PAGE
1
הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים

07.12.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לעובדים זרים

יום רביעי, ו' בכסלו התשס"ו (7 בדצמבר 2006), שעה 10:00

הצעת חוק עובדים זרים (עיסוק העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(תיקון - נוהל מעבר עובד ממעסיק למעסיק), התשס"ד-2004, של חה"כ רן כהן (פ/2445)

חברי הוועדה: רן כהן – ממלא מקום היו"ר

אפרים כהן - ראש מינהלת עובדים זרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד שושנה שטראוס - יועצת משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יוסי אדלשטיין - סגן ממונה על יחידות האכיפה, משרד הפנים

שלמה ירון - תובע במחלקת ההגירה, המשרד לביטחון הפנים

רוני ידידיה - המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ

תלמידי מכינה ממכללת רעננה

הלית מגידו

בתשבע פנחסוב

יפה קרינצה

הצעת חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(תיקון – נוכל מעבר עובד ממעסיק למעסיק), התשס"ד-2004

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אני ממלא את מקומו של חבר הכנסת דני יתום כיושב ראש הישיבה. אנחנו עוסקים בהצעת חוק שלי, הצעת חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(תיקון – נוהל מעבר עובד ממעסיק למעסיק), שבו הכוונה היא להבטיח שגם העובד יקבל את הנוסח העדכני של נוהל מעבר עובד ממעסיק למעסיק, בשפה שהעובד מבין. למיטב הבנתי הממשלה תומכת בהצעת החוק, ולכן אפשר להעלות אותה לקריאה ראשונה.

נדמה לי שאין צורך בנאומים רבים, אבל בכל זאת הייתי מודה לנציגי משרדי הממשלה אם הייתם רוצים להדגיש דגשים סביב הנושא הזה. אני חושב שיידוע העובד בדרכי התנהלותו בין מעסיק למעסיק הוא אחת הזכויות היסודיות של עובד ושל אדם בכלל. בעניין הזה אנחנו עושים מהלך שהוא גם לטובת העובד, גם לטובת המעסיקים המקוריים או הפוטנציאליים ובסיכומו של דבר גם לטובת המשק, כי בדרך הזאת הנוהל הזה יוכל לעבוד יותר טוב, אפשר יהיה לצמצם את מספר העובדים הזרים ששוהים בישראל. אפרים, בבקשה.

ראשית אני רוצה להודות לך על ההחלטה שלך מלפני שנה וחצי שצריך להעביר יותר מידע, לגרום לעובד הזר להבין את זכויותיו בשפתו. זה בוצע.

זכותון עוד לא יצא, אבל הוא נמצא באתר האינטרנט.

יש באינטרנט את הזכותון שמגדיר גם לגבי האזרחים המעסיקים, מה החובה שמוטלת עליהם לגבי הזכויות של עובד זר, ועכשיו אנחנו בתהליך של הדפסה בשש או שבע שפות, וזה יפורסם בכל הריכוזים של העובדים הזרים כדי שיידעו את זכויותיהם.

אמנם זאת ועדה שקמה רק בכנסת הזאת, אבל ההתקדמות היא עצומה. יחידות אכיפה של משרד הפנים, של משרד התמ"ת ושל משטרת ההגירה מסתובבות, ואנחנו לא באותה תקופה של העסקה שלא כדין, ניצול לרעה, תנאים בלתי הולמים והעסקה בלי חוזה. התדמית הזאת שנוצרת, של ריצה אחרי עובדים זרים, לא מוסיפה כבוד לאף אחד, לא למדינה ולא לאלה שעוסקים בזה. היום אני רואה אור בקצה המנהרה בתחום זה, למרות שיש עדיין מה לשפר ומה לעשות, ויש חשיבות רבה לעניין.

לדוגמה, יש לנו הסכם עם התאחדות הקבלנים במסגרת התאגידים, שב-1 בינואר 2006 יהיו 15,000 עובדים זרים בבניין, לעומת 35,000 שהיו קודם. כהכנה לכך ביצענו סריקה מדן ועד אילת לראות אם יש עובדים לא חוקיים, כדי לעשות הסדרה חוקית של עובדים שנמצאים פה. לא צריכים לפתוח דלת מסתובבת, שאלה ייצאו ואלה ייכנסו. ההפתעה שלי היא שבמשך חודש וחצי של עבודה מצאנו 55 עובדים שלא כדין, במעל 1,200 אתרים שנסרקו. פעם הייתי מוצא 55 כאלה באתר אחד, לכן זה השג בלתי רגיל. אנחנו רואים שצעדי אכיפה, קבלת החלטות ושקיפות נותנים תוצאה, והמעסיקים מבינים שלא כדאי להם להעסיק עובדים לא חוקיים.

הגברת שושנה מלווה אותם בנושא העובדים הסיעודיים, שפעם היו משלמים 500 דולר לחודש וזהו. היום יש זכותון שאומר שיש לעובד זכות למענק הבראה, לחופשות. היום עובדות זרות שוותיקות בארץ פונות לגורמים שונים בתלונה שהן מקופחות בזכויות, לא מקבלות חופשות, וזה דבר פנטסטי.

אני מודה לך. באיזה שלב ייעשה היידוע של העובד בשפתו לגבי זכויותיו במעבר ממעסיק למעסיק? זה ייעשה עם חתימת החוזה, אבל באיזו דרך?

אנחנו מברכים, חשוב מאוד שהעובד יקבל המידע, אבל יחד עם זאת חייבים להיות ערים לכך שלפי ההצעה כל מעסיק שלא יעביר את הנוהל הזה לעובד שלו ייקנס ב-5,000 שקלים, וזה יחול גם על מעסיקי עובדים לקשישים ואנשים סיעודיים. לכן, ראוי יותר לחשוב אם ראוי יותר להטיל את החובה הזאת על המדינה, אולי בעת כניסת העובד לישראל לתת לו את המידע.

חשוב גם לציין היכן המעביד ימצא את הנוהל הזה. היום זה מופיע לדעתי באתר האינטרנט של משרד הפנים, אבל לא בכל השפות. יש צורך לתרגם אותו ולהפנות בחקיקה למקום שבו אפשר לקבל את זה. אפילו אם המשרד שלנו ישלח את זה עם ההיתר למעסיק, בכל אופן המעסיק יכול לאבד את זה, לא יבין את זה, לא יקרא את זה. אם רוצים לוודא שהעובד יקבל את המידע, ייתכן שעדיף שהמדינה היא שתצטרך למסור את זה לעובד במגע של המדינה עם העובד.

אבל המדינה לא שותפה לחוזה.

אני מסתייג מהצעתה של שושנה. אני מברך על הזכותונים האלה. היו לנו גם זכותונים קודמים בנושא זכויות המעצר ודברים כאלה בכל השפות, וזה חשוב מאוד. בכל פעם אנחנו מוצאים סעיף נוסף לצרף למידע שאנחנו שואפים לתת לעובדים הזרים, ולכן זה מבורך. אני מסתייג מכך שתבוא חבות של המדינה להביא את המנשרים האלה. יש חבות של המעביד, המדינה היא לא מעביד שלהם, ואסור לנו לקחת את החבות הזאת. אחר כך באים אלינו בטענות. המדינה עושה את המרב והמיטב, אבל בכל זאת יש את המעביד או את חברת כוח האדם, שהחבות צריכה להיות עליהם. זאת לא צריכה להיות מטלה של המדינה.

בנוסח הנוכחי החבות היא על המעסיק.

וככה זה צריך להישאר.

מאחר והסוגיה הזאת תלויה בי, כיוזם החוק, אז אפשר להתקדם עם זה. עניין שני, אם נרצה לדון האם החבות תחול גם על המדינה או רק על המעסיק, אפשר לדון בנושא הזה בין קריאה ראשונה לקריאה שניה ושלישית, זה כבר ממילא בכנסת הבאה. העניין שלנו הוא להעביר את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה, לנוכח התפזרות הכנסת.

בלי כל קשר להצעת החוק, אני מוביל מהלך חצי פרטי, לשים בקונסוליות במדינות המוצא מנשר שלא יכלול את כל המידע וכל הזכויות הסוציאליות, אבל את עיקרי הזכויות והחובות שלהם. העובד, לפני שהוא בא לארץ, בא למשוך את הויזה מהקונסוליה. בזמן מתן הויזה ייתנו לו דף עם עיקרי הזכויות והחובות שלו במדינת ישראל.

אתם הולכים לבצע את זה במשרד החוץ?

זה מהלך שעוד לא הגיע אלינו. יש לי בעיה עם זה, למרות שאני בעד יידוע העובדים בנושא הזכויות שלהם. הבעיה היא עובדי בניין, שמקבלים עבורם ויזות קבוצתיות, העובדים עצמם לא מגיעים לקונסוליות. מי שמגיע לקונסוליות הוא נציג החברה, ואם אתה רוצה לסמוך עליו שייתן את המנשרים האלה - - -

לכן אני מעבר לחוק שכשהוא מגיע לארץ הוא צריך לקבל את החוזה בשפתו ועם הזכויות שלו. מעבר לזה, אני בודק מהלך של הכנסת מנשר כזה שיינתן בקונסוליה. אם זה יגיע רק לחלק, גם בזה הרווחנו.

אם תהיה הנחיה בקונסוליות לחייב את המעסיקים לחלק את המנשרים לעובדים, זה בכל זאת צעד קדימה. מה שנעשה היום בסין זה קטסטרופה. זאת מאפיה של ממשלת סין, של מאפיונרים סינים ומאפיונרים ישראלים, שהקורבן שלהם זה העובד הזה, שצריך לקבץ 10,000 דולר כדי לשלם.

לכן אני שואלת למה משרד הפנים לא יכול לתת את זה בכניסה של העובד לארץ? הרי כל עובד חייב לעבוד דרך בקר גבולות. למה בקר הגבולות לא יכול להגיש לו יחד עם הדרכון את המנשר?

בתחום התעשייה והשירותים למשל, הוצאתי נוהל פנימי של משרד הפנים, שכל עובד שמגיע לארץ לתחום הזה חייב לחתום במדינתו בפני נוטריון שהוא יודע שהוא בא למדינת ישראל לעבוד בתחום הספציפי שהוגדר. אם הוא מסגר, הוא יודע שהוא בא למדינת ישראל כמסגר. יש לנו מקרים שמביאים לפה עובד באמתלה של מסגר, והוא מגיע לפה ועובד כטבח. זה שהוא יקבל את המנשר פה, בנתב"ג, זה בסדר, אבל אני רוצה שיהיה לו רקע, שיהיה לו מושג לאן הוא בא. יכול להיות שהוא יגיד שאם אלה התנאים, אלה החובות ואלה הזכויות הוא לא רוצה לבוא. אבל ברגע שהוא נחת פה זה כבר מצב עובדתי. הוא כבר שילם את 10,000 דולר או 5,000 דולר.

נכון. אני רוצה לבקש ממשרד הפנים ומשרד החוץ שתשבו על העניין הזה. תקימו צוות שיבדוק את כל הנוהל בעניין הזה כדי שהמימוש של זה יהיה מה שיותר יעיל ומוצלח. בסדר? שבו על זה יחד, כי לצערי הרב, השולחן הזה הוא היחיד שמנהל את מדיניות העובדים הזרים במדינת ישראל.

מאחר ועדיין לא בוצעה החלטת הממשלה להקמת רשות הגירה, אז השולחן הזה ימשיך להיות היחיד.

מה יקרה בכנסת הבאה? הוועדה הזאת תמשיך גם בכנסת הבאה?

כל כנסת מחליטה על הכללים שלה. מאחר וזאת לא בעיה סטטוטורית, הכנסת הבאה תצטרך להחליט אם היא מקימה אותה שוב או לא. הנטייה של יושב ראש הכנסת הנוכחי – שלא מחייבת את יושב-ראש הכנסת הבא - היא לבטל את כל הוועדות שאינן סטטוטוריות, להוציא הוועדה לזכויות הילד, שלדעתו צריכה אפילו להפוך לסטטוטורית.

זאת פעם שלישית שאני שומע שרוצים לבטל את הוועדה, אז עדיין יש סיכויים שנמשיך.

מה שיקבע אם תהיה הוועדה בכנסת הבאה או לא זה לא המצב של העובדים הזרים, אלא איך יתחלקו קואליציה ואופוזיציה.

אני חושב שיש חשיבות לעניין שהעלה יוסי, אבל יש חשיבות בעיניי לכך שאם יש היתר להבאת עובד זר לארץ בתחום מקצוע מסוים, לא ייתכן לאפשר לחברות כוח אדם לסחור בעובדים עוד בחוץ לארץ. אם נדרש עובד סיעודי עם תנאים מינימליים לטיפול באדם, אי אפשר להביא עובד סיני שלא יודע שפה, בחיים שלו לא טיפל בסיעוד. חברות כוח האדם האלה מביאות קבוצות, הן עושות את הקופונים כבר בדרך, ואז בא הסיני לארץ והוא מסכן, אין לא תעסוקה, הוא נזרק בשדה התעופה, ומי שסובל זה המשפחה הסיעודית שלא קבלה את העובד שלה בזמן.

מה שאתה אומר מאוד חשוב, ולכן אני מגיע לסוגיה מי ינסח את הסעיף שבו ייאמר שהעובד יידע מהן זכויותיו. בין היתר, צריך שייאמר שם גם לגבי המקצוע שהוא מובא לעבוד בו בארץ. מי מטפל בזה, משרד הפנים או משרד התעשייה והמסחר?

אנחנו עובדים במשותף במסגרת המינהלת גם עם משטרת ההגירה, גם עם משרד הפנים.

אני מבקש מכם, הכנסת יוצאת לבחירות, נצלו את הזמן הזה כדי להגיע – אולי יחד עם משרד המשפטים - גם לניסוח של אותם סעיפים שצריכים להיאמר לעובד. יכול להיות שכדאי מעט להרחיב, אבל העובד יידע בדיוק מהן זכויותיו וחובותיו בצורה קצת יותר רחבה. תודה.

אני מבקש מהיועצת המשפטית לקרוא את הצעת החוק, ונצביע עליה.

שם החוק תוקן והוא כבר לא כולל "איסור העסקה שלא כדין". "הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - נוהל מעבר עובד ממעסיק למעסיק), התשס"ו-2005. תיקון סעיף 1ג רבא. 1. בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, בסעיף 1ג רבא, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ב1) לחוזה כאמור בסעיף זה יצורף נוסח עדכני של נוהל מעבר עובד ממעסיק למעסיק בשפה שהעובד מבין".

החוק יעלה בשם החדש. אני מבין שאין התנגדות של אף משרד ממשלתי, לשמחתי הממשלה תומכת. אני מצביע בעד, ולכן זה עבר פה אחד. נעלה את החוק למליאת הכנסת בהקדם האפשרי. אני שמח שמתקדמים עוד צעד.

ההרגשה שלי היא שעברנו תהליך דרמטי של שינוי לטובה. מספר העובדים הזרים בישראל קטן, מספר העובדים הזרים הבלתי חוקיים במדינת ישראל קטן לאין שיעור מכפי שהיה בראשית 2003, שאז הוקמה משטרת ההגירה. זכויות העובדים הזרים נשמרות לאין שיעור יותר מכפי שהיה בעבר. הייתה אנרכיה גמורה, היה שוק עבדים מחפיר. נדמה לי שאפילו בתחום של הענשת מעסיקים של עובדים זרים שלא כדין הייתה התקדמות משמעותית, אם כי אותי זה לא מספק. אני חושב שעדיין המחלה הנוראה של העובדים הזרים בחברה הישראלית ובמשק הישראלי היא מחלת המעסיקים שלא כחוק. נדמה לי שבעניין הזה יש עדיין צורך מאוד משמעותי להתקדם, כיוון שהאינטרסים הכמעט מאפיוריניים עדיין גוברים על כוח המדינה להתגבר עליהם. בעניין הזה צריך לעשות עדיין מאוד גדול להתקדם.

אני מאוד מודה לכולכם, אני מאחל הצלחה לסטודנטים ולאורחים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.