PAGE
1
ועדת הכספים

30.11.2005


הכנסת השש עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ח בחשון התשס"ו (30 בנובמבר 2005), שעה 08:45

ס ד ר ה י ו ם: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): העלאת העמלות בבנקים של חה"כ



אראלה גולן ויצחק כהן

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר



רוחמה אברהם



אראלה גולן



יצחק כהן



איוב קרא

יואב להמן – המפקח על הבנקים, בנק ישראל



רון וקסלר – בנק הפועלים



דוד פרנס – מנהל ענף הרשאות והמחאה, בנק דיסקונט



גיטה ברבש – בנק המזרחי



ניבה לניר – יועצת תקשורת ויחסי ציבור בנק המזרחי

סמדר אלחנני

טמיר כהן

חבר המתרגמים בע"מ

רבותיי, אני פותח את הישיבה. אני אתחיל עם דיון מהיר להצעות של חברי הכנסת אראלה גולן ויצחק כהן על הנושא של העלאת עמלות בבנקים. חברת הכנסת אראלה גולן בבקשה.

אני רוצה להדגיש שיש כאן איזו שהיא בעיה. אני לא מתכוונת לדון אם מגיע לבנקים ארבע מאות שקל או שלוש מאות חמישים, אני מבינה שמדרגים את זה לשלושה חלקים, אחד במסגרת של מאה אחוז מהמשכורת, אחד בין מאה למאתיים, אחד בין מאתיים לשלוש מאות. זאת לא המטרה כאן שאני רוצה להעלות. אני רוצה להעלות את המטרה של מה קורה אתנו האזרחים שמחכים בינתיים ולא מבינים מה קורה, וגם אלה שמבינים לא ממהרים ללכת לעשות פעולות, לפי מה שאני בדקתי,

איזה פעולות צריך לעשות?

צריך לחתום כנראה על איזו מסגרת אשראי. ואם הם, לשמחתם עדיין קליינטים מועדפים הם מקבלים מסגרת אשראי. עם פריים פלוס שלוש וכו'. הם משלמים כמובן על לקיחת אשראי עמלה נוספת. יש גם משהו שנקרא עמלת אשראי, הסכם דו צדדי, שגם על זה משלמים כסף. אבל אני ממש לא רוצה לדון על כמה משלמים כי אני בטוחה שאחרים ידונו בזה.

אני רוצה לדון דווקא מה קורה עם עסקים קטנים, מה קורה עם הציבור שנמצא באמצע. מה קורה אתי למשל, שאני למשל קניתי נעליים וסיכמתי עם בעל החנות שאני נותנת לו שנים עשר תשלומים. מה קורה עם זה, החנות לא תחזיר את הצ'ק, כן תחזיר את הצ'ק, היא גם חלק בעניין הזה. מה קורה עם חשבון חשמל שלי, יש לי הוראת קבע, הרי ממחר אם ההוראת קבע לא מכובדת סוגרים לי את החשמל? אני רוצה להבין את זה. אני מבינה שחלק מהאזרחים משלמים גם ביטוח בריאות בכרטיסי אשראי. זאת אומרת יסגרו לי את החשמל, אולי גם לא יהיה לי מים, יכול להיות שאני אפול אבל אז גם לא יהיה ביטוח בריאות.

אני רוצה להבין, מיום למחרת שמתחיל הפרוייקט הזה, האם כולם מבינים וכולם קשורים לעסקה הזאת. האם החנויות יודעות, האם בעלי העסקים הקטנים יודעים, שעד היום הם זכו להסכמים עם הבנקאי שלהם שיש להם סידור של תשלומי אשראי וכתוצאה מזה הם יכולים למכור רהיטים בשנים עשרה תשלומים, האם חברת חשמל מעורבת בזה, האם הרשויות המקומיות יודעות שהם פתאום לא יקבלו אולי ארנונה ולא יהיו תשלומים למים. איך כולם מעורבים באותה החלטה ואיך זה מועבר לציבור. כי גם אני ציבור ואני לא יודעת מה הולך לקרות. ולפי מה שאני יודעת שמונים אחוז מהלקוחות עוד לא הגיעו לסדר את זה וחמישים אחוז מהלקוחות בכלל אין להם מסגרת אשראי.

מה קורה עם הלקוחות שאין להם מסגרות אשראי, זורקים אותם, שולחים אותם לשוק האפור, אני מבינה שלבנקים יש כל מיני רעיונות היום, לפגוע בקרן השתלמות שתהפוך להיות נזילה, או ביטוח או פנסיה.

בעקבות ההגבלות שיש בראשון לראשון אז הבנקים תופסים טרמפ, לוקחים כל מיני דברים, עושים כל מיני דברים גם בעקבות ההגבלות האלה, וזה גם לגבי עמלות הבנקים. זה לדברי חברת הכנסת אראלה גולן פסול, ואי בהירות, היא רוצה לדעת בדיוק מה הולך לקרות. סגנית השר רוחמה אברהם ביקשה משהו אחר. דיון אחר, עקרוני יותר.

אני מבינה שאנחנו עוד לא פתחנו בנושא של הדיון הזה, אבל בהמשך לדברי חברת הכנסת אראלה גולן אני חושבת שאין ספק, אנחנו צריכים כאן בוועדת הכספים לדון ולבדוק מה הציבור, איזה חבילה הציבור יקבל, אמור לקבל, החל מהראשון לראשון 2006, בין היתר בכל מה שקשור לעמלות הבנקים, שלפי הפרסומים נכון לעכשיו הבנקים אמורים או רוצים להעלות את כל גובה העמלות. אני חושבת שמן הראוי וחשוב לקיים דיון כזה כדי שהתמונה תובהר. מצד שני, אין צל של ספק אדוני היושב ראש שכאן בוועדת הכספים זה המקום גם לדון בכל מה שקשור לתקנה שאותה התקין, רוצה להתקין המפקח על הבנקים, אמורה להיכנס לתוקף החל מהראשון לראשון 2006, וזאת בכל מה שקשור לאשראים, למסגרת האשראי וכו'.

עלו כאן שני דברים, ראשית לגבי האשראי, הגבלת האשראי, בעצם מה שאת אמרת היום מדובר בעיקר שבנקים יגלו מה האשראי. הבנתי נכון? אני מניח שהבנקים יצטרכו לגלות, קודם כל מי שייפגע ראשון זה לא המפעלים הגדולים, ואני מניח שגם לא חברת אינטל,

כן, וכנראה גם לא העשירונים הנמוכים, כי הם באמת בין כה וכה לא מקבלים אשראי.

העשירונים הנמוכים בהחלט ייפגעו, כי אף בנק, אם הוא פה ושם מוכן להיטיב עם הקליינט הפשוט ולראות שיחרוג קצת, היום הוא יצטרך לגלות לבנק ישראל בדיוק מה האשראי שהוא נותן לו, הבנק יתחיל להרים גבה ויגיד רגע אחד, למה אתה נותן לו, הרי אין לו כסף, מאיפה הוא יחזיר. לכן אני רואה בזה גם סכנה לגבי השכבות החלשות. מה עוד שבמיוחד גם לשכבות הביניים.

אני אומרת שכיושבת ראש ועדת המשנה לעסקים קטנים, וכמי שבאמת העלתה את כל נושא העסקים הקטנים על סדר היום אני חושבת שאנחנו גם נמצאים בתקופה שהיא לא תקופה רגילה. אנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו לא הולכים לאשר את תקציב המדינה לקראת 2006, וזאת אומרת שמדינת ישראל, כל משרדי הממשלה יצטרכו לפעול לפי תקציב של אחד חלקי שנים עשר. מה שאומר שמראש אנחנו מגבילים את כל נושא האשראי.

רציתי רק להוסיף שאחד חלקי שתים עשרה שהולך להיות כאן יהיה, בחריג ממה שהיה כל השנים, הפעם לפחות חצי שנה. כי התקציב לא יאושר לפני יולי מינימום, כי הבחירות יהיו בסוף מרץ, עד שתהיה ממשלה חדשה ועד שיהיה תקציב ייקח לפחות חודשיים.

יש לנו גם את פסח, אל תשכח. אבל בעניין הזה אני רוצה לומר עוד משפט. הסיטואציה היא מאוד מאוד שונה, ובגלל שאנחנו מתחילים מנקודת מוצא שהיא קשה לחלוטין, אחד חלקי שתים עשרה, תקציב מדינת ישראל, מה שהופך את כל מסגרת ההתחייבויות של משרדי הממשלה, אל מול הספקים, אל מול אותם בעלי עסקים קטנים, כשאני יושבת ועושה את ההערכה הכמותית, אין צל של ספק שהרבה מאוד בעלי עסקים שנהנו ממסגרת אשראי יחסית מורחבת, מצד אחד, מצד שני אין צל של ספק שאנחנו צריכים ללכת לקראת הגבלה כזו, אבל אני חושבת שהמשק עדיין לא מוכן לקלוט את התקנה הזו. הבנקים לא מוכנים לקלוט את התקנה הזו, העסקים הקטנים לא מוכנים להיכנס למסגרת הזו. הציבור, אותם אנשים שחורגים ממסגרת אשראי של חמש מאות ואלף שקלים במסגרת החשבון שלהם, שזה נועד למלא את המקרר שלהם, אני חושבת שאנחנו ניכנס להסגרה או להגבלה כזאת, זה ייצור מצב של מדינת אוברדרפט אחת גדולה. ואסור לנו לעשות את זה.

אני רוצה להוסיף עוד משהו. מעמד הביניים שהזכרת זה האנשים שרכשו אולי דירה עכשיו, הם לקחו משכנתאות על סמך ידיעה מה ניתן להם בבנק, איזה אשראי. הם פתאום יפסיקו את כל התהליך,

אני רוצה סתם להבהיר שאני לא שוחחתי עם הבנקים על זה, ואם הם נכונים, בכלל בעצם, דיברתי עם הבנקים על דברים אחרים, על זה לא דיברתי עם הבנקים. זה גילוי נאות. מה שאני רוצה להגיד שדווקא מי שיזם כאן דיון בנושא, יש שני דיונים, יש דיון מהיר של חברי הכנסת אראלה גולן ויצחק כהן שפנו אלי בנושא העמלות ויוזמה לדיון של חברת הכנסת רוחמה אברהם בנושא של האוברדרפט, מה שיקרה שפשוט אנשים יפלו, ושמחתי לקיים דיון, שילבתי את שני הדיונים ביחד. אבל אני רוצה להגיד כאן שהפניות אלי בעיקר באו מהשכבות החלשות בציבור, גם אגב מכל מיני מוסדות למיניהם, שאמרו שהם יפלו פשוט, כי יחזרו צ'קים.

חז"ל אמרו שאין גוזרים גזירה על הציבור שהוא לא יכול לעמוד בה. אמנם הגזירה הזאת, התקנה היא תקנה מצויינת, אבל בתנאים אופטימליים. גובה פני הים, כשהכל בסדר, למרות שיואב נתן הרבה זמן, אין לי טענות ליואב, אני רק בבדיקת השטח מסתבר שזו גזירה שהציבור לא יעמוד בה. אמנם התקנה היא מצויינת חינוך הציבור להתנהל הוצאות בהתאם להכנסות שלו זה מצויין. אבל זה שאלה של חינוך וזה ייקח זמן. מה שקורה בינתיים יואב שהשטח מדבר אחרת. למרות הרצון העז של הציבור לא להיכנס לאוברדרפט מעבר למה שהוא יכול המציאות היא שהציבור הולך להתרסק בראשון לינואר, כאשר בנקים יכבדו את ההוראה שלך ויחזרו פה צ'קים בעשרות אלפים, ואנשים פשוט יתמוטטו בגלל תכנון לקוי של מפת ההוצאות שלהם.


מה שאני מציע, לעשות את זה בהדרגה. לא באבחת גרזן. לא מהיום למחר. לעשות את זה בצורה כזאת שהציבור גם ילמד, גם יתחזק, גם יוכל לבצע הלכה למעשה את התקנה שהיא תקנה מצויינת, אבל היא לא ישימה כרגע בהתאם להנחיות שהבנקים הולכים להוציא בראשון לינואר, זה עלול פשוט לגרום לכאוס. זה חשש גדול מאוד שתהיה פה התמוטטות, לא רק של הפרט, גם של בעלי עסקים. מהות הדיון איך עושים את זה, את הרעיון המצויין הזה, אבל הוא בלתי אפשרי, הוא בלתי ישים באבחת גרזן. הוא צריך לבוא בצורה מדורגת, על ציר הזמן, באופן שהציבור כן יתחנך וכן ילמד, ובסופו של יום להגיע לנקודה הזאת שאתה רוצה להגיע אליה בראשון לינואר, אבל לא בראשון לינואר. לחשוב על אורך זמן של גם הסברה נכונה וחינוך נכון וגם ביצוע מעשי של ההוראה. מכיוון שבחוץ כבר יש צ'קים, באלפיהם, מאות אלפיהם. ובראשון לינואר עלול להיות מצב כזה שפשוט גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה, למרות שהיא גזירה טובה.

אני מודה לך שוב על כך שבאמת כינסת את הדיון הזה וראית בו צורך דחוף על מנת באמת גם לשכבות החלשות וגם לכל מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. מעבר לזה יש לי הצעה לפתרון. אני חושבת שמצד אחד התקנה היא נכונה, היא טובה, אבל אנחנו צריכים להנחיל אותה בהדרגה, כפי שחבר הכנסת יצחק כהן אמר.

מצד שני, אני מציעה לכנס ועדה שתכלול את כל הגורמים הכי בכירים, בין אם זה הבכירים באוצר, בין אם זה הבכירים במפקח על הבנקים, ולדון ולראות אמיתית את כל ההיערכות של השוק, את כל ההיערכות של הבנקים, את כל ההיערכות של הצרכנים פחות או יותר, ולבדוק את הסוגייה הזו לגופו של עניין, ויכול מאוד להיות שבנקודת זמן הנוכחית הזו, בגלל שאנחנו נמצאים בתקציב שהוא לא תקציב רגיל, בגלל שאנחנו נמצאים בתקופה שהיא לא רגילה, אני מציעה לבחון את האפשרות על ידי אותה ועדה, שתבדוק את זה, ובמהירות האפשרית, על מנת להחיל את התקנה הזאת בהדרגה. לפי מסגרות אשראי. זאת אומרת תיקח את זה ותחלק את זה למסגרת נניח עד שלושים אלף, עד חמישים אלף. וגם על אותם אנשים שמשתכרים אלפיים, שלושת אלפים וחמשת אלפים שקלים. זה מה שאני מציעה לאדוני, אלא אם כן לאדוני יש הנחייה שהיא יותר ברורה לדחות את זה על הסף.

אין תקנות לגבי אלה שהבנק לא חפץ ביקרם. גם בהם צריך לטפל, שלא מקבלים מסגרות אשראי, מה קורה אתם. אני לא אומרת שהרעיון הוא לא טוב, בהחלט, אבל קשה מאוד לעשות את זה, עם כל הכבוד.

הבנקים יצאו ביוזמה מאוד מבורכת, של סדנאות לציבור איך לעשות את זה. אבל תנו לבנקים זמן, תנו לציבור זמן,

גם הבנקים מנצלים את זה, ובינתיים לוקחים עוד מאה ושמונה שקלים להתראה טלפונית,

נתנו להם מספיק זמן, רק מה, לא חשבו שזה רציני. עכשיו רואים שזה רציני,

אגב אני מסכים עם כל מה שאתם אומרים, רק זה לא התקנה שלי. אתם מדברים על תקנה אחרת.

אני רוצה להגיד לכם עוד דבר אחד, אני אשמח אם תטפל באשראי של הממשלה לפני שאתה מטפל באשראי של הציבור. בוא נראה אם אתה יכול לגלות לנו מה האשראי של הממשלה. אגב אני חושב שנעשה איזה דיון על הצעת חוק של חבר הכנסת אבשלום וילן, נדון על זה בקרוב, אולי בשבוע הבא, שמדובר על ערבות המדינה, נסדר את זה מסודר, עד כמה מותר, זה גם חלק מההשתוללות שישנה. זה יהיה בשבוע הבא. אז קודם כל יואב נשמע אותך, אחר כך נשמע כל מי שרוצה להגיב.

אכן קודם כל בהחלט אנחנו צריכים להסביר טוב יותר מה מהות ההוראה. ההוראה היא לא חידוש. זה שבנקים צריכים לעבוד עם הלקוח בשקיפות מהבחינה הזו כמה אתה יכול למשוך מהחשבון שלך כהלוואה, כאוברדרפט, הרי אוברדרפט זו הלוואה, הלוואה יקרה אבל לפחות היא הלוואה מוגדרת. זה לא דבר חדש. אין פה שום דבר חדש. בפועל, בישראל, כמדינה יחידנית לגמרי, יחידה לגמרי, התפתחה פרקטיקה שבה המסגרת היא בעצם מסגרת ריבית מסויימת, ומעבר למסגרת שנקבעה, לא תמיד לפי אמת מידה רלוונטית להערכה כמה אשראי באמת הבנק מוכן לתת ללקוח, בלי קשר לעניין הזה, הרשה הבנק ללקוח למשוך סכומים אחרים לחלוטין.

עכשיו הלקוח לא ידע מה, עד כמה הוא יכול למשוך. לא ידע. ולכן כל מה שאנחנו ביקשנו בהוראה החדשה זה שישבו הבנק והלקוח, יסכמו על מה מדובר, כמה, לא מתערבים, לא במחיר ולא בשיקולים ולא אומרים לו לצמצם ולא אומרים לו להרחיב, כי אנחנו לא יכולים לנהל את העסקים הבנקאיים, זה עניין של הנהלות הבנקים לנהל. אנחנו לא קובעים להם כמה לתת לבעל משכורת כזו וכמה לתת לבעל עסק כזה וכמה לתת כנגד בטחון אחר. וחבר הכנסת יעקב ליצמן, הביקורת שלנו בודקת בדרך כלל דווקא את הלווים הגדולים מאוד, עשרות ומאות מליונים. אין לנו אפשרות, אין לי כוח אדם ללכת לבדוק את העסקים הקטנים.

בוא אני אבדוק אותך בשאלה אחת. אמרת שאתה מאוד מקפיד, אולי תגיד לי כמה מחיקת חובות של הגדולים נראה לך, לא אלף שקל, אפילו מאה חמישים אלף שקל. אני דיברתי על קבלנים גדולים, על מפעלים גדולים, אני לא רוצה להגיד מה.

אכן היו לא מיליונים, היו מיליארדים, וחלק מההפרשות, לא מחיקות, חלק מההפרשות לחובות מסופקים היו בעקבות ביקורות שלנו, שאנחנו נכנסנו ובדקנו את איכות האשראי ואמרנו להם שלאור המצב הכלכלי שהיה באותם שנים במיוחד הדו"חות הכספיים לא ישקפו את המצב לאשורו אם הם לא יעשו את ההפרשה לחובות מסופקים. עכשיו אנחנו לא מנהלים את הבנקים במקומם, והביזנס של הבנקים זה לתת הלוואות, וחלק מההלוואות האלה נופלות, גם אצל הגדולים וגם אצל הקטנים, וזה אחד הסיכונים שהבנקים לוקחים על עצמם, וזה חלק מכל המהלך העסקי שלהם, ולא צריך לדאוג להם, יש להם מה שנקרא תוספת סיכון על הריבית וזה מובא בחשבון.

מה הנתון המדוייק של חובות אבודים של הבנקים השונים? פחות או יותר,

השנה זה מאוד יחסית כבר נמוך, כיוון שהשנה המשק,

אתה יודע מה, חצי שנה ראשונה של 2005. בערך.

אני לא זוכר, אבל אני אומר שוב, הרבה יותר נמוך, שליש ממה שהיה,

מישהו זוכר את הסכומים, כמה חובות אבודים היו ב-2005, חצי ראשון.

למה זה רלוונטי?

מאוד רלוונטי, מאוד חשוב לי.

אני אתן לך את הנתון.

אני אשמח מאוד לקבל את הנתון.

סליחה, רבותיי, הפרשה לחובות מסופקים זה לא ויתור. זה מה שאנחנו מחייבים אותם להקטין את הרווחים, שמקטין את הדיווידנדים ומקטין את הבונוסים, כתוצאה מזה שצריך לרשום הפרשה לקראת שמה האשראי הזה לא יחזור. אני לא מדבר על ויתורים.

יואב, אם חובות רגילים זה אבודים, קל וחומר מסופקים בוודאי אבודים.

אתה יודע איזו בהלה יש בציבור,

אתם תנו לי את הנתונים כמה יש חובות עבר, והם אבודים, כן, הם לא מסופקים, הם אבודים.

הדבר הזה, הנתון הזה אמרתי הוא חלק מהעבודה הבנקאית. כשם שליצרן יש חלק מהמוצרים שיוצאים פגומים ככה בבנק חלק מהאשראים מתבררים כמסופקים או אבודים.
עכשיו אני לא רוצה להיכנס בכלל לשאלה, הבנקים דרך אגב לא אוהבים שהם מפסידים אשראים, לא גדולים ולא קטנים. זה בשבילם תקלה שהם מאוד לא רוצים להיכנס אליה, כי זה מקטין להם את הרווחים ובהחלט זה לא דבר רצוי להם. אבל זה בכלל לא הנושא של הדיון, אדוני היושב ראש. אני מבקש להמשיך בקו, כי הדיון על חובות המסופקים הוא דיון בפני עצמו, ואנחנו מוכנים להציג את התמונה, אבל שוב, זה לא משהו שהוא בכלל מתייחס להוראה החדשה.

אני רוצה לחזור להוראה החדשה. ההוראה החדשה באה ואמרה ישבו הלקוח והבנק ויסכמו ביניהם מהי המסגרת הכוללת, האמיתית, הסך הכל, שבה מותר ללקוח לעבוד, במסגרתה מותר ללקוח לעבוד, למשוך הלוואה מתוך חשבון העו"ש שלו. עכשיו אנחנו לא קבענו את המסגרת הזו,

אתם לא מתערבים?

לא, בכלל לא.

זאת אומרת אם הבנק רוצה לתת לי אשראי על עשרת אלפים שקל כשאני מרוויח אלף שקל אתם לא תתערבו.

לא, מה שביקשנו במסגרת ההוראה החדשה זה שהבנק יידע ויקבע לעצמו את כללי הניהול ואת הקריטריונים, למי הוא רוצה לתת יותר ולמי פחות ולפי איזה קריטריונים של ניהול. זה דבר טריוויאלי, שכל פיקוח על הבנקים בעולם מצפה מכל עסק בנקאי לנהל את סיכוני האשראי שלו בצורה מושכלת. וזה לא חידוש גדול, מהבחינה הזו גם פה. קבענו שהבנק והלקוח יגדירו ביניהם את המסגרת, יסכמו אותה ויפעלו בתוכה. זה כל ההוראה.


עכשיו במצב הנוהג היום אין את הסיכום הזה והלקוח לא יודע, לא העסק הקטן ולא הלקוח הפרטי, לא יודע כמה מותר לו למשוך. איך זה מתנהל בפועל, לפי שיטות של שתדלנות ולפי שיטות של ניהול וטעייה, ולפעמים בצורה אקראית לחלוטין לפי העדפה אישית של מנהל הסניף. זאת אומרת יכול עסק קטן לעבוד עשר שנים עם בנק מסויים באוברדרפט של שבעים אלף, עם מסגרת של חצי מזה, ויעבוד מצויין, והכל יהיה בסדר, ופתאום מתחלף המנהל והמנהל החדש מחליט שזה מפחיד אותו ומהיום למחר הוא יכול להודיע לו שהוא צריך לצמצם את זה. למה, כי הוא לא רוצה את זה. אנחנו חושבים שאם היו או אם יש קריטריונים מוגדרים ללמה קיבלת את הכמות הזו, ואם סיכמו אתך הסכם ואמרו שמגיע לך שבעים, נכון, אני לא מתערב אפילו בריבית, כי אם הסיבה למצב הנוהג היום היתה בגלל שהם רצו עוד קצת ריבית במדרגה השנייה, הלא מוגדרת, אז אין לי, אני לא נכנס לתמחיר העסקי של הבנקים. זה עניין של הניהול הבנקאי, וגם ההוראה הזו לא קובעת את הדברים האלה. אנחנו כן עושים, וגם במסגרת ועדת בכר, שינויים, כדי שהתחרות תגבר בין הבנקים על מנת שזה יהיה החסם לכל מחיר שהבנק קובע. סיכמו ביניהם את המסגרת, יפעלו בתוכה.


עכשיו לגבי ההצעה, בואו נגיע שאני לקוח שהסדרתי את מסגרת האשראי החדשה, ישבתי עם הבנק, הבנק עשה את השיקול, עסק קטן, ואמר או.קיי., עד היום עבדנו חמישים אלף במסגרת, ארבעים אלף בחריגה. בוא, אני קובע לך מסגרת חדשה, ואין שום מניעה שהבנק יסכם עם הלקוח מסגרת כמו קודם. תשעים אלף. בפועל. זאת אומרת למעשה יכניס את החריגה בתוך מסגרת מוצהרת, ושני הצדדים ידעו כמה מותר למשוך. יעשה את זה. אחרי שהיה שיקול של הבנקאי שזו המסגרת ואין בלתה, אי אפשר שהלקוח עוד פעם יחרוג ועכשיו יעלה למאה ועשר אלף או מאה עשרים אלף, זה לא הגיוני. לכן אם כבר ישב הלקוח וסיכם על המסגרת המתאימה לו, והמתאימה לבנק, בהתייחס לבטחונות ולמאפייני הסיכון, זו תהיה המסגרת, ומפה הבנק, בניגוד למה שנהוג היום, שהמסגרת לא אומרת כלום, מפה הבנק לא יהיה מוכן לזוז.


עכשיו ההוראה, מאחר שהיא לא קובעת כמה מותר לבנק לתת, הבנק יתן לפי שיקול דעתו, מבחינתי אין שום מניעה, ויש אפילו הרבה היגיון, שאם הבנק עבד עם לקוח מסויים ברמה מסויימת של חוב הוא יכשיר את זה לתוך מסגרת אם זה מה שהלקוח רוצה.

להיפך, אנחנו בתוך אזרחים צריכים לבקש עכשיו מסגרת אשראי יותר גדולה. על מנת שאם באמת נחרוג, שעדיין נהיה במסגרת האשראי. אני רוצה להבין אם זה נכון. אם היה לנו עד היום,

יותר גדולה מהמסגרת הקודמת אבל לא יותר גדולה ממה שמשכת,

ברור, אם היה לי עד היום מסגרת אשראי של שלושים אלף, הגיוני שאני אלך לסגור עם הבנק מסגרת של חמישים אלף, על מנת שאני לא אהיה במסגרת חריגה ויחזירו לי הוראות קבע.

אבל בנק ישראל לא יתן לבנק להגדיל את האשראי, המסגרת המאושרת, פי עשר,

אדוני היושב ראש, בנק ישראל מרשה לו לתת כמה אשראי שהוא רוצה.

בנק ישראל יאשר כל מסגרת שהבנקים יתנו. על אף שאני לא בטוח שזה יהיה, בכל זאת ההצהרה של יואב, הבנקים יעשו איזה משא ומתן,

יש לי שאלה יואב, בהמשך למה שאתה אמרת והבהרת קצת יותר את הנושא, תראה אנחנו, כמה עוד אנשים צריכים להסדיר את כל הסוגיה הזאת עד הראשון לראשון. יש לי מספר שאלות, אני אומרת, התקנה היא נכונה, ואני חושבת שאנחנו צריכים להכניס את מרכיבי השוק לאיזו שהיא מסגרת נכונה. עכשיו השאלה שלי, בעקבות, הרי כשהחלטנו על התקנה הזו אף אחד לא לקח בחשבון שאנחנו נימצא בתקציב של אחד חלקי שתים עשרה. מה ההשלכות שלו לגבי השוק בכלל, מה ההשלכות שלו לגבי המגזר היצרני בפרט. ולכן גם אם אני, כבעל עסק קטן היום, באה למנהל הבנק שלי ואומרת לו נכון, עבדתי עד עכשיו במסגרת של שלושים אלף שקלים מצד אחד. מצד שני אתה אפשרת לי לעבוד עד חריגה של מאה אלף. זה היה בסדר. יכולתי לעמוד בתנאים האלה. היום אני צריכה, כבעלת עסק, לבוא אליך מנהל הבנק ולומר לך תשמע, בוא נסכם שאנחנו באמצע עובדים על מסגרת של ששים אלף שקלים, או על מאה אלף שקלים, בחצי שנה הקרובה, ונניח שאני בעלת עסק, שעובדת עם מרבית משרדי הממשלה, איך אני מתנהלת, איך אני מתנהלת בתקציב כזה, כל החוזים שהייתי אמורה לחתום עליהם במהלך 2006,

את רוצה יותר ממאה? העסק רוצה יותר ממאה בגלל שיש אחד חלקי שתים עשרה תקציב, זה החלטה עסקית חדשה של הבנק, שיחליט, האם לרגל קיצור התקציב הוא רוצה להגדיל את האשראי לבתי העסק זמנית. אם הוא יחליט שהוא במקום לעבוד עם העסק שלך במאה, הדוגמא שלך, במקום במאה הוא רוצה לעבוד במאה וחמישים, ויש לו בטחון שיהיה בסדר, אז הוא יכול להגדיל את זה לא למאה, למאה חמישים. אם הוא חושב שלהיפך, בגלל מצב האי ודאות הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהפוליטיקה, הוא רוצה דווקא להקטין את האשראי, שוב, אני לא אגיד לו תגדיל את האשראי. זאת החלטה של הבנק לנהל את הסיכונים שלו.

השאלה שלי העיקרית היתה, אנחנו נמצאים היום בסוף חודש נובמבר. התקנה אמורה להיכנס בראשון לראשון, דהיינו יש לנו חודש החל מעוד שלושה או ארבעה ימים. האם נכון שלמעלה משמונים אחוז מכלל הציבור עדיין לא הגיע למסקנה או לא בא לידי ביצוע לשבת מול הבנק ולהגיע להחלטה שתיתן לי כך או אחרת. והשאלה העוד יותר מהותית היא האם כתוצאה מזה שלמעלה משמונים אחוז מהציבור הישראלי שעדיין לא הגיע, איך המערכת הבנקאית תוכל להיכנס להסדר כזה תוך חודש ימים, אל מול שמונים אחוז מהציבור מצד אחד, ואל מול סוגייה נוספת, שזה תקציב כזה או אחר, איך המערכת הבנקאית נערכת לזה, למה אנחנו לא צריכים לעשות איזו שהיא מערכת איזונים ובלמים וללכת בהדרגה לכל הנושא הזה מצד אחד.

ומצד שני אני ערה לסוגייה הזו ואני אסביר לכם גם למה. כשבא אלינו האוצר, אז הייתי חברה בוועדת הכספים וגם היום, אבל זכיתי להשתתף יותר בוועדות הכספים, ובאו מהאוצר עם הרפורמה בשלטון המקומי. אחת הסוגיות המרכזיות שהיתה ברפורמה הזו אמרה צריך לקצץ את כל מענקי הפיתוח לאפס. כל הרפורמה הזאת היתה באישון לילה, אף אחד לא בא והסביר מה ההשלכות של זה. ההשלכות של זה נכון להיום שראש עיר שנפער לו בור במדרכה ואזרחית נפגעת, לא יכול לשלם לה פיצויים כי אין לו מאיפה ולא יכול לתקן את הבור הזה. השאלה שלי, תראה זה צעד שהוא מרחיק לכת, זה צעד נכון בראייה הכללית, אבל אני חושבת שעם כל זה שאתה אומר את זה אנחנו עדיין לא ערוכים, ועדיין יש עוד משתנים רבים שמשפיעים על התקנה הזו. ולכן אני סבורה וחושבת, אני כמעט בטוחה, אנחנו צריכים ללכת למהלך כזה דרמטי בהדרגה. זה מה שאני מציעה, זה מה שאני חושבת שצריך לעשות, צריך לבחון את זה שוב מחדש.

יואב, הכוונה שלך רצוייה. מאוד רצוייה. אבל המעשה עלול להיות חלילה לא רצוי, לא בגללך, לא בגלל הוועדה, לא בגלל הבנקים. הבנקים ניהלו פה שתי מערכות של אשראי, אחת מסגרת, אחת חריגה. גם את החריגה הם נתנו מתוך מעטפת של בטחונות כלשהם. בנק לא מתאבד, בנק נותן את החריגה במסגרת איזה שהם בטחונות שכן היו לו. רק מה שכן, היו לו יתרונות של ריבית עודפת. ואתה אומר רבותיי, זה כבר הפקרות, צריך לאחד את הנושא, שתהיה מערכת אחת, שתהיה ריבית אחת על חריגה שאנחנו נוכל לשלוט בה, ולא ריבית מסגרת ואחר כך ריבית פנטסטית חריגה. בראשון לראשון הכוונה הפשוטה של התקנה היא שכולם יתכנסו לתוך מסגרת.

יואב, שאלת מה שרוחמה שאלה קודם, האם זה נכון ששמונים אחוז מהאנשים לא היו אצל המנהלים לסדר את המסגרת. אני יודע שזה נכון, אתה יודע למה, כי שמונים אחוז מהאנשים בורחים מהמנהל.

אז אם אנחנו רוצים להשלים את הכוונה שלך, ושזה יהיה מעשי ולא תהיה התמוטטות וקריסה, נאמר לבנקים, נאמר לציבור שהתקנה אומרת ככה, היא מצלמת מצב שהבנק נותן את האשראי הזה, הוא לוקח ריבית מצויינת, לצלם מצב, וזו תהיה המסגרת. לתקופה של חצי שנה. אבל לא להגיד אדוני, תתכנס לתוך המסגרת הזו, הצ'קים שלך חוזרים. אז אני מציע, בשביל שזה יהיה מעשי, לצלם מצב,

הבנתי, הבעיה היא שקיבלתי אותו כבר בהוראה, רק עשיתי תיקון קטן. אתם צודקים, אחד החששות היה, ואני אמרתי חד משמעית, אני לא רוצה שעל שום פרט טכני או על תקלה טכנית מישהו יחזור לו איזה שהוא צ'ק, אני לא רוצה על תקלה טכנית שזה יקרה. ולכן רציתי להעמיד לבנקים את כל האפשרויות לעשות את התהליך הזה בצורה שהיא תאפשר שלא בגלל ההוראה מחזירים. מחזירים בגלל שהבנק רוצה להחזיר. אני רוצה להזכיר לכם, יש לנו מאות אלפי צ'קים חוזרים היום. יש חריגות ויש מאות אלפי שיקים חוזרים היום. יש אנשים שמנתקים אותם מהחשמל כי לא מכבדים את ההרשאה לחיוב חשבון משום שאין להם מספיק כסף, והבנק אומר עד כאן. ובחלק גדול מהמקרים הוא צודק. וזה לא ישתנה בראשון לראשון 2006. זאת אומרת יהיו לקוחות שהשקיעה שלהם באשראי הבנקאי היא סימפטום להסתבכות פיננסית, שהמשך השקיעה באשראי לא יעזור להם. הם רק הולכים ומסתבכים, ואחר כך הם גם יגיעו לשוק האפור. וזה לא הפתרון להשלמת ההכנסה שלהם. זה באמת בשולחן הזה של הכנסת לפתור את העוני, לא הבנקים יפתרו את השלמת ההכנסה של האנשים, והאוברדרפט הוא לא השלמת הכנסה.


לגבי הבעיה הטכנית, אז באנו ואמרנו לבוא ולהגיד לבנקים אתם חייבים לתת את האשראי לכל מי שנתתם עד היום, לצלם מצב אתם חייבים, אמרו אתם לא נורמלי, הרי כל יום אנחנו משנים, למישהו מגדילים, למישהו מורידים. אי אפשר. אי אפשר לעשות את הדבר הזה בממוצע. לכן ההוראה שלי באה ואומרת אני לא נוטל את שיקול הדעת העסקי מהבנקים. ולכן אמרתי שהבנקים רשאים לתת מסגרת חד צדדית. הלקוח לא טרח לבוא, למרות שהוא לא טרח לבוא הבנק מסתכל עליו, הרי הוא מכיר אותו, כל יום הוא מחליט אם להחזיר לו את הצ'קים, הבנק מסתכל, מכיר אותו, מסתכל על דפוסי העבודה שלו, הוא לא טרח לבוא, הוא לא רוצה להרוס לו את החיים או את העסק, בא ואומר אדוני, אני למשל נותן את המסגרת שנתתי כמסגרת חד צדדית, אפילו לזמן קצוב מסויים, עד שהוא יבוא, עד שאני אשיג אותו, עד שיסדר את העניינים שלו, אני אעמיד לו חד צדדית, וזה כתוב בהוראה שלי ומותר לעשות את זה, חד צדדית את הסכום שאני חושב שהוא צריך, ואני מוכן לתת לו כמסגרת. צריך לזכור, הבנק לא עושה טובה בעניין הזה, הבנק מרוויח יפה מההלוואות, זה לא איזה משהו שהוא עושה לפנים משורת הדין.

יש בהלה בציבור בקרב אותם אנשים שמשתכרים שכר מינימום. אנשים אפילו הגיעו למצב, אני אומרת את זה מתוך ידיעה ברורה, שלא מודעים לכל התקנה הזאת, יש בהלה כרגע, אומרים דבר כזה, אני הולך לקחת הלוואה בשוק האפור כדי שהבנק לא יגביל אותי. הפחד להיכנס למוגבלות הוא היסטרי. מי שירוויח הגדול ביותר זה השוק האפור.

הבנקים הולכים לתפוס טרמפ עליכם כרגע. מה שהבנק הולך לעשות זה דבר כזה, יש אנשים שהוא לא רוצה לתת, ובמסגרת כל הזמן הוא נותן לו, אז הוא יגיד רגע אחד, בנק ישראל מחייב אותי. אין לנו שיקול דעת. זה מה שהמנהלים אומרים.

שלח לי פקס לקוח כזה ואמר לי שאומרים לו את זה, שבנק ישראל אמר. אני הרמתי אליו טלפון ואמרתי לך לבנק שלך, תגיד דיברתי עם המפקח, המפקח מרשה לבנק לתת. רבותיי, בעניין של הסברה אני מסכים, ובנק ישראל מתכוון לשלוח מכתב למליון שמונה מאות או תשע מאות אלף בתי אב בישראל, מכתב שאומר על ההוראה.

אישה באופקים יודעת לקרוא הוראות, באמת, חבר'ה, אנחנו לא קוראים כל הוראה,

אני רוצה להבין האם אתם מרוצים מהמצב הנוהג היום, שהבנקים נותנים הלוואות. דרך אגב, צלצל אלי, שוב, היה מקרה אחר,

בהדרגה, שהציבור יבין למה הוא נכנס.

יואב, תן לי לשמוע את הבנקים. אני רוצה לתת לכם דוגמא מוועדת כספים. החוק אומר שאם שר האוצר ושר הפנים הגיעו למסקנה שאפשר להעלות אישור חריג בארנונה בעיר מסויימת הם יכולים לאשר, וצריך ליידע את ועדת כספים. זה החוק. מה שקורה כאן, לא כתוב שאנחנו מאשרים את זה. שולחים הודעה, זה נכנס שם בתא, לא יודע איפה, אף אחד לא רואה את זה, שלחו ידיעה, אני רואה את זה במקרה. מה ראש העיר מודיע לתושבים שלו, שוועדת הכספים אישרה את זה. אנחנו לא אישרנו את זה. אומרים שבנק ישראל חייב אותי, לך תגיע לו שלא.

שמי ניבה לניר, אני מאיגוד הבנקים. אני רוצה לומר רק דבר אחד מאוד חשוב. התקנה תוקנה. הבנקים משקיעים מאמץ ביישומה, עם פניות לציבור, אל תעשו את הציבור לא יודע, לא ראה, לא שמע. ההתייחסות לפנייה היא הבעיה. אבל הציבור כן יודע. זה דבר ראשון. דבר שני, השבוע יצאנו בקמפיין בתקשורת, במודעות גדולות בעיתונים, מתווסף לזה קמפיין גדול ברדיו.

בכל העיתונים?

בכל העיתונים.

גם בחרדי?

גם בחרדי.

אני מתפלא לשמוע, איך לא ראיתי.

אולי זה עוד לא נכנס, זה רק התחיל השבוע. זה בכל העיתונים, גם ברוסית. אני אתן לך את הפריסה אחר כך. הקמפיין נכנס גם ברדיו. אחת הבעיות הגדולות ביישום העניין הוא שישראלים, כשפונים אליהם באוקטובר או עוד קודם בספטמבר ואומרים להם ראו, יש תקנה חדשה בינואר, לא ממהרים. כולם מכירים את זה, ינואר, אלוהים גדול, יהיה בסדר, זה רחוק. אין פה אבחנה בין עני יותר או עני פחות שכן בא או לא בא לבנק. מי שבא לחתום זה חיתוך אחר לגמרי. כולם צריכים לבוא, ויש בעיה באמת להזיז את העניין הזה.

כמה זמן לקח המבצע האחרון שהיה, שכל אזרח חייב לחתום לבנקים שאין לו,

היה פחות, אף אחד לא בא עד שאמרו להם מהראשון לספטמבר אנחנו לא נכבד לכם את התנועות בחשבון, כולם באו.

אני אומר לכם ברור, כשהיה צריך בפעם הראשונה אמרו מחודש יולי, לא זוכר, כל אחד חייב לבוא לחתום, אחר כך האריכו, האריכו, בסופו של דבר,

גם אם הם לא באים הבנק נותן להם מסגרת.

כמה מסך התושבים עד עכשיו הגיע להסדיר את התקנה הזו, ולא באופן שזה ייעשה חד צדדי, זאת אומרת האם בתוך חודש ימים המערכת הבנקאית ערוכה לקלוט למעלה ממליון איש כדי שיעמדו בתורים,

מצב הלקוחות יוטב ולא יורע. בעבר רוב הלקוחות, בעיקר הקמעונאים, עבדו או עם מסגרת מאוד מוגבלת, מצומצמת, או בלי מסגרת בכלל, וכל משיכה שהיתה מעבר למסגרת מהשקל הראשון הלקוח שילם ריבית חריגה. הוא שילם את הריבית הגבוהה ביותר שהיתה נהוגה במשק. נכון להיום, בעקבות ההוראה, לפחות בבנק מזרחי טפחות אנחנו בדקנו את כל הלקוחות, הקמעונאים והעסקיים, ובדקנו במשך חודשים ארוכים על פני נתונים אמיתיים מהחשבון, נתונים של שנים אחורה, והבנק קבע כמה מסגרת הוא יכול לתת לכל אחד מהלקוחות, זה הנתונים שיש בידינו היום.

זה נעשה באופן חד צדדי.

סליחה, אני לא יכולה להגיד כאן נתונים אבל בגדול לרוב הלקוחות אנחנו נגדיל את המסגרת, חלקם בשיעורים יותר קטנים וחלקם עד פי שלוש מהמסגרת שהיתה להם היום. נכון שחלק מהלקוחות לא הגיע, נכון שחלק גדול מהלקוחות לא הגיע, אבל ההוראה צפתה את המצב הזה. ההוראה איפשרה לנו להעניק ללקוחות את המסגרת באופן חד צדדי. כאשר מעניקים ללקוח מסגרת באופן חד צדדי וסדרי גודל גדולים, של מעבר לפי שתיים או פי שלוש ממה שהיה לו היום יש לו מספיק זמן להסדיר את המצב שלו, ולא יתחילו צ'קים פתאום לחזור.


בנוסף אנחנו חילקנו את המסגרת לשלוש מדרגות, כל מדרגה בריבית אחרת, כאשר שוב, הלקוח מקבל את ההודעה, הוא יכול לבדוק באיזו מדרגה הוא נמצא, יש לו את המדרגה האחרונה, המדרגה שבה באמת אז מתחילים לגבות את הריבית החריגה. הוא יכול לדעת מתי הוא מתקרב אליה, מה שהוא לא ידע עד היום.


בנוסף אנחנו פיתחנו שירותים של התרעות, גם SMS לפלאפון והתרעות מסוגים אחרים, שהם ללא תשלום.

בטלפונים שלי, גבירתי, היות שבנק המזרחי משרת גם ציבור חרדי לא קטן, אין SMS. אסור לנו. יש לנו טלפון כשר.

מי שאין לו SMS ואין לו רדיו יקבל הודעות מהבנק.

אני מבנק הפועלים. אנחנו חושבים שההוראה חשובה ונכונה ובאמת תעשה סדר גם מבחינת הלקוחות וגם מבחינת הבנק וגם מבחינת התמונה הכללית וזה נכון להחיל אותה. גם מטבע הדברים שהיא משנה מצב, וזה שינוי לא פשוט, אז גם בדוגמא שאתה נתת של הלבנת הון חייבים לקבוע תאריך, תמיד צריך עוד זמן, וצריך מתי שהוא לקבוע תאריך. הנתון נכון להיום זה שבערך מחצית מהלקוחות הסדירו את ענייניהם, ואנחנו מניחים ומשקיעים גם עכשיו, תמיד כשמתקרבים לתאריך יותר לקוחות מסדירים, ואנחנו משקיעים בסדנאות שהזכרתם, בכל האמצעים האחרים, בקמפיין,

תתחילו לחלק מתנות, מי שבא לסדר, תראו שכולם יבואו.

אפשר גם לחשוב על זה. מכתבים יצאו לכל הלקוחות, ויש גם את הכלים שיואב הזכיר של מסגרת חד צדדית. אנחנו גם כן מעמידים מסגרת עד פי שלוש ממה שהיה נהוג לחלק מהלקוחות, ובסך הכל גם הנושא של הריבית שהם לא ישלמו ריבית חריגה על חריגה מהמסגרת כי בכל מקרה אמורה החריגה מהמסגרת להצטמצם, או יותר נכון להיעלם. מכל הבחינות אני חושב שההוראה היא חיובית. מה תאריך קו החיתוך האופטימילי זו שאלה קשה. והאם זה ראשון לינואר או חודש לפני או חודש אחרי,

חודש לפני כבר אי אפשר.

אני מבנק דיסקונט. כמו שאמרו חבריי הבנקים נערכו כמיטב יכולותיהם ואף מעבר לכך, גם מההיבט המיחשובי, שהצריך אותנו להשקעה מאוד מאוד גדולה בתשתית, גם בשינוי הטפסים, הבנק שלנו למשל מפעיל מוקד טלפוני, עד עשר בלילה, לטפל בלקוחות שפונים, מעבר לקטע של סדנאות. ואני רוצה להגיד דבר מהיבט אחר. ברמת העקרון מה שאמרו חבריי זה נכון. בנק דיסקונט נותן אשראי פי שלוש מהמשכורת כבר יותר משנתיים. אולם אני רוצה להסתכל על הדברים קצת מהיבט אחר.

יושב אתי חברי שמעון ואנוכי שכיהנו בתפקידי מנהלי סניפים שנים הרבה. ואני מודיע חד משמעית שאין לו, למנהל בנק, מצב גרוע יותר מאשר אותו מצב שבו הוא מורה להחזיר צ'ק ללקוח. והדבר הזה הטריד אותנו מאוד, ואנחנו מאוד לא אוהבים את זה. בניגוד לתפיסה שיכולה להיות קיימת במקום אחר. בתקנה שהתקין המפקח על הבנקים חד משמעית הפתרון שהמציא לנו בטובו המפקח על הבנקים של מסגרת חד צדדית פותרת חלק מאוד מאוד גדול ובעייתי בקטע של הקצאת אשראי, הואיל ובעבר אסור היה לנו באופן גורף לאשר מסגרת חד צדדית, כי גם אם היה לנו כשל והיינו מגיעים לערכאות בבית משפט היה יושב שופט על כס המשפט, וכיוון שלא יכולנו להמציא טופס עליו חתום הלקוח שאתו הוא סיכם אתנו על מסגרת אשראי אנחנו היינו נאלצים לא מעט פעמים למחוק את החוב ולא בנוחות לענות לשופט מדוע שילמנו ללקוח בניגוד להסכם המסגרת הקיים. דהיינו אם הלקוח היה חתום על מסגרת של חמישים אלף שקל, למה נתתם לו להגיע למאה אלף שקל, סיבכתם אותו.


עכשיו אני רוצה להסתכל על זה בעוד היבט אחד. סיבכנו אותו, המשמעות היא שאם מחזירים ללקוח צ'ק הרי זה גם פוגע בבית העסק שבו הוא קנה. ואני מתחבר לגברת אראלה מקודם, וגם לרוחמה. אבל במצב שבו יש מסגרות חד משמעית ברורות, במצב שבו אפשר להגדיר מסגרת חד צדדית ובמצב שבו הבנק מלכתחילה נותן את מה שהוא נתן קודם פלוס עשרים וחמישה, או פלוס שלושים או פלוס שלוש מאות אחוז, אנחנו תומכים ביואב, אבל אנחנו מוטרדים כמוכם מאי ההיענות של הציבור לעשרות, אם לא יותר מזה, פניות של הבנקים ושל התקשורת.

תראה איך זה לא מוצג נכון. תלוש משכורת שלנו, ואני האזרחית הפשוטה, אני מניחה שזה קיים במרבית תלושי השכר שמקבלים בימים האלה כל העובדים, ויש פה הערה, לתשומת לבכם, על פי הוראות המפקח על הבנקים החל מהראשון לראשון 2006 לא תתאפשר חריגה ממסגרת האשראי המאושרת בחשבונות העובר ושב. מה זה אומר, שהבנקים נותנים עשרים וחמישה או שלושים אחוז מעבר לחריגה? נכון לעכשיו בפרק זמן הנוכחי הזה,

אני רוצה לשאול כבנאדם שיש לו חשבון בבנק, אני יודעת שהמשכורת שלי עשרים אלף שקל, קיבלתי עד היום עשרים אלף שקל בגובה המשכורת, היום אני אוכל לקבל ששים אלף שקל. באיזה ריבית אני מקבלת את הששים, בריבית פי שלוש, כל הששים, או בעשרים הראשונים בריבית פריים פלוס שלושה אחוז ואחר כך זה לאט לאט עולה. זה מה שאני רוצה לדעת, כי אני כציבור אני באמת לא יודעת.

כולם מדברים על אותו דבר, הבעיה היא שכולם חוששים שבראשון לינואר יהיה פה כאוס. השאלה אם אפשר להתכנס למצב שאנחנו העלינו. מה שגם הבנקים אומרים שהם עושים את זה, שהם נותנים מסגרות חד צדדיות, ולהרגיע את הציבור, ולומר מה שקיבלתם עד עכשיו תוכלו להתנהל עם זה הלאה, תקבלו תקופת זמן, ותלכו להסדיר את זה. שלא תהיה הבהלה הזו בציבור, שלא יהיה הפחד הזה בציבור. זו התחושה של משקי הבית, ואני מביא לך את התחושה מהשטח. הנה, הבנקים מסכימים, הבנקים עושים את זה אני שומע, רק זה לא מתחבר עם הציבור.

בא אלי מישהו מהציבור, אומר לי מה יהיה, אמרתי לו למה אתה פונה אלי, היית בבנק, הוא אומר לי לא. לך קודם לבנק, תבדוק מה יהיה, אחר כך תבוא אלי. זה ממש מצחיק.

חברת הכנסת אראלה, ברשותך, דבר אחד לא יקרה עם ההגדלה הזאת, שני דברים כן יקרו ודבר אחד לא יקרה. שני הדברים הם כאלה, אחד, תקבלי קו אשראי מסודר שאת יודעת להשוות אותו בין בנקים, ויואב התקין תקנות של הקלת המעבר בין בנקים בשביל התחרות הזאת. שניים, אנחנו מציעים, גם אנחנו וגם החברים שלנו, אגרות גישור, שהם הרבה יותר זולות מהאוברדרפט והרבה יותר קלות לניהול התקציב. ושלוש, לא תשלמי יותר ריבית חריגה. שזה קנס חמור.

אחת ההצעות של יואב היא אומרת בואו תקחו פי שלוש. אם אני מראש לוקחת פי שלוש, אז ידעתי קודם שיש לי בגובה משכורת ריבית נמוכה, ועל השאר אני משלמת ריבית חריגה. עכשיו אני אשלם על הכל הרבה יותר.

אחת ההוראות בתקנה הזאת היא התאמה של המסגרת לצרכים. איך עושים את זה, בודקים מה המשכורת, מה יכולת ההחזר.

אני מדברת נאמר במשכורת עשרים אלף שקל, ועד עכשיו ניצלתי עשרים אלף שקל וריבית חריגה שילמתי כשחרגתי. ומציעים לי היום כאזרח קחי ששים אלף שקל.

את משלמת רק על מה שאת מנצלת.

היות שהבטחתי ליואב להשתחרר ברבע לעשר, וכבר רבע שעה אחרי הזמן, אני רוצה לסכם בשתי מלים את הדיון. ראשית אני פונה לבנק ישראל לבדוק את הנושא מחדש, עם כל הגורמים המקצועיים, גם עם האוצר וגם עם הציבור. אני לא מדבר על הבנקים, אבל גם בציבור, מה קורה. זה חשוב מאוד. ברור שפרסום חסר. הציבור אינו מודע.


הדבר השני, וזה לא פחות חשוב, אני חושב שאנחנו בוועדה נתכנס בעוד שבועיים בערך, באמצע דצמבר, ואנחנו נתעדכן מה המצב. כמה נכנסו למסגרת, מה המצב, ואז נחליט הלאה מה צריך לעשות. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:50