10(א)(3).

מה עם הוספת סעיף שאומר שהוא לא הגיע ליותר מ-Xישיבות?

איפה יש את זה היום?

הוא לא נמצא, לא ממלא תפקידו כראוי

לפעמים בדירקטוריונים האלה אתה מחזר אחרי האנשים ולא הם אלה שמחזרים אחריך, תגידי לי באיזה רשויות יש את זה.

הויכוח שלך איתי, האם אתה רוצה שיהיה מצב שבן אדם שנטש את הארגון לחלוטין, לא בא לאף ישיבה, שנתיים איננו, ימשיך לכהן.

מטבע הדברים מרימים לו טלפון והוא מגיש מכתב התפטרות.

ואם הוא לא רוצה?

אז הוא יבוא לישיבות.

אני חושב שצריך לתת סמכות בידי ראש הממשלה, אחד שבאופן שוטף לא מגיע, צריך להעיף אותו. כאן זה רק נבצר ממנו, צריך לומר שאיננו מתפקד כחבר מועצה.

אם הוא לא יבוא אז אתה תקוע עם מישהו שלא ממלא את תפקידו כראוי.

מה זה לא מתפקד? זה מושג אמורפי, אם הוא נרדם? אתה רוצה שיהיה חוק כזה על חברי כנסת?

שבתקופה של שנה הוא לא השתתף לפחות ברבע מהישיבות.

הוא נעדר בלי סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או משליש מהישיבות שקיימה המועצה.

זה מה שהצעתי.

אני לוקחת את הנוסח הזה.

15. סדרי עבודה.

השר רשאי לקבוע את סדרי עבודתה ונהליה של המועצה, וככל שלא נקבעו כאלה, תקבע אותם המועצה.

16. ניגוד עניינים וחובת גילוי זיקה בחוזה או בעסקה.

(1) חבר מועצה ימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות מועצה אם הנושא הנדון בהם עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו לבין עניין אישי שלו או של קרובו, , או לבין תפקיד אחר שלו.

(2) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), חבר מועצה שיש לו או עשוי להיות לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו שותפו או סוכנו, או לתאגיד שהוא בעל עניין בו כל חלק, זיקה או עניין בכל חוזה או עסקה עם הרשות אשר עומדים לדיון במועצה:
(1) יודיע על כך ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו על החוזה או העסקה.

(2) לא יהיה נוכח בדיונים באותו חוזה או באותה עסקה ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה אליהם.

אני רוצה לשאול את חוות דעתם של המומחים לענייני חקיקה אם זה לא נכון הגיונית לבנות את ב' לפני א'. קודם כל יש את חובת ההודעה עוד לפני שיוצאים מהחדר, אתם הפכתם את היוצרות.

אנחנו אמרנו שקודם כל תצא ואתה יכול להודיע בפתק.

נאמר שאנחנו בישיבת דירקטוריון ואחותי בעלת מניות במפעל, אז אני צריך קודם לצאת מהחדר ואחר כך להודיע או קודם להודיע שאתם הולכים לדון במפעל שלאחותי יש בו מניות ולכן אני יוצא מהחדר, מה נראה לך סדר העניינים?

הוא לא מדבר רק על חוזה או עסקה, הוא מדבר על ניגוד עניינים באופן כללי יכול להיות שגם פה צריך שתהיה חובת הודעה.

צריף חובת הודעה, ניהלתי משפט של שנה רק על הטענה הזו. ישב אדם בדירקטוריון שהיה לו ניגוד אינטרסים והוא לא אמר כלום פשוט קם ויצא מהחדר, אמרו לו לא להשתתף אז הוא לא השתתף. שאלו אותו איך לא אמרת שזה של אשתך, על זה היה משפט שלם. לכן אני אומר שקודם תקום ותגיד ואחר כך תצא מהחדר.

אתה צודק. תתקנו את זה בהתאם.

הוספתי "חבר המועצה יודיע ליושב ראש המועצה ויימנע מהשתתפות בניהול והצבעה בישיבות...."

17. תוקף פעולות.

קיום המועצה סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא יפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מועצה, באישור השר, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

18. מנהל הרשות.

(1) המועצה באישור השר וראש עיריית ירושלים, תמנה מנהל לרשות.

(2) המנהל יהיה אחראי כלפי המועצה, השר וראש עיריית ירושלים לביצוע החלטותיהם ולביצוע תפקידי הרשות.

לגבי 18 (ב) הוא אחראי כלפי המועצה, הנאמנות היא לתאגיד.

קיבלנו.

למה לא שרק המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה.

18(ב) המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה".

19. כהונת המנהל ותנאי העסקתו.

(1) תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים המועצה באישור השר וראש עיריית ירושלים, רשאית להאריך את המינוי לתקופה נוספת.

(2) המנהל יחדל לנהל לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה.

(2) השר וראש עיריית ירושלים, לאחר התייעצות במועצה, קבעו כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
(3) השר וראש עיריית ירושלים, באישור המועצה, יקבעו את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

זה ברור שזה לתקופה אחת נוספת?

פה אני לא בטוח שאני מסכים.

זה מה שמקובל היום.

אם הייתי מסכים לכל מה שמקובל היום, לא הייתי בא לכנסת. יש מנהל טוב שרוצה המועצה להאריך לו לפעם נוספת, לשתי תקופות נוספות, יש גם אנשים מוצלחים במדינת ישראל, עד שהם לומדים אז מגרשים אותם?

למה ליצור מצב שבן אדם יודע שהוא לא יכול להמשיך?

ויתרתי לך בדירקטוריון, אני לא מוותר במנהל.

אתה צודק.

אני מתקנת לשתי תקופות נוספות.

שינינו שמי שממנה אותו צריך לקבל את כתב ההתפטרות וכאן אנחנו צריכים לעשות את המקבילה ולסגור מעגל, הוא צריך להתפטר במסירת כתב התפטרות למי שממנה אותו. למה לא להוסיף סעיף קטן למקרה שהוא לא ממלא תפקידו כראוי או שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקידו?

זה הסעיף של העברה מהכהונה.

של חבר מועצה, לא של המנהל.

נכון. כל הכללים שחלים על חבר מועצה חלים גם על המנהל. מלבד היעדרות כמובן.

גם ניגוד עניינים הוא לא כל כך רלוונטי

האם לדעתך יכולה להיות סיטואציה שלמועצה אין אימון בו?

אז היא תלך לשרים.

מקובל גם להוסיף סמכות למועצה להעביר אותו מכהונתו ברוב של שני שלישים מהחברים.

כדי לא לתקוע אותם עם מנהל שלא עושה מה שהם אומרים לו. יושב הדירקטוריון ורוצה להעביר את המנכ"ל מתפקידו ואין לו סמכות והיא אומרת ברוב של שני שלישים.

אתה רוצה רוב רגיל?

רוב של שני שלישים ובאישור השר.

נתקיימו נסיבות הפוסלות אדם מלהיות מנהל, זה סעיף סל.

ברוב של שני שליש הם יכולים להעביר אותו מתפקידו.

20. דוחות.

הרשות תגיש לשר, לראש עיריית ירושלים ולוועדת הכספים של הכנסת בתחילת כל שנת כספים, דוח לגבי השנה שחלפה אשר יכלול את כל אלה:

(1) מאזן שנתי של הרשות מבוקר על ידי רואה חשבון.

(2) דוח הכנסות והוצאות של הרשות
(3) דוחות בדבר המשאבים של הרשות ואופן השימוש בהם.
(4) סקירה בדבר ביצוע תקציב הרשות.
(5) סקירה על פעולות הרשות באותה שנה.
21. דיווח לפי דרישה.

השר וראש עיריית ירושלים רשאים לדרוש מהרשות, בכל עת, דין וחשבון ומידע אחר על כל עניין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה.

22. דין הרשות כדין המדינה.

דין הרשות כדין המדינה לעניין תשלום מיסים, אגרות ארנונות היטלים ותשלומי חובה אחרים.

אנחנו מתנגדים לסעיף 22 אנחנו חושבים שהוא פוגע בשוויון.

התנגדותכם נדחתה, הם רוצים מיסים וארנונה

יש גם גופים אחרים שראויים לא פחות, הם משלמים את אותם מיסים.

יכול להיות שאת נותנת לנו רעיונות וניקח גם את הגופים האלה ונפתור אותם מכל הדברים.

אם כבר יהיה להם פטור דרך הוראות אחרות, אנחנו לא חושבים שזה המקום.

איזה מיסים הוא אמור לשלם חוץ מארנונה

זה גם מעלה את עלות התקציבית של החוק.

כך זו תהיה הצעה תקציבית?

אנחנו טוענים בהחלט שזו הצעה תקציבית. לא קבלנו שום אומדן אחר.

על סמך מה אתם אומרים?

על סמך זה שאנחנו בודקים רשויות אחרות.

זו גישה פרנואידית.

לא הגיוני שניתמם ונגיד שיש רשות סטטוטורית שעוסקת בכל הדברים האלה שמחזקת ותומכת במוסדות השוכנים בירושלים והתקציב יהיה כזה.

היא תפעל מתרומות.

אם הטענה היא שאין פה עלות תקציבית אז בואו נרשום בחוק הזה של הרשות, אם אומרים שלא אז תרשמו שלא.

אתה מכיר את הבדיחה של "שלושה בסירה אחת" על האוכל לציפורים, ירצו יאכלו לא ירצו לא יאכלו, אם המדינה תרצה היא תיתן ואם היא לא תרצה היא לא תיתן, אתה לא יכול להגיד שעצם העובדה שמאפשרים לה לתת סימן שהיא תיתן יותר מחמישה מיליון. העובדה שהמדינה יכולה להשתתף בתקציב הרשות זה לא אומר שהיא חייבת לכן זה לא תקציבי.

זה להיתמם ולהגיד שתאגיד סטטוטורי שמוקם בחוק לחלוטין לא מקבל כספים על ידי המדינה.

אז תחייב את המדינה בחוק לשלם.

אל תתנו את הכסף, עברנו את זה בקריאה הראשונה, ששר האוצר יתנגד.

אנחנו מציעים למחוק את סעיף 22.

כרגע אישרנו את זה, אם תביאו התנגדות של שר האוצר נראה מה נעשה עם זה, בסך הכול אלה הנחות בארנונה.

23. דין המנהל, חברי המועצה ועובדי הרשות.

(1) דין המנהל, חברי המועצה ועובדי הרשות כדין עובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה:

(1) חוק הבחירות לכנסת (ניסוח משולב), התשכ"ט – 1969.

(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) התשי"ט-1959.
(3) חוק שירות הציבור (מתנות) התש"ם – 1979
(4) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.
(5) ההוראות הנוגעות לעובד הציבור בחוק העונשין, התשל"ו-1977.
(2) הוראות סעיף קטן (א)(1), (2) ו- (4) לא יחולו על חברי המועצה המכהנים כחברי מועצת העירייה, והוראת סעיף קטן (א)(4) לא תחול אף על חברי המועצה שהם נציגי הציבור.

אנחנו חושבים שבסייפא של סעיף קטן (ב), ראוי להחיל את ההגבלות לאחר פרישה גם על נציגי ציבור שלא ייווצר מצב שעומד בבסיסו של החוק הזה, שהם עוסקים בעניינו של גוף אחד ויום למחרת כשהם עוזבים את המועצה, הם הולכים לעבוד באותו גוף.

אז נכתוב "חברי המועצה".

שזה לא יחול עליהם.

יהיה מצב שאת מסכלת אפשרות שאנשים ראויים יסכימו להצטרף כחברים במועצה. לא יתואר שאני היום מנכ"ל תיאטרון ירושלים ומכניסים אותי לדבר הזה, וכשדנים בעניינו של תיאטרון ירושלים אני אצא מהחדר, האם אחר כך, כשאני מנכ"ל בית לסין בתל-אביב אני לא אוכל לדון בנושאי תיאטרון? נאמר שאני מצטרף לרשות כדי לטפח את ענייני התיאטרון בירושלים כשירות לאומי, אז אני אחר כך צריך להיות חבר כנסת כי אסור לי להתעסק בענייני תיאטרון?

אני רוצה לשאול שאלה אחרת, חבר מועצת עירייה שהוא חבר בדירקטוריון של חברה עירונית מכוח חברותו במועצת עירייה, לא מקבל שכר, יש לו הגבלות לאחר פרישה?

אני לא יודעת.

אל תגזימו. אתם מגזימים ומבקשים מאתנו לשבט אנשים או לייבא אותם מסקנדינביה.

למה לא לאפשר את הפיקוח הזה?

חבר כנסת בראון אתה צודק. יש הבדל בין אנשים שהיו עובדים בשכר לבין נציג ציבור שמקבל גמול על ישיבות, אי אפשר להגביל אותו אחרי פרישתו. זה מקובל בכל העיריות שחברי מועצת עיר יושבים בתאגידים עירוניים, זה מעין תאגיד חצי עירוני חצי ממשלתי אז אני לא אתן לו אחר כך לעסוק במקצועו?

אם אנחנו לא עושים את זה כאן אנחנו מאפשרים לאותו נציג ציבור לעשות את מה שאנחנו חוששים ממנו.

מילא אם היית אומרת הגבלות על מנכ"ל, אבל על חבר מועצה....

הסתכלתי גם על חוק פיתוח ירושלים, שזה מועתק ממנו, וגם על חוק הרשות לפיתוח הגליל שהוא חדש יותר ושם חברי המועצה לא מופיעים, מכיוון שיש אי התאמות בעניין הזה ברשויות פיתוח שונות, תבדקו את זה עם נציבות שירות המדינה, יכול להיות שצריך להביא תיקון רוחב לכל חוקי רשויות הפיתוח.

יש לי בקשה להוסיף בדברי ההסבר, אני מבקש שיאמר אחרי שהזכרת את מורשת בגין ובית הכנסת הגדול, תכניס פסקה נוספת, "כמו כן תיזום ותפעיל הרשות מפעלים ואירועי תרבות ייחודיים לעיר ירושלים דוגמת פסטיבל ישראל, אירועי יום ירושלים וכיוצא באלה".

אולי כדאי "תוכל הרשות להפעיל וליזום"

אני לא בקיאה לגמרי בתבחיני התמיכות, כדי לא לפגוע בפסטיבל ישראל ובשאר האירועים שמקבלים תמיכות, כי בתבחיני תמיכות כתוב שאם הם מקבלים סיוע מגוף אחר הם לא מקבלים מהמשרד.

נגיד "כגון".

זה לא חייב להיות סיוע כספי.

24. ביצוע ותקנות.

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

25. תחילה.

תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו.

מוכרחים שלושה חודשים?

אי אפשר למנות את המועצה הזו בחודש

הערות נוספות?

יש לנו שתי התייחסות אחת עניינית והשנייה פרוצדוראלית. בהתייחסות העניינית, אנחנו מטפלים בין היתר באגף בתחום התיירות. כתוב בדברי ההסבר שבתחום התיירות תוכל הרשות לפעול לשם תכנון הקמה והעלה של שירותי התיירות בעיר וכן לעסוק בתיאום עם כל הגורמים המעורבים בטיפול בתיירות הנכנסת המקומי והזרה.

רוב הגורמים המקצועיים יסכימו לעובדה שיש יותר מייד גורמים שמטפלים בירושלים באספקטים התיירותיים שלה. דברי ההסבר במידה מסוימת ראו את זה כך. באים ומגדירים את התפקיד ובין היתר תפקידה לתאם כי כנראה שמבינים שיש איזשהו חוסר תיאום וחוסר קואורדינציה.

אנחנו למדנו שההיגיון מחייב שיש ששה או שבעה גורמים, ואני אומר שבמקום לאחד את הגופים האלה לגוף אחד שיסתכל על המוצר הירושלמי התיירותי בראייה אינטגרטיבית כוללת וקוהרנטית, אנחנו אומרים יש לנו חמישה או ששה גופים שמטפלים בירושלים אז בואו נעשה שביעי ואולי במושב הבא גם שמיני ותשיעי.

במילים אחרות, החוק כולו פסול בעיניך.

בהיבטים התיירותיים, אני לא מכיר את תחום התרבות.

אותו נאום אפשר לשאת גם בתחום החינוך.

ההתייחסות השנייה שלנו היא לכל הפרוצדורה. החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה קבעה שהממשלה תומכת בהצעה בכפוף לתנאים הבאים, ואני מצטט: "א. הצעת החוק תתואם באופן מלא עם משרד האוצר. ב. הרשות לא תוקם כתאגיד עצמאי אלא במסגרת הרשות לפיתוח ירושלים". כשהרשות לפיתוח ירושלים היא עוד אחת מהגופים שכרגע דברנו עליהם.

יכול להיות שאתה לא מעודכן, כשהשר הממונה הודיע את זה בקריאה הטרומית, הודעתי שאני לא מקבל את התנאי הזה.

זו עדין החלטת הממשלה.

אז ששר האוצר יבוא הנה בקריאה שנייה ושלישית ויתנגד לחוק.

השאלה אם המציע מסכים לתאם.

הודעתי שאני לא מסכים. בהחלטת הממשלה מסכימים, אבל לא להקים את הרשות.

הקראתי את החלטת הממשלה, נצמדתי לנוסח שיצא ממזכירות הממשלה, לא הוספתי ולא הורדתי דבר . ההחלטה לא תואמה עם משרד האוצר. דבר שני, הרשות מוקמת כתאגיד עצמאי ולא כתאגיד בתוך הרשות לפיתוח ירושלים. הערה שלישית, להצעת החוק הזו יש להערכתנו עלות תקציבית מתקציב המדינה. נוכל להציג מסמך עוד היום בעניין הזה שיוצר אומדן.

אמרתם 20 מיליון ש"ח.

ואנחנו אמרנו שאינו עולה על חמישה מיליון.

זו הערכה של הוועדה.

אני חוזר על הבדיחה, ירצו יתנו לא ירצו לא יתנו.

גם אנחנו חושבים שאם יש הערכה שהאומדן של השתתפות תקציב המדינה - - -

זה חייב לעבור מבחן של סבירות. אתה אומר, אם יש חוק, חזקה שייתנו 50 מיליון. אולי לא יתנו כלום?

אם אני מבין נכון, אתם עצמכם אומרים שישנה עלות תקציבית, אמרתם עד חמישה מיליון ש"ח.

הוא אומר את זה כדי לא ליפול למלתעות שלכם שמעל חמישה מיליון זה הולך לתקציבית. יכול להיות שהממשלה תחליט שזו שנה קשה ונתקצב את הרשות הזו באפס.

זמנה של הוועדה יקר ואני אסיים כי הדיון מוביל אותנו למבוי סתום, מבחינתנו ההצעה היא הצעה תקציבית.

אני רוצה לסכם, זה לא מספיק שאתם מצהירים שזו הצעה תקציבית, צריך להיות היגיון בטיעון. הטיעון יכול להיות שכאשר חוק קובע באופן קטגורי הוצאה ברורה חד משמעית אז זה תקציבי. הואיל וזה קנקן שיכול להיות שימלאו בו תוכן ויכול להיות שיישאר ריק אז אי אפשר לומר שהיא תקציבית ולכן לפי דעתי העלות כרגע היא אפס.

בכל מקרה סיימנו את קריאת החוק, מי בעד להעביר את החוק לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה

בעד: 5

נגד: אין

אין

הצעת החוק עוברת לקריאה שנייה ושלישת.

תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15