כנסת פתוחה

PAGE
1
הוועדה למאבק בנגע הסמים

28/11/2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים

יום שני, כ"ו בחשון התשס"ו (28 בנובמבר 2005), שעה 10:00

1) תקציב הרשות הלאומית למלחמה בסמים לשנת 2006 ובכלל ואיגום משאבים


של משרדי הממשלה השונים.


2) סקירה מפי הגופים העוסקים במאבק בנגע הסמים במדינת ישראל.

חברי הוועדה: יאיר פרץ - היו"ר






אראלה גולן

סנ"צ אורית היימן

- ראש מדור מחקר פלילי, משטרת ישראל

רפ"ק ג'ורג' במביליה
- קצין חילוט ארצי, משטרת ישראל

רב-כלאי ענת כרמי

- רכזת ארצית לטיפול בהתמכרויות, שירות בתי הסוהר

יצחק שגב


- מבקר, המשרד לבטחון פנים

מאיר בינג


- רפרנט ממשל ומנהל, משרד האוצר

גליה שחם


- מפקחת ארצית על מניעת סמים עישון ואלכוהול, משרד החינוך

ד"ר לודמילה חלד

- מפקחת במחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

אריה זדה


- ע' ראש שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות

אסף ברוכשטיין

- תקציבן, משרד הבריאות

איריס מורדקוביץ'

- מנהלת השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

שמאי גולן


- דובר הרשות הלאומית למלחמה בסמים

איתן גורני


- סמנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים

אריה פרבר


- חשב הרשות הלאומית למלחמה בסמים

דוד עירשי


- מנהל יחידה אזורית ירושלים והדרום, הרשות לשיקום האסיר

בת-שבע פנחסוב

תמר שפנייר

תקציב הרשות הלאומית למלחמה בסמים לשנת 2006 ובכלל

ואיגום משאבים של משרדי הממשלה השונים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. בהזדמנות זו ברצוני להודות ליושב-הראש היוצא, חבר-הכנסת יחיאל חזן, על עבודתו בוועדה. נפלה בחלקי הזכות לקבל ועדה מאוד קרובה ללבי. אני מכיר את הנושאים מקרוב גם בהיותי עובד סוציאלי וטיפלתי בקהילות טיפוליות ובמרכזי גמילה.

גם בפגרה ובתקופה הקצרה עד הבחירות אני רוצה להפעיל את הוועדה באינטנסיביות. דיברתי על כך עם היושב-ראש.


בכוונתי להקים אתר אינטרנט בכנסת שיקיף את כל נושא בעיית הסמים במדינת ישראל, ויציג את כל דרכי הטיפול האפשריות ואת כל מרכזי הגמילה. בתוכו יהיה גם "מלשינון" שיאפשר לעובדי הוראה להיכנס ולדווח ישירות בלי להזדהות על סוחרי סמים ועל בלדרים בתוך בתי-ספר תיכוניים. דיברתי על זה עם יושב-ראש הכנסת, וקיבלתי את ברכת הדרך לנושא הזה. אנו נשב עם אנשי מקצוע ונבנה את האתר ביסודיות.


היום נדון בעיקר על נושא התקציב. אינני מתכוון לאשר את התקציב המוצע בוועדה, אלא לקיים דיון. מהיכרות עם צורכי הנושא הזה, הדברים רחוקים. יש התעלמות מוחלטת מצד משרד האוצר.


האם נציג האוצר נמצא כאן איתנו?

כן.

יש התעלמות מוחלטת. אני רואה שתקציב 2006 נשאר כמעט ללא- - -

הוא גדל בצורה משמעותית.

לפי הדו"ח שקיבלנו, הוא קטן ב-20%.

התקציב גדל- - -

התקציב לא גדל.

הוא גדל מ-11 מיליון ל-20 מיליון.

תכף נראה איך זה מתחלק ולאיפה זה הולך.

זה יהיה בתקציב 2006.

אני גם רוצה לבדוק איך אנחנו עושים איגום משאבים והאם אין טיפולים כפולים או הוצאות כפולות של משרדי ממשלה שונים כדי שנוכל לייעל את הטיפול.

נציג האוצר, אתה לא טועה - אתה מטעה. זה לא בסדר.

תכף נאפשר לנציג האוצר להציג את הדברים.


אני מציע להתחיל במשרדי הממשלה שמנהלים את הנושא בתוך משרדיהם, ולשמוע סקירה כללית. נתחיל עם הרשות למלחמה בסמים.

גם אני רוצה לברך אותך לרגל כניסתך לתפקיד ולהגיד מילות תודה חמות לחבר-הכנסת יחיאל חזן שעשה רבות למעננו ועזר לנו בכל, כולל בהשגת תקציבים. אני בטוח ומשוכנע שבזמן היותר קצר – אנחנו מקווים בזמן יותר ארוך – שתלווה אותנו, אתה עוד תגדיל ותאדיר--

שבועיים.

הוועדה תעבוד כל ארבעת החודשים. סיכמתי עם היושב-ראש.

--עוד יותר את הסיוע.


הרשות למלחמה בסמים היא ממונת-גג על המלחמה והמאבק בסמים במדינת ישראל. כשאני אומר "להציל את החברה בישראל", אז צריך להציל את החברה בישראל.


הנתונים בשקפים מצביעים על 300 אלף משתמשים ועל 25 אלף נרקומנים. 1 מכל 10, ויש כאלה שאומרים ששיעור גבוה יותר התנסה בסמים; שליש מהסטודנטים משתמשים בסמים; יש קבוצות ענקיות של תרמילאים שמסתובבים בהודו. עכשיו פתחנו את "הבית החם", ויש אין-סוף נוער בסיכון. מי שמתקצב כיום את הטיפול בנוער בארץ זאת הרשות למלחמה בסמים יחד עם משרדים אחרים: משרד הרווחה ומשרד החינוך.

לפי דיווחי המשטרה, יש 100 טון חשיש ומריחואנה; 3-4 טונות של קוקאין; מדובר על 4-5 טונות של הירואין; מיליוני טבליות אקסטזי, LSD וכל מיני דברים אחרים. אלה החומרים שנכנסים, ואלה החומרים שבני-הנוער שלנו – גם המבוגרים יותר – צורכים בשנה.


מאז ומתמיד יש קשר בין סמים לארגוני טרור ופיגועים. כל ארגוני הטרור בעולם, ובכללם כל ארגוני הטרור לדורותיהם שפעלו בלבנון עסקו בהחדרת סמים לשתי מטרות: הם גם מרוויחים מזה כסף, והם גם משחיתים אותנו. כבר ב-1991 הרציתי בקונגרס באמריקה על המעורבות הסורית בסחר הסמים בלבנון, ועכשיו אני ממשיך זאת כאן בכנסת.


שוק הסמים מגלגל 2.5 מיליארדי דולר בשנה – זה כסף שחור שהופך לכסף לבן. 70% מעבירות הרכוש במדינה נעשות כדי לממן סמים לכל האנשים שצורכים כמויות גדולות של סמים במחירים גבוהים.


הרשות למלחמה בסמים פועלת משנת 1988, על-פי חוק. השר שלנו הוא ראש הממשלה, ומבחינה זו אנחנו מעין מטריה מעל משרדי הממשלה, מעל המשטרה ומעל הארגונים האלה. עיקר עבודתנו הוא הכוונה מקצועית; אנו הרשות המקצועית שמתאמת, מנחה ומדריכה, ויש לנו כוח-אדם קטן אבל מעולה של אנשים שיכולים לעבוד יחד עם האנשים הטובים והמעולים שעובדים במשרדים שעובדים איתנו כדי לקדם עד כמה שאפשר באמצעים המסכנים שלנו את המאבק בסמים.


כמו שאמרתי, אנחנו מגבשים מדיניות ביחד ועוסקים למען טיפוח השירותים. אנחנו גורם מקדם שתפקידו להכניס דברים חדשים ולהעבירם הלאה. הרשות בנתה את הקהילות הטיפוליות, והעבירו אותן למשרד הרווחה. כיום הרשות בונה את נושא הטיפול בנוער דרך "אל-סם". כוונתנו היא שעם הזמן הדברים יועברו – בהתאם לאפשרויות הקליטה – למשרד הרווחה, למשרד הבריאות ולאחרים.


יחד עם זה יש שיתוף פעולה גדול והדוק בינינו לבין המשטרה, בינינו לבין שירות בתי-הסוהר, בינינו לבין המכס, ואפילו קצת בינינו לבין מס הכנסה.


הרשות מייצגת את מדינת ישראל בעולם, אנחנו חברים בוועדה של האו"ם. המנכ"ל שלנו נמצא כרגע במצרים בוועדה. בטח שמעתם על שיתוף הפעולה בין הפלסטינים לבין המצרים ובינינו בלחימה בסמים, כי ודאי שמעתי על מעבר של כל מיני דברים, ובמיוחד של סמים, מהגבול המצרי ומהגבול הירדני לישראל.


אנחנו עובדים בתחום הקהילה, ויש לנו מערך עצום של מתאמים בכל רחבי הארץ. כמו-כן אנחנו אחראים על הסברה בכלי התקשורת הציבוריים. יש כמובן גם הסברה במשרד החינוך ובמשרדים אחרים, אבל אנחנו במדיה הציבורית הכללית- - -

כמה יש במשרד החינוך?

יש גם שם, אבל משרד החינוך ידבר על כך.


אנחנו עובדים גם יחד עם מערך האכיפה.


הכשרת כוח-אדם בתחום הסמים נעשית אצלנו בלבד, החל בהרצאות של יום אחד דרך השתלמויות באוניברסיטה ו-M.A.. הכל נעשה דרכנו, וחלק ממומן מאיתנו; גם מחקר ופיתוח בנושא סמים הם נושאים בלעדיים של הרשות למלחמה בסמים; בשיקום אנחנו עובדים יחד עם המשרדים האחרים: בריאות ורווחה, וכנ"ל גם בטיפול. על נושא השיקום יש עכשיו יותר דגש, לאחר שבטיפול למצב טוב יותר מאשר בתחום השיקום.

בנושא החינוך אנחנו עובדים עם משרד החינוך. בתחום המניעה יש לנו תוכניות עם משרד החינוך, שמתחילות מגני-ילדים. עשינו פיילוט באשקלון, ויחד עם משרד החינוך אנחנו מרחיבים אותם למקומות אחרים. איננו מדברים שם על סמים, אלא על הכנסת חומרים לגוף, אבל הגענו למסקנה שלא מאוחר מדי לדבר על הנושאים האלה גם בגני-ילדים. מצד שני, פיתחנו תכניות דומות לתכניות האמריקניות במקומות עבודה. אנחנו עוסקים גם בחקיקה.


במקביל יש היום ישיבה במשרד התחבורה שנציגים שלנו משתתפים בה, על הגברת הפיקוח על נהגים, על טייסים ועל נוסעי ים. המטרה היא להרחיב את סמכויותיו של שר התחבורה לדרוש מהם בדיקות נגד סמים: נהגי משאיות, טייסים או אנשים שעוסקים במקצועות מסוכנים.


פרוייקט חשוב של הרשות הוא בית טיפולי מיוחד לנשים, שאנחנו מפעילים בחיפה.

ביקרתי בו בזמנו.

כדאי לראות את המקום, כי נעשית שם עבודת קודש. יש שם נשים שלא יכולות להיות במסגרות טיפוליות רגילות, מכיוון שהן עברו ניצול מיני וכל מיני דברים. בבית הזה יש 12-13 נשים, ואנחנו מעונינים להגדילו במסגרת התקציב.


"הבית החם" בהודו - מופעל על-ידי כפר "איזון שעושה עבודה נהדרת. הרשות יזמה ופיתחה אותו. כפר איזון עושה עבורנו את המלאכה מכיוון שאיננו רוצים שם את דגל המדינה ומעוד סיבות, אבל הרשות היא המקור המימוני שלו.

זה מיועד לישראלים.

כן, רק צריכים יותר מאחד. יש להם רק במקום אחד.

זה מיועד לתרמילאים ישראליים. אלה אנשים שנפגעו בהודו ובדרום-אמריקה ומחלצים אותם. עד היום היו לוקחים אותם לבתי-חולים לחולי נפש, והם היו יוצאים מבית-חולים לחולי נפש עם תעודת "בריא" של בית-משוגעים. היום כשעוברים את הטיפול בכפר איזון אין לזה סטיגמה, והטיפול בו הוא טוב.

כמה הבית הזה מאכלס?

הבית הזה היום מאכלס 24-26 איש.

ומה עם הבית בהודו? אני מבין שזה בית פתוח.

הבית בהודו הוא בית פתוח. יש בו ספרייה ומקום אירוח, וצמודה לו מסעדה. אנשים יכולים לבוא ולהשיח את בעיותיהם. זה בית חם לישראלים שנמצאים שם.

שלשום חולצה לשם ישראלית, שלולא המקום הייתה הולכת לאיבוד.

זה מרכז שהורים מתקשרים אליו, יש שם אינטרנט.

איפה זה?

יש לנו בשני מקומות: במנאלי זה פועל חצי שנה, ובגואה זה פועל בחצי השנה השניה בהתאם למזג האוויר. אותם אנשים מפעילים אותם. עכשיו זה בגואה. יש לנו שם שני בתים, והם עוברים- -

לפי מזג האוויר.

- -איפה שהחבר'ה האלה נמצאים תמורת סכום יחסית לא גבוה, כי בהודו המחירים נמוכים מאוד, - - -

צריכים גם לדרום-אמריקה. שם יש פטריות וכו'.

אם תתנו לי את כל מה שצריך, ייגמר הכסף לאוצר, ואינני רוצה.

יש לנו מערך מתאמים שעובד מול כל מיני גורמים. הוא כמו רשות למלחמה בסמים קטנה שנמצאת בשטח.

אף על פי שבעיית הסמים הולכת וגדלה בין השנים 1995-2005, התקציב הולך וקטן. היום הגענו בערך לרמה הריאלית של 1992, והבעיות הן לא בדיוק של 1992.

ב-1999 הקהילות הטיפוליות עברו מהרשות למלחמה בסמים למשרד הרווחה, וזה מסביר את הירידה הגדולה שהייתה.

זה מסביר ירידה מסוימת, זה לא מסביר את כל הירידה. הייתה אז ירידה, והעברנו את הקהילות הטיפוליות יחד עם התקציב שלהן, אבל כוונת "המחוקק" הייתה שהכספים שיתפנו יוכלו להיות מופנים לדברים אחרים. בינתיים הכספים הועברו, ואנחנו תקועים עם דברים אחרים. לכן, אם נעביר נושאים נדאג שנוכל להשתמש בכספים שמתפנים לקיים פרוייקטים חדשים, כפי שכתוב בחוק הרשות.


מבחינת התפתחות התקציב בין 2000 ל- 2005, בהוצאות העצמיות אנחנו כל הזמן מתכווצים, ועוד מעט לא יישאר. יש עלייה קטנה ב-2005 מכיוון שקיצוצי השכר חזרו והגדילו אותה.

האם התקציב מגיע לרשות למלחמה בסמים, והיא מתעלת אותו לכל משרדי הממשלה או שלכל משרד ממשלתי יש תקציב משלו?

כל משרד ממשלתי מקבל את תקציב, ומתוכו הוא נותן נתח. הכספים שלנו הולכים, בין היתר, גם למגזר הפרטי - ל"אל-סם" וכל מיני כאלה, אבל לפרוייקטים מסוימים שעושים אותם יחד מוקצים כספים שלנו וכספים של המשרדים; אלא אם כן זה למתאמים בשטח, שרק אנחנו עושים. התקציב שלנו לפניכם.

זה התקציב ל-2005. מהו התקציב המוצע ל-2006?

בתחילת תקציב 2005 הקצו לנו 11.4 מיליון שקל, אבל במאמצים עצומים ובהתערבות של משרד ראש הממשלה, של חברי-כנסת, כולל של חבר-הכנסת יחיאל חזן, הגדילו לנו את התקציב כעבור כמה חודשים ב-10 מיליון שקל נוספים, שמתוכם 9 מיליון שקלים הועברו לרשות ומיליון שקל יועדו כסיוע חירום ל"אל-סם". כלומר, הרשות קיבלה תוספת של 9 מיליוני שקלים, והתקציב שלנו הגיע ל- 19.4 מיליון שקל.


כפי שכתוב בהצעת התקציב של השנה, התקציב שלנו הוא 19.930 מיליון שקל, שזה פחות או יותר מה שהיה בשנה שעברה אחרי ההגדלה. זה תקציב שעליו ידבר החשב שלנו.

יש כאן נקודה בסיסית שעליה אנו כל הזמן מתווכחים, התוספת הזאת איננה בבסיס. התוספת שניתנה לא הייתה בבסיס. מה המשמעות?

איך היא באה לביטוי ב-2006?

את הבסיס ל-2006 הגדילו, אבל אין עדיין תקציב ל-2006. הכנסת מתפזרת עכשיו, כשאין עדיין תקציב ל-2006. בינואר, בפברואר ובמרץ נקבל תקציב לפי 11 מיליון שקל ולא לפי 19 מיליון שקל.

כלומר, לפי 1/12.

אינני יכול להפעיל שום דבר, אלא רק את ההוצאות הקבועות שיש לנו. אינני יכול לבצע שום דבר.

הנושא הזה, שדיוני התקציב התעכבו ואין תקציב מאושר, מחזיר אותנו חזרה. השאלה היא איך יחשב לנו האוצר את בסיס התקציב. אם בסיס התקציב יהיה 11.4 מיליון שקל, ואת זה יעשו 1/12 ויעבירו - זה יספיק לנו בערך- - -

זה מה שיעשו, כי אם התקציב עדיין לא עבר- - -

אם זה בבסיס או לא בבסיס, זו שאלה מהותית.

אם יחשבו לנו כולל התוספת, שנציג האוצר בצדק אמר שהוסיפו לנו בהמשך, נוכל את לעבור את התקופה הזאת בשלום.

אלה דברים ברורים.

אבל, 19.930 מיליון שקל הוא סכום שממנו הרשות לא יכולה לבצע את הדברים שאני רוצה להציג.

מה הצורך היום כדי לתת מענה דחוף?

אנחנו צריכים תקציב פעילות של 30 מיליון שקל: למניעה – 1.7 מיליון שקל, ולהסברה ומידע – 12 מיליון.

אתה מדבר על התוספת?

לא. זה סך-הכל. זו לא תוספת.


לטיפול ושיקום – כדי לעשות את מה שאנו עושים עם משרד הרווחה ומשרד הבריאות – קצת יותר מ-5 מיליון שקל; לאכיפה, בשביל פעולות מיוחדות עם המשטרה - חצי מיליון שקל; פיתוח קהילתי שזה כל העבודה שלנו בשטח - 7 מיליון שקל.


יש החלטת ממשלה להעביר את נושא האלכוהול אלינו, וזה באמת הגיוני מאוד כי הרבה מאוד דברים מצטלבים. בנושא זה אנחנו כרגע במשא ומתן עם האוצר.

זה בנוסף.

כן, זה בנוסף.


כלומר, יחד עם הכל התקציב יוצא 36-37 מיליון שקל?

36 מיליון שקל.

36 מיליון שקל, כולל הטיפול באלכוהול. אבל לא הכל כסף לרשות: לא 30 מיליון שקל וגם לא התוספת. חלק זה לתוספת מיטות.


קו חם הוא נושא חשוב מאוד שאנחנו מפעילים, והוא עובד 24 שעות ביממה.

גם לגבי אתר האינטרנט - אם נחכה לכסף של הכסף, לא נצא מזה.

רוב הפניות הן בנושא שימוש במריחואנה.

יש גם בתל-אביב, ראינו שיש ניידות כאלה שמסיירות.

יש גם ניידות שהן לא שלנו, אלא של על"ם.


יש טיפול אמבולטורי בנוער שאנחנו עושים, והשיקום התעסוקתי שנעשה יחד עם משרד הרווחה.


הגענו למצב נסבל בתחום הטיפול, אבל אין לנו מערך שיקומי. אם לא נשקם אנשים שעברו את הטיפול ונקיים מסמים ולא נחזיר אותם לעבודה, חבל על הזמן. לכן, אנחנו עובדים עכשיו יחד עם משרד הרווחה על נושא השיקום.


נושא הסמים במגזר הערבי הוא נושא מוזנח, צריך להכניס בו כסף.


יש לנו קהילה טיפולית עירונית לנשים ומוכרחים לבנות עוד אחת כי זה לא מספיק.

אם אני מבין נכון, תקציב הרשות לא על בסיס 19 מיליון שקל אחרי תוספת 10 מיליון שקל, אלא עם תוספת הטיפול באלכוהוליסטים הוא 36 מיליון שקל.

36-37 מיליון שקל. אפשר לחיות עם זה, אבל לא הצלנו הכול.

עם זה אפשר להתחיל לתפקד.

זה באמת תקציב שאפשר יהיה לתפקד איתו. זה לא סכום בקנה מידה- - -

גבירתי ממשרד החינוך, בבקשה.

אני גליה שחם, ואני חלק מהשירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך. אנחנו מטפלים לא בסמים בלבד אלא בטבק, באלכוהול ובסמים.


למערכת החינוך יש נתונים על שימוש בסמים לא חוקיים מסקר של הרשות למלחמה בסמים שנערך ב- 2001. עוד מעט ייצאו הנתונים של הסקר שנעשה בשנה שעברה- -

זה ייצא בתחילת דצמבר, וגם נזמין אותך למסיבת העיתונאים.

אבל גם נתוני 2001 מצביעים על כ- 65 אלף תלמידים בכיתות ז'-י"ב – גילאי 12-18 – שמשתמשים בסמים, וזה מספר שאי-אפשר להתעלם ממנו.

איך ילדים בכיתה ז' משתמשים?

24 אלף ילדים בני 12-14, תלמידי כיתות ז', מודים שהם משתמשים בסמים.

בסקר יש שאלה על שימוש כלשהו, ואפילו התנסות חד-פעמית. זה לא אומר שאלה משתמשים קבועים, אבל מדובר על שימוש כלשהו והתנסות.


לעומת מדינות אחרות בעולם – למשל לעומת הולנד – מאוד מעניין לגבי כל אלה שמדברים על לגליזציה של סמים קלים, לאן אנו עוד יכולים להגיע.

גם ההולנדים חוזרים בהם היום.

ההולנדים מתחילים להסתובב אחורה.

אני מקווה שלא נגיע לשם.

אנגליה - גם בה יש אחוז עצום. גם שם הלכו לקראת הקלה מבחינת החוק.

נותנים, ואחר כך זה הופך להיות יד קלה.

אנו עוסקים בנושא סמים, אלכוהול וטבק כחלק מהעיסוק שאנו קוראים לו "אקלים חינוכי מיטבי". טענתנו היא שבית-ספר צריך לשדר מסר, ולפעמים זאת עבודה מסובכת כי יש מין אוירה של קלות ראש. אנו נתקלים בזה גם מצד ההורים וכמובן במדיה. לכן ההתמודדות שלנו לא פשוטה, כי צריך להשמיע קול אחר. לכן, זו באמת אחת המשימות היותר חשובות של המערכת.


בשנה שעברה יצאנו עם המשפט "כל מורה הוא מחנך למניעה", ומטרתנו הייתה שיותר מורים יבינו ויידעו ושתהיה להם גם מיומנות להתמודד עם ילדים ולהתווכח איתם, ולפעמים הויכוחים עם ילדים הם לגמרי לא פשוטים.


בשנת התשס"ה מינינו את אחד המורים בכל בית-ספר על-יסודי לתפקיד נוסף של מוביל בית-ספרי בנושא המניעה. חשבנו שאם יהיה מישהו שזה יהיה תפקידו, העסק יעבוד יותר טוב, וזה באמת עובד יותר טוב, והייתה פעילות הרבה יותר חזקה.


מי שרואה הרבה פעמים אפילו לפני ההורים הם המורים בבית-ספר. כלומר, למורים בבית-ספר יש תפקיד מאוד חשוב לאתר ולעשות את השיחה הראשונית.


כאשר אני מדברת על מצבי לחץ, אני כבר מדברת על תלמידים שמשתמשים. בית הספר מכשיר זו השנה השנייה יועצים חינוכיים בתכנית אופ"י – אימון ופיתוח יכולות התמודדות. הכוונה היא לאתר תלמידים בבית-הספר שמשתמשים בסמים ולעבוד איתם בקבוצות קטנות בהנחיית היועץ החינוכי כדי לתפוס אותם בשלב הראשוני. הסיכוי להצלחה הוא הרבה יותר גדול כאשר עובדים עם הילדים בשלבים הראשונים.


אנחנו יודעים שיש קבוצות בסיכון יותר גבוה; אנחנו עושים עבודה אדירה עם עולים חדשים. השנה צירפתי לצוות המדריכים שלי מדריכים שהם מומחים בעולים מחבר-העמים ועולים מאתיופיה, ואנחנו עושים עבודה ייחודית עם הקבוצות האלה. אנו גם עובדים אחרת עם החינוך המיוחד שגם תלמידיו נחשבים לאוכלוסיית סיכון; יש לי צוות מדריכים גדול מאוד למגזר הדרוזי ולמגזר הבדואי בנגב שבו יש בעיה מאוד קשה, והמדריכים עובדים צמוד לאוכלוסיות האלה.


אחת הטענות שלנו היא שהכוח הוא כשהמסר של בית-ספר מאוד ברור. לא מספיק לעשות תכנית בכיתה, אלא בית-הספר כולו צריך להתגייס לזה וצריך לעשות פעולות יחד עם הרשות למלחמה בסמים ועם משרד הרווחה ויתר הגורמים הקהילתיים, והמסר "לא לסמים" צריך להיות ברור, במיוחד בבלבול שבתוכו אנחנו חיים. בעניין הזה השקענו בשנה שעברה וגם בשנה הזאת הרבה מאוד בהשתלמויות של מורים ובכנסים של הורים.

מתי אתם נכנסים לתמונה כאשר אתם מאתרים תלמידים שמשתמשים? בבית-ספר שעדיין לא איתרתם בו תלמידים כאלה אתם לא פועלים בשום צורה?

אני אדבר על זה.


התקשרויות - הכוונה היא לחיזוק הקשר עם ההורים והמורים, שהם המבוגרים המשמעותיים של הילדים.


לשאלתך, כמו ששמעת, אנחנו מתחילים בתכניות כבר בגן-הילדים. בשבוע שעבר הרציתי לפני 300 גננות בנתניה כי העיר נכנסת לתכנית. התכנית בגן-הילדים היא תכנית כישורי חיים. היא עוסקת בחומרים מועילים לגוף וחומרים מזיקים לגוף, השפעה של חברים, פנייה לעזרה. היא בנויה בהתאם לגיל, ואנחנו מתחילים בגיל הזה. ממשיכים בתוכנית בכיתות א'-ו'; בכיתות ה'-ו' אנו כבר מדברים בצורה ברורה יותר על עישון סיגריות ונרגילות ועל אלכוהול - דברים שהילדים כבר מכירים, לצערנו, בגילאים האלה. בסביבות גיל בת-מצווה ובר-מצווה כבר יש שימוש באלכוהול וכבר יש פינת נרגילות וכל מיני דברים שהם באופנה; בחטיבת הביניים אנו מתמקדים בסמים הלא-חוקיים, וכמובן בעישון ובאלכוהול, אבל בעיקר במריחואנה ובאקסטזי בתכנית שנקראת "למוח אין חלקי חילוף", שבה אנחנו מדברים על השפעת הסמים על המוח; בתיכון אנחנו עוסקים בתכנית "משמעות" על משמעות החיים, וגם על החוק בצבא בהכנה לצה"ל.

זו דוגמא מצוינת. ברשות פותחה תוכנית שנעשית כפיילוט באשקלון, והיום הם מריצים אותה ב-300 גני-ילדים וממשיכים הלאה.

בהרבה יותר.

כשאתה אומר "פותחה ברשות", היא פותחה יחד עם משרד החינוך בצורה מלאה ויד ביד.

ברור.

במימון הרשות.

המסר, שכולנו פה רוצים להעביר, הוא מסר של "יחד". שום דבר פה הוא לא רק אנחנו. אנחנו באמת עובדים נהדר ביחד, כולל עם משרד הבריאות.

אצלנו התכנית למניעת שימוש באלכוהול, טבק וסמים היא תכנית חינוכית. היא פונה לכולם בהנחה שכולם בסיכון, וכולם חשופים. אבל בשנתיים האחרונות פיתחנו עם הרשות למלחמה בסמים תכנית התערבות בתוך בית-הספר. בדרך-כלל בית-הספר היה מאתר משתמשים, ואז מדווח למשטרה ומפנה לטיפול בחוץ. היום אנחנו מאתרים יחד עם ההורים תלמידים מעשנים וגם תלמידים ששותים אלכוהול, ומקימים קבוצה קטנה לעבודה על שינוי הרגלים עם היועצת מחוץ לשיעורים. הפעילות הזאת היא בהסכמת ההורים והתלמידים, ובדרך כלל, זה מלוּוה בעוד הרבה קשיים.

האם אתם מדווחים למשטרה? האם זו חובה לדווח?

כן. אנחנו חייבים לדווח למשטרה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא גם עם המשטרה.

האם פותחים תיק באותו רגע?

לא פותחים תיק באותו רגע, יש מה שנקרא א"ת. התלמיד והוריו חותמים על הסכמה לטיפול. אם הם חותמים על הסכמה כזאת, התלמיד צריך להיות בטיפול במשך חצי שנה וצריך לקבל את חוות דעת בית-הספר. במקרה כזה לא נפתח תיק, וזה אפילו בלי רישום.

זה תיק מותלה.

זה בצל החוק.

זה נקרא "אי תביעת קטין".

א"ת זה "אי-תביעה".

אם הוא חוזר אחרי חצי שנה?

אז פותחים לו תיק.

וזה נכנס לצבא וכו'.

לא תמיד נפתח גם בפעם השנייה.

זה בכל בתי-הספר?

בכל בתי-הספר בארץ.

כולל לא-יהודים?

ודאי. מערכת החינוך זה כולם, כולל לא-יהודים.

גבירתי, תעברי קצת לנושא התקציב.

אני מיד אתייחס.

אני מאמינה שההתמודדות יכולה להיות רק כאשר יש שיתוף פעולה של כל הגורמים, כי הרבה פעמים אנחנו נעזרים ברווחה, בעובדי הנוער, וכמובן, במשטרה. חייב להיות שיתוף פעולה. יש קשר רציף ופתוח של מנהלי בתי-ספר עם המשטרה לגבי תלמידים שמשתמשים - -

גם קשר לגבי אלימות, דיווח על מעשי אלימות.

נכון. אנחנו למדנו ששיתוף פעולה משפר מאוד את יכולתנו להתמודד עם כל הנושאים האלה.


לגבי התקציב. אומנם התקציב שלנו מפוזר על כל מיני סעיפים, אבל עיקרו מושקע בהכשרות ובהשתלמויות גם לתלמידים וגם למורים, שצריכים לעבוד עם התלמידים.


בשנה הקרובה נצטרך תגבור במימון קבוצות טיפול, כי השנה הן מופעלות במסגרת ההכשרה של האנשים. כחלק מההכשרה שעוברות היועצות הן צריכות להקים קבוצה בבית-הספר, והן מקבלות על זה הדרכה. בשנת התשנ"ז הקבוצות האלה כבר תצטרכנה לפעול לא כחלק מהכשרה, ולזה אצטרך מימון נפרד.


בסיס התקציב הוא כ- 2.5 מיליון שקל, אבל התקציב גדל כדי לממן את המובילים הבית-ספריים בתקנה מיוחדת, וזה הוכפל כמעט פי ארבעה ועומד ב-2005 על כ-9 מיליון שקל. כלומר תוספת של כ- 7 מיליון שקל.


בסוף השנה עשינו סקר של מנהלים ומב"סים לגבי הכנסת התפקיד החדש, והתוצאות היו יוצאות מן הכלל.

במה באו התוצאות לביטוי?

זה בא לידי ביטוי בהרבה יותר פעילויות ממושכות בבתי-הספר; עשו יותר כנסים ויותר השתלמויות בחדרי מורים. הם עשו את העבודה בצורה המצופה.

אבל מהו מבחן התוצאה מבחינת המשתמש?

את זה אנחנו נראה בסקר שיתפרסם ובסקר הבא. זה עדיין קצת מוקדם.

יש אור בקצה המנהרה, והשאלה היא האם זה לא הקטר.

לא. אני רואה שהשקיעו פה השקעה גדולה לעומת- - -

ההשקעה היא מאוד גדולה בַּשנתיים. והתוצאות- - -

אם זה מניב תוצאות, זה טוב.

בדרך כלל, התוצאות צריכות להיראות קצת הלאה. זה לא יכול להיות בשנה הראשונה או בשנה השניה. זה תמיד כך בחינוך.

זה לוקח זמן.

בכל זאת צריך לתת לנו אינדיקציה כלשהי לראות האם יש כיוון בכלל, האם יש ירידה במספר המשתמשים. אם כן, שווה להיאבק על תקציב נוסף ועל הגדלה.

נכון.

שוב, לא סנונית אחת ואפילו לא שתיים לא מבשרות את האביב. בשנים שהשקיעו בארצות-הברית הייתה ירידה איטית, ואחרי זה אמרו: "יש ירידה" ולא השקיעו, ואז התחילה עליה. זה לא עניין של "זבנג וגמרנו!". זה לא שהשנה- - -

ודאי שלא, אבל צריכה להיות איזושהי מגמה.

כל הדברים שגליה שחם ואחרים אמרו הם פרי השנה או השנתיים האחרונות, וצריך לתת להם את הזמן שלהם.


לא ראיתי את כל הממצאים של הסקרים, איסוף הנתונים של הסקר שאנחנו מפרסמים עכשיו נגמר כבר בסוף השנה. הנתונים והעיבודים לוקחים המון זמן. לכן אנחנו יכולים לעשות זאת פעם בשלוש שנים.

ממחקרים אחרים שנעשו, אנחנו רואים שיש עצירה, וגם זה מאוד משמעותי. כלומר, אין עליה, וזה נשמר פחות או יותר סביב 10%.

האם אתם מבצעים את ההכשרות בעצמכם?

כן.

האם גם משרד הרווחה מבצע הכשרות?

ודאי.

למה יש כפילות?

זה לא אותו סקטור.

אנחנו מכשירים עובדי הוראה, והם מכשירים עובדי טיפול. זה משהו אחר לגמרי.

מערך ההכשרות נעשה יחד איתנו. בחלק מההכשרות משתתפים כולם, וחלק מההכשרות אנחנו מסבסדים במידה מסוימת. כלומר, ההכשרה שלהם מקובלת עלינו. מרכז ההכשרה עובד יחד עם כל האנשים. יש הכשרות משותפות, ויש הכשרות ייחודיות.

אנחנו לא מכשירים אנשים לטיפול, אנחנו מכשירים מחנכים, מאתרים ויוצרים התערבות ראשונית. מה שהם עושים זו עבודה אחרת.

אני מבין שהתקציב שלךְ עומד היום על 9 מיליוני שקלים. האם זה ריאלי?

בינתיים, היא 'מבסוטה'.

אם לא יגעו בו, אני אסתדר איתו.

מצוין.


משרד הרווחה, בבקשה.

אני איריס מורדוקוביץ', מנהלת השירות להתמכרויות במשרד הרווחה. אנחנו אחראים על סוגי ההתמכרויות השונים: על סמים, על אלכוהול ועל הימורים. התפקיד הראשון שהשירות עושה הוא ייזום והקמה של פרוייקטים לטיפול בנפגעי סמים; התפקיד השני הוא בניית מודלים טיפוליים; התפקיד השלישי הוא בניית מדיניות; התפקיד הרביעי הוא הכשרת עובדים שונים בתוך המערכת. אוכלוסיית היעד שהשירות נותן לה מענה היא מבוגרים ונוער. אנחנו עובדים היום באמצעות שירותים שניתנים ברשויות מקומיות או בעמותות ציבוריות.


היום אנחנו יושבים ב- 85 רשויות מקומיות לטיפול במבוגרים - כשליש מהרשויות המקומיות הקיימות. יש לנו 113 תקנים צבועים לנושא סמים ומבוגרים ברשויות המקומיות. ב-44 יישובים ברשויות המקומיות אנחנו עובדים בנושא נוער ובטיפול בנפגעי סמים. ברשויות המקומיות העבודה יותר מגוונת: בתוך תוכנית טיפול יש עובד סוציאלי, מדריך, ויש פעולות שנעשות לשיקום המתמכר בתוך המשפחה: שיקום, חזרה, עבודה, קבוצות ילדים, קבוצות נשים. יש מרחב עבודה גדול מאוד בתוך הרשויות המקומיות.


צורת העבודה היא עמותות ציבוריות. יש שני סוגים של עמותות ציבוריות בנושא הסמים: עמותות ציבוריות שהן קהילות טיפוליות, ועמותות שמפעילות קהילות טיפוליות שבהן הטיפול הוא טיפול פנימייתי. הטיפול בפנימייה אורך שנה וחצי, ויש 462 מכסות טיפול שמתחלקות בין מכסות טיפול לבין הוסטל בעשר קהילות טיפוליות ברחבי הארץ.


עמותה נוספת שאנחנו עובדים איתה בתחום האלכוהול היא עמותת אפש"ר – 19 מרכזי אלכוהול שמטפלים בכל האלכוהול בארץ. יש קצת טיפול באלכוהול גם ברשויות המקומיות, אבל זה פירוט יתר שכרגע לא אכנס אליו.


התפיסה הבסיסית היא שבעתיד אנחנו צריכים לראות ברשויות המקומיות יחידות שמטפלות במגוון ההתמכרויות ואחראיות על כל התחום בתוך הרשות המקומית או בתוך העמותה.


בסיוע רב מאוד של הרשות למלחמה בסמים אחד התפקידים העיקריים שלנו בהקמת מערך גדול כזה שייתן מענה למטופלים ויתאים את עצמו לצרכים המשתנים שיש בהתמכרויות - סוגי הסמים, האוכלוסיות שצריכות מענה, האנשים שמוכנים להגיע לטיפול – הוא הכשרת מערך גדול של עובדים סוציאליים בעיקר וכן של מדריכים כדי ללמד אותם להיכנס לתחום. אנחנו לוקחים עובד סוציאלי שסיים את התואר הראשון שלו, ונותנים לו קורס של 300 שעות כדי שהוא יוכל להיות מומחה בתחום ההתמכרויות. יש חוק שמחייב את ההכשרה הזאת.


ברצוני להתייחס עכשיו לסעיפי התקציב, ואני רוצה לפתוח במאמר מוסגר. חבל שלא הראיתם לי את זה כי הנתונים כאן לא נכונים. הדבר היחיד הנכון כאן הוא שהתקציב ב-2004 היה 44 מיליון שקל. אני אשמח על מה שכתוב כאן לגבי 2006, אבל זה פשוט לא נכון.

כמה היה?

ב-2004 התקציב באמת היה 44 מיליון שקל, ורוב הפעולות שמפורטות פה הן באמת הפעולות שהמשרד עושה.


ברצוני להתייחס ל-2006. אני חושבת שנעשתה טעות בקריאת הסעיפים בין המותנה בהכנסה ולא מותנה. אני לא אכנס לזה, אבל אין כאן הכל. מבחינתי פערים קריטיים זה מה שחסר כדי להמשיך את הפעילות.


טיפול בנפגעי סמים בקהילה זה סעיף שמדבר בעיקרו על מרכזי יום; אלה 16 מרכזי יום שנמצאים ברשויות המקומיות, ותפקידם הוא טיפול אמבולטורי. בסעיף הזה יש לי שליש, כדאי לדעת זאת.


תכניות לנוער בסיכון בקהילה - - -

נציג האוצר, האם אתה מקשיב לסעיפים?

אני מקשיב.

אני יכולה להבין איך טעו פה בפירוט. הם פשוט- - -

אינני רפרנט של משרד הרווחה, אז אינני מכיר. אבל, אם- - -

אני מתמצאת טוב. תאמין לי.


מה שרשום לי בסעיף טיפול בנפגעי סמים בקהילה הוא בדיוק שליש. יש כאן כנראה טעות ב"מותנה הכנסה".


גם סעיף התוכניות לנוער בסיכון בקהילה לא נכון פה. זהו סעיף שאני מוציאה ממנו תקנים לנוער וקבוצות ילדים, והוא עומד על כ- 2.9 מיליון שקל.


טיפול באלכוהוליסטים - בגדול, סעיף זה נכון.


חסר פה סעיף גדול של שיא כוח אדם כדי להבין את הסעיף התקציבי, שיש בו כ- 10 מיליון שקל לתקנים של מבוגרים. זה לא מצוין פה, וזה המון כסף.


גם סעיף בדיקות שתן חסר פה. אצלי הוא 600 אלף שקל. בגדול התקציב הוא באמת 44 מיליון שקל, אבל הוא לא מפורט כאן.


ניתוח הסעיפים ההמשכיים של "מותנה בהכנסה מהרשות" לא נכון. יש לי כרגע 1.4 מיליון שקל. כדי להפעיל את מרכזי היום בתפוסה מלאה אני צריכה 3.2 מיליוני שקלים. האוצר העביר, באמצעות הרשות למלחמה בסמים עוד מיליון שקל ל-2006, וחסרים לי 800 אלף שקל כדי שהמרכזים ימשיכו לעבוד. 800 אלף שקל זה פער קריטי.

גבירתי, אינני רוצה להיכנס לסעיפים. סעיפים תמיד ניתן לסדר. התקציב הוא 44 מיליון שקל. תגידי לי כמה חסר להמשך הפעילות.

כדי להמשיך את הפעילות ב-2006, חסר 4.6 מיליון שקלים.

האם זו תוספת?

לא תוספת, זה כדי להמשיך את הקיים.

לפי מה שאני מבין התקציב לא קטן. גב' מורדוקוביץ' מתכוונת לתוספת.

נכון, הוא לא קטן.

אם כך, איך זה שחסר? זה להגדיל את הפעילות ולא לשמור על הקיים.

זה לא להגדיל. התקציב למרכזי היום לא הגיע אליי באופן מוחלט; התקציב למרכזי היום לנוער עדיין לא הועבר אליי. חסר לי תקציב להפעלת בדיקות שתן, וחסר לי תקציב לקהילות טיפוליות.

הנחתי הצעת חוק תקציבית שעברה לצערי, רק קריאה טרומית, על תמיכה נפשית למפוני גוש קטיף. האם משהו נעשה עם זה? פנו אלי עובדי רווחה. האם זה מחושב?

כשכל התהליך התחיל אמרתי שב'נגלה' הראשונה אולי לא נרגיש את זה, אבל יהיה נכון שנתקצב את זה כי עוד מעט הפניות יתחילו להגיע.

אני יודעת מהשטח.

אני לא יודעת על כסף שהגיע. בשבוע הבא תהיה לי פגישה עם נציגי המטפלים בגוש קטיף שאומרים לי שהסמים התחילו להגיע.

אני יודעת שהתחילו להגיע סמים.

יש בעיה קשה מאוד עם אנשים שעזבו את המקומות, ולכן הם כבר לא קשורים למקומות קבועים. בעיה קשה מאוד עומדת לפתחנו גם בנושא הטיפול; יש נערים ונערות שמידרדרים. זו בעיה שמשותפת לכולנו. חשבו על דיור חלופי וחשבו על הכל, וזה נכון לכולנו.

זה שווה דיון נפרד בוועדה.

זה שייך למשרד החינוך, זה למשרד הרווחה, וזה שייך לבריאות.

הם פנו אלי לאן להעביר את הכסף.

אני רוצה להבדיל בין שני הדברים, כי איתן גורני צודק מאוד . כאשר התייחסתי לפערים קריטיים התייחסתי לסעיפים תקציביים: או שהכסף עדיין לא נכנס לבסיס או שהם קוצצו בעבר ואין מספיק כסף לגמור את השנה. מבחינתי, אלה פערים קריטיים.


מה שאיתן גורני אומר נכון מאוד . חסר שיקום וזו שערורייה, חסרה פעילות לנשים, אין מספיק פעילות לנוער, וחסרה פעילות ייחודית למטופלים בקצה הרצף, שהם דרי רחוב שאין לנו טיפול לגביהם.

אני רוצה להבין שוב. התקציב לשנת 2005 הוא 44 מיליון שקל. לשנת 2006--

זה אותו הדבר.

האם זה יספק?

לא. חסרים לי 800 אלף שקל למרכזי היום.

4.6 מיליון שקל.

חסר לי 4.6 מיליון שקל.

חסר 4.6 מיליון שקל שזה המינימום של המינימום של המינימום, ובזה היא עדיין לא דיברה על התנתקות ועל הצורך בהגדלת מערך השיקום ועל דרי רחוב. אנחנו מתחילים פרויקט בלוינסקי. יש לנו הכסף כדי להתחיל, ודווקא לא ממקורות ממשלתיים. אבל אין לכל הגופים כסף להוציא ולהמשיך. אלה לא סכומים דרמטיים.

זה ברור.


בשקפים של הרשות למלחמה בסמים ראינו שכל הטיפול באלכוהוליסטים עומד לעבור אליכם; איך זה בא לביטוי אצלךְ?

הם אצלי בטיפול.

האחריות הכוללת היא על הרשות. זה לא אומר שאנחנו נטפל בכל אלכוהוליסט, וגם התקציבים שהצענו- -

אלא מה? מהו החלק היחסי בתקציב שעובר?

- -לא כל הסכומים – כמו 7.5 מיליון או סכומים אחרים – מיועדים לרשות, כי כאן מדובר על תוספת מיטות למשרד הבריאות, תוספת מיטות למשרד הרווחה. כי המצב של אלכוהול - דומה מאוד למצב - - -

אתה רוצה לומר שהתוספת היא לא במכלול של הטיפול שלה.

חלק.

חלק כן.

חלק מהתוספת היא תוספת שתוקצה למשרדים האחרים. אבל המצב של האלכוהול היום דומה למצב של הסמים ב-1988 לפני הקמת הרשות. כל גוף עושה כמיטב יכולתו וממיטב תקציבו, ואין גוף מתאם. אנחנו נהיה הגוף המתאם. את הגמילה מאלכוהול יעשו עדיין דרך משרד הבריאות, ואת הטיפול והשיקום יעשו דרך הרווחה. יתרונה של הרשות הוא שהיא המטריה והמתאם בנושא המקצועי וגם מסייעת כספית במידה מסוימת.

הבנתי. עתה, נשמע את המשטרה.

אני אורית היימן, ראש מדור מחקר באגף החקירות והמודיעין. לכל המשרדים והמשטרה יש שיתוף פעולה מצוין, אבל כולם מנהלים פה קרב מאסף. בטבלה רואים שהמשטרה משקיעה הרבה מאוד כסף בנושא הסמים לאורך שנים, כי המשטרה רואה בסמים תחום פשיעה מרכזי. אפשר לראות בתקשורת בזמן האחרון שבנושא האלימות כרכנו את הסמים ואת האלכוהול כחלק מהמאיצים לתופעת האלימות. אנחנו חייבים לייחד לזה טיפול מיוחד. גם אם יפחיתו למשטרה מתקציבה, היא תמשיך לטפל בנושא. השאלה היא איך היא תוכל לטפל והאם זה יהיה הטיפול הנכון.


לעומת משרדים אחרים אנחנו מטפלים גם ברמה של ההיצע וגם ברמה של הביקוש. אלה שתי רמות שונות לחלוטין שמחייבות טיפול שונה לחלוטין. ברמת ההיצע אנחנו מדברים על הסוחרים ועל היבואנים; אנחנו עובדים מול משטרות זרות בחו"ל, ומשתפים פעולה עם סוכנויות אכיפה, עם המכס וכולי. ברמת הביקוש אנחנו עובדים החל מרמת המשתמש הפשוט, עבור לסוחר ברמת line ועד למרכז ההפצה בלוד והכספומטים. בשנה האחרונה הייתה פעילות מאוד גדולה בתחום הכספומטים, הצליחו לסגור את המתחם, והוא עדיין סגור.

לאן הם עברו?

לאזורים סמוכים.

לשיטות אחרות.

אכן, פתחתי ואמרתי שאנו מנהלים קרב מאסף. כי גם השקענו הרבה מאוד עבודה כדי לסגור את המתחם הזה. מכיוון שהביקוש לסמים נשאר עדיין ברמה גבוהה, לעולם לא נוכל לחסל את ההיצע, נוכל אולי רק קצת להוריד ממנו.


מדינת ישראל שומרת על ביטחונה, ולמרות זאת גבולותיה פרוצים בכל מה שקשור לסמים ולדברים אחרים. היום אנחנו מתמודדים עם סמים מגבול ירדן, מלבנון וממצרים, ואנחנו מתמודדים עם המעגל הרחב יותר. יש פתרונות, ונעשתה עכשיו עבודה גדולה מאוד עם צה"ל שהרשות הייתה שותפה לה לגבי אטימת הגבולות טוב יותר. אבל הכל עניין של משאבים.

יש תוכנית רב-שנתית של 4.5 מיליארד שקלים שצה"ל מוביל בהשתתפות המשטרה, כמובן, הרשות למלחמה בסמים, המכס וכל הגופים. ההכרה שצה"ל הכיר היום היא שאי-אפשר להפריד בין החדרת אמל"ח, מחבלים, פועלים זרים, זונות- -

כולל רג'ר?

נכון, זה כולל רג'ר.

- -וסמים. אלה הפלטפורמות שמכניסות לארץ דברים בצורה בלתי חוקית. לכן יש עבודת מטה רצינית מאוד בכסף כמובן. אבל כשמערכת הביטחון דוחפת את זה, ולא גופים כמונו, אז אולי יש סיכוי יותר גדול, וחלק גדול מזה ייכנס לתקציב צה"ל, כי חייבים לסגור את גבולות הדרום. אם לא יסגרו את גבולות הדרום, זה ייגמר בפעולות חבלה רציניות בארץ. זה לא רק סמים.

כן, אבל ראינו תמיד את גבול לבנון: הסמים תמיד מקדימים את האמל"ח.

נכון.

אנחנו רואים את הרוטינה הזאת חוזרת גם בגבול מצרים.

גם ירדן.

אבל פעם צה"ל אמר שסמים לא מעניינים אותו, כל זמן שזה לא טרור. בשנים האחרונות צה"ל מבין שהפלטפורמה של הסמים הפכה להיות פלטפורמה של טרור וחבלה, של עובדים זרים ושל סחר בבני-אדם. לכן אני מוכרח לשבח מאוד את העבודה שנעשית היום במטרה לפעול לסגור טוב יותר את גבולות הדרום.

אבל זה לא יהיה שינוי בטווח הקצר.

זה לטווח ארוך.

אבל עובדים על זה.

אם תדבר על זה היום ותתקצב את זה היום כדי שזה יקבל- - -

לא מדברים על זה, עובדים על זה.

חשוב לי לציין שהפעילות של משטרת ישראל מתבצעת בשני מישורים: ראשית, בהיבט המבצעי שהתוצאה שלו היא פתיחת תיקים פליליים ותפיסת סמים; ושנית - בהיבט הכלכלי שהתוצאה שלו הוא פגיעה ברכוש ובהון של אותם סוחרי סמים. דרך שני המישורים האלה אמורה להיות אכיפה יותר אפקטיבית של כל נושא הסמים.


גם אם אנחנו מקדישים 10% מהתקציב לסמים, התפוקה לא תחסל את שוק הסמים. אנחנו פותחים 25 אלף תיקים בשנה ותופסים טונות של סמים, אבל עדיין- - -

התקציב הוא במכלול תקציב המשטרה או שיש- - -?

התקציב הוא מה שמשטרת ישראל מחליטה להקדיש מתוך תקציבה.

מהו?

לפי הטבלה, זה 584 מיליון שקל.

גם אם תכפיל את התקציב הזה, זה עדיין לא עומד- - -

זה לא עומד בפרופורציה לעומת- - -

אבל יחסית למשרדים אחרים זו עדיין השקעה גדולה מאוד של המשטרה. נדרשים פרוייקטים נוספים כמו נושא סגירת הגבולות שהוא נושא קריטי מאוד למדינת ישראל ובמיוחד לסמים; נדרשת עבודה בנושא הסמים והאלכוהול ביחס לאלימות; וחייבים לעבוד גם ברמת הביקוש וגם ברמת ההיצע.

אני מבין שחלק גדול מהבעיות יכול לבוא לביטוי ולפתרון במשרד הביטחון.

גבול הדרום - כן.

חבל שאין מישהו ממשרד הביטחון, כי הם חלק מהעניין.

בגבולות הדרום יש פעילות של צה"ל, ובמסגרת פעילות צה"ל יש פעילות משטרתית- - -


אורית היימן, במסגרת הפעילות של צה"ל כוחות של משמר הגבול תופסים יותר מקום וחוזרים לתפקיד הקלאסי. התכנית שמדברת על סגירה זה הקמת יחידות נוספות של משמר הגבול- -

רק ביום רביעי בלילה הם תפסו בדרום 1.6 טון מריחואנה.

זה שילוב נהדר גם של שוטרים וגם של חיילים, ואז יש תוכנית.

הרמטכ"ל וסגנו עוסקים אישית בפרויקט סגירת הגבול.

זה פיקוד דרום- -

האם זה אומר שאין 4.5 מיליארד?

כדאי לתכנן ישיבה של הוועדה עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון.

המשרד לביטחון פנים גם יכול להיות מעורב.

הוא מעורב.

אני מציע לך לקיים ישיבה נפרדת רק עם צה"ל, כי אז תוכל להתמקד בישיבה במיוחד בצה"ל.

לא. זה צה"ל והמשרד לביטחון פנים כמקשה אחת.

אני רק ממליץ את ההמלצה שלי. אתה תחליט מה שאתה רוצה.

אני חושב שזה שיתוף פעולה של פנים וביטחון. זה סגירת הגבולות, וזה תקציב המשטרה אם היא משתמשת בו.


עתה נשמע את השב"ס.

אני ענת כרמי, רכזת התמכרויות בשירות בתי-הסוהר. בסוף סקירתי אחלק חוברת שמציגה את כל התחום, ותהיה לכם אפשרות לעיין בזה.


נושא הגמילה בשירות בתי-הסוהר בנוי לפי גושים שמפוזרים בכל הארץ, בדומה למפקדות שיש בצבא. סביב כל גוש יש ריכוז של כ-6-7 בתי-סוהר; גוש אחד נמצא בצפון סמוך לצומת גולני; גוש אחד נמצא בדרום ליד באר-שבע; יש גוש מרכז וגוש שרון. בהתאם לגושים האלה, יש חלוקה של מסגרות גמילה ופעולות גמילה.


בית-הסוהר הטיפולי למכורים לסמים הגדול ביותר בארץ הוא בית-הסוהר "חרמון" שנמצא בצפון. במתכונת מלאה יש בו 320 אסירים.


נוסף לכך יש מספר מג"שים- מרכזי גמילה ארציים; אחד מהם ממוקם בכלא "צלמון" הסמוך לבית-סוהר "החרמון"; אחד בדרום- - -

למה צריכים את זה בנפרד? למה לא כולם במקום אחד?

שירות בתי-הסוהר בנוי כך שלכל בית-סוהר יש רמת ביטחון אחרת. כלומר, יש אסירים שיכולים להגיע לבית-סוהר "חרמון" שמוגדר לביטחון מזערי, ולעומת זאת בית-הסוהר "דקל" בדרום הוא לביטחון מרבי, כלומר יש בו אסירים שנידונו למאסרים ארוכים מאוד, והם יוכלו להיכנס רק לשם ולא לבית-סוהר "חרמון" למשל. בית-סוהר "חרמון" נבנה מראש עם ביטחון מזערי, ורק לקראת סוף המאסר אסירים יכולים להגיע לשם. לכן מרכזי הגמילה הארציים האחרים נותנים מענה לאותם אסירים שלא יכולים להיכנס למרכז הגמילה הארצי ב"חרמון".

כן, אבל אז יש במקום מרכז אחד ומשקיעים את הכסף במקום אחד. יש ארבעה מרכזים- - -

יש מרכז אחד גדול, ובכל בית-סוהר יש פעילות משלו.

נותן מענה לכולם. זה לא אחד על חשבון השני.

בוא ונגיד: אם זה לא אידיאלי, אז זה אופטימלי.

סיווג בתי-הסוהר הוא כזה שאינך יכול לשים את כולם במקום אחד. נכון שמבחינת התפיסה הארגונית אם זה היה במקום אחד הוא היה חוסך משאבים, אבל זה לא ניתן.

יש המון שיקולים בחלוקת המשאבים.

אינני בטוחה שזה היה חוסך משאבים, כי מבחינתנו המשאב הוא פר-אסיר. כך שזה ממש לא משנה אם כולם מאוחדים. מבחינת התפיסה הטיפולית, יכול מאוד להיות שהיה קל יותר מבחינתנו לנהל את העניין אם הכל היה מרוכז במקום אחד.


בית-הסוהר "חרמון" מונה 320 אסירים, והוא כולו בית-סוהר לגמילה; במג"שים יש 40 אסירים. מג"ש אחד נמצא בבית-הסוהר "צלמון" בצפון; בדרום יש מג"ש בבית-הסוהר "דקל"; ויש אחד ב"אשמורת" שהוא בית-סוהר לטעוני הגנה בלבד. יש מרכז גמילה קטן יותר בבית-הסוהר "נוה-תרצה" לנשים מכורות, ומרכז גמילה קטן יותר גם בבית-הסוהר "אופק" שמיועד לנוער.

מחלקות טיפוליות רגילות שגם בכל אחת מהן יש 40 אסירים; מחלקת אלכוהול; ומחלקה חדשה שהיא מחלקת תעסוקה. מחלקת התעסוקה נבנתה כדי להכניס לאותם אסירים שמטופלים ב"חרמון" אופי בתחום התעסוקה עם ראייה עתידית כשייצאו אחר כך לקהילה. חשוב להגיד שהמנדט שלנו לטפל באסירים הוא כל עוד הם נמצאים ברשותנו. זה אומר מרגע מתן גזר-הדין, ועד שהם יוצאים החוצה לקהילה.


אסיר חדש שנכנס לבית-המעצר עובר קודם כל תהליך אבחון ומיון. אם מוצאים שהוא מכור לסמים, ויש לו מוטיבציה להתחיל גמילה, אנחנו מנתבים אותו לאחת המסגרות: או לבית-הסוהר "חרמון" או לאחד המג"שים. אם הוא לא יכול להשתלב באחת המסגרות האלה, שכן אלה מסגרות מאוד אינטנסיביות ברמת הטיפול שלהן, חלק מהאסירים נכנסים למסגרות קטנות יותר. יש מסגרות ל"ב – להיגמל במאסר – שנמצאות בכל שירות בתי-הסוהר. זאת מסגרת אינטימית יותר, והטיפול שם פחות אינטנסיבי ומתאים לסוג אחר של אסירים שלא מתאימים למחלקות הטיפוליות.


אסירים שלא מתאימים למחלקות הטיפוליות הארציות ולא למסגרות ל"ב – ויש כאלה לא מעט – מקבלים טיפול משלים נרקולוגי של פסיכיאטר, טיפול במתדון או בסובטקס שהם תחליפים לסם.

מה הם נתוני ההצלחה בטיפול הגמילה שנעשה בשב"ס?

נתוני ההצלחה דומים לנתוני ההצלחה בעולם, ואפילו קצת יותר טובים. אנחנו מודדים את נתוני ההצלחה לפי האסירים שלא חוזרים אלינו לשירות בתי-הסוהר.

האם יש איזה שהוא מעקב אחרי אסיר משתחרר, כדי לדעת?

או העברה לרשות מטפלת?

אנו בודקים את האסירים שמסיימים טיפול. אסירים שנמצאים במחלקות - משך הטיפול בהם הוא שנה. אסירים שמסיימים טיפול - אנו בודקים בטווח של ארבע שנים אם הם חוזרים למאסר. לפי זה, אנחנו בודקים את מידת הצלחת הטיפול.

אבל בודקים רק חזרה למאסר או שיש איזה שהוא קשר?

בשלב הזה רק חזרה למאסר - -

אין בכלל קשר עם הרשויות המקומיות אולי?

יש בהחלט קשר בין השב"ס לבין המחלקות השונות בדיווח.

דיווח וקשרים יש כל הזמן. מעקב – זה כבר משהו אחר.

הרשות לשיקום האסיר יכולים לתת תשובה טובה יותר. כאשר האסיר יוצא מבית-הסוהר הוא עובר לטיפול הרשות לשיקום האסיר.

צריך שנשמע את האוצר. זה הכי חשוב.

הטיפול שניתן לאסיר בתוך המסגרות האלו הוא טיפול מקצועי; בכל יחידה כזו עובדים קצין חינוך, עובד סוציאלי, נרקולוג, סמל האגף וגם מדריך נגמלים.


מפאת קוצר הזמן לא אציג את הפרוייקטים הייחודיים הרבים. זה נמצא בחוברת, ואפשר לעיין ולשאול אחר-כך.

מה לגבי התקציב?

בכלל, לידיעה, מסך-כל 10,000 האסירים הפליליים בארץ האסירים שמשתמשים בסמים הם 69%. סך-כל המכורים הם 58% מתוך 10,000 האסירים הפליליים שמגיעים אלינו.

זה המון.

מדובר באוכלוסיה גדולה מאוד, ומאוד קשה ובעייתית.

תחשבו על תנועת הסמים בתוך בתי-הסוהר.

בהחלט. זו גם אוכלוסייה מאוד קשה.

האם האסירים הביטחוניים לא כלולים כאן?

לא מניתי את הפרוייקטים הייחודיים, אבל חלה עליה מאוד גדולה בכל הפרוייקטים הייחודיים שאני לא מספיקה כרגע למנות אותם ואשאיר זאת בצד.


הנתונים הכספיים שכתובים כאן מתייחסים רק ליחידת "דרור" שמתעסקת בעיקר בתחום המבצעי והביטחוני, ואינם קשורים לתחום הטיפול והחינוך בשירות בתי-הסוהר.


לתחום מדריכי נגמלים שירות בתי-הסוהר מתקצב 840 אלף שקל בשנה. מן הסכום הזה 565 אלף שקל ממומנים בידי שירות בתי-הסוהר, 225 אלף שקל מגיעים מקרן סקט"א רש"י, ו-50 אלף שקל מממנת הרשות למלחמה בסמים; תחום מתדון ותחליפי סם - 80 אלף שקל; מימון של פעילות וכנסים - - 90 אלף שקל; תכניות "12 הצעדים" - 77 אלף שקל. הכול במימון של השב"ס בלבד.

בסך-הכל כמיליון שקל, וזה תקציב של שירות בתי-הסוהר. כמובן שכל הנתונים האלה לא כוללים מימון הכשרות של כוח-אדם ובניית מתקנים.

אם היו מכפילים את התקציב, האם זה היה מסייע?

אין ספק. זה לא כל התקציב. צריך להכניס לתקציב את עלות כוח-האדם למשל.

זה כולל רק את תחום התפעול והשיקום.

הרשות נותנת גם ¾ עובד לנושא הזה.

יותר. ¾ עובד היא נותנת, אבל יש לנו גם- - -

היא נותנת יועץ.

בכל הפעילויות האלה אנחנו שותפים – בכסף, בעצה וכו'.

לצורך מימוש כל התכניות והמשך הפעלתן בשנת 2006, שירות בתי-הסוהר הגיש בקשה לסיוע תקציבי מהרשות למלחמה בסמים בראייה רב-שנתית. אנחנו מאוד מקווים לקבל את הסיוע המיוחל. מדובר על תוספת תקציב של 4 מיליון שקלים שכולל בתוכו הפעלת מדריכי נגמלים והקמת מסגרת תומכת למטופלי מתדון שלא קיימת בכלל בתחום ההכשרות ובתחום "12 הצעדים". מתוך 10,000 האסירים הפליליים 56% הם מכורים, ויש לנו מקומות כליאה לכ-800 אסירים בלבד. זה מספר קטן מאוד לעומת מספר המכורים שנמצאים בשירות בתי-הסוהר. אנחנו מדברים על תוספת של סיוע תקציבי של 4 מיליון שקלים. תודה.

אני יצחק שגב, מבקר המשרד לביטחון פנים. לפני שהגעתי לתפקיד הזה, הייתי סגן ראש מועצת זכרון-יעקב, ובתפקידי הייתי גם יושב-ראש בוועדה דומה. שם הכרתי את החינוך, את הרווחה ואת המשטרה. במשך חצי השנה שאני בתפקיד בחנתי ולמדתי את מה שקורה בשב"ס. אני ממליץ לבקר בבתי הסוהר "חרמון ואחרים, ולדבר עם אנשים- -

אשמח לערוך לוועדה לביקור.

--ולראות עד כמה הדבר הזה קורם עור וגידים כל יום מחדש, ועם כל פעילות מחודשת.


יעדי השר לביטחון הפנים גם השנה הם הנושא של מלחמה בנושא הסמים ואלימות. לשאלתך, הנושא של משרד הביטחון חשוב מאוד , כי אנו מתמודדים מול המשתמשים. אבל צריך לטפל גם באלה שמביאים זאת לארץ. אין ספק שכל תקציב שיינתן ייעשו בו פעולות, ויש בהחלט נישה לעניין הזה, וזה מסומן לתפקידים ולמשימות בתחום האלימות וכמובן בתחום הסמים והאלכוהול. לכן, אם תהיה תוספת לתקציב הזה, זו כמובן ברכה גדולה מאוד .

לצערי, קיבלתי התראה של עשר דקות לישיבה הזאת, ואני פשוט מחליף את המנכ"ל שלא יכול היה לבוא. הבאתי דוח סיכום של שנת העבודה הקודמת שלנו, וכמובן שהדוח של השנה הנוכחית עדיין לא יכול להתפרסם.


ברשות אנחנו עוסקים בשיקום האסיר, לאו דווקא המסומם, אלא אסירים בכלל. הרשות מטפלת בכ-3,000 משתחררים פר שנת עבודה, וחלק גדול מהם עובר תהליך שנקרא "תכניות שיקום בפיקוח".


לפי חוק הרשות לשיקום האסיר, אנחנו עובדים מול ועדות השחרורים של האסירים לקראת שליש. אחד התנאים הכי חשובים הוא שהאסיר יכין ויציג תכנית שיקום שהרשות אחראית עליה. ברוב המקרים הם פונים לרשות, ואנחנו מכינים יחד עם האסיר ובשיתוף עם השב"ס את התכנית, והוא מגיש אותה לוועדת שחרורים, ועל-פיה הוועדה מסכימה לשחרר אותו, ואנו מפקחים עליה. כלומר, התנאי ברור מאוד לאסיר; עליו להיות בתכנית ולא רק לצאת החוצה ולהמשיך את חייו באיזשהו אופן. זוהי מהפכה כי אסירים רבים מאוד מחוברים אלינו תחת הכותרת של החוק ושל התנאי, ואנחנו משתדלים לעשות כמיטבנו בתנאים ובאמצעים הלא-מספיקים שיש.


יש היום פרישה של שבעה הוסטלים בארץ לרשות. הוסטל הוא בית שבו מתאכלסים כ- 10-14 אנשים בו-זמנית לשיקום בתכנית אינטנסיבית פנימייתית, ובשנה מתאכלסים בו כ- 180 איש במחזוריות. כוח-אדם רב מושקע שם, ויש המון עבודה טיפולית. האנשים האלה עובדים במשך היום ועוברים תהליך טיפולי בערבים. זו תכנית אינטנסיבית מאוד עם השקעה רבה מאוד של משאבים.


רוב התכניות שלנו הן בקהילה הפתוחה, דהיינו האסיר שמשתחרר עובר תהליך חזרה הביתה – לביתו שלו או למקום אחר – אבל הוא נמצא בקשר עם הרשת שלנו שפרוסה בכ-40 רשויות מקומיות באגפי הרווחה. שם יש לנו רכזי שיקום אסיר, שהם חלק מהרווחה ומהתחום במקום, אבל הם מתעסקים אך ורק באוכלוסיה שלנו. הם מקבלים את האסירים ועובדים איתם, מטפלים בהם ועוסקים גם במעגלים נוספים כמו המשפחה, אישה, ילדים וכדומה. כך שהעבודה היא לאו דווקא פרטנית, אלא יש גם קבוצות וגם עבודה מקצועית נוספת.


ברשויות האלה אנחנו משקיעים נתח גדול של כספים. אנחנו עובדים מול הרשות המקומית בתקצוב בהיקף של 50% כספי רשות מקומית ו-50% מימון שלנו.

תעבור לתקציב, ונשמע את נציג האוצר.

התקציב הכולל של הרשות הוא 14 מיליון שקל שנתי. זה כולל את כל מה שיש לנו במדינה מקרית-שמונה ועד אילת - -

האם 14 מיליון שקל נותנים מענה?

זה לא נותן מענה, אין לנו מספיק משאבים, והצרכים מתרבים. למשל, פתחנו השנה יחד עם גופים חיצוניים הוסטל מיוחד לאלימות במשפחה - דבר שהיה נחוץ ביותר לאור המצב בשב"ס. היה חייב להיות מענה לנושא האלימות במשפחה שבגללו יושבים בבתי-הסוהר 1,500-2,000 אסירים. כך שהרשות צריכה להתפתח כל הזמן ולהוסיף תכניות, כדי לענות על הבעיות האמיתיות שיש בחוץ, ולכן 14 מיליון שקל בהחלט לא מספקים אותנו.


לפני מספר שנים היו לנו 18-19 מיליון שקל, כלומר עכשיו שוב ירדנו בתקציב. אין לי כאן מצגת, אבל התקציב הולך וקטן כל הזמן, ואנחנו נאחזים בקושי רב במה שקיים כדי לשרוד. אבל אין לנו אפשרות להתרחב, ואין לנו אפשרות להרחיב. אנחנו באמת במצוקה כלכלית.

אני אריה זדה מבריאות הנפש במשרד הבריאות. משרד הבריאות עוסק בפן הרפואי של הסמים: גם בגמילה מסמים – שזו תקופה די קצרה של שבועיים או שבוע; אשפוז יום עם גמילה מסמים ואלכוהול. יש לנו היום בסך-הכול 50 מיטות בכל הארץ, כולל כ- 14 מיטות ממשלתיות. אבל, מבחינת השירותים, זה בסך-הכל זה 50 מיטות. באלכוהול יש לנו כ-20 מיטות.

מה הם הצרכים?

לילדים ונוער יש לנו עוד 20 מיטות. זהו הטיפול הרפואי. יש לנו גם טיפול אחזקתי במרכזי המתדון והאדולן שנמצאים בארץ. בשנת 2003 הגענו ל-36 מיליון שקל, וזה פחות או יותר נתן לנו מענה לצרכים.


כיום כתוב שיש לנו 28 מיליון שקל, אבל בפועל התקציב שלנו הוא 21 מיליון שקל + עוד 5 מיליון שקלים שאגף התקציבים הוסיף לאחר מאמצים גדולים מאוד כדי לא להשאיר אותנו ככה. בשנה הבאה זה לא יהיה בבסיס התקציב, ותהיה לנו פעילות של כ- 30-32 מיליון שקל, אבל בפועל יש לנו 21 מיליון שקל. זה אומר שאנו נכנסים לגירעונות אדירים על חשבון חולי הנפש ועל חשבון עוד הרבה מאוד דברים.


יש לנו היום תרופות מהדור החדש, והן מאוד טובות, לדוגמה "סובוטקס". זה כדור שמכניסים אותו לפה במקום התרופה שצריך לשתות כל יום. התרופה הזאת עולה 3 שקלים ליום טיפול למטופל, לעומת מתדון שעולה 10 אגורות. אין לנו תקציב לפתח מרכזים כאלה. יש לנו מרכז בלוינסקי ובבאר-שבע וזהו. זה כל המענה שנותנים. זה אומר, שכדי לעמוד על הרגליים ולחזור למצב שהיה ב-2003 במרכזים קיימים – אינני מדבר על פיתוח - אנחנו צריכים לפחות עוד 10 מיליון שקל.


עכשיו ידבר אסף, שמרכז אצלנו את התקציב.

מה שאריה זדה אומר נכון. בשנים האחרונות היו קיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה, וגם התקציב הסמים שלנו קוצץ. הקיצוץ היה בשיעור של כ-4.8 מיליון שקל שאנחנו זקוקים להם כדי להגיע לרמה המינימלית כדי לתת שירות. השנה השגנו את זה ממקורות שלנו באישור האוצר. כלומר, אנו מתחילים את השנה במחסור של 4.8 מיליון שקל, חוץ מפיתוח השירותים של התרופות "סובוטקס" וכו'.

זה אומר שנלקחים מקורות על חשבון חולי הנפש בארץ לצורכי הסמים. יש לנו בסך-הכל 20 מיליון שקל לטפל בכל הצרכים. לא רק יש בסך-הכול 50 מיטות לילדים ונוער, יש לנו בסך-הכול אשפוזית בליפתא בירושלים שבה יש כ- 20 מיטות. זה כל המענה שאנו נותנים.

התקציב הוא 28.5 מיליון שקל.

אתם מבקשים תוספת של 10 מיליון שקל.

אנחנו הוספנו 4.8 מיליון שקל ממקורות של בריאות הנפש כדי להשלים ל-33 מיליון שקל שזה המינימום שאנו צריכים.

יש שתי בעיות יסוד בנושא משרד הבריאות, וחבל שהעמיתים שלי לא הצביעו עליהן; ראשית, נושא הסמים לא נכלל בסל הבריאות שנותנות קופות-החולים. למרות זעקות השבר שלנו כל השנים, לא נכנסים למשא ומתן עם קופות-החולים שתיקחנה את זה על עצמן. לכן כל הטיפול בנפגעי הסמים נופל על משרד הבריאות.


שנית, סל התרופות. נציג האוצר יגיד שזה עניין של משרד הבריאות מה הוא מכניס ומה הוא לא מכניס. עובדה שהתרופות האלה שהן באמת יותר יקרות מהתרופות שאנחנו נותנים היום ושאנחנו רוצים להכניס – כי הן הרבה יותר טובות – הן לא בסל התרופות. לכן אם משרד הבריאות או מישהו אחר לא מממן את קניית התרופות, אין מי שיממן.


דבר שלישי. ברצוני לשאול אותך כנציג התקציבים: בדרישות הנוספות לאלכוהול דרשנו יחד עם הנציגים של משרד הבריאות תוספת מסוימת של מיטות לאשפוז של נפגעי סמים.

היה מכרז, וזכו - -

אני יודע שהיה מכרז וזכו. אבל ביקשנו תוספת, והתוספת הייתה על דעת אנשים ממשרד הבריאות. פתאום אמר לנו משרד ראש הממשלה שהחשבות של משרד הבריאות מתנגדת למתן תוספת מיטות לצורכי נגמלים מאלכוהול. אני רץ במעגל של שוטים, כי הגורמים המקצועיים שלכם אומרים לי שעל דעת המשרד הדרישות שדרשנו יחד נכונות, ואומר לי משרד ראש הממשלה: "גורמי התקצוב במשרד הבריאות בכלל לא עומד מאחורי הדרישות האלה". לכן אני מבקש שתיקח את זה חזרה למשרד, ותעזרו לי לפתור את הבעיה. אם תגידו שלא צריך - נמחק את זה. לדעתי, צריך.

היתה גם החלטה של ועדת שרים בנושא של תוספת.

ועדת השרים מחליטה, והאוצר אומר אחרת.

כללי המשחק אחרים בבית הזה.


נציג האוצר, בבקשה.

אני הרפרנט של משרד ראש הממשלה, ואינני מכיר את הפרטים של משרדים אחרים.

תתייחס לרשות.

אתייחס לרשות. התקציבים בשנים האחרונות בהחלט עברו קיצוצים רוחביים בכל משרדי הממשלה, ובתקציב המעבר של 2006 היו 10% קיצוץ. ברוב המשרדים התקציבים המופנים לסמים לא קוצצו, והם יעמדו בשנה הבאה בסדר-גודל דומה לתקציבים של השנה. רפרפתי בחוברת והקשבתי לאנשים, ונראה שבסדרי העדיפויות שלהם בתקציב המשרדים הקצו לזה את המשאבים בתיאום עם משרד האוצר.


בשנה שעברה היה כאן דיון ונטען שהתקציב הוא לא בבסיס התקציב, ושבתקציב על שינוייו ניתן תגבור, וזה מונע מהם לעשות תכנון ארוך טווח ולארגן תכניות. לעומת שנים קודמות בשנה הבאה בסיס התקציב גדל בצורה ניכרת. כלומר, הוא עלה מ-11 מיליון שקל ל-20 מיליון שקל.

מה זה "גדל"? הוא חזר להיות כמו שהיה לפני זה. הוא לא גדל. אז, אתה מקטין- - -

בתקציב 2006, אם בינואר הולכים לפי 1/12, מקבלים 20 מיליון שקל. אם הכנסת לא מאשרת את התקציב, זה כבר נושא אחר לחלוטין; אז באמת יש 1/12 מתקציב 2005. אבל אם ב-2007 התקציב לא יאושר וילכו לפי 1/12 מתקציב 2006, התוספת תהיה כבר בבסיס.

אני צריך לקיים את הרשות עד שיאושר התקציב החדש.

הכנסת צריכה למצוא את הפתרון.

בהנחה שהתקציב לא יעבור, באמת ימשיכו עם תקציב ממשלתי של 2005 שבו זה לא נמצא בבסיס. יש ועדת חריגים באגף החשב הכללי, וניתן לפנות אליהם ולבקש שיתייחסו לנושא. זה נמצא בידיים שלהם.

זה נמצא בידיים שלכם.

בתור אגף תקציבים, אני מצטער אך זה לא בידיים שלי.

אתה מייצג שלי, אני שייך למשרד שלך. צריך שיהיה ברור: אילן הוא המנכ"ל שלי.

נכון. אז שמשרד ראש הממשלה יפנה- - -

אתם צריכים לפנות.

בסדר. תפנו לאילן כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ושהוא יפנה.


הבעיה הזאת שהייתה מרכז הדיון בשנה שעברה, נפתרה. ב-2006 בסיס התקציב גדול יותר. ברגע שהתקציב יאושר - -

בעוד שמונה חודשים.

זה כבר נושא שאני לא אמור לדבר עליו.


התקציב נמצא בבסיס, ובשנה הבאה הבעיה הזאת לא תחזור.

אנחנו טוענים שהבסיס לא ריאלי.

הבעיה לא יכולה שלא לחזור. בעוד שמונה חודשים יאושר התקציב, ונגמרה שנת התקציב.

כל הדברים האלה נמצאים במשא ומתן עם המנכ"ל.

אבל הוא נציג האוצר- -

אינני בא אליך בטענה, זה במשא ומתן עם המנכ"ל. אם רוצים שנוכל לממש את הטיפול בבעיות האלכוהול מעבר לעצם החוק, צריך להוסיף את הנתח שביקשנו להוסיף לכל המשרדים ולא לרשות למלחמה בסמים.

תוספת – זה דיון נפרד.

ברצוני לעבור להצעת הסיכום. לא הופתעתי, כאשר נכנסתי לישיבה הראשונה, וידעתי לאיזה מגרש אני נכנס; ראיתי את הנתונים בספר התקציב, וראיתי שיש פער רציני מאוד בין המציאות וההתמודדות היומיומית עם הבעיה הכאובה הזאת של סמים לבין הראייה של האוצר דרך החור של הגרוש. הייתי יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, ואני מכיר את הדברים מקרוב. אני לא מאשים מישהו מהאוצר, אתם עושים את עבודתכם. האוצר מנסה לצמצם בכל מיני דרכים, כאשר הבעיה לצערי הולכת וגוברת.

המלחמה בסמים היא, לדעתי, אחת הבעיות הגדולות ביותר אחרי בעיית הטרור. היא בעיה לא פחותה מהמלחמה בטרור. זה מכלה כל חלקה טובה. לצערי הרב, הרבה בתים טובים נופלים לדבר הזה. מי כמוכם יודע, אנשים שעובדים יום-יום ורואים את הסבל של המשפחה ושל הסביבה.


אשר על כן, אני מבקש לרכז אצל מנכ"ל הרשות את כל הדרישות הריאליות. אני מתכוון לזמן פגישה עם שר האוצר ועם ראש הממשלה כדי לדון לגופו של עניין ולא לחכות להצעת בסיס התקציב כי התקציב יאושר, להערכתי, רק בעוד 8-9 חודשים כשתסתיים השנה. אתה אמרת היום שזה 1/12 מתוך תקציב 2005, מה יעזור לאותה רשות או לאותו משרד שבסוף שנת הכספים הוא יקבל עוד סכום כסף? זה לא יפתור את הבעיה.

אבל, זו לא אשמת משרד האוצר.

ודאי שלא.

האשמה היא לא היום. האשמה היא בשנה שעברה כשהבסיס קטן, ולכן אנחנו סובלים השנה. על זה בוכה הנביא.

אילו שמעו לנו והיו מוסיפים לנו את ה-9 או 10 מיליון בשנה שעברה לבסיס התקציב, לא היינו מגיעים למצב הזה.

אני מבקש שכל משרד יעביר בהקדם האפשרי למנכ"ל הרשות את התקציב לעומת הצרכים. אנו נבחן את הדברים האלה.

הדברים שנשמעו כאן הם לא בשמים.

נכון. אלה דברים סבירים מאוד ביחס לתקציבים שהמדינה משקיעה.


לא היו צריכים להוריד את המע"מ ל-16.5%. 17% היה פותר את כל מדינת ישראל. אני בטוח שכל אזרח במדינת ישראל היה מוכן לתת תרומה של חצי אחוז הזה של המע"מ למלחמה בסמים. לכן גם למשרד האוצר אני יכול להגיד מאיפה אפשר לקחת את הכסף הזה.


לכן אני מבקש לרכז את הנתונים. אנו נזמן פגישה דחופה אצל שר האוצר עם משרד ראש הממשלה, ונוכל ביחד להביא לישיבה הבאה את הצעת התקציב המתוקנת, כדי שנוכל לצאת לדרך לעבודה. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.