כנסת פתוחה

1
ועדת העליה, הקליטה והתפוצותם
28.11.2005


הכנסת השש-עשרה




נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 281

מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כו' בחשוון תשס"ו (28 בנובמבר 2005), שעה 11:00

הצגת ממצאי דוח מצב תעסוקת אקדמאים יוצאי אתיופיה –


מכון אדווה

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר

אורנה פינדלינג – שירות התעסוקה, משרד התמ"ת

אדמסו אללי – מפקח – הכשרה מקצועית לעולים מאתיופיה

אסמרה אסדינק – יועצת לענייני אתיופים, משרד הלקיטה

קלאודיה כץ – מנהלת אגף תעסוקה, משרד הקליטה

עופר אופן – משרד הקליטה

איימי טומצ'ין – מרכז אדווה

ברברה סבירסקי – מרכז אדווה

קפלה יוסף – מרכז אדווה

עפרה גוטמן – מרכז אדווה

הניה מרקוביץ – מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה, נש"מ

מוטי אברהם – נציבות שרות המדינה

צאגה מלגו – מנהלת השידורים באמהרית

גדי מלקו – אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

וונדה קסהון – רכז פרוייקטים מיוחדים, ארגון צפון אמריקה

אחיהון זמנה – עמותת "פידל"

אברהם נגוסה – מזכיר ארגון מכנף דרום לציון

וונדה אקלה – "ידיד"

עו"ד יפעת סולל – "טבקה"

רונית רדה – הסוכנות היהודית

לודמילה אשכנזי

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ

הצגת ממצאי דוח מצב תעסוקת אקדמאים יוצאי אתיופיה – מכון אדווה

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבתה השניה של ועדת העליה, הקליטה והתפוצות היום. באווירה של התפזרות הכנסת הרבה חברי-כנסת מסתובבים במקומות אחרים, אבל אנחנו בכל זאת נקיים את הישיבה הזאת וננסה לעשות אותה כמה שיותר יעילה, במסגרת הזמן הנתון, ואני מאוד רוצה לקוות שעד שנוכל לסיים ולסכם את הדיון.

כידוע, זאת לא ישיבה ראשונה וגם לא אחרונה בנושא האתיופי שמעסיק אותנו רבות, בהרבה רמות. אנחנו קיימנו פה ישיבות רבות על תנאי הקליטה של העדה האתיופית לארץ, טיפלנו הרבה בנושאים הקשורים לחינוך, לתעסוקה, לגיור למיניהם, לאפליה, לנשירה מבתי-ספר.

כמו כן קיימנו שתי ישיבות שהן רלוונטיות לישיבה של היום, וישיבה אחת הדנה בהצלחות שיש בקרב הקהילה האתיופית. אנחנו דנים בדרך-כלל בבעיות, אבל יש גם הצלחות רבות. יש גם דור שני של אנשים, חלקם ילידי הארץ וחלקם לא, חלקם עולים, שהתקדמו יפה בצבא שרכשו השכלה אקדמאית.

אנחנו גם יודעים מהפרוייקט האתיופי, שבמקומות שבהם מושקע כסף בחינוך, הדבר נותן ביטוי וההשקעה היא השקעה נכונה. אבל טוענים שהממשלה לא עושה מספיק כדי להשקיע בתחום החינוך.

אותי מעסיק מאוד כל תחום התעסוקה, משום שאני חושבת שהמדיניות שבה מביאים עולים, מכניסים אותם למרכזי קליטה, מלמדים אותם יהדות, לא נותנת להם הכשרה מקצועית והם יוצאים לאוויר העולם כשהם בעצם גרים במן גטאות, בלי אפשרויות של עבודה ותעסוקה, דבר המביא הרבה מאוד טרגדיות במשפחות האלה, ומביא לפער מאוד גדול בחברה הישראלית וזה בעוכריהם ובעוכרינו בעיקר.

אנחנו גם טיפלנו בנושא מזווית נוספת שרלוונטית לנו היום וזה הנושא של הדימוי של האתיופים בכלי התקשורת כפי שהוא מופץ על-ידי כלי התקשורת בארץ. מסתבר שהערוץ השני בזמנו הזמין סקר או יותר נכון מחקר באוניברסיטת תל-אביב שממנו יצא שאנחנו מעט מאוד רואים עולים אתיופים במקומות שבהם אנחנו יכולים לראות אותם כמודלים לחיקוי, בין אם אנחנו מדברים בחדשות, בין אם אנחנו מדברים בתוכניות שונות.

בסופו של דבר, הדימוי של האתיופים כפי שמצטייר בתקשורת, הוא דימוי של קהילה שיש לה בעיקר בעיות. אז שהם יטפלו בבעיות או שהממשלה תטפל בבעיות, אבל אם אנחנו מדברים על בעיות ועל קהילה בעייתית אז למה שאנחנו נעסיק אותם. אני חושבת שיש קשר בין הדימוי הזה, שלייצג קהילה כאנשים שהם פרובלמטיים, לבין החשש של מעסיקים להעסיק אנשים מקרב הקהילה האתיופית. ורק לפני שבוע היינו פה בישיבה כשבמשרד הרווחה אמרו לנו שהם מחפשים עובדים סוציאליים אתיופים ואי אפשר למצוא.

אנחנו יודעים שיש 3,000 אנשים שסיימו אוניברסיטאות שמחפשים עבודה, תסבירו לי איפה אתם מחפשים אותם ולא יכולים למצוא אותם. אז ניסינו להרחיב את הישיבה הזאת ולהביא גם את נציגי המעסיקים, אני חושבת שלצערי לא כל-כך בהצלחה.

אני מציעה שנשמע את הממצאים קודם כל של הדוח, אולי ברברה סבירסקי שהיא אחראית על ניהול הדוח הזה, תגיד כמה מלים אם את תרצי ואם לא, אז אנחנו נפנה לשלושה מבני העדה שיציגו לנו את הממצאים של הדוח. לאחר מכן אולי ננסה לדון בזה.

קפלה יוסף, תרצה כמה מלים על הדו"ח?

בסדר גמור. שלום לכולם, אני ריכזתי את התחום הזה של נושא התעסוקה במסגרת של מרכז אדווה. באמת לפני שאני אכנס לממצאים של המחקר, תרשו לי לפתוח את הדיון בסיפור אישי כדי שזה באמת יהיה מעניין וזה בוודאי ובוודאי מתחבר לנושא עצמו.

לפני שבאתי לעבוד במרכז אדווה, עבדתי בעיריית חדרה בתפקיד של מנהל תכניות ופרויקטים, אבל כפי שכולנו יודעים בחדרה היתה "רעידת אדמה" שלטונית, הכל התהפך שם וכתוצאה מזה פלטו אותי מעבודתי שם, לאחר עבודה של כשלוש וחצי שנים, וכמובן שלאחר שנפלטתי מהעירייה התחלתי להירשם בלשכת התעסוקה. במהלך החודשים האלה, גם חיפשתי עבודה בכוחות עצמי, כתבתי מכתב בצירוף קורות חיים ושלחתי זאת לתחומים שבהם רציתי לעסוק כשאחד מהם היה התחום הציבורי.

שלחתי מכתב לאחד מהגופים המרכזיים, שזה יועץ שרת הקליטה, והוא אמר לי, "תשמע, ראיתי את הקורות חיים שלך, ראיתי את המכתב שלך, זה מרשים מאוד וכו', בוא נהיה בקשר אחת לשבוע, או אחת לשבועיים", וכך נהגתי. בשיחתי האחרונה מה הוא אומר לי? "תשמע, קפלה, יש לי הצעת עבודה בשבילך". עניתי לו, "נו, כל הכבוד, מה?", והוא אמר, "אני שולח אותך לאבטחה בתחנה המרכזית בתל-אביב".

אמרתי לו, "תשמע אדוני היועץ, אתה עכשיו פגעת בי קשות, איך אתה יכול להעיז במצח נחושה להציע לי תפקיד כזה, אם ניסיון כמו שיש לי, השכלה, תואר ראשון, תואר שני בתחום שלי ויש לי ניסיון ציבורי, הפעלתי מערכת כשלוש וחצי שנים, איך אתה מעיז כזה דבר להציע לי עבודה באבטחה".
אז הוא אומר לי, "תשמע, אני כרגע לא במצב שלך, כשאני אגיע למצב שלך, אז אני שוקל את זה". אז אמרתי לו, "תשמע, א - אתה לא תגיע למצב שלי. ב – לא היית שוקל זאת". בכל מקרה בשיחתי האחרונה אמרתי לו, "תשמע, אתה לפחות לימדת אותי דבר אחד, שיש מדיניות מכוונת להעסקת האתיופים בתחנה מרכזית בתל-אביב. לדעתי, אתה כאישיות, כיועץ השרה, כשאתה בא לבן-אדם בעל תואר שני ואתה מכוון אותו ללכת לעבוד בתחנה מרכזית, עכשיו לא פלא למה יש הרבה אתיופים במשרות של אבטחה בתחנות למיניהן וגם בתחומים אחרים".

אני מציעה עכשיו שנציג את הממצאים.

יפה, עכשיו מכאן אני מתחיל.

אני לא מנסה חס וחלילה למצוא תירוצים, אבל יכול להיות שגם המצב בשוק לתעסוקה בתארים אקדמאים לא הכי טובה היום לכולם, גם זאת אפשרות. אבל לגבי הקהילה האתיופית היה צריך באמת בדין ובחוק ובכל דרך אחרת לעסוק באפליה מתקנת.

חברים, זו תמצית הסיפור של העסקת האתיופים פחות או יותר, אני משליך את הסיפור שלי על כלל העדה וספציפית לחבר'ה האקדמאים.

בממצאים שלנו גילינו שהדבר המשמעותי ביותר זה קשרים חברתיים. קשרים חברתיים יש לזה השלכות של שיוך חברתי במאגר התעסוקה, במאגר החברתי. אנחנו גילינו שהחברים פשוט מנותקים מהשיוך בחברה המרכזית, אלה המועסקים מוצאים את עצמם בשולי החברה בתפקידים פשוטים, בדרישה לגישור. בכלל במסגרות שזה לא בתחום כישוריהם, לא מתאים לכישוריהם, הם מועסקים בתפקידים שאינם בתחום הכישורים שלהם.

תגיד לי, על איזה מדגם עשיתם את המחקר, כמה אנשים ומה הממצאים הכמותיים גם.

לגבי האנשים, זה מתפלג לארבע קבוצות אקדמאים: צעירים לאחר הצבא; נשים, בדגש נשים חד-הוריות והמבוגרים. אלה ארבע קבוצות שלנו שהם בסך-הכל 100 נחקרים.

צעירים לפני צבא שהם כבר אקדמאים?

לא, צעיר שמשתחרר, מה הוא הולך לעשות למחרת השחרור מהצבא. אקדמאים זו קבוצה אחרת.

אתה מדבר קודם כללי ואחר-כך נכנס לתחום האקדמאים?

כן, אני חושב שכן.

אז תסביר כדי שנבין. הסקר הוא רק על אקדמאים?

לא, הסקר הוא על ארבע קבוצות שציינתי כרגע. שזה צעירים מיד אחרי הצבא, אמהות חד-הוריות, מבוגרים ואקדמאים. אלה ארבע קבוצות שאנחנו התייחסנו אליהם. כמו בן שאנחנו שמנו דגש, וגם המחקר שם דגש, על האקדמאים עצמם. זה שיש להם תואר ראשון, תואר שני וכו' ומה באמת העיסוק שלהם היומיומי? אז הדבר האחר שגילינו, לחברים האקדמאים חסרים קשרים חברתיים שפשוט הם עדיין נמצאים באיזה שהיא מסגרת שהיא שייכת אך ורק להם ולא מאפשרת להם להשתלב בתחום המרכזי של החברה הישראלית.

זאת אומרת, שכדי להשתלב בג'וב שיש לו צורך בכישורים אקדמאים, אתה חייב להפעיל קשרים חברתיים?

כן.

זאת המסקנה?

כן. חבר מביא חבר. לא פלא שיש כל-כך הרבה חבר'ה, גם משכילים, שעובדים במשימות של אבטחה כי חבר מביא חבר, זה כוח זול.

גם אצל הישראלים זה כך.

האתיופים לא ישראליים?

אבל אני אומר, הדגש יחסית לגודל האוכלוסייה, אני חושב שלנו יש לזה יותר. תראי, מה שמדאיג אותי, אני לא מזלזל בשום תפקיד.

תכף אנחנו נשמע מה קורה כשיש מכרז.

מה שמדאיג אותי, זה לא עצם העובדה המשימה של אבטחה, גם אני כשהייתי סטודנט עבדתי בלילות באבטחה, אני קצין בצבא, אין לי בעיה עם זה. מה שמדאיג פה במחקר הזה, שפשוט אנשים נשמרים שם, מתחילים שם ונשארים שם, הם לא מנסים לפרוץ קדימה, זו התופעה שמדאיגה. החברים כאן למדו ואומרים באופן אישי, "למה למדתי בכלל". הם הולכים לעבוד במוסדות אבטחה עם אנשים שלא למדו בכלל באוניברסיטאות.

את זה הבנו. עכשיו בוא נדבר על הדוח.

אז קשרים חברתיים אמרתי, בסדר, זה דבר אחד. הדבר השני, בתחומים שיש באמת ריכוז גבוה של מועסקים יוצאי אתיופיה. תרומתם נהדרת, הם מעצמת הארגון, הם תורמים יוצא מן הכלל והמסקנה היא פשוטה, מרוצים מהם.

יוסף, כשאתה מדבר על אוכלוסייה אקדמאית, תן לנו קצת הבנה כשהחברים בקהילה האתיופית מסיימים אוניברסיטאות, על איזה מקצועות אנחנו מדברים. יש מגוון של מקצועות, האם הרוב הולכים בעיקר לעבודה סוציאלית, כפי שאני שומעת. או האם יש מגוון רחב של מקצועות?

תראי, עבודה סוציאלית, לדעתי, הלוואי וכולם היו מועסקים בעבודה סוציאלית, שזה תפקיד שבפני עצמו הוא מאוד חשוב, שבא לסייע לקהילה. לצערי התוצאות הן אחרות, אנשים שיש להם תואר ראשון או תואר שני, עובדים בתפקידי גישור, בתוך הקהילה, בתוך השכונות.

איזה מקצועות הם לומדים?

חינוך ועבודה סוציאלית, הם המרכזיים.

אלה שני המקצועות. אבל יש לנו גם עורכי-דין.

יש לנו גם עורכי-דין.

יש אתיופים שהולכים לרפואה ולמקצועות מדעיים?

יש. אולי היום זה התחיל לתפוס תאוצה. יש אבל כשאנחנו עושים השוואה יחסית לאיזה תחומים, אז בהחלט התחום החברתי שזה עבודה סוציאלית וחינוך, הוא הבולט ביותר.

עכשיו מבחינה כמותית, על איזה מספרים אנחנו מדברים. האם יש לכם מידע כמה מסיימים מדי שנה אוניברסיטאות וכמה מביניהם מועסקים במקצוע שאותו הם למדו. כי היתר שולחים בלית ברירה, לתחנה המרכזית הבנו את המסר. אני פשוט מבקשת לדעת, נניח מסיימים, אני שמעתי שיש תופעה של 3,000 אקדמאים שסיימו אוניברסיטאות ואין להם תעסוקה, האם זה נכון?

מה שהכי מעניין זה, שאין מספרים מדויקים. כל שנה מסיימים בין 250 עד 300 אקדמאים. לא כולם מובטלים, אנחנו מדברים על הליך של עשר השנים האחרונות, כשבכל שנה סיימו 250 - 300, אז יש לפחות 3,000 אקדמאים, לא כולם מובטלים, חלק מהם עובדים.

מה שמעניין במחקר גם, מה התפקיד בעבודה, מה זה העבודה הזאת, האם העבודה היא במסגרת הכישורים, היכולת שלהם. אני אומר, רוב האקדמאים שמועסקים שם הם פשוט, העיסוקים שלהם מאוד מבישים. הם מתביישים להוציא את התלושים ולהראות את זה, אם זה לחבר שלהם או למשפחה שלהם.

זה דבר מאוד מביש, הם מתביישים ומתוסכלים. המחקר הזה הוא המדגם המייצג של כלל החברה, יחסית לגודל האוכלוסייה שלנו, אני יכול להגיד שזה כן מייצג.

אם ניקח את שלושת האלפים לשאלתך, ואנחנו נבדוק פחות או יותר באיזה מועסקים, אנחנו בדקנו את זה במינהל הסטודנטים שהוא אחראי על התחום הזה. אין בכלל מדיניות אדם שלמד בתחום הזה, לשלוח אותו בתחום שהוא למד. אין מדיניות כזאת, אלא איפה שיש תפקיד שולחים אותו לשם. אם זה גישור בבתי-משפט, אם זה גישור בתוך השכונות, אם זה גישור בתעסוקה, איפה שיש מקום עבודה, העיקר שילך לעבוד.

אני חושבת שזה תפקיד מינהל הסטודנטים. מינהל הסטודנטים, בדרך-כלל, מטפל בסטודנטים כל עוד הם סטודנטים. אני רוצה לשאול את משרד הקליטה, כי אני זוכרת שבזמנו או נקרא לזה בזמני היה במשרד הקליטה וגם במשרד העבודה היה דבר שנקרא "לשכה לתעסוקת אקדמאים".

מי שאני זוכרת זה יגיד לכם כמה שזה ותיק הסיפור הזה, מי שעמד בראש הלשכה הזאת היה Nan ever dam , יוסי שריד. ככה אני הכרתי את יוסי שריד שבזמנו כשאני טיפלתי בהחזרת סטודנטים ישראלים מחוץ-לארץ, יוסי שריד טיפל במציאת עבודה לסטודנטים שסיימנו את לימודיהם. זאת אומרת, לשכת תעסוקה לאקדמאים.

האם יש היום במשרד הקליטה פונקציה כזאת?

אצלנו יש פונקציה שהיתה קיימת תקופה ולשמחתי הבחור שמנהל את הפונקציה יצא לשליחות באתיופיה על-מנת להביא עוד אנשים משם. כרגע קלטנו מישהו אחר שימלא את מקומו. הפונקציה הזאת היא באמת לא פונקציה טבעית של מינהל הסטודנטים. זוהי פונקציה שנוצרה כתוצאה מכורח. והמצב היה כזה שסטודנטים באמת סיימו ללמוד ולא כל-כך הצליחו למצוא תעסוקה. במסגרת אותה תפיסה שלא רק להכין אותם לקראת התואר אלא גם את הצעד האחד קדימה, החלטנו כן להוסיף את הפונקציה הזאת שמטרתה העיקרית היא לאו דווקא השמה אלא יותר הכנה לקראת עולם התעסוקה.

איך למצוא, איך לכתוב קורות חיים, איך להתראיין, איך למצוא את המקורות האלו שאת מדברת עליהם, את המרכז לתעסוקה לאקדמאים, איך לפנות אליהם.

אבל יש מרכז לתעסוקת אקדמאים?

במשרד העבודה. יש גם במשרד הקליטה, מרכזי קליטה לתעסוקת אקדמאים. יש גם במשרד הקליטה שמתעסקים רק בעולים.

אורנה, את רוצה להגיד משהו על זה?

כן. לנו יש כמובן את המרכז לתעסוקת אקדמאים אנחנו מטפלים גם בעולי אתיופיה. אני לא יודעת אם לומר לצערי או לשמחתי בכל הארץ מתוך כ7,500- עולים מאתיופיה שמטופלים בכל הלשכות הרגילות, יש בסך-הכל 61 עולי אתיופיה שמטופלים בלשכות לתעסוקת אקדמאים.

האם יכול להיות שהם לא יודעים שהם יכולים לפנות ללשכת הזאת?

אני אתן בקצרה את פרופיל ואת התרשמות האנשים שלנו, למה כנראה הם לא מגיעים. הם אנשים צעירים, שחוץ מאחד שלמד שם, כולם למדו וקיבלו את השכלתם האקדמית בארץ. 75 אחוזים מהם לערך, הם בוגרי מקצועות מדעי החברה והרוח, כמו שפה אמרו, יש ביניהם מורים, יש גם עובדים סוציאליים אבל זה לא כל-כך הרבה אצלנו לפחות כמו שההתרשמות הכללית. יש כמובן האחרים, יש מקצועות ביולוגיה, מהנדסים, שלושה עורכי-דין שאחד מהם השכר האחרון היה 12 אלף ש"ח. זאת אומרת, זה מה שראוי לציין.

אנחנו רואים אותם, כמו כל הישראלים הותיקים האחרים, אין הבדלים בנתונים שלהם בין הישראלים הותיקים אליהם. 80 אחוז מהם מקבלים דמי אבטלה ולא הבטחת הכנסה, כמו שאר בני האוכלוסייה עולי אתיופיה ש- 70% מהם מקבלים הבטחת הכנסה, פה זה מצב הפוך.

הם נמצאים בלשכה בסך-הכל כחודשיים-שלושה בדרך-כלל הם מסתדרים, יש להם מוטיבציה גבוהה לעבודה, מטפלים בהם כמו בכל אחד אחר וההתרשמות שלנו שהם כנראה נמצאים אצלנו בתקופת מעבר בין עבודה לעבודה. ואחר-כך או שהם מסתדרים בכוחות עצמם או.

אבל כשאת מפנה את האנשים למקומות עבודה, א – האם אלה מקומות עבודה שתואמות את כישוריהם או את הרקע שלהם. ב – האם את יודעת שמקבלים אותם בלי בעיה, או שאומרים: "אה, אתיופי אני לא יודע".

עשיתי את הבדיקה, הגיל הממוצע של כולם הוא 30, וכפי שידוע לכם עד גיל 35, אם לא נמצאה לאנשים חודשיים עבודה במקצועם שלהם, אפשר לשלוח אותם לכל עבודה. מהבדיקות שאני עשיתי דווקא רוב השליחות לעבודה הן במקצועות שלהם. אני התפלאתי לראות שקיבלתי את הסטטיסטיקות ולצערי קיבלתי אותם רק אתמול. זאת אומרת, רק אתמול הודיעו לי על זה, אז אולי הייתי יכולה להתכונן יותר אם הייתי מקבלת מקודם.

את הישיבה הזאת תכננו כבר לפני למעלה מחודשיים.

אנחנו קיבלנו זאת רק ביום חמישי, ובאמת חבל כי אפשר היה להתכונן יותר. לשאלתך, אם אנחנו מפנים למקצועות שלהם? אנחנו מפנים בשלב הראשון, בחודשיים הראשוניים, וגם אחרי זה. יש גם הפניות כמו לכל אחד אחר למקצועות שהם לא במקצועם, אבל זה כמו לכל ישראלי אחר. בהחלט את התשובה לשאלה איך המעסיקים מתייחסים אליהם, האם הם מתייחסים אליהם כאל עולים מאתיופיה או כמו אל כל אחד אחר, את זה לא בדקתי, אני מוכנה לבדוק את זה.

או-קיי, תודה רבה.

אני עובד במשרד החינוך וגם בארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה. אני לא עברתי על כל מה שאמרו הממצאים של המחקר, אבל אני רוצה לציין עובדה פשוט שאני מבין. בין 10 ל- 30 אחוז, הסתדרו בכל המקומות שהם עוסקים במקצועות שלהם.

כמה?

בין 10 ל- 30 אחוז למדו רפואה או מדעים מדויקים , הם בסדר, ועובדים לפי המקצוע שלהם. אבל מה שאני אומר, להערכתי 70 אחוז שלמדו מדעי החברה והרוח, אלו שמסתדרים יותר, מסתדרים בכל מיני ארגונים והמקומות הנכונים. לגבי השאר, אני רוצה לציין עובדה. פה אנחנו נמצאים באמת על מה שהמדינה או שהממשלה יכולה לעזור זה בתחום המגזר הציבורי. שמה המשרות תפורים מראש, הולכים למכרז, אין לנו שם נציגים שיכולים.

יש פה דרך אגב נציג של נציבות שירות המדינה? כי יש גם "חור" בעניין הזה.

שולחים קורות חיים נגיד למכרז, מתראיינים, לפני שהם מגיעים לשם, כבר אנחנו יודעים מי הבן אדם שתפור שמה למשרה הזאת. או שלגבי לשכת התעסוקה, כל ארגון שיודע יש עולים מאתיופיה, יש אגף ללשכת תעסוקה, לכתוב קורות חיים, אני למדתי באוניברסיטה, לא צריך את לשכת התעסוקה שהולכים לגישור או למקומות. אני בכוחות עצמי יכול להגיע אליהם, אלו שלשכת התעסוקה גם בלשכת התעסוקה הרגילה וגם במינהל הסטודנטים, שום דבר לא עוזר.

מה שרציתי לציין, גברתי יושבת הראש, שתדאגי שבמגזרים כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי ובמגזר הציבורי תהיה בכל שנה איזושהי מכסה מסוימת.

תודה רבה. נציגת נציב שירות המדינה, מה עם החוק שחוקק בכנסת?

לאחרונה תוקן החוק אבל עוד לפני התיקון לחוק אנחנו עשינו למען הקליטה, אולי לא בצורה מיועדת ונקודתית, אלא בצורה טבעית. בשירות המדינה שמונה כ-55 אלף עובדים אני רוצה להסביר כאן לכולם, שירות המדינה זה משרדי הממשלה בלבד, לא כולל את משרד החינוך, לא כולל את ביטוח לאומי.

סליחה, משרד החינוך הוא לא משרד ממשלתי?

סליחה גברתי, לא את המורים, לא את משטרת ישראל, לא את צה"ל. מתוך 55 אלף עובדי המדינה, אנחנו מעסיקים בלי שום חוקים ובלי שום דברים, ילידי אתיופיה בלבד, 490 ילידי אתיופיה.

באיזה משרות, של מנקות?

לא, סליחה גברתי, אין לנו מנקות בכלל בשירות המדינה. הם מועסקים במשרות, במטלות קבועות, הם לא צפויים לפיטורים, אלה לא משימות שמחר נגמרות.

את יכולה לתת לי בבקשה דוגמה לאיזה סוג משרות?

אני מצטערת גברתי, אני לא הבאתי אתי את הנתונים, אבל אני אשמח.

כמה יש לך במעמד קבוע?

המעמד הקבוע הוא לא מה שמשנה. מה שמשנה, שמתוך ה55- אלף עובדי מדינה יש לנו עשרת אלפים עובדי מדינה שעובדים בחוזים. ככה היתה שיטת הקליטה בשנים האחרונות. עכשיו גם אם יש מתוך העובדים האלה עולי אתיופיה, דינם הוא כדין אותם עובדי מדינה. זה לא מטלות שאנחנו לוקחים עובד ומתכוונים כעבור שנים.

את מדברת על כך ש- 490 מועסקים במשרות פקידותיות, אם הבנתי אותך נכון?

משרות שונות, חלקם הגדול במשרד הבריאות.

או-קיי. כמה מביניהם אקדמאים, יש לך מושג?

לא, אין לי את הנתון כאן, אני מוכנה להציג את הנתונים אם גברתי תבקש.

אנחנו נבקש את הנתונים ובהזדמנות חגיגית זו, כיוון שהחוק נכנס לתוקפו, אני אבקש מכם לומר מה עשיתם מאז נכנס החוק לתוקפו.

או-קיי. אז מאז שנכנס לחוק לתוקפו מאז שהיה שינוי בחוק, קודם כל הרחיב לנתונים שלא קיימים בידינו. כי כשאני מדברת על 490 אני מדברת על אנשים שהם ילידי אתיופיה. החוק מדבר גם על כאלה שאחד מהוריהם הוא יליד אתיופיה, אין לנו נתונים כאלה. כרגע אנו נערכים בטופסי קליטה לשירות לבקש את הנתון הזה מהעובדים כדי שנוכל לדווח.

אני לא מבינה, אנחנו מחפשים נתונים או שאנחנו לפי החוק הזה, פונים למשרדי ממשלה כדי לפתוח משרות בפניהם.

קודם כל אני רוצה להסביר ברמת הנתונים ולאחר מכן להסביר את העשייה. אז ברמת הנתונים, הנתונים האלה לא שלמים מול החוק כי הם מדברים רק על ילידי אתיופיה. וכאמור יש בוודאי גם קליטה של כאלה שנולדו בארץ או בארצות אחרות.

אבל את זה שמענו, בואי תעני לשאלתי בבקשה.

לעניין שאלתך, היו לנו כבר שתי פגישות עם משרד הקליטה, הוקם צוות. אנחנו רוצים לבחון מהו סוג ההשכלות או הבוגרים איזה סוג של בוגרים יש לנו בקרב האוכלוסייה האתיופית כדי שנוכל לייעד להם משרות מתוך שירות המדינה. אם אנחנו היום נכריז על משרה של מיקרוביולוג ונגיד שהיא מיועדת לאתיופי ויש רק בוגר אחד כזה, אז כמובן שאין טעם לעשות את זה.

אנחנו רק נפגשנו בשבוע שעבר, אנחנו מתכוונים להיפגש גם הקהילה.

אגב, מתי נכנס החוק לתוקפו?

לפי כחודש, חודש וחצי. אנחנו גם מתכוונים להיפגש עם הארגונים, עם נציגים של הארגונים כדי לתאם ציפיות להסביר לקראת מה אנחנו הולכים, מה מבוקש.

האם יש פניה לכל משרדי הממשלה. למשל אני לוקחת דוגמה, משרד החוץ מפרסם כל שנה מכרז, האם יש מכרז לצוערים, האם יש, כמו שבזמנו היתה מדיניות לקלוט דרוזים נדמה לי או משהו כזה, וזה קרה דווקא בזמן השר ארנס. האם יש היום פנייה שלכם למשרדי ממשלה שונים?

אנחנו נערכים לקראת זה. ברגע שנוכל למפות מה יש לנו בקרב האוכלוסייה, אם יש לנו מספיק עורכי-דין שיכולים להתמודד במכרזים או איזה מקצועות, כאן צוין עובדים סוציאליים, אנחנו כנראה נפנה לאגף התקציבים דרך החלטת ממשלה, נבקש משרות מיועדות.

אני שוב רוצה להסביר. המשרות שייועדו תהיינה משרות אקדמאיות ברמת התפקיד הראשונית כדי לאפשר לעובדים האלה להתקדם הלאה במשרות.

אני ממשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה. האמת שהגב' מציינת עובדים בשירות הציבורי, בשירות המדינה, ולדעתי אפילו גם עכשיו אם היא תציב אותו באיזה משרדים הם נמצאים, היא יכולה להגיד רק במשרד הבריאות, אחיות מעשיות שבקורסים מיוחדים שהם למדו וסייעות שניים.

יש במשרד החוץ לפחות אתיופית אחת טובה מוצלחת.

זה בזכותה של גאולה כהן, בזכותה שבאמת נלחמה והכניסה אותה. בשום משרד אחר אין אתיופים שלא מכניסים, גם אם הם נמצאים במשרדים אחרים, הם נמצאים במעמד זמני, מפטרים אותו ומכניסים אותו, מפטרים ומכניסים אותם.

סליחה, אני מבקשת למחות על הדברים האלה כי זה לא נכון. יש הנחיות לא לעשות את זה, אם תביא לי מקרה שבו זה נעשה, אני מבטיחה לך שאני אבדוק את זה לגופו. במשרד שאתה מועסק בו, מועסקים ארבעה עובדים, אלה שנולדו באתיופיה, יש לך מושג מי מהם?

כן.

כל הארבעה?

במשרד שאני עובד בו יותר מ15- שנה אני עובד אצל מבקר מערכת טוב מאוד ולכן אני אומר לך גם כאן החברים שלי נמצאים, אין פה במעמד קבוע ממשרדי הממשלה, אם תגידי לי שתיים-שלוש.

אני מבקשת ממך לסיים.

כן, אני מצטער. אני מאוד מעריך אותך, כאן באמת מדברים דברים מאוד מועילים לבני העדה, ולכן חבל שזו הכנסת האחרונה שאת בראש ועדת העליה והקליטה.

תדאג לזה שאני אבחר מחדש.

את באמת אישה מקצועית בנושא של העליה והקליטה. מה שאני רוצה להגיד, שכאשר באמת יש איזו בעיה, לא לטאטא את הבעיה של בני העדה, לדעתי יש ליצור העדפה מתקנת. יש 51 משרות שלפני שמונה שנים כבר אושרו בשירות המדינה. האם את יכולה להגיד מתוך 57 משרות שהם אושרו, בעקבות החלטה של הממשלה האם יש באמת העדפה מתקנת לבני העדה, זה יכול להועיל. שלושת אלפים בוגרי האוניברסיטאות הם מובטלים, הם מסתובבים כמו שהוא אמר, הם בשמירה היום נמצאים. אני לצערי עובד במשרד התמ"ת ואני יודע את זה, אני לא מדבר סתם.

מה עושה שירות התעסוקה במשרד התמ"ת?

לצערי זו מדיניות של הממשלה. אצלנו רשומים 60 אקדמאים. השאר יש להם משפחה, יש להם ילדים, הם צריכים לפרנס, הם עובדים בעבודות מזדמנות.

תודה רבה.

הבעיה פה, אם אנחנו רוצים באמת לפתור את הבעיה של הקהילה, אנחנו מוכרחים לדבר בצורה אמיתית ביותר. אנחנו יודעים את המציאות, אנחנו לא מנסים לשים אותה מתחת לשטיח, כי אחר-כך מתפוצץ לנו על הפרצוף.

כדוגמה למשל, אנשים שנכון מתחילים, אחרי כמה חודשים מפטרים אותם. למשל ראש מינהל הסטודנטים שאמרת קודם כביכול אותו בן-אדם שנשלח לאתיופיה אחרי שפיטרתם אותו ואחרי שהוא חיפש עבודה פה. זה היה העניין, משרד הפנים אחר-כך קלט אותו, שלח אותו לאתיופיה, אבל אתם פיטרתם אותו.

לכן אל תציגו דברים לא נכונים, תציגו את הדברים הנכונים, נמצא פתרון כולם ביחד וכדי שיהיה פתרון. למשל איך אתם אוספים את הנתונים לגבי אקדמאים. האם אתם יוצאים בגלוי שכל העדה האתיופית תדע שכל אקדמאי שנמצא בבית יכול לפנות אליכם.

אין לכם, לא עשיתם, איך אתם אספתם את הנתונים? אני יודע שיש לי שישה אקדמאים בירושלים עם תואר שני, יושבים בבית. אז איך ידעו להגיע אליכם אם אתם לא תפרסמו את הדברים האלה. לכן בואו נעשה את זה, יש מוטיבציה גדולה לעדה הזו, בואו ננצל את הדברים האלה, נפתור את הבעיה ונטפל במדיניות של אפליה שיש לכולנו ונתקן את זה.

תודה רבה. אני רוצה לחזור לממצאי הדוח, זמנה, אתה רוצה להציג את הנתונים?

בהחלט. ממצאי הדוח אינו קשור אלי כהוא זה, רק התלוויתי במסגרת הכובע שלי לתפקיד, ריכזתי את פרויקט מגשרים תעסוקתיים מטעם עמותת "פידל". בכובע השני שלי אני אקדמאי שבאמת בלהט הדברים, גם מה שקפלה הציג וגם מה שהחברים שהציגו.

אתה אקדמאי ויש לך תעסוקה עכשיו בתחום שלך?

אקדמאי ויש לי תעסוקה לא בכיוון שלי.

מה סיימת?

קורות חיי אם תרצי, יישלחו לך.

רק תגיד לי איזה לימודים סיימת ומה אתה עושה?

זו לא שיחה אישית. אני בוגר תואר ראשון בתקשורת וסוציולוגיה, בוגר תואר שני בביקורת ציבורית פנימית. אם צריכים מבקר מדינה בשירות הציבורי, אני אשמח להגיש את מועמדותי. אני עכשיו עושה תואר שני במשפטים כדי שתהיה לי השכלה משפטית ובהנחה שבבוא היום אולי אזכה לקבל משרה בתור מבקר.

לגופו של עניין. אמרתי שאני נמצא בשני כובעים. הכובע האקדמי שסיים את לימודיו האקדמאים ורוצה באמת כאזרח מן השורה להתקבל ולהוביל מהלכים בכל סקטור ציבורי חברתי. עכשיו בכובע השני שלי אני גם מלווה פרויקטים למחקר, יותר נכון ליוויתי אותו, שם היו מועסקים אקדמאים יוצאי אתיופיה שבאמת בנושא הזה גם ממצאי הדוח שהוא ציין, הפרויקט הובילה אותו עמותת "פידל".

בוא תגיד לנו כי אין לנו זמן על כל ההקדמות, לגופו של עניין.

לגופו של עניין. אני רוצה להתייחס קודם כל לגבי פרויקטים מיוחדים שמוצעים על-ידי מרכז אדווה. הדוח כשלעצמו הוא לא חדש שלי, בתחושה האישית שלי אני אומר, הוא לא מחדש לי.

אנחנו מנסים עדיין לדבר על הממצאים של הדוח. בוא, אנחנו מדברים כרגע כבר שבע דקות מסביב, תגיד לי מה מבחינתך חשוב, תתרכז בממצאים.

אני הקדמתי ואמרתי, אני לא עשיתי את המחקר, אני לא קשור במחקר.

בסדר. מרכז אדווה אמר לי שאתה תציג היום, אתה לא יכול להציג?

אני אגיד לך . בנושא של מגזרים תעסוקתיים שקפלה היה אצלנו במשרד ובדק את הנושא של מגשרים תעסוקתיים, האם יש הצדקה להכשיר בוגרים אקדמאים לעסוק כמגשרים תעסוקתיים באותם יישובים שיש ריכוזי יוצאי אתיופיה.

כמובן מי שהוביל את המהלך הזה זה משרד הקליטה ו"פידל" והקימו דבר כזה.

אתה מוכן להגיד לי מה הממצאים, באמת, פעם השלישית אני פונה אליך, יש לך משהו להוסיף על הממצאים? יש עוד אנשים שרוצים לדבר, בבקשה:

בלי מחקר אני אגיד מה שקורה בקהילה.

או-קיי, אנחנו פשוט רוצים לשמוע ממצאים ועובדות כדי לדעת איך אנחנו מטפלים בבעיה האיכותית והכמותית.

בהשכלה הגבוהה עוסקים במגזר השלישי. רובם זה מהמגזר השלישי והמגזר הציבורי והמגזר הפרטי, אנחנו לא, זו עובדה. על העובדות אי אפשר להתווכח, גם אנחנו לא מטשטשים את העניין הזה, הצבע בולט. הצבע בולט אם אנחנו נכנסים לרשויות מקומיות, את לא נמצאו אנשים.

אם אנחנו נכנסים לכל מיני משרדי ממשלה אנחנו לא רואים אתיופים. רוב הזמן האנשים מדברים על אינטגרציה כי מדברים בחינוך, דווקא את הנושא של התעסוקה זה רלוונטי וחשוב מאוד. כי זה גם משנה תדמית, קודם שכולם אומרים שזה אתיופים הם לא יכולים לנסות, אבל אם אנחנו ניתן להם ונכניס אותם במקומות כאלה שגם מי שרוצה או יש לו רצון ללמוד שזה גם יהיה לו.

יש כאלה שזה האח הבוגר הוא יושב בבית והאח הקטן לא רוצה ללמוד. כי למה? כי אח שלו אין לו מקום עבודה. בסך-הכל הוא הולך לשמירה, אם זה הולך לשמירה, גם בלי ללמוד אפשר. קצת ללכת לצבא, לסיים בצבא ולשמור אפשר. אבל בקטע של אנשים שלמדו וסיימו את הלימודים שלהם אנחנו לא רואים את העניין הזה.

זה אי אפשר להתווכח ואני חושב שכולנו צריכים לעמוד וגם כולנו שנסייע אחד לשני, אנחנו צריכים לתקן את המצב הזה. אם לא, זה יהיה יותר גרוע.

אני רציתי להגיד כמה מלים על נושא של משפטנים. קודם כל באמת ברמת הנתונים, יש היום, אם אני זוכרת נכון, 22 עורכי-דין יוצאי העדה האתיופית בישראל שלמדו בארץ, שרובם עובדים, כמעט כולם, 17 אני יודעת על בטוח ויש עוד כמה שהם בין לבין, אבל בסך-הכל הם עובדים.

במסגרת באמת הרצון לעודד אנשים ללכת ללמוד משפטים, יש היום לא מעט סטודנטים למשפטים שלומדים. אגב בעיקר במכללות. האוניברסיטאות למעט אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת חיפה, האוניברסיטאות הכיתות שלהן סגורות כמעט לחלוטין. איזה אמירה שמן הראוי שתאמר.

אבל יש מכללות שקולטות וקולטות לא מעט ויש אפילו מכללה אחת שלקחה על עצמה כפרויקט ייחודי, להכניס סטודנטים למשפטים יוצאי אתיופיה. זה מכללת קרית אונו. כך שיש היום למעלה מ40- סטודנטים למשפטים בכל שנה.

מדי מספר חודשים, אנחנו מתמודדים עם הבעיה, הפרויקט הזה התחיל לפני שלוש שנים. זהו מוקד הבעיה, כיוון שהסטודנטים אמורים להיכנס, המחזור הראשון אמורים להיכנס להתמחות במרץ הקרוב והם לא מצליחים למצוא מקומות.

זאת אומרת, שמשרדי עורכי-דין שצריכים לאפשר להם למצוא מקומות להתמחות, אינם פותחים את שעריהם?

נכון. עכשיו אנחנו נכנסים לאיזשהו פרויקט עם לשכת עורכי-הדין לעידוד קליטת סטודנטים יוצאי אתיופיה, הפרויקט נכשל כשלון חרוץ. פנו לעשרה משרדי עורכי-דין שהפנינו להם סטודנטים וגם מתוכם נקלטו שלושה-ארבעה.

עכשיו בכנס שערכנו לפני כחודשיים נאמר, באמת היתה איזה היענות מאוד מבורכת ממשרד המשפטים, השרה אמרה שייקלטו, זאת הבקשה שלי פשוט בסוף המשפט הזה, לסטודנטים מתמחים יוצאי אתיופיה במשרד המשפטים.

וזה קרה?

עכשיו אנחנו מדברים לקראת מרץ הקרוב. בינתיים הדברים פשוט לא קורים, כשאני אגיד פשוט משפט נוסף ופה הבקשה. התפרסם מכרז של נציבות שירות המדינה לגבי קליטת מתמחים בכל המקומות לקראת מרץ הקרוב. המכרז הזה לצערי לא הובא לידיעתנו, במקרה עלינו עליו אחרי שהוא כבר הסתיים, הוא הסתיים באוגוסט.

הולך להיות במרץ מצב של כ- 40 סטודנטים למשפטים יוצאי אתיופיה שיישארו בלי מקומות התמחות ופשוט אני לא יודעת, הולכים להסתובב חסרי מעש. בקשתי שתצא מהוועדה הזאת לאפשר פתיחת המכרז על-מנת שיוכלו להיקלט בשירות המדינה מתמחים יוצאי אתיופיה.

רב-תודות. אני רוצה לשמוע עוד שני אנשים.

רציתי לשאול, נאמר שכולם עובדים, איפה הם עובדים? הם עובדים בארגון עולי אתיופיה. יש גם אלה שאין להם עבודה, עורכי-דין שסיימו, עברו את המבחן, מחפשים עבודה והם עובדים בארגון עולי אתיופיה.

צר לי, אני פשוט חייבת ללכת לנשיאות הכנסת, אז אני חייבת פשוט לשמור על לוח הזמנים. בבקשה, מה עושה משרד הקליטה בעניין הזה?

קיימנו אותו פרויקט עם לשכת עורכי-דין על-מנת לעודד את עורכי-דין לקחת את העולים והצענו גם סיוע כספי. אנחנו גם מ-1 לינואר מגדילים את הסיוע הכספי. נכון להיום, אנחנו קיבלנו הבטחה מרשות בתי המשפט במשרד המשפטים, מדובר על 27 דרך אגב, המתמחים שאמורים להיכנס.

ואנחנו גם ישבנו עם טבקה ביום חמישי שעבר וגם עם שי נחמן, האנשים שיכולים לעזור, יש היענות מאוד גדולה של לשכת עורכי-הדין. אנחנו מאוד מקווים שלאותם 26 נוכל לעזור בפרויקט משותף.

מה יתר אקדמאי?

העניין הוא שיש בעיה מאוד גדולה לכלל העולים למצוא מקומות סטאז', את יודעת את זה, נתת לנו בזמנו להציג אפילו התקציבים האלה. ישנה עוד בעיה שעכשיו המכרזים השתנו והם בונים מאגר ורק ממאגר השופטים או עורכי-דין בוחרים לעצמם את המתמחים. ולעולים פשוט אפילו לא פונים.

אנחנו כעת מתחילים לעשות היבט נוסף בהמלצה של טבקה, הסברה לעולי אתיופיה ועולים בכלל, בשנה שניה שלהם של לימודים שכבר ילכו ויחפשו את המקום לסטאז', כי יש כאלה מתוך אותם 27, 10 אפילו עוד לא פנו, עוד לא חיפשו. הם מחכים לסיים את הלימודים ורק אחרי זה להגיע.

תודה רבה.

לא כל-כך דיברנו על הממצאים, אבל אולי זה לא כל-כך חשוב, כי העלינו את הבעיות. בכל זאת הייתי רוצה להביא שלושה ממצאים. היתר אפשר לקרוא בדוח. ממצא אחד, יש בעיה, זיהינו, ראיינו מעסיקים לעומק וזה עיקר המקור של המידע שלנו, ראיינו גם אנשים מהקהילה, מועסקים ולא מועסקים.

זיהינו בעיה של נגישות של אנשי הקהילה האתיופית איך לגשת למצוא עבודה וזאת הסיבה שיש מינהל הסטודנטים, את המשרה הזאת. רוב האנשים עובדים עם אינטרנט, רוב האנשים שולחים פקסים, לא מחכים שיפנו אליהם. חלק מאנשי הקהילה לא יודעים איך לעבוד עם הצינורות הקיימים. לכן צריך דרך להביא אותם אל הצינורות הקיימים ואז זה ישפר.

מצאנו גם חוסר נגישות של המעסיקים ואני לא מדברת על מעסיקים ציבוריים, כי על זה כבר דובר. אני מדברת על אנשי עסקים, הבנקים שלא טרחו או לא התעניינו או לא מצאו את זמנם לבוא לפה; חברות הביטוח והשירותים העסקיים.

יש פה חוסר מודעות לעובדה שבישראל היום יש אנשי הקהילה האתיופית שגדלו, עברו את מערכת ההשכלה הישראלית והם ישראלים. קראנו לזה "אתיופים-ישראליים, ישראלים-אתיופים". זאת אומרת, הם כמו המועמדים האחרים.

הם כמו, אבל עם פחות נגישות. ואם בנק רוצה לעשות אפליה מתקנת שאני קוראת לאפליה המתקנת, תעסיקו אחוז אחד יוצא אתיופי בבנק, בחברת ביטוח, בשירות העסקי, זה ישפר הרבה. יש חוסר ידיעה שיש את הקהילה הזאת ושיש אנשים שהם מאוד מוערכים שהם כן נקלטים בעבודה ואיך להגיע אליהם, כי הם לא שולחים אוטומטית פקסים אנשי הקהילה לבנקים.

הבנקים לא יודעים שיש פה אנשים שגמרו, הם לא מחפשים רק כלכלנים ורק מי שגמר מינהל עסקים, הם עושים עכשיו בבנקים אקדמיזציה, הם מחפשים גם אנשים ממדעי החברה, אבל איכשהו השידוך הזה, אין שידוך, אין מישהו שמצד המעסיקים שמחפש ישראלים-אתיופים שיש להם את הכישורים. לטובתם, לא לעשות טובה, לעשות טובה לעצמם ואין לאנשי הקהילה תמיד את הכלים להגיע.

הממצא השני שכבר רמזו עליו וזה בעיית הפרויקטים, שהוא גם ברכה וגם בעיה, כמו הרבה דברים בחיים. זאת אומרת, פרויקטים ומשרדים ממשלתיים בעמותות כמו העמותה שלנו, יש פה פרויקטים לאנשי הקהילה כי אנשי הקהילה יודעים את השפה ויכולים לעבוד עם אנשי קהילה אחרים.

אבל איכשהו במקום לשמש קרש קפיצה שמהג'וב בפרויקט ובן-אדם קופץ לג'וב בזרם המרכזי של החברה, זה דלת מסתובבת והוא חוזר לעוד פרויקט. ואני לא יודעת איך לשבור את הדלת המסתובבת הזאת, אבל היא הבעיה העיקרית שלנו.

אני מבקשת לסכם את הדיון.

היא שהוקמה ועדה מסוימת במשרד הקליטה ולא ציינה שאין שם נציגים אתיופים. שנית, דיברת על הקטע של דימוי בתקשורת, אני לא חושב, אולי זו דעתי, צריך ערוץ מסוים או קמפיין מסוים כדי, ולכן אני חושב שבוועדה הזאת יהיה איזשהו דיון מעמיק יותר עם כל הנוגעים בדבר שבאמת את אותן הבנות או חוקים שייושמו יהיה הלכה למעשה.

רק משפט אחד, אני לא אקדמאי, בכל זאת יש 26 אחוז אבטלה לעומת 9.1 בכלל הציבור. לגבי המשרדים, משרד התמ"ת שהם מוציאים עשרות מיליוני שקלים על תכנית ויסקונסין, אני לא יודעת כמה היא עוזרת, יכולים לקחת ולעשות לאנשים מובטלים הכשרות מקצועיות. אני אתן דוגמה אחת, באגד ניסו לעשות פרויקט לנהגים לתת להם הכשרה, משרד התמ"ת, אמרו, אנחנו מוכנים לתת רק לקבוצות של חברים שתביאו לעשות להם הכשרות וכשהבאנו של 18 אנשים אמרו לנו, "לא, כל אחד דואג לבד, אז נותר לבד, אז אנחנו לא מוכנים לממן את הפרויקט הזה".

לעומת זאת משרד הקליטה למשל כן נותן תקציבים לדבר הזה ונותן חלק מההכשרות ואני חושב גם שמשרד התמ"ת צריך לתת הכשרות לחלק מהקהילה שהם מופקדים גם.

טוב, ברשותכם למרות שהדיון היה יותר קצר ממה שקיוויתי, אני הייתי רוצה לבקש לסכם אותו.

קודם כל ואולי למען הגילוי הנאות של כולנו, קבלת הפרופורציות הנכונות, בעיות של חוסר תעסוקה של אקדמאים היא בעיה כללית שנוגעת לכל הישראלים, אנשים רבים גומרים אוניברסיטאות כולל עורכי-דין ואין משרדים של עורכי-דין שמקבלים אותם כמתמחים.

אני רק אומרת את זה לשם שמירת הפרופורציה וזה נכון לגבי אבטלה בכלל, אבל אבטלת אקדמאים עוד יותר. הבעיה היא הרבה יותר קריטית כשמדובר בעולים כי זאת בעיה קריטית שמצד אחד מתן אפשרות לקלוט אותם בתוך החברה, מה שלא קיים לגבי אלמנטים אחרים.

בעיה שניה, כפי שמישהו התבטא כאן, גם איזה סוג מסר אנחנו מוסרים לילדים ולאלה שאולי בגלל זה לא ילכו ללמוד במכללות וימשיכו פשוט ללכת בתלם, לקחת את הצד הקל של החיים, ללכת אולי לצבא ואחרי הצבא ללכת לשמש כשומר באיזה שהיא חברת אבטחה.

לכן אנחנו חייבים פה בעניין הזה לטפל דווקא בנושא הזה, לא מספיק ללכת ולבוא ולהגיד, אנחנו מטפלים בקהילה האתיופית כמו שאנחנו מטפלים בכולם, אלא בהחלט יש מקום לאפליה מתקנת. משום כך גם אחד מחבריי פה בכנסת, מיקי איתן ואני מסירה את כובעי לפניו, חוקק חוק, אני מצטערת שאני לא חשבתי על זה קודם, מישהו פנה אליו אבל אני חושבת שזה היה מעשה נכון. לכן אני חושבת שאילו הכנסת הזו היתה מושכת את ימיה, אחד הדברים שאני הייתי עושה פה זה הייתי מקימה תת ועדה בתוך ועדת העליה והקליטה לבדוק איך מיושם החוק.

מכיוון שלוועדה הזאת אין אריכות ימים מכיוון שהכנסת תתפזר, אני אעשה שלושה דברים. דבר ראשון, אנחנו נוציא מכתב פניה לכל משרדי הממשלה לעסוק באפליה מתקנת לקבל אנשים לשירות הציבורי. אני גם אפנה עוד פעם לנציב שירות המדינה להוציא מכתב כזה לכל השרים הנוגעים בדבר. זה דבר ראשון, וזה לגבי השירות הציבורי.

דבר שני, אני בעצמי אוציא מכתב לכל ראשי הבנקים עם בקשה דומה. אני מצטערת שהם לא היו כאן היום, לבנקים ולחברות ביטוח, אני רוצה לקוות שבמשהו נצליח להשפיע ולהביא לידי מודעות.

דבר שלישי, אני אפנה לשרה לקליטת עלייה שגם היא שרת המשפטים, להודיע לנו כמה משפטנים ועורכי-דין היא מתכוונת לקלוט במשרד המשפטים.

דבר רביעי, אני אפנה לשרת הקליטה, למשרד הקליטה, למנכ"לית של משרד הקליטה, אני מבינה שהולך לצאת מסר חזק מכם, אבל כשאתם רוצים חוץ מהמסר החזק, אתם גם יודעים לארגן שוק עבודה. אני בעצמי הייתי בהזדמנויות דומות שרציתם להחזיר ישראלים ארצה, ידעתם לבוא לחוץ-לארץ ולהביא מעסיקים פוטנציאליים ולקרוא לישראלים לבוא לאותו השוק. אז אפשר לעשות בדיוק את אותו דבר. אז אני מבקשת לראות מתי יריד התעסוקה הקרוב ומה הולך לצאת.

דבר אחרון, אני מבקשת מכם ומבני הקהילה וממי שערכו את המחקרים האלה לדאוג לשלוח את זה לכל משרדי הממשלה, אבל בעיקר אני מבקשת לשלוח את זה, אנחנו ניתן לך בדיוק את השמות במשרד הרווחה שטוענים בלהט רב שהם מחפשים אקדמאים כעובדים סוציאליים ולא מוצאים אותם. ממש לא מוצאים אותם.

אחרון אחרון חביב, אני פונה לנציגה, גב' מרקוביץ, אני מבקשת שתנפיקי לי את הנתונים שביקשנו לגבי סטטיסטיקות וכו'.

או-קיי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00