PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט
7.12.05
הכנסת השש – עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 519
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ו' בכסלו התשס"ו ( 7 בדצמבר 2005), שעה: 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 07/12/2005
הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים, התשס"ו-2005
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק זכויות סטודנטים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה,
התשס"ד- 2004 של חבר הכנסת גילה פינקלשטיין. (פ/2426).
מוזמנים
¶
אסתר בקון, האוניברסיטה העברית, ראש צוות המרכז לליקויי למידה
יואב קריים, דובר מטה מאבק הנכים
יבינה זכאי-בראונר, משרד החינוך, התרבות והספורט, עוזרת ליועץ המשפטי
יהודית אל-דור, משרד החינוך, התרבות והספורט, שפ"י, מנהלת גוף ליקויי למידה
שמר ארזי, יועץ מה"ט בתחום ליקויי למידה
גיא פינקלשטיין , עמותת "לשון", מנכ"ל
רותי קפלן, עמותת ,לשם, יושבת ראש
עמי צדיק
מיכל טברמן, עמותת "לשם"
גיל מאוש, עמותת "לשם"
יעל קסטיאל, עמותת "לשם"
יעל טור-כספא, המועצה להשכלה גבוהה, ממונה תחום משפטי
מיכל צוק, משרד האוצר, אגף תקציבים
עמית לב-רן, יו"ר מועצת תלמידים ונוער ארצית
שלומית בן לביא, משרד הבריאות
נרשם על ידי
¶
חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק זכויות סטודנטים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה,
התשס"ד-2004 . של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין. (פ/2426) .
היו”ר אברהם פורז
¶
רבותיי, על סדר יומנו הצעת חוק זכויות תלמידים ליקויי למידה. אנחנו נעבור מהר על החוק כי הסיכוי היחיד שנגמור אותו מהר החוק הזה אולי עוד יעבור קריאה ראשונה בכנסת הנוכחית ואפשר יהיה להתחיל להעביר אותו בכנסת הבאה. אם הוא לא יעבור בקריאה ראשונה אז זה אבוד. אני מבין שהוא עמד לדיון בועדת המשנה אז אין סיבה עכשיו לעשות עם זה משהו גדול מדי.
מירב ישראלי
¶
בסדר. הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה 2005 .
הגדרות- המועצה להשכלה גבוהה – לקוי למידה מי שאובחן לפי הוראות חוק זה כמי שיש לו לקות למידה.
לקות למידה- הפרעה פנימית המשליכה על תהליכים מטה-קוגניטיביים וקוגניטיביים הבאה לידי ביטוי בקשיים משמעותיים. זו הגדרה שקבלנו מאנשי מקצוע והיא מקובלת עלינו.
מירב ישראלי
¶
הפרעה פנימית המשליכה על תהליכים מטה-קוגניטיביים וקוגניטיביים הבאה לידי ביטוי ברכישה של כישורים או מיומנויות של קשב, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה.
מירב ישראלי
¶
התלבטנו אם להשאיר את זה או לא. זה קשור למושגים. תפקודיים ויכולות מתמטיות, חברתיות או רגשיות. הפרעות מוטוריות.
זה מוציא את הסיבות.
היו”ר אברהם פורז
¶
לקות, ליקויי, מה פתאום לקויות? תעשי לי טובה, תבדקי עם מישהו שיודע טוב עברית. אני ככה אינטואטיבית אומר שצריך ליקויי מה פתאום לקויות.
מירב ישראלי
¶
פיגור שכלי, מוגבלות נפשית ותנאים חיצוניים כמו חסך סביבתי, תרבותי או כלכלי חברתי.
מוסד על תיכוני- מוסד אשר קיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה מוסד אשר קיבל היתר לפי סעיף 21 א'.א' לחוק המועצה להשכלה גבוהה, מוסד שקיבל אישור. מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל הפועל ברשיון המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 25 ג' לחוק המועצה להשכלה גבוהה, מוסד שהתואר שלו הוכר לפי סעיף 28א' לחוק המועצה להשכלה גבוהה. מוסד על תיכוני להשכלה מקצועית, טכנית , תורנית או דתית למעט מוסד שאין במטרותיו להכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או למתן השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין. מוסד להכנה ללימודים אקדמיים או ללימודים במכינה קדם- הנדסאית.
תלמיד- תלמיד הלומד במוסד על תיכוני.
במקור ההצעה היתה חלה על תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה ובועדת המשנה לאחר מה שהיא שמעה החליטה שמן הראוי להרחיב את זה למוסדות על תיכוניים בכלל ולכן ההגדרה הרחבה.
א.זכות להתאמות- מועמד לקבלה למוסד על תיכוני שהוא לקוי למידה זכאי להתאמות בהליך הקבלה למוסד על תיכוני לפי הוראות חוק זה.
ב. תלמיד לקוי למידה זכאי להתאמות במסגרת למידה במוסד שבו הוא לומד לפי הוראות חוק זה.
ג. הנחיות להוראות לשילוב לקויי למידה. ג.א- המועצה להשכלה גבוהה תתבע ותפרסם הנחיות לשילוב לקויי למידה בלימודים במוסדות המנויים בפסקאות 1 עד 5 בהגדרה במוסד על תיכוני בסעיף 1 להלן ההנחיות.
כלומר, כל המוסדות העל תיכוניים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ובפיקוח המועצה נתנו למועצה את הסמכות להנחות אותם בעניין הזה. רציתי לשאול רק את יעל, אנחנו כל הזמו השתמשנו במילה "הנחיות". עכשיו, בעצם הכוונה היא שהכללים האלה יחייבו ולמה לא לקרוא לזה בעצם שניסחתי את זה חשבתי עוד פעם, למה לא לקרוא לזה כללים כמו שאר הכללים שהמועצה מוציאה?
היו”ר אברהם פורז
¶
כללים זה משפטי יותר, הנחיות לא יודעים מה זה. תכתבי כללים. גוף סטטוטורי יכול לקבוע כללים של חקיקת משנה.
יבינה זכאי- בראונר
¶
אבל משרד המשפטים מפרש לנו רשאי מלשון חייב. שיש רשאי לקבוע כללים ואז יש חיוב להתקין תקנה.
מירב ישראלי
¶
המועצה להשכלה גבוהה מכיוון שהיא לא גוף, היא לא שר אלא תאגיד סטטוטורי לכן המילה "כללים" ולא המילה "תקנות". היום בחוק המועצה להשכלה גבוהה יש כללים שהמועצה מוציאה לגבי תואר מוכר, לגבי הכרה במוסד. אני רוצה לעשות את זה באותן התקנות. אני רוצה כללים .
מירב ישראלי
¶
המילה בחוק המל"ג היא "כללים" אז אנחנו הופכים את זה לכללים.
ב. שר החינוך , התרבות והספורט ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה לפי העניין ובהתייעצות שם נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, משמעותה בפרק ו' לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויות לאנשים עם מוגבלות. כאן יש בקשה של משרד החינוך שאני חושבת שהיא נכונה שבמקום שזה יהיה זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, אולי זה יהיה ספציפי יותר לזכויות של אנשים עם לקויות למידה. כי יש הרבה ארגונים.
מירב ישראלי
¶
בסדר. יקבעו הוראות לשם שילוב לקויי למידה בלימודים ובמוסדות המנויים בפסקאות 6 ו- 7 בהגדרה מוסד על תכוני. זה המוסדות העל תיכוניים האחרים והמכינות. ההנחיות והכללים וההוראות יתייחסו בין היתר לנושאים הבאים והכל בהתחשב בסוג לקות הלמידה.
1. התאמות באופן עריכת המבחנים ובעבודות ובמטלות אחרות המוטלות במסגרת הלימודים.
2. התאמות על ידי שימוש בעזרים טכניים יעודיים.
3. פעילות תומכת.
4. הגורם המטפל בלקויות למידה בכל מוסד.
5. פרסום נהלים על ידי כל מוסד. יישום ההנחיות או הכללים או ההוראות באותו מוסד.
ד. ההנחיות בהוראות לפי סעיף זה יפורסמו בתוך 18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
4. יישום הכללים או ההוראות- כל מוסד על תיכוני יפרסם את הנהלים שקבע ליישום ההנחיות או ההוראות לפי סעיף 3 .
5. אבחון- שר החינוך, התרבות והספורט בהתייעצות עם שר המסחר, התעשייה והתעסוקה, עם שר הבריאות ועם המועצה להשכלה גבוהה יקבע את מהותו של אבחון מתאים לעניין זה לרבות הפניית כשרות והכשרה מקצועית הנדרשת לצורך מתן אבחון. כאמור- זה בשביל חוק יסוד חופש העיסוק.
6. הגבלות- אין בהוראות חוק זה כדי לחייב התאמה של מבחן, עבודה, מטלה או חלק מהם המתחייבת מהדרישות המהותיות של מבחן העבודה או המטלה. אין בהוראות חוק זה כדי לחייב מוסד על תיכוני בנקיטת פעולה המהווה נטל כבד מדי בנסיבות העניין בהתחשב בין היתק בסוג הפעולה או המקום, היקף הפעילות, עלותה של הפעולה ומימון של מקורות חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות והיקף מקור ההכנסות ושיעור הרווח של מי שחייב בביצוע ההוראות לפי חוק זה והכל בתנאי שננקטו האמצעים החלופיים שהם סבירים בנסיבות העניין . זה לפי הנוסח של חוק שוויון אנשים עם מוגבלות.
ביצוע- שר החינוך, התרבות והספורט ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה לפי העניין ממונים על ביצוע חוק זה.
תחילה- תחילתו של חוק זה בתום 18 חודשים מיום פרסומו .
החלה בהדרגה- חוק זה יוחל בהדרגה על מוסדות על תיכוניים למשך תקופה של 6 שנים מיום התחילה בפריסה שווה בכל אחת מ- 6 השנים לפי צווים שיקבעו שר החינוך, התרבות והספורט ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה לפי העניין. בהתייעצות עם הנציבות ועם המועצה להשכלה גבוהה לעניין המוסדות העל תיכוניים בסעיף 1 .
מיכל צוק
¶
התבקשנו באמת לתת הערכה תקציבית להצעת החוק ופתח הדברים אני אגיד שאין ספק שזה בעל עלות תקציבית. אני רק רוצה להסביר לפני שאני מגיעה למספר עצמו להגיד משהו. חשוב לי שהועדה תבין. קודם כל חשוב לי להגיד שההערכה התקציבית שאנחנו מדברים היא מדד בעצם להחלפת תקציב קיים בתוספת לתקציבים שהמוסדות יצטרכו לתת. כי כבר היום גם ות"ת והמוסדות משקיעים סכום של כ- 10 מיליון שקלים במצב הקיים היום בלי חוק ואני לא מדברת על המוסדות הלא חוקיים רק על המוסדות המוכרים והמתוקצבים על ידי ות"ת. אז קודם כל גם לנושא הזה למרות שמדובר בהחלפת תקציב קיים לפי חוק יסוד רשות המדינה אז זה עדיין עלות תקציבית. גם החלפת תקציב קיים שגורם למוסדות לעשות פעולה כזאת או לא פעולה אחרת יש לה משמעות תקציבית.
דבר שני צריך לקחת בחשבון שכדי לעשות הערכה תקציבית אנחנו לוקחים בעצם מצלמים איזה מצב קיים. מספרי תלמידים שהיום זכאים להתאמות שמתקבלות פלוס עלות ההטבות הנוכחית. אבל בהנחה שלי ואני חושבת שהיא סבירה כשאנחנו מסתכלים על החוק, החוק הוא לא מצלם אלא מן הסתם הוא יצור הרחבה של התכולה. גם מבחינת מספר הזכאים וגם מבחינת ההתאמות הנדרשות. כלומר בשני הדברים האלה יש לנו הרחבה. כשאנחנו לוקחים בחשבון את כל הדברים האלה גם את זה שבעצם החוק מרחיק מבחינת הגדרת הלקויות ומבחינת ההטבות או ההתאמות שניתנות לסטודנט, גם מבחינת ההרחבה של המוסדות, אני מגיעה ולדעתי זה יכול להיות גם יותר אבל אני מנסה לעשות כאן הערכה שמרנית ל- 25 מיליון שקל בשנה. כשאני רואה את ההערכה האחרת שהיא 20 מיליון שקל בשנה. זה כולל את מה שכבר עושים כאן.
היו”ר אברהם פורז
¶
אבל אני אגיד לך מה ההבדל, כשעושים את זה לא בחקיקה אז אפשר גם בכל רגע לבטל אבל ברגע שזה מעוגן בחוק אז גם אם זה צילום מצב קיים ומעגנים בחקיקה, זה כן תקציבי. אז אין נסיגה. אי אפשר לסגת מזה.
חברת הכנסת פינקלשטיין, אני עכשיו אומר לך, אם זה היום כולם חברתיים וכולם רוצים להצליח בבחירות, אני מציע לך לנסות לקבל תמיכת ממשלה.
היו"ר אברהם פורז
¶
אבל מאז השתנו דברים. עד אז היה לנו תקציב ביטחון ענק ועכשיו שר הביטחון רוצה לוותר על חצי ממנו לטובת החלשים. פתאום השתנו מקורות.
היו”ר אברהם פורז
¶
אנחנו צריכים לדאוג ליושר והגינות. אנחנו נאמר שלפי הערכת משרד האוצר זה 25 מיליון, לפי הערכה אחרת זה 20 מיליון ובאווירה אופטימית זו נעביר את זה לקריאה ראשונה ויש לך שתי אפשרויות, חברת הכנסת פינקלשטיין, האחת זה לגייס 50 חתימות, 50 אצבעות. זה לא מספיק שאנשים בעד הם צריכים להיות שם. זה כמו שעושים סקר, איך תצביע בבחירות. אז הוא אומר איך הוא יצביע אבל הוא לא בא להצביע. אז מה זה משנה הסקר?
החוק הוא שאי אפשר לעשות כלום, הממשלה היא ממשלת מיעוט, שרי העבודה עזבו, שרי הליכוד עוד מעט יועזבו, פה הכל שממה.
אני מציע, בכפוף לזה, להעביר את החוק לקריאה ראשונה. חברת הכנסת פינקלשטיין תעשה מאמץ או לקבל תמיכת ממשלה או להביא 50 אנשים שיצביעו בעד.
מי בעד להעביר את זה לקריאה ראשונה? שניים . אתם לא יכולים להצביע.
היו”ר אברהם פורז
¶
אני במהלך השנים, לא רוצה להתפאר, העברתי יותר מ- חמישים חוקים פה. אז צריך תמיד שעת רצון אבל אף פעם לא היה לי את הסעיף הזה עם ה- 5 מיליון.
רותי קפלן
¶
אני רוצה באמת בשם עמותת לשם להודות לחברת הכנסת גילה פינקלשטיין על המאמץ האדיר ובאמת על המקצועיות והנחישות וההתמדה. אני יודעת שאנחנו מטפלים היום בסביבות עשרות אלפים סטודנטים ברחבי הארץ, ב- 45 מוסדות להשכלה גבוהה שעד כה היום נעשה על ידי עמותה. והיום אנחנו בהחלט נחושים לעבוד יותר עם המכינות הקדם אקדמיות ששם האוכלוסייה זו אוכלוסייה שמגיעה משכונות במצוקה ומעיירות פיתוח שבעצם לא אובחנו בהיותם צעירים וזו אותה אוכלוסייה שהיום בעצם כל הפוליטיקאים וכולנו רוצים לעזור להם. ואני מאמינה שאם החוק הזה באמת ייצא לפועל, אני מאמינה שאנחנו נוציא המון צעירים ונעמיד אותם על הרגליים. ואני מודה לכם ומודה לך אדוני היושב ראש.