PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט
28/11/2005
הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 509
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
שהתקיימה ביום שני, כ"ו בחשון התשס"ו (28 בנובמבר 2005), שעה 11:20
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 28/11/2005
פרוטוקול
סדר היום
סגירת 88FM
מוזמנים
¶
חה"כ רוני בריזון
עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים
יאיר אלוני – מנכ"ל רשות השידור
מיקי מירו – מנהל "רשת ב'", רשות השידור
יואב גינאי – מנהל "רשת 88", רשות השידור
ערן ניצן – רפרנט תמ"ת, אגף תקציבים, משרד האוצר
בועז כהן
יובל מסקין
רון ורטהיימר
טל השילוני
היו"ר אברהם פורז
¶
רבותי, בוקר טוב לכולכם, על סדר יומנו הצעה שהוגשה על-ידי חבר הכנסת בריזון בעניין סכנה לסגירת תחנת הרדיו 88FM. כרגע המציע נכנס לדיון, אדוני ינמק את הצעתו.
רוני בריזון
¶
אדוני היושב-ראש, חברי, משום מה, בוודאי מתוך רצון טוב – אני משוכנע שרק מתוך רצון טוב – החליטה ועדת דינור, ואני קורא מתוך דוח הוועדה, לגבי "קול הדרך לעסקים", הוא השם הרשמי של 88FM: "הוועדה אינה רואה צורך ברשת כחלק משידורי הרדיו הציבורי". סתמו ולא פירשו. מה זאת אומרת "איננה רואה צורך ברשת כחלק..."? מה הם כן רואים? מה הם רוצים לעשות עם התחנה הטובה הזאת, שאני מוכרח להודות שאני מאחד ממאזיניה הקבועים, פחות או יותר?
אני חושב שהתחנה הזאת, ראוי לה שתישאר ותמשיך להיות מופעלת בדיוק כשם שהיא מופעלת היום, שהרי היא עושה רק טוב. לא נכנסתי לפרטים, ואולי כאן נקבל פירוט, לגבי הצד הכלכלי-פיננסי של התחנה. אולי נגזר שיעלה עליה הכורת משום שהיא מפסידה כספים בקצב אדיר, אולי למישהו יש טענות כלפי הניהול שם? אולי יש סיבות אחרות שבגללן החליטה כך הוועדה המכובדה. אני מבין שההמלצות של אותה ועדה אושרו על-ידי הממשלה, וחזקה על השרה הממונה שקיבלה את רשות השידור לידיה שתרצה לממש את ההחלטות האלה.
מדוע אנחנו יושבים כאן ואיננו יודעים, לא מה המדינה מבקשת לעשות ולא למה היא מבקשת לעשות זאת. ועוד יותר מזה: מה יעלה בגורלה של התחנה הטובה הזאת, שאני חייב להודות, כמו שאמרתי, שהיא אחד משני המפלטים שלי. אדוני היושב-ראש, ודאי כמוני, כשאנחנו בנסיעות, אנחנו צריכים לעבור את כל גווני הספקטרום האלקטרו-מגנטיים ולהאזין לכל התחנות שמשדרות חדשות, כי הרי מחדשות אנחנו חיים, הפוליטיקאים. איפה נמצא לנו מפלט? בשתי תחנות.
רוני בריזון
¶
כן, אבל אפשר להימנע מהן, יש שני כפתורים, שאם אתה מסובב אותן לכיוון הנכון, אתה מנוע מהצרה הזאת. כמובן, יש משוכללים יותר, שבהם יש לחיצים. אני נמלט ל"קול המוסיקה" או לחבריי ב-88FM, מה שנקרא בארצות-הברית בלשון עם זר easy listening. זה באמת מרגוע לנפש יגעה.
בשנה שעברה נאלצתי להילחם על גורלה של "קול המוסיקה". נראה שהשנה, בכוחות משותפים, נצטרך להילחם על קיומה של התחנה הטובה השנייה.
יוסי שריד
¶
גם אני – איך אומרים לפעמים באופן וולגרי, וחבר הכנסת בריזון לקח לי את המילים, אפילו את האילוסטרציות,
יוסי שריד
¶
אנחנו – תהיה המשמעות של "אנחנו" אשר תהיה – ולא רק אנחנו, מן הסתם, מורעלי חדשות. לפעמים אדם רוצה למצוא מנוח לכף רגלו, שלא לדבר על מנוח לאוזנו, ואין מנוח. בפעם האחרונה שזה קרה לי, זה היה אמש. נסעתי מחיפה בדרכי לתל-אביב, בכל התחנות היו דברים שאינם אהובים עלי באופן מיוחד, ואם אתם רוצים פירוט, אני מוכן לפרט – היו כל מיני רוחות מכל מיני צדדים: רוחות צפוניות, רוחות דרומיות, והרוחות האלה לא סחפו אותי הרחק. חיפשתי מנוח. אני לא רוצה להחניף לאנשי 88, ולומר להם שהם הבחירה הראשונה שלי, כי כידוע אין דרכנו בחנופה. עברתי ל-91.3 או ל-94.4, וגם שם, אבוי, התפתחה נגרייה כלשהי. יש לי גם מה לומר על "קול המוסיקה", ותמסרו להם את זה בהזדמנות: בעצם "קול המוסיקה" נערך בשנים האחרונות על-פי ביקורת שמתפרסמת במוסף "הארץ". אם משמיעים סתם שוברט או בטהובן או ברהמס או מאהלר או ברוקנר – מה, זה שגרתי. אם משמיעים מיני קקופוניות – זה מקורי, וכותבים דברי שבח במוסף "הארץ", שזו תוכנית נדירה. אני גם לא מבין את המושג "עורך". הם עורכים את שוברט, את בטהובן, את ויולדי?
רוני בריזון
¶
אם תרשה לקטוע: אותן יצירות שאדוני מדבר עליהן הן אלו שאני נותן להן את השם הגנרי: סימפוניה לחזן וחוט דנטלי.
יוסי שריד
¶
יש, גם את המפלט הזה אני מכיר, אדוני היושב-ראש. מכיוון שנואשתי, ראיתי שעל התוכנית הזאת ששודרה באותו זמן ב"קול המוסיקה" לא תהיה התענגותי, עברתי ל-88, ודווקא היה בסדר. כברירת מחדל זה דווקא היה בסדר גמור. אני אוהב את התחנה הזאת. אני מקשיב לה. חבר הכנסת בריזון, זה בהחלט מרגיע אותי. ואם זה מרגיע אותי, אחרים על אחת כמה וכמה. יש מעט מאוד דברים שמרגיעים אותי.
יוסי שריד
¶
אבל יש חשש שלא יתעוררו בזמן, ובזה אני דווקא מבין. היה ברור שמשום שזו תחנה מצליחה, 88FM לא ירחק היום ויחשבו לסגור אותה. זה דבר מאוד אופייני, לא רק במערכת השידור הציבורית, אלא גם במערכת החינוך, נניח. כאילו אין דאגות. אם יש משהו מתוקן, טורחים לקלקל אותו, כאילו אין די בדברים המקולקלים שמן הראוי לתקנם. זה מין עולם הפוך.
אני מבין מחומר הרקע שהוכן לנו שהתחנה אפילו מצליחה כלכלית, ואפילו מרוויחה כסף. זה בכלל בלתי נסבל. אם יש משהו שמרוויח כסף, מוכרחים מייד להפקידו בידיים פרטיות, כדי שמישהו ירוויח מזה. קמה תחנה, אנשים טרחו עליה, עמלו עליה, התייגעו, בנו אותה, ועכשיו היא מרוויחה. המפעל שנקרא רשות השידור אינו רווחי באופן מיוחד, אז יש מקום אחד צנוע שמרוויח משהו, אז אותו רוצים להוציא החוצה ולתת למישהו אחר להרוויח.
יוסי שריד
¶
אם זה מרוויח, ואתה מבין בזה יותר, יימצא לזה קונה. אלא מה? דא עקא, כפי שאומרים בלשון המאמרים הראשיים המיושנים, מי שיקבל זאת לידיו יקבל אומנם תחנה מצליח, ומן הסתם גם ירוויח כסף, אך הוא ירצה להרוויח עוד יותר כסף – שזה בסדר גמור. ומשום שהוא ירצה להרוויח עוד יותר כסף, הוא ישדר מה שמשדרים בכל מקום. אז מה מותר האדם מן הבהמה? מה מותר הערוץ הזה מן ההתבהמות? הרי כבר אין מותר. אז נקבל עוד תחנה. ואני אסע מחיפה לתל-אביב ולא יהיה לי לאן לברוח, ואני בטוח שיחד אתי יש עוד כמה מאות אלפים של מאזינים. אני לא מבין את העניין.
מכיוון שנדמה לי שעמדתי הובהרה, באופן דו-משמעי מעט, אבל בכל זאת, אני חושב שאפשר לקצר בישיבה, ולקבוע שהוועדה תקבע שהיא איננה מסכימה בשום פנים להפרטה של 88FM, והיא קוראת למי שצריך להחליט, שרת המשפטים,
יוסי שריד
¶
בלאו הכי היא מאוד עסוקה עכשיו בעניינים אחרים, כולנו עסוקים, והיא עסוקה יותר, היא גם עסוקה במינוי שופטים וכך הלאה – אז שתניח לעניין הזה, עד לאחר הבחירות בוודאי. גם לאחר הבחירות נעשה כמיטב יכולתנו, הצנועה אומנם, כדי שהתחנה תמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית.
אורי אריאל
¶
יושב-ראש הוועדה, אני חושב שהאפשרות להפריט היא לא סוף העולם. לא צריך להגזים. ראית שכששאלת על נגן דיסקים היה לאן לברוח.
אורי אריאל
¶
אני מציע ליושב-ראש לעשות דיון על שידור בערוצים דיגיטליים, מה שמרחיב את אפשרויות השידור פי מאה ויותר.
אורי אריאל
¶
יש גם בעיה בתדרים, יש כמה בעיות. אבל בכלל, אני לא תולה את זה דווקא בדבר הזה. אז אפשר לאפשר להרבה מאוד תחנות לשדר מגוון עצום של תוכניות כאלה ואחרות. אני אומר זאת לפעם אחרת, זה לא הדיון היום. זה שווה דיון ודחיפה. זה עסק שיש בו סיבוכים והשקעות, אבל פעם אחת משקיעים ואפשר לנוע עם זה קדימה. לא המצאנו את זה. אנחנו די מפגרים בעניין הזה.
היו"ר אברהם פורז
¶
ועדת דינור הציעה להפריט את התחנה? יש היום חקיקה שמאפשרת תחנה על-אזורית? החוק הוא רק לגבי תחנות אזוריות. אז הכוונה להעביר תיקון לחוק שיאפשר תחנה ארצית ולצאת למכרז?
ערן ניצן
¶
ההמלצות הוועדה הן כרגע ברמה של החלטת ממשלה, יש צורך לפרוט אותן לחקיקה, אך זה עוד לא יושם במלואו.
ערן ניצן
¶
אוכל לתאר את הכוונה שעמדה מאחורי המשפטים שנאמרו על הרדיו. אפתח ואומר שגם אני אוהב לשמוע את 88FM. אני חסיד של טל השילוני. דווקא משום כך יש קושי לבוא ולהסביר.
היו"ר אברהם פורז
¶
חבר הכנסת שריד, זה נציג של האוצר. בין שאנחנו אוהבים א עמדתו ובין שאיננו אוהבים אותה, אנחנו צריכים לשמוע אותו בסבלנות ובנימוס.
ערן ניצן
¶
הקושי בדיון על 88FM הוא בקונטקסט. הוועדה לא קמה בשביל לדון בתחנה הזאת, היא קמה כדי לבחון את השידור הציבורי בישראל, על הקשיים והחולאים שבו. אנחנו במשרד האוצר, עם רשות השידור, אמונים על תקציב של 800-900 מיליון ש"ח בשנה, ונדרשים לספק בגין התקציב את המוצר הראוי ביותר.
ערן ניצן
¶
הוועדה, עם רשות השידור וגורמים נוספים, בחנה איך אפשר לייעל את השידור הציבורי. נדמה לי שרוב היושבים כאן מסכימים שיש דרכים לכך ושהדברים חשובים.
ערן ניצן
¶
מייד. אחד הדברים שהוועדה בחנה הוא תחום הרדיו. המסקנה שהיא הגיעה אליה היא ששידור ציבורי לא צריך תשע תחנות. זה לא קורה בעולם. לשידור הציבורי יש ערוץ טלוויזיה אחד, ולפי התפיסה הזאת אפשר היה להקצין ולומר שכך יהיה גם ברדיו. אם כי אנחנו לא עושים זאת.
ערן ניצן
¶
העובדה היא שיש פה משאב במחסור, כמו בטלוויזיה כך גם ברדיו. הכוונה לתדרים. העובדה היא שהשידור הציבורי תופס תשעה מתוך כלל התדרים, וצריך להתמודד עם העובדה הזאת.
היו"ר אברהם פורז
¶
יש היום ביקוש לפתיחת תחנות רדיו אזוריות נוספות? גם כך כולן מתנדנדות מבחינת רווחיות.
ערן ניצן
¶
לא רק שיש ביקוש, אלא שאסיים את דברי בדברים לגבי הרדיו הדיגיטלי, כי זה יכול להתקשר. גם זו עבודה שנעשית באוצר. התפיסה היא שצריך לצמצם את היקף התדרים שמוחזקים בידי הציבור, ולאפשר להם להשתחרר החוצה.
ערן ניצן
¶
הדרישה היתה לייעל את השידור הציבורי. הרבה מאוד מהעבודה נעשתה בתחום הטלוויזיה וחלק נעשה בתחום ברדיו. הדרכים לייעל את השידור הציבורי ברדיו הן להפחית את מספר התחנות שמשדרות. הוועדה בחנה אילו תחנות הכרחיות ואילו לא הכרחיות. הגיעו למסקנה שראוי שרדיו ציבורי יטפל במקומות שיש בהם כשלים, שבלעדיו לא תקום תחנה. למשל "קול המוסיקה" – אחת מהמלצות הוועדה היא להמשיך ולתחזק את התחנה הזאת. כך לגבי "רשת ב'".
היו"ר אברהם פורז
¶
"רשת ב'" ו"רשת ג'" הן רשתות דגל, כך אתם קוראים לזה. אז לא תשודר מוזיקה ישראלית אם אתם תרדו מ"רשת ג'"? אף אחד לא ישדר בספקטרום מוזיקה ישראלית?
ערן ניצן
¶
כשל – תחנה שלא יכולה להתקיים באופן מסחרי. כולנו מסכימים. זה נכון לגבי השידורים לעולה, זה נכון לגבי "קול המוזיקה". תחנת רדיו פופולרית מוצלחת כמו 88FM, או מוצלחת פחות, יכולה למכור את עצמה, את זמן האוויר שלה. אומרים ש-88FM לא תוכל להמשיך להתקיים אם לא תהיה חלק מרשות שידור. אבל כל היושבים כאן, שהם מאזינים אדוקים של התוכניות, מפריכים את העובדה הזאת. גם המספרים שמראים פה, שמאות אלפים מקשיבים לתוכנית, מפריכים זאת. דווקא תחנה שיכולה לכוון לקהל מסוים, והיא יכולה לכוון עצמה לקהל כזה או אחר, יכולה לקבל פרסומות.
היו"ר אברהם פורז
¶
אנחנו מנסים לבודד את התחנה, אם כי קשה, כי זו לא יחידת רווח נפרדת. אם מבודדים הפרסום מול העלויות, איפה אנחנו עומדים?
ערן ניצן
¶
אנחנו מכירים את עלות התפעול של 88FM, אני לא מכיר נתון לגבי מספר הפרסומות של התחנה, מה הפילוח מבחינת הפרסומות. אולי רשות השידור תוכל לעדכן בעניין הזה. אבל אם התחנה רווחית, קל וחומר. אם התחנה רווחית, למה הציבור צריך לממן אותה.
ערן ניצן
¶
היקף ההוצאה כפי שהוא מוכר לי, ואיני מומחה גדול לזה, הוא כ-30 מיליון ש"ח לתחנת רדיו. זה הנתון שאני מכיר, לכל אחת מתשע התחנות.
ערן ניצן
¶
עדיין לא נכנסים למספרים. השאלה היא הקונצפט. הוועדה דנה בקונצפט. אין סיבה שהשידור ימומן מכספי האגרה.
יובל מסקין
¶
אני לא מבין שום דבר בכלכלה. אגיד שני דברים שנאמרו שהם לא נכונים: ראשית, התחנה הזאת זולה בהרבה, כי כל העובדים שם לא עובדים בכוח הסכמים רגילים של עובד-מעביד ברשות השידור. אני, עובד ותיק ברשות השידור, משתכר בדיוק כמו אחרון המגישים שהגיע. אנחנו מקבלים סכום קבוע לשעה, והוא לא משתנה – לא בשבתות, לא בחגים, לא בלילות ולא באקסטרות. זה לעניין הכספים.
שנית, אם אני יודע משהו על שידור ציבורי או על אחריות הציבור בקשר לתרבות – וזה העיסוק שלי בכל החיים הבוגרים שלי, גם בצדדים אחרים, של ועדות מטעם המדינה וכו' – זו תחנה ציבורית פר אקסלנס. בתוך אותו easy listening, שאנחנו שמחים שדיברתם עליו, שזורים בגאווה דברים ששום רשת אחרת לא משדרת. מבחינת ההתכוונות שלנו, אנחנו יותר נועזים מ"קול המוסיקה", יותר מתקדמים ממנה – לקהל שצורך את המוזיקה הזאת: מוזיקת עולם, ג'ז, בלוז, מוזיקה לועזית שלא מושמעת בשום מקום אחר, וגם מוזיקה עברית שלא מושמעת בשום מקום אחר. היום תקליט שיוצא בארץ, בכל התחנות האחרות משמיעים שתי רצועות. את הלהיטים. מתי כספי, אריק איינשטיין, אנשים כאלה – לעולם לא מושמעת הרצועה השלישית, או הרביעית או החמישית.
אם זו לא תרבות, אם זה לא רוחב יריעה, אני לא יודע על מה מדברים. התחנה הא ציבורית. ביום שתהיה בידיים פרטיות, היא נגמרה. ראינו זאת אלף פעמים, גם ברדיו וגם בטלוויזיה: כשידיים פרטיות לוקחות משהו תרבותי, אנחנו רואים מה קורה.
אולי כל זה לא עומד מול הטיעונים, אני לא יודע ולא נכנס לזה. אבל לומר שהתחנה ממילא תצליח ולא יקרה לה כלום כשתעבור לידיים פרטיות – זה לא נכון. שגיאה. אם אתם מחליטים לסגור כזה דבר, דעו בדיוק מה אתם עושים. אל תגידו שאתם לא סוגרים.
טל השילוני
¶
אני מאחורי הקול. יואב גינאי, מנהל התחנה, ואני, גם אלו שהקמנו אותה בימיה הראשונים. נקראנו לאמנון נדב והחלטנו להוציא לאור משהו שלא קיים כמותו במדינת ישראל בשום תחנת רדיו, וזה נוסף על דברי יובל מסקין. אני רוצה לתקן נתון של ערן ניצן, כשהוא דיבר על 30 מיליון ש"ח. התחנה שלנו עולה מיליון ש"ח בשנה, היא מעסיקה קבוצה של אנשים שעובדים על בסיס של מסירות,
טל השילוני
¶
1.4 מיליון ש"ח. כל עובדי התחנה עובדים בשכר נמוך מאוד, שלא עודכן מיום הקמתה, שזה לפני עשר שנים. היא שמה לה למטרה מוחלטת ומוצהרת לשדר מגוון רחב ביותר, מגוון אקלקטי, של מוזיקה מכל הסגנונות. זו תחנה שרק בה אפשר לשמוע אומנים שאינם נכנסים לרשימות השידור בתחנות אחרות, שאין להם שום סיכוי להישמע וגם להתפרנס או להופיע. היא פתוחה לשמוע כל דבר, אין בה play list אין ארבעה אנשים שיושבים כמו ועדת חכמים עליונה ומחליטים מה שיר טוב ומה שיר לא טוב.
טל השילוני
¶
יכולנו לראות את מספר התגובות העצום, שלא יכונו לחלום עליו, כשהידיעות על האפשרות שאולי מישהו יפריט אותנו או ימכור אותנו החלו לטפטף לעיתונות – כמות אדירה של תגובות מאנשים שבאמת אוהבים לשמוע מוזיקה, אוהבים תרבות, זה חשוב להם. הם אפילו יצאו בהמוניהם לרחובות, לעצרת ספונטנית שאורגנה על-ידי אנשים שאנחנו לא מכירים, מאזיני התחנה, שתי נשים שאמרו שצריך החוצה לצאת ולזעוק. זה עבר מפה לאוזן, לא בפרסומות, לא על אוטובוסים, לא "עכבר העיר" – לא היה שום מדיום שבו הדברים האלה מתפרסמים בדרך כלל. זה הכוח של התחנה הזאת, היא יכולה להתקיים אך ורק במסגרת השידור הציבורי. זה ברור חד-משמעית.
עוד תיקון לנתון של ערן ניצן בנוגע לשוק. אם מנסים להשוות בין הרייטינג של "רשת ג'" לרייטינג של 88FM, הרייטינג של "רשת ג'" גבוה בהרבה משלנו, כך לפי סקר ה-TGI, שהוא הסקר היחיד שמתפרסם בנוגע להאזנה לרדיו – כי אין people meter ברדיו, כל הסקרים מונחים על-ידי אינטרסים כאלה ואחרים, ולא אכנס לזה עכשיו. תחנה כמו שלנו יכולה להתקיים רק במסגרת השידור הציבורי, וזאת חובתו של השידור הציבורי לאפשר למאזינים לשמוע, להשכיל, להרחיב את דעתם, להתרשם מדברים שאין להם יכולת לשמוע בשום מקום אחר.
יואב גינאי
¶
אין שום עסקים, כבר כמה שנים, וגם השם שונה, הוא 88FM. התחנה התמצבה כתחנה שמטרתה להעביר חומר איכותי מכל הז'אנרים ולשדר אותו. אנחנו לא עובדים על-פי רייטינג, הוא לא כל כך מעניין אותנו. אנחנו עוסקים בעבודה אומנותית יצירתית, וזאת המטרה.
היו"ר אברהם פורז
¶
זה עובד? אם יש פרסום מסחרי, סימן שיש רייטינג, כי המפרסם לא יפרסם אם יחשוב שלא שומעים.
היו"ר אברהם פורז
¶
כן, אבל מתוך שלא לשמה בא לשמה. אף-על-פי שאתה חושב שאתה לא מכוון לרייטינג, כנראה יש רייטינג.
רוני בריזון
¶
יש רייטינג של מאזינים. אני עוד מחכה לשמוע את הביצוע המקורי של דולי וילסון של השיר ב"קזבלנקה".
יואב גינאי
¶
מה שקרה במדינת ישראל אחרי פריצת הרדיו האזורי הוא שכל התחנות המוזיקליות משדרות על-פי play list לצורך רייטינג. התחנה היחידה שלא עושה את זה היא אנחנו, ואולי גם "קול המוסיקה". זה סוד קסמה. זה גם הכוח התרבותי שלה. זה המשקל הסגולי שהיא מנסה ליצור.
בועז כהן
¶
אני עורך ושדרן בתחנה, משנת 2001. רוצה לדבר על המוזיקה הישראלית, התרבות הישראלית, ואני לא אומר "עברית" אף שזה כולל גם את ה"עברית" בתוכה. ערך מוסף אחד של 88FM הוא שידור מוזיקה ישראלית שאינה משודרת בשום תחנה ישראלית אחרת. ב"רשת ג'" יש play list וב"גלגל"צ" יש play list מצומצם ובתחנות אזוריות גם כן – בשנים האחרונות נוצר מצב שיש שפע האדיר של יצירה שנוצרת בישראל ברוסית, באנגלית, בערבית, ואף אחד לא יכול לשדר את זה. "רשת ג'" משדרת רק מוזיקה עברית, "גלגל"צ" משדרת רק מוזיקה של יוצרים ישראלים בעברית, ובפלח מצומצם. יש מעל למאה יוצרים ישראלים שפועלים בשטח, עושים דברים יפהפיים, והצינור בינם לבין הציבור שאמור לצרוך את המוזיקה הזאת חסום. אין להם דרך להגיע. 88FM הפכה להיות הבית שלהם, לצערי. הייתי שמח אם היו עוד ערוצים שמשדרים את המוזיקה הזאת לקהל. כרגע זה לא קיים. אם כורתים גם את הצינור הזה, יש כמאה אומנים ישראלים, או יותר, המון, שאין להם דרך להעשיר את התרבות הישראלית ביצירה שלהם.
בועז כהן
¶
אני חושב שזה פן מאוד חשוב, אם מדברים על תרומתה של תחנה: אני לא נכנס לשום עניין כלכלי או כספי, אבל יש כאן פרדוקס מצחיק. זה כמו הבדיחה על השפן, שבכל מקרה רוצים להרביץ לו, עם כובע או בלי כובע. אם מפסידים כסף, צריך לסגור, כי מפסידים. אם מרוויחים כסף, צריך למכור. זה נראה לי אבסורד. אבל אני רוצה לדבר על התרומה לתרבות, לא על העניין הכלכלי. התרומה לתרבות נראית לי דבר מאוד חשוב. כמו שספריות ציבוריות הן דבר חשוב. אנשים יכולים לקנות ספרים בחנויות.
דנה נויפלד
¶
אני רוצה לומר משהו קצר. אנחנו עדיין בשלב מוקדם. בשלב זה הממשלה אישרה את עקרונות הדוח. השרה עוד לא קיבלה החלטה. כפי שאמר ערן ניצן, זה חלק מרפורמה רחבה בהרבה בשידור הציבורי, רפורמה שתצריך חקיקה מקיפה. זה רק סעיף אחד ברפורמה הגדולה. כשזה יעלה לחקיקה, מובן שכל הדעות יישמעו. זה עדיין שלב מוקדם, והשרה טרם החליטה לגבי הדוח.
רוני בריזון
¶
אני רוצה להעיר שבין יתר המלצות הדוח יש המלצה לפטר לאלתר 1,000 עובדים מרשות השידור עד סוף 2006, שם זה מאוד מאוד ספציפי. אני מציע שההחלטה הזאת תקוים כמו ההיא.
היו"ר אברהם פורז
¶
השידור הציבורי אצלנו, והשידור בכלל, סובל מכל מיני דברים שאין במקומות אחרים בעולם. אני לא חושב שיש הרבה מדינות שיש בהן תחנות צבאיות, כמו "גלי צה"ל" ו"גלגל"צ", זו תופעה ייחודית ישראלית. אילו הייתי אורח מבחוץ הייתי אומר: שומו שמים, הצבא משדר לאזרחים בתחנת רדיו? רק חונטה צבאית יכולה לעשות זאת. ובכל זאת, "גלי צה"ל" הוא פרויקט יפה, שמכשיר דורות של עיתונאים, ולא הייתי רוצה שייסגר.
מצד שני, אילו אמרו לי שלמשרד החינוך והתרבות יש תחנת טלוויזיה, והוא משדר מהדורת חדשות, "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית, בלי שום פיקוח ציבורי, הכול בכפיפות לשר, הייתי אומר: שומו שמים, מהדורת חדשות פרטית של השר? נורא ואיום.
אנחנו צריכים להסתכל על זה במציאות הישראלית ולא בתיאוריה. לפעמים התיאוריה מבהילה, אבל בפרקטיקה זה טוב. יש כלל בסיסי, שאם משהו לא מקולקל, אל תתקן אותו. תקן את המקולקל. יש הרבה מה לומר על הערוץ הראשון בטלוויזיה, על העלויות שלו, התפוקות שלו, הרייטינג שלו. שם יש הרבה מאוד מה לעשות. אבל למה לגעת ב-88FM, תחנה שהיא גם רווחית וגם נותנת דבר ייחודי – וככל שאני מבין, אם זה לא ישודר שם זה לא ישודר בשום מקום, כי בסופו של דבר זה מוטה לרייטינג נמוך.
מה לעשות עם אזרחים כמוני, שחלק מהתחנות שאני שומע לא עונות לי על הדרישות – והזכרתי את הדיסק כי הוא המפלט האחרון שלי, אני נמלט מתחנה לתחנה עד שאני מגיע אליו. גם ב-88FM אני לא תמיד אוהב את מה שאני שומע, וגם משם אני נמלט לפעמים, אבל יש שם הרבה שאני אוהב לשמוע.
לכן, אם יותר לנו להפנות קריאה לממשלה ולשרה הממונה: לא נראה לנו בשלב זה – ואני חושב שאף אחד מחברי הוועדה אינו חולק על כך – שיש הצדקה כלשהי לבצע שינויים לגבי רדיו 88FM, לפני שמתעסקים בכלל ברדיו, שזה דבר יחסית מוצלח מאוד בישראל. צריך לטפל בערוץ הטלוויזיה הממלכתי, שהוא בעייתי מאוד. בכנסת ניהלתי כל הזמן מאבקים כדי שתרבות הרייטינג לא תשתלט על הערוץ השני ועל ערוץ 10. כל המאבקים – פיקוח ציבורי, ז'אנרים, הפקות – הכול כדי לתת מענה משום שיש כישלון מוחלט של הערוץ הראשון. הערוץ הראשון היה צריך להיות ערוץ ציבורי שנותן מענה. הוא לא נותן מענה. אז במקום שזה לא נותן מענה וזה גם עלויות מטורפות, שם לא מתכוונים לעשות משהו. אבל אם רוצים לעשות, שיתחילו משם. מה שמוצלח ועובד, תשאירו אותו לסוף הרשימה.
אני חושב שעל דעת כולנו אנחנו יכולים לסכם את הישיבה ולהחליט שאנחנו לשרה ולממשלה, למה שעוד נותר ממנה,
היו"ר אברהם פורז
¶
החלטת הוועדה תישלח לשרה ציפי לבני ותונח על שולחן הכנסת. סמכו עלי שאנסח זאת עם מנהלת הוועדה.
רוני בריזון
¶
משפט אחד: להודות לאנשים הטובים שעושים במלאכה, ולאחל להם שימשיכו בעבודתם הטובה ליהנות ולענג אותנו בעתות צרה, וגם לא בצרה, להרבה מאוד זמן. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00.