ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 30/11/2005

הסדרת הזכויות של חברי האגודה השיתופית "קו אופ הריבוע הכחול"

פרוטוקול

 
PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

30.11.2005


הכנסת השש - עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 532

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"ח בחשון התשס"ו (30 בנובמבר 2005), שעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם: הסדרת הזכויות של חברי האגודה השיתופית "קו-אופ הריבוע



הכחול"
נכחו
חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר



שאול יהלום
מוזמנים
עו"ד מאיר ליפא – יועץ משפטי אגודת קו-אופ



דוד ברודט – ראש הוועד הממונה אגודת קו-אופ



מרים פורת שופטת (בדימוס) – ועד ממונה אגודת קו-אופ



עו"ד זהבית שחף – משרד עו"ד מאיר ליפא ושות'



עו"ד חנן פרידמן – משרד עו"ד מאיר ליפא ושות', יועץ משפטי



לאגודת קו-אופ



דורון כהן – מנכ"ל אגודת קו-אופ



יעל צפרירי רייך – ועדת הפעולה של בעלי מניות קו-אופ



אלון ז'אן – ועד הפעולה של בעלי מניות קו-אופ



מנחם הירדני – ועד הפעולה של בעלי מניות קו-אופ



אהרון טייכנר – ועד הפעולה של בעלי מניות קו-אופ



עו"ד יונה מרקוביץ – ועד הפעולה של בעלי מניות קו-אופ



אברהם זך – ועד הפעולה של בעלי מניות קו-אופ



שלמה אגסי – ועד הפעולה של בעלי מניות קו-אופ



אורי רון – ועד הפעולה של בעלי מניות קו-אופ



אליעזר שמעוני – ועד הפעולה של בעלי מניות קו-אופ



עו"ד חגי אברהמי – מייצג בעלי מניות



ברכה לבבי
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ
היו"ר חיים כץ
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו הולכים לדון בנושא אגודת קו-אופ הריבוע הכחול ובעלי המניות. אני קיבלתי לא מעט מכתבים, ולא מעט פניות במהלך השנה האחרונה, למרות שאז לא הייתי יו"ר ועדת העבודה והרווחה, שאול יהלום היה יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות. מאחר והתמניתי החלטתי שאני חושב שצריך לעשות דיון בנושא באגודת הקו-אופ, ואני קיבלתי מכתב מאברהם זך, ואברהם זך ככותב המכתב האחרון בסדרת המכתבים, בבקשה.
אברהם זך
בוקר טוב לחברי הכנסת המכובדים ולשאר האורחים. בקשר לפנייה שכתבתי ליושב ראש הוועדה, יש עשרות אלפי אזרחים, שרובם קשישים, שקנו את המניה, היום זה קו-אופ הריבוע הכחול, היה לזה כל מיני וריאציות לפני הרבה שנים. חלק מהקשישים רצו לבוא, יש לי בנאדם בן שמונים ושמונה שהוא קנה את המניה בשנות הארבעים. הוא היה מתוכנן לבוא הבוקר ולא היה לו כוח לבוא ולא הגיע. מתל אביב. ויש פה אחרים. לא חסר כאלה.

לדעתנו רשם האגודות השיתופיות שאמור לפקח על האגודה, כמו על אגודות אחרות במדינת ישראל, בקטע הזה לא הקפיד ומינה ועד ממונה לפני כחמש שנים, שמאפשר להם להמשיך לחגוג על חשבון בעלי המניות הקשישים. יש ועד ממונה על האגודה והוא מושך דמי ניהול אדירים, בשנת 2004 הוצאות מינהלה היו כתשעה מליון שקל, שאף אחד מאתנו, בעלי המניות, ששותפים באגודה, לא יודע בדיוק על מה ולמה וכמה זמן זה יימשך עוד בעתיד. ולמעשה רוב הרכוש של האגודה נמכר. המכירה האחרונה היתה לפני מספר חודשים, שישה או שבעה חודשים, נשאר מעט מאוד רכוש למכור. והמינהלה קיימת וההוצאות קיימות והם אדירות. תשעה מליון שקל זה סכום נכבד מאוד. בעלי המניות קיבלו עד היום שתי מקדמות על חשבון רכוש האגודה. פעם אחת ארבעים אלף שקל, פעם אחת ארבעת אלפים. היה הסדר של מיסוי, העבירו למס הכנסה את החלק בהתאם להסכם שנעשה מראש, נטו קיבלו ארבעים ועוד ארבע. בשתי מקדמות. מכרו את הנכס האחרון הגדול, והודיע הוועד הממונה, הודעות לעיתונות וחגיגה שלמה, הבטיח שאחרי המכירה יתנו תשלום לבעלי המניות. זה היה בשביל להרגיע את הרוחות.

אנחנו יודעים שיש בקופת האגודה סדר גודל, עוד פעם, אין לנו דיווחים, אנחנו בעלי המניות, אנחנו מייצגים עשרים ושניים אלף שמונה מאות בעלי מניות.
היו"ר חיים כץ
מה זה מייצגים, נבחרתם?
אברהם זך
חתמו כולם על מסמך משפטי, יש פה עו"ד יונה מרקוביץ, היא תסביר עם הניסוח המשפטי המלא, שאנחנו מייצגים אותם בכל דבר. בתי המשפט קיבלו את זה שאנחנו מייצגים את בעלי המניות בארץ.
היו"ר חיים כץ
מי זה אנחנו?
אברהם זך
ועד הפעולה. שזה גוף מתנדבים, אנחנו לא מקבלים שכר, שום אגורה. אף אחד פה לא מקבל אגורה. עורכת הדין קיבלה מה שפסק לה בית המשפט הוצאות. מעבר לזה היא בעלת מנייה גם. היא בוועד הפעולה.


אנחנו מעריכים שבקופת האגודה יש סדר גודל של חמש מאות מליון ₪. אנחנו מעריכים, אין לנו מספרים מדוייקים כי לא מקבלים.
היו"ר חיים כץ
זה לא משנה כמה חולקו, זה בכלל לא מעניין. יש כסף לאגודה הזאת, צריך לחלק לבעלי המניות. אם צריך לגמור את זה, אם צריך להמשיך לחפש, קראתי במכתב שיש חמשת אלפים אנשים שלא מוצאים אותם עדיין, לאט לאט. לא מעניין אותי כמה חולקו. אם יש רכוש, אני לא יודע אם בעלי העסק שמנהלים צריכים לקחת תשעה מליון או מליון, אולי צריכים לקחת שלושים מליון. אבל בואו ניתן לו לדבר ואחר כך נראה.
אברהם זך
הכינו בזמנו רשם האגודות מינה פעמיים חוקרים, היה שופט בן יאיר, שהיה יועץ משפטי לשעבר ומונה כחוקר פעם אחת, פעם שנייה מינו את רואה חשבון בר-לב, חוקר. כל העסק עלה הרבה כסף. קבע ספר בעלי מניות עשרים ושניים אלף שמונה מאות איש. מתוכם רק שש עשרה אלף שמונה מאות קיבלו איזה כסף. האחרים, איך הודיעו שמגיע כסף לאנשים, פרסמו מודעה בעיתון. לא שלחו להם מכתב. אנשים קשישים, בני שמונים ותשעים ויותר לא כולם קוראים עיתונים. לא יודעים, לא קיבלו.
היו"ר חיים כץ
יכול להיות שחלקם כבר לא בחיים, והיורשים לא יודעים שמגיע.
אברהם זך
החליטו שלא מגיע להם. עכשיו מה הנקודה, הרשם, במקום שיפקח על בעלי המניות, לנו נראה שהוא לא דואג לבעלי המניות.
שאול יהלום
ואתם איתרתם את האנשים?
אברהם זך
חלק איתרנו, חלק פונים. כתבתי פה במסמך, אנחנו מבקשים שמישהו יורה לרשם להטיל עלינו, אנחנו לא יכולים לסמוך על הוועד הממונה שיפנה אליהם ויחפש אותם. בקיצור, פרסמו מודעות, לא פנו לאף אחד בכתב, תבוא לקחת כסף, לך לדואר קח כסף. לדעתנו הוא נותן יד חופשית לוועד הממונה.
היו"ר חיים כץ
מה שהבנתי מדבריך שאתה טוען שיש גוף של כעשרים אלף פלוס אנשים, שבחלקם קיבל שתי מקדמות בסדר גודל של ארבעים וארבעה אלף שקלים, חלק לא קיבל בכלל, יש ועד ממונה שצריך לאתר או לא צריך לאתר או צריך לפנות לאלה שלא קיבלו, צריך לסגור את האגודה הזאת בחלוקת כל הנכסים לבעלי המניות והעסק הזה צריך להיסגר או לגמור את חייו. זה הבנתי ממך.
שאול יהלום
יש לי מכל הסקירה שאלה, אנחנו בדרך כלל זה המקצוע שלנו לקרוא עיתונים ואני קורא כל שבוע שבועיים על הסיפור. האם יש משהו שלא הועלה, נניח הדמי תשלום שהעלית, זה הוכשר על ידי בית משפט או זה שרירותי?
אברהם זך
הסכומים אושרו על ידי בית משפט. וגם על ידי הרשם.
שאול יהלום
האם משהו מהתהליכים האלה, שאתם כל הזמן עותרים לבית משפט וזה כתוב לי כאן במסמכים, האם יש משהו שלא העליתם לבית משפט ובית משפט לא דחה אתכם? השאלה שלי אם אתם משתמשים בוועדת הכנסת מעל בית המשפט. פניתם לבית המשפט, בית המשפט קיבל, דחה, פסק מה שפסק, בדרך כלל בית המשפט המחוזי או בג"צ, ואתם לא מקבלים את מה שפסק בית המשפט ואתם פונים לוועדה כאילו היא ערכאת ערעור. אז איזה נושא לא העליתם, את הנושא הזה שלא חילקו העליתם, את הכסף העליתם, את העניין הזה של אלה שנותרו העליתם. כל דבר העליתם, בית המשפט פסק מה שפסק, נתן תאריכים, מה אתה פונה אלינו, נושא שלא נשפט ולא נדון על ידי בית משפט. תבודד לנו את מה שאתה מצפה מאתנו, שלא כערכאת ערעור על בתי המשפט.
אברהם זך
מי שאישר את חלוקת הכספים הוא רשם האגודות. רשם האגודות במדינת ישראל הוא אחראי על כל האגודות השיתופיות הקיימות. לדוגמא, איך יכול להיות, אגודה שיתופית של עשרות אלפי בעלי מניות, אין ועדת ביקורת מטעם בעלי המניות. אין. בית המשפט מינה ועדת ביקורת.
חגי אברהמי
אני מייצג בעלי מניות שהאגודה לא הכירה בהם.
שאול יהלום
תעשו סדר. אמר מר זך שהוא מייצג, ומי אתה מייצג?
חגי אברהמי
יש פה לפניכם שתי קבוצות. קבוצה אחת אלו ועד הפעולה של בעלי המניות אשר הוכרו כבעלי מניות באגודה. אני מייצג חלק מבעלי מניות שלא הוכרו על ידי האגודה. ויש איזו שהיא גדר שבעצם מפרידה פה בין הבעיות השונות שחלקם יעלו בפניכם. מה שקורה זה כך, האגודה בזמנה נתנה לבר-לב לעשות עבודה ולקבוע מי הם בעלי המניות באגודה כיוון שבעלי המניות בעצם רכשו את המניות שלהם, כרואה חשבון חוקר שבעצם בא ובדק מיהם בעלי המניות.

האגודה נתנה לו בתחילת העבודה רשימה של בעלי המניות. והוא בעצם הלך על פי אותה רשימה ובדק אותה ואישר אותה. אנחנו מצאנו שבתוך הרשימות האלה שלו, בתוך הרשימה שהוא אישר, ואנחנו באנו בערך חצי שנה אחרי שהוא אישר אותה, אנחנו מצאנו שישנו פער, אנחנו מצאנו את רשימת בעלי המניות שהיתה באגודה בשנת 97' לפני שבר לב התחיל לעבוד, והשווינו אותה עם רשימת בעלי המניות שהאגודה מסרה לרואה חשבון בר לב. מצאנו, וזה בעבודה ממש סיזיפית, שיש פער, ששת אלפים שמונה מאות מבעלי המניות שהיו רשומים בספר בעלי המניות המקורי, נעלמו. במקומם הוספו שבעת אלפים שמונה מאות אנשים שהם לא בעלי מניות בכלל, שהם לא רכשו ולא הופיעו בספר הקודם. פתאום נולדו להם שבעת אלפים שמונה מאות בעלי מניות.


באנו לרשם, אמרנו לו תשמע רשם יקר, מצאנו, הנה רשימת השמות, יש לנו רשימת השמות של אלה שנמחקו ורשימת המניות של אלה שהוספו. הסתכל, אתה יכול להסתכל, הנה הרשימה המקורית שאנחנו קיבלנו מהאגודה. תבדוק. אמר לנו רשם אגודות שיתופיות אני נתתי חותמת ואישרתי את רואה חשבון בר לב. שילמנו לו מליוני שקלים על העבודה. אתם עכשיו רוצים לבוא נגדו, אמרנו תראה, אנחנו לא באים סתם, לא איזה רחשי לב, הרגשות. הלכנו עם זה לבית משפט, ערערנו על החלטת הרשם. הגענו לבית משפט מחוזי, הלכנו בהתחלה למינהלי שקבע שאין לו סמכות לדון, שהנושא רחב מידי והוא נדון מול הנשיא גורן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, העבירו אותנו לשם. והנשיא גורן אמר לנו חברים, הרכבת כבר יצאה לדרך, התיק אצלי על השולחן כבר שלוש שנים, אין לי זמן לדון בטענות שלכם. אמרנו לו תשמע, זה נושא כל כך אקוטי, אתה הולך לאשר פה חלוקה לשבעת אלפים שמונה מאות איש, זה שלוש מאות תשעים ושלושה מליון ₪, בלי שיש להם בכלל אישור שהם קנו מניות.

עשינו גם עבודה של רואה חשבון חוקר, של עמיקם בלטמן, שבדק, ומצא שבכל שנות התשעים נכנסו רק חמישים ושבעה בעלי מניות. אנחנו הצגנו את הדו"ח של הרואה חשבון חוקר והראינו שגם אם נגיד שתבוא האגודה ותגיד שאותם שבעת אלפים שמונה מאות נכנסו, הם לא שילמו חמש מאות שקל כל אחד, כי אין בתוך הקופה בשנות התשעים שלושה נקודה תשע מליון שקל. הם פתאום הופיעו.


אנחנו פנינו לעליון ואנחנו סיפרנו שבעצם יש נושאים סמויים, שאנחנו מתחילת הדרך, עוד לפני חלוקת הכסף, פנינו לאגודה, וועדת ביקורת ידעה על זה, ואמרנו להם תראו, תעצרו רגע, בואו תבדקו אתנו ביחד, סך הכל מה אנחנו רוצים, אנחנו לא רוצים שאנשים שלא מגיע להם כסף יקבלו, והפוך, אנשים שמגיע להם נשארים בחוץ. השופט שמולו התנהל הדיון, כבוד השופט חשין, שמע את הטענות, קיבל גם את מה שאני צירפתי לכם כאן, את כל הסיפור עם דו"ח של רואה חשבון חוקר, עם השמות של אלה שהוצאו, עם השמות של אלה שנכנסו, עם הכל. וכל מה שהיה לו לומר זה שצריך לחתוך. הוא אומר תראו, אתם לא תעשו לי בלגן כאן, צריך לחתוך, וכשחותכים מישהו צריך להיפגע, והוא לא רוצה לדון בזה. כיוון שבית המשפט העליון לא דן בזה, הוא ביקש מהלקוח שלי למשוך את העתירה שלו, הוא לא דן בזה.
היו"ר חיים כץ
והלקוח שלך הבין שעדיף לו שלא חוייב בהוצאות, שלפעמים יהיו יותר גבוהות מגובה המנייה. הבנו.
חגי אברהמי
וכיוון שהעליון לא דן בזה, ומכיוון שיש פה עוול גדול, אז יכול להיות שהיום, הדרך לפתרון היא קודם כל לאמת את האגודה, שיש לה עוד חמש מאות מליון שקל בפנים, ולהגיד לה תשמעי,
היו"ר חיים כץ
נראה לי שאתה מתואם עם הנהלת האגודה. הנהלת האגודה מרוויחה תשעה מליון שקל לשנה. וחמישים שנה, ייגמר הכסף. אף אחד מאלה לא יקבל כלום, הנהנים היחידים יהיו הנהלת האגודה. הם היחידים שנהנים היום מהמצב. ואתה מתואם איתם. אתה צריך לקבל עמלה מהנהלת האגודה, למה אתה מוביל את זה בשמם. ככה זה נראה לי.
חגי אברהמי
מה שאני אומר זה שכל העבודה של האיתור של אותם אנשים נעשתה.
היו"ר חיים כץ
מי נהנה כיום מכל המצב, הנהלת האגודה הנהנית היחידה. יש להם הכנסה קבועה, כל חודש, וצריך לעשות לזה סוף לדעתי ולחלק את הרכוש הזה לבעלי המניות.
חגי אברהמי
מה שאני אומר זה ככה, צריך לדעתי לבצע עבודה קצרה, כי את העבודה עשינו כבר, יש רואה חשבון חוקר, יש שמות, יש הכל,
היו"ר חיים כץ
אחרי זה יתפרנס עוד עורך דין שיבוא לערער על היורשים שנפטרו כבר וצריך להחזיר להם.
חגי אברהמי
מתי שהוא צריך לעשות סוף. אבל מכיוון שאת הסוף הזה לא עשו מהתחלה, אלא פשוט הלכו עם אותה דרך מוטעית, אז תמיד טוב להגיד שהרכבת יצאה לדרך ואי אפשר לעצור אותה. אני אומר יש עוול מסויים, זה עוול שהוא כספי גדול מאוד. יש היום כסף בתוך האגודה. אפשר לעשות צדק עם אותם אנשים.
היו"ר חיים כץ
אתה יודע שאין שלמות בחיים. אם בית משפט פסק כמו שהוא פסק לגביך בטח שאנחנו קטונו פה מלעשות משהו אחר בעניין הזה. למרות הכל.
ברכה לבבי
אני מייצגת קבוצה של שלושים משפחות, שגרו בקריית שלום בשיכון ההסתדרות, ולא רק שיש להם מניה במסגרת,
היו"ר חיים כץ
את מייצגת אותם בהתנדבות או בשכר?
ברכה לבבי
בהתנדבות כמובן, אני חלק משלושים המשפחות, שלא זו בלבד שיש להם חוזה עם קניית המניה ומניה ביד וכו', הם גם בצרכניה המקומית היתה להם אופציה לרכוש מניות ולשלם בתשלומים. ויש כאלה ששילמו כמה שנים בתשלומים כדי להגיע למניה של מאה לירות, או חמישים לירות, כל אחד והמניות שלו. אנחנו, עד לפני שנה, ההורים שלנו נפטרו, חמי או אבא, לפני שנפטר, אמר לנו תזכרו, יש לי מניה. חשבנו שהוא הוזה, הוא היה איש חולה במחלה קשה. לא ידענו שקיימת המניה בקו-אופ.

כשנודע לנו לפני שנה מדי שנה אני מתרוצצת בשם כולם, וגם הם כל אחד בנפרד, אנחנו מתרוצצים לברר מי יכול לטפל לנו בזה. הגענו לקו-אופ אז אמרו לנו שהרשימה סגורה ואין מה לעשות. הגענו לאנשים נוספים, כל אחד מעביר, ההוא יטפל ותפנה להוא ותלכי לשם. אני הלכתי לדואר, אחד מסניפי הדואר. היתה עדיין הרשימה במחשב שלהם. אמרו לי את זכאית אבל רק לארבעת אלפים שקל. אמרתי רק רגע, אל תקליקי שום דבר, אני אלך להתייעץ עם עורך דין. עד שהלכתי וחזרתי כבר לא היתה הרשימה. היא פשוט נסגרה, והמנהל, מנהל הסניף, ויש לי על זה תצהיר, קרא לי לחדר שלו ונורא התנצל שהפקידה בכלל התעסקה עם זה, כי היא לא היתה אמורה להתעסק עם זה, לא היתה מוסמכת להגיד לי שאני זכאית. וככה נודע לנו, שנה אנחנו מתרוצצים, לא מקבלים, אין עם מי לדבר. אומרים לנו שהרשימות נסגרו. ולא ידענו למי לפנות, עד שהגעתי בדרך לא דרך, עברתי שלושה עורכי דין, הגעתי לעו"ד אברהמי. לולא ראיתי במקרה את הדף של התכנסות הוועדה היום גם לא הייתי מגיעה לאדון שמעוני, שאמר לי מי מטפל בזה. אף אחד לא מדבר על זה.
אלון ז'אן
אני חבר בוועד הפעולה מאז שהוא קם, אני בן שבעים ושתיים, ואני נחשב בין הצעירים שבבעלי המניות. תתארו לעצמכם איך נראים האחרים. בקשה גדולה לי ולכל האנשים המכובדים שיושבים אחרינו, לקבוע תאריך של גמר תאריכי המכירה וחיסול,
שאול יהלום
אני רוצה להבין, אדוני קיבל ארבעים וארבע אלף ועוד עשרים אחוז ששולם למס הכנסה,
אלון ז'אן
כן.
שאול יהלום
אז מה אדוני אומר, אם להבין את העניין, שאת הנכסים, החמש מאות, צריך לחלק לאותם אלה שאותרו, זה מה שאדוני אומר?
אלון ז'אן
שייקבעו תאריך מסויים. אין תאריך לגמר תהליכים. התהליכים יכולים להימשך עוד מאה שנים.
שאול יהלום
האם זה נכון שאני רואה פה סתירה, בגלל שאלה שמייצגים את האלפים לכאורה שמבקשים למנות עוד חוקר שיבדוק הם לא רוצים לסגור, הם רוצים שיתחיל עכשיו תהליך חקירה לכל הרשימה שהם מצאו.
אלון ז'אן
אפשר לשים במקום עורך דין אחד עשרים, ויש חבר'ה צעירים שיכולים לעשות את זה ולגמור את זה מהר. כבודו יודע על מה אני מדבר. במקום לעשות את זה בשנתיים אפשר לעשות את זה הרבה יותר מהר.
אהרן טייכנר
לו הייתי בן שבעים ושש הייתי מתבייש לבוא הנה. אני בן שמונים ושבע. ואני לא אעשה להם את הטובה, לוועד הממונה, שאני אגמור ולא אקבל את הכסף. אני רוצה לקבל את הכסף.
היו"ר חיים כץ
אני מקווה שתקבל את הכסף ותהנה ממנו.
אהרן טייכנר
קיבלתי ארבעים וארבע אלף שקל ואני מסכים אתך, חבר הכנסת כץ, שייקח חמישים שנה ונהיה בסדר, כולם יהיו בסדר. אני שואל למה אתם לא מחלקים את הכסף, עד מתי. לפני שבע שנים עורך דין ליפא הכריז שיש כסף, שכל אחד מאיתנו יקבל מאה עשרים אלף שקל, והכסף יתחלק בעוד חודש, חודשיים, חצי שנה. עד מתי, עד מתי. יש פה כמה אנשים שעברו את המאה. בגילי יש גם כן קבוצה גדולה. עד מתי מחכים, למה מחכים. באמת, אני מסכים אתך, באמת רציתי למחות לך כפיים. ככה זה יצא, חמישים שנה העסק יהיה בסדר.
שלמה אגסי
בקשה מהוועדה, אם אפשר, לאור הממצאים העובדתיים בדו"ח של האגודה שחמשת אלפים חמש מאות בלתי מאותרים, מתוך עשרים ושלושה אלף זה סדר גודל של רבע מהאנשים כאילו הקימו התנחלות על הירח. זה אני חושב צריך להצביע על צורת העבודה וניהול העבודה, והייתי מציע שהוועדה תבחן את הדבר הזה.
שאול יהלום
אתה מהקבוצה שקיבלה?
שלמה אגסי
אני מהקבוצה שמתנגדים לפתיחת הרשימה מחדש.
היו"ר חיים כץ
זכותו להתנגד שאת תקבלי, הוא יגיד את מה שהוא חושב.
שלמה אגסי
אני מהקבוצה שמתנגדים מכיוון שהרשם פתח פתח לכל אלה שיוכיחו שיש להם מנייה, הוא יוסיף אותם. הוא כך קבע בהחלטה שלו. הרשם קבע בהחלטה שלו שכל מי שיבוא, פרטנית, לא קבוצות, כל מי שיוכיח, כך הרשם קבע בהחלטה שלו. אז לזה אנחנו לא מתנגדים, אלא אני מבקש אם יכולה הוועדה לבחון את אופן ניהול החקירה של השמות.
היו"ר חיים כץ
אנחנו בדמי ימיה של הכנסת, והוועדה הזאת לא תשרוד עוד הרבה ימים.
שלמה אגסי
אנחנו נעזור לוועדה.
היו"ר חיים כץ
היא בטח לא יכולה ללוות את העניין.
אליעזר שמעוני
אני בן שבעים ושבע ואני מהצעירים, מה שאמר טייכנר, ואני גם בעל מניה שקניתי לפני ארבעים וחמש שנה,
היו"ר חיים כץ
אתה בקבוצה שקיבלת או לא קיבלת?
אליעזר שמעוני
אני קיבלתי, זה מופיע, אני בוועד הפעולה, ואני גם יורש של מניה של אבא שלי, שהוא קנה את זה לפני ששים וחמש שנה. רשם האגודות תפקידו היה לפקח על האגודה. הוא לא פיקח על האגודה. בני גאון עשה שמה מה שהוא רוצה. ואני לא מדבר על החלפת האנשים, מה שדיבר עורך הדין. אבל כאשר מונה ועד ממונה אין ועדת ביקורת על עבודתו של הוועד הממונה. היתה ועדת ביקורת על המכירה. זאת אומרת אם המחיר של איקאה בסדר. כאשר פנינו אל הוועד הממונה, אל ועדת הביקורת, פנינו אליהם ואמרנו אנחנו יש לנו בעיות בקשר לבעלי מניות שיש להם מניה ביד, ולא מתייחסים אליהם. אז אמרו לא, אנחנו עוסקים רק במכירה, ואין לנו שום גישה לענייני ניהול האגודה. על מה הולכות ההוצאות. אני קצת מבין בענייני הוצאות,
שאול יהלום
סליחה, הוועד הממונה מונה על ידי בית המשפט,
אליעזר שמעוני
על ידי הרשם.
שאול יהלום
כן, אבל הוא קיבל אישור של בית המשפט,
אליעזר שמעוני
אבל מי מבקר את העבודה של הוועד הממונה. למשל, אני אתן לך דוגמא, שמזה כל אחד יבין. היתה רשימה של אלף שש מאות מסמכים שהיה צריך להקליד אותם. אני ניהלתי עשרים שנה את העיתון גלובס. דבר כזה קלדנית ביומיים גומרת. מזכיר האגודה נתן את זה למישהו, אלמוני, וזה לקח חודשיים וחצי להקליד. חודשיים וחצי. על סמך מה. אני צריך ועדת ביקורת לדעת למי הוא שילם, כמה הוא שילם, היה מכרז על זה, מה הוא עשה. כל מיני דברים כאלה. אני רוצה לדעת על מה מוציאים את הכסף שלי. הכסף הוא לא של הרשם, הכסף הוא לא של הוועד הממונה. הכסף הוא שלנו. אני הצעתי למשל לוועדת הביקורת את עדי אמוראי ואת האלוף חכה. אני רוצה אנשים מבעלי המניות שיפקחו על הוועד הממונה, על מה מוציאים תשעה מליון שקל. שנה שניה כבר. אני רוצה לדעת על מה. זה כסף שלי. זה לא כסף שמרחף באויר. זה כסף שלנו, אנחנו בעלי הרכוש, והם עושים בלי שאנחנו נדע מה שהם רוצים. ועל זה אתם הוועדה שממונה גם על רשם האגודות והוא צריך להורות שתהיה ועדת ביקורת. אין, אנחנו לא יודעים מה נמכר, בכמה נמכר, איפה נמצאים הדברים. היינו בבית משפט אצל השופט גורן, דרשנו לדעת כמה מניות נפדו. לא קיבלנו. קיבלנו מספר מעורפל. כמה תשלומים. זאת אומרת היה אדם, היו לו שמונה יורשים, אז יהיו ארבעים ושלושה אלף תשלומים. אנחנו ביקשנו לדעת כמה מניות נפדו. אנחנו לא יודעים כמה, אנחנו לא יודעים.

למשל אני בעצמי, את עבודת החקירה שדיבר עליה עורך דין אברהמי אני עשיתי. עבדתי על זה שנה וחצי, שנתיים, במחשב, בדקתי את הכל. אני פניתי, מיינתי לפי תעודות זהות, ראיתי באיזה שכונות גרו לפני המדינה, כשהמדינה קמה עשו תעודות זהות אז כל שכונה היה לה סדר רץ. פניתי לדוד שחם, במעונות פועלים בתל אביב, איפה האנשים האלה והאלה. זאת התחתנה עם ההוא, זה גר שמה, מצאתי מאות אנשים. רק לפי תעודות זהות. הביאו חוקר, נתנו לו מליון וחצי שקל. לבר לב. עכשיו כשבר לב זה הביא את הדו"ח, אז מישהו צריך לבדוק. אם אתה קונה משהו בסופר, מביאים אליך, מי חותם על זה שהמשלוח בסדר, אתה חותם. אצלנו בר לב חתם.
היו"ר חיים כץ
סלח לי, אני עוצר אותך, ואני אתן לך להמשיך לדבר. מאחר וחבר הכנסת שאול יהלום יש לו הצעה לסדר בוועדת כלכלה אז הוא רוצה להגיד מה שיש לו להגיד, ואנחנו נמשיך בדיון.
שאול יהלום
אני מודה לך אדוני היושב ראש. בוועדת כלכלה אכן זו הצעה לסדר שלי על הקמת קזינו, ושר התיירות כבר מחכה שם, אני חייב להיכנס. אני בא ואומר רבותיי היקרים, יש כאן באמת סתירה. על פי הגיל שאנחנו רואים מהאנשים המכובדים שנמצאים כאן באמת קשה, אני מניח שקשה לאתר את אותם אנשים, ובאמת צריך למצוא לזה פתרון. מצד שני באים אותם שישה עשר אלף פלוס, או שבעה עשר אלף שקיבלו ואומרים תקחו את החמש מאות מליון ותחלקו, כל אחד יקבל עוד עשרים וכמה אלף, פחות עשרים אחוז מס הכנסה, כל אחד יקבל עוד עשרים אלף שקל, אבל אלפים לא יקבלו. וצריכים למצוא את דרך השווה. בכל אופן עד כמה שאני עוקב אחרי הפרשה כל הדברים נעשו באישור של בתי המשפט, כל הערעורים שהוגשו נדחו. אני אומר שהוועד הממונה, שאני רואה כאן את מר דוד ברודט, את עו"ד ליפא מאיר, ויש גם ועדת ביקורת על המכירה, והם אנשים שמונו על ידי בית המשפט. אז יכול להיות שהשכר שפוסק בית המשפט למשפטנים ולוועד פעולה מרגיז, אותי הוא ודאי מרגיז, אבל זה מה שהם עובדים היום. אם רוצים אנשים טובים והגונים וישרים ככה צריך לשלם, זה עולה כסף.

לכן, אני חושב שהוועדה שלנו, עם כל הכבוד, היא לא ועדת על על בית המשפט העליון. הרי תבינו, אתם לא יכולים לשים אותנו, אחרי שהשופט חשין אמר מה שאמר, יבוא יהלום, אני לא רוצה לומר כץ, אולי כץ מסכים, אני לא מסכים, יבוא יהלום ויגיד חשין לא צודק. איזה צורה תהיה לנו. לכן אני בא ואומר, אתם כל כך פעילים, עם כל כך הרבה אנשי משפט, וברוך השם שאתם ככה פעילים ויזמים, אבל אתם צריכים להבין שהזירה מוצתה דרך בתי המשפט. תודה רבה וסליחה אדוני היושב ראש, אחרת יפתחו קזינו, ואז את כל הכסף נפסיד בקזינו.
שלמה אגסי
הפעילות של הוועד הממונה איננה נתונה לביקורת על הפעילות שלו. המכירה, ועדת הביקורת היא רק למכירה. אנחנו רוצים לבקר, אם אני מעסיק מישהו, מכספי הם מקבלים. אני צריך לבדוק מה הוא עושה. זה הכסף שלי, זה לא איזה כסף ערטילאי מתקציב מדינה. זה כסף שלי ואני רוצה לדעת מה עושה השכיר שלי. אמנם נכון שבית המשפט, אבל מי שמשלם זה אני. אז אני רוצה לדעת. ואנחנו ביקשנו את זה. ואנחנו דרשנו את זה, השופט גורן כבודו אמר אל תעלו את זה עוד פעם לפניי. זה זכותו של השופט גורן להגיד ככה, נכון. אני חושב שהכנסת היא המקום, והוועדה שלך, שתגיד רגע אחד, באמת צריך ביקורת, מי מבקר אותם כשהם מקבלים תשעה מליון. על סמך מה. אין לנו פרטים על כך. אין לנו מידע על כך. זה עסק שלנו. אז זה נכון שחלקנו הגדול זה אנשים מבוגרים, כשאני צריך להביא אותם לפגישה אז אני עובר בבתים שלהם, אצלנו בשכונה, כי הם לא יכולים לבוא.
היו"ר חיים כץ
אין יורשים צעירים?
שלמה אגסי
בשכונה שלי, אני גר בשכונה של ותיקים. אז שם אנשים חיים. חלקם מתו, הם חתמו על פטיציות, שלחתי לוועדה הודעה, תוציאו אותו מהרשימה, הוא כבר מת. העניין הזה לא מתנהל מבחינה ציבורית בצורה מסודרת, כמו שצריך להיות. יש לזה גיבוי בבתי משפט, מופיעים, הכל בסדר. אבל בקרה על הוועד הממונה אין.
יעל צפריר רייך
שמי יעל צפריר רייך, אני בעלת מניות. אני ועורכת דין יונה מהינוקות של בעלות המניות ואני מראשונות הפעילות בהקמת ועד הפעולה. גם אני הוצאתי מהרשימה בימיו של בר לב, מצאתי את עצמי פתאום מחוץ לרשימה, אבל אני הייתי זריזה מאוד ומהירה והצלחתי להעלות את עצמי בחזרה עם אישורים.


אני שמעתי את תגובתו של חבר הכנסת יהלום ואני די הרגשתי נזעמת. התגובה היא כזו, משום שמי שקיבל ארבעים וארבעה אלף שקל הוא כביכול קיבל נכס אדיר.
היו"ר חיים כץ
הוא לא אמרת את זה.
יעל צפריר רייך
רק פשוט להבין, כשאנחנו רכשנו את המניות הסכום שנדרש מאתנו היה סכום גבוה מאוד. אנחנו חלקנו הגדול שילם את הכסף הזה בתשלומים. הכסף שאני שילמתי היה כמשכורת חודשית. ואנחנו עומדים היום בתקופה של פירוק קואופרטיבים. אנחנו התחלנו בזה, תנובה ממשיכה בזה, עוד מעט אגד, עוד מעט דן. אנשים שהשקיעו שם מחיר של בתים ודירות והכסף הזה איפה שהוא מתחמק בין כל מיני מנהלים. אנחנו היום עומדים, שלושה מהאנשים שהתחילו אתנו את ועדת הפעולה כבר לא בינינו. הם נפטרו, הם הלכו לעולמם. אנחנו נשארים פה, אנחנו מתמעטים מתוך האנשים שהתחלנו את המאבק. וזה עניין של שנים ספורות. מה יקרה עם האנשים המבוגרים האלה, לא כולם במצבנו. חלק גדול מהם הם אנשים קשי יום, הכסף הזה יכול לעזור להם מאוד, אנשים שחיים מהפרוטות של הביטוח הלאומי. אז מדוע שלא ייעשה איזה צעד מהיר, שהוועד הממונה יעשה, אני מבינה כאן את הזעם של האנשים, כל יום פעולה של האנשים האלה, שגם מעמידים אנשים נגדנו, כאילו שאנחנו האוייבים שלהם, הם חייבים לסיים את העניין ולהבין שאנחנו לא רוצים להמשיך במאבק, אנחנו חייבים לסיים את זה עכשיו ולחלק לאנשים את מה שמגיע להם. אם יש שם אנשים שמרגישים חייבים, שיקצו את הסכום וישימו אותו בצד לטובת תביעות עתידיות.
היו"ר חיים כץ
שמענו בכל מיני ורסיות אנשים שהם מרגישים שהם חלק מאגודת הקו-אופ, חלקם קיבלו את מה שמגיע להם, את חלק ממה שמגיע להם, חלקם לא קיבלו לטענתם או לא קיבלו זאת עובדה את מה שהם חושבים שמגיע להם. לי אין ספק בכלל שהוועד הממונה שמונה על ידי הרשם, לא מטיל שום ספק ביושרו ובהגינותו. ושמענו צד אחד. בואו נשמע את הצד השני. ואני מבקש לא להפריע, גם אם הוא יגיד דברים שלא מתאימים לכם ולא מקובלים עליכם, לא להפריע לו.
מאיר ליפא
שלושת חברי הוועד הממונה, השופטת בדימוס מרים פורת, דוד ברודט ואנוכי מונינו בתחילה להיות חברי ועד ממונה על ידי הרשם. היתה בעיה של אגודה שהאנשים שפנו לאגודה כדי לבדוק את המנייה שלה הציעו להם חמש מאות שקל. לא חמשת אלפים, לא חמישים אלף, חמש מאות שקל תמורת פידיון המנייה. והיתה תחושה של אותם חברי אגודה שהאגודה מחזיקה את הנכסים שלה והם למשך עשרות שנים לא נהנים משום דבר, מקבלים שני אחוז בקניות, שזה גם כל ועד עובדים וכל קבוצה מקבלים יותר. אז הם הלכו עם כרטיס פלסטיק שנתן להם שני אחוז הנחה. וזה אמרו להם, לפני שנים, עשרות שנים, זה מה שמגיע לכם.

והתחילו הליכים משפטיים, אני לא אכנס לכל ההיסטוריה. ונעשו בחירות באגודה כדי לבחור את מוסדות האגודה, הנהלת האגודה, והתברר שהבחירות האלה היו לא תקינות, לא חוקיות, עם זיופים וכו', כמו שפעם היו עושים בחירות. הרשם ביטל את התוצאות של הבחירות ואז הוא מינה את חברי הוועד הממונה ואמר,
היו"ר חיים כץ
ואתם רק שלושה בוועד הממונה?
מאיר ליפא
אנחנו שלושה בוועד הממונה. אמר אני רוצה שיהיו אנשים חיצוניים שינהלו את האגודה ויביאו לנו פתרון לבעייתם ומצוקתם של אותם עשרות אלפי אנשים. אגב הרשימות של החברים נעו אצל כל חוקר במספרים אחרים. והם הגיעו כבר אגב לחמישים וחמישה אלף גם. היתה רשימה מלאה של חמישים וחמישה אלף. בסוף היא הצטמצמה לעשרים ושניים אלף איש, כי חלק התברר שזה שמות פרטיים, בלי מספרי תעודת זהות, היה רשום יצחק, חברת חשמל. לך תמצא מי זה יצחק מחברת חשמל, יש אני מניח יותר מיצחק אחד בחברת חשמל מלפני חמישים שנה.


המטרה הראשונה שלנו היתה למצוא את הפתרון. אני לא אכנס לכל ההליכים שהיינו מעורבים בהם, בסוף באנו לבג"צ, יחד עם משרד המשפטים, הפרקליטות, והצענו הצעה שאמרה אין מנוס אלא למכור את כל הנכסים של האגודה, להפוך את זה לכסף ולחלק את הכסף בין בעלי המניות. ובג"צ אישר את הקו הזה ואמר זה הפתרון שאני תומך בו, אתם בעצם מפרקים את האגודה, לכו עכשיו לבית המשפט המחוזי, תבצעו את זה. הלכנו לבית המשפט המחוזי לשופט גורן, אמר לנו תכנסו אסיפה כללית של כל בעלי המניות שהם יאשרו את התכנית הזאת גם כן. כינסנו אסיפה במגרשי התערוכה בתל אביב. לא ראיתי עוד אסיפות כלליות, אפילו לא של גופים מאוד רציניים, שמגיעים למעלה מאלפיים איש פיזית, שלא לדבר על זה שהיו עוד שמונת אלפים ומשהו ייפויי כוח שנשלחו, ובתשעים ותשעה נקודה שישה אחוז או תשעים ותשעה נקודה תשעה אחוז אפילו אישרו את התכנית שהצענו, דהיינו למכור את הנכסים, ולחלק את הכסף. הם גם מינו אותנו לבצע את הדבר הזה, הבאנו את זה לאישור בית המשפט ובית המשפט מינה את חברי הוועד הממונה של האגודה להיות נאמנים לביצוע התכנית הזאת. זאת אומרת אנחנו בעצם גם מטעם בעלי המניות אחרי האסיפה הכללית שהיתה, גם מטעם בית משפט, אנחנו רואים את עצמנו מהיום הראשון כנציגים של בעלי המניות. נכון, לנו אישית אין מניות, לא נבחרנו בגלל שאנחנו או אבא שלנו או מישהו מאתנו ירש איזו שהיא מניה בקו-אופ, אבל מונינו בעצם כאנשי ציבור שתפקידם לבצע את המשימה הזאת.

ואני חושב שעשינו, עד עכשיו, עשינו יפה. מכרנו את חברת הריבוע הכחול, חברת הסופרמרקטים השנייה בגודלה, מכרנו את איקאה, היו לנו נכסי נדל"ן שחלקם הגדול מכרנו, נשאר חלק מנכס נדל"ן שהוא שווה יחסית סכום נמוך. דהיינו מבחינת הנכסים כמעט אפשר להגיד שאין נכסים. נשאר שבעת אלפים מטר בדיזנגוף סנטר בתל אביב שמוערכים בששים מליון שקל ועוד משהו. מתוך מיליארד ושבע מאות. זאת אומרת תשעים וחמישה אחוז מהנכסים נמכרו.

הכסף התקבל כמעט כולו ונמצא. מתוך האחד נקודה שישה או אחד נקודה שבעה בערך שבע מאות חמישים מליון שקל כבר חולק פיזית לאנשים. בשני התשלומים. סדר גודל של מאתיים וחמישים, יותר, שלוש מאות שלושים מיליון שקל שולם למס הכנסה לפי הסדר, זאת אומרת כל האנשים שמקבלים את הארבעים וארבעה אלף שקל מקבלים את זה נטו, לאחר תשלום המס.
היו"ר חיים כץ
כמה כסף נשאר היום באגודה?
מאיר ליפא
יש היום באגודה סדר גודל של חמש מאות מליון שקל.
היו"ר חיים כץ
פלוס מגרש ששווה ששים מליון.
מאיר ליפא
נכס, לא מגרש. אנחנו, נמצאים פה נציגים נבחרים של בעלי המניות. צריך להבין את סדר הגדול של העבודה שאנחנו עמדנו מולה. אנחנו טיפלנו בתשעת אלפים ערעורים של אנשים,
היו"ר חיים כץ
אין ספק שעשיתם עבודה ברוכה ועבודה טובה.
מאיר ליפא
מדברת פה גב' ברכה ואומרת אני מייצגת שלושים אנשים שפתאום נזכרו. היו תשעת אלפים כאלה. היו כאלה סתם שהרימו טלפון ואמרו אתה יודע מה, השכן שלי היתה לו מניה, אתם מוכנים לבדוק אם גם לי. אנחנו מטפלים היום בשבעת אלפים צווי ירושה, זאת אומרת העובדה שבמקום עשרים ושתיים אלף פתאום היו ארבעים וחמישה אלף תשלומים זה בגלל שלאורך השנים, לא כולם האריכו ימים כמו, ייבדלו לחיים ארוכים, היושבים כאן, היו יורשים ויורשי יורשים וכל הדברים האלה צריכים להיבדק. היו הליכים משפטיים בלי סוף. וכמו שחבר הכנסת יהלום ציין בדבריו אנחנו מנסים להגיע למצב שמי שמגיע לו שיקבל. אין לנו שום אינטרס. לא לקבוצה הזאת שכן נכנסה, ולא לקבוצה הזאת שלא נכנסה.


למשל, אני אתן את הדוגמא כדי שיהיה ברור ליושב ראש הוועדה. היתה שאלה האם כאלף עובדי הריבוע הכחול מגיעה מניה שנייה. הם טענו שבשנת 96' במקום לקבל דמי הבראה וחופש הם קיבלו מניה שניה. זה דוגמא לעניין של סגירת הרשימה. הם באו ואמרו מגיע לנו מניה, והם באו אלינו ואמרו תתמכו בנו, ואנחנו קרוב לאלף עובדים, יש לנו אישור ששילמנו עבור המניה השנייה. באו ועד בעלי המניות, שמיוצגים פה, אמרנו אנחנו מתנגדים שהם ייכנסו. אנחנו חושבים שהרשימה צריכה להיסגר ואנחנו לא רוצים שהם ייכנסו, והם אמרו תתמכו בנו. למה, כי אתם, אם אתם תתנו לעוד אלף אנשים להיכנס, זה עוד ארבעים וארבעה מליון שקל, זה יירד מהקופה. אנחנו אמרנו אנחנו לא נוקטים צד. לא לטובת זה שרוצה להיכנס, לא לטובת זה שרוצה לסגור את הדלת. אנחנו אומרים תלכו לבית משפט, מה שבית משפט יחליט לזה אנחנו נחלק. הם הלכו, היום הם נמצאים בבית המשפט העליון.
היו"ר חיים כץ
כמה כאלה ישנם? חמשת אלפים, זה שליש, אלפיים חמש מאות, בואו נגיד שהם זכאים. מה חלקם?
מאיר ליפא
כל אחד יקבל מאה עשרים אלף שקל.
היו"ר חיים כץ
נשאר עוד שלוש מאות שמונים. למה את השלוש מאות שמונים, אתה לוקח את החלק, לא מחלק עוד מקדמה?
מאיר ליפא
אנחנו נתנו לבית המשפט דיווח, הרי אנחנו בפיקוח בית המשפט, נתנו לבית משפט דיווח מה אפשר לחלק. את כל התמורה הישירה שאפשר היה לחלק חילקנו בשני התשלומים. היום יש מאה ארבעים מליון, שהם בתהליך, אותו תהליך של צווי ירושה וייפויי כוח, שמאה ארבעים מליון הם לחלוקה. הם יחולקו בחודש חודשיים הקרובים לאנשים שזכויותיהם כבר הוכרו, שזה רק תהליך של חלוקה. זה תהליך טכני מאוד קשה. זאת אומרת נשאר בין מאתיים למאתיים חמישים. יש תביעות, אמרה חברת ועד הפעולה, אם יש תביעות, ואתם צריכים לשים, בסדר, אז תשימו. זה מה שבית משפט אישר לנו. אמר לנו בינתיים את זה אל תחלקו. לנו אין בעיה לחלק. אנחנו שומרים את הכסף לעצמנו?
היו"ר חיים כץ
מה שכתוב בעיתון על העלות של שלושתכם, תשעה מליון לשנה, זה לא נכון המספרים האלה?
מאיר ליפא
חבר הכנסת כץ, ודאי שלא. כמו שאמרנו שפעם היו בחירות לא תקינות, פעם גם העיתונים לא דייקו. היום אני יודע שהעיתונים מאוד מדייקים. אז זה אם מסתמכים על מה שכתוב בעיתון. אגב אנחנו מבוקרים על ידי אחד ממשרדי רואי החשבון הכי גדולים בארץ, מוציאים דו"ח מבוקר של כל שנה שניתן גם לרשם וגם חברי ועד הפעולה מקבלים מאתנו גם את הפרוטוקולים של הדיונים שלנו אם הם רוצים ומבקשים אותם, גם את הדו"חות הכספיים שאנחנו מוציאים, הם מבקשים מפעם לפעם הבהרות והשלמות ואנחנו נותנים להם, וגם בית המשפט הורה לנו לתת את זה. אנחנו חושבים שצריך לעבוד בשקיפות מלאה.


מה זה התשעה מליון, כדי שזה לא יצא כותרת לאותם עיתונים מדייקים, חס וחלילה. יש באמת סעיפים של מה שנקרא הוצאות הנהלה או כלליות במאזן שנקרא תשעה מליון. זה כולל דמי שכירות שמשולמים בדיזנגוף סנטר, זה כולל תשלומים לשמאים, את השבעת אלפים מטר בדיזנגוף סנטר אנחנו צריכים לשלם דמי ניהול לדיזנגוף סנטר. זה מאות אלפי שקלים בשנה. התשעה מליון האלה זה ההוצאות הכלליות של העבודה. זה לא שלושת אלה שיושבים פה, ויש הוצאות משפטיות. אגב, כשבא אלינו עורך דין אברהמי ואמר אני מצאתי משהו שאני רוצה לבדוק אותו, אנחנו מימנו חלק מהעבודה שלו. אמרנו ניתן לך תקציב, תבדוק את זה. אנחנו נמנע מאנשים שמגיע להם להיכנס? הוא הלך, בדק, בא עם רשימות, בית משפט לא קיבל אותו. אנחנו אין לנו שום אינטרס, לא לצד זה ולא לצד זה. אני חושב שאנחנו היינו מעוניינים, ואנחנו עושים את זה במהירות האפשרית,
היו"ר חיים כץ
ולהערכתך מתי זה יסתיים?
מאיר ליפא
להערכתי אפשר לגמור את זה במהלך 2006. בית המשפט קבע שמי שלא פנה לאגודה עד פברואר 2005 הרשימה סגורה. אם בית משפט יחליט שזה לא פברואר 2005 זה מאי 2005 אז נפתח אותה. מי שיהיה נכון באותו תאריך בעל זכות הוא יקבל את החלק. אנחנו נסיים, יש פה איזה שהוא מצב, כמו שבתחנת אוטובוס, מגיע אוטובוס מלא מלא, אתה נדחף, נכנס פנימה, ברגע שאתה בפנים אתה צועק אחורה מלא, לא להיכנס יותר. זה מה שהם עושים. זאת אומרת יש אנשים שנכנסו, יש אנשים שרוצים להיכנס. לנו אין אינטרס מי ייכנס ומי יישאר בחוץ.
היו"ר חיים כץ
בחיים אין שלמות. אתה יודע, האוייב של הטוב מאוד זה המצויין. אי אפשר להגיע לשלמות. אי אפשר. צריך בכל נושא להתחיל ובאיזה שהוא מקום לעשות סוף. אתם שמנהלים את הוועד הממונה, אין לי ספק ביושרכם וכבודכם, אולי אתם מרוויחים כסף אבל השם שלכם על פניו נפגע. למה יש תחושה שאתם מושכים זמן בשביל להרוויח כסף? ותחושות, אני לא חלילה אומר מלה רעה, אבל לפעמים השם שווה יותר מכסף. אתם צריכים לקחת את זה בחשבון שהשם שווה יותר מכסף. לא לשחק לך במשחק שלך אם יהיה לך עוד מאה אלף שקל או פחות מאה אלף שקל.
מאיר ליפא
הליכים משפטיים, כולנו יודעים, זה דבר שנמשך זמן, שאין לנו שליטה עליו. הוגשה תביעה בקשר למשביר לצרכן. בית המשפט אמר לנו, אני לא מעקל לכם את הכסף, ביקשו עיקול על מאתיים שמונים מליון שקל. אמר בית משפט אני לא מעקל, אבל אני, ואני קמתי בבית משפט והתחייבתי שהכסף, עד שהתביעה הזאת תסתיים, לא יחולק. ובית המשפט אומר אל תחלק עד שאני גומר. אז אני יכול לפרק? זה תלוי בי?
דוד ברודט
אין לי הרבה מה להוסיף, מה שאני רוצה לבוא ולומר הוא שאותם חמש מאות מליון שקל שעליהם בונים פה הם כרגע משועבדים לתביעות. כפי שציינתי זה מאה ארבעים ועשרים ומאתיים שבעים מליון שקל. בעצם הוא משאיר אותנו בגרעון של עשרים שלושים מליון שקל, שאנחנו יכולים להגיע למצב עם כל התביעות. אנחנו פקידי בית משפט, אני רוצה להדגיש את הדברים הללו בצורה ברורה. אין לנו שום אינטרס. יחלקו עוד חמשת אלפים שקל, אז ארבעים וארבע יהיה לכל אחד שלושים וארבע. אנחנו אין לנו שום אינטרס לתת יותר, לתת פחות, יש לנו רק אינטרס לעשות את העבודה. את העבודה עשינו. גם מבחינת הסדרת ההסדרים על ארגון שלא תפקד באופן תקין עד לפני חמש שנים, מכירת הנכסים במחירים הטובים ביותר ולא קיבלנו שום דמי עמלה ושום בונוס על מכירת הנכסים הללו, לא כמפרקים ולא כנאמנים, קיבלנו רק את שכרנו, שהוא לא תשעה מליון שקל, השכר של כל העובדים פה הוא פחות ממיליון שקל לשנה.
היו"ר חיים כץ
כל השלושה ביחד, עלות?
דוד ברודט
כל השלושה ביחד, עלות, כן. השכר שלנו הוא פחות ממליון שקל. ומה זה תשעה מליון שקל, אלה הוצאות שאינם שכר. אלה הוצאות שקשורות למתן שירותים. כשאתה מוכר מיליארד שבע מאות מליון שקל יש הוצאות של רואי חשבון,
היו"ר חיים כץ
זאת אומרת בשנה הבאה זה יירד בצורה דרסטית?
דוד ברודט
נכון. ב-2005 עוד היה לנו את העניין של איקאה, ב-2006 זה יירד בצורה דרסטית, אם כי ישנם הוצאות שקשורות להפעלה.
היו"ר חיים כץ
אתה מדבר על שכר ברוטו של עשרים וחמישה אלף שקל לחודש.
דוד ברודט
עשרים אלף. כך שבואו נגדיר את הדברים, אין לנו פה אלא עשרים אלף, עלות ברוטו לחודש מכל הדברים הללו. זה המספר. אני אומר את הדברים שיירשם בפרוטוקול, עשרים אלף ברוטו. כך שזה כל העלויות. אין תשעה מליון, אף אחד לא מקבל שלושה מליון כפי שמישהו יעשה פה איזו חגיגה, אף אחד לא מקבל מליון, מקבל את העשרים אלף שקל לחודש, זה מה שמקבלים, לניהול הדברים הללו, ללא עמלות, ללא בונוסים, ללא שום דבר מסוג אחר, ואנחנו עושים את הדברים הללו, הייתי אומר בנאמנות, גם כאנשי ציבור, גם כאנשים שהתמנו על ידי בית משפט. כך שנבין את הדברים.


העניין של המשביר סיבך קצת את העניינים הללו במובן הזה שלא מאפשר לעשות, אילו היה המשביר נגמר, לא משנה אפילו בכמה, אנחנו כבר היינו יכולים לבוא ולסגור את העניין הזה. אין לנו שום עניין לא למשוך את הדברים הללו, זה לא מה שעיסוקנו, גם הגברת השופטת כל הזמן אומרת שהיא כבר רוצה לעזוב, ובצדק, גם אני רוצה כבר לעזוב את הדברים הללו. אתה כבר יודע בתור איש ציבור, יותר אי נחת יש מאשר נחת. ובואו נאמר אנחנו לא הלכנו לדבר הזה משיקולים של איזו שהיא רווחיות אלא משיקולים שהתבקשנו על ידי המערכת הממשלתית לעזור ולסייע ואנחנו גאים בעבודתנו כפי שנעשתה. הפרטים עצמם אין לי מה להוסיף על מה שאמר מאיר ליפא.
היו"ר חיים כץ
לסיכום, אני מאוד רוצה לקוות שמפה יצא מצב שאנשים ששילמו במיטב כספם אז, במקסימום, גם אלה שמקבלים וגם אלה שבית המשפט יכניס ולצערי אני מצטער צער רב עם אלה שבית המשפט לא יכיר בהם, וגם אתם, שכמו שאתה אמרת, שבמהלך ו/או עד סוף שנת 2006 הסיפור הזה של הקו-אופ הריבוע הכחול יסתיים, וכל אחד יקבל את חלקו, ואני מאחל לכם אריכות ימים שאתם תהנו מהכסף הזה, ולא היורשים. ואני מקווה שתמשיכו לעשות עבודה טובה אבל תעשו את זה יותר מהר. זה השם שלכם, תשמעו, גם במספרים שאנחנו מדברים זה מספרים שלא עושים לכם, חבל, תסיימו את זה כמה שיותר מהר, לשביעות רצונם של כולם. תודה רבה לכם על הישיבה הזאת.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20

PAGE

קוד המקור של הנתונים