הצ"ח המשטרה

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
28.11.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 532

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, כ"ו בחשון התשס"ו (28 בנובמבר 2005), שעה 12:00

הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם
שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005.

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר

המשרד לביטחון פנים: ניצב חנה קלר – נציבות קבילות שוטרים וסוהרים
סנ"צ אילת אלישר – יועמ"ש
נעמה בר-אור – עוזרת יועמ"ש
יעל אידלמן – רמ"ד דין משמעתי
עדנה הרניק – קצינת מדור משמעת

גבי פיסמן – מח' ייעוץ וחקיקה פנימית, משרד המשפטים
דן אורנשטיין – משרד המשפטים
ודים גודון – רפרנט ביטחון הפנים, משרד האוצר
אסף רגב – רכז ביטחון באג"ת, משרד האוצר
מגי בר-אשר-גריטנשטיין – ייעוץ משפטי, משרד האוצר
מיכאל אטלן – מ"מ היועמ"ש, משרד התמ"ת
יצחק שד"ר – קצין הכנסת

עידו בן-יצחק

יפה שפירא


הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים,
עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות ), התשס"ה-2005

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה. על סדר היום הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005. בישיבה זו אני רוצה לסיים את הדיון בהצעת החוק, כדי להניחה על שולחן הכנסת עוד בכנסת השש-עשרה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מקווה שבזה ועדת הפנים ואיכות הסביבה תתרום את חלקה למען העניין והחברה הישראלית בכלל.

נשאר לנו לדון בפרק ד' - עובדים שאינם שוטרים. פרק ד' מקנה סמכות כללית למפקח הכללי, על-פי שיקול דעתו, להעסיק עובדים במשרות פנויות בתקן שאושר לעניין זה במשטרת ישראל, למילוי תפקידים שלצורך מילוים לא נדרשת הפעלת סמכויות שוטר והמפורטים בתוספת השנייה. התוספת השנייה מונה את בעלי התפקידים, ביניהם טבח, הנדסאי, מחסנאי, ארכיבאי, דפס וכו'. אלה אנשים שלא צריכים את סמכויות השוטר. בעקבות חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם הוחל בחקיקה הזאת שמאפשרת את המסגרת. הכוונה היא שהאנשים האלה יהיו תחת אחריות העל של המפכ"ל ויחול עליהם גם הדין המשמעתי וההוראות בשינויים המחויבים למעמדם.

סעיף 110 מדבר על תחולת הוראות והתאמתן. הוראות פרק ב', שזה הדין המשמעתי, והתוספת הראשונה שמונה את עבירות המשמעת במשטרת ישראל, לקוחים מפקודת המשטרה - סעיף 10(2) עניינו השעיה, פיטורים וכד'. סעיף 13 זה הצהרת מתגייס שכמובן הותאמה להווה. סעיף 16 עניינו ששוטר שיעסוק בתפקידו בלבד. סעיף 20 מדבר על שחרור מטעמי בריאות, סמכות השר להרחיק שוטר ואחריות שוטרים לכספי ציבור שנמסרו להשגחתם. כמו כן, סמכות עתירה למח"ש לגבי שוטרים ואם הם אזרחים עובדי משטרה, לא ייתכן שהמשטרה תחקור אותם ולכן החקירה של העובדים האלה גם תהיה במח"ש. סעיף 77 הוא לגבי שוטר שמתנהלת חקירה. כל ההוראות האלה חלות גם על עובד שאינו שוטר, כמובן בשינויים המחויבים ובנוסף בשינויים אלה: לעניין סעיף 28 – דן יחיד יהיה קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר; לעניין סעיף 34 – פסקאות (1)(ד)ו-(2)(ד), שמדברים על קצין שיפוט רגיל וקצין שיפוט בכיר ומתייחסות לעונש הריתוק, לא יחולו; לעניין סעיף 52(א) – שמדבר על סמכויות בית הדין, וכן יש גם ריתוק וגם מחבוש – לא יחולו לגבי אזרחים עובדי משטרה פסקאות (4) ו-(5), ולגבי הורדה בדרגה שיש לגבי שוטרים ייאמר כאן שזה הורדה בדרגת שכר; לעניין התוספת הראשונה – פרטים (4), (6) עד (9), (17) עד (19) לא יחולו.

לפני הישיבה הזאת היתה לכם פגישת תיאום עם הייעוץ המשפטי של הוועדה ועם כל הגורמים האחרים הנוגעים בדבר. חשוב לומר שהגעתם להבנות ולהסכמות.

לעניין התוספת הראשונה – יש כאן עבירות שכולן נובעות מהפעלת סמכויות שוטר ומאחר שאין אותן לאזרחים עובדי משטרה, אין טעם להכליל אותם לגביהם, כמו למשל שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח התפקיד, עריכת חיפוש, עיכוב או מעצר או כניסה לרשות היחיד שלא כדין או שלא בתום לב, אי ענידת תג זיהוי וכו'. כל הדברים האלה שמיוחדים לשוטר ומנויים בסעיפים האלה לא יחולו לעניין אזרחים עובדי משטרה.

לעניין סעיף 10(2) לפקודה, שזו סמכות המפכ"ל להשעות ולפטר, להבדיל מאיש משטרה שהוא קצין משטרה בכיר ואז צריך את אישור השר, כאן זה לא רלוונטי ולא יצטרכו את אישור השר.

לעניין סעיף 77י – החלטת המפקח לדון ולהשעות עובד שאינו שוטר אינה טעונה אישור השר. מדובר על השעיה עכב חקירה שמתנהלת כלפי העובד.


החידוש של סעיף 111 - למרות שלשוטרים אסור להתארגן ויש על כך איסור בחקיקה הראשית, לאזרחים עובדי משטרה איסור ההתארגנות הקבוע בסעיף 93א לפקודת המשטרה, לא יחול לגבי עובד שאינו שוטר. זה אומר שתהיה להם זכות להתארגן.

זה צריך להיות 93ב.

אתה צודק.

בעניין זה, אני מבקש שתבהירי לוועדה איך מונעים מצב שבו שביתה של עובדים שאינם שוטרים לא תפגע בתפקוד המשטרה.

התפקידים שהם ממלאים הם תפקידים שעוזרים לדרג המבצעי. מדובר בתפקידי ניהול. דרך אגב, הניסיון מלמד שרק פעם אחת היתה שביתה של אזרחים עובדי משטרה, כך שזה לא נשק שהם משתמשים בו הרבה. בכל מקרה, אני לא חושבת שאפשר למנוע מעובדים את זכות השביתה. טיב התפקידים שבהם הם מועסקים הם כאלה שאנחנו חושבים שהם פחות יפגעו בעבודת המשטרה מאשר סייר או מישהו שיש לו סמכויות שוטר והוא בשטח.

גם ביחס לעובדים רגילים יש את החסמים הרגילים ואת ההגנות הרגילות, כמו צווי מניעה, צווי ריתוק וכו'.

הם גם לא יכולים לפתוח מייד בשביתה, אלא צריך להודיע על כך.

סעיף 112 עוסק בשכר ותנאי עבודה – "שכר ותנאי שירות נלווים של עובד שאינו שוטר, יהיו כשל עובד המדינה בתיאומים שייקבעו על-ידי שר האוצר או מי שייקבע על ידו לעניין זה ובהתייעצות עם השר, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לעניין עובדים שאינם שוטרים". מטבע הדברים, עד שיהיה להם הסכם קיבוצי ייקח זמן ולכן בהתחלה יהיה להם שכר כשל עובדי מדינה.

אני רוצה להעיר הערה ניסוחית, במהות אין שום הבדל – צריך לכתוב כאן "כשל יתר עובדי המדינה במשרדי הממשלה", כדי שיהיה ברור יותר לאיזה קבוצת התייחסות אנחנו הולכים כאשר מדובר על שכרם ותנאי עבודתם. כלומר, שכרם לא יהיה כמו שוטרים, אלא כמו יתר עובדי המדינה במשרדי הממשלה.

ההערה הזאת מקובלת עליכם?

כן.

אני מדגישה שרק השכר הוא כיתר עובדי המדינה וזה לא אומר שמעמדם הוא כשל יתר עובדי המדינה.

סעיף 112(ב) – "דינו של עובד שאינו שוטר, לעניין גמלאות, כדין עובד חדש כמשמעותו בסעיף 107א לחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970". סעיף 107א מדבר על פנסיה צוברת ופנסיה תקציבית. עובד חדש יש לו רק פנסיה צוברת.

סעיף 113 – "הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לא יחולו על עובד שאינו שוטר". כאמור, הליך הגיוס שלהם יהיה למשטרה, כמובן על-פי תבחינים. גם שוטר לא מגייסים סתם, אלא אם הוא עומד בתנאי הגיוס, כשירות, השכלה, שפה, אזרחות וכו'.

אנחנו נצביע כדי לאשר את הסעיף הזה. הפרק הזה מאושר פה אחד, ללא מתנגדים וללא נמנעים.

פרק ד' מאושר עם התיקונים שאמרנו - סעיף 111 זה סעיף 93ב, ובסעיף 112א.

אנחנו מודים על שיתוף הפעולה ומברכים את המשרד לביטחון פנים על ההבנה שיש זכות להתארגן.

אני קופצת לסעיף 117ב – דיברנו כאן על התוספת שמונה את התפקידים שמותר להעסיק בהם אזרחים שאינם שוטרים – "השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה, ובלבד שיוסיף לה רק תפקידים שלצורך מילוים לא נדרשת הפעלת סמכויות שוטר". כלומר, לא ניתן סתם להרחיב את המערכת, אלא רק לתפקידים שלא נדרש לגביהם להפעיל סמכויות.

לגבי הפרק שעניינו תיקונם עקיפים – הסעיפים הראשונים שאני אציין הם כולם טכניים ואני לא אתעכב עליהם. אני אתעכב רק בסעיפים שהם מהותיים.

סעיף 118 – "בפקודת המשטרה –
(1) בסעיף 1 -
(1) "בהגדרה 'שוטר', בסופה יבוא 'למעט עובד שאינו שוטר, כהגדרתו בחוק המשטרה'"
(2) "אחרי ההגדרה 'שופט' יבוא:
"חוק המשטרה" – חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005". זו תמונת הראי ועדיין יש סעיפים שהקורלציה בין חוק המשטרה לבין פקודת המשטרה מתקיימת וממשיכות וקיימות זו לצד זו.
(3) "ההגדרות 'קצין שיפוט', 'קצין שיפוט בכיר', 'דן יחיד', ו'עבירת משמעת' – יימחקו". ההגדרות האלה יימחקו, כי הן מוסדרות עכשיו בחוק הזה.


(2) "בסעיף 2, במקום הסיפה החל במילים 'סמלים' יבוא 'סמלים, שוטרים אחרים, ועובדים שאינם שוטרים כהגדרתם בחוק המשטרה, הכל כפי שיורה השר'". סעיף זה קובע שהשר יקבע למשטרת ישראל כמה יהיו קצינים, שוטרים, סמלים, ובין השאר יוסיפו לו גם עובדים שאינם שוטרים כהגדרתם בחוק המשטרה, הכל כפי שיורה השר. השר ממונה על התקציב והוא צריך לקבוע את המבנה של המשטרה. זו האחריות המיניסטריאלית לסמכות שהחוק מקנה לו במישרין.

(3) "בסעיף 21, אחרי 'בפקודה זו' יבוא 'או בחוק המשטרה'".

(4) "בסעיף 25(ב), אחרי 'פקודה זו' יבוא 'וכן להוראות חוק המשטרה', ובמקום 'לפיה' יבוא 'לפיהם'".

(5) "בסעיף 32, המילה 'משמעת' – תימחק, ואחרי 'שוטרים' יבוא 'וכן להוראות פרק ב' לחוק המשטרה'". זה משום שכל עניין המשמעת עבר מפקודת המשטרה לחוק החדש.

(6) "סעיפים 36, 50 עד 77ח, 77ט, 77יב, ו-91א עד 91יח – בטלים". כל הסעיפים האלה עברו מהפקודה לחוק החדש.

(7) "בסעיף 45, המילה 'משמעת' – תימחק, ואחרי 'שוטרים' יבוא 'וכן להוראות פרק ב' לחוק המשטרה'".

(8) "בסעיף 77ח1, אחרי הגדרה 'שוטר חובה' יבוא:
"קצין שיפוט בכיר" – כהגדרתו בחוק המשטרה".

(9) בסעיף 77ח3(2), במקום 'לתוספת השנייה' יבוא 'לתוספת הראשונה לחוק המשטרה'". זה משום שהתוספת השנייה הפכה לראשונה וכו'.

(10) "התוספת השנייה – בטלה".

סעיף 119 – "בחוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר), התשכ"א-1961, בתוספת, פרט (4) – בטל". זאת משום שהיום יש לנו את ההסדרים של חוק המשפט החוזר בחוק הזה ולא צריך את חוק שיפוט המשמעת.

עתה אנחנו מגיעים לתיקונים יותר מהותיים. סעיף 120 – תיקון בפקודת התעבורה - "בפקודת התעבורה, בסעיף 20, אחרי סעיף קטן (ג), יבוא:
"(ד) בסעיף זה, 'שוטר' – לרבות עובד שאינו שוטר, כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005". בפקודת התעבורה יש לראש מחלקת התנועה במשטרה יש סמכות כרשות רישוי לגבי מי שנוהג ברכב משטרתי. את הסמכות הזאת מרחיבים עכשיו גם לגבי עובד שאינו שוטר, כי יכול להיות שלצורך עבודתו יגידו לו לקחת רכב משטרתי ויעביר אותו הלאה.

סעיף 121 – תיקון בפקודת העיריות – "בפקודת העיריות, בסעיף 120, בפסקה (3) בסופה יבוא 'וכן עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005". מדובר כאן על הגבלת הזכות להיבחר למועצה. מאחר שאנחנו רואים בעובדים שאינם שוטרים חלק אינטגרלי של המשטרה ובעצם זה ארגון אחד, ההגבלות האלה – בגלל הזיקה, בגלל הקרבה, בגלל העבודה המשותפת – הוחלו גם עליהם ולכן בפקודת העיריות הגבלת הזכות להיבחר למועצה תוחל גם על עובד שאינו שוטר.

סעיף 122 – תיקון חוק הרשויות המקומיות – כאן מדובר בהסדרי ההצבעה המיוחדים לשוטרים. שוטר גם יכול להצביע שלא בקלפי שלו, בגלל סוג העבודה שלו. כך גם יהיה לגבי עובד שאינו שוטר ולכן הסעיף מורה ש"הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:


(1) "בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים 'הפרטים המתייחסים אליו' יבוא 'והפרטים המתייחסים אליו כפי שהם רשומים באותה רשימה בוחרים'".
(2) "בסעיף קטן (ד), המילים 'את מספרו האישי במשטרה' – יימחקו".
(3) "בסעיף קטן (ה), במקום 'ובלבד שהופיע במדי שוטר והזדהה בתעודת זהות ובתעודת שוטר' יבוא 'ובלבד שהזדהה בתעודת זהות ובתעודת עובד'". סעיף קטן (ה) מדבר על כך שהשר, או מי שהסמיך לכך, בהתייעצות עם שר המשטרה, יוציא לכל שוטר אשר שמו נכלל ברשימה והוצא מרשימת הבוחרים כאמור בסעיף (א), תעודת הצבעה שתכלול את מספר תעודת הזהות ומספרו האישי במשטרה.

סעיף 123 – תיקון חוק הפטנטים – שוטר צריך לדווח על המצאה שהוא המציא ואנחנו מחילים את זה גם עובד שאינו שוטר. לכן, במקום "שוטר" יבוא "שוטר, עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005".

סעיף 124 – תיקון חוק משכן הכנסת ורחבתו – "בחוק משכן הכנסת ורחבתו, התשכ"ח-1968, בסעיף 19, במקום 'פקודת המשטרה' יבוא 'חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005". בכך תיעשה ההתאמה.

סעיף 19 קובע שהשינויים והתיאומים ייקבעו על-ידי יושב-ראש הכנסת. יש דברים שאנחנו סבורים שלא צריכים להיות בתיאומים עם יושב-ראש הכנסת, אלא לקבוע אותם ממש בחקיקה ומדובר בשינויים מהותיים יותר. עדיין קיימת אצלנו מחלוקת איזה מהדברים האלה אכן צריכים להיות. הבאנו את כל הנושאים וייתכן שבסופו של דבר נחליט שחלקם ייקבעו בתיאומים. בכל מקרה, התיקונים שאנחנו מציעים בסעיף 19 ושמופיעים בנוסח שמונח לפניכם, הם כאלה: בסעיף 1, בהגדרה של "קצין פיקוד בכיר", במקום "ניצב משנה" יבוא "סגן גונן". במשמר זו ההגדרה המקבילה לסגן ניצב, זאת משום שבמשמר הכנסת יש רק אדם אחד שהוא בעל דרגת ניצב משנה ומעלה.

לגבי סעיף 39 – כינון בית הדין למשמעת – חשבנו שיותר נכון שזה יהיה יושב-ראש הכנסת מאשר קצין הכנסת, שהוא המקבילה למפקח הכללי.

זה דבר שעכשיו מובא לדיון?

כן.

זו ההצעה של הוועדה?

כן.

לא יצא לנו להתייעץ במשרד בנושא הזה. נראה לי לא כל כך תקין שמכניסים בשלב זה תיקוני חקיקה משמעותיים.

לגבי סעיף 19 - אני לא חושב שזה עניין משמעותי. זה נושא שמתחייב, כי אנחנו לא יכולים לקבל את השינויים כפי שקיימים היום בחוק המשטרה. יש דברים שאנחנו לא יכולים להחיל את חוק המשטרה על המשמר ולפיכך היינו צריכים את השינויים האלה.

לגבי סעיף 17, אתה צודק, אלה שינויים יותר מהותיים.

החלטנו שלא נביא את זה לדיון עכשיו.

אני מציע שנסיים קודם כל את סעיף 19.

בסעיף 40, לגבי נשיא בית הדין למשמעת, אין קציני משמר שהם עורכי דין ולכן החלטנו שנשיא בית הדין למשמעת יהיה עובד הלשכה המשפטית של הכנסת.

לגבי סעיף 41 – בשל היעדר קציני משמר שהם משפטנים, ההרכב יהיה שני קצינים בכירים ועורך דין עובד הלשכה המשפטית.

מה זה קצין שיפוט בכיר במשמר?

קצין שיפוט הוא כמו בפקודת המשטרה – סגן ניצב ומעלה.

לגבי מינוי עורך-דין מהלשכה המשפטית – אני מבינה שזה לא מוגבל בדרגה ואז בעצם יכול להיות שעורך-דין מאוד צעיר ידון בעניינו של קצין משמר מאוד בכיר.

גם אצלכם במשטרה זה כך.

אצלנו יש בדרך כלל פער דרגות. בין נשיא בית הדין לבין מישהו שהוא שופט, יש פער בדרגות.

הדרישה אצלכם היא בכלל למשפטן. אני מניח שהמוטב ייקבע בשים לב לדברים הללו.


לגבי ההרכב המיוחד בסעיף קטן (ב) – ההרכב יהיה נציג ציבור, קצין שיפוט בכיר ועורך דין מהלשכה המשפטית, כאשר הסכמת שר המשפטים למינוי נציג הציבור – תימחק.

אנחנו מבקשים לדחות את הדיון בתיקון הספציפי הזה, כיוון שלא נערכנו לכך במשרד המשפטים. אנחנו קוראים את זה פעם ראשונה ברגע זה. אני אישית לא יכולה לעכל כל מה שכתוב פה ואני צריכה לבדוק את זה מול החוק.

יש שלושה חודשים ובזמן הזה אפשר לעשות את זה.

מה בינתיים?

בינתיים החוק הזה לא חל, שכן שלושה חודשים מיום הפרסום זה עדיין לא נכנס לתוקף.

אנחנו נכנסים עתה לתקופת בחירות ולכן אין לנו שלושה חודשים, אלא רק שלושה שבועות.

אולי נעשה הוראת מעבר יותר ארוכה לגבי הכנסת.

אני מניחה שאנחנו לא צריכים יותר משבוע לדון בכך.

אנחנו מבקשים שיתקיים דיון, אפילו בעוד כמה ימים, כדי לאפשר לנו לבדוק את הנוסח הזה.

אבל אני מקווה שזה לא יעכב את ההנחה לקריאה שנייה ושלישית.

ממילא אני לא אסיים לעבוד על ההצעה הזאת בשבוע הקרוב.

נאמר לנו שהצעת החוק תעלה להצבעה ביום רביעי הקרוב. אני חושבת שאפשר לעשות הוראת מעבר כך שימשיכו לחול ההסדרים עד שתתקנו את זה. אני לא חושבת שיש טעם לגרור את הכל בגלל זה.

אם אנחנו מגיעים להבנה, זה עניין של עשר דקות.

תעשו את זה, אבל תקבעו הוראת מעבר יותר ארוכה לעניין חוק משכן הכנסת, ובנובמבר תעבירו את זה בצורה מסודרת. אני מבקשת שלא תעכבו לנו את כל החקיקה בגלל זה.

אני לא חושב שנעכב לכם את החקיקה אם נביא את זה לדיון נוסף בשבוע הבא.

היושב-ראש עשה איתנו חסד שהוא ישב איתנו עכשיו. לא היה מי שיישב איתנו.

אנחנו מעכבים חוק שלם בשביל הדבר הזה.

אתם לא מעכבים, כי בכל מקרה לא יהיה לנו חוק עד שבוע הבא.

קיבלנו הבטחה באוצר שזה יהיה כבר השבוע. כך זה במכתבים רשמיים של הכנסת.

אני לא יודע מי הוציא מכתב רשמי של הכנסת, אבל אני יושב לנסח את החוק ולא התחייבתי בשום מקום להכין חוק ליום רביעי. גם אם הייתי מתחייב, אני לא יכול לעמוד בזה. ההתאמות האלה חיוניות.

החקיקה הזאת חיונית למשטרה.

אני לא מעכב שום חקיקה, כי הנושא הזה יבוא בפני הוועדה בשבוע הבא. בכל מקרה החוק הזה לא יבוא למליאת הכנסת לפני שבוע הבא ולכן אין פה שום עיכוב.

הבנתי שכבוד היושב-ראש עשה גם עכשיו חסד ואני לא יודע מה יהיה בשבוע הבא.

אני חושב שאנחנו בלחץ מיותר. הכנסת תעבוד עד ה-21 בדצמבר ולכן אפשר לקיים ישיבה בשבוע הבא.

לאף אחד אין ראש לשבת איתנו.

אני לא רוצה לפגוע במהות הדברים שאומר היועץ המשפטי של הוועדה. אני מציע שתלבנו את מה שצריך עד יום רביעי ואז נקיים ישיבה קצרה.

דרך אגב, למשרד לביטחון הפנים אין שום הוראה או התייחסות לזה, משום שזה הדין המשמעתי שיחול גם במשכן הכנסת.

אני מציע שהיום נסיים את מה שאנחנו יכולים להסכים עליו ואז יישאר הנושא של משכן הכנסת. תגיעו להבנה בנושא הזה ואז נסכם את זה בישיבת בזק. בשבוע הבא נניח את החוק לקריאה שנייה ושלישית.

אני ממשיכה הלאה. סעיף 125 – תיקון חוק הבחירות לכנסת – סעיף זה מדבר על הגבלות לבחירה לכנסת. לגבי עובדי מדינה ההגבלות חלות רק לגבי ארבע הדרגות הגבוהות ביותר. שוטר, באשר הוא שוטר, וסוהר - חלה עליהם המניעה. אנחנו מבקשים להחיל על עובדים שאינם שוטרים את ההגבלה כפי שהיא על עובדי מדינה. ההגבלה על עובדים שאינם שוטרים היא רק בארבע הדרגות הגבוהות.

סעיף 125 – "בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 –

(1) "בסעיף 56(א), בהגדרה 'עובד המדינה', בסופה יבוא 'ועובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005'"
(2) "בסעיף 95, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ז) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)"בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים 'הפרטים המתייחסים אליו' יבוא 'והפרטים המתייחסים אליו כפי שהם רשומים באותה רשימת בוחרים'".
(2) "בסעיף קטן (ד), המילים 'ואת מספרו האישי של השוטר במשטרה' – יימחקו". זה משום שזה לא רלוונטי לגבי עובד שאינו שוטר.
(3) "בסעיף קטן (ה) –
(1) "בפסקה (1), במקום 'בתעודת שוטר' יבוא 'בתעודת עובד';
(2) "בפסקה (2), במקום הרישה עד המילה 'ימסור' יבוא 'שמסר', ובמקום 'ועל האישור האמור בפסקה (2), אם היה כזה, ויצרף אותם' יבוא 'ויצרף אותה'".


סעיף 126 – תיקון חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) – "בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969, בסעיף 5, אחרי 'כשוטר' יבוא 'או כעובד שאינו שוטר' ובסופו יבוא 'לעניין זה, עובד שאינו שוטר – כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005'". הכוונה היא להחיל גם על עובדים שאינם שוטרים את ההגבלות של חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה). לאחר שהעובד יפרוש מהמשטרה הוא לא יוכל לייצג את האינטרסים של אותו מקום שהוא יעבוד בו מול משטרת ישראל.

סעיף 127 – תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) – "בחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970, בסעיף 1, בהגדרה 'שוטר' בסופה יבוא 'ולמעט עובד שאינו שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971".

סעיף 128 – תיקון חוק המשטרה (נכים ונספים) – "בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981, בסעיף 1, בהגדרה 'שוטר' בסופה יבוא 'ולמעט עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005'". זה משום שזה לא חל עליהם.

סעיף 129 – על דעת היועץ המשפטי של הוועדה ועל דעת משרד המשפטים, אנחנו מבקשים שהוראת סעיף 2(5) בפקודת המשטרה, שעניינה ההרשעות והעונשים של בית הדין למשמעת. זה לא חלק מהרישום הפלילי כמשמעותו בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. בפועל, למרות שזה עדיין מופיע בחוק, כבר שנים אנחנו לא מיישמים את הרישומים האלה וזה גם לא נכון. לפיכך אנחנו מבקשים שפסקה (5) בסעיף 2 תימחק.

סעיף 129(2) – "בתוספת הראשונה בפרט יג, במקום 'פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971' יבוא 'חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005'". זה משום שאנחנו צריכים להתאים את זה. היום מופיע תובע בבית דין למשמעת כהגדרתו בפקודת המשטרה.

סעיף 130 – "בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984, בסעיף 12(א), בפסקה (1), בסופה יבוא 'או עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005'" בחוק זכויות מבצעים ומשדרים נאמר שזכות היוצרים היא בעצם של המעביד. כאן אנחנו עושים את ההתאמה לגבי עובדים שאינם שוטרים ולכן גם כאן זכויות היוצר לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים יהיו זכויות של המעביד.

סעיף 131 – "בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בסעיף 9(ב)(9), בהגדרה 'עובד', אחרי 'שוטר' יבוא 'עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005'". כמובן שמדובר כאן על דבר שנעשה תוך כדי שירותו.

סעיף 132 – תיקון חוק שירות ביטחון – בחוק שירות ביטחון (שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה), במקום פרק חמישי לפקודה, שזה הדין המשמעתי שהיה קיים קודם, יבוא פרק ב' לחוק הנוכחי, וכן לעניין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה.

סעיף 33ב לחוק ביטחון המובא פה, אחרי המילים "לרבות כללי המשמעת" בסעיף 33ג(ב) יבוא "וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג' לחוק המשטרה", שזה בירור קבילות.

סעיף 133 – תיקון חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) – "בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002, בסעיף 5(א)(3), במקום 'כמשמעותה בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971', יבוא 'כהגדרתה בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005'". זה תיקון טכני.

סעיף 134 – תחילה – "תחילתו של חוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו".


סיכמנו – והיועץ המשפטי של הוועדה ינסח - שבדין המשמעתי הוראת מעבר שאומרת שבהליכים תלויים ועומדים יחולו ההוראות הקודמות ולא ההוראות החדשות.

אני מציע שנאשר תחילה את סעיפים 117ב עד 134, למעט 124 ובתוספת של הוראת מעבר.

אנחנו מאשרים אותם פה אחד.

התוספת הראשונה היא עבירות משמעת.
(1) "אי –מילוי הוראה מהוראות פקודות משטרת ישראל או כל הוראה אחרת שניתנה כדין, או סירוב למלא הוראה כאמור".
(2) "התרשלות במילוי תפקיד".
(3) "התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה".
(4) "שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד".
(5) "היעדרות מתפקיד בלא הצדק סביר".
(6) "היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו; היעדרות מן השירות לתקופה של 21 ימים רצופים שלא ברשות יראו, לעניין זה, ככוונה שלא לשוב לשירות, כל עוד לא הוכח אחרת".
(7) "אי-נקיטת אמצעים סבירים למניעת עבירה שידוע לשוטר כי עומדים לבצעה, לגילוי עבירה או להבאת חשוד בביצוע עבירה לדין".
(8) "ערכית חיפוש, ביצוע עיכוב או מצער או כניסה לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב".
(9) "אי-ענידת תג זיהוי, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים".
(10) "התחזות לבעל דרגה אחרת או לבעל סמכות אחרת".
(11) "מתן הצהרה כוזבת או העלמת ידיעות שחובה למוסרן, לשם התגייסות למשטרה או בעניין אחר הקשור לשירות במשטרה".
(12) "החזקת ציוד משטרתי, שימוש בו או השמדתו בניגוד לפקודות משטרת ישראל ובלא הצדק סביר".
(13) "החזקה או הפעלה של כלי ירייה, תחמושת, חומר נפץ או חומר מסוכן אחר, שלא בסמכות, שלא במידת הזהירות הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל; לעניין זה, 'כלי ירייה' – כמשמעותו בחוק כלי הירייה, התש"ט-1949'".
(14) "גילוי או מסירה, בלא קבלת רשות כדין, של דבר הנוגע למשטרה, לאדם בלתי מוסמך, שיש בהם כדי לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, בדרכי פעולה של המשטרה או בשלומו או בפרטיותו של אדם". כאן הגדרנו וצמצמנו את העבירה של גילוי או מסירה רק לכאלה שיש בהם כדי לפגוע באינטרס ציבורי חשוב.
(15) "פנייה, בלא קבלת רשות כדין, אל גורם מחוץ למשטרה בכל עניין הנוגע לשירות במשטרה; לעניין זה, 'גורם מחוץ למשטרה' – למעט בית משפט, מבקר המדינה, מבקר המשרד לביטחון הפנים, ונציב תלונות הציבור". כלומר, לכל שוטר יש את הסמכות וזו לא עבירה משמעתית. בסעיף זה אנחנו מוסיפים גם את מח"ש.
(16) "התנהגות בלתי אדיבה או נקיטת לשון גסה כלפי הציבור בעת מילוי תפקיד או כשהשוטר לבוש מדים".
(17) "סירוב בלתי מוצדק למלא בקשה סבירה של אדם מהציבור הבאה עקב היותו שוטר".


(18) "ניצול מעמד של שוטר שלא לצורך מילוי תפקיד".
(19) (א) "שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין".
(ב) "העמדה לדין לפי פרט זה תהיה מסורה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך".
(20) "עשיית אחד מאלה בהליך, בלא הצדק סביר –
(1) "אי-הופעה או הופעה באיחור להליך שהוזמן אליו כדין";
(2) "עזיבת מקום הליך שלא ברשות";
(3) "אי-המצאת מסמך שנדרש כדין להמציאו";
(4) "אי-מתן תשובה או מתן תשובה מתחמקת או כוזבת";
(5) "נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, או גרימת הפרעה או הפסקה";
(6) "פרסום דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, או שנאסר פרסומו, שלא ברשות";
"לעניין פרט זה, 'הליך' – דיון בבית משפט, דין משמעתי או חקירה".
(21) "עשיית פעולה המכוונת למנוע, לעכב או להפריע בכל דרך שהיא את הגשתה או העברתה של קבילה לנציב הקבילות או תלונה לממונה על תלונות הציבור במשטרת ישראל".
(22) "הימנעות ממתן סיוע שביקשו נציג הקבילות, הממונה על תלונות הציבור במשטרת ישראל או המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים לשם בירור קבילה או תלונה, או לשם חקירה, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בירור או חקירה כאמור או הכשלתם בדרך אחרת". כאן הוסיפו גם את הממונה על תלונות הציבור וגם את המחלקה לחקירת שוטרים.
(23) "הימנעות מממתן סיוע שביקש קצין בודק או ועדה בודקת, שמונו לפי פקודות משטרת ישראל, לשם בדיקת עניין שמונו לבדיקתו, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בדיקה כאמור, או הכשלתה בדרך אחרת".
(24) "הימנעות ממתן סיוע שביקש ראש יחידת הביקורת במשטרת ישראל, לשם עריכת ביקורת, וכן מסירת מידע כוזב במהלך עריכת ביקורת כאמור, או הכשלתה בדרך אחרת".
(25) "הבאת שוטר לידי עשיית עבירת משמעת בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך אחרת שיש בה משום הפעלת לחץ". את זה לקחנו מחוק העונשין בהתאמה.
(26) "עשיית מעשה כדי לאפשר ביצוע עבירת משמעת על-ידי שוטר אחר, להקל את ביצועה או לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה".
(27) "הטרדה מינית או התנכלות, כמשמעותן בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, בעת מילוי תפקיד או כשהשוטר לבוש מדים, או כשהן מכוונות כלפי שוטר אחר".
(28) "ניהול חקירה, בניגוד להוראות כל דין, בדרך שיש בה פגיעה ממשית בזכויות הנחקר". זה מחוק חקירת חשודים.

התוספת השנייה – תפקידים שבהם ניתן להעסיק עובדים שאינם שוטרים. עו"ד אטלן אמר שיש צורך לכתוב גם בלשון זכר וגם בנקבה, אבל אני חושבת שעל-פי פקודת הפרשנות כל מה שנאמר בזכר הוא גם בלשון נקבה ולכן לא צריך לכתוב את זה גם בלשון נקבה.
(1) פקיד/מזכיר
(2) נהג, למעט נהג המסיע עצירים
(3) טבח
(4) עובד אחזקת בניין
(5) הנדסאי בניין
(6) טכנאי בניין
(7) טכנאי אלקטרוניקה
(8) טכנאי קירור


(9) עובד אחזקת רכב
(10) מחסנאי
(11) ארכיבאי
(12) גרפיקאי
(13) דפס
(14) מנהל חשבונות
(15) מאבחן פסיכוטכני
(16) מטפל בבעלי חיים
(17) מדריך במוזיאון
(18) מדריך כושר גופני
(19) מדריך טכני
(20) מרכזן
(21) מאחזק אנטנות
(22) נגן תזמורת המשטרה

שאלתי בישיבה קודמת לגבי אנשי מחשבים.

עד כמה שהבנתי נושא המחשוב במשטרת ישראל הוא outsourcing שרוכשים מחברה.

עובדי המחשוב גם לא כפופים לחוק פרץ, משום שהתנאים שלהם היו טובים גם דרך חברות כוח אדם.

אנחנו מאשרים פה אחד את התוספות.

לגבי הדין המשמעתי בחוק משכן הכנסת ורחבתו, לנו אין עמדה בשאלה איך משמר הכנסת רוצים להחיל את הדין המשמעתי שלהם. העבודה כאן היא בעיקר של משרד המשפטים.

למה בכלל נוצרה הבעיה?

מאחר שהחוק הזה משפיע על משכן הכנסת, לאחר שקיימנו דיון העברנו את מה שהסתמן פה לקצין הכנסת וראינו איזה שינויים צריך שיהיו אצלו, כי הוא לא יכול לקבל את הכל כמו שהוא.

לגבי העסקת עובדי משכן הכנסת באירוע – אנחנו מבקשים שזה יהיה בטריטוריה של משכן הכנסת, אבל שזה לא יהיה משהו שהוא גובל בסמכויות השוטרים.

זה קשור לסמכויות המשמר.

צריך לומר שזה בתחום הטריטוריה של הכנסת.

יש הגדרה בחוק משכן הכנסת.

אני מבקש שתסכמו את הנושא שנותר ותגיעו להסכמה על הנוסח. ביום רביעי בשעה תשע ורבע נקיים ישיבה כדי לסכם את הנושא.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.



- - - - - -


הישיבה ננעלה בשעה 12:55