PAGE
ועדה משותפת עבודה-חוקה בנושא הארכת חיים (15)
1
29/11/2005

הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 15

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת החוקה, חוק ומשפט

בנושא הארכת חיים

‏יום שלישי, כ"ז בחשון התשס"ו (‏29 בנובמבר, 2005), שעה 14:00

1.
הצעת חוק החולה הנוטה למות, התשס"ה-2004, מ/145 – הצבעה

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר

רשף חן

חה"כ אילנה כהן

פרופ' אברהם שטיינברג
-
יו"ר הוועדה הציבורית לענייני החולה הנוטה למות

עו"ד טליה אגמון
-
לשכה משפטית, משרד הבריאות

הרב ד"ר מרדכי הלפרין
-
ועדת משנה הלכתית, משרד הבריאות

עו"ד טלי שטיין
-
ממונה בכירה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר מיכאל ויגודה
-
משרד המשפטים

טלי שמואל
-
מתמחה, משרד המשפטים

עו"ד אדוארד ווייס
-
סגן היועצת המשפטית, משרד הרווחה

פרופ' צ'רלס ספרונג
-
יו"ר ועדת המשנה הרפואית, מנהל טיפול נמרץ בביה"ח הדסה

ד"ר רות גסנר
-
מנהלת הוספיס הדסה הר הצופים

ד"ר דניאל אזולאי
-
מנהל רפואי, הוספיס הדסה הר הצופים

ד"ר מיכאלה ברקוביץ
-
רפואה פליאטיבית, ההסתדרות הרפואית

עו"ד ליאת יגאל
-
המחלקה המשפטית, ההסתדרות הרפואית

בינה דיבון
-
ס/יו"ר עמותת לילך (לחיות ולמות בכבוד)

רות דבל
-
עמותת לילך (לחיות ולמות בכבוד)
ד"ר יצחק אלשייך
-
עוזר מנהל אגף רפואה, קופת-חולים מאוחדת

מידד גיסין
-
יו"ר צב"י – צרכני בריאות ישראל

ג'ודי וסרמן

גיל שבתאי


ירון סיני (מתמחה)

וילמה מאור

אירית שלהבת
הצעת חוק החולה הנוטה למות, התשס"ה-2004, מ/145

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא הארכת חיים. אנחנו דנים על הצעת חוק החולה הנוטה למות, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. נשתדל שזאת תהיה הישיבה האחרונה. אם אכן נסכם נגיש את הצעת החוק בשבוע הבא. בידיעה שהכנסת לא מתפזרת בשבוע הבא, נגיש את הצעת החוק עוד בקדנציה הזאת של הכנסת.


אני מציע שנעשה עכשיו הפסקה של רבע שעה. מאחר והנוסח יצא רק עתה מהתנור וכל אחד מכם רוצה לקרוא את הסעיפים, נשב כעת בשקט, כמו בחדר עיון בספרייה, וכל אחד יוכל לעיין בהצעת החוק במשך רבע שעה ולסמן אם יש לו הערות כלשהן. אם לא יהיו הערות, נאשר את החוק.


(חברי הוועדה והמוזמנים קוראים את הצעת החוק.)

למי יש הערות? מי מתנגד, רוצה להוסיף, לתקן? ליועצת המשפטית יש כמה הערות ונשמע אותה בסוף.

מהניסיון רב השנים שלי במחלקה פנימית, אני מכירה אנשים שאמרו: כאשר אגיע לרגע כזה במצב כזה וכזה אני לא רוצה לחיות יותר ולו דקה אחת, אבל כשמגיע הרגע משנים דעתם. היכן כתוב בחוק שאדם יכול לשנות את ההנחיות המוקדמות שנתן? הפנו אותי להנחיות הרפואיות המקדימות, לסעיף (ד), בעמוד 28. אין ספק שלעתים כאשר אדם נמצא בהכרה הוא אומר שכאשר יגיע למצב כזה וכזה הוא לא רוצה להמשיך לחיות, אולם הוא עלול להגיע למצב ביניים, שהוא לא יוכל להגיד: אני רוצה לשנות את ההנחיות שנתתי. יש לי קצת בעיה עם הנושא הזה. ב-(ד) בעמוד 28 כתוב: "ידוע לי כי אני רשאי לשנות או לבטל הנחיות רפואיות מקדימות אלה בכל עת" – זה כאשר הוא בהכרה מלאה ויודע שיוכל לשנות כל רגע. אבל לעתים יכול לחול שינוי במצב החולה, שבתקופה מסוימת הוא לא זוכר טוב, או חל בו שינוי פיזיולוגי או נפשי, ואחר-כך הוא יכול להתחרט.

אז שיגיד. אם הוא בלי הכרה הוא לא יכול להגיד שהוא לא מסכים.

אני מבקשת שיפנו אותי לסעיף הרלוונטי. אני רוצה להיות בטוחה שאם חל שינוי במצב אדם יוכל לשנות את עמדתו. אם הוא לגמרי חסר הכרה אז לא יעזור כלום, גם אלוהים לא יעזור לו במצב הזה אחרי שחתם. אבל לפעמים מצב החולה מחמיר ואחר-כך משתפר, קורים דברים כאלה. אני רוצה להיות בטוחה שאם החולה נכנס למצב קשה, כשהוא לא יכול בדיוק להגיד, ואחר-כך רואה שהוא יכול לחיות יוכל לשנות דעתו.


סיפרתי לכם כבר שהיתה לי חולה בת 80, עיוורת, וכל פעם היינו הולכים איתה להחייאה והיא היתה מחזיקה לי את היד ואומרת: אני רוצה לחיות. זה נורא נזיל. אנחנו חייבים להיות בטוחים ברצון החולה.

על איזה סוג חולה את מדברת, חולה כשיר או לא כשיר?

למשל חולה שרומז בעיניים בלבד.

הוא יכול תמיד לחזור בו.

אם הוא חסר הכרה אז הוא כבר לא יכול להגיד כלום, אבל אם הוא יכול לרמוז צריך לאפשר לו לשנות דעתו.

הרופא צריך לוודא בכל רגע נתון מעל לכל ספק סביר. אם הוא רומז בעיניים הוא יוצר ספק סביר.

בסעיף 33(ג) נכתב: "על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), נבצר מאדם לשנות או לבטל הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח שנתן בדרך האמורה באותו סעיף קטן, בין לטובת הרצון לחיות ובין שלא לטובת הרצון לחיות, מחמת מחלה או מום שבשלם אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות הנדרשות לשם כך, רשאי הוא לתת את הוראותיו באמצעות אדם אחר, בתנאים ובאופן שיקבע השר."

ויותר מכך, בסעיף 6(ה)(2) נכתב: "על הרופא האחראי להעריך, מידי פעם, את מצבו הרפואי של החולה הנוטה למות; חל שינוי במצבו – עליו לחזור ולהחליט לענין דרך הטיפול הרפואי בו." אפילו אם יהיה רמז שהוא רוצה אחרת, הרופא צריך לעשות שינוי הערכה.

יש לי עוד הערה לגבי קבלת מידע רפואי מרופא או מאחות לעניין ההנחיות הרפואיות המקדימות. קבעתם שכאשר אדם חולה במחלה ממנה סביר להניח שימות יתייעץ רק עם רופא ולא עם אחות. אני רוצה לומר לכם מתוך ניסיוני, אני לא רוצה להעליב את הרופאים, אבל לפעמים הרופא מסביר לחולה הסברים ארוכים ומלומדים, אך מייד כשהרופא הולך החולה ניגש לאחות ושואל: "מה הוא אמר?"

אני מסכים. לכן הכנסנו כאן את האחיות.

אמרנו שאם הוא עדיין לא חולה נוטה למות וצריך להסביר לו רק את הנתונים הכלליים אז גם אחות בוודאי טובה, אך אם הוא כבר חולה נוטה למות וצריך להסביר לו את המחלה הרופא בוודאי צריך להסביר לו. אם אחר-כך הוא הולך להתייעץ ולבקש עצה מהאחיות, זה לגיטימי.

דנו בזה במשך שעתיים בישיבה הקודמת וחילקנו את זה לשתי קטגוריות.

ראשית, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך ואת הוועדה על העבודה הרבה שנעשתה כאן.

שלא נגיע למצב של החוק.

אני יכול כבר להגיד לך שברגע שהחוק הזה יכנס לתוקף אלך מייד לחתום על מסמך כזה. דעתי האישית בעניין הזה נחרצת מאוד.

כאשר נגיע למצב של החוק, טוב שיהיה כבר חוק שיגן עלינו.

אני רוצה לומר למען הפרוטוקול ולא כדי לפתוח ויכוח, שאם זה היה תלוי בי החוק הזה היה חל לא רק על חולים הנוטים למות, אלא גם על אנשים שמגיעים למשל למצב של "צמח". באופן אישי, אם אהיה במצב של "צמח" וההערכה הרפואית תהיה שבסבירות של 99% אשאר במצב של "צמח", אני מוותר על הכבוד, לא רוצה. לדעתי צריך לתת אפשרות כזאת לאזרחי מדינת ישראל שזו דעתם. אני יודע שהנושא הזה שנוי במחלוקת ולא נצליח להגיע להבנה. אני מקווה שזה ישונה בהמשך.


דבר נוסף, ששוב, אני אומר לפרוטוקול ולא כדי לפתוח ויכוח, אם זה היה תלוי בי, הפרוצדורה של הציווי היתה פחות פורמלית ופשוטה יותר, והיתה אפשרות רבה יותר להתחשב בציוויים שלא עומדים בדיוק בדרישות הפרוצדורליות שיש כאן. ראיתי שיש אפשרות להתחשב, וזה בהחלט בסדר. הייתי עושה את זה קצת אחרת. אבל שוב, מתוך כבוד לעבודה הרבה שהושקעה כאן אני לא מבקש לפתוח דיון כעת.

תודה רבה. אנחנו מעריכים את זה מאוד.

אני רוצה להתייחס להנחיות הרפואיות המקדימות. ברור שזה מסמך מאוד חשוב לאדם, הקובע את חייו ומותו. מצד שני, זה 20 עמודים. כאשר אדם מקבל חבילה כזאת, אחת מן השתיים: או שזה מפחיד אותו, מרתיע אותו והוא לא ימלא את זה, או שיעשה מה שאני עושה בבנק – יעשה "וי" איפה שאומרים לו בלי לקרוא ובלי לדעת. אבל בבנק מעוניינים שאני לא אקרא, ואילו כאן מעוניינים שאדם כן יקרא. לכן לדעתי צריך עד כמה שאפשר לקצר את הטופס.

בהנחיות הרפואיות המקדימות בעמוד 27 – את הרי רוצה שהאדם יכתוב במפורש במה הוא מעוניין: החייאה, עיסוי לב, הנשמה. יש כאן פירוט כי רוצים שאכן לא יהיה ספק אחר-כך. המשפחה תגיד: הוא דיבר באופן כללי, ואז ישאלו: אבל למה לא דיאליזה? למה לא מכונת הנשמה? למה לא הלם חשמלי? לכן אין ברירה. יש כאן פירוט פעולות והאדם מסמן האם להימנע או לא להימנע.


אני מפנה בקשתי לאנשי משרד הבריאות, אני לא קובע כאן. רצוי מאוד, לפחות ב-10 השנים הקרובות, להיעזר במתנדבים, ואני מקווה מאוד שכך ייעשה. עמותת "לילך", למשל, צריכה לקבל בתקנות מעמד כלשהו, כמי שעוסקת בעניין, והם צריכים להיות מי שהולכים עם האנשים, יושבים לצדם על-יד "פקיד הבנק" ומסבירים להם כל דבר.

במדינת ישראל אנחנו חיים במגדל בבל. לכן לדעתי זה צריך להיות מתורגם לכמה שפות. חשוב מאוד שאנשים יבינו את השפה.

אני מניח שהדברים האלה יתורגמו.

אפשר להוסיף עוד זמן להיערכות, אבל ברור שהשר הממונה ידאג לתרגום השאלונים.

יש התייחסות לשפה הן בהנחיות הרפואיות המקדימות והן בייפוי-הכוח, שאם נותן ייפוי-הכוח או ההוראות אינו דובר או קורא עברית יש לצרף אישור על מי שתרגם את ההסדרים וההוראות שבטופס, כלומר אישור של מישהו שעזר לו למלא את הטופס.

אם אני דובר רוסית, את אומרת שאני צריך ללכת לחבר המתרגמים, שיתרגמו לי את הטופס, ואני צריך להביא אישור. אני מציע לומר שמשרד הבריאות, שמוציא את טפסי ההנחיות, יפיץ את הטפסים בכמה שפות. אני מוכן לתת לו לצורך זה עוד חצי שנה, כי זה ייקח זמן, או אפילו עוד שנה.

אבל בשלב כלשהו הרופא יצטרך לקרוא את הטופס.

אני חושבת שכל מסמך ממשלתי מתורגם.

אבל כאן זה מסמך שעל-פיו אפשר לקחת לאדם את חייו.

לכמה זמן אתם זקוקים? אתם צריכים להוציא מכרז. נכתוב: "השר ידאג שהשאלונים יופצו בתרגום לשפות נוספות תוך חצי שנה".

לא צריך לכתוב את זה בחקיקה. שיצהירו לפרוטוקול שהם יעשו את זה.

גם אם לא נאמר כלום, מאחר ובמדינת ישראל יש כמה שפות רשמיות, חובה לתרגם כל מסמך לאנגלית ולערבית. מה שנשאר זה רק רוסית ואמהרית, ואני מעריך שהמשרד יהיה מסוגל לעשות את זה. לא צריך לכתוב את זה בחוק. ברגע שהמסמך יינתן לתרגום לאנגלית ולערבית ניתן יהיה לדרוש גם תרגום לרוסית ואמהרית והבעיה תפתר. אם כי תרגום לאמהרית אני פחות בטוח שצריך.

צריך לכתוב את זה.

בפרוטוקול, לא בחוק.

גברת דיבון, על מה מתוך הטופס את יכולה לוותר?

למשל, בכל טופס – בטופס של מיופה-הכוח ובטופס של העדים – חוזרת על עצמה מחדש הצהרת הרופא.

כי זה טופס נפרד.

מדובר על שני טפסים עיקריים שונים: טופס ההנחיות וטופס ייפוי-הכוח. נכון שיכול אדם למלא גם את ההנחיות הרפואיות וגם את ייפוי-הכוח, אבל אני מניחה שחלק גדול מהאנשים ימלאו את זה או את זה. לכן הרופא יחתום פעם אחת. כאשר האיש ימלא הנחיות רפואיות מקדימות הרופא יחתום עליו; כאשר האיש ימלא טופס ייפוי-כוח הרופא יחתום עליו; אם במקרה אדם אחד ימלא את שניהם אז הרופא יחתום פעמיים.

חשבתי שאפשר לפתור את זה על-ידי כך שיהיה סעיף הקובע כי חייב להיות בידי מיופה-הכוח טופס של ההנחיות הרפואיות חתום על-ידי החולה. ואז יש לו את כל המסמכים, את הצהרת הרופא ואת הצהרת העדים.

לעתים אדם לא חותם על ייפוי-כוח.

מדובר על מקרה שלוקחים לאדם את חייו.

גם בצוואה דורשים אותו דבר.

רוב האנשים לא יחתמו על ייפוי-כוח. רוב האנשים יחתמו על הנחיות מקדימות ויכתבו בטופס שלהם: "כאשר אגיע למצב הזה אני לא רוצה החייאה ולא רוצה הנשמה". המידע על כל אדם שחתם על ההנחיות המקדימות יועבר למאגר – וצריך גם לדאוג שתהיה בתקנות סמכות לשר לקבוע כיצד יועבר המידע הזה למאגר. באופן הזה הוא מובטח, עד כמה שאפשר, שברגע האמת הרופא המטפל יוכל לדעת בקלות שיש לו הנחיות מקדימות.

אפשרות ראשונה, שמלאתי את ההנחיות, אני חייב ללכת לרופא ולהחתים אותו, ואני שולח את זה למאגר, גמרנו. אפשרות שנייה, שאני לא יודע מה יקרה אתי ולא רוצה כלל למלא את הטפסים, אלא אני ממלא ייפוי-כוח וסומך על מישהו שיחליט עבורי. את רוצה לסבך. יכול להיות ייפוי-כוח בלי הנחיות רפואיות. את אומרת: לא יהיה ייפוי-כוח בלי שלמיופה-הכוח יהיו הנחיות, ואנחנו אומרים: לא תמיד, אני יכול לחתום על ייפוי-כוח ויהיה כתוב שם שאני סומך עליו בכול.

אבל אדם מקבל את כל הטפסים האלה וזה יכול להרתיע אותו.

הוא יכול לקבל רק טופס אחד. אלה 4 טפסים נפרדים.

אולי המשרד צריך להכין גם מסמך מקדים, שיסביר לו מה הוא מקבל.

במשרד הפנים במודיעין יושב אדם שמחזיק אלף טפסים, הוא שואל מה אתה רוצה ונותן.

בהנחיות הרפואיות שלנו ב"לילך" אדם ממנה מראש מיופה-כוח למקרה שיהיה חסר הכרה.

הוא לא חייב.

אתם קבעתם כך, ואנחנו אומרים: תנו לו עוד דרגת חופש.

לא תמיד אדם רוצה למנות מיופה-כוח. אולי מיופה-הכוח רוצה להרוג אותו ...

זה צריך להיות נגיש ולהופיע גם באינטרנט.

זה נמצא באינטרנט עבור עורכי-דין, תהיה להם גישה לחוק.

תהיה גישה חופשית לכל אחד.

במאגר של משרד הבריאות יהיו טפסים ואדם יוכל להוציא בקלות את הטפסים. אולי יוכלו גם למלא את הטופס במחשב ולשלוח אותו למאגר.

זה ייקח זמן, אבל היום מאות אלפי אנשים צופים באתר של משרד הבריאות.

תאר לך שאנשים ימלאו טופס של מישהו אחר וישלחו אותו באינטרנט. זה בעייתי.

אלפי אנשים ישתמשו בזה, בדרך כלל אנשים חולים ובמצב קשה יחסית, שיהיו בבית ולא ילכו לרופא קופת-חולים. כדי למלא את זה רופא כלשהו יבקש, בלי ספק, לפי מה שקורה בשטח היום, כסף, במיוחד ברפואה הפרטית. זה לא נמצא בסל ולא בשום מקום. כדי למלא טופס, פעולה שנמשכת לפחות שעה, לפי איך שזה מובנה, יצטרכו למצוא רופא מומחה, להזמין אותו לבית ולשלם לפחות 500 שקלים. האם יש מישהו שידאג לחולה כזה שצריך לקבל הסברים מרופא מומחה? אני לא יודע איך, אולי קופת-החולים או משרד הבריאות צריכים לעשות את זה.

אתה צודק. לפעמים אנשים רוצים לחתום ולבקש להפסיק לחיות. אני חוזרת ואומרת תמיד שחולה מת הוא החולה הכי זול, כי לתחזק אותו אחר-כך יהיה הרבה יותר יקר. צריך למנוע שיעשו מזה ביזנס, אתה צודק.

ד"ר אזולאי שואל, האם אנחנו יכולים לקבוע בחוק שכאשר אדם מגיע למצב שהוא צריך רופא שיסביר לו את הטופס אז חובה - - -

אני מחזקת את הדרישה שלו.

מה את מציעה?

חובה מה? הרופא לא יבוא בהתנדבות.

חשוב שלא יקחו על כך כסף.

יקחו בוודאי כסף. אין ארוחות חינם. מישהו צריך לשלם. אם משרד הבריאות מוכן לממן רופאים, בבקשה, או אפשר להוסיף את זה לסל הבריאות. אבל אי אפשר להטיל את זה על הרופאים. אם אתם רוצים לקבור את החוק – האוצר יקבור את כל החוק בשל זה.

אם זה קובר את החוק, נעזוב את זה.

אדם שרוצה לצוות את רכושו הולך לעורך-דין ומשלם לו 1,000 שקלים, וכך גם כאן.

לא ראיתי עניים שמצווים את רכושם. אדם שרוצה לצוות את רכושו, יש לו כסף. ד"ר אזולאי מעלה בעיה, שיבוא אדם חסר אמצעים וצריכה להישמר לו הזכות להודיע שכאשר יגסוס ברצונו שלא יאריכו את חייו, שלא יקחו ממנו את הזכות למות בכבוד. הוא ייגש לקופת-חולים והרופא יצחק ממנו: זה לא תפקידי, לך למשרד למטה שיתנו לי אישור. המשרד למטה יאמר: אין אישור. יבוא לבית-חולים - - -

יש לך משימה להוסיף את זה לסל הבריאות.

אולי אפשר לקבוע שמשרד הבריאות יוציא תקנות, ואפילו יקבע אגרה. כלומר, אדם יצטרך לשלם 300 שקלים, תהיה אגרה קבועה, אבל לא כל רופא יקבע תעריף כרצונו. אולי אפשר לתקן תקנה, שמשרד הבריאות יקבע באיזו דרך רופא ידריך אנשים כיצד למלא את הטפסים תמורת אגרה שתשולם לו.

מה גם שנדרש כאן להתייעץ עם רופא מומחה.

יש הרבה אישורים רפואיים שניתנים על-ידי רופא המשפחה על-פי תעריף שנקבע על-ידי משרד הבריאות. למשל אישורים להחזקת כלי יריה, או לרשיון נהיגה וכן הלאה.

תמחור של שירות כזה יכול להיכנס לתעריפון משרד הבריאות, שמחייב את המערכת הציבורית.

את מתחייבת לזה?

לא תהיה שום בעיה. אם רוצים לקבוע בחקיקה מחיר מרבי, דבר שלא קיים כעת, צריך להוסיף את זה במפורש.

לא רק במערכת הציבורית, אלא גם בבתי-חולים של קופות-החולים.

לא אמרתי ממשלתית, אלא ציבורית.

נציג צרכני הבריאות בישראל אומר שצריך לקבוע נוהל דומה לזה הנהוג היום כאשר אדם הזקוק לבדיקת ראייה עבור רשיון הנהיגה הולך לרופא והרופא נוקב בתעריף קבוע.

יש תעריף אגרה ואסור לגבות יותר.

כך גם נקבע תעריף לחיסונים לאנשים שנוסעים לחוץ-לארץ.

יש תעריפון וזה המחיר המקסימלי.

אז בואו נקבע גם את זה בתעריפון.

אין בעיה, אבל זה לא צריך להיות בחוק.

עו"ד טליה אדרי מצהירה בשם משרד הבריאות שהשר יקבע דרכים ליצור תעריפון קבוע לרופאים נותני שירות למילוי הטפסים במגזר הציבורי.

המגזר הציבורי כולל את הממשלתי ואת קופות-החולים.

אני אומרת שוב, אם רוצים שיהיה מחיר מקסימלי שרופא פרטי יכול לדרוש על השירות הזה, לשם כך צריך סעיף מסמיך בחוק.

אפשר להניח שמי שזקוק להגנה הזאת לא משתמש ברופאים פרטיים.

בעמוד 28 בטופס ההנחיות הרפואיות המקדימות, בסעיף (ה) נאמר: "ידוע לי כי תוקף הנחיות אלה הוא חמש שנים או עד לתקופה שאינה עולה על חמש שנים". זכור לי שבהצעת החוק המקורית היה כתוב שלמרות זה - - -

הוספנו משפט לבקשתך: "בתום התקופה האמורה יכול ורופא אחראי יתחשב בהנחיות אלה."

עלתה כאן תרעומת על אורך הטפסים. יש כאן טעות אופטית. בדקתי עכשיו היטב, הטופס הארוך ביותר, טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות, מונה 8 עמודים, וזה פחות מעמוד אחד מ-10 העמודים שאנחנו חותמים בבנק, כי זה כתוב ברווחים כפולים ובצורה נוחה. בעצם הטופס לא ארוך, ויש בו שאלות של כן ולא, דברים פשוטים וקלים. הטופס לגמרי לא מסובך כאשר פותחים אותו ולא מפחיד. לדעתי זה לא ייצור בעיה לאנשים סבירים.

אני רואה שהוסיפו להגדרת "רופא אחראי" גם רופא שמטפל בחולים שלא במוסד רפואי ושלא באמצעות קופת-חולים.

זה בעקבות הישיבה אצל ד"ר ברלוביץ.

גם בוועדות המוסדיות והארציות.

ראיתי את זה גם בסעיף 44. השאלה מה קורה עם רופא פרטי. אני יודעת שיש מעט כאלה.

רופא פרטי שלא עובד בשום מוסד ציבורי לא יוכל להיות רופא אחראי לצורך החוק הזה. הוא לא יוכל לקבל את ההחלטות שרופא אחראי רשאי לקבל.

אמרנו שאי אפשר לכסות את זה. אין לנו בקרה על אדם כזה.

האם זה יובא בפני רופא פרטי כהנחיה?

זה כעין רגולציה.

האם משרד הבריאות ינחה את הרופאים באופן ברור, או שכל רופא יצטרך ---

כן, זה החלטה של משרד הבריאות.

אני רוצה להודיע, שכאשר החוק יעבור ייצא גם חוזר מנכ"ל מפורט, שיסביר בשפת בני אדם ולא בשפת עורכי-דין את הוראות החוק הזה לכל הרופאים ולכל מי שצריך, ואם יהיה צורך נתרגם את זה.

בסעיף 47 הכותרת נשארה "הזכות לטיפול משלים", וצריך לשנות את זה ל"הזכות לפעולות נוספות".

בסעיף 19 כתוב: "... אפוטרופוס של קטין, שהוא אדם קרוב, רשאי להשמיע את עמדתו לעניין זה". לדעתי צריך להוסיף: "והרופא האחראי רשאי לפעול על פיה". אם הוא רשאי להשמיע, צריך לומר גם שהרופא רשאי לפעול על-פי זה.

כדי לייתר פנייה לוועדה המוסדית.

זה משתמע. ישמיע למי? לרופא.


לפני שהוועדה מצביעה יש לי כמה הערות. אתחיל מהטכני ואעבור למהותי יותר.


מיקום הסעיפים, כותרות השוליים וחלוקת הסעיפים ישתנו לפני ההנחה לקריאה שנייה ושלישית.

אנחנו מסמיכים את היועצת המשפטית לשנות צירופים ומיקומים. לא את המהות.

אני מודיעה שיהיו שינויים מסיביים במספור ובמיקום ויהיו תזוזות במספרי הסעיפים.


לעניין תחילת החוק, סעיף 55 – משרד הבריאות מבקש שהתחילה תהיה שנה מיום פרסום החוק.

אנחנו מציעים חצי שנה. למה אתם מבקשים שנה?

מאחר ומדובר כרגע על תקופה של כמה חודשים עד הבחירות, ואחר-כך עד ההתארגנות ---

מה הקשר של הבחירות לעניין הזה?

צריך להכין כאן הרבה מאוד תקנות, תקנות חובה – שצריכות להיות תקנות חובה – שדורשות גם אישור של הוועדה. אנחנו נכנסים לתקופה בה לא ברור אם יהיה שר, אם יהיה מנכ"ל למשרד, מתי אפשר יהיה להביא את התקנות לאישור הוועדה, וגם זה לוקח זמן, והתקנות האלה הכרחיות ליישום החוק. עשוי לקחת קצת זמן להקים את המאגר. אנחנו לא רוצים לפספס את התאריך בשל אילוצים שונים.

בסדר, התחילה תהיה שנה מיום פרסום החוק.

מכיוון שברור למשרד הבריאות שהתקנות הכרחיות לתחילת החוק, נוסיף שהתקנות הראשונות יותקנו תוך שנה.


בעמוד 22, סעיף 42, בתהליך הניסוח נפלה אחת החלופות ואני מבקשת להחזיר אותה, בעצה אחת עם פרופ' שטיינברג, ולומר: "סמכות לפנות לוועדה הארצית תהיה בידי אחד מחברי הוועדה המוסדית כאשר יש חילוקי דעות בוועדה המוסדית", לא רק בשאלה עקרונית.

אנחנו מקבלים.

בעמודים 42 ו-44 – ההנחיות הרפואיות המקדימות וגם ייפוי-הכוח צריכים להיחתם בפני שני עדים. שאלה מהותית, שהוועדה טרם נתנה עליה דעתה, מי יכולים להיות העדים האלה. האם הם יכולים להיות אנשים עם אינטרסים כלכליים? האם יכולים להיות בני משפחה? האם יכולים להיות רופאים או עורכי-דין?


בחוק הירושה, סעיף 35 קובע, כי "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, או המזכה את בן הזוג שלו, בטלה". כאן אנחנו מדברים באינטרסים שונים במקצת ממה שיש בצוואה, אבל עדיין.

בוועדה הציבורית דנו בשאלה הזאת. חשבנו שבני משפחה הם דווקא התחליף הטבעי. הרי מי ילווה את האדם לחתום על הנחיות כאלה? ההנחה שעשרים שנים קודם למחלה קרוב המשפחה יחשוב על הירושה נראית לא סבירה.

אבל זה לא רק עשרים שנה קודם, זה גם במחלקה בבית-החולים כאשר החולה כבר נוטה למות.

מיופה-הכוח עצמו לא יכול להיות מי שיש לו אינטרס, בזה יש חריג. לכן, מכיוון שמדובר רק בעדוּת - - -

לא הבנתי את העניין הזה.

אני חותם עכשיו על הנחיות רפואיות מקדימות ובחוק דורשים שיהיו שני עדים שיראו שחתמתי. אפנה אליך, כי את עובדת אתי, ואבקש שתחתמי כעדה. אנחנו לא קרובים, לדעת כולם. אבל אומרים: לא כל אחד עובד בכנסת, אז בבית אבקש מאשתי או מהבן שלי שיחתמו לי. השאלה האם העדים יכולים להיות בני משפחה או אנשים שיש להם אינטרס בעיזבון.

בכל העולם אסור למישהו שעשוי ליהנות מהירושה להיות עֵד.

להיות עֵד, או להיות מיופה-כוח.

בכל ההנחיות הרפואיות שקיבלנו מכל הארצות, בדקנו את זה, בשום מדינה אין דבר כזה.

בהנחיות של "לילך" יש צורך בהחתמת עדים?

כן. ומציינים שזה לא יהיה אדם שעשוי ליהנות מהירושה.

חשבנו שבמילא זה די כבד, ואנשים רוצים לעשות את זה, וזה קשה להם. להכביד עוד יותר ולחייב להביא עוד אנשים מבחוץ, לדעתי יהיה מיותר. בסך הכול על מה העד חותם?

שהאיש לא יקבל טיפול וימות.

בבוא העת.

הוא חותם שהוא מעיד שקרובו מילא את מסמך ההנחיות הרפואיות המקדימות או מילא מסמך של ייפוי-כוח.

ושהוא צלול ושאף אחד לא השפיע עליו או לחץ עליו.

גם אם אדם חותם על צוואה ואני יודעת שאני היורשת ויכולה להרוג אותו, אז מה? אין לזה סוף.

אבל את לא יכולה להעיד, זה לא יתפוס בבית-המשפט.

ד"ר ויגודה, נניח שאיבדתי את ההכרה ואז הבן מגיע פתאום לבית-החולים עם מסמך ואומר: אבא שלי חתם לפני שנה, כשעוד היה בהכרה, ושני הבנים חתומים כעדים. לכן מונעים את זה. אם אני בהכרה לא אכפת לי מי העדים, אבל אתה עלול להיות לא כשיר ולכאורה יתכן אינטרס לזייף את החתימה שלך.

גם בלי שום עֵד, הרופא הרי מתייעץ עם בני המשפחה.

אבל כשזה עומד בצמוד לחתימת שני עדים אז זה ברזל, גמרנו. לכן אני שואל האם העדים צריכים להיות אנשים אובייקטיביים.

לעניין העדים, יש עוד אדם שחותם על המסמך, וזה הרופא המומחה או האחות המסמכת. אם הרופא או האחות, לפי העניין, יכולים להיות גם הם אחד מן העדים זה פותר חצי בעיה.

אין לזה סוף. ראינו בסרטים שונים שהיו קנוניות גם של הרופא וגם של האחות ושל הקרובים "לגמור" את האדם.

אנחנו ב"לילך" פתרנו את העניין. היו מקרים שאנשים התקשרו אלינו ואמרו: אני ערירי, אין לי אף אחד, אין לי מכרים, אין לי קרובים, אין מי שיחתום לי.

"לילך" יכולה לשלוח אחד מן הפעילים שלה. אתם ארגון עם מוטיבציה.

זה לא שייך למוטיבציה. אנחנו מזמינים את האדם אלינו למשרד, ויש אדם מיוחד במשרד שרואה את תעודת הזהות שלו וחותם כעד.

או שאת יכולה לנסוע אליו.

לדעתי לא צריך לאפשר לעדים להיות מי שיוכלו ליהנות מהירושה. בסך הכול כשמדובר בכסף, בירושה, אנחנו לא מאפשרים את זה, אז על שאלות של חיים ומוות כן ניתן?

לדעתי זה מכביד.

זה לא נורא. זה יובן ויתקבל. אני רוצה להיות רגוע שאין כאן אינטרס זר.

בפרט שכך מקובל בכל העולם.

את זה צריך להכניס לחוק עצמו, לא לטפסים.

למה עורך-דין לא יכול להיות עֵד? כי הוא מרוויח כסף מהעניין?

עם רופא או אחות אין בעיה, גם אלה שהסבירו את המסמך. לדעתי אין בעיה עם עורכי-דין.

בדרך כלל בצוואה עורך-הדין לא חותם, מכיוון שאז הוא לא יכול לטפל בזה כעורך-דין. הוא יכול לחתום כעֵד ואחר-כך לא לטפל בזה כעורך-דין, כיוון שהפך כבר להיות עֵד. עורך-דין לא יכול להיות גם מייצג וגם עֵד באותו מקרה, לכן לפעמים יש לו אינטרס לא לחתום. אבל אין מניעה מעורכי-דין לחתום כעדים.


לגבי הרופא אין מניעה וגם אין לו אינטרס, אז הרופא או האחות יחתמו, ואחר-כך למצוא עוד אדם אחד שאין לו אינטרס אישי – לדעתי לא יהיה בכך קושי, זה לא בעיה אמיתית, וזה יוריד עול. הלב שלי כבד, בעניין של חיים ומוות, שנוגע לירושה, לתת למישהו בעל אינטרס לחתום.

זה יכול להיות בעל המכולת שאצלו הוא קונה או שכן.

שני העדים צריכים לחתום באותו מעמד, כלומר יצטרכו להביא את השכן אל הרופא.

כן, גם צוואה חותמים בפני שני עדים.

בצוואה העדים חותמים בפני עורך-דין?

לא.

אין ברירה. אנחנו קובעים: "שני עדים ללא אינטרסים", כאשר ברור שהצוות הרפואי יכול להיות כלול בהם.

שגם לצוות הרפואי יכול להיות אינטרס.

בוודאי, אבל אין לזה סוף. ראינו כבר מקרים שאנשים שעובדים במוסדות סיעודיים דרשו להיכנס כמוטבים בצוואות.

אם הרופא הופך להיות בעל אינטרס הוא לא יכול להיות עֵד.

אם הרופא יורש בוודאי לא יוכל לחתום על זה. הוא יהיה גם החותם כעֵד וגם המוציא לפועל וגם היורש – זה יותר מדי.

עוד שאלה אחת, של ד"ר הלפרין, אם עֵד לא יכול להיות בעל אינטרס כלכלי, לרבות בן משפחה בעל אינטרס כלכלי, האם הוא יכול להיות מיופה-כוח?

בוודאי לא הגיוני שלא אמנה את אשתי למיופת-כוח שלי. לכן אני אומר, אם היא יכולה להיות מיופת-כוח למה לא תוכל להיות עדה?

אבל לעֵד יש לך אלטרנטיבה. למיופה-כוח – אני לא בטוח.

נניח שלא מלאתי הוראות מקדימות. אם אשתי רוצה שאסבול היא לא תגיד שום דבר ואני אסבול. אם היא רוצה בטובתי לא תרצה שאסבול. את חוששת שהיא תקצר את חיי כי היא רוצה לזכות בירושה? אבל יכולתי למלא הנחיות. אדם צריך להתכונן כאשר יש לו אישה כזאת. מראש נתתי לה ייפוי-כוח, והלכתי בעניין הזה בעיניים פקוחות.

חתימת העדים היא מעין עניין טכני.

שיש לו מעמד לכאורה אובייקטיבי.

בזמן שמופעל הרבה יותר שיקול דעת של החותם כשהוא מחליט את מי למנות כמיופה-כוח. אם הוא סמך ידיו על האישה, אנחנו סומכים עליו.

על ייפוי-הכוח יחתמו שני עדים אובייקטיביים שיראו שחתמתי על יפוי-הכוח. כלומר, מיופה-הכוח לא יכול לזייף ייפוי-כוח.

בסעיף 44(א) – התייצבות היועץ המשפטי לממשלה בפני הוועדה הארצית – צריך להוסיף ליועץ המשפטי לממשלה גם סמכות לפנות, לא רק להתייצב. להתייצב – זה כאשר יש הליך קיים. אחרת, יתפרש כאילו אין לו סמכות לערער או ליזום הליך, כי רק מי שזכאי לפנות זכאי גם לערער. צריך לכתוב: "לפנות ולהתייצב".

3 חברי כנסת – חבר הכנסת רשף חן, חברת הכנסת אילנה כהן ואני – מאשרים פה אחד את הצעת חוק החולה הנוטה למות, התשס"ה-2004, ונגיש אותו לקריאה שנייה ושלישית.


אני מודה לכל הנוכחים כאן. עשיתם עבודה רבה, קשה ונפלאה. שנזכה שיהיו כמה שפחות חולים, אבל לאלה שיהיו חולים תהיה האפשרות לסיים חייהם בלא כאבים ובכבוד.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00

נספח

נוסח לדיון הועדה המשותפת לועדת העבודה הרווחה והבריאות וועדת חוקה, חוק ומשפט, ביום 29.11.2005:
הצעת חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005

מטרה ועיקרון יסוד




חוק זה בא להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה שנקבע לגביו לפי העקרונות הקבועים בחוק זה, כי הוא נוטה למות, תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים.
(א)
1.
מטרה

חוק זה מבוסס על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל עקרונות יסוד בתחום המוסר, האתיקה והדת.
(ב)



בקביעת הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות, מצבו הרפואי, רצונו ומידת סבלו הם השיקולים הבלעדיים.
2.
עקרון יסוד

הגדרות



בחוק זה -
3.
הגדרות

"אדם קרוב" - אדם, שלדעת רופא אחראי, על פי הוראות שקבע השר לפי סעיף 52(א) (1), מתקיימים בו שניים אלה:



הוא בעל קרבה משפחתית או רגשית אל החולה הנוטה למות ומסור לו;
(1)



הוא מכיר היטב את החולה הנוטה למות, על יסוד קשר רצוף ומתמשך עמו בתקופה שלפני הטיפול הרפואי בו או במהלכו;
(2)



"אפוטרופוס" – אפוטרופוס לגוף;



"בעל כשרות" - מי שמתקיימים בו כל אלה:



מלאו לו 17 שנים;
(1)



הוא מסוגל להביע את רצונו;
(2)



הוא לא הוכרז פסול דין;
(3)



הוא לא הוצא מחזקת הכשרות האמורה בסעיף 5;
(4)



"המנהל הכללי" - המנהל הכללי של משרד הבריאות;



"הנחיות רפואיות מקדימות" - הנחיות רפואיות שנתן אדם לפי הוראות פרק ה';



"הסכמה מדעת" - כמשמעותה בפרק ד' לחוק זכויות החולה;



"הועדה הארצית" - הועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 41;



"ועדה מוסדית" - ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 38;



"חולה הנוטה למות" - מטופל שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף 6(א), כי הוא חולה הנוטה למות;



"חולה בשלב סופי" - חולה הנוטה למות שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף 6(ב), כי הוא חולה בשלב סופי;



"חוק זכויות החולה" – חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996
;



"טיפול מקל" - טיפול מקל (פליאטיבי) כאמור בסימן ה' לפרק ד';



"טיפול רפואי", "מטופל", "מידע רפואי", "מצב חירום רפואי" ו"רשומה רפואית" - כהגדרתם בחוק זכויות החולה;



"טיפול רפואי מחזורי" – כל אחד מאלה -



טיפול רפואי הניתן באופן מחזורי ובהפסקות, ואפשר להבחין באופן מעשי וברור בין סיום מחזור אחד של טיפול לתחילת המחזור הבא;
(1)



טיפול שתוכנן מראש, באמצעים טכנולוגיים מתאימים, להינתן כטיפול רפואי מחזורי, למרות שעל פי טיבו הוא היה ניתן באופן מתמשך וללא הפסקות;
(2)



"טיפול רפואי רציף" - טיפול רפואי, שעל פי טיבו ניתן באופן מתמשך ובלא הפסקות, למעט טיפול רפואי מחזורי כאמור בפיסקה 2 להגדרה טיפול רפואי מחזורי;



"ייפוי כוח" ו"מיופה כוח" - כמשמעותם בסעיף 28, לעניין מיופה כוח, לרבות מחליף;




"מאגר המידע" - מאגר המידע שהוקם לפי סימן ה' לפרק ה';



"מוסד רפואי" - בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940
, מרפאה כמשמעותה בסעיף 34 לפקודה האמורה, וכן קופת חולים, כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994
;



"מטפל" - רופא, אח או אחות, עובד סוציאלי ופסיכולוג;



"סבל משמעותי" -



כפי שהגדיר נותן הנחיות רפואיות מקדימות בהנחיות, או נותן ייפוי כוח בייפוי הכוח;
(1)



בהעדר הגדרה כאמור בפיסקה (1), כאב או סבל, שאדם סביר היה מוכן לעשות מאמץ ניכר כדי להימנע ממנו או לסלקו, אף אם הדבר כרוך בפגיעה משמעותית באיכות חייו או בתוחלת חייו;
(2)



"עובד סוציאלי" - כמשמעותו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996
;



"פסיכולוג" - מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977
;



"פקודת הרופאים" - פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976
;



"קטין" - מי שטרם מלאו לו 17 שנים;



"רופא" - רופא מורשה לפי פקודת הרופאים;



"רופא מומחה" - רופא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים;



"רופא אחראי" – אחד מאלה -



מנהל מחלקה או מנהל יחידה, במוסד רפואי, האחראי על הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות, או רופא מומחה שמינה מנהל המוסד הרפואי, מנהל מחלקה או מנהל יחידה, להיות אחראי כאמור – לענין חולים המטופלים במוסד רפואי;
(1)



רופא מחוזי של קופת חולים, או רופא שמונה על ידו - לענין חולים המטופלים בקהילה;
(2)



רופא המנוי בפיסקאות (1) או (2) – גם לענין חולים המטופלים שלא במוסד רפואי ושלא באמצעות קופת חולים.
(3)



"רופא אישי" - רופא, שיש לו היכרות קרובה עם המטופל, רצונותיו ועמדותיו ביחס לטיפול הרפואי בו, בין אם הוא רופא משפחה של המטופל או רופא המרכז את הטיפול במטופל בקהילה או במוסד הרפואי;



"השר" - שר הבריאות.

הרצון לחיות וכשרות – חזקות וקביעות



חזקה על אדם שהוא רוצה להוסיף לחיות, אלא אם כן הוכח אחרת; לא הוכח אחרת מעבר לכל ספק סביר - יש לנטות לטובת הרצון להוסיף לחיות.
(א)
4.
הרצון לחיות – חזקה וקביעה

אין מוציאים חולה הנוטה למות מחזקת רצונו להוסיף לחיות ואין נמנעים, לפי הוראות חוק זה, מטיפול רפואי בו, אלא על פי המפורט בסעיף קטן זה, לפי הענין:
(ב)



בחולה הנוטה למות שהוא בעל כשרות - על פי הבעת רצונו המפורשת;
(1)




בחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, שמלאו לו 17 שנים, על פי אחת מאלה -
(2)




הנחיות רפואיות מקדימות שנתן שמתקיימות בהן הוראות סעיף 25(א)-(ג);
(א)





החלטה של מיופה כוחו שניתנה לפי ייפוי כוח שמתקיימות בו הוראות סעיף 29;
(ב)





החלטה של ועדה מוסדית שניתנה לפי הוראות פרק ו';
(ג)





ובהיעדר הנחיות או החלטות כמפורט בפסקאות (א) עד (ג) - על פי החלטת רופא אחראי ובתנאי שהחלטה כאמור תתקבל בהתחשב -





בהצהרה מפורשת של אדם קרוב ולפיה החולה הנוטה למות אינו רוצה להוסיף לחיות;
(א)





ובהעדר הצהרה כאמור - בהתחשב בעמדת אפוטרופסו של החולה הנוטה למות, שהוא אדם קרוב, ככל שישנו, ולפיה אין להאריך את חייו.
(ב)





חזקה על אדם שמלאו לו 17 שנים ושלא הוכרז פסול דין שהוא כשיר מבחינה הכרתית, שכלית ונפשית לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו מתוך הבנה, שיקול דעת ורצון חופשי.
(א)
5.
כשרות – חזקה וקביעה

אין מוציאים חולה הנוטה למות מחזקת היותו כשיר כאמור בסעיף קטן (א) לצורך חוק זה, אלא בהחלטה רפואית מנומקת ומתועדת של הרופא האחראי לאחר שקיים התייעצות עם המטפלים בחולה הנוטה למות ועם רופאים רלוונטיים או מומחים, לפי העניין, ובמידת האפשר עם רופאו האישי.
(ב)



לא היה החולה הנוטה למות בעל כשרות, על הרופא האחראי או על מי שהוסמך על ידו לענין זה, לפעול בהתאם להוראות סעיף 36 ולעשות מאמץ סביר כדי לקבל את כל הנתונים והמסמכים הנוגעים בדבר, לצורך בירור רצונו של החולה הנוטה למות לפי סעיף 4(ב)(2) והכל בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנות.
(ג)



על הרופא האחראי להעריך, מידי פעם, את כשרותו של החולה הנוטה למות; חל שינוי בכשרותו – עליו להחליט לענין רצונו, לפי הוראות חוק זה.
(ד)

הטיפול בחולה הנוטה למות

כללי



רופא אחראי מוסמך לקבוע כי מטופל הוא חולה הנוטה למות, אם נוכח כי המטופל סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים.
(א)
6.
קביעת מצבו הרפואי של מטופל

רופא אחראי מוסמך לקבוע כי חולה הנוטה למות הוא חולה בשלב סופי, אם נוכח כי הוא מצוי במצב רפואי שבו כשלו מספר מערכות חיוניות בגופו ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שבועיים.
(ב)



קביעת רופא אחראי לפי סעיף זה תיעשה לאחר התייעצות עם הרופאים המומחים המטפלים במטופל ובמידת האפשר גם עם רופאו האישי.
(ג)



קבע רופא אחראי כי מטופל הוא חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, יודיע הרופא האחראי או מי שהוסמך על ידו לענין זה, למיופה הכוח, לאדם הקרוב לחולה הנוטה למות ולאפוטרופסו, ככל שישנם וניתן לאתרם במאמץ סביר, כי בכוונתו לפעול בהתאם להנחיות רפואיות מקדימות שנתן החולה הנוטה למות או לפי הוראות מיופה כוח, לפי הענין.
(1)
(ד)



הוראות כל דין האוסרות העברת מידע רפואי לא יחולו על מסירת מידע לפי סעיף זה.
(2)




קבע רופא אחראי, כי המטופל הוא חולה הנוטה למות, יקיים יחד עם המטפלים האחרים בו, בהקדם האפשרי, דיון מפורט על מצבו של המטופל ועל הטיפול הרפואי שיש לתת לו ויקבל החלטה בענין, והכל בהתאם להוראות חוק זה.
(1)
(ה)




על הרופא האחראי להעריך, מידי פעם, את מצבו הרפואי של החולה הנוטה למות; חל שינוי במצבו - עליו לחזור ולהחליט לענין דרך הטיפול הרפואי בו.
(2)

חולה נוטה למות המבקש טיפול חריג להארכת חייו



חולה הנוטה למות, הרוצה שחייו יוארכו, ומבקש טיפול רפואי שלדעת הרופא האחראי, אין לו הצדקה בנסיבות הענין, יש לכבד את רצונו ולתת לו את הטיפול המבוקש בהתאם לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים, מעת לעת, במערכת הבריאות בישראל; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי טיפול רפואי שלדעת הרופא האחראי בחולה הנוטה למות אינו צפוי להאריך את חייו, או עלול לגרום נזק משמעותי למטופל או לזולתו.
(א)
7.
זכותו של חולה הנוטה למות לקבלת טיפול רפואי חריג להארכת חייו

רצונו של חולה הנוטה למות לענין קבלת טיפול רפואי כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע על פי המפורט להלן, לפי הענין:
(ב)



בחולה הנוטה למות שהוא בעל כשרות - על פי הבעת רצונו המפורשת;
(1)




בחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, שמלאו לו 17 שנים לפחות, על פי אחת מאלה -
(2)




על פי הנחיות רפואיות מקדימות שנתן שמתקיימות בהן הוראות סעיף 25(א)-(ד);
(א)





על פי החלטה של מיופה כוחו שניתנה לפי ייפוי כוח שמתקיימות בו הוראות סעיף 29;
(ב)





על פי החלטה של ועדה מוסדית שניתנה לפי הוראות פרק ה'
(ג)





ובהעדר הנחיות או החלטות כמפורט בפסקאות (א) עד (ג), על פי -





הצהרה מפורשת של אדם קרוב לענין רצונו של החולה הנוטה למות;
(א)





ובהעדר הצהרה כאמור ייקבע רצונו של החולה הנוטה למות על פי עמדת אפוטרופסו שהוא אדם קרוב, ככל שישנו.
(ב)





הוראות סעיף 5(ג) יחולו גם לענין סעיף זה, בשינויים המחויבים.
(ג)

חולה הנוטה למות אשר אינו רוצה שחייו יוארכו



חולה הנוטה למות שהוא בעל כשרות, אשר אינו רוצה שחייו יוארכו, יש לכבד את רצונו ולהימנע מטיפול רפואי בו.
(א)
8.
הימנעות ממתן טיפול רפואי לחולה הנוטה למות שהוא בעל כשרות

על המטפלים בחולה הנוטה למות כאמור בסעיף קטן (א) לעשות מאמץ סביר כדי לשכנעו לקבל חמצן, וכן מזון ונוזלים, אף באמצעים מלאכותיים, וכן לקבל טיפולים שגרתיים הנחוצים לטיפול במחלות בו זמניות או במחלות רקע וטיפול מקל.
(ב)



חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות הסובל סבל משמעותי, שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף 4(ב)(2) כי אינו רוצה שחייו יוארכו, יש להימנע מטיפול רפואי בו, הקשור לבעייתו הרפואית חשוכת המרפא, לרבות בדיקות, ניתוחים, החייאה, חיבור למכשיר הנשמה, טיפולים כימותרפיים, הקרנות או דיאליזה, והכל בהתאם לרצונו כפי שנקבע על פי סעיף 4(ב)(2).
(א)
9.
הימנעות ממתן טיפול רפואי לחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות

בסעיף קטן זה, "טיפול נלווה" - טיפול רפואי בחולה הנוטה למות, שאינו קשור כלל לבעייתו הרפואית חשוכת המרפא, לרבות טיפולים שגרתיים הנחוצים לטיפול במחלות בו-זמניות או במחלות רקע וטיפול מקל, וכן מתן מזון ונוזלים ושתיה אפילו באמצעים מלאכותיים.
(1)
(ב)



אין להימנע מטיפול נלווה בחולה הנוטה למות כאמור בסעיף קטן (א), והכל אף אם רצונו של החולה כפי שנקבע לפי סעיף 4(ב)(2) הוא להימנע מקבלת טיפול כאמור.
(2)




על אף הוראות סעיף 9(ב), חולה בשלב סופי שאינו בעל כשרות, הסובל סבל משמעותי, שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף 4(ב)(2) כי אינו רוצה שחייו יוארכו, יש להימנע מכל טיפול רפואי בו, לרבות טיפול רפואי נלווה כאמור בסעיף 9(ב)(1), והכל בהתאם לרצונו כפי שנקבע לפי סעיף 4(ב)(2); על אף האמור בסעיף זה, אין להימנע ממתן נוזלים לחולה כאמור, אפילו באמצעים מלאכותיים, אלא אם כן קבע הרופא האחראי שמתן הנוזלים גורם סבל או נזק לחולה כאמור.
10.
חולה בשלב
סופי שאינו
בעל כשרות


במצב חירום רפואי של חולה הנוטה למות יחולו הוראות סעיף 15(3) לחוק זכויות החולה, אלא אם כן נודע למטפל כי נקבע לפי הוראות סעיף 4(ב) כי רצונו של החולה הנוטה למות להימנע מטיפול רפואי בעת מצב כאמור.
(א)
11.
מצב חירום רפואי

על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין חולה בשלב סופי הנתון במצב חירום רפואי, מותר להימנע מטיפול רפואי מציל חיים בו, אלא אם כן נודע למטפל כי נקבע לפי הוראות סעיף 7 כי רצונו של החולה בשלב סופי לקבל טיפול רפואי בעת מצב כאמור.
(ב)

פעולות אסורות



אין בהוראות חוק זה כדי להתיר עשיית פעולה, אף אם היא טיפול רפואי, המכוונת להמית, או שתוצאתה, קרוב לוודאי, היא גם גרימת מוות, בין שהיא נעשית מתוך חסד וחמלה ובין שלא, ובין לבקשת החולה הנוטה למות או אדם אחר ובין שלא.
12.
איסור המתה במעשה

אין בהוראות חוק זה כדי להתיר עשיית פעולה, אף אם היא טיפול רפואי, שיש בה סיוע להתאבדות, בין שהיא נעשית מתוך חסד וחמלה ובין שלא, ובין לבקשת החולה הנוטה למות או אדם אחר ובין שלא.
13.
איסור סיוע להתאבדות

אין בהוראות חוק זה כדי להתיר הפסקת טיפול רפואי רציף בחולה הנוטה למות, העלולה להביא למותו, בין שהוא בעל כשרות ובין אם לאו; ואולם מותר להימנע מחידוש טיפול רפואי רציף, שנפסק שלא במכוון או שלא בניגוד להוראות כל דין וכן מותר להימנע מחידוש טיפול רפואי מחזורי, והכל בכפוף להוראות סימן ג'.
14.
איסור הפסקת טיפול רפואי רציף

נודע לרופא אחראי, כי קיימת מחלוקת בנוגע להחלטה או קביעה לגבי חולה הנוטה למות, וכי פנה אדם לוועדה מוסדית או כי בכוונת אדם לפנות לוועדה מוסדית לצורך הכרעה במחלוקת, יפעל הרופא האחראי באופן שיאפשר את המשך חייו של החולה הנוטה למות ובלבד שאם קיימת אפשרות לעשות כן באמצעות טיפול שאינו טיפול רציף, ייעשה הדבר כך.
15.
שמירת מצב בפנייה לוועדה מוסדית

מתן טיפול מקל



על הרופא האחראי לגרום לכך שייעשה כל שניתן כדי להקל על כאבו וסבלו של חולה הנוטה למות, אף אם הדבר כרוך בסיכון סביר לחייו של החולה, לרבות באמצעות תרופות, משככי כאבים או באמצעים פסיכולוגיים, סיעודיים וסביבתיים, והכל על פי עקרונות נאותים של טיפול מקל, ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים, מעת לעת, במערכת הבריאות בישראל, ובכפוף לרצון החולה הנוטה למות, בהתאם להוראות חוק זה ובהתאם להוראות חוק זכויות החולה.
(א)
16.
מתן טיפול
מקל


על הרופא האחראי לגרום לכך שייעשה, במידת האפשר, כל שניתן כדי להקל על בני משפחתו של חולה הנוטה למות ולדאוג לרווחתם בעת שהותו של החולה במוסד הרפואי, והכל על פי עקרונות נאותים של טיפול סוציאלי וטיפול מקל, ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים, מעת לעת, במערכת הבריאות בישראל.
(ב)

דיון, תיעוד והערכה



קיבל רופא אחראי החלטה לפי הוראות סעיף 6 על דרך הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות, יתעד ברשומה הרפואית של החולה את מהלך הדיון, את ההחלטה שקיבל ואת הנימוקים לה; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות תיעוד לפי סעיף 17 לחוק זכויות החולה.
17.
חובת תיעוד

רופא אחראי ימסור מידע רפואי הנוגע לחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות ויאפשר עיון ברשומה הרפואית שלו למי שדעתו נדרשת לשם קבלת החלטה על הטיפול שיינתן לו בהתאם להוראות חוק זה.
18.
זכות לקבלת מידע רפואי

טיפול בקטין הנוטה למות



הורה של קטין מוסמך לייצגו בענין הטיפול הרפואי בו, בין לענין הארכת חייו ובין לענין הימנעות מהארכת חייו; אפוטרופוס של קטין, שהוא אדם קרוב, רשאי להשמיע את עמדתו לעניין זה; היה הקטין חסר הורים, או שנשללה אפוטרופסות ההורים ולא נקבע לקטין אפוטרופוס או שאפוטרופסו אינו אדם קרוב תכריע בעניינו הועדה המוסדית.
19.
סמכות הורי קטין

קטין שהוא חולה הנוטה למות, זכאי להשתתף בקבלת החלטה על הטיפול הרפואי בו, בהתקיים שניים אלה:
(א)
20.
שמיעת עמדתו של קטין

הקטין מודע למצבו, ומבקש להשתתף בקבלת ההחלטה בענינו;
(1)




הרופא האחראי קבע שכושרו ובשלותו השכליים והנפשיים של הקטין מאפשרים שיתופו בקבלת ההחלטה בענינו.
(2)




רופא אחראי ימסור לקטין מידע המתייחס באופן ישיר למצב בריאותו, או לטיפול הרפואי בו, בהתקיים שני אלו:
(ב)



הרופא האחראי השתכנע כי אין במסירת המידע, או חלק ממנו, כדי לגרום נזק לבריאותו הגופנית או הנפשית של הקטין, או לסכן את חייו;
(1)




הרופא האחראי קבע שכושרו ובשלותו השכליים והנפשיים של הקטין מאפשרים לו הבנה נאותה של המידע ומשמעותו.
(2)




החלטות כאמור בסעיפים (א)(2), (ב)(1) ו-(ב)(2) יתקבלו לאחר התייעצות עם הורי הקטין, אפוטרופסו, אם מונה לו, עם המטפלים בחולה הנוטה למות ועם רופאים רלוונטים או מומחים הנוגעים בדבר, לפי הענין, ובמידת האפשר עם רופאו האישי.
(ג)



נתגלעו חילוקי דעות בין הורי קטין שהוא חולה הנוטה למות, או בינם לבין הרופא האחראי, לענין הטיפול הרפואי בו, תכריע בדבר הועדה המוסדית.
(א)
21.
הכרעה במחלוקת בענין קטין

נתגלעו חילוקי דעות בין קטין שהוא חולה הנוטה למות, לבין הוריו, או בינו לבין הרופא האחראי, לענין הטיפול הרפואי בו, יחולו הוראות אלה:
(ב)



הביע הקטין את רצונו שחייו יוארכו, יפעל הרופא האחראי בהתאם לרצונו של הקטין, בכפוף להוראות חוק זה;
(1)




הביע קטין שמלאו לו 15 שנים את רצונו להימנע מהארכת חייו, תכריע בדבר ועדה מוסדית.
(2)




דנה ועדה מוסדית בענינו של קטין הנוטה למות, תישמע גם עמדתו, אם הובעה, וכן יימסר לוועדה פירוט היקף המידע שנמסר לו.
(ג)



הועדה המוסדית תשקול גם את טובתו של הקטין, ותהיה רשאית לקבוע שיש להימנע מהארכת חייו של הקטין, אם שוכנעה כי אין זה לטובתו של הקטין שחייו יוארכו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב)(1).
(ד)



סימן ז'1: טיפול בחסוי נוטה למות



בסימן זה, "חסוי " – אדם שמתקיימים בו כל אלה -
(א)
21א.


שאינו יכול, דרך קבע, לדאוג לענייניו, בשל מוגבלות שכלית או נפשית;
(1)




אשר מצב הדברים האמור בפיסקה (1) התקיים אצלו לפני שנקבע לגביו כי הוא חולה נוטה למות;
(2)




ואין לגביו הנחיות רפואיות מקדימות בתוקף, או ייפוי כוח בתוקף.
(3)




הביע חסוי את רצונו שחייו יוארכו, יפעל הרופא האחראי בהתאם לרצונו של החסוי, בכפוף להוראות חוק זה; הביע החסוי את רצונו להימנע מהארכת חייו, תכריע בעניינו ועדה מוסדית; הוראות סעיף 20 יחולו בשינויים המחוייבים, לפי העניין.
(ב)



לא נודע רצונו של החסוי, והסכימו הרופא האחראי והאפוטרופוס שיש להאריך את חייו – יפעל הרופא האחראי כאמור, בכפוף להוראות חוק זה; בכל מקרה אחר – תכריע הוועדה המוסדית בעניינו של החסוי.
(ג)



הועדה המוסדית תשקול גם את טובתו של החסוי, ותהיה רשאית לקבוע שיש להימנע מהארכת חייו של החסוי, אם שוכנעה כי אין זה לטובתו של החסוי שחייו יוארכו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
(ד)

הבעת רצון מוקדמת

הדרכים להבעת רצון מוקדמת



אדם רשאי להביע את רצונו, מראש, בשאלת הטיפול הרפואי בו אם יהיה חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, במתן הנחיות רפואיות מקדימות, בייפוי כוח, או בשילוב ביניהם, הכל בכפוף להוראות פרק זה ובלבד שעשה כן מתוך רצון חופשי ועצמאי ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי או אחר.
22.
הבעת רצון מוקדמת

הנחיות רפואיות מקדימות



אדם בעל כשרות רשאי לתת הנחיות רפואיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי טיפול רפואי עתידי בו אם ייקבע לגביו כי הוא חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, הכל לפי הוראות חוק זה.
23.
הנחיות רפואיות מקדימות

הנחיות רפואיות מקדימות יינתנו לאחר שהנותן קיבל, מרופא או מאחות מוסמכת מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר לשם מתן הנחיות רפואיות מקדימות.
(א)
24.
מידע רפואי למתן הנחיות רפואיות מקדימות

על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהתאם להוראות חוק זה כי אדם הוא חולה נוטה למות, ייתן הנחיות רפואיות מקדימות לאחר שקיבל מרופא מומחה מידע בדבר מצבו הרפואי, לרבות מידע רפואי בדבר מצבו שהוא רלוונטי למתן ההנחיות וכן מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר לשם מתן הנחיות רפואיות מקדימות.
(ב)



הנחיות רפואיות מקדימות יינתנו בכתב, על גבי טופס הנחיות רפואיות מקדימות שנוסחו מובא בתוספת הראשונה, בחתימת ידו של נותן ההנחיות בפני שני עדים; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על גבי טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות שנותן ההנחיות חתם כאמור.
(א)
25.
דרך מתן ההנחיות, תיעודן ותוקפן

הנחיות רפואיות מקדימות יכול שיכללו הגדרה של נותן ההנחיות לסבל משמעותי ויכללו גם -
(ב)



הצהרה כי ההנחיות ניתנו מתוך רצון חופשי, על יסוד הבנה ושיקול דעת.
(1)




תמצית המידע הרפואי שניתן לנותן ההנחיות כאמור בסעיף 24; התמצית תרשם בידי מוסר המידע אשר יאשר בחתימת ידו כי מסר לנותן ההנחיות מידע וכי הסביר לנותן ההנחיות את כל המונחים הרפואיים בהתאם להוראות סעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה.
(2)




הנחיות רפואיות מקדימות יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום חתימת טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות, אלא אם כן נקבעה בו תקופה קצרה מכך; ניתן להאריך את תוקפן לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים, כל אחת; ההארכה תעשה על גבי טופס ההארכה שבתוספת השלישית.
(ג)



לא נקבעה בהנחיות רפואיות מקדימות תקופת תוקפן, ופג תוקפן לפי הוראות סעיף קטן (ג), ונקבע לגבי אדם כי הוא חולה הנוטה למות בתוך תקופה של 5 שנים מיום שפג התוקף, יש להביאן בחשבון בעת שבאים לברר את רצונו של החולה הנוטה למות לענין סעיפים 4(ב)(2) סיפה ו-7(ב)(2) סיפה.

ההנחיות יובאו לידיעת הרופא האחראי; לרופא האחראי שיקול דעת אם ליתן להן משקל כלשהוא ]
(ד)

[שולב בסעיף קטן (ה) ]

הנחיות רפואיות מקדימות שאינן מקיימות אחר כל הוראות סימן זה או הנחיות רפואיות מקדימות שפג תוקפן לפי סעיף קטן (ג) אינן מחייבות, אך על הרופא האחראי לעיין בהן והוא רשאי להתחשב בהן לענין סעיפים 4(ב)(2) סיפה ו-7(ב)(2) סיפה.
(ה)



הנחיות רפואיות מקדימות יכול שיינתנו בדרכים אחרות שיקבע השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, דרך כלל או לסוגי מקרים שיקבע.
(ו)



לא ניתן לקבוע בבירור את רצונו של החולה הנוטה למות מההנחיות הרפואיות המקדימות שנתן, או שההנחיות הרפואיות אינן מתאימות לנסיבות המקרה, או בהיעדר מיופה כוח או עדות ברורה של אדם קרוב - תכריע בדבר הועדה המוסדית.
26.
הנחיות לא ברורות או לא מתאימות

אי-מתן הנחיות רפואיות מקדימות אין בו כשלעצמו כדי להעיד על רצונו של החולה הנוטה למות באשר לטיפול הרפואי בו או לאי הטיפול הרפואי בו.
27.
העדר הנחיות רפואיות מקדימות

ייפוי כוח



אדם בעל כשרות רשאי למנות מיופה כוח על גבי טופס שנוסחו מובא בתוספת השניה ורשאי הוא למנות ביפוי הכוח מחליף למיופה הכוח.
(א)
28.
מיופה כוח

מיופה הכוח יהיה מוסמך להחליט במקומו על הטיפול הרפואי שינתן או שלא ינתן לו אם יהיה חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות; לא יוכל מיופה הכוח למלא במועד הנדרש את תפקידו , או יסרב לעשות כן, יהיה המחליף למיופה הכוח, מיופה הכוח.
(ב)



בייפוי הכוח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מוסמך מיופה הכוח לקבל החלטות כאמור.
(ג)



ניתן ייפוי כוח שיש בו התייחסות למצבים רפואיים מסויימים או לטיפולים רפואיים מסויימים – יקבל נותן ייפוי הכוח מידע רפואי בהתאם להוראות סעיף 24, בשינויים המחוייבים.
(ד)



ייפוי כוח יינתן בכתב, מתוך רצון חופשי ועצמאי, על יסוד הבנה ושיקול דעת, ייחתם בחתימת ידם של מייפה הכוח ושל שני עדים, יכול שיכלול הגדרה של נותן ייפוי הכוח לסבל משמעותי ויכלול גם את -
(א)
29.
דרכי המינוי, תיעודו ותוקפו

הצהרה כי ייפוי הכוח ניתן מתוך רצון חופשי, על יסוד הבנה ושיקול דעת.
(1)




ניתן ייפוי כוח כאמור בסעיף 28(ד), יחולו הוראות סעיף 25(ב)(2) בשינויים המחוייבים.
(2)










ויכול שיכלול הגדרה של נותן ההנחיות לסבל משמעותי.




בייפוי הכוח יציין מייפה הכוח כי מיופה כוחו יהיה מוסמך לקבל במקומו החלטות בענין הטיפול הרפואי בו אם יהיה חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, ויוכל הוא לפרט את הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מוסמך מיופה הכוח להחליט במקומו על הטיפולים הרפואיים בו, כולם או חלקם.
(ב)



תוקפו של ייפוי כוח לא יעלה על חמש שנים, וניתן להאריך את תוקפו לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת על חמש שנים, על גבי טופס שנוסחו מובא בתוספת השלישית;
(1)
(ג)



לא נקבעה בייפוי הכוח תקופת תוקפו יעמוד ייפוי הכוח בתוקפו חמש שנים מיום שניתן; לא חידש אדם ייפוי כוח שנתן או שלא נקבעה בו תקופת תוקפו, ייחשב ייפוי הכוח כמסמך שיש לשקול בבירור רצונו של החולה הנוטה למות.
(2)




ייפוי כוח יכול שיינתן בדרכים אחרות שיקבע השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, דרך כלל או לסוגי מקרים שיקבע.
(ד)



אדם שיש לו יסוד סביר לחשש, כי מיופה כוח פועל שלא לפי רצונו של החולה הנוטה למות או מתוך ניגוד ענינים, רשאי הוא לפנות לועדה המוסדית; השתכנעה הועדה המוסדית שמיופה הכוח פועל ממניעים שאינם מבטאים את רצונו של החולה הנוטה למות, או מתוך ניגוד עניינים, רשאית היא לקבוע מהו הטיפול הרפואי הראוי בחולה הנוטה למות או לבטל את ייפוי הכוח.
30.
השגה על החלטת מיופה כוח

הוראות כלליות



קבע רופא אחראי כי מטופל הוא חולה הנוטה למות, והוא בעל כשרות, יודיע לו הרופא האחראי על האפשרות לתת הנחיות רפואיות מקדימות או למנות מיופה כוח או יציע לו לעדכן הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח שנתן; לשם כך, ימסור לו רופא מומחה את המידע הרפואי הדרוש, והכל בכפוף להוראות סעיף 13(ד) לחוק זכויות החולה.
31.
חובת יידוע

אדם רשאי לשלב מתן הנחיות רפואיות מקדימות לפי הוראות סימן ב', עם מינוי מיופה כוח מטעמו לפי הוראות סימן ג'.
(א)
32.
אפשרות השילוב

בהנחיות הרפואיות המקדימות ובייפוי הכוח רשאי אדם לכלול הוראות למקרה שבו ייווצר ניגוד בין הנחיה רפואית מקדימה לבין הוראה של מיופה הכוח.
(ב)



בהיעדר הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) עדיפה ההנחיה המקדימה; ואולם אם ניתן ייפוי הכוח תקופה משמעותית לאחר מתן ההנחיה, יובא הנושא להכרעת הועדה המוסדית אשר תקבע אם ייפוי הכוח עדיף על פני ההנחיה הרפואית המקדימה.
(ג)



ניתנו הנחיות רפואיות מקדימות ולאחר מכן ניתנו שוב הנחיות רפואיות מקדימות, יגברו ההנחיות הרפואיות המקדימות שניתנו במועד המאוחר יותר; כן הדבר לענין מינוי מיופה כוח לפי חוק זה.
(1)
(א)
33.
שינוי וביטול


הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח ניתנים לביטול על גבי טופס שנוסחו מובא בתוספת הרביעית, בכתב בפני שני עדים או בדרך אחרת שיקבע השר לפי סעיף 25(א).
(2)




שינוי או ביטול לטובת הרצון להוסיף לחיות במצב חירום רפואי, יכול שיהיה שלא בכתב ודי בעד אחד; ובלבד שדבר הההחלטה והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן; למעט מצב החירום האמור, ימשיכו לעמוד בתוקפן הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח שבתוקף, אלא אם בוטלו לפי הוראות סעיף קטן (א).
(ב)



על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), נבצר מאדם לשנות או לבטל הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח שנתן בדרך האמורה באותו סעיף קטן, בין לטובת הרצון לחיות ובין שלא לטובת הרצון לחיות, מחמת מחלה או מום שבשלם אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות הנדרשות לשם כך, רשאי הוא לתת את הוראותיו באמצעות אדם אחר, בתנאים ובאופן שיקבע השר.
(ג)

מאגר מידע



השר יקים מאגר מידע, שיירשמו בו הנחיות רפואיות מקדימות וייפויי כוח, וימנה אחראי על המאגר.
(א)
34.
מאגר מידע

כל אדם רשאי לבקש לרשום במאגר המידע הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח, שנתן, וכן ביטול או שינוי שלהם כאמור בסעיף 33, בהודעה לאחראי על המאגר.
(ב)



אחת לחמש שנים לפחות ישלח האחראי על המאגר הודעות תזכורת לאדם הרשום במאגר, למענו לפי מרשם האוכלוסין או למען אחר שביקש בבקשת הרישום, לחידוש ההנחיות הרפואיות המקדימות או ייפויי הכוח.
(ג)




35.
תיעוד ברשומה הרפואית

קבע רופא אחראי כי מטופל הוא חולה הנוטה למות והוא אינו בעל כשרות, יברר הרופא האחראי במאגר המידע אם, על פי הרשום בו, נתן החולה הנחיות רפואיות מקדימות, או מינה מיופה כוח; מצא הרופא האחראי כי החולה נתן הנחיות או מינה מיופה כוח כאמור, לאחר בירור במאגר המידע או בדרך אחרת, יצרף הרופא האחראי מידע זה לרשומה הרפואית המתנהלת לגבי החולה.
36.
גילוי קיומן של הנחיות או מיופה כוח



37.
חובת מתן הודעה
[ הסעיף הועבר לסעיף 6(ד) ]

הועדה הארצית וועדות מוסדיות

ועדה אתית מוסדית



המנהל הכללי רשאי להורות למנהל מוסד רפואי למנות ועדה מוסדית; הורה המנהל הכללי כאמור, ימנה מנהל המוסד הרפואי בהתייעצות עם ראש הוועדה הארצית ובאישור המנהל הכללי , ועדה מוסדית; ואלה חבריה -
(א)
38.
מינוי ועדות מוסדיות

שלושה רופאים, שאינם מטפלים ישירות בחולה, שהם רופאים מומחים באחד מתחומים אלה: רפואה פנימית, גריאטריה, קרדיולוגיה, נוירולוגיה, אונקולוגיה, טיפול נמרץ, הרדמה, רפואת המשפחה; היה החולה יילוד, יהיה אחד מבין החברים האמורים רופא מומחה בנאונטולוגיה; היה החולה קטין, יהיה אחד מבין החברים האמורים רופא מומחה ברפואת ילדים; ואולם היה החולה קטין שמלאו לו 15, הרוצה בהפסקת טיפול בניגוד לדעת הוריו, יהיה חבר הוועדה במקום אחד הרופאים, פסיכולוג קליני או רפואי שעיסוקו בטיפול בילדים ונוער;
(1)




רופא שאינו מטפל ישירות בחולה, שהוא רופא מומחה בפסיכיאטריה;
(2)




אחות מוסמכת;
(3)




עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני;
(4)




איש אקדמיה המומחה בתחום הפילוסופיה או האתיקה;
(5)




משפטן הכשיר להתמנות שופט בית המשפט המחוזי, מתוך רשימה שערך שר המשפטים;
(6)




איש דת לפי דתו של החולה, ככל האפשר.
(7)




לכל חבר ועדה מוסדית ימונה ממלא מקום בעל הכשירות הנדרשת לפי סעיף זה.
(ב)



ועדה מוסדית תבחר את יושב ראש הועדה, מבין חבריה.
(ג)



ועדה מוסדית תתכנס סמוך ככל האפשר למועד הפנייה אליה, ובזמן שקביעתה תהיה רלוונטית.
(ד)



ועדה מוסדית רשאית להסמיך הרכב חלקי מתוכה, שידון במקרים דחופים; ההרכב החלקי יכלול לפחות חברי ועדה אלה:
(ה)



רופא בעל כשירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2);
(1)

אחות מוסמכת, עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני;
(2)

איש אקדמיה כאמור בסעיף קטן (א)(4), משפטן כאמור בסעיף קטן (א)(5) או איש דת כאמור בסעיף קטן (א)(6).
(3)




הפניה לועדה מוסדית יכול שתיעשה בידי אחד מאלה:
(א)
39.
פניה לועדה

מטופל שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף 6 כי אינו חולה הנוטה למות ומטופל שנקבע לגביו לפי הוראות הסעיף האמור כי הוא חולה הנוטה למות (בפרק זה - החולה), או מי מטעמו של חולה כאמור;
(1)




מיופה כוחו של חולה;
(2)




אדם קרוב או אפוטרופסו של חולה שאינו בעל כשרות;
(3)




מטפל מבין חברי הצוות הרפואי במוסד הרפואי שבו מטופל החולה;
(4)




רופאו האישי של החולה;
(5)




עובד סוציאלי.
(6)




פנה לועדה אתית מוסדית בעניינים המנויים בסעיף 40 אדם שאינו החולה או מי מטעמו, תודיע הועדה על הפניה לחולה או למי מטעמו; לא היה החולה בעל כשרות תודיע הועדה על הפניה גם למיופה כוחו ולאפוטרופסו, אם ישנם, וכן לאדם קרוב, לפי הענין.
(ב)



היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, רשאי לפנות לוועדה או להתייצב ולטעון לפני הוועדה.
(ג)

[עבר לסעיף 44א ]





ועדה מוסדית מוסמכת להכריע במקרים שבהם קיימת מחלוקת בין הנוגעים בדבר או מתעורר ספק כיצד לנהוג בחולה, ובין השאר במקרים אלה:
(א)
40.
סמכויות ועדה מוסדית והחלטותיה

השגה על החלטת רופא אחראי לענין חזקת הרצון להוסיף לחיות לפי סעיף 4 או חזקת הכשרות לפי סעיף 5;
(1)




מחלוקת בין הורי קטין חולה, בינם לבין עצמם או בינם לבין הרופא האחראי, וכן מחלוקת בין קטין שהוא חולה נוטה למות לבין הוריו או בינו לבין המטפלים בו, כאמור בסעיף 21;
(2)




מחלוקת בין אפוטרופוס לבין קטין חולה, הוריו או הרופא האחראי, לענין סעיף 19;
(3)




בירור רצונו של חולה נוטה למות מתוך הנחיות רפואיות מקדימות שנתן כאמור בסעיף 26;
(4)




השגה על החלטת מיופה כוח כאמור בסעיף 30;
(5)




קביעת העדיפות בין ההנחיות הרפואיות המקדימות לבין ייפוי הכוח כאמור בסעיף 32(ג).
(6)




קביעת רופא אחראי לענין היותו של מטופל חולה נוטה למות או חולה בשלב סופי, כאמור בסעיף 6;
(7)




קביעת רופא אחראי לענין היותו של אדם, אדם קרוב לחולה הנוטה למות;
(8)






בבואה להכריע במחלוקת כאמור בסעיף קטן (א) תברר ועדה מוסדית את רצונו של החולה ביחס לטיפול הרפואי בו ותיתן הוראות למימוש רצונו על פי נתונים עובדתיים שיובאו לפניה ובכפוף להוראות חוק זה; בהיעדר נתונים עובדתיים בדבר רצונו של החולה בדיון לפי סעיף קטן (א)(1)-(6) תחליט הועדה בהתאם לאומד רצונו של החולה על פי השקפת עולמו ואורח חייו, ובמידת הצורך תוך התייעצות עם אדם קרוב לחולה הנוטה למות ועם אנשים המייצגים השקפת עולם הדומה לזו של החולה; ולענין קטין או חסוי תכריע הוועדה גם בהתאם לאמור בסעיף 21(ד) או 21א(ד), לפי הענין.
(ב)



המנויים בסעיף 39(א) וכן כל אדם שיש לו ענין במטופל, רשאים לטעון בפני הועדה המוסדית.
(ג)



החלטת ועדה מוסדית, למעט בדיון בהרכב חלקי כאמור בסעיף 38(ה), תהיה תקפה רק אם השתתפו בדיון ובקבלת ההחלטה חמישה חברים לפחות, ובהם המשפטן, רופא אחד ושני חברים נוספים מבין החברים שאינם רופאים; החלטות הועדה יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות שקולות – תכריע דעת יושב הראש.
(ד)



ועדה מוסדית רשאית להחליט בפניה, להעביר את המקרה להכרעתה של הועדה הארצית או להביא את הצדדים המעורבים להסכמה; הסכימו הצדדים – לא תחליט הוועדה בפניה.
(ה)



ועדה מוסדית תדון בענינו של חולה המטופל במוסד הרפואי שאליו היא שייכת, ובענינו של חולה שאינו מטופל במוסד רפואי, אם הרופא האחראי בענינו מועסק במוסד הרפואי ולענין חולה המטופל בידי רופא אחראי שהינו רופא מחוזי שאינו רופא כמפורט בפיסקה (1) להגדרת רופא אחראי – בוועדה המוסדית שבקופת חולים שבה רשום החולה; כן תדון ועדה מוסדית בענינו של חולה אחר שבו הורה לה המנהל הכללי לדון ולהכריע.
(ו)



הוגשה פניה חוזרת לוועדה לפי סעיף 39 בעניין של החולה הנוטה למות שכבר נדון והוכרע בוועדה והחליטה הוועדה לגביו ולא חל שינוי בנסיבות, רשאי יושב ראש הוועדה לקבוע כי הפניה החוזרת לא תובא לפני הוועדה לדיון חוזר.
40א.
דיון חוזר בוועדה

לא תדון הוועדה בפניה שלגביה הוגש ערעור לפי סעיף 42(א)(4) או הוגשה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.
40ב.
סייג לדיון חוזר

הועדה הארצית

(א)
41.
מינוי ועדה ארצית ומותביה

ארבעה רופאים מומחים, בדרג של מנהל יחידה, מנהל מחלקה, או מנהל בית חולים;
(1)




ארבע אחיות מוסמכות, בדרגה ניהול בכירה;
(2)




ארבעה חברים שהם עובדים סוציאליים במוסד רפואי, בדרגת ניהול בכירה, או פסיכולוגים קליניים במוסד רפואי, בדרגת ניהול בכירה;
(3)




ארבעה אנשי אקדמיה המומחים בתחום הפילוסופיה או האתיקה, בדרגה אקדמית בכירה;
(4)




ארבעה משפטנים הכשירים להתמנות שופטי בית משפט מחוזי, או שהם בדרגה אקדמית בכירה;
(5)




ארבעה אנשי דת.
(6)




החברים שימונו יהיו בעלי ניסיון בתחומים שחוק זה דן בהם; איש דת יהודי ימונה בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ואיש דת לא-יהודי ימונה בהתייעצות עם נשיא בית הדין לערעורים של אותה עדה דתית בישראל; המשפטן ימונה בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה.
(ב)



המנהל הכללי ימנה את יושב ראש הועדה ואת ממלא מקומו, מבין חבריה.
(ג)




יושב ראש הועדה ימנה, מבין חברי הועדה, את מותבי הועדה; לכל מותב ימונו שישה חברים, כל אחד מתחום עיסוק אחר כמפורט בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א), וכן ימנה ממלא מקום לכל אחד מהם; יושב ראש הועדה ימנה לכל מותב את יושב הראש ואת ממלא מקומו.
(ד)




חבר הועדה הארצית ימונה לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות.
(ה)




הועדה הארצית מוסמכת לדון ולהכריע באחד מאלה:
(א)
42.
סמכויות הועדה הארצית

ופניה לוועדה הארצית

מקרים חריגים בעלי חשיבות עקרונית אשר ועדה מוסדית העבירה להכרעתה;
(1)




מקרים אשר ועדה מוסדית בחרה שלא להכריע בהם והעבירה להכרעתה של הועדה הארצית;
(2)




ערעור על החלטות ועדה מוסדית שהוגש בידי מי שזכאי לפנות לוועדה מוסדית.
(3)




בבואה להכריע במחלוקת כאמור בסעיף קטן (א) תברר הועדה הארצית את רצונו של החולה ביחס לטיפול הרפואי בו ותיתן הוראות למימוש רצונו על פי נתונים עובדתיים שיובאו לפניה ובכפוף להוראות חוק זה; בהיעדר נתונים עובדתיים בדבר רצונו של החולה תחליט הועדה בהתאם לאומד רצונו של החולה על פי השקפת עולמו ואורח חייו, ובמידת הצורך תוך התייעצות עם אדם קרוב לחולה הנוטה למות ועם אנשים המייצגים השקפת עולם הדומה לזו של החולה; ולענין קטין או חסוי תכריע הוועדה גם בהתאם לאמור בסעיף 21(ד) או 21א(ד), לפי הענין.
(ב)



הפניה לועדה הארצית יכול שתיעשה על ידי מי שזכאי לפנות לפי הוראות סעיף 39 לועדה מוסדית, ובמקרים כאמור בסעיף 42(א)(1) או (2) - תיעשה הפניה על ידי חבר הועדה המוסדית או על ידי הועדה המוסדית, לפי הענין.
43.
פניה לועדה הארצית

המנויים בסעיף 39(א) וכן כל אדם שיש לו ענין במטופל, רשאים לטעון בפני הועדה הארצית.
(א)
44.
החלטות הועדה הארצית

החלטות הועדה הארצית יתקבלו ברוב דעות חברי המותב; היו הדעות שקולות תכריע דעת יושב ראש המותב.
(ב)



תוקף החלטות הועדה הארצית מותנה בהשתתפות בדיון של נציג מכל אחד מתחומי העיסוק שמהם מורכבת הועדה, המפורטים בפסקאות (1) עד (6) של סעיף 41(א).
(ג)



ועדה ארצית תחליט בערעור או בפניה שהובאה בפניה.
(ד)



ראה היועץ המשפטי לממשלה כי ענין הנדון לפני הוועדה המוסדית או הוועדה הארצית מעלה שאלה בה נדרשת הצגת עמדתו, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב בפני הוועדה ולהשמיע דבריו בעצמו או באמצעות מי מטעמו.
44א.
התיצבות היועץ המשפטי לממשלה


45.
ערעור

שונות



לא יישא אדם באחריות לפי כל דין על פעולתו לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן פעל ברשלנות.
46.
פטור מאחריות

חולה הנוטה למות זכאי, במידת האפשר, שיכובד רצונו לענין פעולות נוספות שלדעת החולה או משפחתו הוא נדרש להן, ביוזמתו ובמימונו, ואולם רשאי מנהל מחלקה שלא לאפשר ביצוע פעולות כאמור בתחומי המוסד הרפואי, אם, לפי שיקול דעתו, הוא סבור שהפעולות עלולות לסכן את החולה או לגרום הפרעה למטופלים אחרים או לצוות המטפל.
47.
הזכות לטיפול משלים

אין בהוראות חוק זה כדי לחייב מטפל לתת לחולה הנוטה למות טיפול רפואי מסוים, או להימנע ממתן טיפול רפואי מסוים, בניגוד לערכיו, למצפונו, או לשיקול דעתו הרפואי; במקרה כזה יעביר המטפל את הטיפול למטפל אחר, על פי הסדר שייקבע בתיאום מראש עם מנהל המוסד הרפואי.
48.
העברת הטיפול למטפל אחר

על אף הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962
, חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960
, חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991
, חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969
וחוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966
ובכפוף להוראות סעיפים 4(ב)(2) סיפה ו-7(ב)(2) סיפה, הוראות סעיף 6(ד), הוראות סימנים ז' ו-ז'1 בפרק ד' והוראות פרק ו', אפוטרופוס ממונה לאדם לא יהיה מוסמך לייצגו בענינים שחוק זה חל עליהם.
49.
אי תחולה

לא יגלה אדם מידע מזהה אודות מטופל שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו לפי חוק זה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך ביצוע הוראות חוק זה, הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט; אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק זכויות החולה, בכפוף להוראות סעיף 6(ד)(2).
50.
סודיות

חוק זה יחול גם על המדינה.
51.
תחולה

השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע -
(א)
52.
תקנות

הוראות לקביעת אדם קרוב;
(1)




הוראות לענין מתן הצהרות, איסופן ותיעודן, ולענין איסוף מסמכים ונתונים, לשם בירור רצון המטופל לפי סעיפים 4, 7 ו-26 לרבות דרישות ראייתיות ביחס לעדויות, מסמכים ונתונים כאמור;
(2)




דרכי המינוי וסדרי העבודה של הועדה הארצית והועדות המוסדיות;
(3)




הפרטים שיש לתעד ברשומה רפואית לפי סעיפים 5 ו- 17;
(4)




דרכים אחרות למתן הנחיות רפואיות מקדימות, דרך כלל או לסוגי מקרים שקבע כאמור בסעיף 25(1);

הוראות בדבר צורתם של ייפוי כוח והנחיות רפואיות מקדימות;
(5)


[עבר לסעיף 52(ג) ]

הוראות בדבר שינוי וביטול הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח, בידי אדם שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות הנדרשות לשם כך כאמור בסעיף 33(ג);
(6)




חובות דיווח על ביצוע הוראות חוק זה למי שיסמיך השר, לצורכי בקרה ומחקר, והוראות בדבר פרסום מידע כאמור, ובלבד שלא יפורסמו פרטים מזהים של מי שדיווחו עליו;
(7)






הוראות בדבר החובה להחזיק במוסד רפואי ובכל מקום שיקבע השר כאמור אמצעים טכנולוגיים כמשמעותם בפיסקה (2) להגדרה "טיפול רפואי מחזורי"; הוראות כאמור יכול שיוחלו בהדרגה על סוגי מוסדות רפואיים ובמקום כאמור במשך תקופה שתיקבע, לפי צו שיקבע השר;
(8)




הוראות לניהול מאגר המידע, לרבות תנאים לענין מסירת מידע וקבלת מידע, וכן דרכי מינויו של האחראי על המאגר ותחומי סמכותו.
(9)




השר יקבע הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(8), לגבי כל אמצעי טכנולוגי, עד תום שנה מהיום שאושר שימוש באמצעי טכנולוגי על ידי המנהל הכללי.
(ב)



השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים אחרות למתן הנחיות רפואיות מקדימות, דרך כלל או לסוגי מקרים שקבע כאמור בסעיף 25(ו) ולמתן ייפוי כוח, דרך כלל או לסוגי מקרים שקבע כאמור בסעיף 29(ד);
(ג)



השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
53.
ביצוע

השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לשנות את התוספות וכן לקבוע כאמור סוגי טפסים אחרים.
54.
שינוי התוספות

שישה חודשים/ שנה] מיום פרסומו.
55.


תחילה


תוספת ראשונה

הנחיות רפואיות מקדימות לטיפול רפואי עתידי בחולה הנוטה למות
(סעיף 23)

טופס זה מיועד למילוי בידי אדם הרוצה ליתן הנחיות רפואיות מקדימות*–
(1) בדבר הימנעות מטיפולים רפואיים הנהוגים בישראל (א');
או (2) בדבר קבלת טיפולים רפואיים להארכת חיים, אף אם אין לכך הצדקה ,

בנסיבות הענין (ב').
אני החתום מטה _____________ ת.ז ________________, שנת לידה _________,

מען ___________________________________________________________,

בעל כשרות כהגדרתו בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 (להלן: חוק החולה הנוטה למות), נותן בזה, לפי הוראות חוק החולה הנוטה למות, הנחיות רפואיות מקדימות:
לצורך מתן ההנחיות הרפואיות המקדימות אני מצהיר כדלקמן:
(א) (1) מצבי הרפואי הנוכחי הוא:

( בריא בדרך כלל
( נקבע לגבי כי אני חולה הנוטה למות
(2) קיבלתי מידע רפואי * מ - ___________________________.
פירוט המידע (יירשם על ידי הרופא המומחה, הרופא או האחות, לפי הענין):
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________.
* מידע רפואי – (1) לאדם שנקבע לגביו שהוא חולה נוטה למות, יימסר על ידי רופא
מומחה מידע בדבר מצבו הרפואי, לרבות מידע רפואי בדבר מצבו
שהוא רלוונטי למתן ההנחיות וכן מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר
לשם מתן הנחיות רפואיות מקדימות.

(2) לאדם שלא נקבע לגביו שהוא חולה הנוטה למות, יימסר על ידי רופא
או אחות מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר לשם מתן הנחיות
רפואיות מקדימות.

(ב) ידוע לי כי ההנחיות ייכנסו לתוקף, כלומר שהטיפול הרפואי שיינתן לי יהיה בהתאם
להנחיות אלה רק אם יקבע לגבי שאני חולה הנוטה למות ולאחר הוצאתי מחזקת היותי
כשר, ואני סובל סבל משמעותי, והכל לפי הוראות חוק החולה הנוטה למות.
(ג) ידוע לי שאם יקבע לגבי כי אני חולה הנוטה למות, אך לא הוצאתי מחזקת כשרותי,
יגבר רצוני על האמור בהנחיות אלה.
(ד) ידוע לי כי אני רשאי לשנות או לבטל הנחיות רפואיות מקדימות אלה בכל עת, וכל עוד
לא ייקבע לגבי שאיני בעל כשרות כאמור בחוק החולה הנוטה למות; אופן הביטול יהיה
בהנחיות רפואיות חדשות, או בטופס ביטול בנוסח שבתוספת הרביעית השלישית.

(ה) ידוע לי כי תוקף הנחיות אלה הוא חמש שנים או עד לתקופה שאינה עולה על חמש

______________________ (ניתן למלא תאריך שאינו עולה
על חמש שנים מתאריך החתימה על ההנחיות הרפואיות המקדימות).

בתום התקופה האמורה יכול ורופא אחראי יתחשב בהנחיות אלה.

הוראות רפואיות מקדימות להימנע מטיפול רפואי מאריך חיים
א.

סבל משמעותי

ידוע לי כי רק אם אהיה במצב של סבל משמעותי, כפי שייקבע על ידי להלן, ואהיה חולה נוטה למות חסר כשרות, ימנעו מטיפול רפואי בי
(1)
א1.

בהתאם להנחיות הרפואיות המקדימות שבמסמך זה; סבל משמעותי עבורי הוא (סמן ומלא את אחת האפשרויות) -







הזקקות למתן מזון באמצעים מלאכותיים;
(



מצב בו אני מחוסר הכרה;
(



מצב בו אני משותק בארבע גפיים ;
(



מצב של שטיון ;
(



הזקקות לכל טיפול רפואי מהבאים - ___________________

__________________________________________________

_________________________________________________.
(



מצב מהבאים - __________________________________

_________________________________________________

_________________________________________________
(







ידוע לי כי אם לא מילאתי מהו סבל משמעותי עבורי בפיסקה (1) לעיל אחשב כסובל סבל משמעותי רק אם אסבול כאב או סבל, שאדם סביר היה מוכן לעשות מאמץ ניכר כדי להימנע ממנו או לסלקו, אף אם הדבר כרוך בפגיעה משמעותית באיכות חייו או בתוחלת חייו, ורק במצב זה, אם אהיה חולה נוטה למות חסר כשרות, יפעלו בהתאם להנחיות רפואיות אלה.
(2)






מחק את המיותר
במצב של חולה הנוטה למות אלו הפעולות שיש להימנע מלתיתן:

א2.

להימנע/

לא להימנע
ביצוע החייאה
(א)


להימנע/

לא להימנע
ביצוע החייאה בדרך של עיסוי לב חיצוני
(ב)


להימנע/

לא להימנע
ביצוע החייאה בדרך של הנשמה על ידי הכנסת צינור לקנה הנשימה
(ג)


להימנע/

לא להימנע
ביצוע החייאה בדרך של מתן תרופות החייאה
(ד)


להימנע/

לא להימנע
ביצוע החייאה בדרך של הלם חשמלי
(ה)


להימנע/

לא להימנע


חיבור למנשם (מכשיר להנשמה מלאכותית) עם קוצב זמן

אם סימנת שלא להימנע, יש לציין את משך הזמן ______ ימים/שבועות/ חודשים/ללא הגבלה (מחק את המיותר)
(ו)


להימנע/

לא להימנע

להימנע/

לא להימנע
חיבור לדיאליזה
אם סימנת לא להימנע, האם להימנע מהמשך טיפול בדיאליזה אם יתברר שאין תוחלת לטיפול

(ז)


להימנע/

לא להימנע
ניתוחים גדולים (כגון כריתת גפה נמקית, או כריתת איבר פנימי נמקי)
(ח)


להימנע/

לא להימנע
ניתוחים קטנים (כגון כריתת אצבע נמקית)
(ט)


להימנע/

לא להימנע
הקרנות במחלה ממארת
(י)


להימנע/

לא להימנע
כימותרפיה במחלה ממארת
(יא)


להימנע/

לא להימנע
אנטיביוטיקה במצב של אלח-דם חמור ועמיד לטיפולים אנטיביוטיים שגרתיים
(יב)


להימנע/

לא להימנע
בדיקות אבחוניות (דם, צילומי רנטגן, מוניטור)
(יג)







מחק את המיותר

א3.

להימנע/

לא להימנע
ביצוע החייאה
(א)


להימנע/

לא להימנע
ביצוע החייאה בדרך של עיסוי לב חיצוני
(ב)


להימנע/

לא להימנע
ביצוע החייאה בדרך של הנשמה על ידי הכנסת צינור לקנה הנשימה
(ג)


להימנע/

לא להימנע
ביצוע החייאה בדרך של מתן תרופות החייאה
(ד)


להימנע/

לא להימנע
ביצוע החייאה בדרך של הלם חשמלי
(ה)


להימנע/

לא להימנע


חיבור למנשם (מכשיר להנשמה מלאכותית) עם קוצב זמן

אם סימנת שלא להימנע, יש לציין את משך הזמן ______ ימים/שבועות/ חודשים/ללא הגבלה (מחק את המיותר)
(ו)


להימנע/

לא להימנע

להימנע/

לא להימנע
חיבור לדיאליזה
אם סימנת לא להימנע, האם להימנע מהמשך טיפול בדיאליזה אם יתברר שאין תוחלת לטיפול

(ז)


להימנע/

לא להימנע
ניתוחים גדולים (כגון כריתת גפה נמקית, או כריתת איבר פנימי נמקי)
(ח)


להימנע/

לא להימנע
ניתוחים קטנים (כגון כריתת אצבע נמקית)
(ט)


להימנע/

לא להימנע
הקרנות במחלה ממארת
(י)


להימנע/

לא להימנע
כימותרפיה במחלה ממארת
(יא)


להימנע/

לא להימנע
אנטיביוטיקה במצב של אלח-דם חמור ועמיד לטיפולים אנטיביוטיים שגרתיים
(יב)


להימנע/

לא להימנע
בדיקות אבחוניות (דם, צילומי רנטגן, מוניטור)
(יג)


להימנע/

לא להימנע
טיפולים שגרתיים, כגון מתן אנטיביוטיקה, דם ומוצריו
(יד)


להימנע/

לא להימנע
טיפולים במחלות נלוות, כגון מתן אינסולין
(טו)


להימנע/

לא להימנע
מתן מזון ונוזלים בדרך מלאכותית
(טז)


להימנע/

לא להימנע
מתן תרופות וטיפולים מקלים
(יז)


* לענין הטיפולים הנלווים המנויים בסעיפים (יד) עד (יז), קובע חוק החולה הנוטה
למות, התשס"ו-2005, כי רק חולה הנוטה למות בשלב סופי, שהוא חסר כשרות,
הסובל סבל משמעותי, יכול להורות להימנע מהם.

א4. הוראות למצב חירום * ____________________________________________ _____________________________________________________________

_____________________________________________________________
* מצב חירום – מצב בו נדרש טיפול מיידי שאם לא כן החולה ימות.

(יש למלא סעיף זה רק אם ברצונך ליתן הנחיה לגבי מצב חירום שונה מהאמור לעיל)

א5. הוראות אישיות שאינן מנויות לעיל: __________________________________ _____________________________________________________________

_____________________________________________________________


ב. הוראות רפואיות מקדימות למתן טיפול רפואי חריג גם כאשר לדעת המטפלים אין להם הצדקה בנסיבות הענין

ב1. יש לנקוט בכל דרך רפואית אפשרית על מנת להאריך את חיי גם אם הפעולות הללו
יוסיפו סבל, וגם אם הרופאים המטפלים בי יחשבו שאין הצדקה לנקוט בפעולות כאלו.

לבצע החייאה מלאה, לצנרר את הקנה, לחבר למנשם (מכשיר להנשמה מלאכותית), לתת טיפולים בדיאליזה, בכימותרפיה, ברדיותרפיה, באנטיביוטיקה, בדם ובמוצריו, במזון ובנוזלים בכל דרך אפשרית, ובכל טיפול רפואי רלוונטי שמטרתו היא הארכת חיי.

· הוראות אלה יחולו בעת שאהיה ( חולה הנוטה למות




(כשתוחלת החיים עד 6 חודשים)
( חולה הנוטה למות במצב סופי




(כשתוחלת החיים פחות משבועיים)

ניתן למלא אחת משתי האפשרויות או את שתיהן.

· הוראות אלה כוללות טיפולים ניסויים / לא כוללות טיפולים ניסויים
(מחק את המיותר)

ב2. הוראות למצב חירום __________________________________________ ____________________________________________________________

____________________________________________________________

(יש למלא סעיף זה רק אם ברצונך ליתן הנחיה לגבי מצב חירום שונה מהאמור לעיל)

ב3. הוראות אישיות שאינן מנויות לעיל: ________________________________ _____________________________________________________________
_____________________________________________________________


(
בנוסף להנחיות רפואיות מקדימות אלה נתתי גם ייפוי כוח ,
(1)
ג.

(סמן אם כן)
ואני מנחה את המטפלים בי לפעול הן בהתאם לייפוי הכוח האמור והן בהתאם להנחיות רפואיות אלה.




ידוע לי כי בהעדר הוראה לפי סעיף 2 להלן בקשר לסתירה בין הנחיות רפואיות מקדימות לבין ייפוי הכוח, תהיה עדיפה ההנחיה הרפואית המקדימה, ואולם אם יפוי הכוח ניתן תקופה משמעותית לאחר מתן ההנחיה תכריע בדבר וועדה מוסדית.



כן אני מנחה בזה כי במקרה של ניגוד בין הנחיה רפואית מקדימה לבין הוראה של מיופה כוח, תגבר הוראה של –

( הנחיה רפואית מקדימה ( הוראה של מיופה כוח
(בחר באחת החלופות)
(2)


הוראות נוספות בדבר סתירה בין הנחיות רפואיות מקדימות לבין ייפוי כוח –

______________________________________________________
______________________________________________________
(3)



הצהרה וחתימה
יידוע אנשים נוספים על ההנחיות
(אין חובה ליידע, אולם יש בכך כדי לשפר את הסיכוי ליישום יעיל ונכון של ההנחיות;
נא לסמן באופן ברור ולהשלים את הפרטים כנדרש).
אני מצהיר/ה בזה כי שוחחתי עם האנשים הרשומים מטה אודות מסמך זה,
וכי נתתי להם עותק מהמסמך הזה / לא נתתי להם עותק מהמסמך הזה (מחק את המיותר).

_____________________________________
(יש למלא שם, כתובת, טל')
בן זוג
(

_____________________________________
בן משפחה
(

_____________________________________
רופא
(

_____________________________________
עו"ד
(

_____________________________________
רב/כומר/קאדי
(

_____________________________________
אחר
(


( * ימולא רק אם נותן ההנחיה שוחח עם מי מהאנשים המנוים לעיל ו/או נתן לאנשים
אלה עותק)
חתימת נותן ההנחיות הרפואיות המקדימות*

(יש לחתום בפני שני עדים)
אני חותם על מסמך זה לאחר שיקול דעת מעמיק ומתוך רצון חופשי ועצמאי, ולא מתוך לחץ משפחתי, חברתי או אחר.
חתימה _________________ טלפון __________ טל. נייד _______________
תאריך _____________

(במידה ונותן ההנחיות אינו דובר או קורא עברית, יש לצרף אישור של מי שתרגם את ההסברים וההוראות שבטופס עבורו)
חתימת עדים

(שני העדים צריכים לחתום באותו מעמד)
אנו החתומים מטה מעידים שחותם/ת המסמך דלעיל
(מוכר/ת לנו אישית

( הזדהה/תה בפנינו באמצעות תעודה מזהה הכוללת תמונה
(יש לסמן אחת משתי האפשרויות)
עשה/תה כן בנוכחותי, וכי הוא/היא נראה בעיני שהוא/היא עירני/ת מדבר/ת לעניין, וללא סימנים להפעלת לחץ עליו/ה.

אני מצהיר שאינני מיופה כוחו/ה של החתום/ה ואינני מועמד להיות כזה, ואין לי כל אינטרסים כלכליים או אחרים מול חותם/ת המסמך.

( גם לבני משפחה, רופאים, עו"ד וכו' יכולים להיות אינטרסים כלכליים) ]
עד: שם ____________ ת.ז ____________ מען _____________________

טלפון _________________ טל. נייד ________________

חתימה ______________ תאריך _______________

עד: שם ____________ ת.ז ____________ מען _____________________

טלפון _________________ טל. נייד ________________
חתימה ______________ תאריך _______________

חתימת מוסר המידע הרפואי
אני __________________ , רופא מומחה * , מאשר בזאת כי רשמתי את תמצית המידע הרפואי ומסרתי למר /גב' __________________ בתאריך _________ הסבר בדבר מצבו הרפואי, לרבות מידע רפואי בדבר מצבו שהוא רלוונטי למתן ההנחיות וכן מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר לשם מתן הנחיות רפואיות מקדימות. עוד אני מאשר כי הסברתי לו את המונחים הרפואיים שבטופס זה, וכי התרשמתי כי הוא הבין את המידע שמסרתי לו.
* ימולא כאשר נקבע לגבי נותן ההנחיות כי הוא חולה הנוטה למות.
אני __________________ רופא/ אחות מוסמכת * (מחק את המיותר) מאשר בזאת כי רשמתי את תמצית המידע הרפואי ומסרתי למר /גב' __________________
בתאריך _________ מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר לשם מתן הנחיות רפואיות מקדימות. עוד אני מאשר כי הסברתי לו את המונחים הרפואיים שבטופס זה, וכי התרשמתי כי הוא הבין את המידע שמסרתי לו.
* ימולא כאשר נותן ההנחיות אינו מי שנקבע לגביו כי הוא חולה הנוטה למות.
שם ____________ ת.ז ___________ מען _____________________
טלפון _________________ טל. נייד ________________

חתימה ______________ תאריך _______________

תוספת שניה

ייפוי כוח
למתן הנחיות רפואיות לטיפול בחולה הנוטה למות

(סעיפים 28 ו-32)

טופס זה מיועד למילוי בידי אדם המעונין למנות מיופה כוח, כדי שיהיה מוסמך להחליט במקומו על הטיפול הרפואי שיינתן או שלא יינתן לו, אם יהיה חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, או חולה הנוטה למות במצב סופי שאינו בעל כשרות.
אני החתום מטה _____________ ת.ז ________________, שנת לידה _________,

מען ___________________________________________________________,
בעל כשרות כהגדרתו בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 (להלן: חוק החולה הנוטה למות), נותן בזה, לפי הוראות חוק החולה הנוטה למות, ייפוי כוח:
לצורך מתן ייפוי הכוח אני מצהיר כדלקמן: *
(א) (1) מצבי הרפואי הנוכחי הוא:

( בריא בדרך כלל
( נקבע לגבי כי אני חולה הנוטה למות
(2) קיבלתי מידע רפואי ** מד"ר ___________ או מאחות מוסמכת
גב'/מר_________.

פירוט המידע (יירשם על ידי הרופא או האחות): _______________________

__________________________________________________________

__________________________________________________________.
* יש למלא בידי רופא מומחה/רופא/אחות מוסמכת, רק כאשר נותן ייפוי הכוח ממלא
את סעיף ג'.
** מידע רפואי - (1) לאדם שנקבע לגביו שהוא חולה נוטה למות, יימסר על ידי רופא
מומחה מידע בדבר מצבו הרפואי, לרבות מידע רפואי בדבר מצבו
שהוא רלוונטי למתן ההנחיות וכן מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר
לשם מתן הנחיות רפואיות מקדימות.

(2) לאדם שלא נקבע לגביו שהוא חולה הנוטה למות, יימסר על ידי רופא
או אחות מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר לשם מתן הנחיות
רפואיות מקדימות.
(ב) ידוע לי כי ייפוי הכוח ייכנס לתוקפו, רק אם יקבע לגבי שאני חולה הנוטה למות ולאחר
הוצאתי מחזקת היותי כשר, ואני סובל סבל משמעותי, והכל לפי הוראות חוק החולה
הנוטה למות.

(ג) ידוע לי שאם יקבע לגבי כי אני חולה הנוטה למות, אך לא הוצאתי מחזקת כשרותי, לא
יכנס יפוי הכוח לתוקף ורצוני באותה העת יגבר.

(ד) ידוע לי כי אני רשאי לשנות או לבטל את ייפוי הכוח בכל עת, וכל עוד לא ייקבע לגבי
שאיני בעל כשרות כאמור בחוק החולה הנוטה למות; אופן הביטול יהיה במתן ייפוי
כוח חדש, או בטופס ביטול בנוסח שבתוספת הרביעית השלישית.

(ה) ידוע לי כי תוקף ייפוי כוח זה הוא חמש שנים או עד לתקופה שאינה עולה על חמש

______________________ (ניתן למלא תאריך שאינו עולה
על חמש שנים מתאריך החתימה על ייפוי הכוח).
אני נותן בזה ייפוי כוח למנויים להלן, על מנת שיפעלו בשמי בעת שאהיה חולה הנוטה למות, או בעת שאהיה חולה הנוטה למות במצב סופי, ובאותה עת לא אוכל לתת הנחיות והסכמות לטיפולים רפואיים או להימנעות מטיפולים רפואיים בגלל היעדר יכולת שכלית, נפשית או גופנית לעשות זאת, ואסבול סבל משמעותי, וכדי שיפעלו בהתאם להנחיות בייפוי כוח זה, אני נותן את ייפוי הכוח ל-
1. מר/גב' ______________________________ ת.ז _____________________,

מען _______________________________________________________,

לא יוכל או יסרב האדם האמור לעיל להיות מיופה הכוח שלי, אני ממנה במקומו להיות מיופה כוח שלי את -
2. מר/גב' ______________________________ ת.ז _____________________,
מען _______________________________________________________,

סבל משמעותי

ידוע לי כי רק אם אהיה במצב של סבל משמעותי, כפי שייקבע על ידי להלן, ואהיה חולה נוטה למות חסר כשרות, ימנעו מטיפול רפואי בי בהתאם להנחיות הרפואיות המקדימות שבמסמך זה; סבל משמעותי עבורי הוא (סמן ומלא את אחת האפשרויות) -

הזקקות למתן מזון באמצעים מלאכותיים;
(

מצב בו אני מחוסר הכרה;
(

מצב בו אני משותק בארבע גפיים ;
(

מצב של שטיון ;
(

הזקקות לכל טיפול רפואי מהבאים - ___________________

__________________________________________________

_________________________________________________.
(

מצב מהבאים - __________________________________

_________________________________________________

_________________________________________________
(

ידוע לי כי אם לא מילאתי מהו סבל משמעותי עבורי אחשב כסובל סבל משמעותי רק אם אסבול כאב או סבל, שאדם סביר היה מוכן לעשות מאמץ ניכר כדי להימנע ממנו או לסלקו, אף אם הדבר כרוך בפגיעה משמעותית באיכות חייו או בתוחלת חייו, ורק במצב זה, אם אהיה חולה נוטה למות חסר כשרות, יפעלו בהתאם להנחיות רפואיות אלה.




(בחר את אחת החלופות הבאות)
מיופי כוחי יוכלו לקבל כל החלטה בדבר טיפול רפואי או אי-טיפול רפואי בי בכל הנוגע לכל הטיפולים הרפואיים מאריכי-החיים, בין אם מדובר בהסכמה למתן טיפול רפואי מאריך חיים, ובין אם מדובר בהימנעות מטיפול רפואי מאריך חיים.
א.
(

מיופי כוחי רשאים לפעול בשמי רק בהסכמה למתן טיפול רפואי חריג מאריך חיים [גם כאשר לדעת המטפלים אין להם הצדקה בנסיבות הענין], אך אינם רשאים לקבל החלטה בדבר הימנעות מטיפול רפואי מאריך חיים.
ב.
(

מיופה הכוח רשאי להחליט לגבי הטיפולים המנויים להלן והמסומנים
ג.
(

( לתת לי טיפול רפואי מאריך חיים או ( להימנע מלתת לי טיפול רפואי מאריך חיים -



סמן מה כלול בייפוי
ג1. במצב של חולה הנוטה למות:


(
ביצוע החייאה
(א)


(
(
ביצוע החייאה בדרך של עיסוי לב חיצוני
(ב)


(
(
ביצוע החייאה בדרך של הנשמה על ידי הכנסת צינור לקנה הנשימה
(ג)


(
ביצוע החייאה בדרך של מתן תרופות החייאה
(ד)


(
ביצוע החייאה בדרך של הלם חשמלי
(ה)


(
(

חיבור למנשם (מכשיר להנשמה מלאכותית) עם קוצב זמן

אם סימנת שמיופה הכוח יוסמך, האם יוסמך לקבוע את משך הזמן בימים/שבועות/ חודשים/ללא הגבלה (מחק את המיותר)
(ו)


(
(
חיבור לדיאליזה
אם סימנת שמיופה הכוח יוסמך, האם יוסמך להימנע מהמשך טיפול בדיאליזה אם יתברר שאין תוחלת לטיפול

(ז)


(
ניתוחים גדולים (כגון כריתת גפה נמקית, או כריתת איבר פנימי נמקי)
(ח)


(
ניתוחים קטנים (כגון כריתת אצבע נמקית)
(ט)


(
הקרנות במחלה ממארת
(י)


(
כימותרפיה במחלה ממארת
(יא)


(
אנטיביוטיקה במצב של אלח-דם חמור ועמיד לטיפולים אנטיביוטיים שגרתיים
(יב)


(
בדיקות אבחוניות (דם, צילומי רנטגן, מוניטור)
(יג)







סמן מה כלול בייפוי
ג2. במצב של חולה הנוטה למות במצב סופי:


(
ביצוע החייאה
(א)


(
(
ביצוע החייאה בדרך של עיסוי לב חיצוני
(ב)


(
(
ביצוע החייאה בדרך של הנשמה על ידי הכנסת צינור לקנה הנשימה
(ג)


(
ביצוע החייאה בדרך של מתן תרופות החייאה
(ד)


(
ביצוע החייאה בדרך של הלם חשמלי
(ה)


(
(

חיבור למנשם (מכשיר להנשמה מלאכותית) עם קוצב זמן

אם סימנת שמיופה הכוח יוסמך, האם יוסמך לקבוע את משך הזמן בימים/שבועות/ חודשים/ללא הגבלה (מחק את המיותר)
(ו)


(
(
חיבור לדיאליזה
אם סימנת שמיופה הכוח יוסמך, האם יוסמך להימנע מהמשך טיפול בדיאליזה אם יתברר שאין תוחלת לטיפול

(ז)


(
ניתוחים גדולים (כגון כריתת גפה נמקית, או כריתת איבר פנימי נמקי)
(ח)


(
ניתוחים קטנים (כגון כריתת אצבע נמקית)
(ט)


(
הקרנות במחלה ממארת
(י)


(
כימותרפיה במחלה ממארת
(יא)


(
אנטיביוטיקה במצב של אלח-דם חמור ועמיד לטיפולים אנטיביוטיים שגרתיים
(יב)


(
בדיקות אבחוניות (דם, צילומי רנטגן, מוניטור)
(יג)


(
טיפולים שגרתיים, כגון מתן אנטיביוטיקה, דם ומוצריו
(יד)


(
טיפולים במחלות נלוות, כגון מתן אינסולין
(טו)


(
מתן מזון ונוזלים בדרך מלאכותית
(טז)


(
מתן תרופות וטיפולים מקלים
(יז)








* לענין הטיפולים הנלווים המנויים בסעיפים (יד) עד (יז), קובע חוק

החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, כי רק חולה הנוטה למות בשלב

סופי, שהוא חסר כשרות, הסובל סבל משמעותי, יכול להורות להימנע

מהם.


ג3. מצבי חירום אחרים * _______________________________________
__________________________________________________________

__________________________________________________________

* מצב חירום – מצב בו נדרש טיפול מיידי שאם לא כן החולה ימות.

(יש למלא סעיף זה רק אם ברצונך שייפוי הכוח יחול גם לגבי מצב חירום שונה
מהאמור לעיל)

ג4. הוראות אישיות שאינן מנויות לעיל: ________________________________

___________________________________________________________

___________________________________________________________
ג5. בכל שאלה רפואית הנוגעת לטיפול בי בתנאים האמורים לעיל, אני מנחה את

המטפלים בי לפנות ראשית למיופה הכוח הראשון; לא ניתן להשיג את מיופה הכוח
במועד הדרוש, או שהוא אינו יכול או סירב למלא את תפקידו, אני מנחה את
המטפלים בי לפנות למיופה הכוח השני.
(
בנוסף לייפוי כוח זה, נתתי גם הנחיות רפואיות מקדימות
(1)
ד.

(סמן אם כן)
ואני מנחה את המטפלים בי לפעול הן בהתאם להנחיות האמורות והן בהתאם לייפוי כוח זה.




ידוע לי כי בהעדר הוראה לפי סעיף 2 להלן בקשר לסתירה בין הנחיות רפואיות מקדימות לבין ייפוי הכוח, תהיה עדיפה ההנחיה הרפואית המקדימה, ואולם אם יפוי הכוח ניתן תקופה משמעותית לאחר מתן ההנחיה תכריע בדבר וועדה מוסדית.



כן אני מנחה בזה כי במקרה של ניגוד בין הנחיה רפואית מקדימה לבין הוראה של מיופה כוח, תגבר הוראה של –

( הנחיה רפואית מקדימה ( הוראה של מיופה כוח
(בחר באחת החלופות)
(2)


הוראות נוספות בדבר סתירה בין הנחיות רפואיות מקדימות לבין ייפוי כוח –

______________________________________________________
______________________________________________________
(3)



הצהרה וחתימה
יידוע אנשים נוספים על ההנחיות
(אין חובה ליידע, אולם יש בכך כדי לשפר את הסיכוי ליישום יעיל ונכון של ההנחיות;
נא לסמן באופן ברור ולהשלים את הפרטים כנדרש).
אני מצהיר/ה בזה כי שוחחתי עם האנשים הרשומים מטה אודות מסמך זה,
וכי נתתי להם עותק מהמסמך הזה / לא נתתי להם עותק מהמסמך הזה (מחק את המיותר).

______________________________________
בן זוג
(

______________________________________
בן משפחה
(

______________________________________
רופא
(

______________________________________
עו"ד
(

______________________________________
רב/כומר/קאדי
(

______________________________________
אחר
(


( * ימולא רק אם נותן ההנחיה שוחח עם מי מהאנשים המנוים לעיל ו/או נתן לאנשים
אלה עותק)
חתימת נותן ייפוי הכוח *
(יש לחתום בפני שני עדים)
אני חותם על מסמך זה לאחר שיקול דעת מעמיק ומתוך רצון חופשי ועצמאי ולא מתוך לחץ משפחתי, חברתי או אחר.
חתימה _________________ טלפון __________ טל. נייד _______________
תאריך _______________

(במידה ונותן ייפוי הכוח אינו דובר או קורא עברית, יש לצרף אישור של מי שתרגם את ההסברים וההוראות שבטופס עבורו)
חתימת עדים

(שני העדים צריכים לחתום באותו מעמד)
אנו החתומים מטה מעידים שחותם/ת המסמך דלעיל
(מוכר/ת לנו אישית

( הזדהה/תה בפנינו באמצעות תעודה מזהה הכוללת תמונה
(יש לסמן אחת משתי האפשרויות)
עשה/תה כן בנוכחותי, וכי הוא/היא נראה בעיני שהוא/היא עירני/ת מדבר/ת לעניין, וללא סימנים להפעלת לחץ עליו/ה.
אני מצהיר שאינני מיופה כוחו/ה של החתום/ה ואינני מועמד להיות כזה, ואין לי כל אינטרסים כלכליים או אחרים מול חותם/ת המסמך.

גם לבני משפחה, רופאים, עו"ד וכו' יכולים להיות אינטרסים כלכליים)
עד: שם ____________ ת.ז ___________ מען _____________________

טלפון _________________ טל. נייד ________________

חתימה ______________ תאריך _______________
עד: שם ____________ ת.ז ____________ מען _____________________
טלפון _________________ טל. נייד ________________

חתימה ______________ תאריך _______________

חתימת מוסר המידע הרפואי
אני __________________ , רופא מומחה, מאשר בזאת כי מסרתי למר /גב' __________________ בתאריך _________ הסבר בדבר מצבו הרפואי, לרבות מידע רפואי בדבר מצבו שהוא רלוונטי למתן ייפוי הכוח וכן מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר לשם מתן ייפוי הכוח וכי הסברתי לו את המונחים הרפואיים שבטופס זה. כמו כן רשמתי את תמצית המידע הרפואי שבסעיף (א).
* ימולא כאשר נקבע לגבי נותן ההנחיות כי הוא חולה הנוטה למות.
אני __________________ רופא/ אחות מוסמכת (מחק את המיותר) מאשר בזאת כי מסרתי למר /גב' __________________ בתאריך _________ מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר לשם מתן ייפוי הכוח

* ימולא כאשר נותן ההנחיות אינו מי שנקבע לגביו כי הוא חולה הנוטה למות.
שם ____________ ת.ז ___________ מען _____________________
טלפון _________________ טל. נייד ________________

חתימה ______________ תאריך _______________

תוספת שלישית

הוראה להארכת תוקפן של הוראות רפואיות מקדימות

או להארכת תוקפו של ייפוי כוח
(סעיפים 25 ו- 29)

אני החתום מטה _____________ ת.ז ________________, שנת לידה _________,

מען ___________________________________________________________,

בעל כשרות כהגדרתו בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 (להלן: חוק החולה הנוטה למות), מאריך בזה את (סמן חלופה אחת או יותר):
תוקפן של הנחיות רפואיות מקדימות שניתנו על ידי ביום _________________,
(

תוקפו של ייפוי כוח שניתן על ידי ביום _________________,
(

תוקפם של הנחיות רפואיות מקדימות וייפוי כוח משולבים שניתנו על ידי
ביום ____
(

לתקופה של חמש שנים נוספות
(

לתקופה שאינה עולה על חמש שנים כמצויין להלן ______________
(ניתן למלא תאריך שאינו עולה על 5 שנים מתאריך תום תוקפן של ההנחיות הרפואיות המקדימות/ייפוי הכוח הקודמים שניתנו).
(


אני חותם על מסמך זה לאחר שיקול דעת מעמיק ומתוך רצון חופשי ועצמאי ולא מתוך לחץ משפחתי, חברתי או אחר.

חתימה _________________ טלפון ____________ טל. נייד _______________

תאריך _______________

(במידה ונותן מסמך ההארכה אינו דובר או קורא עברית, יש לצרף אישור של מי שתרגם את ההסברים וההוראות שבטופס עבורו)
חתימת עדים

(שני העדים צריכים לחתום באותו מעמד)
אנו החתומים מטה מעידים שחותם/ת המסמך דלעיל
(מוכר/ת לנו אישית

( הזדהה/תה בפנינו באמצעות תעודה מזהה הכוללת תמונה
(יש לסמן אחת משתי האפשרויות)
עשה/תה כן בנוכחותי, וכי הוא/היא נראה בעיני שהוא/היא עירני/ת מדבר/ת לעניין, וללא סימנים להפעלת לחץ עליו/ה.
אני מצהיר שאינני מיופה כוחו/ה של החתום/ה ואינני מועמד להיות כזה, ואין לי כל אינטרסים כלכליים או אחרים מול חותם/ת המסמך.

גם לבני משפחה, רופאים, עו"ד וכו' יכולים להיות אינטרסים כלכליים)
עד: שם ____________ ת.ז ______________ מען _____________________

טלפון _________________ טל. נייד ________________
חתימה ______________ תאריך _______________

עד: שם ____________ ת.ז ______________ מען _____________________
טלפון _________________ טל. נייד ________________
חתימה ______________ תאריך _______________

תוספת רביעית
הוראה לביטול הנחיות רפואיות מקדימות או לביטול ייפוי כוח
(סעיפים 25 ו- 29)
אני החתום מטה _____________ ת.ז ________________, שנת לידה _________,

מען ___________________________________________________________,

בעל כשרות כהגדרתו בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 (להלן: חוק החולה הנוטה למות), מבטל בזה את (סמן חלופה אחת או יותר)-

תוקפן של הנחיות רפואיות מקדימות שניתנו על ידי ביום _________________
(

תוקפו של ייפוי כוח שניתן על ידי ביום _________________
(

תוקפם של הנחיות רפואיות מקדימות וייפוי כוח משולבים שניתנו על ידי ביום ____
(


הנני חותם על מסמך זה לאחר שיקול דעת מעמיק ומתוך רצון חופשי ועצמאי ולא מתוך לחץ משפחתי, חברתי או אחר.
חתימה _________________ טלפון ____________ טל. נייד _______________
תאריך _______________
(במידה ונותן מסמך השינוי/ביטול אינו דובר או קורא עברית, יש לצרף אישור של מי שתרגם את ההסברים וההוראות שבטופס עבורו)
חתימת עדים

(שני העדים צריכים לחתום באותו מעמד)
אנו החתומים מטה מעידים שחותם/ת המסמך דלעיל
(מוכר/ת לנו אישית

( הזדהה/תה בפנינו באמצעות תעודה מזהה הכוללת תמונה
(יש לסמן אחת משתי האפשרויות)
עשה/תה כן בנוכחותי, וכי הוא/היא נראה בעיני שהוא/היא עירני/ת מדבר/ת לעניין, וללא סימנים להפעלת לחץ עליו/ה.
אני מצהיר שאינני מיופה כוחו/ה של החתום/ה ואינני מועמד להיות כזה, ואין לי כל אינטרסים כלכליים או אחרים מול חותם/ת המסמך.

גם לבני משפחה, רופאים, עו"ד וכו' יכולים להיות אינטרסים כלכליים)
עד: שם ____________ ת.ז ______________ מען _____________________

טלפון _________________ טל. נייד ________________
חתימה ______________ תאריך _______________

עד: שם ____________ ת.ז ______________ מען _____________________

טלפון _________________ טל. נייד ________________

חתימה ______________ תאריך _______________

� ס"ח התשנ"ו, עמ' 327.

� ע"ר 1940, תוס' 1; ס"ח התשס"ד, עמ' 70.

� ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.

� ס"ח התשנ"ו, עמ' 152.

� ס"ח התשל"ז, עמ' 158.

� דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 30, עמ' 594; ס"ח התשס"ב, עמ' 97.

� ס"ח התשכ"ב, עמ' 120.

� ס"ח התש"ך, עמ' 52.

� ס"ח התשנ"א, עמ' 58.

� ס"ח התשכ"ט, עמ' 132.

� ס"ח התשכ"ו, עמ' 56.

* הנחיות רפואיות מקדימות ניתנות בידי אדם בעל כשרות , שבהן הוא מפרט את רצונו לגבי טיפול רפואי עתידי בו

אם יהיה חולה הנוטה למות, שאינו בעל כשרות, או חולה הנוטה למות במצב סופי שאינו בעל כשרות.