1
ועדת החוקה חוק ומשפט

29.11.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 630

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ז בחשוון התשס"ו (29 בנובמבר 2005), שעה 12:00

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - הצבעת חבל עזה ושטח בצפון השומרון) (הוראת שעה), התשס"ו-2005

חברי הוועדה: היו"ר מיכאל איתן

נסים זאב

אליעזר כהן

אתי לבני

יצחק לוי

דלית דרור - משרד המשפטים

תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

אהוד שיל"ת - משרד הפנים, המפקח על הבחירות

דני גבע - משרד ראש הממשלה

שחר הכספי - סגן היועמ"ש, משרד ראש הממשלה

קרן ויינשל

דורית ואג

אסתר מימון

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - הצבעת חבל עזה ושטח בצפון השומרון) (הוראת שעה), התשס"ו-2005

רבותי, מוגשת כאן הצעת חוק מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט, שתובא לכנסת לקריאה ראשונה. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - הצבעת חבל עזה ושטח בצפון השומרון) (הוראת שעה), התשס"ו-2005.

בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (בחוק זה – החוק העיקרי) יקרא לעניין הבחירות לכנסת השבע עשרה כך:
1.

אדם אשר ביום תחילתו של חוק זה היתה כתובתו רשומה במרשם האוכלוסין לפי סעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה – 1965, בישוב המנוי להלן, רשאי להצביע בקלפי כאמור בסעיף 68א לחוק העיקרי:

1)

2)

3)


(א)
68ב.
"הצבעת תושבי חבל עזה ושטח בצפון השומרון

מה זה הסעיפים?

צריך את רשימת היישובים.

במקום לכתוב את רשימת היישובים תסתמכו על חוק "פינוי-פיצוי", שם כבר מופיעים כל האזורים.

יש יישובים שלא רשומים פה ורשומים שם. תל-קטיפה, הוא לא הוכר בחוק "פינוי-פיצוי" לשם פיצוי. בתעודת הזהות כתוב: תל-קטיפה.

לא לעניין הפיצויים, שם נקבע החלטות ממשלה, והם ציירו קווים.

מזכיר קלפי בראש העין לא יודע לקרוא את המפה, הוא מסתכל בתעודת זהות, אומר אדם שבא להצביע, שהוא גר בתל-קטיפה, אז הוא יבדוק ברשימה. אם תל-קטיפה כתוב – כן, אם לא – לא. אלה לא אנשים שיתחילו להסתכל במפה.

יש תל-קטיפה בתעודת זהות למרות שזה היה מאחז לא חוקי?

הרב לוי צודק.

כתוב כאן "ושטח בצפון השומרון".

צריך לכתוב: הצבעת תושבי חבל עזה ויישובים בצפון השומרון.

בכל קלפי תהיה רשימת היישובים?

יש אנשים שכתוב להם תל קטיפה בתעודת הזהות למרות שזה מאחז?

אני לא בדקתי, אני מניח שכן. זה לא חשוב, מה שהרב לוי אמר, שמפנים לחוק ההוא. ופה יש חוק מאוד מוגדר עם רשימה של יישובים, נניח את זה בפני כל ועדת קלפי, שכאשר יבוא מישהו שרואים שהוא לא נכה, והוא גם לא הציג את עצמו כנכה, הוא יציג תעודת זהות, רשום למשל עצמונה, ואז הוא מבקש להצביע. הרבה יותר טוב שהוראת השעה הזאת תהיה בחוק הזה מאשר להפנות.


אדוני היושב-ראש, שתי הערות. אני מבקש במקום "כתובתו רשומה במרשם האוכלוסין", שיהיה כתוב "שמו רשום ברשימת הבוחרים של אחד מהיישובים המנויים להלן", ולהוסיף עוד תנאי, שהוא יציג בפני ועדת הקלפי של המוגבלים בניידות תעודת זהות שהמען מופיע באחד היישובים הללו. זה ששמו רשום, את זה ועדת קלפי לנכים לא יודעת איפה שמו רשום, זה תנאי של החוק, איך היא תיתן לו להצביע כשהוא לא מציג את עצמו כנכה, יש לו תעודת זהות וכתוב בה: עצמונה, גן אור וכן הלאה.

אם גרתי בעצמונה ואיבדתי את הספח, היום אני באה למשרד הפנים, יוציאו לי ספח שכתוב בו עצמונה?

ודאי.

נגביל אותם לתעודות זהות בלבד?

אם הוא רוצה להצביע עם רשיון נהיגה, הוא לא יוכל. אנחנו מבקשים שיביא את שתי התעודות.

לבן שלי, ברשיון הנהיגה רשום: "נוה דקלים", ובתעודת זהות כתוב לו "מצפה יריחו". אני רוצה רק תעודת זהות, רשיון נהיגה זה חמש שנים.

נגביל את ההצבעה רק לתעודת זהות בניגוד לכל שאר האוכלוסייה.

יצחק לוי, מה אכפת לך, אתה יכול להקל על אנשים שיבואו עם רשיון נהיגה.

רציתי לצמצם את העניין, אם אחד כבר שינה את הכתובת.

רבותי, אתם טועים טעות גדולה שאסור לטעות בה. כאשר החוק קובע שהוא נותן חלופות לבני אדם להצביע גם לפי תעודת זהות, גם לפי רשיון נהיגה וגם לפי דרכון, ואתם קובעים שהוא יצטרך לבוא גם עם ספח, הוא לא יוכל לממש את זכותו להצביע. זה אסון. עדיף שנגיד לו שהוא יכול לבוא גם עם רשיון נהיגה, וזה גם טוב. אני לא יכול לעשות אחרת.

נוותר על התנאי הנוסף.

הוא צריך להציג או תעודת זהות או רשיון נהיגה או דרכון.

זה מה שכתוב ממילא בחוק.

באחד מאלה שהכתובת שלו תהיה ביישובים האלה.

אין כתובת בדרכון.

בדרכון יש כתובת.

מישהו צריך ליידע את האנשים האלה שהם צריכים ספח בכל מקרה.

לא, או ספח, או רשיון נהיגה.

ברשיון הנהיגה יש כתובת?

ודאי. בדרכון צריך להסתכל אם יש כתובת.

אם הוא גר באחד היישובים, הוא מצביע במעטפה כפולה, אם הוא יצביע פעמיים, יפסלו לו את המעטפה. צריך רק ששמו יהיה רשום ברשימת הבוחרים של אחד מהיישובים שיפורטו.

מה שאתה אומר, שאנשים שעברו למקום מגורים קבוע- - -

אם הוא שינה את מענו מניצן לעצמונה, הוא כבר לא יופיע ברשימה של עצמונה, הוא יופיע ברשימה של ניצן, ובניצן יש קלפי. או אם הוא שינה את מענו לנתיבות מגני טל, הוא יופיע בנתיבות וכבר לא ברשימה של גן אור.

אותו אחד הצביע גם בנתיבות וגם בקלפי של המוגבלים בבאר-שבע.

שם יש מעטפה כפולה, וזה נבדק.

שם זה ייפסל. זה כמו שוטרים וחיילים, זה ייבדק.

כל האנשים שעברו לגוש קטיף לקראת הפינוי שנה לפני ההתנתקות, אם שינו את המען בתעודת הזהות, זה יהיה ברשימת הבוחרים?

בשלב מסוים לא נתנו לרשום מענים בגוש קטיף.

לפני השלב הזה רשמו הרבה אנשים. כמה שמות יש ברשימת הבוחרים הזאת?

כמה בעלי בחירה ביישובים שהתפנו?

אני לא יודע.

כמה אנשים היו סך הכול?

8,500 משפחות עם ילדים.

זה בערך 3,000.

3,500-4000.


ברשימה שאני רואה לא כתוב "חומש". זו לא רשימה מלאה.

נכתוב: כפוף לרשימת היישובים שהיו בפועל.

נכתוב: חומש, ואם יהיה חסר יישוב, לקראת הקריאה השנייה והשלישית נתקן.

למה שלא נכתוב: לפי מי שהיה חייב להתפנות, ואתם, בהנחיות, תרשמו את היישובים? לרשום יישוב שלא היה מוכר בחקיקה, כמו תל-קטיפה, זה בעיה.

הוא לא מופיע ברשימה.

האם אתה מסכים שהוא לא יופיע?

אם לאף אחד לא כתוב בתעודת הזהות "תל-קטיפה", לא צריך. השאלה, אם משרד הפנים רשם את זה. זה תלוי ברישומים בתעודת הזהות.

אני אבדוק אם תל-קטיפה רשום או לא.

בינתיים נוסיף את "חומש".

סעיף 2.

במקום סעיף 26ה.

(1) שר הפנים יאפשר לכל בעל זכות בחירה לקבל מידע באינטרנט בדבר מספר הקלפי שבה הוא זכאי להצביע, מיקום הקלפי ומספרו הסידורי של הבוחר ברשימת הבוחרים של אותה קלפי.


(2) בעל זכות בחירה שיבקש שלא לאפשר את הצגת המידע הנוגע אליו באינטרנט, כאמור בסעיף (1), יודיע על כך במכתב רשום למפקח- - -

אני לא קולט בעל פה, אני מציע להשאיר את סעיף 25ה, כמו שהיה. כתוב ששר הפנים יציג את הפנקס לציבור באינטרנט בתקופה המקבילה וכן הלאה, עכשיו נוסף הסעיף הבא.

לא.

לא, אז אני לא מסכים. אדוני, לא מקובל עלי שתהיה הסכמה כמו בפעם הקודמת. אני רוצה שהתקופה של ההצגה באינטרנט תהיה קבועה.

שלושה ימים מיום כניסת החוק לתוקף.

זה כתוב היום בסעיף קטן (ה).

נצלם את זה, ונשב עם נוסח.

אני אקרא לכם, וכל אחד יכתוב. הערת שוליים: תיקון סעיף 26. במקום סעיף (ה) בחוק העיקרי יבוא: (ה)(1) שר הפנים יאפשר לכל בעל זכות בחירה לקבל מידע באינטרנט בדבר מספר הקלפי שבה הוא זכאי להצביע, מיקום הקלפי ומספרו הסידורי של בעל הזכות ברשימת הבוחרים של אותה קלפי.


(ה)(2) המפקח על הבחירות יסיר מידע האמור בסעיף ה(1) בתוך עשרה ימים מיום שקיבל בקשה במכתב רשום שבה מודיע בעל זכות בחירה על בקשתו לגרוע את שמו ממאגר המידע באינטרנט.

דבר ראשון, בסעיף קטן (ה), כתוב שהצגת הפנקס היא בתום שלושה ימים מיום כניסת הפנקס לתוקף ועד ליום הבחירות. הדבר הזה היא הנורמה ההגיונית, וכדאי להוסיף אותה גם פה.

אפשר לכתוב כמה ימים.

זה כתוב נכון, שמיום כניסת הפנקס לתוקף, שלושה ימים אחרי, עד יום הבחירות.

איזה מועד את מוסיפה ב-(1)?

"שר הפנים יאפשר לכל בעל זכות בחירה לקבל מתום שלושה ימים מיום כניסת הפנקס לתוקף ועד ליום הבחירות- - -". זה מוביל אתכם לבעיה בפסקה (2), כי יש אפשרות שזה כבר התפרסם, ואז אדם יפנה חודש אחר כך.

מה הבעיה?

הפרסום קודם לבקשה שלא לפרסם, אז הפרסום כבר נעשה.

כתוב שבעל זכות בחירה שיבקש שלא לפרסם את שמו באינטרנט, יודיע על כך. לא כתוב כאן מתי, הוא יכול להודיע מתי שהוא רוצה.

אני מציע להוסיף פסקה ששר הפנים – לא המפקח, המפקח לא מופיע בחוק – יפרסם הודעה בדבר ההצגה באינטרנט, שבוע ימים לפני תחילת ההצגה.

פסקה (3): שר הפנים יפרסם את ההודעה בדבר כוונתו להעניק שירות המידע האמור בפסקה (1), עשרה ימים לפני הפעלת השירות. בהודעה תפורסם גם זכותו של בעל זכות בחירה לפנות בבקשה להסיר את שמו, כאמור בפסקה (2).

אז עדיין הוא יכול לבטל, מעשרה ימים לפני הפרסום ועד הסוף.

הוא יכול מתי שהוא רוצה.

אני מבקש לא לכתוב בפסקה (2) "ממאגר המידע", אלא לכתוב "מהפרסום באינטרנט".

אתה לא אוהב את המילה מאגר.

אין מאגר באינטרנט.

לעניין היחס בין הסעיף הזה לסעיף 33(א). בסעיף 33(א) כתוב ש"כל אדם זכאי לפנות בכתב או בטלפון למשרד הפנים, לברר אם הוא או זולתו נכללים בפנקס הבוחרים ביום הפנייה- - -". זה עדיין נשאר, אדם יוכל לפנות באי-מייל וישלחו לו תשובה.

איך זה עומד ביחס ל-33(א)?

בסעיף 26(ה) אדם גולש לו באינטרנט, והוא נכנס, בסעיף 33(א) הוא כותב מייל: אדוני מפקח הבחירות, איפה אני מצביע? המפקח על הבחירות מחזיר לו תשובה, גם אם השם שלו נגרע מהמאגר שהושם באינטרנט הוא מחזיר לו תשובה.

אנחנו מקימים מרכז מידע שיש בו 20 או 30 טלפניות, בחמש שפות, גם מענה אנושי וגם שמגישים את מספר הזהות, יש גם פקס לכבדי שמיעה או כל מי שרוצה לקבל את התשובה כתובה.

יש לי מחשבה אחרת לגבי העניין שלא יפרסמו את השם, רק את תעודת הזהות. אני חושש מטעויות שעלולות לגרום לאנשים לא להצביע.

אמרנו שאלה שני מאגרים שונים.

אני מטעה אותו במאגר הזה בכך שאני אומר לו שיש לו זכות. אדם ייתן תעודת זהות לא שלו, אם אני שם תעודת זהות ושם, אני יודע שזה לא אני.

הוא הקליד והחליף ספרות, גם אחרי החלפת ספרות, מספר תעודת הזהות הזה שייך למישהו, מישהו עומד מתחת למספר המוטעה. במקום נתיבות יופיע שזה מטולה, ואז הוא יבין.

אני אבדוק אם יש מניעה שנפרסם את השם.

פרסום שם, זה יוצר לנו בעיה.

עוד נבדוק. נראה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

סעיף 26(ה) שונה מסעיף 33(ה) בכך שבסעיף קטן (ה) אדם גולש ומברר פרטים.

הוא לא פונה בכתב או בטלפון, הוא גולש.

לפי סעיף 33(ה)(2) אדם פונה בכתב ומבקש להיגרע.

אם הוא רוצה להיגרע. אם הוא רוצה להיגרע, עדיין אפשר יהיה להתקשר בטלפון ולשאול.

יש בעיה קשה, אתם לא עולים על הפואנטה.

"או זולתו".

בדיוק, זאת מילת המפתח. כבר דיברנו על זה.

לא נעשה את זה עכשיו, אבל אולי לקראת הקריאה השנייה והשלישית אני אחשוב על העניין של "זולתו", שזאת הבעיה הכי קשה. זה בסעיף 33(א).

האפשרות לשאול על הזולת, הרי כל שאילתה היא יחידנית.

אנחנו לא מדברים על האינטרנט.

בטלפון. זה היינו הך. או שאתה מקיש במקשים של הטלפון מספר זהות, ואתה מקבל תשובה. אתה רוצה עוד מספר אחד, אתה צריך לסגור את הטלפון, לחייג מחדש ולהקיש עוד מספר זהות. אם אני עומד בבית ומקיש את מספר הזהות שלי, או מטלפן לפקיד ושואל אותו את מספר הזהות שלי, ובאותו רגע אני רוצה גם לשאול אותו על אשתי. הנחינו בטלפון שאחרי שלוש או ארבע שאילתות רצופות שמישהו שואל על עצמו, על הבן, להגיד לו: אדוני, אתה רוצה, תתקשר מחדש. כשמישהו לא מזוהה עומד מעבר לקו, אני לא יודע מי הוא, לעולם אני לא יודע אם הוא שואל על עצמו או כמו שדלית דרור אומרת, הוא מחזיק מספר זהות של השכנה. לכן גם הפרטים שמוסרים לו בטלפון לא חושפים. למשל, אתה מצלצל ומוסר את מספר הזהות שלי, כי אני חייב לך כסף ואתה רוצה לדעת מה הכתובת שלי. אתה מוצא מספר זהות ואומרים: אדוני אתה רשום בקלפי 15 ברעננה, בבית ספר גורדון. הוא שואל: לפי איזה כתובת אני רשום? אומרים לו: אדוני, מה הכתובת שאתה חושב שאתה צריך להיות רשום? הוא אומר: רחוב ז'בוטינסקי רמת-גן. אומרים לו: לך ללשכה, תשנה את הכתובת. לא מוסרים לו את הכתובת של האיש שרשום, למרות שהיא רשומה שם. כלומר, הוא לא מנדב אינפורמציה. אם משהו לא תואם לשואל, שולחים אותו ללשכת המרשם ומבקשים ממנו להסדיר את ענייניו, כדי לא למסור פרטים על מישהו אחר. בבסיס, כל עוד הוא מוסר מספר זהות תקנית, אומרים לו באיזה קלפי הוא רשום. איך אתה יכול לדעת אם הוא שואל על עצמו או על השכן? מצד שני, באופן טבעי מאוד, אנשים שכבר מחייגים שואלים על עצמם, על האישה, על הילד שגר בבית, ויש לו זכות הצבעה, זה מאוד טבעי. לא צריך להיבהל מהמילה הזאת.

אהוד שיל"ת, האם אתם צריכים להגיד ששר הפנים יקבע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, כמו שקיים לגבי סעיף 33? ב-33(ג) כתוב: "שר הפנים יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, בין השאר, בהתחשב בצנעת הפרט".

קודם כול נכתוב "רשאי לקבוע".

באישור ועדת החוקה.

יש הוראה פנימית, כמו זו שאמרתי לך, שלא מוסרים את כל המידע שיש, אלא מוסרים באופן זה שהאדם ששואל לא יחשוף.

הם לא רוצים "שר הפנים, באישור ועדת החוקה".


יש לי רשימת יישובים ממשרד הפנים, פלוס חומש. נוכל להוסיף בקריאה השנייה והשלישית. רשימת היישובים בינתיים: אלי סיני, בדולח, בני עצמונה, גדיד, גן אור, גני טל, דוגית, כפר דרום, מורג, נוה דקלים, נצר חזני, נצרים, ניסנית, פאת שדה, קטיף, רפיח ים, שלו, גנים, כדים, שא-נור וחומש. זה לגבי הסעיף הראשון של הצעת החוק.

בסעיף 26, במקום סעיף קטן (ה) יבוא (ה)(1): "שר הפנים יאפשר לכל בעל זכות בחירה בתוך שלושה ימים מיום כניסת הפנקס לתוקף ועד ליום הבחירות לקבל מידע באינטרנט בדבר מספר הקלפי שבה הוא זכאי להצביע, מיקום הקלפי ומספרו הסידורי של בעל הזכות ברשימת הבוחרים של אותה קלפי." הפסקה השנייה, 26(ה)(2): "שר הפנים יסיר מידע האמור בסעיף (ה)(1) בתוך עשרה ימים מיום שקיבל בקשה במכתב רשום, שבה מודיע בעל זכות בחירה על בקשתו לגרוע את שמו--

זה לא מנוסח טוב.

אנחנו נשנה את הניסוח, אבל המהות נשארת אותו דבר.


--מפרסום המידע באינטרנט." נכתוב את זה אחרת, רק לא מאגר.

תכתבי: מהמידע הפתוח לעיון באינטרנט.

פסקה (3): שר הפנים יפרסם הודעה בדבר כוונתו להעניק שירות מידע האמור בסעיף קטן (1) עשרה ימים פני הפעלת השירות – כלומר, 13 יום לפני הוצאת הפנקס – בהודעה תפורסם גם זכותו של בעל זכות בחירה לפנות למפקח כאמור בפסקה (2).

מה זה 13 ימים?

סליחה, זה שבעה ימים לפני שהוצאת את הפנקס.

לא צריך לכתוב את זה.

אני לא אכתוב את זה, אני אומרת לך.

זה לא היה בקריאה הראשונה, כאשר היתה הבטחה שזה חלק מתהליך החקיקה, ולא ייטען נושא חדש.

היום החוק קובע הפוך, החוק קובע ששר הפנים יפרסם באינטרנט. אם רוצים לשנות, צריך לחוקק. איך את רוצה לחוקק בלי הקריאה הראשונה?

בהצעת החוק הממשלתית היה כתוב: סעיף 26(ה) – בטל.

לא היתה הצעת חוק ממשלתית.

היא היתה ביוזמת הוועדה.

מי בעד העברת הצעת החוק לקריאה ראשונה?

הצבעה
בעד – פה אחד

אושר להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55