גפני-הצ"ח מקרקעין

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
6.12.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 541
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
שהתקיימה ביום שלישי ה בכסלו התשס"ו (6 בדצמבר 2005) בשעה 10:20

הצעת חוק המקרקעין (תיקון - תאורה בשבת), התשס"ה-2005 של חבר הכנסת
משה גפני (פ/3685), הכנה לקריאה ראשונה.

חברי הוועדה: דוד אזולאי – מ"מ היו"ר
משה גפני

עו"ד עליזה קן – משרד המשפטים

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

שרון רפאלי


הצעת חוק המקרקעין (תיקון - תאורה בשבת), התשס"ה-2005 של חבר הכנסת
משה גפני (פ/3685), הכנה לקריאה ראשונה

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה בעניין הצעת חוק המקרקעין (תיקון – תאורה בשבת), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת הרב משה גפני. בבקשה, הרב גפני.

תודה אדוני היושב ראש. פנה אליי חבר מועצה בנתניה בקשר לדייר שגר בבית משותף וביקש להתקין תאורת שבת על חשבונו בחדר המדרגות, ואחד הדיירים לא הסכים. מדובר על בית משותף שיש בו דיירים רבים מאוד.

זה מחובר לבית שלו? שעון שבת של הבית שלו?

או שעון שבת של הבית שלו או התאורה עצמה שדולקת כל השבת על חשבונו.

פניתי לאגודה לתרבות הדיור, והיועץ המשפטי שלה כתב לי שזה אכן המצב החוקי. אם רוצים להוציא מרפסת צריך הסכמה של כל השכנים, וגם לשים נורה על חשבונך אתה צריך את הסכמה של כל השכנים. מספיק שיהיה אחד שלא מספיק, ולא משנה מה הסיבה, הוא לא יוכל אכן לעשות את זה, והוא אמר לי שצריך תיקון חקיקה. אז הגשתי את הצעת החוק הזאת שאומרת שבעל דירה רשאי ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים להאיר על חשבונו באמצעות התאורה המשותפת את השטח המשותף בשבת ובחג ולהתקין לצורך כך מנגנון של שעון שבת – הכול על חשבונו. התיקון היה מיותר אם המחוקק היה נותן מראש את דעתו, והחוק היה מאפשר את זה. אבל כנראה יש דברים שנאלצים לעשות מכורח הנסיבות, ולכן הגשתי את הצעת החוק. הממשלה תמכה בחוק בכמה הסתייגויות. עליזה כאן, ואני הסכמתי לקבל את זה על עצמי, אז במקום שאני אומר תאמרי את.

אני אומר דבר אחר בלי לגרוע מתמיכתה של הממשלה בהצעת החוק ומה שאני אומר בהמשך דבריי. אינני יודעת אם אכן יש צורך בהצעת החוק בשטח, ואם יש באמת סכסוכים בבתים משותפים אגב התאורה בשבת- -

יש.

ניסיתי לבדוק את זה עם המפקח על רישום מקרקעין, ונאמר לי שלפחות אליהם לא מגיעים סכסוכים, אבל אני מוכנה להניח - - -

תסמכי על הרב גפני. אם הוא מגיש את הצעת החוק, אני מניח שיש לזה בסיס.

אני אספר את הסיפור. פנה אליי חבר מועצת עיריית נתניה ונתן לי שם, כתובת ורחוב של מישהו פנה אליו שגר בבניין עם דיירים רבים שבו אין תאורת שבת. הוא רצה להתקין את התאורה; כל הדיירים הסכימו, ואחד הדיירים החליט להתנגד. אז פניתי לתרבות הדיור, והיועץ המשפטי של האגודה אמר שאכן כן, המצב החוקי הוא באמת משונה, ואם לא נתקן את החוק דייר אחד באמת יכול להתנגד כאילו בונים שם עוד חצי בניין.

זה נכון שזה המצב המשפטי. לגופה של ההצעה הממשלה תומכת בהצעת החוק כפוף לכמה סייגים שמקובלים בחקיקה מסוג זה שדנה בשינויים ברכוש המשותף לא בהסכמת רוב הדיירים או כולם. עיקרי הסייגים: קודם כל שתינתן הודעה מוקדמת לנציגות הבית המשותף על הכוונה להפעיל את ההסדר כדי לאפשר התנגדות או קביעת תנאים; שלא יהיה בהפעלת התאורה פגיעה בבעל דירה או בדירה אחרת. למשל, ההסדר יאפשר לדייר שרוצה לחזור ב- 1:00 בבוקר ורוצה להפעיל את החשמל בחדר המדרגות, שיוכל לעשות זאת; וכמובן, שאם האור מאיר חלון פנימי של דירה אחרת, יימצא הסדר שזה לא יפריע; סייג שלישי הוא שכשתם הצורך בהסדר יש להשיב את המצב לקדמותו; ודבר נוסף, אפשרות שבעלי הדירות בבניין הספציפי יוכלו לסטות מן ההסדר ולקבוע הסדר חילופי בתקנון של הבית המשותף.

לזה אני לא מסכים.

אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

הדבר הזה הוא לא רק לחומרה, אלא גם לקולה. נניח למשל שהדיירים רוצים להסכים שלא תינתן הודעה מוקדמת או שהדבר יאפשר פגיעה. הם לכאורה יכולים לעשות את זה גם בתקנון של הבית המשותף.

אתם המשפטנים קוראים לזה "לאיין" את החוק.

זה לא מאיין את החוק.

הוא יכול לאיין את החוק.

זה לא מאיין את החוק, הוא מאפשר לקבוע הסדר מוסכם אחר. זאת ברירת המחדל- -

אני מדבר על אותו בית. ועד הבית יעשה תקנות ויאיין את החוק.

אבל התקנות של בית משותף א' הוא לא מסמך שמתקבל בצורה כל-כך קלה. יש צורך ברוב- -

תבואי אליי הבית תראי איך אני משנה תקנות.

בכל חקיקה כזאת של הבתים המשותפים נהוג לקבוע סעיף – כמו בהסדרים הנרחבים כמו הרחבה של בית משותף, ואפילו בקלים יותר – שמאפשר לקבוע הסדר אחר בתקנות.

צריך לסייג את זה כדי לא להגיע למצב שבתקנות של הבית המשותף לא יהיה כתוב שלא ניתן יהיה להפעיל תאורה בשבת. אפשר להגיע להסדר אחר בתקנון המשותף, אבל שהוא לא יאיין את כל המטרה של הסעיף.

אבל ההסדר של התקנון של הבית המשותף- -

הוא יכול להקל, אבל הוא לא יכול לבטל את מה שאת קובעת בחוק. את בעצמך אומרת, שגם לקולה וגם לחומרה.

זה גם לקולה וגם לחומרה. זאת תהיה ברירת המחדל, אבל כל בית יוכל לקבוע לעצמו הסדר אחר. עשו את זה, דומני, גם בעניין של מעלית שבת. זה סעיף מקובל בכל החקיקה של הבתים המשותפים. הכוונה היא שהדיירים יוכלו לקבוע לעצמם- -

איך זה בדוד שמש?

הטקסט לא מולי.

59א. בעל דירה רשאי בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים להתקין במקום סביר על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף דוד לחימום מים על-ידי השמש, ולהתקין בדרך סבירה את המתקנים הקשורים לכך והצינורות להולכת המים לדירתו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) הוא קיבל היתר להתקנה לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 ומילא אחרי תנאי ההיתר;
(2) ביום מתן ההיתר לא שימש המקום שעליו יותקן דוד השמש, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;
(3) התקנת המתקנים והצינורות תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחזות הבית.
(ב) בעל דירה בבית משותף שגגו אינו מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית, לא יהיה רשאי להתקין דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את הסכמת כל בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם בעל דירה אחרת התנגד מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי המפקח להרשות את התקנת דוד השמש.
(ג) תעודה בחתימת מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תשמש ראיה לעניין היותו של גג הבית מספיק או לא מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית; בתעודה האמורה יקבע המהנדס לכמה דודי שמש מספיק גג הבית.

כלומר, אין התייחסות לתקנות של הבית המשותף. ופה להפך, הוא אומר בסעיף 59א רבתי: "ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים".

הטקסט לא מולי. הדברים האלה נאמרו מפי שרת המשפטים במליאת הכנסת, וחבר הכנסת הסכים גם לסייג הזה. אני לא המצאתי אותו.

היא לא אמרה את הסייג הזה במליאת הכנסת.

יש לי הפרוטוקול: "והאפשרות לסטות מן ההסדר החוקי בתקנון המוסכם של בית משותף מסוים". מדבריה של שרת המשפטים.

אני מציע לקבל את החוק ללא ההסתייגות הזאת. הרי מדובר בקריאה ראשונה; אם שרת המשפטים תתעקש להכניס את זה, אני לא יודע אם אני אביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. זה מאיין את החוק.

ליועצת המשפטית יש הצעה לקולה ולא לחומרה.

אנחנו מתחילים מנקודה שיש בעיה. הצעת החוק אומרת שמנסים למצוא פתרון עם סייגים והקלות וכדומה, אבל השכנים אומרים שהם לא מקבלים את זה בשום פנים ואופן. זאת אומרת שהתקנון יכול לגבור בעצם על ההסדר שהכנסת קובעת כדי למצוא פתרון למצוקה בבניין הדירות. מתאגדים כל השכנים בסכסוך שכנים של רוב מול מיעוט ואומרים שבבית שלהם לא ילכו להסדר הזה. את צודקת שיכול להיות שאפשר למצוא הסדר אחר מההסדר המוצע ולא שיבוא ויאמר, "אצלנו הוא לא יחול", "אצל כולם, אבל לא בבית-ספרנו".

הצעת החוק של חבר הכנסת גפני פותרת את המקרה של דייר אחד מתנגד, והיא גם פותרת את המקרה של קבוצת דיירים שמתנגדים משום שהיא קובעת ברירת מחדל, ודייר אחד איננו יכול לקבוע הסדר בתקנון. בתקנון צריך רוב גדול, ואני גם מפנה את תשומת הלב לסעיף 62 שקובע שלא ניתן להטיל מגבלה ללא הסכמתו - -

אני מסכים, חבל על הדיבורים. אני מסכים לכל הסעיפים. זאת קריאה ראשונה. בקריאה שנייה ושלישית נדבר שוב.

אני מציע לך להעביר את החוק. הסעיף האחרון שהוא בעייתי- -

"תינתן הודעה מוקדמת לנציגות הבית המשותף שלא תהיה פגיעה- -"

הבנתי, יש חמישה. אני מסכים לחמישה.

אני מציע להעביר את 4 הסעיפים; את הסעיף החמישי נביא לדיון לקריאה שנייה ושלישית.

אני מסכים. אני פונה לנציגת הממשלה בכבודה ובעצמה. אני חושש מאוד, ואני מבקש שתסבירי שזה עלול לאיין את החוק. אולי את המקרה הספציפי הזה זה פתר, אבל אנחנו נראים מגוחכים כאשר בדוד שמש אין את זה, אבל זה יהיה במנורת חשמל. זה יהיה דבר משונה לחלוטין. לקראת הקריאה השנייה והשלישית אני מבקש שתביאי הסכמת ממשלה להורדת הסעיף הזה או שנביא אותו רק לקולה. אני סומך על תבונתה של הממשלה שתבין שהיא צריכה להסכים לזה.

אני שמעתי את דבריו של חבר הכנסת גפני. אני חייבת לציין שמאחר שהדברים כבר נאמרו – לא הייתי מודעת לחוסר ההסכמה, אחרת הייתי מביאה את כל הנימוקים ביחד. אין לי שום בעיה שלקראת קריאה שנייה ושלישית נמשיך ללבן את העניין.

אבל אם אפשר לבוא עם הסכמה.

אנחנו נבחן את העניין שוב גם לאור הסעיפים האחרים של החוק, אנחנו בסך-הכול גם שומרים על אחידות מסוימת.

ושאמרה היועצת המשפטית, שאין בדוד שמש את זה.

משום שבדוד שמש היה מאוד קל לקבוע את ההסדר שמאוזן לכולם. עצם זה שאומרים "בתנאי שיש מקום לדודי השמש של האחרים, ואם אין מקום לדודי השמש האחרים - - - כל ההסדר כבר מובנה, והנסיבות הן לא כאלה שמכריחות אפשרות לסטות מהסדרים פרטניים. ואולם בית משותף הוא הסדר יותר מתון לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה.

זאת אומרת, שמים לי על הגג דוד שמש, אני הדייר בקומה העליונה. מה שעלול לקרות, שהדוד מתקלקל ונוזלים לי הביתה מים. אבל אני לא יכול להתנגד.

משום שהגג הוא גג משותף.

אני רק מסביר את מה שאמרת. שמים דוד שמש על התקרה שלי, בסלון ובחדר השינה, ואני לא יכול להתנגד, אף על פי שדוד שמש זה מתקן שעלול להתקלקל, ומים עלולים לנזול לתוך חדר השינה בחורף. לזה אני לא יכול להתנגד. אבל לשים מנורה בחדר המדרגות, כאשר הכול על חשבוני – על זה תהיה אפשרות לוועד הבית לשנות את התקנון ולהתנגד. זה מה שאמרת. אני הרי לא חולק על הממשלה.

זה לא מה שאמרתי. אבל הסכמנו שאנחנו נמשיך את הדיון.

אני מציע לקרוא את הצעת החוק כדי שנוכל להצביע.

הצעת חוק המקרקעין(תיקון – תאורה בשבת), התשס"ה-‏2005

הוספת סעיף 59ח 1. בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, אחרי סעיף 59ז יבוא:

"תאורה בשבת" 59ח. בעל דירה רשאי ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים להאיר על
חשבונו, באמצעות התאורה המשותפת, את השטח המשותף, בשבת
ובחג, ולהתקין לצורך כך מנגנון ושעון שבת."

תוסיפי את ההסתייגויות של הממשלה.

"זאת במידה שתינתן הודעה מוקדמת לנציגות הבית המשותף על כך; שלא יהיה בהפעלת התאורה פגיעה בבעל הדירה או בדירה אחרת; שלא יהיה בכך להפריע ליתר השכנים; שבסוף הצורך יוחזר המצב לקדמותו על-ידי מי ששינה אותו; ושיוכלו להפנות על-כך בתקנון המשותף.

תודה רבה. אני מעמיד להצבעה לקריאה ראשונה את הצעת חוק המקרקעין (תיקון - תאורה בשבת), התשס"ה – 2005, כפי שהוקרא כאן.

בעד - פה אחד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה עוברת פה אחד לקריאה ראשונה.

יש לי בקשה. היות שאנחנו נמצאים בסוף הכנסת הנוכחית, אם אפשר לנסח את זה ולהניח את זה במהירות על שולחן הכנסת כדי שנוכל להשלים לקריאה השנייה והשלישית. אני כמובן מקבל את עמדת הממשלה, אבל לדעתי אין צורך בסעיף האחרון כי זה מאיין את החוק, וזאת גם בושה להכניס את זה, לכן אני מבקש אם אפשר לבוא עם הסכמה כדי להוריד את הסעיף הזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אנחנו, כאמור, נבחן את הדברים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה ב- 10:35