כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העבודה הרווחה והבריאות

7.12.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 538

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, ו' כסלו התשס"ו (7 בדצמבר 2005), 10:00

נגישות הקלפיות בבחירות הקרובות לאנשים עם מוגבלות

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר שאול יהלום

תמר אדרי – מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

אודי קרייזל – ועדת הבחירות המרכזית, בדיקת מקומות קלפיות

משה ברביץ – ועדת הבחירות המרכזית, בדיקת מקומות קלפי

עו"ד אילת פישמן – משרד הפנים, סגנית המפקח הארצי על הבחירות

שמואל חיימוביץ – משרד המשפטים, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, ממונה נגישות ארצי

ניל פרלמן – משרד הבריאות, שירותי רפואה

עמיחי בן-דרור – מרכז השלטון המקומי, יועץ מוניציפלי

יובל וגנר – יו"ר עמותת נגישות ישראל

יואב קריים – דובר מטה מאבק הנכים

רוני שכטר – מטה מאבק הנכים

ליאון פלג – המרכז לחיים עצמאיים

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

אסתר מימון

נגישות הקלפיות בבחירות הקרובות לאנשים עם מוגבלות

בוקר טוב לכולם. רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו משודרים בשידור לטלוויזיה, כך שכל אחד יחשוב שציבור בבית רואה אותו, ושייזהר שלא לעשות שטויות. הנושא שלנו הוא נגישות הקלפיות בבחירות הקרובות לאנשים עם מוגבלות. הוועדה שלנו מטפלת רבות באנשים עם מוגבלות מכל תחום שהוא. חוקקנו הרבה חוקים של נגישות, דהיינו, אם אדם נכה בגפיו, איך הוא מגיע למקום עבודתו, למקום בילוי הפנאי שלו, לכל מקום אחר שהוא נדרש. קיבלנו בעניין הזה הרבה חוקים, אבל היום אנחנו עוסקים במה שכל המדינה עוסקת, וזה הבחירות הבאות. ויש לכך היבט מיוחד – איך יגיעו אנשים עם מוגבלות לקלפי. קיבלנו בחקיקה, שיש ליצור מצב שקלפיות יהיו מונגשות, ושאנשים יוכלו לבוא גם אם הם סובלים ממוגבלות כלשהי.


הייתי חושב שהכול בסדר בעניין הזה, והסיבה לקיום הישיבה הזאת היא מכתב שקיבלתי מעמותה שעוסקת רבות בנושא הנגישות, בודקת ויוזמת בכל הנושא, ואכן זה שמה – עמותת נגישות ישראל. יובל וגנר שנמצא כאן איתנו הוא יושב-ראש העמותה. הוא כותב לי שהנושא נבדק הנושא בבחירות הקודמות, דהיינו, בבחירות לכנסת השש-עשרה, ואני קורא: בבדיקה שנערכה ביום הבחירות נמצא שבפועל הקלפיות לא היו נגישות ולא התאפשר לנכים להצביע בהן. לכן זימנתי את הישיבה. כפי שאנחנו רואים, העמותה לנגישות ישראל הכינה מצגת. מר וגנר, בתמציתיות תתאר לנו את המצב כפי שהוא משתקף במצגת. בבקשה.

חבר הכנסת שאול יהלום, תודה רבה על שנענית לפנייתנו לכנס את הישיבה החשובה הזאת, שאני מקווה, בשורה התחתונה, שתאפשר לציבור של אנשים עם מוגבלות ליהנות מהיותנו חיים במדינה דמוקרטית, להצביע ולהשפיע בבחירות לכנסת השש-עשרה.


אני אזכיר לכולם שדרישות החוק, כמו שקיימות היום, יש בהן מספר נקודות עיקריות. ראשית, הן מתייחסות רק למוגבלות הפיזית, רק למוגבלות בניידות, כאשר באים למצוא קלפי נגישה, שזו בעיה בפני עצמה, שמיד נתייחס אליה. שנית, יש תקנה, שבכל עיר ומושב, אפילו קטן, תהיה לפחות קלפי אחת נגישה. בערים הגדולות, נקבע, שלכל 20,000 תושבים קלפי נוספת, בפיזור גיאוגרפי. ולבסוף, פרסום מידע אודות הקלפיות, שזה נושא שנתון להחלטת יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.


אנחנו למדים מהעבר נתון מדהים, שהזכרת אותו בתחילת דבריך, שבבחירות הקודמות לכנסת, וגם אחרי זה, בבחירות לרשויות המקומיות, רק 49% מהקלפיות שאמורות היו להיות נגישות, זאת אומרת, קלפיות שנבדקו ונמצאו כביכול מתאימות לאנשים עם מוגבלות, ופורסמו ככאלה, שבהן אנשים עם מוגבלות יכולים להצביע, רק 49% מהן נמצאו נגישות. זה דבר בלתי נתפס. בין היתר אפשר לראות שב-25% לא היו חניות נכים. ב-14% לא היתה עלייה תקנית למדרכה. ב-12% לא היתה רמפה תקנית. ב-9% הדלת היתה צרה מדי וכסא גלגלים לא יכול היה לעבור. ב-15% לא היה שילוט. מעבר לזה, התקבלו הרבה מאוד פניות, גם לעמותה לנגישות ישראל וגם לשמואל חיימוביץ מנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, והגיעו אליהם הרבה מאוד תלונות מסוגים שונים, החל מקלפיות שלא היו נגישות, דרך בעיות בהצבעה. זאת אומרת, אנשי ועדת הקלפי לא ידעו על הנוהל, למי לאשר, למי לא לאשר, מי כן יכול להיכנס עם מלווה ומי לא יכול להיכנס עם מלווה, וכן מעטפה כפולה ולא מעטפה כפולה – כל אלה גרמו בסופו של דבר לכך שאנשים לא היו יכולים להצביע.


דבר ראשון שאנחנו רוצים לקדם בישיבה הזאת, זה התהליך שבו מאתרים את הקלפיות הנגישות. התהליך היום הוא תהליך שנכשל בכל הפעמים האחרונות, והוא שהמפקח הארצי על הבחירות מנחה בהוראות את הערים בשלטון המקומי לאתר את הקלפיות הנגישות. מאחר שלאנשים האלה אין מושג איך לעשות זאת, אותם מקומות שמאתרים, שאמורים להיות בהם קלפיות נגישות, בפועל הקלפיות לא נגישות.


דבר שני. נגישות קלפי זה לא רק לאנשים עם מוגבלות פיזית בניידות. היום אנחנו במצב יותר מתקדם, ואנחנו מדברים על קלפיות שמונגשות לכל סוג של מוגבלות, לכל אחד צריכה להיות הזכות הבסיסית להצביע.


בעיה שלישית היא, פרסום מידע לציבור. כבר עושים עבודה, יש רצון טוב, יש קלפיות נגישות, מתדרכים את האנשים, אבל בסופו של דבר הציבור צריך לדעת. ואם אנשים עם מוגבלות לא יידעו איפה אפשר להצביע, מה הנהלים, מה השיטה, מה הדרך, הם יישארו בבית ולא ייצאו להצביע.


מה נדרש לעשות כדי שבבחירות הקרובות יהיה מצב יותר טוב? ראשית, אני שמח שמתקיימת הישיבה הזאת, שהיא כבר מצביעה על כיוון טוב, אבל צריך לקבל החלטה עקרונית שכל אדם יוכל להצביע בבחירות הבאות.


דבר שני. הגדרה מפורטת של רמת הנגישות הנדרשת בקלפיות. יש פה הנציבות. אני חושב שנכון שזו תגדיר בצורה מפורטת מה זו קלפי נגישה. הבאתי איתי לכאן חוברת שהוכנה לשימוש בארצות-הברית- - -

מה העיקרון בארצות-הברית שאין לנו פה?

העיקרון הוא פשוט. גישה מוחלטת, כולל נגישות זמנית. זאת אומרת, גם אם נבחרה קלפי שיש בה מדרגה אחת, פותרים את העניין בסידור זמני. השורה התחתונה היא, שמהחנייה, דרך המדרכות, לא יהיו מכשולים.

האם יש קלפיות מיוחדות, או כל הקלפיות?

גם שם יש קלפיות מיוחדות, אבל הגישה מלאה עד הפרטים הקטנים. זאת אומרת, כל העמדה, כולל הפרגוד, מאפשרים נגישות.


יש מדינות שנכנסות לבחירות באמצעים טכנולוגיים, שם זה כבר נושא מורכב, לא זה הזמן לדון בפתרון הזה, כשאנחנו כמעט שלושה חודשים לפני הבחירות. אולי בעתיד, הטכנולוגיה תוכל לפתור הרבה בעיות מבחינת ההצבעה.


אחת הבעיות העיקריות, כאשר הרשות נדרשת להשקיע, היא אומרת שאין לה כסף, אין לה אמצעים. צריך לתת תקציב מתאים. ואם צריך לעשות רמפה קטנה, שיתקצבו את זה.

לפני שאנחנו ממשיכים אני רוצה לברך תלמידים שנמצאים פה, ממכללת רעננה, שבאו לראות את הכנסת בעבודתה. ברוך בואכם.

בדיקת הקלפיות . אנחנו לא רוצים לחזור על המצב שהיה בבחירות הקודמות. קלפי שמאותרת כנגישה היא קלפי שתותקן ותאושר ברוח חוק שוויון, על ידי מורשה נגישות או יועצי נגישות, נכון להיום. דבר נוסף, יש לפרסם את הנהלים ולפרסם את מקום הקלפיות הנגישות בכל אמצעי התקשורת: באינטרנט, בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות, באתרים אחרים של נכים, באתר הנציבות. יש המון מדיות, ורק אם זה יפורסם בכולן, כל הציבור יידע.


כנגזרת מהישיבה הזאת יצטרכו לעדכן את החקיקה, כדי שלדברים שעליהם דיברתי עכשיו יהיה תוקף משפטי. תודה רבה.

תודה רבה. מר חיימוביץ, האם אתה רוצה להוסיף משהו?

יש לי הרבה מה להוסיף. בנציבות היו לנו מגעים עם ועדת הבחירות המרכזית ועם המפקח על הבחירות מטעם משרד הפנים. אני מעריך שהם יתקנו כמה מהליקויים ששמענו עליהם כאן. בבחירות עצמן בדקנו, גם באמצעות סקר, וגם עברתי בכמה מקומות, והתרשמתי שהממצאים שמוצגים כאן בהחלט יש להם על מה לסמוך.


יש בעיה של נגישות לקלפיות שמוכרזות כנגישות. הסיבות לכשל הזה הן לא בהכרח אותן הסיבות שמר וגנר ציין. למשל, היו פניות מאנשים שאמרו שהם הגיעו עם מלווה, ובחוק הבחירות יש זכות להצטרפות של מלווה כדי לעזור להכניס את הפתק למעטפה. מזכיר הקלפי ביקש אישור כלשהו שאכן כך הדבר, שאותו אדם זקוק למלווה. אני לא יודע על סמך מה הוא ביקש דבר כזה. יש מקומות אחרים שהתבקשו להציג תעודת נכה, וזה לא תקין, זה בניגוד לתקנות. לכן יש מקום לרענן את ההנחיות לאותם מזכירי קלפי.


חלק מהבעיות הם דברים שאי אפשר לחזות או לבדוק בתהליך הסקירה המוקדמת, שלמיטב ידיעתי בוצעה על ידי משרד הפנים, וגם נשלחו אלי העתקים של תוצאות הסקירה הזאת.

בכל הקלפיות?

הם ידברו על הסקר שהם עשו, הם ימסרו אינפורמציה לגבי כמה קלפיות מצאו כנגישות, כמה נוספו במהלך השנים האחרונות.


בהחלט קורה שביום בחירות, כשאתה בא לממש את זכותך, אתה פתאום מוצא שהנמכת המדרכה, שלכאורה לא נמצאת בסמכות אותו גוף שמנהל את הבחירות, אלא של הרשות המקומית, בוצעה בצורה לא תקינה, ויש לנו מדרגה קטנה בהנמכה או שהשיפוע שלה גדול, או שהדרך מאותה הנמכה עד לקלפי חסומה על ידי שולחנות ואנשים שמייצגים מפלגות וחוסמים את דרך הגישה אל הקלפי, גם את זה כבר ראיתי. לכן מן הראוי לתת סמכויות, הוראות והנחיות גם למשטרה וגם לפיקוח העירוני, שיבטיחו שתהיה דרך נגישה לאותה קלפי גם בשטח שמחוץ לחצר או למבנה.

נדהמתי מהמצגת או מהדברים של מר יובל וגנר. אני שמחה שלפחות קצת תיקן מר חיימוביץ. קודם כול, שום תלונה לוועדת הבחירות וגם למפקח הארצי, לפי מיטב ידיעתי, לא הגיעה. לדבר כללי זה מצוין, אבל אי אפשר לפתור בעיות, כי אנחנו לא יודעים עליהן.

כמה קלפיות יש במדינה וכמה מתוכן נגישות?

8,500 קלפיות יש נכון להיום, מתוכן 1,237 נגישות.

זה עונה על דרישות החוק. לפחות אחת בכל יישוב, ל-20,000, ואולי יותר.

יש יישובים קטנים, שלפי החוק אנחנו יכולים להיות פטורים אם אין מקום. אני אביא לדוגמה את היישוב שלי, אני גרה ביישוב מבוא בית"ר, זה יישוב קטן, שיש בו מזכירות, והקלפי בדרך כלל מוצבת במזכירות, ובמזכירות הזאת יש שתי מדרגות להיכנס, אבל אין שום מבנה אחר שאפשר לשים שם קלפי.

אפשר לשים קלפי בבית ספר.

אין בית ספר ביישוב שיש בו 80-90 אנשים.

אפשר להקים אוהל הצבעה.

החוק הביא את זה בחשבון. כתוב: נכחו יושב-ראש הוועדה המרכזית וסגניו כי ביישוב פלוני אין מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א), ולא ניתן להתקין באמצעים סבירים מקום קלפי כאמור, רשאים הם להורות כי האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על יישוב זה". אני מדברת רק על היישובים הקטנים.

איך יצביעו הנכים?

כמו שהם חיים כל הזמן ביישוב הזה. אם יש נכה, הוא גם מגיע איכשהו למזכירות.

ימשכו אותו במדרגות?

לא צריך למשוך אותו במדרגות. איך הוא תמיד מגיע למזכירות?

הוא לא מגיע.

זה יהיה יותר חמור אם נשים רמפה מעץ או משהו זמני, וחס וחלילה יקרה משהו, אני לא יודעת מי ייקח על עצמו את האחריות. דיברנו על זה נדמה לי בזמן החקיקה בוועדת חוקה.

את אומרת שיש 1,237 קלפיות, שמכסות את מדינת ישראל לשביעות רצונכם על פי החוק.

היינו רוצים שכולן יהיו נגישות.

על פי החוק, החוק לא מחייב את כולן. מבחינתכם יש כמה בעיות שהועלו, והעניין נפתר?

לא נכון היתה ההצגה שהמפקח הארצי מוציא הנחיות לעיריות. יש פה צוות, באו לכאן שני אנשים, שוועדת הבחירות שולחת, ואנחנו עובדים בתיאום עם המפקח הארצי על הבחירות, נפגשנו עם אנשי נציבות שוויון, מר חיימוביץ נתן להם הנחיות וכללים מה צריך להיות, הכנו טופס בתיאום איתם מה צריך למלא, הם הולכים לקלפיות ממלאים את הטופס הזה, אפילו מצלמים את המקום, איך נראית הגישה. לפעמים בבית ספר הכול מתאים, אבל צריכה להיות הנמכה של מדרכה, או שיש חניות מספיק, אבל אין חניה מסומנת לנכים. לוועדת הבחירות אין סמכות לעשות הנמכות, אלא לעיריות.

1,230 הקלפיות, האם נבדק שהכול בסדר לגביהן?

יש פגם באלה שאין סימון חניה. למשל, יש חניה ליד בית ספר, אבל אין חניה מסומנת או לפעמים ההנמכה לא בדיוק לפי ההנחיות.

גברת אדרי, אני צריך לקבל מושג. מה זה להנמיך עוד? פירוש הדבר שנכה לא יכול להיכנס. לא אכפת לי עכשיו אם זה הנמכה של 50 ס"מ או 42 ס"מ. אם נכה לא נכנס, הוא לא נכנס. כמה קלפיות עם נגישות אתם מתחייבים שיש היום במדינה?

90% לפחות מה-1,200 שאמרתי, לפי הבדיקה של הצוות שלנו.

מה הם מכסים? האם יש יישובים שאין בהם קלפי נגישה?

בוודאי, יישובים שהחוק לא מחייב שתהיה בהם.

לפי החוק.

אין דבר כזה.

האם חדרה לא נחשבת כיישוב? בבחירות האחרונות לא יכולתי להצביע בקלפי שפרסמתם כקלפי נגישה. הלכתי לקלפי לא נגישה, שהיתה מאוד נגישה.

למה לא הודעת לנו?

אני מבין שהאדונים האלה עובדים עד יום הבחירות.

הם עובדים כל הזמן, כבר שלוש שנים.

האם אתם מוכנים יום אחד או יומיים לנסוע יחד עם מר חיימוביץ או מר וגנר למדגם. ניקח את ה-1,200 קלפיות, מתוכן ניקח מדגם של עשרה מקומות באופן אקראי, נצא למקומות, ואז הם יהיו רגועים.

אין שום בעיה.

אין שום בעיה. הצענו את זה, דרך אגב.

הם מציינים שיש 1,200 קלפיות שתואמות את החוק. הם מוכנים ללכת למדגם מקרי איתם במשך יום שלם. אם נמצא במדגם שלא היה ולא נברא, ואלה סתם רשימות לא נכונות, נעשה כאן עוד ישיבה, ותביאו את הממצאים. היה ותראו שהכול בסדר, אין בעיה. האם זה מוסכם?

אפשר להגיב על ההערה שהוא העיר על חדרה?

אל תיפגעו. יש כאן סף הצתה נמוך מאוד. הם מדברים מתוך כאב. כבר עברו שלוש שנים, כל מה שקיבלנו בזמנו, שהעניין התקדם. החוק היה בשעתו, ואנחנו לא משנים אותו. החוק היה צריך להיות מיושם לפני שלוש שנים, קל וחומר שהוא צריך להיות מיושם היום.


הם מצפים מכם שתהיה הדרכה, קודם כול של היושבי-ראש והמזכירים, היום זה נקרא "מנהלים", מה הזכות של אדם עם מוגבלות לבוא עם מלווה, והזכות שלו- - -

לדעתי, צריך לעשות סקירה מוקדמת ביום הבחירות, לראות שהכול עובד לפי הכוונות של המחוקק. מצאנו בתי ספר שהשער, שכנראה בבדיקה נמצא כנגיש, דווקא ביום הבחירות היה סגור, והשער שהיה פתוח, היה עם שתי מדרגות, והשומר איננו, אי אפשר למצוא את המפתחות.

כשאתם עושים ביקורת חייבים לחשוב איפה יהיה מקום הקלפי ואיזה שער יהיה פתוח. זה חלק מהעניין שצריך לשאול.


תמר אדרי, איך אתם מדריכים את המזכירים ואת היושבי-ראש?

יש הדרכה מראש של כל המזכירים וגם של חברי ועדות הקלפי, למזכירים יש הדרכה של חמש שעות. ב-1,200 הקלפיות המיוחדות יש מזכיר מיוחד, שמטפל רק במצביעים במעטפות הכפולות, והוא מקבל הדרכה מיוחדת. לגבי הדרכת הציבור, יש סרט שאנחנו מקרינים.

ל-1,200 הקלפיות יש עוד 1,200 עובדים?

כן, יש מזכיר מיוחד שמטפל רק בנושא הזה של הנגישות.

האם הם עוברים הדרכה לגבי אוכלוסיות של ליקויי שמיעה, ליקויי ראייה?

לא, החוק לא מחייב את זה.

החוק מחייב את החוק למוגבלים בניידות, החוק גם מאפשר לכל אדם בעל מום, שלא יכול לבצע את פעולות ההצבעה בעצמו, להביא איתו מלווה. זה יכול להיות עיוור או מישהו שאין לו יד או כל מיני סיבות אחרות, כאשר אדם לא יכול לעשות את פעולת ההצבעה בעצמו. זה בכלל לא שייך לקלפי הנגישה, זה בכל קלפי.

מזכיר הקלפי לא יודע.

מזכיר הקלפי יודע במפורש, זה בהדרכה, לכל ועדת קלפי יש תדריך שנמצא בקלפי, והם יכולים תמיד להסתכל, וגם החוק נמצא אצלם. אם מישהו פתאום לא יודע, אפשר להפנות אותו לחוק. אנחנו מדריכים למעלה מ-30,000 איש.

האם זה נושא רציני בתוך ההדרכה?

ודאי. זה נמצא גם בתדריך, והמזכיר מקבל תדריך נפרד.

מר וגנר, הם אומרים שכולם מתודרכים, הכול נעשה, הכול בסדר, במגבלות של 1,230 וקלפיות. מדריכים יש מספיק, 1,230 עובדים מיוחדים שהם שוכרים לעניין אנשים עם מוגבלות. הם יודעים את כל הנהלים, יודעים על המעטפות הכפולות, הם יודעים כל מה שצריך לדעת על העניין כדי לקיים אותו. הם אומרים באופן עקרוני שזה קיים בכל הקלפיות ובכמה קלפיות בודדות של יישובים קטנים, או בערים הגדולות לפי החוק של 2,000.


הבקשה שלהם מכם היא שלא להיות עם ראש קטן. הם אומרים, העיקרון צריך להיות ברור, החוק לא פירט איזה נכויות, הוא מדבר על אנשים עם מוגבלויות.

בפירוש נקבע בחוק מוגבלות בניידות.

תביני מה את אומרת, גברת פישמן, אם בא לקלפי עיוור- - -

אדוני היושב-ראש, אני חוששת שיש כאן בלבול בין שני דברים שונים, יש אדם שלא יכול פיזית לבצע את פעולת ההצבעה, שאליו היתה התייחסות מאז ומעולם בחוק, שזה אדם עיוור או אדם בלי ידיים או דברים מעין אלה, שלא צריך קלפי מיוחדת בשבילו, הוא יכול ללכת לכל קלפי רגילה, כי ברוב המקרים הוא כן הולך על רגליו, והוא מביא מלווה, יש לזה התייחסות בהנחיות ובתדריך לוועדת הקלפי וגם בהדרכה שהם עוברים. זה דבר אחד. בכל קלפי בארץ אפשר להביא מלווה בתנאים שהחוק קובע, והחוק קובע שרק אדם שלא מסוגל פיזית לבצע את ההצבעה, לא אדם שהוא אנאלפבית, לא אדם קשיש, רק אדם שפיזית לא מסוגל לקחת את הפתק ולשים אותו במעטפה.

עיוור.

או אדם קטוע ידיים חלילה או דברים כאלה. זו סוגיה אחת.


יש הסוגיה השנייה, של מוגבלות בניידות. אדוני מבקש להגדיל ראש, זה בסדר גמור, רק השאלה, כשאנחנו באים להדריך מזכיר לוועדת קלפי מה אנחנו אומרים לו. קודם כול יש מה שהחוק אומר, והחוק אומר מוגבלות בניידות. האוריינטציה כרגע היא העניין של הניידות. יש 1,000 סוגי מוגבלויות אחרות בעולם.

תני לי דוגמה של מוגבלות שאתם לא נותנים לה תשובה.

לא יודעת. אדם כבד שמיעה למשל, זה דבר שאנחנו כן נותנים לו תשובה בכל מרכזי המידע שלנו, גם של משרד הפנים וגם של ועדת הבחירות, תמיד יש מספרי פקס לכבדי שמיעה שאפשר לשלוח ולקבל. אדם שיש לו מוגבלות שכלית למשל, החוק עצמו קובע שיש לו זכות להצביע כמו כולם.

אלה התוצאות...


יבוא אדם כבד שמיעה, היה בא, ואני הייתי מזכיר הקלפי, הייתי מתכתב איתו בכתב, כי הוא אדם שקורא. האם נתתם רעיון כזה למזכיר? תגידו לו: יבוא אדם כבד שמיעה, תתכתב איתו.

אני מודה שזה לא מודגש בהדרכה, ואפשר לסמוך על השכל הישר של האנשים.

אני מציע לכם לעשות ישיבה עם מר חיימוביץ ומר וגנר, מר חיימוביץ עובד לפי החוק ומר וגנר עובד לפי המחויבות האישית והציבורית, הם יגידו איפה יש בעיות שלא כתובות בחוק. אם תוכלו, אני מקווה ב-100%, אבל אם תוכלו ב-90% להדריך את המזכירים, תדריכו אותם.

אם יורשה לי להתייחס לדברים שקודם נאמרו על ידי יובל וגנר. קודם כול, ההפרדה בין מה זה מלווה ומה זה מוגבל בניידות, שניהם נושאים לחלוטין שונים. שנית, הנושא של איך מתבצע תהליך בדיקת הקלפיות, מר וגנר טוען שהתהליך נכשל, אני חושבת הפוך. ויש להדגיש שהסקר שלכם, לפי מיטב זכרוני זה היה איזה סקר טלפוני שנערך לפני שלוש שנים.

ממש לא.


מצד אחד, אני שמח לשמוע מה שאתם אומרים. מצד שני, יש פה פער ברמת הידע וברמת המקצוענות, ואנחנו פה בשביל לקדם את זה. ראשית, היום החוק דורש לבצע בדיקות נגישות על ידי יועצי נגישות, מורשי נגישות, אנשי מקצוע, ויש בעיה בכך שאתם מבצעים את זה לא על ידי אנשי מקצוע שמוסמכים על פי חוק לבדוק. נושא בדיקת הקלפיות צריך להיות מבוצע על ידי אנשי מקצוע בתחום. לגבי נושא של הדרכות, אין ספק שהיום יודעים הרבה יותר טוב לתת הדרכות, שנקראות "הדרכות שירות נגיש", וזה כדי לתת את הכלים למזכירי הקלפיות או לכל אדם אחר שיישב בקלפיות, לדעת, לסייע, לעזור, ובעניין הזה אני מקבל את המלצתך שנשב.

יש כאן תהליך מאוד מוזר, כי לא קיבלנו אפילו תלונה אחת ממר וגנר או מכל אדם אחר, גם מאותו אדם שהצביע בחדרה. הם לא התלוננו, לא אמרו מילה. בשמחה היינו בודקים ובשמחה היינו מתקנים.

אני שלחתי.

שלחת אלי? ללכת ולכנס דיון בכנסת זה אחל'ה, אבל אתה יודע.

תמי אדרי, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אומרת שהיא לא קיבלה.

מילה לא שמענו.

אולי אתם לא יודעים שקיימת גברת פישמן במשרד הפנים, אבל יש ועדת הבחירות המרכזית, וכל אחד צריך לדעת.

אנשים פנו לנציבות לשוויון זכויות.

נציבות שוויון זכויות צריכה לכתוב לוועדת הבחירות המרכזית, שהם קבעו 1,200 קלפיות שמתאימות לעניין הזה. בקלפי 56, 48 ו-92 לדוגמה, אנחנו רואים שהן לא נגישות. אם אין להם עכשיו כוח אדם לבדוק 1,2000 קלפיות, תעשו מדגם, ועל סמך המדגם נסיק מסקנות.

מדברים כאן על מזכיר קלפי מיוחד. הסתובבתי בבחירות האחרונות בהרבה קלפיות, לא רק בזאת שהצבעתי בה, ולא נתקלתי באחד כזה, אולי הוא קיים- - -

בקלפי לא נגישה אין מזכיר נוסף.

אני מדבר על הקלפיות הנגישות. אולי הוא קיים, רק שאף אחד לא יודע מי הוא.

אין דבר כזה.


אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להסביר את התהליך. יש צוות שתמי אדרי הזכירה, הצוות עובד לפי מפרט שמר חיימוביץ בנה, הם עוברים נקודה-נקודה ובודקים כל מה שהונחינו לבדוק. אני מודה שאנחנו לא אנשי המקצוע, מר חיימוביץ הוא איש המקצוע, והוא הנחה את הצוות שלנו בדיוק איזה פרמטרים צריך לבדוק בכל מקום קלפי. במידה ואכן יש ליקוי קטן שנותר, אנחנו מדווחים חזרה למר חיימוביץ, כפי שסוכם בינינו, והתפקיד שלו לדאוג שהרשות המקומית תבצע מה שצריך לבצע, כפי שהחוק מחייב אותה.

אתם שולחים העתק לרשות המקומית?

זה לא תפקידנו, אדוני.

למה זה תפקידו?

זה מה שסוכם בינינו, וזה מה שנקבע בחוק.

לא.

אם אתה מתכחש למה שסוכם, זה דבר אחר.

אמרנו שנעזור.

אתם התחייבתם בישיבה לפנות לרשויות המקומיות על מנת שיבצעו את כל הטעון ביצוע. נקודה.

אכן עשינו את זה.

אם הרשויות המקומיות לא ביצעו את מה שמוטל עליהן, זה חמור, זה לא בסדר, הכול נכון, אבל משרד הפנים לא יכול לקחת על עצמו את המטלה הזאת. עד כאן תהליך הבדיקה.


לגבי פרסום של מקומות הקלפי הנגישים. כאשר יש הצגה של פנקס הבוחרים, שאנחנו מתחילים בה לקראת סוף החודש, וכאשר אנחנו מפעילים מרכז מידע במשרד הפנים, ויש מרכז מידע נוסף שוועדת הבחירות תפעיל ממש ערב הבחירות, בכל מרכזי המידע האלה יש כמובן פתרון בפקס לכבדי שמיעה, יש מידע על כל הקלפיות הנגישות, וזה קיים גם באתר שלנו, של משרד הפנים.

האדם הממוצע לא מבין את זה, למה שלא תוסיפו שורה באותן מודעות שאתם מפרסמים שאומרת: מידע בדבר קלפיות- - -

יש את זה. בכל מודעה בעיתונים כתוב: מידע בדבר קלפיות נגישות – או שתפנה למרכז המידע או שתיכנס לאתר משרד הפנים, הרי אנחנו לא מצפים שאנשים ינחשו את הדברים האלה, אנחנו דוחפים את האינפורמציה, ובפירוש מציינים את זה.

לא לכולם יש גישה דרך האינטרנט.

יש מרכז מידע. האם טלפון יש לבן אדם?

תמי אדרי ואילת פישמן, עם יד על הלב, האם אתן חושבות שלקראת הבחירות שבאות עלינו לטובה, בנושא שעוסקים בו, אין בעיה?

אנחנו עושים הכול על מנת שלא תהיה בעיה.


אם אדם מוגבל בניידות מגיע לקלפי שהוגדרה כנגישה, והכול בסדר, והמזכיר מבקש ממנו תעודת נכה, זה אוי ואבוי, אבל זה בניגוד מוחלט להדרכה שהוא עבר, כי ההדרכה אומרת במפורש לא לדרוש שום דבר.

אתם מסכימים שהעובדים שלכם יעשו יום אחד יחד עם מר חיימוביץ ומר וגנר?

אין בעיה

אני מבקש, ומר חיימוביץ ייקח את זה על עצמו, והוא גם יהיה בקשר עם מר וגנר, לקחת את אנשי ועדת הבחירות המרכזית, עובדי משרד הפנים, לקחת את רשימת 1,200 הקלפיות ובאופן מקרי לעשות מדגם של 20 קלפיות. היה ותמצאו שהתקלות שוליות, כפי שכאן נאמר, 90%, ואפשר לתקן, בסדר. היה ותמצאו שלא היו דברים מעולם, הקלפיות לא נגישות, זאת רשימה שלא קיימת, אני מבקש להודיע לי. זה כבר לא יהיה סודי, ונעשה ישיבה.

גם אחרי הבחירות, אם יש תקלה, תודיעו.

השאלה, האם הקלפי המסוימת שיש בה תקלה תהיה בבחירות הבאות. גם אתם משנים את הקלפיות, לכן לא פונים אליכם.

היה מקרה ביישוב קטן, היה מקום קלפי שהתאים, והיתה סיבה שהחליפו את המקום, ופנתה גברת אחרי הבחירות, היא אמרה שהיתה לה בעיה והסבירה את הבעיה, עניתי לה שאני אזכור ואטפל בזה בבחירות הבאות. זכרתי את זה, ואיך שהתחילה מערכת הבחירות ביקשתי לטפל בזה, צלצלנו אליה אפילו, הקלפי הוחזרה לאותו מקום שהיה, והכול בא על מקומו בשלום. אני נמצאת פה כל השנים, ויכולה לטפל. אין טעם לטפל ארבע שנים לפני בחירות, אבל אני זוכרת את התלונות מבחירות קודמות.

הגברת תמר אדרי עומדת לרשותכם, היא מנכ"לית ארבע שנים, נמצאת בכנסת, כל תלונה על חוסר נגישות לקלפי, ועכשיו רואים אותנו גם צופים בבית, להודיע גם לפני הבחירות, ולצערנו הרב רואים את זה ביום הבחירות, אז גם אחרי הבחירות, לשלוח לגברת תמר אדרי, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, הכנסת, ירושלים.

משכן הכנסת, ירושלים.

היא מתחייבת שכל תקלה תתוקן לפחות לפעם הבאה. כרגע הם אומרים שהכול מסודר ומתוקן, אבל הם יבדקו זאת שוב במדגם, ואם צריך, נעשה ישיבה נוספת.

רציתי לומר לאור חוק השוויון (תיקון מס' 2), ומה שנאמר שם לגבי הנושא של נגישות השירות, שיש מקום לעשות תהליך מתאים שיקבע מה נגישות השירות בנושא של הצבעה, אני בטוח שבחלק גדול מהבעיות שאנחנו מדברים עליהן כאן נמצא שיש כשל בתחום הזה, ויש מה לשפר בתחום הזה.

צריך להיזכר אחרי בחירות, עכשיו כבר לא נספיק לשנות חקיקה, עכשיו הכול בהתנדבות. סיכמנו שתשבו עוד ישיבה עם נציגי ועדת הבחירות, תגידו מה שחסר, והם יוציאו הנחיות. אחרי הבחירות תגישו לנו הצעת חוק. בדרך כלל הצעות החוק מוגשות או לחבר כנסת בודד, או ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, וכאן נעשים החוקים במשך שלוש שנים בעבודה איטית.

אנחנו כותבים את התקנות של נגישות השירות. ברגע שיהיו התקנות האלה, הן מדברות באופן כללי על נגישות שירות, וודאי שהן יתפסו לגבי קלפי שמופיעה ברשימה.

אני מבקש לנצל את הדיון הזה בשביל להרחיב את היריעה. לנו, לאנשים כבדי השמיעה, אין בעיה כזאת בנושא של הקלפי עצמה, אבל כמו שאדוני יודע, יש בעיה להבין מה נאמר בתשדירי הבחירות. זה כן קשור לנושא הזה. כל יום קמה מפלגה חדשה בישראל, אנחנו צריכים לדעת מה היא אומרת, אומנם הציבור הרחב של השומעים אומר לנו שאין מה להקשיב לתשדירים האלה, כי הם לא מעניינים בכלל, אבל בכל זאת עובדה שהציבור הכללי במדינת ישראל כן מסתכל בתשדירים האלה, ואין בהם כתוביות. למרות שחוק הכתוביות נחקק, הוא נותן פתרון, כמו שאדוני יודע, רק לקראת שנת 2011, ואני מבקש לדעת מה כן אפשר לעשות בנושא של תשדירי הבחירות לכנסת הנוכחית.

בתשדיר של ועדת הבחירות יש כתוביות ויש תרגום.

ברוסית.

יש ברוסית, יש בעברית, יש בערבית, וזה משודר כמה פעמים. לשידורים של המפלגות אין.

לגבי התשדירים של המשרד יש, לגבי התשדירים של המפלגות, אני מציע שארגון הנכים והנציבות יפנו למפלגות ויסבו את תשומת לבם.

ב"קול" יכולים לפנות.

היית צריך לדבר איתי על הרעיון הזה לפני שלוש שנים, והיינו מנסחים חוק, אם היינו מגיעים להבנה, וכבר היום היינו אחרי חקיקתו.

אני לא מבקש חוק, אני שואל אם הוועדה יכולה לקרוא למפלגות.

הוועדה קוראת לכל המפלגות, אבל אני אומר שתיקחו את ארגון הנכים, תכתבו מכתב למפלגות, וכל מפלגה תעשה את חשבון הנפש שלה. היא תבין שאם היא לא פונה לציבור הזה, היא מפסידה קולות. זה פיתוי מספיק. פעם עשיתם ערב של כל נציגי המפלגות.

יכול להיות שנעשה עוד פעם.

אני מציע שוועדת הבחירות המרכזית תעביר המלצה שתשדירי הבחירות יהיו גם נגישים על ידי כתוביות, ואתם ממליצים להם להתחשב. ירצו – יתחשבו, לא ירצו – לא יתחשבו. אחרי הבחירות, במסגרת כל התיקונים, נצטרך להכניס את זה כתיקון, שלפחות חלק מהתשדירים יהיו נגישים.

היתה רשימת מועמדים אחת, שכבר לא קיימת, צומת, אני לא זוכרת באיזו מערכת בחירות, שהם הביאו מישהי שתדבר בשפת סימנים. הם היחידים ששידרו בשפת סימנים. הבאנו מתורגמן מיוחד שיבדוק את שפת הסימנים, כשהיושב-ראש משווה.

במערכת הבחירות ב-1992.

אתם אומרים שעל חשבונכם הבדיקה.

שילמנו לאיש שעוסק במקצוע, הוא ישב איתנו כל פעם כשידענו שיש שידור.

בעניין חניות. לפי החוק צריכים להיות שני מקומות חניה.

הרשות המקומית, שתדאג להן.

מה יצא בסקרים?

בבחירות הקודמות פנינו לכל הרשויות בארץ וביקשנו שיעשו את זה, והתרשמתי שבאחוז גבוה מהמקומות כן היו חניות נכים.

גם אנחנו, בנהלים שעכשיו מכינים, ביקשתי מהאיש שאחראי על מקומות הקלפי להדגיש שגם הוועדה האזורית בעצמה תפנה לרשות המקומית כדי שתדאג לכך שיעשו את זה.

רוב הנכים היום מחזיקים ברכבי ואן גדולים, וזה מצריך חניה כפולה.

לוועדת הבחירות אין סמכות לעשות חניות.

חבר הכנסת יהלום, אני מציע שתפנה ליושב-ראש המרכז של השלטון המקומי.

הוא היה פה ונעלם.

יואב קריים אמר שהוא ביקר בקלפיות שמתאימות גם למוגבלים בניידות, ולא היה שם מזכיר מיוחד.

או שהם לא ידעו עליו.

אין דבר כזה, כי כל מי שבא לקלפי נגישה, ובא לוועדת הקלפי להזדהות ואומר שהוא לא מהקלפי הזאת, מפנים אותו ישר למזכיר השני, כי צריך למלא רשימה.

יואב קריים, יש 1,200 אנשים שמקבלים משכורת בשביל זה.

יש לנו גם הפרוטוקולים.

אני לא יודע מה הוא עושה, אבל זה לא קורה.

זה לא יכול להיות. אומרים לך שתחפש אותו. אתה אומר בקלפי: אני צריך להצביע במעטפה כפולה ושואל על המזכיר שמטפל בזה.

האחריות על אותו אדם.

הוא נמצא בקלפי.

תמר אדרי אומרת שבכל קלפי כזאת הם קבעו מזכיר מיוחד. הוא קיים. הם משלמים לו משכורת.

העובדה שאנחנו גם מקבלים את המעטפות עם כתב ידו עם רשימת המצביעים. אם הוא לא קיים, מי עשה את הרשימה? התהליך הוא, שנותנים לבוחר מעטפה כפולה ורושמים את הפרטים, זה מגיע לכנסת לבדיקה, לא בקלפי, ואנחנו מקבלים רשימה.

יואב קריים לא עבר בכל הקלפיות.

עברתי בהרבה, ולא היתה לי כתובת ברורה, של אדם מסויים שידעתי שצריך לטפל בזה, והרבה אנשים נשארו חסרי אונים.

ביום הבחירות עצמו, האם אפשר לדאוג שאחד מהעובדים שלכם יהיה ממונה על העניין הזה, עם מספר טלפון, ואנחנו נפרסם באינטרנט של ארגוני הנכים. אם מישהו נתקל בבעיה, שלא יהיה טלפון תפוס.

אני מוכנה לתת טלפונים של 18 הוועדות האזוריות וגם של הוועדה המרכזית.

האם אפשר לסדר בוועדה המרכזית קו מיוחד רק לזה?

אין שום בעיה.

נרשם בפרוטוקול שוועדת הבחירות המרכזית תפרסם ותעביר לארגוני הנכים שיבקשו מספרי טלפון של 18 הוועדות האזוריות. ובנוסף לכך, בוועדת הבחירות המרכזית יהיה אדם מיוחד בשעות ההצבעה עם קו בלעדי לו, שיפורסם בכל אתרי האינטרנט, גם של ארגוני הנכים. יוכלו לפנות אליו, והוא יטפל בכל בעיה שתהיה. תודה.

מי שיטפל, שגם ייזום ויפנה וינסה להסיר חסימה.

ביום הבחירות הוא רק מקבל תלונות כדי לפתור באותו יום.

לפעמים הכי פשוט להגיד שזה בסמכות הרשות המקומית, השער נעול, אין מה לעשות. יש מה לעשות.

הם יציבו אדם עם תושייה לפתור בעיות.

לכן הזכרתי את הוועדות האזורית, כי הם בשטח, והם יכולים לבוא בתוך חמש דקות.

יהיה אדם רציני שיפנה לוועדות וייתן תשובה לפונה. אל תיקחו אדם טכני, אלא אדם עם ראש גדול.

אמרתם שבבדיקה שעשיתם מצאתם בחלק מהקומות ליקויים בקלפיות שאמורות להיות נגישות, והעברתם את הרשימה למר חיימוביץ. יש מצב בפועל שיש רשימת ליקויים שזיהיתם בבדיקות שלכם, ואנחנו יודעים שכרגע הם לא מטופלים. יכול להיות שיש קלפי שיש בה מדרגה, יודעים עליה, ובגלל ביורוקרטיה- - -

אותם 10% שדיברתם עליהם, האם הם מטופלים?

העברנו להם לטיפול. כך סוכם.

התהליך שסוכם הוא, שאנחנו מדווחים למר חיימוביץ על הליקוי. למשל, יש בפני אדוני דוגמה – דוח בקלפי באשקלון.

הוא פונה לרשות המקומית.

בסוף הדוח יש הערה, שרוחב הכבש קטן, גודלו 65 ס"מ בלבד. הסיכום היה שתהיה פנייה לרשות המקומית.

ציינתם את הקלפי כנגישה?

האם פנית לרשויות המקומיות?

הפנייה שלי לרשויות המקומיות היתה לכולם, לא רק לאלה שקיבלתי ממצאים על בעיות בקלפיות, פנייה שאומרת שהם צריכים להשלים את הדרוש.

הם אומרים שהיה סיכום.

בשביל זה צריך עוד תקן.

אין לנו. יש 1,200 קלפיות, ב-10% יש תקלות, נניח שהם מגזימים, וזה 20% עם תקלות. יש 200 קלפיות, אתה צריך לכתוב 200 מכתבים, מכתב ספציפי לוועדת הבחירות האזורית ולעירייה, שבהם אתה מצביע באופן ספציפי על קלפי מסוימת ברחוב מסוים שיש בה בעיה. אם יש לכם בעיה, עמותת נגישות ישראל תביא מתנדבים שיעבדו איתך חודש ימים כדי לכתוב 200 מכתבים. ברגע שאתה כותב לעירייה את המכתב הספציפי, עם העתק לוועדת הבחירות האזורית, והעתק לוועדת הבחירות המרכזית, מישהו יטפל בזה. כשאתה כותב באופן כללי, הם אומרים שהכול יהיה בסדר.

בכל מקרה אסור לפרסם אותם מקומות שאתם יודעים שיש בהם בעיות, כל עוד לא תוקנו שם הפגמים. לא יכול להיות שנפרסם אותם כנגישים, כי אז אדם יגיע לשם, ולא יוכל להגיע לקלפי.

בכל מקום שיש לנו הערה כזאת- - -

לפחות שתהיה הערה שבמקום הזה יש מדרגה או כל דבר אחר.

אי אפשר להכריז עליה כקלפי נגישה, זה יכול להיות מקור להרבה תקלות.

אתם תפרסמו רק מה שבאמת נגיש.

גם אם אין חניה? אם נפרסם גם על חניה, לא יהיו קלפיות.

את יכולה לפרסם שעדיין אין חניה.

חניה אמורה להיות ביום הבחירות, היא לא חייבת להיות בשוטף.

חוץ מחניה את מפרסמת.

הדבר הזה היה יכול להיפטר בקלות אם היה מדובר על 10% מ-1,200, ואם היה מדובר על דברים קטנים כמו רמפות, סימוני חניה וכדומה. מדובר בכסף קטן, אבל התירוצים ששמענו בסופו של דבר, על ידי הרשויות, היו, שאין תקציב וכן הלאה. האם זה לא דבר שניתן לפתור אותו, ששמואל חיימוביץ יכתוב מכתב ספציפי וידרוש את התיקון הזה, והם לא יוכלו להגיד שאין להם תקציב לבנות רמפה?

מי נותן את התקציב לבנות את הכבש ולבנות את הרמפה שהרשות המקומית אחראית להם?

היא אמורה לספוג את זה, אין לזה תקציב.

אי אפשר לסייע לה?

אם היא אומרת שהיא לא רוצה לעשות את זה, האם יש לנו מה לעשות בעניין?

הם מפירים את החוק. כל הכלים המשפטיים עומדים לרשותך. הרשות מחויבת בחוק לפתור את הליקויים האלה.

אם שמואל חיימוביץ שולח מכתב שכתוב בו שעד יום הבחירות עליהם לעשות, והם לא עושים, מה זה אומר?

קודם נפנה. אם העובדים יגידו שיש בעיות, נטפל בהם. כרגע אין להם תקציב לתיקון 200 קלפיות.

הדרך לדרוש את זה, זה דווקא בחוק הרשויות המקומיות, ששם הקלפיות מוצבות בשביל הבחירות המקומיות, ורשות מקומית לא יכולה להגיד שהיא לא מספקת נגישות.

גם בחוק שלנו נקבע אותו דבר.

צריך, בחוק התכנון והבנייה, שיהיה סעיף שמאשר לבית ספר וכדומה שיפורים ותיקונים באישור ועדת הבחירות.

יש לנו מהנדסים?

קורה לא פעם ולא פעמיים שבין הסקר, שהכשיר מקום לקלפי נגישה, עד השימוש בפועל, מנהל בית הספר מחליט לעשות שיפוצים, ואז הוא מבטל את הכבש או סוגר חדרים וכדומה.

זה יכול לקרות לגבי כל קלפי.

אם באו למנהל בית ספר וביקשו לעשות רמפה, אם הוא מנהל רציני, הוא שואל מה זה, אומרים לו שזו רמפה בשביל כסא גלגלים, ותהיה פה אחת מ-1,200 קלפיות, האם הוא בכוונה יעשה שם בור? מנהלי בתי הספר הם אנשים רציניים.

הוא מתאר מצב שחוויתי בבית ספר כלשהו ברמת השרון, שבנו אותו עם כניסה נגישה, ובסוף חסמו את הכניסה הנגישה עם חדר המנהלת, והכניסה היתה דרך החצר עם מדרגות, והיה צריך לעשות רמפה חדשה. צריך להגיד למזכיר הקלפי הנגישה, שאם ביום הבחירות הוא רואה שאין נגישות, למרות שהקלפי נבדקה, אי אפשר לפתוח שם קלפי נגישה.

כשהם עושים את הביקורת, הם לא יודעים שמישהו יקבל קריזה. תמיד יהיו קצת בעיות בעולם. אם אתה רוצה לפתור הכול בצורה מושלמת, אפשר לרוקן את בתי הספר מהיום, את כל המתנ"סים ואת כל מקומות הקלפיות, שמעכשיו ועד יום הבחירות לא יסתובבו שם אנשים, ואז לא יהיו בעיות. אי אפשר לעשות את זה. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמדובר באנשים סבירים, ואם הכול מסודר, הם לא יזיקו. אם יהיה אחד במדינה שהזיק, ואתם מעירים לו, והוא ממשיך להזיק, בשביל זה קיים החוק. הרשות המקומית תשלח מפקח ותגיד לו שהיא לא רוצה לעבור על החוק. רבותי, אני חושב שמיצינו את העניין. תודה רבה לוועדת הבחירות. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15