נודלמן - מיחזור שאריות צמיגים

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
5.12.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 538
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, ד' כסלו התשס"ו, (5 בדצמבר 2005) שעה 10:00

הצעת חוק מיחזור שאריות צמיגים, התשס"ג – 2003
של חה"כ מיכאל נודלמן, חה"כ אריה אלדד, חה"כ אורי אריאל, חה"כ יורי שטרן
(פ/413)

חברי הוועדה: גאלב אלמג'אדלה – היו"ר

אלעד עמיחי – ממונה מיחזור, המשרד לאיכות הסביבה
ניר קדמי – כלכלן, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד הדס פיקסלר – לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
תמר זהר – לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד דרורה לסקר – משרד הפנים
עו"ד רוני טלמור – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ערן פולק – רפרנט איכות הסביבה, אגף תקציבים, משרד האוצר
אילן דיבון – מנהל תחום פלסטיק וגומי, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
רס"ן אייל טולדנו – יועץ משפטי אט"ל, צה"ל משרד הביטחון
עו"ד עינת ברכה – יועצת משפטית לאיגוד לשכות המסחר
רות פרמינגר – יועצת, לשכת המסחר
נעים יוסף – יו"ר ענף צמיגים, איגוד המוסכים
ראובן בוסיס – יו"ר ענף צמיגים, איגוד המוסכים
גלעד אוסטרובסקי – אדם טבע ודין
עו"ד לינור אריאלי – אדם טבע ודין
נילי לס – מתמחה בלשכה משפטית, אדם טבע ודין
ד"ר לב ביירך – ממציא טכנולוגיה ופטנט למיחזור גומי, עוזר לחה"כ נודלמן
יהודה רודד – מנכ"ל איגוד יבואני הרכב
ד"ר עזריאל פילרסדורף – מנהל איכות סביבה, נשר
עופר בר-און – יועץ משפטי, אליאנס
ירון סילבר – יועץ משפטי, אליאנס
גדעון דרורי – מיחזור צמיגים
יחזקאל לביא – יועץ לוועדה

איילת עציון

יפה שפירא

רותי וייס







הצעת חוק מיחזור שאריות צמיגים, התשס"ג – 2003
של חה"כ מיכאל נודלמן, חה"כ אריה אלדד, חה"כ אורי אריאל, חה"כ יורי שטרן
(פ/413)

בוקר טוב, ברשותכם נפתח את ישיבת ועדת הפנים באיכות הסביבה לדיון לפני האחרון בנושא הצעת חוק מיחזור שאריות צמיגים, התשס"ג - 2003 של חה"כ מיכאל נודלמן וקבוצת חברים (פ/413). כדי שהאוצר יתכוננו טוב אני רוצה ליידע את המשתתפים כאן. אנחנו היום מקיימים את הדיון הלפני האחרון. הדיון האחרון יהיה כאן ב-19 לחודש ובו נצביע על הקריאה הראשונה והוא יעלה לקריאה ראשונה בכנסת בין ה-20 ל-21 לחודש, מועד, לפי כל הערכות, התפזרות הכנסת. לקחנו את כל המקדמים ועשינו את כל האפשרויות ובחנו אותן כדי שלא ניתקע וכדי שהדבר יקרה מצד אחד, ומצד שני אפשרנו לייעוץ המשפטי של הכנסת להתכונן באופן ראוי כדי שיוכלו לתת לנו את הסיוע הטוב ביותר מבחינתם, אז לוח הזמנים ברור. חבר הכנסת נודלמן, בבקשה.

רציתי רק להגיד שאני בעד זה שהחוק יעבור לקריאה ראשונה למליאה, יהיה דין רציפות ואני אוכל בקדנציה הבאה להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית ואני רוצה לומר שלא יעזור לאף אחד לעשות פה טריקים כי יש למדינה צורך בחוק הזה. לא נודלמן, לנודלמן יש 11 חוקים, הוא יכול בלי החוק הזה אבל חברים, פה זה ועדת פנים ואיכות הסביבה, וזה חוק שהמדינה זקוקה לו. אני לא מדבר אל האנשים שמחכים לחוק הזה כדי להקים עסקים. גם פה יושבים כמה אנשים שרוצים שהחוק הזה יעבור. יש לוביסטים או אנשים שהם נגד החוק הזה אבל זו מציאות, יש אינטרסים אישיים, אנחנו צריכים לדאוג למדינה ולא לאינטרסים אישיים.

חבר הכנסת נודלמן, כפי שאתה יודע, שיקולים אישיים ומסחריים ואינטרסים זה דבר לגיטימי, דבר קיים, לא רק בהצעת החוק שלך, בכל הצעת חוק.

אבל דבר ראשון צריך להיות האינטרסים של אזרחי המדינה.

אמרנו בפתיחת הדיון את לוח הזמנים ואנחנו נעמוד בזה ואנחנו נבצע את זה ואני חושב ש-3 חודשים קיימנו על הצעת החוק הזאת 3 דיונים. מיצינו את כל היכולות וגם השתדלנו לאחד את רוב המחלוקות. אתה מצדך ויתרת לא מעט והתפשרת וגם הגופים האחרים והמשרדים השונים.

אני רוצה להגיד דבר נוסף. אני רוצה שזה יעבור לקריאה ראשונה ואני מוכן בקריאה שנייה ושלישית לשמוע ולעשות עוד פשרות אם יהיה צורך.

בסדר, תודה רבה.

הייתי רוצה רק לבקש דבר אחד מיושב הראש, פנייה אחת מאיגוד המוסכים, בשם הצמיגאים בישראל, עד שיעלה החוק הזה שהרשויות פשוט יעזבו את הצמיגאים ולא יעברו כל שני וחמישי ויגידו להם, ניתן לכם דוחות ואז מהפחד הם זורקים את הצמיגים לים ולוואדיות ולכל מיני מקומות שאחר כך אנחנו נבכה שנה בשביל לאסוף אותם. יש 3 חודשים, חודשיים, עד שהחוק יעלה. פשוט לרדת מאיתנו, אנחנו נשתדל לעשות את המירב על מנת לא לזרוק במכה אחת מאה צמיגים למכולה, נזרוק 10, 10, 5, 5, כל יום ולא נסגור אותם. העירייה גם ככה אוספת את הצמיגים רק כשזה בכמויות גדולות היא נלחצת. אנחנו נוציא מסמך לכל הצמיגיות בארץ לזרוק 5 עד 10 צמיגים ביום לא יותר, גם ככה אין עבודה. מצד שני לא לעבור אותם כל החודש, במכה אחת לזרוק 100 צמיגים שזה עושה רושם לא טוב. אם אני יכול שתיענה לבקשה הזאת אני אשמח.

אתה יודע שאני לא יכול להסכים לבקשה שלך.

ניסיתי.

אדוני היושב ראש, הדיון האחרון שהתקיים היה בחודש אוגוסט שבו אושרו חלק מהסעיפים. הייתה איזושהי בעייתיות עם סעיף 4 שעוסק באיסור הטמנה, הייתה איזושהי הסתייגות של משרד המשפטים שהבנתי היום שהיא יושבה ואין עם הסעיף שום בעיה. היינו רוצים לשמוע את האוצר, הבנתי שהם רוצים להפעיל איזשהו מנגנון שקשור במכס. איפה זה עומד? איפה עומדת בכלל הסכמתם להצעת החוק? מי נציג האוצר שנמצא כאן?

אני. העניין הוא לא כל כך המכס. אנחנו ישבנו כמה ישיבות עם נציגי יבואנים והיצרן כדי לנסות להבין מה הבעיות שיש עדיין בהצעת החוק. עלו שתי בעיות מרכזיות שחשבנו שהן דורשות פיתרון. בעיה אחת, נושא של אכיפת החוק על כל השחקנים שמשתתפים במנגנון הזה, בעצם לצורך העניין כל היבואנים, ואנחנו מנסים לחשוב על איזה מנגנון שיהיה ניתן לאכוף את ביצוע החוק על יבואנים. הבעיה השנייה הייתה הקשר הישיר שיש בחוק והמחויבות של יצרן ויבואנים למחזר את הצמיגים, שבעצם זה לא נמצא במרכז העבודה שלהם, סך הכל יבואן לצורך העניין,מביא מכולה, מפזר את הצמיגים ובזה נגמרה העבודה שלו. הטענה שלהם שחובת מיחזור מכניסה אותם לעולם חדש שאין להם בו שום יכולת לטפל. שתי הבעיות האלה הן בעיות שאנחנו חשבנו שיש בהן הרבה אמת, כרגע אין להן פתרון טוב בהצעת החוק. אנחנו מנסים לגבש מנגנונים אחרים. אחד מהם זה בעזרת שימוש במכס אבל זה דברים שעדיין לא נסגרו ולא תואמו עם המשרד לאיכות הסביבה ואני לא יודע לפרט אותם ברמה של נוסח. לכן זה טוב שיש עוד דיון ב-19 ואני מקווה שעד אז נצליח לגשר על זה.

לא סליחה. ב-19 זה לא דיון, שלא תהיינה אי הבנות. אני מציע לכם לא לבחון אותי פעם נוספת, בחנתם אותי פעם אחת וזה לא עבד. ב-19 לחודש אנחנו מתכנסים כאן כדי להצביע על החוק. אני לא מתכוון לקיים שום דיון. שלא תהיינה אי הבנות. היום דנים, מהיום, מחמישי לחודש, עד ה-19 כל מי שירצה יפגוש את היועצת המשפטית, ידבר איתה, יסכים איתה, ישוחח איתה, יתאם איתה, אני ב-19 לחודש מעלה אותו להצבעה. לא שומע שום דיונים. מהיום שבועיים לא כדי שאנחנו נדון, מהיום שבועיים כדי שאתם תדונו יחד עם היועצת המשפטית. תהיו ערניים מהיום עד ה-19. זה היה הסיכום עם היועצת המשפטית של הכנסת הבוקר, ועם היועצת המשפטית של הוועדה ועם מנהלת הוועדה וזה חד משמעי וברור.

אנחנו יכולים להסיר כל הדברים שאתם אומרים - - -

אנחנו אפשרנו את השבועיים האלה כדי לאפשר לייעוץ המשפטי לעשות עבודה ראויה, מעמיקה, כדי לאפשר לכל הגופים לשבת, להסכים על הסעיפים ולמצות את הדיון באופן הכי מסודר. אני עכשיו יכול יחד עם איילת לעבור על הסעיפים ואנחנו נגמור את זה היום ונצביע. אני לא רציתי היום לעשות את זה. אנחנו בסעיף 12, אנחנו נגמור את זה תוך שעה וחצי. לא לזה התכוונתי. אני היום ממשיך לקרוא את הסעיפים, אנחנו מתחילים לדבר על זה, ב-19 לחודש אתם באים לכאן רק כדי להצביע.

אני רוצה להזכיר למי שלא זוכר את זה שהחלטה של ועדת שרים לחקיקה אחרי שהיה בעניין הזה דיון חוזר, הייתה לתמוך בהצעת החוק כמובן בכפוף לתיאום עם המשרד לאיכות הסביבה שעושה את זה בתיאום עם יתר המשרדים, אבל העמדה הייתה לתמוך בהצעה הזאת. אני מקווה שחברי גם זוכרים מה הייתה עמדת הממשלה.

גבירתי, אני מודע לזה וזה מה שאמרתי ליועצת המשפטית של הכנסת הבוקר. אני התחייבתי התחייבות מוסרית שזה יעלה לקריאה ראשונה לפני שידעתי שהכנסת תקצר את כהונתה מנובמבר למרץ. ואני לא מתכוון לחזור בי מילה אחת מהתחייבותי, דבר שלא עשיתי בחיים הוא גם לא יקרה היום.

הממשלה מסכימה, חבר הכנסת נודלמן התפשר. נתקיימו שלושה דיונים, מיצינו את המחלוקות. הגענו להסכמות. כדי שהייעוץ המשפטי יעשה עבודה ראויה הוא זקוק לעשרה ימים כי נפל חוק אויר נקי לישראל. בתקופה הזאת הוא צריך לעבור גם קריאה ראשונה, כי יש עליו הסכמה רחבה, 50 וכמה חברי כנסת, וגם דבר שחשוב לישראל ולחברה הישראלית אז אנחנו ב-19 לא דנים ולא מתדיינים, בבקשה, אנחנו ממשיכים לקרוא את הסעיפים. גברתי רצתה לומר משהו?

בשם חטיבת יבואני הצמיגים, קודם כל אנחנו בעד פיזור צמיגים - - -

את זה שמעתי בדיון הראשון לפני שלושה חודשים.

יש שני עקרונות שהזכיר עכשיו גם נציג האוצר שהם עקרונות שאני חושבת שכולם יכולים להסכים עליהם. ראשית אנחנו רוצים שבחוק יהיה מנגנון אכיפה פנימי כלומר שהחוק יהיה כזה שיהיה מנגנון בתוכו כמו במכס או ברעיונות אחרים שהצענו שהוא יחול על כולם באופן שוויוני ולא יקרה מצב שבסופו של דבר החוק הזה יפגע דווקא בחברות שהן כן שומרות על החוק והן כן רוצות לפעול ולקדם ופועלות לפי החוק כולל לטובת איכות הסביבה.

דבר שני, עיקרון שני שאני חושבת שאי אפשר שלא להסכים עליו זה שהחוק צריך לבנות מנגנון כזה שהוא יהיה ישים בפועל. כלומר זו לא חוכמה לחוקק משהו שיהיה מנותק מהמציאות עם קנסות ועם דברים שאי אפשר יהיה לעמוד בהם. הדיונים שלנו עם האוצר היו למצוא את המנגנון והפתרון ברוח שני העקרונות האלה שאני חושבת שהם מקובלים על כולם. אני חושבת שנכון שהוועדה כן תנחה, החוק כרגע לא עונה על העקרונות האלה. המתכונת הנוכחית לא נותנת מענה לשני העקרונות האלה. אני חושבת שבפרק הזמן שנוצר צריך להנחות שתיקונים שיהיו בחוק ייעשו ברוח הפתרונות האלה והעקרונות האלה.

עורכת דין ברכה, אני רוצה לומר באופן הכי ברור, אנחנו עכשיו נקרא את הסעיפים, נסיים את הקריאה. יש לך השגה על סעיף מסוים בנושא מסוים שכרגע השמעת אותו, וגם השמעת אותו בשני הדיונים הקודמים, אני לא נכנס לשום סמטה, לא מתכוון לרדת מכביש 6, יש לך מה להגיד בסעיף זה, יש את חבר הכנסת המציע, יש את היועצת המשפטית, יש את משרדי הממשלה. תשבו כמה שאתם רוצים תגיעו להסכמה לפני ה-19 לחודש. אני לא מציע את החוק, זה לא חוק שלי, יש לו מציע, אני אפילו לא בין קבוצת החברים חבריי הכנסת שנמנים על הצעת החוק. כל מה שאת רוצה את רשאית וזכאית לעשות כל מה שצריך לעשות בתקופה הזאת.

עוד לפני שניגע בסעיפי החוק שעל הפרק אני רוצה להזכיר שאנחנו מקדמים בברכה כל יוזמה למיחזור של צמיגים. כפי שכבר אמרנו בישיבות קודמות של הוועדה, יש יוזמות שונות, קונספציות שונות לקידום המיחזור של צמיגים בישראל אחרי גמר השימוש בהם. אבל הדרך הנאותה צריכה להיות כזו שגם הציבור יוכל לעמוד בחוק, גם המדינה תוכל לאכוף אותו וגם לא יצא הציבור ניזוק. איך יכול לצאת הציבור למשל ניזוק? אם הצעת חוק יש לה עלות מבחינת המשק, מבחינת הגורמים המעורבים, עלות גבוהה במיוחד, יצא בסופו של דבר הציבור שבא לקנות צמיג והסתבר שהצמיג מחירו יעלה וירקיע שחקים, יצא הציבור ניזוק. רובנו שומעים ברדיו את הפרסומות של משרד התחבורה.

זו לא בעיה, תשלבו ידיים, אתם שהציבור קליינט שלכם, תשלבו ידיים ותבואו לקראת הציבור ותוזילו את העלויות. במקום שאליאנס ירוויח בשנה במחזור נגיד 130 מיליון דולר, שירוויח 100 מיליון דולר. ואותו דבר אירגונים אחרים, תורידו את העלויות, תרוויחו פחות, שלא תפסידו חלילה וחס והכל בא על תיקונו, אין בעיה, מאה אחוז, מקובל עלי. אליאנס שכנים שלי, לא רוצה לפגוע בהם. עשה לי טובה גדולה, גם כשהפסדתם הייתי בהפגנה שלכם בשנות ה-90, אסור להתמסכן, עזבו אתכם מהאזרח. היחידי שמשלם את כל המחירים בסופו של דבר זה האזרח. כולם עושים טעויות מהממשלה ועד למטה בסוף מי שמשלם את המחיר זה האזרח, תמיד, לא רק בצמיגים. עזבו אתכם עכשיו מהאזרח. האזרח בסופו של דבר הוא ישלם את המחיר.

מה שאני אומר לך וגם אמרתי לך פעם קודמת. האזרח תעזבו אותו כי אף אחד לא דואג לו. כל אחד מכם דואג לעצמו. אתה דואג לאליאנס, הוא דואג לארגון שלו, היא דואגת לארגון שלה, לאזרח לא דואגים, לצערי הרב. לא רק במקרה הזה, בכל המקרים. אני הוכחתי פה שתמיד האזרח משלם את המחיר והוא היחידי שלא צריך לשלם את המחיר. רוצה שאני אתן לך עוד 5 דוגמאות? אני יכול לתת לכך. אלה שמקבלים משכורת שמנה ויושבים בכסא ולא עושים תפקידם נאמנה לטובת האזרח, הם שצריכים לשלם את המחיר ולא האזרח. עד עכשיו האזרח שילם את המחיר תמיד. אז בוא נקצר את הדיון. אין דיון עכשיו, עכשיו קוראים את הסעיפים. אני מציע שכל אחד לא יחזור על מה שאמר ב-3 דיונים הקודמים. בואו נתקדם, אם אתם רוצים להקל על האזרח, תורידו את המחירים, אם אתם רוצים את טובת האזרח.

אתמול הייתי אורח בבית כלא. נכנסתי לקנטינה, שאל מפקד הכלא את האחראי על הקנטינה כמה עולה החבילה הזאת. אמר לו, 10 שקל ו-40 אגורות. בחוץ, בסופרמרקט זה עולה פחות שקל וחצי. למה? כי יש קבלן באמצע שמספק להם את המזון לקנטינות. אמרתי למפקד הכלא, למה שהקבלן הזה ירוויח 30 אחוז? למה שאתה לא יספקו לך ישירות ואתה תרוויח 5 אחוז ותחסוך לאסיר 25 אחוז. ה-5 אחוז האלה יחזיקו לך את המקום. הרי בלאו הכי האסירים מנהלים את זה. רק המנהל הוא מטעמכם. האסירים עושים את הכל. ה-5 אחוז הזה יחזיק לך את החשמל, המים, את המקום, את התקורה ואת השכר של המנהל של הקנטינה, ועוד תרוויח קצת ותחסוך 25 אחוז לאסיר. אבל על האסיר אף אחד לא חושב. יותר קל קבלן, נוח, לא שובר את הראש, פחות מטלה, פחות כאבי ראש. כולם מורידים מעצמם אחריות כי זה עולה בסופו של דבר למי? לאזרח. תודה רבה.

הדוגמא של אדוני בדיוק ממחישה את הצעת החוק הזאת.

אני לא מתכוון לשמוע את ההרצאה שלך פעם רביעית, שמעתי אותך. פעם קודמת הרצית כאן הרצאה מאלפת, מכיר אותה. אתה רוצה שאני אחזור עליה?

אני אשמח, אני רק חושב שהדברים לא קיבלו - - -

תודה רבה.

סך הכל קילו למחזר עולה שקל, צמיג שוקל 10 קילו. 10 שקל מתוך 200 שקל זה לא כזה אסון לאזרח.

זה לא נורא.

אני לא רוצה לשכנע בעד החוק הזה או נגד החוק הזה.

זה כבר מאוחר אדוני.

אני רק רוצה לתת קצת אינפורמציה על המצב בעולם. בשנת 2001 החוקים האלה היו מקובלים באירופה המערבית וארה"ב וקנדה. עכשיו ב-2005 הם מקובלים גם באירופה המזרחית, בפולין, ברוסיה באוקראינה, בדרום אמריקה וגם באפריקה.

אז אנחנו קלענו לדעת חכמים שמחוקקים חוק, הולכים בעקבות אחרים שהם יותר חכמים.

אני חושב שזה רק אינפורמציה לדיון אבל אני רוצה להגיד שבשנת 2007 אם לא יהיה מקובל החוק הזה מדינת ישראל תהיה מדינה בודדה בעולם שלא יהיה לה מיחזור.

אנחנו לא רוצים להיות בודדים בעולם.

שטכנולוגיה שלנו משתמשים עכשיו בהודו, בארה"ב, טכנולוגיה ישראלית אבל לא משתמשים בארץ משום שזה לא רווחי בלי החוק הזה.

חס וחלילה.

את סעיף המטרה סיכמנו להשאיר לסוף על מנת שנראה אם אין שינויים. אני חושבת שכדאי שנקריא אותו כי המטרה נשארת, הרציונל הוא אותו רציונל, אם יהיו שינויים, דקויות קטנות, אנחנו נוכל להחיל אותם, אין שום בעיה. סעיף המטרה אומר כך. מטרה 2. מטרתו של חוק זה להסדיר סילוק ומיחזור של צמיגים באופן שיבטיח הגנה על הסביבה ומניעת מפגעים, ובכלל זה שריפה בלתי מבוקרת ותוך צמצום ההטמנה של צמיגים באתרי פסולת. את סעיף 3 כבר אישרנו לגבי יעדי סילוק ומיחזור. אני רוצה רק להוסיף לפרוטוקול שהגיעו לאיזושהי הסכמה שלגבי יבואן רכב מדובר ב-20 אחוז מהיעדים.

רציתי לדבר על הנושא של השריפה הבלתי מבוקרת. הייתה ועדה ציבורית בנושא של שריפת צמיגים שפסלה שריפת צמיגים עקב הפגיעה באיכות הסביבה. אני רוצה להבין, אם אני אמור להיות יזם ולהקים חברה, מפעל בהשקעה למיחזור צמיגים, אני רוצה לדעת שלא יקחו את כל הצמיגים עכשיו ויתנו לנשר לשרוף אותם, אם כן, אז אין לי מקום לשבת פה, ואפשר לקרוא לזה חוק נשר. אין תחרות. זה זיהום ואין לי שום בעיה עם זה אם המשרד לאיכות הסביבה למרות הוועדה הציבורית בא ואומר לקיים בעד שריפת צמיגים, שיגידו את זה פה בוועדה.

המנכ"לית של המשרד לאיכות הסביבה הביעה את דעתה כבר בכמה הזדמנויות כולל בוועדה הציבורית, כולל כאן בישיבות, שעמדתו של המשרד היא שהשבת צמיגים לאנרגיה בצורה מבוקרת, היא רואה את זה בהחלט כהשבה. כלומר, שימוש בצמיגים כדלק חלופי הוא בהחלט השבה והמשרד מעודד את הדברים האלה, הייתה פה הצהרה של המשרד בעניין הזה.

קודם כל דוח המבקר אמר שסעיף המטרות הוא סעיף כללי, זאת אומרת זה לא נועד פה לפרט מה בדיוק יעשו עם הצמיגים ואיזו כמות תלך לאיזו מטרה. הנושא של מניעת שריפה בלתי מבוקרת, הכוונה היא למנוע מפגעים של שריפות שהיום אנחנו רואים שצמיגים נשרפים בגלל שהם נמצאים בשולי הדרכים, ואין הכוונה לשריפה בטכנולוגיה או במפעל זה או אחר.

בקריאה שנייה ושלישית בסעיף המטרה יכולים לעשות שינויים?

כן.

רק השאלה היא האם המשרד לאיכות הסביבה בעד שריפת צמיגים? אם כן אני צריך לדעת. אני מפסיק להשקיע כסף, לא מקים מפעל כי נשר יכולים לשרוף את כל הצמיגים.

למשרד לאיכות הסביבה אין מניעה להפיק אנרגיה, להשתמש בצמיגים להפקת אנרגיה תוך כדי הבטחה של שמירה על איכות הסביבה באופן הכי מובהק שיש, כשתפקידנו יהיה לשמור על כך.

אבל יש ועדה ציבורית שקבעה שזה מסוכן.

ועדה ציבורית היא ועדה ציבורית שקבעה לנושא ספציפי ומסוים - - -

שנשר שורפת.

לא, הוועדה הציבורית דנה במקום ספציפי, בסיטואציה ספציפית ולא דנה בטכנולוגיה כללית, זה הכל. זה הדיונים של הוועדה, היא לא קבעה לגבי הטכנולוגיה בכלל בעולם של שריפת צמיגים. היא דנה לגבי בעיה אחת ספציפית שהייתה במקום מסוים עם אוכלוסייה מסוימת, עם מפעל מסוים.

וזה לא חל על הכלל.

לא, בכלל לא.

אני רוצה רק להוסיף משפט אחד שפתאום אני רואה שכולם נורא דואגים שלא יהיה להם פרנסה מהם, זאת אומרת שהחוק כנראה טוב. הוא רוצה לשרוף, אתה רוצה למחזר, יהיה פתרון לצמיגים נראה לי.

תודה רבה, עורכת דין ברכה בבקשה.

אני רוצה להתייחס להערה לגבי יבואני רכב, כי כשרכב נכנס לארץ יש עליו 5 צמיגים, זה בדיוק אותם צמיגים שמכניסים יבואני הצמיגים, ואנחנו לכל אורך הדיונים פה דיברנו על זה שצריך להתייחס בשוויון ואין שום מקום להבחנה בין צמיגים שנכנסים לרכב וצמיגים שנכנסים על ידי יבואן צמיגים וצריך להיות דין אחד. החוק אמור לתת פיתרון כולל ומקיף לכל הצמיגים שנכנסים למדינת ישראל, לא משנה על ידי מי, לא משנה באיזה אופן. זה נושא שכבר עלה וסוכם בישיבות קודמות.

יש פה טעות קטנה ואני חייב לתקן. יבואני הרכב מכניסים אמנם צמיגים עם 5 גלגלים אבל מרגע שהאוטו נכנס לארץ היבואנים גם לא מרשים להם לטפל בצמיגים. אנחנו נטפל, אנחנו ניתן זיכוי, אנחנו נטפל בפגמים, אנחנו נטפל בכל כי הם רוצים לאכול את העוגה, היבואנים והיצרנים, יבואני הצמיגים אני מתכוון. יבואני הרכב ההפך. הם בעד היום, הם אומרים ככה. אני מרשה לעצמי להגיד משהו בשמו - - -

יש קואליציה מוסכים ויבואנים.

אין קואליציה כי פה יבואני הצמיגים מטעים אותנו. הם רוצים לאכול את כל העוגה וכזה מגיע לחלק את העוגה בעלויות, אז הם רוצים לשתף את כולנו. זה לא ככה. או שהם מביאים צמיגים ומטפלים בצמיגים או שכמו שהיבואנים מביאים על הרכב צמיגים, יהיה מותר להם גם להכניס יבוא צמיגים לארץ וגם הם יפעילו את הצמיגים, זאת אומרת לחלק את העוגה שגם אנחנו הצמיגאים נהנה מזה.

עורכת דין ברכה, הסיכום הזה 20 אחוז נבע מההבנות וההסכמות בין הגורמים כדי לאפשר חלוקה הוגנת, צודקת שאף פעם היא לא תהיה אבל משתדלים כמה שאפשר. ככה אני זוכר בדיון האחרון שהיה.

בהמשך למה שנאמר. ההגיון של חלוקה היא זאת. כאשר יצרן או יבואן צמיגים מביא צמיג, בשלב מסוים ברגע שהוא מגיע לשוק, יש תמורתו צמיג ישן שאפשר לפנות אותו. רכב חדש שעולה לכביש אין תמורתו צמיג ישן. צמיג חדש מתוכנן לעבודה, ותקנו אותי, משהו כמו 80,000 ק"מ כלומר בממוצע, הצמיג מתיישן אחד בממוצע ל-20,000 ק"מ, שזה הממוצע השנתי. כלומר הממוצע אומר שאנחנו יכולים לפנות במכסות צמיג שמתיישן אחד ברכב שזה 20 אחוז. אחד מתוך 5 זה עשרים אחוז, זה המוטו.

אם הרעיון של העוסקים במלאכה הוא לסלק צמיגים ישנים מהשוק, השאלה מי יביא את הצמיג כבר לא מטריאלית. מה זה משנה מי הביא את הצמיג? צה"ל הביא את הצמיג, אגד הביא את הצמיג, יבואן הביא את הצמיג, יבואן רכב הביא את הצמיג או יצרן הביא את הצמיג. איזה היגיון יש לאבחנה בין מי הביא את הצמיג לשוק. אם זה ההיגיון שרוצים להוציא צמיג שנכנס ורוצים להטיל את זה על מי שהכניס, אז לא צריכה להיות הטבה לאיש, צריך להיות שוויון בין כולם. הבעיה מתחילה כשמתחילים בחוסר שוויון לדון בחוק הזה.

תודה, עורכת דין ברכה.

יש פה מטרה פשוטה והגיון הכי פשוט. כל צמיג שנכנס מתכלה מתי שהוא. וכל אחד צריך להיות אחראי לפי הכמות שלו. אני לא רואה שום טיעון אחר שיכול לשנות את זה.

תסכימי איתי שמה שנאמר על ידי המוסכים וארגוני הרכב שיש בזה הגיון מסוים. אני לא יודע אם זה 20 אחוז או משהו אחר - - -

הרכב שנכנס עם 5 צמיגים הם מתכלים, צריך למחזר אותם.

הטיעון שלהם הוא טיעון שיש לו בסיס. יכול להיות שזו אפלייה לתיקון עיוות. אני לא יודע להגדיר את זה כרגע. מה שאני מציע, שבשבוע הזה, ב-10 ימים האלה תנסו לשכנע אחד את השני כדי שתהיה לא רק הוגנות מסוימת אלא גם הסכמה על בסיס חלוקה נכונה, תודה רבה.

כל העניין הזה של קצב התכלות של הצמיגים. יבואני הצמיגים מכניסים צמיגים, מחליפים חדש תמורת ישן ואז אתה יכול להכניס את זה בתוך מכלול של שנה. יבואני המכוניות מביאים את הצמיגים 5 במכה אחת ומחליפים אותם על פני מספר שנים. לכן כל הדיון כרגע הוא בקצב, אם אתה מוריד להם את זה ל- 20 אחוז, אתה צריך אולי להגיד להם 20 אחוז בשנה אבל הם יצטרכו להשלים את זה בהמשך. כי מה יהיה עם 4 הצמיגים הנוספים?

ואם יחליפו לרכב את כל ארבעת הצמיגים - - -

אדוני, היה כאן רעיון בזמנו על המכס שעל כל צמיג שנכנס, אם זה יבואן רכב או יבואן צמיגים,איזשהו יבואן, צריך לשלם למפעל למיחזור צמיגים או למי שממחזר איזשהו תשלום ומראה את זה לאיכות הסביבה, ואז אין איפה ואיפה. לי זה לא משנה אבל זה היה הרעיון הכי פשוט. כל צמיג שנכנס צריך מיחזור, אז מה זה משנה?

בשביל זה נתנו לכם 10 ימים שתוכלו את הדברים האלה ללבן יחד עם היועצת המשפטית וביניכם. לנו ככנסת אין עניין להפלות מישהו לטובה או לפגוע במישהו. לנו יש עניין לתת את השירות הטוב ביותר לאזרח. להבטיח שצמיג שיוצא מכלל שימוש, לא יפגע באיכות החיים שלנו. איך נעשה אותו ומה נעשה אותו, כל אחד מכם צד בעניין. אנחנו לא כופים שום דבר, אנחנו פתוחים לכל דבר. תסתכלו בראייה כללית מול כל הדברים ותגיעו להבנות ביניכם.

אני לא לגמרי הבנתי את המנגנון של ה-20 אחוז אבל התייחסות עקרונית. על פניו אני מוצא פגם בהתייחסות לא שוויונית ואפלייה. אני מוכרח להגיד גם שבמילא מנגנון איסוף הישנים תמורת חדשים מתבצע בתיקריות וכל הצמיגים מגיעים לתיקריות והמנגנון הכלכלי שיעמוד על מנת לאסוף ולמחזר, תקף גם לגבי הצמיגים שהובאו ברכבים. כל המנגנונים של חוקי אחריות יצרן, כולל למשל פסולת אלקטרונית, זה אותו דבר בדיוק. כלומר יצרן, פיליפס, שמכניס מוצר לשוק, טייפרקורדר, הוא לא אוסף אותו תמורת אחד לאחד אבל חלה עליו חובה למחזר. כלומר העיקרון הזה קיים גם במוחזרים שאיסופם הרבה יותר מורכב מאשר צמיגים ורכבים. אני כמובן בעד הידברות ולנסות לפתור את זה אבל אני חושב שהעיקרון של השוויוניות והאי אפלייה הוא חשוב מאוד.

אני אקריא עכשיו את סעיף 4 שעוסק באיסור הטמנה. (א) החל מהשנה השביעית מכניסת החוק לתוקף, לא יטמין אדם צמיגים שלמים, חתוכים או גרוסים באתר לסילוק פסולת. בסעיף זה "אתר לשימוש פסולת" - מקום המשמש לסילוק או לפינוי של פסולת, בין שהוא מוסדר ובין שאינו מוסדר. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה הממונה רשאי לאשר בכתב הטמנת תוצרי לוואי של תהליך מיחזור צמיגים או שימוש בצמיגים גרוסים כתשתית באתר לסילוק פסולת. ציינתי בתחילת הדיון ואני אציין שוב שהייתה איזושהי בעייתיות למשרד המשפטים שהיא כבר לא קיימת והם החליטו שהם מאשרים את הסעיף הזה מבחינתם.

מאושר, פה אחד. מיכאל אתה בעד?

כן.

את סעיף 5 כבר אישרנו לכן אני אעבור לסעיף 6 שעוסק בחובות דיווח. (א) יצרן או יבואן ידווח לממונה אחת לשנה, ולא יאוחר מתום 60 יום לאחר סיום השנה שלגביה מוגש הדיווח כלהלן- (1) מספר הצמיגים ששיווק בישראל באותה שנה ומשקלם. (2) מספר הצמיגים שאסף, שסילק ושמיחזר באותה שנה, גודלם ומשקלם, ועל הדרכים בהן פעל לסילוקם ולמיחזורם. לעניין סעיף קטן זה, רשאי הממונה לקבוע, בהודעה בכתב, את יחס ההמרה בין משקל הצמיגים למספרם. (ב) דיווחים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב) יוגשו כשהם מאושרים בידי רואה חשבון.

את 7 כבר אישרנו, נעבור לסעיף 8. פינוי צמיגים משומשים מבית עסק. צמיגים משומשים יפונו מבית עסק באחת הדרכים הבאות. (1) העברה ליצרן או ליבואן או לגורם מטעם. (2) העברה למפעל למיחזור או לחידוש צמיגים בישראל. (3) העברה ליצוא לצורך שימוש חוזר במדינה אחרת. (4) העברה למחסן צמיגים המורשה על פי כל דין. (5) מכירה ללקוחות פרטיים לצורך שימוש חוזר. (6) העברה לאתר סילוק פסולת או לתחנת מעבר המורשים על פי כל דין, ובתנאי שהעברה כאמור לא תתבצע לאחר 7 שנים מיום כניסת החוק לתוקף. (7) בדרך אחרת שאושרה על ידי הממונה בכתב לעניין מסויים או בדרך כלל. רשימת אישורים שנתן הממונה תהיה פתוחה לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה.

הערה. פשוט, מה זה מפעל למיחזור באישור המשרד לאיכות הסביבה? אין הגדרה למה זה מפעל מיחזור.

יש הגדרה, מפעל לחידוש צמיגים זה תקן 1120 שאושר על ידי התחבורה.

למיחזור, אין הגדרה לכך.

מפעל זה מפעל, למיחזור מוגדר בהגדרות ולכן כל מפעל שעומד בתנאי רשיון עסק, הוא עובד כחוק ופועל למיחזור לפי הגדרתו בחוק הוא מפעל מיחזור.

זו לא שאלה של טכנולוגיה? מה זה מיחזור, מה התוצאה?

יש הגדרה למיחזור.

אפשר אם רוצים להבהיר לכתוב מפעל מיחזור גם מורשה על פי כל דין, כמו שכתוב גם במחסן צמיגים.

אפשר, אין עם זה בעיה.

אם זה יוציא אותך בהרגשה טובה ותהיה שקט אנחנו מקבלים את זה, הכוונה ברורה.

סעיף 8 הוא סעיף חשוב, למרות זאת הכותרת שלו לא אומרת אל מי הוא מדבר. כתוב פה צמיגים משומשים יפונו. זה חוק עם משמעויות פליליות. מי צריך לפנות את הצמיגים?

זו הייתה הערה שהייתה בישיבה הקודמת ואם הנוסח יפתור את הבעיה שיהיה כתוב שבעל בית עסק יפנה צמיגים בבית העסק באחת מהדרכים הבאות, ניתן להגיד.

בסעיף 3 יש לי תשובה?

זה היינו הך רק שזה סביל וזה פעיל.

סעיף 3 כתוב יצרן ויבואן יפעל לסילוק ולמיחזור, פה כתוב יפונו, אז ברור מי צריך לעשות.

אוקי, זה ישונה. את סעיף 9 כבר אישרנו, גם את סעיף 10 ואת סעיף 11. אנחנו נעבור להקריא את סעיף 12, כניסה למתקן ביטחוני. ממונה או מפקח כאמור בסעיפים 7 (ב), 10 (ב) ו- 11(ב), לא יכנס למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון אלא ברשות שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה. לעניין זה - "מערכת הביטחון" - צה"ל, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון. סעיף 13 קנס אזרחי. (א) לא עמד יצרן או יבואן ביעדי הסילוק או המיחזור האמורים בסעיף 3, רשאי הממונה להטיל עליו קנס אזרחי בסך 20 שקלים בשל כל צמיג שלא סולק או מוחזר בהתאם ליעדים אלה. (ב) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו קנס אזרחי בסך 50 אחוזים מהקנס הקבוע בגין עבירה לפי סעיף 17 (א). (1) לא הגיש דיווח לפי הוראות סעיף 6. (2) לא ניהל רישום לפי הוראות סעיף 7 (א) או סעיף 10 (א). אנחנו נעבור לסעיף 14.

אפשר להעיר הערה?

אני בעד שתעירו, אבל אני מציע שכדי שהייעוץ המשפטי יעשה עבודה נכונה וגם אתם תהיו שקטים ורגועים, אני מציע שהיום בתום הדיון, עד יום רביעי, אפילו יום שני הבא, תעבירו את כל ההערות המהותיות שלכם שאנחנו שמענו, לייעוץ המשפטי ושיתקיים ביניכם דיון, כל אחד יבוא בצורה מסודרת. לדעתי זה הרבה יותר ענייני. כי הפרוטוקול יגיע בעוד 3 שבועות, אחרי שנאשר את ההצעה לקריאה ראשונה, אבל אם נניח היום, חוזר אליאנס למשרדו ושולח אלינו, לסעיף זה ההערה שלי היא כזאת ולסעיף זה ההערה שלי היא כזאת, לדעתי הייעוץ המשפטי כשיתכונן לישיבה בין כל הגורמים כדי להגיע להסכמות לפני ה-19 לחודש, יהיה לו הרבה יותר נוח לעבוד.

ברצון, אין בעיה.

אבל מצידי להיפך, נשמח לשמוע וגם תגובה, אבל אני אומר, זה בנוסף.

לסעיף 13 שאם ישנה נורמה שעכשיו אנחנו מתקנים אותה מגדירים אותה בסעיף 8 שבעל בית עסק יפנה צמיגים וכו', הנורמה הזאת צריכה להופיע פה בסעיף 13 - - -

מה אומר חבר הכנסת נודלמן? יש לך מה לומר?

לא.

בבקשה הדס.

כשהכנו את מנגנון האכיפה כמובן בתיאום עם משרד המשפטים, עשינו שני מנגנונים. מנגנון אחד זה מנגנון הקנס האזרחי שזה מיועד לעברות שבמהות שלהם הן יותר, האכיפה שלהם היא משרדית. יש לנו בחוק הפיקדון דבר דומה. לא מוגש דיווח למשל. יש תוכנת מחשב שאומרת, חריגה בדיווח ואז יושב הממונה במשרדו ומוציא את הודעת הקנס האזרחי. מצד שני יש לנו עברות שהאכיפה שלהן היא יותר בשטח. למשל הולך הפקח בשטח, לא הממונה, הבדיקה של יעדים זה גם דבר שהוא יעשה, הוא יקבל דיווחים ויבדוק אותם אם עמדו ביעדים או לא עמדו. האכיפה של עברות בשטח, מה עשתה הצמיגייה או לא עשתה עם הצמיגים, מי שיאכוף את זה זה הפקחים של המשטרה הירוקה שהיום הם בשטח ואז מה שאנחנו עושים, כמו שיש לרוב החוקים שלנו, גם לחוק הפיקדון, אחרי שהחקיקה עוברת בכנסת, אנחנו מעבירים צו בררות משפט וזה נותן סמכות לפקח בשטח. כמו שהיום מישהו זרק סיגריה מרכב, אנחנו לא מציעים לו קנס אזרחי וזה עובר דרך הממונה עליו. בן אדם מקבל קנס או ביד או הביתה. קנס במנגנון, מנגנון שנקרא ברירה משפט כמו שיש בעברות תעבורה. וזה הרעיון של ההפרדה לפי סוג העברות מה שאנחנו חשבנו ומשרד המשפטים הכין.

אני רוצה רק לציין לפרוטוקול וזה דבר שקל להסיר אותו גם לקראת קריאה שנייה ושלישית שהמינוח קנס אזרחי, יכול להיות שלפחות בחלק מהנושאים אני אבקש להחליף אותו לסכום כספי אבל כשנדע יותר טוב. היו קצת שינויים בעקבות חקיקה בתקופה האחרונה אבל בכל מקרה אנחנו נעמוד על זה יותר בדיוק אחרי שגם נדע מה העברות וזה לא עניין שצריך לעכב.

עוד דבר שאני אעיר על משהו שחושבים שזאת סתירה, אנחנו כן עשינו בחלק מעבירות אפשרות שאם מישהו לא מרתיע אותו הקנס האזרחי, זאת אומרת, הוא אומר, אני אשלם ובסדר, תחפשו אותי. אז אנחנו מוסיפים אפשרות ואותו מנגנון קיים לנו גם בחוק הפיקדון של עברה פלילית. כלומר שאם מישהו יגיד, אני משיקולי מעדיף לשלם את הקנס ולהמשיך לבצע את העברות, עדיין תהיה אפשרות שהעברה תהיה עברה פלילית, אבל בעיקרון דרך המלך היא באמת לאכוף באמת באמצעות הקנסות האזרחיים בתקווה שזה יספיק ולא יהיה צריך למלא את אולמות בתי המשפט.

השאלה היא למה הטלת הקנס האזרחי מנוסחת בלשון רשות, רשאי ולא חייב.

רוני, את רוצה להשיב?

כן, אני אומר בקצרה. זה הנוסח שמקובל בכל הסעיפים המקבילים. מדובר בשיקול דעת של רשות מינהלית, לדעתי יצאו בסכום שהוא סכום קבוע בניגוד לבית משפט שכשכתוב בחוק, עונש זה עונש מקסימלי. פה לא מדובר בעונש מקסימלי, ה"רשאי" מיועד לאפשר איזושהי מידה של שיקול דעת בהטלה, בין השאר בהתחשב בנסיבות, זה משהו שמקובל בכל החוקים.

היבואנים והיצרנים שעליהם חלה חובת מיחזור חשופים פה גם לקנס אזרחי לפי סעיף 13 וגם לענישה פלילית לפי סעיף 17. בה בשעה שהצמיגים כדי שיגיעו לידיהם בכלל חייבים לעבור דרך סעיף 8 שמחייב את הרשויות להוציא את הצמיגים מתחת ידם. הרי הצמיגים צריכים להגיע איך שהוא ליבואנים וליצרן. יחד עם זאת מסבירה לנו היועצת המשפטית של המשרד לאיכות הסביבה שהיא לא רואה לנכון להכניס את חובת הקנס האזרחי שהייתה מדרבנת את הצמיגיות, לשחרר את הצמיגיות, לתוך סעיף 13. יוצא מצב אבסורדי. אני כיצרן או כיבואן חשוף לשני סוגים של עונשים. קנס אזרחי ולאישום פלילי. יחד עם זאת, הפנצ'ריה, אין עליה את השוט הזה, ולכן, לפחות בסעיף 13 נראה לי הכי הגיוני שעובר פקח ורואה שיש בפנצ'ריה, בחצר, בערימה, צמיגים, והוא רוצה לעשות משהו מיידי כדי שהצמיגים האלה ייצאו משם לכיוונים שהחוק הזה מכוון, אין פה סנקציות, זה לא נראה לי הגיוני.

אני יכולה להשיב לזה, ואולי דברי לא הובנו נכון קודם. פשוט זה המנגנון, שברירות משפט שנמסרות בשטח, הבן אדם יכול לבקש להישפט, עושים את זה באמצעות צווי ברירות משפט. מכוח חוק סדר הדין הפלילי, ויש לנו צווים כאלה בכל החקיקה האחרת שלנו, ואת זה אפשר לחוקק אחרי שהחוק הראשי עובר. לעומת זאת המנגנון של הקנס האזרחי נקבע בחוק עצמו. ולמה שאמרת לגבי זה שחשופים לסנקציה כפולה, זה לא קיים. זאת אומרת יש לנו הוראות, היועצת המשפטית של הוועדה עוד לא קראה אבל אם אדם הועמד לדין הוא לא ישלם גם קנס אזרחי על אותה עבירה.

מה שאני מציע, יש לנו עד סעיף 23 עוד כמה סעיפים שנותרו ולא דנו בהם. יש אפשרות לקיים ישיבה נוספת ולעבור על הסעיפים. ויש אפשרות טובה יותר, יעילה יותר לאפשר לכם עד יום חמישי הקרוב, שלא תהיינה אי הבנות, להעביר לנו בכתב את ההערות שלכם למה שהגענו ולמה שלא הגענו, בפקס או באימייל, לוודא שזה הגיע. כל ההערות שלכם, כדי שבדיון שיתקיים בין כל הגופים שהעירו, עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם הוועדה, אנחנו נוכל למצות את העניין לקראת הדיון ב-19 לחודש בהסכמה או לפחות נדע איפה אנחנו עומדים כדי שזה יעבור לקריאה ראשונה. אני מודה לכולם, תודה רבה הישיבה נעולה. סליחה, יחזקאל, רצית לומר משהו?

רק הערה אחת. לגבי איחסון צמיגים, צריך לדעתי שייאמר במקום שאושר על פי חוק רישוי עסקים, הכוונה לחוק. ולגבי סעיף 8 (7) במקום בהם יאשר הממונה שריפת צמיגים,ייעשה הדבר בתיאום ועל פי הוראות חוק רישוי עסקים או לחילופין בתיאום ובאישור שירותי הכבאות במקום.

תודה רבה.