PAGE
1
ועדת הכספים

29.11.05

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

מיום שלישי, כ"ז בחשוון, התשס"ו (29 בנובמבר, 2005) 10:18

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלות הפצה), התשס"ה-2005

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(עמלות הפצה), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר

חיים אורון

גלעד ארדן

בני אלון

דניאל בנלולו

רוני בריזון

מיכאל גורלובסקי

חמי דורון

נסים דהן

אבשלום וילן

יחיאל חזן

דני יתום

יצחק כהן

ניסן סלומינסקי

איוב קרא

מיכאל רצון

יולי תמיר

משרד האוצר: ד"ר יוסי בכר – מנכ"ל

אריק פרישמן – לשכת המנכ"ל

ידין ענתבי – סגן בכיר לממונה על שוק ההון

אריק פרץ – אגף הביטוח

ניר כהן – מנהל מחלקת הפנסיה בשוק ההון

נסים כהן – שו ההון

דידי לחמן מסר – המשנה ליועמ"ש לממשלה

יואב להמן – הממונה על הבנקים

מאיר סוקולר – משנה לנגיד

שרית גלעדי דור – דוברת

משה טרי – יו"ר

לייזה חיימוביץ – ע' למנהל הרשות

דניאלה גורני – עו"ד

דודו לביא – בגן מנהלת המחלקה לפיקוח על קרנות משותפות בנאמנות

עו"ד דורית גילת- יועמ"ש המחלקה לפיקוח על קרנות משותפות בנאמנות

איטה שוחט

אלחנן הרמור – סגן מנהלת מח' יועצים ומנהלי השקעות

עו"ד שרה קנדלר – סגנית ליועמ"ש

אורי קציר – דובר

אדוארד קורצנשטיין – מרכז מחקר ומידע – הכנסת

נירה לעמאי - נציבות הדורות הבאים

נורית אלשטיין, הלית ברק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

לאה קיקיון

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלות הפצה), התשס"ה-2005

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(עמלות הפצה), התשס"ה-2005

רבותיי, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הסעיף שעל סדר היום - תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלות הפצה), התשס"ה-2005, ותקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(עמלות הפצה), התשס"ה-2005.


לקראת הישיבה קיבלתי מכתבים. המכתב הראשון הוא מהתנועה לאיכות השלטון, ואני יכול להגדיר אותו כשיא החוצפה מגופים שחיים רק כדי לנשוך אחרים. שיא החוצפה. כי לא מקובלת עלי שום הטפת מוסר על חברי כנסת כאילו שאנחנו המושחתים. אני לא יודע אם לתנועה לאיכות השלטון יש הסכמים עם ברוקרים. אין לי מושג, ולא בדקתי מה מסתתר מאחורי הבקשה שלהם. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שבתחילת הדיונים על המלצות ועדת בכר הם כתבו את אותם הדברים,ולא מצאו לנכון לציין כמה יפה גמרנו את הדיונים כאן. אז זה סתם פופוליזם, סתם להשחית נייר. לכן אני חושב שזה שיא החוצפה. אני לא מוכן לקבל הטפת מוסר על דברים שלא עשינו. בסך הכל היינו בסדר. כולם יעידו על זה. היה דיון רציני במשך חודשיים. כל אחד דיבר כמה שהוא רצה, לא סתמתי פיות פה בוועדה. אז מה השימוש במילה "שקיפות"?

דבר שני - המכתב של "שינוי" - אל"ף , אני מוכן שיפיצו את המכתב - -

- - -

הכנסת לא מתנהלת עם מכתבים בין סיעות ויושבי ראש ועדה. אם מפלגה שולחת מכתב - אני רוצה שתקרא את המכתב לוועדה.

לא ביקשו ממני להפיץ את המכתב.

למה לא תכניס את העיתונאים?

עוד מעט.


הזכרתי את המכתב, ואני לא מקבל את הבקשה שלהם. לכן אני חוזר ואומר: אני לא מביא שום הצעה אלטרנטיבית. כל אחד ידבר כפי שהוא רוצה, אבל בשם הרשות לניירות הערך -אני מצפה שהוועדה תביא לפנינו את עמדתה הראשונה על עמלת הפצה.


לעצם העניין שאני מבקש התייחסות - אני מבין שהיועצת המשפטית של הכנסת נורית אלשטיין יושבת כאן. אני אביע את עמדתי ונשמע אותה. עבדנו חודשיים, הפכנו את המדינה, הצענו הצעות טובות. עשינו, לדעתי, את הדיונים הכי טובים. עכשיו אנחנו מגיעים לסיומת, לפרק שסוגר את כל החוק הזה. תבוא אחר כך כנסת חדשה. הרי אנחנו כבר שמענו כבר משלחות, שמענו את הדברים עשרים פעם. לכן אמרתי שהדיון היום יהיה בלי משלחות, כי שמענו את כולם עשרים פעם, אפילו. לכן, גברתי היועצת המשפטית, אני לא רואה כל סיבה לדחות את העניין עד אחרי הבחירות.

ההפך, אפילו.

היות שאנחנו עשינו את החוק, שמענו אישית את כולם - אנחנו חייבים להכריע ולהחליט.

שיחילו דין רציפות על חברי הכנסת, בכנסת הבאה.

ההערה האחרונה היא לא רלבנטית כי לא מדובר בעניין פרסונלי, מדובר בעניין מהותי. והשאלה היא - האם העיתוי, האם בעת הזו אסור לוועדה להידרש לתקנות, כן או לא. אנחנו לא רואים בזה שום בעיה. ההפך. הבחירות, כשלעצמן, לא מפסיקות את מהלך הדברים הרגיל במדינה. כל מיני נושאים שעלו והם בהמשכיות - ברור שהם ממשיכים. אני לא רואה מדוע הבחירות, כשלעצמן, יש להן איזשהו אלמנט שפוגם בהמשך הדיונים. לדידי אפילו ההפך. הרי אלמלא העניין היה חשוב הוא לא היה עולה והרי הוא עלה כבר. זה דיון שני, זה לא דיון ראשון. כך, שהפגמים שמנסים לייחס לעצם כינוס הוועדה בעת הזו, ככל שהם עולים - מהתנועה לאיכות השלטון, יש גם פניה נוספת מהמשרד של אלי זוהר - הם טוענים הרבה מאד כלפי המהות, אבל הם גם מעלים את שאלת העיתוי. נושא העיתוי, מבחינתו, לא נראה בעיה בכלל. אנחנו לא רואים בו שום פגם.

מה הטענה שלהם? למה הם חושבים שיש קשר?

שאנחנו נסחטים.

נכון.

גם אחרי הבחירות אנחנו נסחטים. יהיו חובות, יהיה עוד יותר גרוע.

יש איזשהו ניסיון לייחס ערך מוסף לאירועי הבחירות כאילו הם מפסיקים את מהלכי העניינים הרגילים במדינה, ואין אלה פני הדברים. אני רוצה לומר כאן במאמר מוסגר שגם היועץ המשפטי לממשלה, הקודם והנוכחי, כאשר הם פנו בהנחיות למשרדי הממשלה לעניין מינויים - מדגישים שכל נושא שהוא במהלך הדברים הרגיל - לא ייעצר. אלא מאי? נושאים שיש בהם איזושהי רגישות מיוחדת, פרסונלית, שמא יכול שתעלה טענה שהפגם שידבק זה מעצם השיקול הזר - -

אז את לא מתייחסת לזה?

לא, ודאי שלא, כי אני לא רואה שיקול זר בעצם הדיון היום. ההפך.

הם רואים שיקול זר?

כן ואני דוחה את זה. אנחנו קראנו את הדברים. הרי בסופו של דבר, נניח שתוגש עתירה - אנחנו לא רואים בעניין הזה כשלעצמו משום פגם שלא נוכל להגן עליו. ההפך.

תודה רבה ליועצת המשפטית. ועל כן, אנחנו נכנסים עכשיו לכיוון המהות.

אני חושב שבדחיית הנושא עד לאחר הבחירות אנחנו קוטלים בעצם הרבה מהמקטלגים ומהמבקרים את ועדת הכספים. אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם - במכתב של התנועה לאיכות השלטון, אז למה לנו להיכנס לזה עכשיו? נדחה את זה. אני מוכן להכניס הצעה נגדית להצעה שלך, שנדחה את זה עד לאחרי הבחירות.

אני לא מקבל את זה, גם בגלל נימוקי היועצת המשפטית, וגם בגלל מה שאמרתי קודם. אני דוחה את זה על הסף. ברור לי שיהיו שינויים בוועדת הכספים אחרי הבחירות, ואז הוועדה החדשה תצטרך להיכנס לנושא מחדש, וזה לא ייגמר לעולם. לכן - אלה שיעבירו את החוק הם אלה ששמעו את כולם כאן, את כל המשלחות, והם אלה שהולכים להכריע.

אבל פרוצדורלית - אם 9 חברי כנסת יצטרפו אל הצעתו של חבר הכנסת קרא - צריך לשמוע.

אני רוצה חוות דעת משפטית אם להצעה שלי יש שליש, חצי או רוב - האם אני מחויב לה או לא?

אני אעלה את ההצעה, אבל לא אצביע עליה.


לפי הידוע לי - החוק הוא איתי, שאני יכול להעלות או לא. מכל מקום - אתה יכול לבדוק.

שלא כמנהגי - אני מבקש היום קצת יותר להאריך, כי הדברים ראויים שנאריך בהם.

אתה נכנס לתוכן? אנחנו קודם שומעים הצעות לסדר.

אני, בסגנון אחר מאשר היושב ראש - אני חושב שהתנועה לאיכות השלטון טועה פעמיים

במקרה הזה. הלחץ על חברי הכנסת בכנסת הבאה יהיה הרבה יותר גדול. רוב המפלגות - יצאו מהבחירות עם חובות יותר גדולים ממה שהם נכנסו אליהן, זו דרכו של עולם. ואז, כמובן, היכולת לסחוט אותם, אם זה הטיעון, הרבה יותר גדולה. אם מישהו חושב שהוא לא מסוגל לעמוד בזה של הלחץ של החוב לבנק - -. יש טענה שהבנקים נופלים. הבנקים יפלו על חוב של 150 מיליון שקל? זה חוב של עסק קטן באיזשהו מקום - זה החוב שמדברים עליו.

הבנקים צריכים 6 שנים כדי למכור את כל הקרנות, אתה יודע את זה.

צריך להגיד פעם אחת ולתמיד: הבנקים מאושרים מהחוב הזה. זה החוב הכי בטוח, הוא בערבות מדינה, וחוץ מפעם אחת בהיסטוריה - עם מפלגת המרכז, כשהמפלגה התפרקה - כל המפלגות חייבות לשלם, כי הבנקים לוקחים את הכסף מהכנסת, ופורעים את החוק. הבנקאים מאד אוהבים את החוב הזה. חובות של המפלגות הוא הכי בטוח, וכמה אנשים יכולים לאשר את זה פה. רק מפלגה שנעלמת היא הבעיה שלהם.


אני חושב שהיושב ראש צודק - צריך לקיים את הדיון וצריך לחתור לקבל פה החלטות. אם במהלך הדיון, מנימוקים שקשורים לדיון עצמו - יתברר שאו שאנחנו לא יכולים להגיע להחלטה, או שיש נימוקים מהותיים, לא מהסוג הזה שאנחנו חשודים - שלא לקבל החלטה, יכול להיות, אבל כרגע אין, לטעמי, שום סיבה שלא להיכנס לדיון ולא לחתור להגיע להחלטה.

אני מרגיש קצת לא נוח עם הדיון הזה - לא בגלל שאני נסחט ולא בגלל שיש לי חובות - אין לי, אני מצהיר. אני לא חייב לאף אחד שום דבר: לא לבנק, לא לברוקר ולא לאף אחד. אני משתדל לנסות וללמוד את החומר כדי להיות בקיא בו. אין ספק שמדובר כאן על סוגיה מאד מורכבת. אבל יש לי בעיה עם הלוגיקה שלך, אדוני היושב ראש. אנחנו, את ההכרעה הזו, דוחים כבר חודשים ארוכים. אז מה קרה פתאום שדווקא היום צריך להכריע בה?

אני מנסה כבר כמה שבועות.

לא, תסלח לי. אנחנו דוחים את זה.

אני לא דחיתי, אני חייב לתקן אותך.

מי דחה? חודשים ארוכים לא התקיים דיון.

אני מנסה כל הזמן. החוק עבר בקיץ. אחר כך התחלף שר האוצר. קרו דברים באמצע. דיברתי כמה פעמים עם השר, עם המנכ"ל, ניסינו פה ושם. עד שמגיע רגע האמת. אני חייב להגיד לך שהעליתי את הנושא בלי לדבר עם אף אחד לפני כן להגיע להסכמה. תאמינו לי. אמרתי שאני מעלה את זה להצבעה, ואחר כך התחלתי לגבש רוב.

זה לא עומד בסתירה עם מה שאני אמרתי.

סתירה מוחלטת, אני חייב להגיד לך. לא בדקתי לפני כן אם יש לי רוב או לא. אמרתי אתמול ואני חוזר גם היום - יכול להיות שאין לי רוב.

אני מבקש באמת תשובה- הדבר הזה מאד מטריד אותי: מדוע במשך 7 חודשים לא דנו בסוגיה הזו ואנחנו דנים בה היום? יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר.

ב- 25 ביולי - חוקק החוק.

אני רוצה להזכיר לכם - עד שהאוצר הביא הצעה מוסכמת שלו, לקחו לפחות חודשיים.

כי החוק לא היה בתוקף.

אחר כך הוא הביע צער, אחר כך היתה בעיה, היתה התנגדות, ניסיתי להגיע להסכמות. לוקח זמן. באיזשהו שלב נמאס לי, ואני לא רציתי להעביר את זה לכנסת הבאה.

מה קרה היום שאנחנו יושבים? האם הצלחת לגבש רוב? האם הצלחת לגבש עמדה משותפת עם האוצר? מה היום הזה מימים?

אין לי שום הסכמה עם האוצר, לא בטוח שיש לי רוב. אני אנסה, במשך הדיון היום, להגיע לרוב.

אני מרגיש לא בנוח עם הדיון הזה.

מתי תרגיש בנוח?

הייתי מרגיש בנוח עם הדיון הזה אם הוא היה מתקיים ברצף ולא נמשך - -

למה באת היום לפה?

אני לא נכנס לוויכוחים, אני רק רוצה לסדר משהו בכרונולוגיה. ב- 25 ביולי, הכנסת אישרה את החוק. עד שהחוק הגיע לרשומות, לא ניתן היה להגיש את ההמלצות שלנו. ב- 7 באוגוסט פרש שר האוצר הקודם, בנימין נתניהו, וב- 30 באוגוסט התקיים הדיון הראשון בוועדת הכספים, שבו, כנראה, מעבר לזה שאמרו דברים שרק ראו את התקנות, היתה תחושה שרוצים ללמוד את העניין, והיתה תחושה שגם רוצים לגבש רוב להצבעה. ניקח את חודשי החגים. אנחנו חזרנו עכשיו עם ההצעה. שני דברים: אפשר להתווכח על העבר, אבל מאד עצוב - אי אפשר לשנות אותו. לשאלתך אם קרה משהו בשלושה החודשים - אני יכול להתייחס לזה באריכות, אני מניח שאתם קוראים עיתונים. הרפורמה הזו היא בעצם כבר עוד מעט היסטוריה, וכל מה שצריך זה לתת לה את אקורד הסיום. אני מצטרף למה שאמר יושב הראש, למרות שלא לי לשפוט את עבודת הוועדה. אבל בעיניים שלי, שהן עיניים מקצועיות, אני חושב שהתקיים פה דיון ענייני, דיון תגובתי, דיון שכל צד הקשיב לצד האחרים. לא היתה מערכת לחצים, לא פוליטיים ולא אחרים. נאמרו דברים והיו תחושות לגבי הדברים. אנחנו היום נמצאים 3 חודשים אחרי. בחודשים האלה קרה משהו בשוק. לא לסגור את הצ'ופצ'יק האחרון? אני חושב שזו תהיה טעות, לא רק מבחינתנו, כצוות מקצועי, אלא גם מבחינתכם. אפילו ברמה של להשאיר טעם רע.


אם היושב ראש מרשה לי יש לי נאום שהכנתי מדוע אני חושב שראוי שנאשר את מה שאנחנו מציעים היום. זה רק בנושאים שבמהות , ותיאור של עמדתנו המקצועית.

אבל זה כבר לדיון המהותי.

אפשר להכניס את העיתונאים, בבקשה.

אנחנו הגשנו ומגישים היום הצעה שאנחנו מקווה שתאשרו אותה - למבנה של עמלות הפצה בקרנות הנאמנות ובחסכון הפנסיוני. ההצעה הזו משקפת עמדה של צוות מקצועי - שעל כך אני מקווה לא יהיה ויכוח- שעמל זמן רב על מנת להסכמות בנושאים רבים. כמובן, כמו כל צוות מקצועי שעבד - היו דעות שונות בקרב אנשי הצוות, אבל בסופו של דבר גיבשנו המלצה שמאחוריה עומדים כל אנשי הצוות המקצועי. ההצעה הזו הוגשה לכם ב- 30 באוגוסט, 2005. מאז קרה משהו, ואני רוצה, ברשותכם, להתייחס להתפתחויות שקרו בשוק ההון, לקידומה של הרפורמה. אני אגיד לכם, בשורה התחתונה, שכל התהליכים שקרו עד עכשיו רק מחזקים את עמדתנו שזו היא ההצעה, ומבחינתנו היא זו הראויה להיות מאושרת על ידכם. אני, כמובן, פונה אליכם בבקשה שתאשרו אותה.


מה שקרה ב- 3 וחצי החודשים האחרונים מוכיח הרבה דברים, אבל ודאי שזה מוכיח שאנחנו לא יודעים לחזות מה הולך לקרות, ווודאי שאנחנו לא יכולים להשפיע על מה שהשווקים עושים. השווקים מגיבים הרבה יותר מהר, הרבה יותר טוב, ובסופו של דבר - מה שקורה עכשיו לא נחזה על ידי אף אחד מאתנו, ודאי לא במהירות, לא במחירים ולא באינטנסיביות שבה היתה התאמה, הייתי אומר, של המערכת, או של השחקנים במערכת, לשינויים בסביבה העסקית.

ולכן לא צריך להתרגש מהבכי של הבנקים.

אני לא מתרגש משום דבר. לא מהבכי של אלה ולא מהבכי של אלה. אני רק רוצה להזכיר, שכפי שאני רואה את תפקידנו, לפי מה שאנחנו מציעים לכם, פה, תפקידנו הוא ליצור את התשתית הראויה לעבודה של שוק ההון. אישור של מבנה עמלות ההפצה הוא המסמר האחרון, הדבר האחרון שנותר כדי ליצור את אותו תשתית . לפני 4 חודשים, ב- 19 ביולי, 2005, הוועדה הזו

אישרה בפה מלא, פה אחד, אם אני זוכר - את החוק שמבוסס על ההמלצות שלנו. הכנסת אישרה את החוק כמה ימים אחרי זה, ב- 25 ביולי. אני מצטרף לדעתו של היושב ראש - התקיים פה דיון ארוך, ממצה, מקצועי, ענייני, תגובתי. ניהלנו דו שיח שהיה מבוסס על האם אנחנו עושים דברים נכון, או לא נכון. לא באינטרס של אלה, ולא בשל אלה. באותו עניין אני מזכיר לכם את הוויכוחים הרמים שהתקיימו פה - האם אנחנו צריכים לתת העדפה לבנקים הקטנים, האם צריך לתת להם שש שנים, או שמונה שנים למכור את הקופות והקרנות, האם צריך לתת להם להיכנס לשוק רק כשהם מוכרים, או שהם שליטה - דיונים של שעות על גבי שעות. אתם יכולים לתאר לעצמכם שמה שהיה פה, היה אפס קצהו ממה שאני ספגתי על זה שאני לא מבין שום דבר, והרפורמה צריכה להיות בהשוואה של הבנקים הקטנים לבנקים הגדולים, שצריך לתת להם אפליה מתקנת. גבירותיי ורבותיי, 3 וחצי חודשים עברו, וכל הוויכוח הזה הוא פסה, הוא לא רלבנטית. המערכת היא כבר בהתאמה מלאה למה שהצענו.

כל הבנקים?

כמעט כל הבנקים.

הבנק הבינלאומי מכר משהו?

מכר הכל. בנק "המזרחי" - מכר הכל. הבינלאומי מכר את הקרנות שלו - "דקלה", ל "מגדל". הנייר שיש לי לא מעודכן כי אתמול נעשו עוד שתי עסקאות מאד גדולות.

נניח שהבנק הבינלאומי - לא, אבל אם אתה מדבר בהיקף כמו שהיה - אז כולם - -

"אגוד" מכר, "מזרחי" מכר, ו "דיסקונט" מכר. אז בבינלאומי נשאר קצה קטן. תקראו היום בעיתונים מה אומרים היום לגבי מכירת הקרן של "פסגות" למשקיע זר. אם תסתכלו על העיתונים של יומיים קודם - אמרו שחברי הוועדה לא מבינים שום דבר, ולא הביאו משקיעים זרים, והמשקיעים הזרים לא רוצים לקנות. יום אחרי זה - הכל משתנה. השוק הזה דינמי, ובעוד אנו מדברים = יש חברת ביטוח גדולה מאד שעדיין מחכה לעסקה וכולם אומרים איזה הלם קרה שם שהם לא עמדו במרוץ. אז נשאר עוד קצת, עוד אנו מדברים והכל נגמר.


אז עכשיו אתם יכולים להחליט עכשיו שלא שווה לסגור את העניין. חשוב שדעתי המקצועית תשמע - זו תהיה טעות, מבחינתכם. אפילו, לאור כל מה שאמרנו לגבי הדיון הענייני והמקצועי שנערך כאן - זה כל התרחישים של הבנקים, ואגב - גם של הברוקרים. הברוקרים נלחמו בנו בציפורניים. יש כאן עדים מהוועדה שלי שכל פעם הייתי מעדכן אותם. הברוקרים אמרו - תנו לבנקים לגבות עמלות הפצה רק כאשר הם ימכרו את הכל. אנחנו אמרנו : לא. נדחה את זה ל- 1 באפריל. זו ההצעה שמונחת בפניכם, כדי שיהיה זמן התארגנות. מי העלה בדעתו שה - 1 באפריל יהיה יותר מאוחר מאשר המועד שבו הבנקים מכרו את הכל? תגידו אתם, בפרספקטיבה של 3 חודשים, האם הוויכוחים של לפני 3 וחצי חודשים הם בכלל רלבנטיים לענייננו.

- - -

יוסי בכר: אתמול נרכשו קרנות הנאמנות של בנק לאומי , "פסגות" על ידי קרן, מה שנקרא hedge fund אמריקאית, קרן גידור שהולכת - -

- - -

אני מוכרח לציין משהו מאד חשוב - השוק הגיב מהר וביצע את הרפורמות שאתם אישרתם לפני 3 וחצי חודשים. הרפורמה הזו - כל העסקאות שנעשו על בסיס המידע הכי טוב שהיה לפני כולם, והוא אותם מספרים שמופיעים בהצעתנו המקורית. אני אומר לכם את זה בפירוש. עניין של מזל, עניין של שיקול דעת - לא חשוב למה. העובדה שהיו מספרים בהצעה המקורית היא שיצרה את התשתית לכל העסקאות. הקולות שנשמעים עכשיו - -

של המהדורה הראשונה שלהם או השניה?

רק הצעה אחת. רק ההצעה הזו, שישנה היום.

אבל היא לא הוצגה אז. כרונולוגית זה לא נכון.

חודשיים אחר כך.

- - -

לפני העסקה הראשונה.

לא היתה עסקה לפני ש - -

אבל משא ומתן - היה.

לא.

ב- 30 באוגוסט הגשנו הצעה, כשבינינו היה ויכוח אם נשים מספרים או לא. אמרתי שמזלנו ששמנו את המספרים. המספרים האלה, היו התשתית שעל פיה נערכו כל ההסכמים.

אז מה, זו התחייבות שלטונית?

לא. עכשיו שאלה שאתה צריך לשאול את עצמך : האם אתה רוצה לעודד השקעות זרות בישראל, ולמשל - להעביר מסר שכאשר אומרים משהו בישראל מתכוונים אליו, ולא משנים כללי משחק?

התחייבת?

אני לא יושב כאן כדי להגן על עסקאות, אני יושב כדי להגן על ציבור.

לא התחייבתי בשום דבר, ולא הייתי מעורב בעסקאות. אתם יכולים לעשות את מה שאתם רוצים. אני מציע את מה שאני חושב כנכון. אני חושב שבסופו של דבר עומדת בפניכם הצעה שהשוק הוכיח שהוא יודע לעבוד לפיה, וזה הנימוק החשוב. לא בחנו שום הצעה חלופית לדעת אם השוק יודע לעבוד לפיה, או לא. את זה אנחנו יכולים להגיד: השוק יודע לעבוד לפי ההצעה שהעמדנו בפניכם. אני מציע. השוק עובד הרבה יותר טוב, הרבה יותר נכון ממה שכל אחד מאתנו יכול להעריך. אמרתי לכם גם בפעמים הקודמות: 80% מהדיונים בוועדה בצוות שלנו היו הערכות איך השוק יתפתח. אני חושב שהדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות - אנחנו, מבחינתנו המקצועית, ומבקשים את עזרתכם והאישור שלכם - לאשר את ההצעה שהנחנו בפניכם. כל הנימוקים מציעים שזו ההצעה שעל בסיסה מתקדמת רפורמה כפי שרצינו. אז דיברו על ריכוזיות שעוברת לחברות ביטוח, עדיין יש שמונה שחקנים ולא שניים - -

אני רוצה שתתייחס לדבר אחד - גם לפי המידע שיש לכם, על פי כל העסקאות שהיו - מה קורה אם אנחנו לא מחליטים כלום?

לא קורה כלום. הם יום אחד ייגבו את הכסף מה - -

אני שאלתי שאלה ואני רוצה תשובה: האם ידוע לך, בהסכמים שהיו -

הם ראו את ההסכמים.

השאלה היא האם אתם רוצים להיות בשוק ודאי או בשוק של אי ודאות.

אנחנו הודענו לכל הגורמים, בכל ההסכמים שניסו לעשות -שבעינינו זה לא מה שאנחנו רוצים - זה לא חוק הייעוץ. כל ההסכמים האלה - אנחנו רואים בהם הפרה של חוק הייעוץ.

שאין בכלל עמלת הפצה ליצרן?

בדיוק.


כל ההסכמים שניסו לעשות במתכונת הקיימת - אמרנו שאנחנו לא רואים את זה בצורה חוקית, זה לא עולה בקנה אחד עם - -

זה נגד החוק?

לא, לא. במתכונת הקיימת, אי אפשר לגבות עמלות הפצה מהיצרן.

כל עוד לא אושרו התקנות.

ואז, בעצם, מה שנשאר זה רק - -

- - -

אני רוצה להגיד משהו - כל הדיון פה היה על בסיס הנחה שהחוק - - ולא מגלגלים את זה ללקוח.

- - -

האוצר רצה, בהתחלה - - לפי דעתי אנחנו עושים פה דבר מאד בעייתי. האוצר רצה, מההתחלה, עמלות הפצה מהצרכן.

זה הוועדה חשבה.

בכנסת זה לא קיבל - - .

- - -

בכנסת זה לא קיבל רוב ולכן היה סעיף בחוק הראשי שתהיינה תקנות שהן תקבענה את גובה העמלה.

ביבי לא רצה בכלל עמלת הפצה. ראש הממשלה כפה - -

הם עשו לנו תרגיל כאן . עכשיו הם לא רוצים את עמלות ההפצה- -

- - -

אני חושב שבשלב הנוכחי - אפשר להיות בעד 2.5%, אפשר להיות בעד 7%, אפשר להיות בעד אפס. החוק היה מורכב משני רבדים: מהרובד של החוק - - הוויכוח שהתנהל בו לאורך כל הדיונים ואלה שהשתתפו בהם: האם עמלת ההפצה תהיה מהיצרנים או מהלקוחות? החוק, כיום, מאפשר לבנקים לקחת עמלת הפצה, אני יודע, אבל זה נשאר. אבל אנחנו אמרנו - - החוק לא אוסר על בנק הפועלים להחליט מחר שבנוסף למה שהוא משלם ל- - הוא לוקח גם מהצרכן. אבל אנחנו אמרנו פה שאנחנו רוצים, בשלב הזה שאנחנו נמצאים בו, מתוך החשש שהיה לכל אורך הדיונים - שתהיה עמלת הפצה, שהיא תיקבע בחוק. יש ויכוח אם היא תהיה גם על היצרן - -. מי שאומר שלא תהיה עמלה כזו, עושה חוק אחר - -

לא. כל עוד התקנה לא תוקנה -

למה? מה זה קשור?

המצב החוקי נשאר כמו שהיה.

רוב האנשים שהצביעו פה - - אני מודה שאני בהלם טוטאלי. אתם רוצים שייקחו מהלקוחות את הכסף? - - . אתם תיצרו מצב - --

אני רוצה להחזיר את הדיון לדיון העקרוני והענייני, לכן אני רוצה להחזיר את רשות הדיבור למשה טרי. הוא לא סיים את דבריו ולא הבינו את מה שהוא רצה להגיד.

בואו נעשה סדר: יש מצב שהיה לפני הרפורמה, ויש מצב שאחרי הרפורמה. בקשר למצב שהיה עד הרפורמה - צודק חבר הכנסת אלון. המצב של אחרי הרפורמה - בהסכמים שאנחנו ראינו יש כבר סעיפים שהם pending להחלטה שלכם, שאומרים שהבנקים יוכלו לגבות מהיצרן בהתאם להוראות שייקבעו. לקחו בחשבון בשיקולים שלהם את המספרים שהיו בחלל.

המספרים כתובים בחוזים? בהסכמים?

לא. כל העסקאות למיטב ידיעתנו והבנתנו, נעשו בהתבסס על הדברים שמונחים -- -

זה גרוע מאד אם זה מה שעושים.

זה אומר שחותמת הגומי יותר חשובה מהקולות שלנו. מה, עושים צחוק מאתנו? מה אתם חושבים שאנחנו חותמת הגומי שלכם? אתם עדיין הפקידים במדינה הזו ולא המחליטים. עשו הסכמים.

- - -

- - -

בגלל שהם בבעיה עכשיו, הם רוצים להכתיב לנו. אתה מבין? האוצר רוצה להכתיב לנו, לא להקשיב לנו, בכלל.

אנחנו לא חותמת גומי כאן.

אנחנו לא צד להסכמים האלה. מה אתה רוצה מאתנו, בכלל?

אני שואל את משה טרי. אני חוזר לשאלה ששאלתי - אני דרך השאלות מנסה להבין: האם אתה אומר שההסכמים התבססו על ההנחות של האוצר? האם זה כתוב או שזו רק התבססות? זו השערה שלך או שזה כתוב בהסכם? על זה לא קיבלתי תשובה.

אני לא ראיתי בעיניים שלי את כל החוזים ואת כל ההסכמים. לפי מה שאני יודע, ודיברתי כמעט עם כולם - אלה הנחות העבודה שלהם. אלה המספרים, עליהם הם מתבססים.

אנחנו לא צד להסכמים האלה, בכלל.

ודאי שלא.

למה הם התבססו על המספרים הראשונים שהיו כאן, בוועדה? על איזה מספרים הם התבססו, על הראשונים או האחרונים? היו פה שני מספרים.

אני מכריז על הפסקה של 10 דקות בדיון.

הישיבה הופסקה בשעה 11:15 והתחדשה בשעה 11:30

רבותיי, אני מחדש את הישיבה. האם בהסכמים שהיו בין הבנקים לבין הקונים יש התייחסות לגבי עמלת הפצה?

אני חוזר ואומר: לא ראיתי במו עיניי, אבל לפחות אחד ממה שראיתי - ממה שדיברו אתי, כי הרי הם צריכים לבוא, לקבל את ההיתר - כולם, הנחת העבודה שלהם מסתובבת סביב הדברים שהתקבלו כאן.

מה כתוב?

מה זה משנה לנו?

כי כל הזמן אומרים לנו כאן שכולם מכרו. כאילו זה לא רלבנטי מה שאנחנו מחליטים.

מאד רלבנטי מה שנחליט.

אני לא מקבל את ההנחה שהם מכרו על סמך זה שהאוצר הציע.

אני מבקש להסביר, אם הבנתי: שניהם צודקים, כי מה שאומר מנכ"ל האוצר הוא שהנושא הזה הוא מאד רלבנטי לדרך שבה כל הנושא של עשיית עסקים בישראל, או בין ישראל וגופים בינלאומיים - מצטלם. זה מאד חשוב שאנשים שבאים לעשות אתנו עסקים יידעו שכאשר הממשלה אומרת להם דבר מסוים עומד להתבצע, וזו התחייבות שלטונית - אכן הדברים יתבצעו.

זו לא התחייבות שלטונית.

אתה מסכים אתי שתדמיתה של המדינה והעסקים בה - חשובה. יחד עם זאת, אני מניח שהקונים והמוכרים הגנו על עצמם למקרה שבו עמלות ההפצה,התקנות לגביהן - לא תעבורנה, או תעבורנה.

אבל עמלות ההפצה זה לא רק בין הקונים למוכרים. זה בין הקונים לכל הבנקים. הוא צריך לחתום הסכם עם כל הבנקים, לא רק עם המוכרים - -

אתה צודק, אבל אנחנו מדברים כרגע על עסקאות ספציפיות.

היינו צריכים לראות הסכמים בין הקונים לבנקים, ואנחנו לא רואים.

כבר כמעט כל העסקאות נסגרו.

אנחנו לא רשאים לראות הסכמים מסחריים, שהם חשאיים, אבל אני כן חייב, כחבר ועדה פרלמנטרית שניזון מאינפורמציה של משרדים ממשלתיים, שהם, לפי החוק ראו - אני רוצה לדעת: יש pending או אין?

אתה צודק. זה מה ששאלתי.

אולי נראה טיוטת חוזה, שאין בו מספרים, כדי שהעניין של הסודיות המסחרית לא ייפגם.

אבל למה זה משפיע עלינו?

זה משפיע מאד.

זה משפיע עלי רק בנקודה אחת: אם כן תהיינה עמלות הפצה, או לא תהיינה עמלות הפצה .

כתוב בחוק - שיש.

אבל פה אמרו שיכול להיות - שאין.

בהסכמים לא יהיה. לא בחוק.

אתה לא היית פה קודם. פה חברי כנסת אמרו שלא חייבים לחוקק עמלת הפצה, או שאמרו לחוקק עמלת הפצה של אפס. אני מציע ליושב ראש - החלטה ראשונה של הוועדה: האם היא נכנסת לקבוע עמלת הפצה?

אין לכם סמכות.

אני רוצה לנטרל את הוויכוח שמתערבב פה בתוך הוויכוח - -

- - -

חברי הכנסת מיכאל רצון ובני אלון חושבים שיש אופציה - -

אין כזו אופציה.

אם אין אופציה מוסכמת על כולם, או על פי חוות דעת - -

יש אופציה.

לא. לפי דעתי זו הפרת רוח החוק.

למה?

כך אני חושב. אני לא אתווכח אתך על זה, כי אז הוויכוח כבר תלמודי. אם הוויכוח האמיתי בישיבה פה הוא בין העמדה של חבר הכנסת בריזון - הצעת האוצר מינוס, בין העמדה שלי- הצעת האוצר, ובין עוד עמדה - הצעה יותר גבוהה, בואו נדון על זה. ואת זה אני מקיים, לא מעניין אותי מה כתוב בהסכמים. כי בקטע הזה, שאני נמצא בתוך החוק - מי שרצה לרוץ קדימה, שירוץ קדימה, יכול להיות שהוא ירוויח מהדיון - - -

האוצר הניח נייר לפנינו מה הצעתו להפצה. טוען מי שטוען שכאילו אלה שמכרו התבססו על זה שהיתה עמדה של האוצר. על סמך זה.

לא מעניין אותי.

אני חולק על הדבר הזה משתי סיבות- אל"ף, אני חולק על זה שזה צריך להשפיע עלי. בי"ת, אני אומר: עובדתית, זה לא מופיע. ולכן זו היתה השאלה שלי. אני אומר לך, כיושב ראש הוועדה: אני הולך להצביע על עמלה.

אבל עמלה - זה יכול להיות פחות מהאוצר, ויכולה להיות יותר.

אז בואו נעשה דיון.

הכל פתוח.


דבר שלישי - לא תהיה היום הצבעה על העניין הזה. זה יידחה בכמה ימים.

רק לשאלה שלך שהיא שאלה מאד נכונה - זה לא סוד שמצלצלים אלינו ולוחצים מכל הכיוונים - גם הבנקים וגם הברוקרים. אחת השאלות ששאלתי היתה השאלה שלך: עשיתם עסקאות, הכל כבר נגמר. מה כתבתם? על סמך מה עשיתם את זה? הרי אתם אנשי עסקים.

מה זה משנה?

שאלתי שאלה. קיבלתי תשובה מכל הצדדים- גם מהבנקים וגם מהברוקרים, שהעסקאות נעשו, כרגע, על סמך הנחה שהצעת האוצר היא הרלבנטית והיא תתקבל. כדי להבטיח את עצמו כתב כל אחד סעיף שבהתאם למה שיוחלט בסופו של דבר - לפי זה יהיו העמלות. אבל כשכל אחד עשה את התחשיבים שלו - כך הם אמרו - הם יצאו מתוך הנחה שזה מה שיהיה. גם אותם אלה שאמרו לי - תשנה, או תוסיף, הודו שהעסקה נעשתה בראייה הזו.

מה זה משנה?

להחלטה שלנו זה לא משנה.

אני רוצה לחזור ולחדד את מה שאמרתי בהערת ביניים. ההסכמים, אם הם היו, בין הקונים למוכרים, לא מחייבים את כל הבנקים. הרי בסך הכל, עמלת הפצה צריכה להיות משולמת על ידי כל הבנקים, לא רק על ידי אותו בנק שמכר לאותו ברוקר.

הוא מקבל, לא משלם.

מה שמכר לברוקר - הוא שיקבל את - -
עמלת הפצה מכל הבנקים.

לא מהבנקים. הם מכרו כבר.

שכחת דבר אחד - כמה אחוזים - -

"מזרחי" מכר, "לאומי" מכר, "דיסקונט" מכר, והפועלים - בדרך למכירה.

מכר את "פ.ק.ן".

זאת אומרת שאפשר להגיד בשקט - 60-70 אחוז מכרו כבר.

אבל מה שעוד לא ראינו ולא מונח בפנינו, ולכאורה זה לא מעניין אותנו, זה אותם הסכמים של הברוקרים שקנו, עם כל הבנקים. זו השאלה הגדולה. אבל זה נושא אחד שנצטרך לתת עליו את הדעת. כי אם כבר יש הסכמים - אז אנחנו מיותרים. סביר להניח שהחוק לא - -

- - אין.

אז יש הבנות. אני מתאר לעצמי שמי שכבר קנה כבר הגיע להבנות עם הבנקים המפיצים על גובה עמלת ההפצה, ואם זה חסר, פורמלית, יש הבנות. זו אחת הבעיות שנצטרך לתת עליהן את הדעת. הבעיה השניה - לפי מה שמונח לפנינו בתקנות, יווצר מצב שמי שנכנס לייעוץ בבנק - הבנק יאמר לו: אני יכול לתת לך עצות - דע לך שעל חלק מהעצות, הברוקר ישלם. אם תקבל עצה אחרת שאתן לך - אתה תצטרך לשלם.

זה אסור לפי החוק.

אבל זה כתוב. למה הוא יצטרך לשלם? כי אין הסכם עם הברוקר. כי כל זמן שאין הסכם עם הברוקר - הלקוח משלם.

לא. הוא חייב להפיץ את כולם.

אבל מי ישלם? הלקוח ישלם. אז תארו לכם מצב שהוא יגיד - יש לי שתי עצות: עצה אחת שהברוקר ישלם לי, כי יש לי אתו הסכם, ויש לי עצה שיכול להיות שהיא טובה, אבל אתה, הלקוח, תצטרך לשלם אם תקבל אותה, כי אין לי הסכם עם הברוקר.

עכשיו אתה נותן את הנאום למה זה צריך להיות בשלב ראשוני אחיד לכולם.

נכון.

אבל זה דיון אחר.

זה אותו דיון. לדעתי העמלה צריכה להיות אחידה. אחרת הייעוץ יהיה אובייקטיבי? הבנק ייתן ייעוץ אובייקטיבי וישלח את החשבון לברוקר. אחרת - ישר הוא יגיד: יש לי שתי עצות לתת. אחת שעולה כסף, והשניה – לא עולה כסף. לגבי הגובה של עמלות ההפצה - זה בהחלט תלוי בהתנהגות השוק. לפי מה שהיו העסקאות, בפועל, זו האינדיקציה הכי טובה להתנהגות השוק, וזה צריך להיות מונח לפנינו.

אני מודה שאני לא מבין את כמות האנרגיה האדירה שמסתובבת פה במעגלים. מה איכפת לי מה כתוב בהסכמים? נשאר לנו הזנב הזה, וצריך עכשיו לקבל החלטה.

זה הזנב שמכשכש בכלב, זה העניין.

לעניין עצמו- יש שאלה אחת שאין לי עליה תשובה. יוסי בכר אמר קודם שכל התחזיות התבדו והשוק פעל. בכל אופן טוענים הבנקים הבינוניים והקטנים שאם העמלה לא תהיה אחידה, אלא עניין של משא ומתן - הגדולים, מטבע הדברים ייקחו, והם תקועים עם חוק הייעוץ. השאלה היא האם לנושא הזה יש לכם תשובה או לא.

על זה נמשיך בדיון הבא – על אחידות, על התקרה, על כל הדברים האלה.

תביא הצעה מסוכמת עם האוצר לדיון הבא.

אני רוצה לדבר - גם על מה שרציתי לדבר בהקדמה, וגם לתוכן הדיון. השקענו פה לא חודשיים, אלא 4 חודשים, שמענו את כולם. נתנו לנו פה הרצאות, הבנו את כל הבעיות, למדו את כל הנושאים, וידענו גם דבר אחד: בכל השיחות הפנימיות, והחיצוניות - והכל היה שקוף: שגובה העמלה יהיה אותו גובה עמלה שדיברו עליו באוצר- עם שר האוצר שהיה, ידידי, ביבי נתניהו, ושר האוצר החדש שטוען שהוא לא רוצה להתערב - הוא רצה שאני אביא לו פשרה. לכן, גובה עמלת ההפצה - - -

לא חדרי חדרים. עם גורמים מקצועיים.

הגובה ההוא שונה ממה שהם מציעים?

מה שהם הציעו, בזמנו, היתה הצעה אחת. הציעו משהו.

- - -

זה שונה - בין 0.40 ל- 0.45 אחוזים - -. לא אנחנו הצענו.

- - -

אם אתה זוכר - שאלתי, בתחילת הדיון מה היה ההצעה הראשונה של האוצר. הראשונה.

והיא יותר גבוהה?

בטח.

ולא קיבלנו הסבר, חוץ מדבר אחד: שעל ההצעה החדשה יכלו להתאחד. אבל ההצעה הראשונה שקיבלנו היתה יותר גבוהה מאשר עכשיו. אני מאשר כל מילה שחבר הכנסת בנלולו אומר לך.

שר האוצר הקודם, - - מעולם על גובה עמלות ההפצה. זה היה רק הצוות המקצועי.

מעולם, אף אחד לא דיבר אתנו באף מקום על גובה העמלה שרצו להציע, אבל האנשים המקצועיים - -

טמיר כהן מביא לי כרגע קטע מעיתון "הארץ" מתוך ה – The Marker, מ-15 לספטמבר, 2005 – כתוב כך: "נתניהו ובכר התחייבו - עמלת ההפצה תהיה לפחות 40% מדמי הניהול. כך אמרו אתמול בכירים בבנק הפועלים ובנק לאומי..." משהו היה כאן.

40% מדמי הניהול - -

החוזה לא מחייב אותי, מה שהם אמרו לא מחייב אותי.

נכון. אבל מותר לי להבין שאם אני אומר- יותר גבוה מההצעה של האוצר כרגע, אני לא אפיקורס, ואני יודע מה אני מדבר, כי בסך הכל, הצוות המקצועי חשב בהתחלה כמו שאני חושב היום.

- - -

זה לא נכון.

- - -

בנושא הברוקרים- העמלה ירדה. בנושא קרנות הפנסיה – הם העלו את ההמלצה שלהם.

אבל אתה לא יכול להגיד "הצוות המקצועי". השאלה מי זה הצוות המקצועי.

זה ועדת בכר. מה שנאמר שם - גובה העמלה, שנתבקשנו על ידי אותו צוות מקצועי בכל השיחות - -

ועדת בכר לא הסכימה ל- 45% מדמי הניהול. בחיים לא.

תנו לי לסיים. אני אומר מה שהיה פה – כולם שמעו את הדברים, אני לא ממציא כלום. אני אומר מה היה בישיבות. מה שנאמר שם – גובה העמלה, שהתבקשנו, על ידי אותו צוות מקצועי בכל השיחות - -

זה לא נכון. זה לא נכון, ואם אתה ככה מדבר, אתה מדבר דברים לא מדויקים. יש עמדה של צוות מקצועי - אחת, ואותו צוות מקצועי - -

אני מבקש לאפשר לי לסיים את דבריי. דיברתי לגבי גובה העמלה.


לגבי הנושא השני , וכל הנושאים שני אומר אותם כרגע – אלה הנושאים שהגיעו בסיכומים, לגבי גובה עמלה אחידה, אמרנו במפורש: שלא יגידו שמישהו מנסה לדפוק בנק קטן, בינוני או גדול. בכולם – גובה עמלה אחידה.


דבר שני – נושא המלאי. מה שהיה בעבר – אפס, עמלה אפס. זו היתה עמלה על קרן הפנסיה.


לגבי עמלה על קרן פנסיה. לא רצינו. בסיכומים שלנו כאן, חברי הוועדה לא רצו בכלל לדבר על עמלה לקרן פנסיה. בא אייל בן שלוש ואמר: אל תתנו, אבל שיהיה רשום – ופה הפקידים שמעו את זה.

תגיד את המספר.

0,000 אבל שיהיה כתוב משהו.

0.001

הסכמנו על 0.1. חבר הכנסת גלעד ארדן ישב אתי, וגם יוסי בכר שמע. הסכמנו על 0.1.


היתה עוד נקודה - תקופת המעבר. אמרנו שלא צריך אותה. סיימו כמובן את הכל, מכרו את הכל – אז אין צורך בתקופת מעבר. זו היתה הנקודה הרביעית שהיתה. מה קרה היום? באתי ואמרתי – התחלף שר האוצר, השתנה משהו במדינה. אמרתי – בואו נכיר את שר האוצר החדש, נשים בפניו את כל הבעיות. הוא אמר: אותי לא מעניין כלום. אלה התקנות, תביאו לי פשרה. מה עשו בתקשורת? שאנחנו רוצים לשנות. אנחנו לא מבקשים לשנות שום דבר. מה עשינו פה במשך חצי שנה? לא דיברנו? לא למדנו את החומר? לא שמענו? לא דאגנו לאזרח? מה קרה? באים ואומרים שאנחנו משקרים, אנחנו ממציאים, אנחנו לטובת הבנקים, אנחנו נסחטים. מי נסחט פה? איפה הייתם כל הימים האלה שישבתם אתנו פה ולקחתם אותנו הצידה – וביקשתם: רק את זה תעבירו, רק את זה תאמרו, רק לכאן תגיעו. את כל זה עשינו. היום אנחנו לא בסדר? היום אתה, המנכ"ל אומר שצוות מקצועי חדש יושב, והחליט אחרת לגמרי.

אני אמרתי צוות חדש?

בוודאי. צוות מקצועי החליט משהו אחר לגמרי. את כל הטיוטות שלך תוציא מהצוות המקצועי עם שר האוצר בנימין נתניהו. רק התחלף דבר אחד: שר, אבל אותו צוות נשאר. ואנחנו יודעים את הוויכוחים הפנימיים שלכם, שחלק רוצה ככה וחלק רוצה ככה. אז יצאתם עם הודעה אחרת. היום אתה מפיל את זה על חברי הכנסת? למה? למה אתה מפיל את זה עלינו? למה אתם אומרים בכל התקשורת שחברי הכנסת רוצים להעלות את העמלות? אני לא רוצה להעלות כלום. אני רוצה דבר אחד: מה שפה הסברת לנו במשך שלושה חודשים, למה שרצית להגיע – תביא את זה היום. כל הסיכומים שהיו פה, אתנו – תביא את זה היום. אל תשנה שום דבר. שינית? – תשכנע אותי. אתה לא משכנע פה אף אחד למה שינית. יסלח לי חבר הכנסת בריזון, גם אני יכול לעושת פה משהו תקשורתי, להוציא מכתב ולהגיד שאני מקבל הכל. בזמן בחירות אפשר לשלוח הרבה מכתבים. מה, אנחנו נגד האזרח? מישהו פה יכול להגיד שאני נגד האזרח? מה אנחנו עושים פה בוועדה, מישהו פגע באזרח? ישבתם, אמרתם ששנה וחצי עבדתם, ועדת בכר הגדולה. הבאתם לנו את זה בחצי שנה. מי מבקש פה לדחות את זה? בואו נסיים את זה היום. בואו נביא הצעת פשרה שלנו, הצעת פשרה עכשיו של הוועדה - אני מבקש את זה, אדוני היושב ראש,קח הצעת פשרה כזו: גובה העמלה – 0.45, מלאי - אפס, עמלה על קרן פנסיה - 0.1.

אם מה שאתה אומר זה נכון אז על שני האחרות זה צריך להיות אחוז ואחוז וחצי. איך תגיע ל- 0.45?

- -

הצעת האוצר, נמסר לנו - הממוצע המשוקלל שלה מגיע ל- 0.30.

0.4

אני אומר 0.48

- - -

אחוזים ממה?

מהדמי ניהול.

שמישהו יגיד מה המספרים הנכונים.

אני מבקש לסיים – תביא לכאן את ההצעה שלנו - -

אני מבקש שאת המשך הדיון נעשה בימים הקרובים.

- -

- - איך אני יכול - -? הם עשו מחקר. שיציגו לנו אותו.

בי"ת- אני מבקש מכולכם - יש רשימה גדולה של חברי כנסת שלא התבטאו, ונדחה את זה לפעם הבאה. המנכ"ל, יוסי בכר, רוצה להבהיר הבהרה אחת. הבטחתי לו.

אני רוצה להזכיר לכולם - בלי לפתוח פולמוס עם חברי כנסת. אין ספק שלאורך כל הדיון במקומות שונים היו לחברים שונים בוועדה -דעות שונות. זה מותר, זה לגיטימי, והלוואי שתמיד זה כך יהיה. ההצעה היחידה שאי פעם הוא הוצעה היא ההצעה שמונחת לפניכם. כל שינוי ממנה יחייב את כל הצוות המקצועי. זו היתה גם הצעתי לשר האוצר, שהוא יגיש את ההצעה שמגובה בעבודה של הצוות המקצועי. אני מוכרח להגיד שההצעה הזו היא פרי של דיונים – לא אחד ולא שניים, ושל דעות שונות שהושמעו.

ושל פשרות, כמו שאמרת.

לא פשרות פוליטיות, פשרות מקצועיות, שיש בכל דיון שמקיימים שלושה אנשים מקצועיים. אם היה זה צוות שלכולם יש את אותה דעה – אוי לנו ואבוי לנו. אני חושב שאתם צריכים להבין ולהעריך את העובדה שהצוות המקצועי הזה הביא לכם כזו רפורמה משמעותית, בלי דעת מיעוט, בלי יציאה לעיתונות, בלי התקשקשויות מיותרות, אלא עשה עבודה מקצועית והביא הצעה שאומרת -זה לא הדבר ה נכון והצודק שאין בלתו, אבל זוהי ההצעה הטובה ביותר. אמרנו את זה בצורה הוגנת.


אני רוצה להגיד עוד דבר והוא חשוב - ההצעה הזו הוכחה שהשוק עובד לפי המספרים שאנחנו הצגנו. לפחות הוא עובד. נעשו עסקאות.

אני צריך לאשר את העסקאות האלה?

ואם - - עמלת ההפצה - - ?

תודה לכם, החלק הזה של הישיבה הסתיים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15