PAGE
14
ועדת הכספים

28.11.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, כ"ו בחשוון התשס"ו - 28 בנובמבר 2005 - בשעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2005

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר

חיים אורון

גלעד ארדן

דניאל בנלולו

רוני בריזון

נסים דהן

אבשלום וילן

אילנה כהן

משולם נהרי

ניסן סלומינסקי

איוב קרא

מיכאל רצון

יולי תמיר

אמיר לוי, משרד האוצר

אהוד אדירי, משרד האוצר

ודים גודון, אגף תקציבים, משרד האוצר

דניאל למדני, אגף התקציבים, משרד האוצר

עדי וינברג, אגף התקציבים, משרד האוצר

רענן דינור, מנכ"ל משרד התמ"ת

חזי צאיג, מנהל מרכז השקעות, משרד התמ"ת

אלכס קורנהאוזר, מנכ"ל אינטל ישראל

סמדר אלחנני

טמיר כהן

הדס דויטש

שינויים בתקציב לשנת 2005

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום - שינויים בתקציב לשנת 2005.


פנייה 485-486 - אין פה נציג שיסביר.

פנייה 489-490

הפנייה מתייחסת להעברה של 2 מיליון ש"ח במינהל מקרקעי ישראל למשרד התחבורה, להשתתפות בפרויקט של נתיב תחבורה ציבורית בירושלים. זה 2 מיליון ש"ח שעוברים במזומן. במקביל יש בבקשה העברה של הרשאה מתקציב השוטף של משרד התחבורה לתקציב הפיתוח.

העברתם לפני יומיים. אתם מחזירים עכשיו? מה זה הזיג-זג הזה?

כאן מדובר בהעברה של מינהל מקרקעי ישראל שמשתתף בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה.

על איזה בסיס מינהל מקרקעי ישראל משתתף בנתיבי תחבורה ציבוריים?

במהלך עבודות פינוי לצורך התשתית של הפרויקט, בוצעו פינויים. חלק מהפינויים האלה, מפנים גם שם, ועל כן הוא משתתף.

מי בעד? מי נגד? הפנייה אושרה.

פנייה 492-493

הפנייה נועדה להעביר תקציב של 750 אלף ש"ח מסעיפי הפיתוח - סעיפים שנשאר בהם מעט עודפים. הכסף מיועד לעבודות בנייה ותכנון במתחם המטורולוגי. המשרד עובר למתחם המטורולוגי בבית דגן, והכסף נועד לעבודות אלה.

מי בעד? מי נגד? הפנייה אושרה.

פנייה 494

הפנייה נועדה להסדרת המימון לפנימיית נוער בנחלים, נוער בעייתי לומד מקצוע.

אך לוקחים את הכסף מהיחידה- -

יש לי רזרבה.

לא ייתכן שנשאר כסף, כי הנושא של בטיחות הוא נושא במצוקה. סגרו שם יחידות. אם יש לך כסף, תפתח את זה. אני מדבר על ה-130.

מי בעד? מי נגד? הפנייה אושרה.


פנייה 495 - אין פה נציג שיסביר. נעבור הלאה.

פנייה 498-500

הפנייה נועדה להעביר סך של כ-5 מיליון ש"ח למשרד לביטחון הפנים. העיקר פה הוא מימון נושאים במאבק באלימות ובתקציב המשטרה, תוספת של כ-12 מיליון ש"ח עבור אבטחת מוסדות חינוך והעברת 20 מיליון ש"ח בעקבות ירידת מספר הפורשים ב-2005. זה למעשה 61 מיליון, הם באים מתעשיות ביטחוניות.

תעשיות ביטחוניות זה משרד הביטחון.

זה מועבר מסעיף אחר.

אני לא מצליח להבין מהניירות פה את כל הסיבוב שנעשה פה. אתם מעבירים 75 מיליון, הרוב מתוכם זה מה?

מהרזרבה זה עובר למשרד לביטחון הפנים.

למה יש כל-כך הרבה כסף? זה הכל גמלאות?

כן. אומדן הביצוע היה יותר גבוה בפורשים.

אם זה העברות בסעיפי גמלאות, זה דבר אחד. יש פה מעבר לקניות. השאלה היא, מה פתאום?

ה-75 מיליון זה הבעיה.

אני אעשה על זה בדיקה ואחזור עוד כמה דקות.

פנייה 502-503

פנייה תקציבית שנועדה 50 מיליון ש"ח לטובת פרויקטים להשבת קולחין לחקלאות ועוד 9 מיליון למענקי תגבור, כלומר השקעות ביוב במועצות האזוריות.

כל המועצות האזוריות מקבלות?

כן.

אני רוצה לומר לעדי; אני חושב שבנושא הקולחין יש עיכובים בירוקרטיים במערכות הממשלתיות, והם חייבים להסתיים. אני מתכוון לכל הנושאים שעוד תלויים ועומדים בין מקורות למשרד האוצר בכמה פרויקטים. זה ויכוח שמתנהל שנים, מה שנפגע ממנו זה שמי קולחין מטוהרים ולא מטוהרים הולכים לים או לוואדיות. הלא-מטוהרים גורמים נזק נוראי לאוכלוסיות, אני מכיר את זה מהאזור שלנו, והמטוהרים - כסף נשפך לוואדי, המים מטוהרים, ונשפכים לוואדי. אני נמנע מלהגיד את כל מה שאני יודע בנושא הזה.

אני מבקש שתבדקי את הנושא. היות שאת אומרת שאת מכירה את הנושא, יש לטפל בו.


מי בעד? מי נגד? הפנייה אושרה.

פנייה 491

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על שהזמנת אותנו להציג את הנושא. בתיאום אתך הזמנתי גם את ראשי חברת אינטל בישראל, בראשותו של אלכס קורנהאוזר. יחד אתו ההנהלה הבכירה של אינטל.


כמה מילים על אינטל העולמית; החברה הוקמה ב-1968, היא מייצרת רכיבים מיקרו-אלקטרוניים לתעשייה הדיגיטלית בעולם. ב-2004 הגיעו הכנסותיה ל-34.2 מיליארד דולר, זה שליש מהתמ"ג של מדינת ישראל. את התוצר הזה עושים 91,000 עובדים, וביחס לעובדים בתעשייה בישראל, בתעשייה בישראל יש פי 26 עובדים מאשר בכלל החברות של אינטל, כלומר כל עובד באינטל עושה תוצר פי שמונה מאשר עובד ממוצע בתעשייה הישראלית.


אינטל העולמית מייצרים 450 מוצרים שונים, היא הוציאה בשנת 2004 4.7 מיליארד דולר על מו"פ, זה יותר מהמו"פ האזרחי במדינת ישראל, היא מפעילה 294 מפעלים ומשרדים ברחבי העולם. לנו, במדינת ישראל, יש הכבוד להיות חלק ממערך זה.


בישראל יש לנו מרכז המו"פ בחיפה, שלדעתנו, מסביר חלק גדול מהעניין שיש לאינטל בהקמת מפעלים בישראל. יש מפעל הרכיבים לתקשורת ביתית ביקנעם, מרכז לפיתוח ומרכז תעשיית הטלפונים בפתח-תקווה, מרכז ביקום לפיתוח רכיבי חומרה, אינטל בירושלים שהוקמה לפני 20 שנה, ומ-1999 יש אינטל בקריית גת, FAB 18, כאשר ה-FAB המתוכנן ייצר 45 ננו, שזה רבע מה-0.18 מיקרון שמתבצע היום, טכנולוגיה שממזערת הרבה יותר את הטכנולוגיות הקיימות כיום.


באינטל ישראל מועסקים כיום 6,600 עובדים בחיפה, בירושלים, בקריית גת ובפתח-תקווה. מסך כל עובדי אינטל, 50% הם מהנדסים ואקדמיים ו-50% הנדסאים וטכנאים. מתוך ה-6,600, 2,300 עובדים באינטל קרית גת, 1,500 מתגוררים באזור הדרום, זה מבחינת ההסתכלות הדמוגרפית. יש טענה כאילו אינטל הוקמה בקריית גת ועובדיה הם לא מהסביבה ומהדרום – כמובן, לא היא.


בין 96' ל-2004 חברות ישראליות מכרו מעל 1.6 מיליארד דולר בשוק המקומי והעולמי, וזאת כתוצאה מכך שאינטל פתחה דלתות לחברות ישראליות ברחבי העולם. רק ב-2004 היקף המכירות בפרמטר הזה היה 330 מיליון דולר. מלבד פתיחת הדלתות של אינטל, יש רכש גומלין שאינטל מבצעת מרצון, והוא הסתכם במיליארד דולר בשנים האחרונות, ונהנו ממנו 42 ספקים ישראלים שונים רק מול הפעילות הזאת של אינטל במונחים של רכש גומלין. אין התחייבות לחלוטין של אינטל, ובטח לא בחוק, במונחים של רכש גומלין. יש רצון טוב של אינטל, והיא עושה זאת על הצד הטוב ביותר עד היום, אנו מניחים שכך תעשה גם בעתיד.


ב-2004 חברת הברוקרים של אינטל היתה המשקיע האסטרטגי הגדול ביותר בישראל בתחום המחשוב והתקשורת, דהיינו חברה שאיתרה עבור אינטל העולמית אובייקטים להשקעה, ובמונחים אלה היא היתה מס' 1 ב-2004.

הייצוא של חברת אינטל ישראל; אינטל היום מייצרת מיליארד וחצי דולר בשנה מישראל, זה 6 ורבע אחוזים מכלל הייצוא של מדינת ישראל. זה יגדל לארבעה מיליארד. אם אני מניח, חס וחלילה, שהייצוא הישראלי יישאר קבוע בשנים הקרובות, חלקה של אינטל בכלל הייצוא של מדינת ישראל יגדל בערך פי שלושה. כיוון שכולנו מניחים שהייצוא של מדינת ישראל יגדל- -

אז המענק הבא יהיה 5 מיליארד דולר להציל את המפוטרים.

בדקתי את נושא המענקים של מדינת ישראל באינטל, והם יורדים, לא עולים. ב-FAB 18 גובה המענק היה 38%. היום הובא לפניכם גובה מענק שזה 15% מהטופ שנתנו, ו-12.5% מכלל ההשקעה של אינטל ב-FAB 28, דהיינו 4.4 מיליארד.


מה אפשר ללמוד מהמפעל הקיים כיום בקרית גת; הוא עוסק בייצור מעבדים למחשבים, הוא בתהליך היום של שדרוג לטכנולוגיות מתקדמות. אינטל משקיעה רק בשדרוג המפעל הקיים, FAB 18, משקיעה 666 מיליון דולר, זאת בנוסף ל-4.4 מיליארד שאינטל תשקיע ב-FAB 28. היום באינטל קריית גת מועסקים 2,300 עובדים, זאת ביחס לתחזית בסקר הבנק של 1,500. בנוסף לזה אינטל מעסיקה עוד 1,000 עובדי קבלן, ובסקר הבנק של אינטל לעניין FAB 18 התחזית היתה 700, כלומר בשני הפרמטרים אינטל מעסיקה יותר מהנתונים שנמסרו בזמנו בסקר הבנק.


לאינטל ב-FAB 18, אנו מדברים על מעל 5 מיליארד דולר מכירות משנת הקמת המפעל ב-99'. התחזית בסקר הבנק דאז היתה 4.7 מיליארד. אינטל השקיעה ב-FAB 18 2 מיליארד ביחס לתחזית של 1.57 בסקר. החברה פתחה דלתות בהיקף של 1.6 מיליארד, לעומת תחזית שהיתה לנו במועד הסקר במונחים של ההשפעות העקיפות של 0.9 מיליארד, הכל בדולרים.


השפעת אינטל על המשק; אנו מתייחסים קודם כל במונחי תפוקה. אם התפוקה הישירה של אינטל היא 3.2 מיליארד, אנו מניחים שהתפוקה העקיפה תגיע ל-5 מיליארד. הנתון הזה הוא על-פי הסטטיסטיקה של השפעת אינטל בעבר, אין לנו שום סיבה לחשוב שזה יהיה פחות מהמקדם של 1.73, הכל בהשוואה ל-FAB 18. אותו פרמטר החלנו גם על מכפיל התעסוקה, אם יש לנו 2,400 מועסקים בפרויקט FAB 28, אנו מניחים שהוא ייצר 10,000 מקומות עבודה, על-פי הפרמטרים שעל-פיהם בחנו את FAB 18.


תוכנית ההשקעות של אינטל; במונחים של קרקע, 14 מיליון. במונחים של מבנים, 750. רכישת ציוד כולל התקנה - 3.66 מיליארד, סך הכל 4.424 מיליארד דולר. המקורות של אינטל למימון התוכנית; כמיליארד הון נפרע, 2.849 מיליארד מקורות עצמיים ו-525 מיליון מענקי השקעה, סך הכל 4.4 מיליארד. ה-525 מהווה 12.5% מכלל ההשקעה של אינטל רק ב-FAB 28. תוסיפו לזה את ה-666 ב-FAB 18, יוצא שאינטל משקיעה בתקופה הקרובה בישראל מעל 5 מיליארד דולר, וזאת השקעה שאין לה אח ורע בתולדות מדינת ישראל. אנו מקווים שבעתיד יהיו גם השקעות כאלה.


יש לקחת בחשבון שהמועסקים באינטל מרוויחים מעל השכר הממוצע בענפי התעשייה הרלוונטיים.


מה הולכת אינטל FAB 28 לייצר; רכיבים מיקרו-אלקטרוניים ברזולוציה של 45 ננומטר על פרוסות סיליקון של 30 ס"מ, זאת טכנולוגיה חדישה ביותר, שעדיין ממשיכים בפיתוחה. אין ספק, זאת הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם. הצ'יפים האלה ייכנסו למכשירים המתקדמים ביותר בעולם. זה הישג אדיר בעולם המזעור של הרכיבים האלקטרוניים.


תחזית ההשקעות מונחת לפניכם. המקבילה של ההשקעות שלנו - אנו כמדינה יכולים להסתכל על זה או על-פי סולם ההשקעות, כפי שאינטל מציגה, או לפי כתב האישור המקורי, שהוא פריסה ל-11 שנים, הכל לפי קביעת האוצר.

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מברך על כל דבר שיכול לשמור על מקום עבודה, אך יש לי בקשה אחת; יש כל-כך הרבה מפעלים ומקומות עבודה, שאם היו עוזרים להם במענק של 2% ממה שנותנים פה, אני בטוח שהיו מצליחים לא רק לשמור על המפעל, אלא לשמור, שלא תהיה אבטלה במדינה. היו הרבה מפעלים שביקשו מענק כלשהו כדי להציל את המפעל.


אני מברך על המהלך הזה, אצביע בעד העברת מענק זה לאינטל, אך אני מבקש שהמנכ"ל יבדוק, יש המון מפעלים אצלו, בקנה, יושב פה מנכ"ל מרכז השקעות שיודע את זה, לעזור ולסייע כדי שלא ייסגרו מקומות עבודה.

זה שאנו מביאים את זה עכשיו, בסוף שנה, האם פירוש הדבר שכל השנה שמרתם את זה לאינטל, או זה יצא כך, שנשאר לכם כסף?

השקעה בסדר גודל כזה, מטבע הדברים, ניגשים אליה בדחילו ורחימו. אני חושב שחכמי הכלכלה והמשפט התעסקו בעניין זה די והותר. במדינה מודרנית החשיבות של קטר טכנולוגי מסוג זה היא עצומה, לא רק כי הוא מספק עבודה וקונה ומוכר, והחשיבות של החלפת מידע, העשרת מידע והיכולת של מהנדסים לעבוד ואחר-כך לצאת מהמשק, והעובדה שחברות כאלה הן מקור בלתי-פוסק להתקדמות, לפיתוח, למחקר במערכת שאנו חושבים שהיא חשובה כל-כך, כל הנושא של הייטק, אני לא חושב שיש פה מישהו שיכול לא לתמוך בהצעה זאת.

על-פי החוק לעידוד השקעות הון, יש מסלול חלופי. חוק זה נתן אפשרות למדינת ישראל לקחת על עצמה פחות סיכונים. למה בחרה הממשלה ללכת במסלול הזה? לכן אני רוצה לקבל הסבר, לא שאני מתנגד, אני גם מבין את החשיבות של חברה כמו אינטל למשק הישראלי ולחברה בישראל. אם אפשר לקבל מספרים, כמה מדינת ישראל מקבלת החזרי מס? הלוואי שיעשו עסקים ושירוויחו ושישלמו משכורות.


ועוד אני רוצה להבין, מתוך 4 מיליארד דולר שאינטל רוצה להשקיע במדינת ישראל, כמה מההשקעה יהיה רכש בהשקעה, וכמה זה מחו"ל?

משך הזמן שהמדינה תעביר את הכסף הזה ביחס למשך הזמן שאינטל אמורה להשקיע את הכסף שלה - מהו?


שנית, האם יש מחויבות מבחינת הזמן, שתפעיל את כל העסק הזה בישראל, או אין לה מחויבות ליעד?


שלישית, האם יש בהסכמים עם אינטל פטורים שהרבה פעמים נותנים לחברות שלא צריכות לשלם מס כזה וכזה, ובסך הכל המדינה- -

השאלה היא האם זה מביא הכנסות למדינה או לא.

זה מה ששאלתי.

קודם כל, אני שמח שלאור המדיניות הכלכלית שהיתה בשנים האחרונות, יש למשרד האוצר ולתמ"ת סכומים גדולים כדי לעודד את התעסוקה בדרום. אפשר לראות שיהיו לזה תוצאות גם באזור הדרום. טוב עשתה הממשלה בשנים האחרונות שחסכה. בתחום הכלכלי היתה הממשלה מצטיינת.


אף אחד מאתנו לא יעכב או ירצה לפגוע בהגדלת מספר המועסקים באזור הדרום, אך נראה לי שהשאלה היא האם יש התניה ברורה והתחייבות ברורה מצד המדינה ומצד אינטל העולמית, שפה לא מדובר שאנו עושים החלטה פופוליסטית, כאילו מגדילים את היקף המועסקים וכו', אלא שאנו יודעים שיש התחייבות של אינטל, מתי מתחילים בהשקעה הזאת? בעבר כבר היה אישור כזה, ואינטל לא ניצלה אותו, והיום הם באו למשרד התמ"ת ואמרו: תגדילו לנו את זה, ונעשה את ההגדלה של ההשקעה. אני רוצה לשמוע כאן מאינטל שיש התחייבות ברורה, מגובה בכתב, למדינה.

אני תומך בהצעה. היה ויכוח גדול על השלב הראשון של אינטל. הגדרת הדרום היא מאוד אלסטית. היה ויכוח, אם זה צריך להיות בקרית גת או בבאר-שבע, והוויכוח הוכרע. אני שמח על ה-1,500 שחיים בדרום, מעט הופתעתי. לדעתי, אם נוצר עוגן כל-כך רציני 30-40 ק"מ צפונית לבאר-שבע, לדעתי, זה מחריף את בעיית באר-שבע. אני יודע שיש בעיה מאוד קשה במטרופולין באר-שבע. אני אומר את זה בהקשר של כל הוויכוחים על חוק עידוד השקעות הון ובהקשר, איך הממשלה דוחפת דברים, ואני לא אומר את זה היום כדי להתחיל ויכוח, האם אינטל תעבור. המשמעות של ההחלטה, זה גורר אותנו ליצור את המרכז במדינת ישראל במקום שאני לא בטוח אם היסטורית, בעתיד, נגיד: פה היתה טעות.


שנית, יש פה התחייבות ארוכת טווח בסדר גודל גדול. היו שנים, תקציב ההשקעות הוא לא בלתי-מוגבל. אני בעד המשאב, אני אפילו לא שואל אותך, רענן, אם יש התחייבות ארוכת-טווח של ממשלות ישראל לשמור על היקף תקציב ההשקעות במחירים כאלה, שבסוף מתברר שלא הקימו מפעל בבאר-שבע או בירוחם או בקרית שמונה כי נגמר התקציב. כי אם זאת מדיניות, והיא חד-פעמית, זה מאוד לא טוב.


שלישית, יש פה בשני מקומות, שלא ברור לי סיפור מסלול ההוני ומסלול מס הכנסה. בסעיפים 3 ו-4 יש אמירות לא ברורות. האם אפשרית הטבת מס נוספת בסעיף 2 ובסעיף 5? אם כן, תגידו לנו מהם. אם לא, מה צריך לבדוק פה? מה לא ברור בשאלות המס, אם המסלול הוא הוני. נדמה לי שרצוי, אם הם עדיין במשא ומתן, להבהיר אותם לפני סוף הסיפור, כי אחר-כך יהיה קשה לסכם אותם.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב; יש חוק מגבלת ההוצאה התקציבית, וזה הסד שכיום מכתיב את התקציב, את המדיניות, את העתיד.


ההרשאה להתחייב שמבוקשת פה זה תוספת לתקציב. היתה הרשאה להתחייב בתקציב 2005 של 61 מיליארד ש"ח. סביר להניח שהיה תת-ביצוע בהרשאה להתחייב, ויש עודפים. ההרשאה להתחייב אינה מופיעה בחלק המילולי של התקציב, שהוא חוק. את ההרשאה להוציא, אם רוצים להגדיל אותה, צריך לבוא בשלוש קריאות. זה 2.5 מיליארד ש"ח, לפי זה, זאת השקעה של ארבע שנים. אם התוספת להוצאה המותרת כל שנה היא 2.2 מיליארד ש"ח, זה לוקח כבר רבע מההוצאה האפשרית הנוספת.

הרשאה להתחייב זה לא חלק שאנו חייבים להגיד שבתוך התקציב.

זה ערבות מדינה. זה הופך להיות הוצאה בעוד שנה.

לא כל ה-500 מיליון.

המגבלה כרגע קיימת, ותקציב ההוצאה בסעיף 38 לשנה הבאה כרגע נמוך יותר מהתקציב בפועל של השנה. זה לא נלקח בחשבון. תחשבו, מאיפה יביאו את זה.


חוק עידוד השקעות הון קובע סרגלים אחידים, למה כדאי לאשר. הסרגל נתון בידיהם של אנשי מרכז ההשקעות. אסור לוועדה להחליט מה הכדאיות, כי היא הסמיכה את מרכז ההשקעות.

זה לא נכון.

ההשקעות צריכות להיות אחידות. צריך להיות סרגל אחיד. ההחלטה צריכה להיות אחידה לכל השקעה.


מי שאישר הסכם זה היה צריך לדעת שהוא צריך תוספת תקציב. לדעתי, היה צריך לעשות לפחות סינכרוניזציה. אם ועדת הכספים עכשיו תחליט לא לאשר את זה, מה יהיה אז?


עובדי קבלן; יש יותר ויותר מודעות לבעייתיות בהעסקתם. מי שמעסיק בפועל, צריך להיות אחראי גם על עובדי הקבלן. אני שואלת, מה המחויבות של חברה שמקבלת סיוע ממשלתי להבטיח את מצבם התעסוקתי, הפנסיוני וכו' של עובדי הקבלן, לעומת עובדי קבלן אחרים?


מקריאת החומר הזה אני לא יכולה לדעת לאיזה משטר מסים זה בנוי. המדינה הלכה עכשיו במהלך רב-שנתי. אני שואלת לגבי ההפחתה במס חברות והפחתה במסים לעובדים. האם זה תורגם, המסים החדשים שיהיו ב-2010, תורגמו?

אנו רוצים להבין, מאיפה הנדיבות של 2.5 מיליארד ש"ח?

אני לא רוצה שתחשבו שאנו נדיבים.

למה אין למועצות הדתיות, ולאינטל יש?

אף אחד לא חתום על הבקשה.

בשנת 2001 הושגה הסכמה בין שר האוצר דאז שוחט לשר התמ"ת דאז לבין חברת אינטל על מתן מענק בשיעור של 12.5% לחברת אינטל. מאז לא קרה דבר, לפני מספר חודשים פנתה החברה לממשלה שוב וביקשה להגדיל את היקף המענק מ-12.5% ל-15%. העמדה שלנו, מכיוון שמדובר בהסכם עם חברה, היא שיש חשיבות רבה שמדינת ישראל תכבד אותו הסכם וליישם את כתב האישור שניתן לחברה בשיעור של 12.5%. היקף אותו אישור במונחי תקציב מדינה, בלי הטבות במס, עמד על כ-2 מיליארד ש"ח.


בקשת החברה להגדיל את המענק – המשמעות שלה זה הגדלה מ-2 מיליארד ש"ח ל-2.5 מיליארד ש"ח, זאת תוספת של כחצי מיליארד ש"ח. לבקשה זאת העמדה המקצועית שלנו היתה שטוב יהיה לכבד את ההסכם עם אינטל, אך אפשר להסתפק באותם 12. בסופו של דבר, זאת ההחלטה.

בסופו של דבר התקבלה החלטה על בסיס סקר. הסקר הראה תוצאה חיובית, ההשקעה של חברת אינטל, על-פי נתוני הסקר, הם חיוביים. אנו הגשנו את הבקשה לוועדת הכספים, לא אף אחד אחר.


מדובר ב-2.5 מיליארד ש"ח. מי ששאל על היקף הביצוע ופריסת ההשקעה, חבר הכנסת סלומינסקי, יש שתי אופציות; אחת היא לפי קצב ההשקעה בפועל, שזה סדר גודל של ארבע שנים, ואז, לפי החוק, לכאורה אנו מחויבים לפי קצב בפועל.


באותו סיכום של שר האוצר, למדינה שמורה אופציה לבצע את זה על פני 11 שנים, אך במקרה כזה המדינה צריכה לשלם לחברה ריבית labor פחות מינוס 0.065%. לכן נצטרך להחליט, האם אנו משלמים כמו לכל מפעל אחר בפועל, או אנו לוקחים הלוואה מאינטל ופורסים את התשלום שלנו לחברה לא על בסיס מה שהיא תבצע בפועל, אלא במהלך של 11 שנים, כמו שסוכם עם החברה.


לגבי מקורות תקציביים, ניתנת פה תוספת תקציבית מעבר למה שקיים בבסיס התקציב של מרכז השקעות. סוכם שהחלק שיבוא מתוך תקציב מרכז השקעות זה 138 מיליון ש"ח. כל השאר זה תוספת תקציבית שנצטרך לממן על פני 4 או 11 שנים. ההשקעה הזאת תצטרך להילקח בחשבון, וזה יצטרך לרדת ממקורות אחרים. מרבית ההרשאה היא תוספת.


לגבי הטבות נוספות; המסלול שנבחר הוא מסלול מענקים. נכון שבוועדה הזאת אושרה רפורמת בחוק עידוד השקעות הון, ויש מסלול אסטרטגי שנותן 0% מס חברות ו-0% מסלול דיבידנד. החברה בחרה משיקוליה היא ללכת במסלול המענקים. מי שהולך במסלול זה, זכאי מעבר למענק שהוא מקבל, במקרה הזה של 15%, זכאי לפטור ממס חברות של שנתיים ראשונות, ועוד מספר שנים - פטור חלקי ממס החברות. אינטל היא 100% משקיע זר, לכן היא משלמת ביתר השנים 10% מס חברות.

מה שאתה אומר מופיע בחוק. מה שכתוב פה הוא מעבר לחוק?

אתייחס לזה.

לגבי ההתחייבות לביצוע, גם לנו חשוב שתהיה התחייבות, כי אנו רוצים לתכנן את התקציב. אני מציע שהחברה ומשרד התמ"ת יתייחסו.

אני בעד מה שקורה סביב אינטל, אני חושב שצריך לברך על כך. אני חושב שהממשלה חוטאת למטרה כשהיא לא מתחשבת בצרכי המדינה, לפזר את זה.

יש לאינטל חברות בכל מיני מקומות.

מדוע לא לחזק שלוחות אלה? ההשקעה כולה הולכת לנגב, במקום לפרוס את כל ההשקעות גם בדרום, גם בצפון.

אשיב על הנקודות שעלו; אני מודה לדני בנלולו, הוא אפשר לי לעשות סיכום של הכלים העומדים היום לרשות התמ"ת בהשוואה ללפני כמה שנים. בנלולו שאל לגבי מפעלים שעומדים לקרוס או אחרים. אני רוצה להזכיר שיש קרן למפעלים עתירי עבודה, שהיא קרן אפקטיבית שהולכת עם הבנקים, ולא זכור לי שמפעל עמד בקריטריונים ולא קיבל בגלל בעיית כסף. בקרן למפעלים עתירי עבודה יש היום למעלה מ-100 מיליון ש"ח. אין לנו בעיה שם של חוסר בתקציב.


אני מבקש להזכיר לכם את שני המסלולים החדשים בחוק לעידוד השקעות הון, את מסלול התעסוקה, את החונכויות. לדעתי, היום לממשלת ישראל יש מגוון כלים הרבה יותר טוב משהיה לה לפני שנה או שנתיים בסיוע למפעלים.


לגבי העיתוי; העיתוי נקבע בעיקר על-פי לוח הזמנים שבו אינטל ביקשה לחדש השקעתה בעניין FAB 28. משהבשילו התנאים באינטל, רצנו בצורה המהירה ביותר, תוך צמצום בירוקרטיות מיותרות, והכל כדי לאשר לאינטל את ההשקעה בלוח הזמנים המבוקש.


חבר הכנסת דהן, עשיתי את החישוב, מה היה קורה לו אינטל היתה עומדת על זכותה ובוחרת במסלול החלופי. קופת המדינה היתה יוצאת נפסדת בעליל, לו אינטל בחרה במוסד האסטרטגי. אין לי ספק שאינטל בחרה בתחום המענקים משיקוליה היא. אינטל בחרה במענקים משיקוליה היא.

השתתפות המדינה בהשקעה זה השתתפות בסיכון. זאת הסיבה.

מהרגע שהיא מקבלת את כתב האישור, תוך ימים ספורים אינטל תודיע על השקעה, אני מזמין אותך לראות, שאת העבודות בשטח כבר התחלנו.

נשמח לבקר כוועדה.

כתב האישור מגדיר את כל ההתחייבויות של אינטל בצורה מאוד ברורה, ואנו במרכז ההשקעות עוקבים אחרי התחייבויות שנובעות מכתבי אישור של כל חברה בישראל, לרבות אינטל.

זה גם המקום להשיב על השאלה שנשאלה, אם אנו גם אוכפים את חוקי העבודה, נניח אצל קבלני משנה שפועלים בהקשר של חברות שמקבלות מענק. התשובה היא כן, זה יתרון של משרד התמ"ת, שמאחד גם את פונקצית העבודה.

ביקשנו מאינטל להקים את המפעל, למשל, בבאר-שבע, אך אינטל הבהירה שני פרמטרים משמעותיים; הפעילות של אינטל צריכה אוויר עם איכות מסוימת - מה שלא מתקיים בבאר-שבע, לצערי. שנית, הקרבה בין FAB 18 ל-FAB 28 היא משמעותית מאוד לתפעול שלFAB 28. זה גם נותן תשובה לחבר הכנסת קרא לעניין מיקום ההשקעה. הבחירה היא מקצועית.

מה עם נושא המס?

מה שמונח לפניך בעמוד 15 זה תנאי מגביל. אנו חששנו שלאינטל יינתנו הטבות בעניין מכירות של FAB 28, ותהיה ירידה במכירות של FAB 18. סעיף 1 יוצר מגבלה על אינטל, שאומרת שיש link בין סך כל המכירות שנובעות מ-FAB 18 לבין המכירות של FAB 28. לכן אין מדובר כאן בהטבה נוספת, אלא במגבלה.

אני מדבר על 3 ועל 5.

אנו באנו יחד עם מס הכנסה ורצינו לחשק את התנאי הזה, יש פה הבטחת העניין.

אין פה שום מסלול מס נוסף על מסלול השקעה ייחודי?

לא.

מי בעד 491? מי נגד? פה אחד אושר.

פנייה 498-500

אני רוצה להסביר את העניין שדיברנו עליו, מדובר בתקציב של האוצר.

מי בעד? מי נגד? הפנייה אושרה.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.

נספח

פניה מס' 491 - אינטל
חוות דעת של סמדר אלחנני, היועצת הכלכלית לוועדת הכספים

הרשאה להתחייב

הרשאה להתחייב לשנת 2005 היא 61 מיליארד ש"ח.

תוספת להרשאה להתחייב (כלומר הגדלת התקציב למעשה) נדרשת רק לאישור של ועדת הכספים (למרות שלדעתי, כמו תוספת להרשאה להוציא, יש לאשר זאת כמו חקיקה ראשית בשלוש קריאות, ולא להסתפק באישור תקציבי).

מפתיע לכן שלא השתמשו בהעברה מסעיף לסעיף כדי לאפשר הוצאה זו?

הרשאה להתחייב מחייבת את תקציבי השנים הבאות בצורה קשיחה לחלוטין. התוספת השנתית "המותרת" כל שנה היא כ- 2.2 מיליארד ש"ח. (לפי חוק מגבלת ההוצאה התקציבית). תוספת ההוצאה הכרוכה בהרשאה להוציא בגין "אינטל" תיקח נתח נכבד ביותר מתוספת ההוצאה האפשרית ב- 4 השנים הבאות.

מעקב אחר השקעות קודמות

ב- 5.10.99 אושרה בוועדת הכספים ההשקעה הנוספת באינטל, כאשר נמסר לוועדה "כי המפעל יעמוד במטלה שהוא לקח על עצמו במסגרת כמות העובדים שתועסק עד סוף שנת 2000, קרי אנחנו מדברים על סדר גודל של 1600 עובדים שיעבדו ישירות באינטל וכן 2000 עובדים נוספים – באמצעות החברות המספקות".

בעקבות זאת קיימה הוועדה דיון מעקב ביוני 2000 ונמסר לוועדה כי החברה מעסיקה באופן ישיר בתהליך הייצור במפעל בקריית גת 1615 עובדים ישירים, בנוסף מועסקים כ- 200 עובדים נוספים בתחומים כמו כספים ורכש המשותפים לפעולות אינטל בכל הארץ.

עובדי חברת כח אדם – חברת אינטל מעסיקה 2700 עובדי קבלן במשרה מלאה או חלקית במפעל בקריית גת מותכם 1700 עובדים מועסקים במשרה מלאה במפעל".

המשך מעקב

לקראת הדיון בהשקעה חדשה מן הראוי היה להביא לידיעת הוועדה את נתוני המעקב והפיקוח של מרכז ההשקעות על ההשקעה ועל העמידה ביעדים. כפי שנמסר לוועדה בגלל גודלה של ההשקעה התקיים גם פיקוח של ועדת מנכ"לים: אוצר, תעשייה ומסחר, מרכז ההשקעות ועוד מן הראוי היה להביא גם דיווח על עבודתה של ועדת מנכ"לים.

לקראת ההשקעה החדשה

1. כמה מועסקים בסך הכל יהיו במפעלי אינטל בקריית גת? (בגין ההשקעה הראשונה, תוספת ההשקעה וההשקעה החדשה).

2. מה היא עמדת מרכז ההשקעות לגבי העסקת עובדי קבלן, ומה הפיקוח על שכרם ותנאי עבודתם?
3. למשך כמה זמן מובטחת העסקתם של העובדים החדשים?
הסקר הכלכלי

מה הן ההנחות הכלכליות בבסיס הסקר הכלכלי ומתי הוא נעשה?

שיעור מס חברות עתידי?

שיעורי מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי לשכירים?

התוספת של 450 מיליון דולר לתמ"ג היא לשנה או לחיי הפרוייקט?

תוכנית "אופק" להכשרת כח אדם מקצועי

האם יהיה המשך לתכנית "אופק" להכשרת כח אדם מקצועי.

חוק עידוד השקעות הון

חוק עידוד השקעות הון אמור להבטיח שההחלטות לגבי ההשקעות תהיינה נטולות פניות, מקצועיות וכדאיות למשק. ועדת הכספים איננה נדרשת לאישור השקעות ספציפיות.

מדוע נדרשת הוועדה לטפל בהשקעה זו?

מי שהחליט על המענק והתוספת למענק, היה צריך להיות מודע למגבלות התקציב במסגרת "מגבלת ההוצאה התקציבית". מדוע לא נדרש אישור תקציבי לפני שניתן האור הירוק להשקעת אינטל?