PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

23.11.2005


הכנסת השש עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 524

מישיבה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"א חשוון התשס"ו (23 בנובמבר 2005), שעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 35) (הגבלת פיטורי עובד או



עובדת של קבלן כוח אדם המועסקים אצל מעסיק בפועל),



התשס"ו-2005 של חה"כ חיים כץ: (פ/613)

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

איילת ששון – יועצת משפטית, משרד הרווחה



עו"ד דבי אליעזר – משרד התמ"ת





מרדכי רון – ממונה על קשרי חוץ הסתדרות עובדים לאומית



חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים



שי סומך – משרד המשפטים



שאול מרידור – משרד האוצר



עו"ד מאירה בסוק – יועצת משפטית נעמ"ת

וילמה מאור

ג'ודי וסרמן

חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח את ועדת העבודה הרווחה והבריאות, אנחנו דנים היום בהצעת חוק עבודת נשים, תיקון מס' 35, הגבלת פיטורי עובד או עובדת של קבלן כוח אדם המועסקים אצל מעסיק בפועל, הכנה לקריאה שנייה-שלישית.

קודם כל אני חייבת לומר בהמשך לישיבה הקודמת שאני אמרתי שהיו לנו חילוקי דעות עם משרד האוצר בעניין הסעיף הזה של תסקיר החוק שלנו, זה ירד מתסקיר החוק שאושר בממשלה ולכן נכון להיום הממשלה מתנגדת להצעת החוק, מאחר שזה ירד מתסקיר החוק. יחד עם זאת, ולאחר שהבאנו את הנוסח לוועדה, התחלנו לחשוב על רעיונות חדשים, אולי כדי לאזן יותר את הנטל המוטל על המעסיקים בפועל, כאשר חשבנו שמה שמפריע לנו בהתנהגות המעסיקים היא דווקא הפסקת העבודה במקום העבודה ולא דווקא זה שהוא גורם לפיטורים של העובד. ולכן חשבנו שיש מקום לבוא ולתקן את נוסח הצעת החוק, שבמקום שיאמר שהוא גורם לפיטורי העובד, הוא מפסיק את עבודתה של העובדת במקום העבודה. אבל זה צריך קצת לעבור,

זה נושא חדש ואני לא רוצה להכניס אותו להצעת החוק. לא זו היתה הכוונה.

דנו כמו שהיא אמרה ודיברנו על זה קודם. אני חושב שאסור לשנות שום דבר מאחר, כמעט בלתי אפשרי יהיה להוכיח שאותו מעסיק בפועל ביקש להפסיק את העסקתה של העובדת מחמת הריונה. הוא אומר לא, לא מתאים לי, צמצומים, תירוצים. מעבודת היום יום בשטח אני אומר את זה כמעט באחריות מלאה, בתשעים אחוז של המקרים הפסקת העסקתה של עובדת נובעת מחמת הריונה. אני בא ואומר אסור לאפשר את המצב הזה ואם רוצים להפסיק את עבודתה יפנו בכבודם כל הגורמים שמעוניינים לממונה על ההיתרים, יבקשו את ההיתר, יקבלו את ההיתר או.קיי. לא יקבלו את ההיתר, היא תמשיך לעבוד, ולא נשים שום שינוי שיאפשר איזו התחמקות לאותו מעסיק בפועל, שיגיד לא, זה לא מחמת הריונה. זה לא נכון. זה בתשעים אחוז של המקרים מחמת הריונה.

חזקיה ישראל התאחדות התעשיינים. אנחנו חושבים שהנושא של החזקה שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים הנושא הזה הוא לא מאוזן. למעשה הצעת החוק הזאת והצעות חוק נוספות שהיו לאחרונה מטשטשות את הגבול בין מעסיק בפועל לבין מעסיק שהיא חברת כוח האדם. אנחנו יוצרים פה תופעה שלמעשה יתחילו לבחון כל הזמן, במסגרת יחסי עובד ומעביד, מי בעצם המעסיק שלה. והצעת החוק שבו אתה קובע שחזקה שהמעסיק בפועל גרם לפיטורים, גם אם הוא לא ידע, הרי יש מקרים שהחובה החוקית היום היא להודיע למעביד. המעסיק בפועל הוא לא המעביד שלה. ולכן אני חושב שהנושא הזה הוא חזק מידי, הוא לא מאוזן בנסיבות העניין. זו הערה אחת.


הערה שניה, אנחנו לא יודעים, כלומר אני מדבר עכשיו על המעסיק בפועל, איך הוא אמור לדעת שאותה עובדת היא בהריון, העובדת על פי החוק אמורה להודיע לחברת כוח אדם, המעסיק בפועל לא יודע, ככה שיש פה בעיה גם בנושא הזה, איך הוא יידע, מעבר לזה כשרואים אז רואים. לכן אנחנו חושבים שצריכים לעשות תיקון בתחום הזה של אם תחליטו בניגוד לדעתנו שהנושא הזה של החזקה אתה תשאיר את זה כמו שזה אז לפחות יהיה צורך לעשות תיקון בקטע הזה שיידע שאכן, אנחנו חושבים שצריך, הנושא הזה הוא לא מאוזן, אנחנו מבינים את הרעיון הגלום בו של חוסר רצון, ואנחנו חושבים שזה גם נכון, שאסור לפטר נשים בהריון בגלל הריונם. אין לנו בעיה עם זה. אין לנו בעיה עם התפיסה שאסור לפטר אשה בהריון רק אנחנו חושבים שההצעה הזאת הולכת חזק מידי לכיוון חובה או הטלת החזקה על המעסיק בפועל. עד כאן.

הממשלה מתנגדת, אבל אני רוצה להגיד מבחינה מקצועית, הסעיף הזה הוא העתקה של מה שקורה בחוק חיילים משוחררים, וחשוב לדעת, מבחינת החזקה אני חושב שזה פשוט לא תואם את המציאות בשטח, שכאשר יש הפסקת עבודה במשולש היחסים הזה של עובד, של מעסיק ושל קבלן אז בדרך כלל הניסיון, לפחות כשחוקקנו את חוק חיילים משוחררים, שזה נגרם בגלל המעסיק בפועל. לקבלן כוח אדם ממש לא משנה. אז זו חזקה שתואמת את המציאות בשטח ואני לא מציע לשנות.

שני דברים, אחד במישור הפרוצדורלי, אנחנו מתנגדים היות והסיכום למיטב זכרוני, אנחנו מתנגדים לנושא הזה ואני אסביר גם למה, הסיכום היה שאנחנו יכולים להעביר טרומית, וזו היתה הסיבה שהעבירו, בגלל שהוא יחכה לממשלתית.

אתה יודע מתי זה היה? מתי זה עבר טרומית,

אם אתה שואל את עמדתי, זה לא נכון להעביר טרומית בתנאי, כי בסוף התנאים, מאלף ואחת סיבות, ולא משנה, אני לא מחפש אשמים.

אתה יודע כמה זמן הממשלה התחייבה לחזור אלי עם תשובות? חודש ימים. זה היה ינואר 2004,

אבל המהות היא שהממשלה התנגדה לזה והסכימה להעביר טרומית בתנאי שנתאם. בסופו של דבר לא תאמנו, מאלף ואחת סיבות, וזה בכלל לא משנה מה הסיבות. ובכל זאת ההצעה מקודמת. ולכן לפחות לדעתי זו בעיה. אני רק מציין את זה. אני חושב שזה חשוב.


דבר שני, ברמה העניינית אני אגיד שמה שכנראה שמעתם מאתנו כבר, אנחנו חושבים שיסוד ההפרדה הוא רע, בין המעביד שהוא מחברת כוח האדם, או לא משנה מה היא, לבין המעסיק בפועל. ומה שאנחנו עושים פה זה בעצם מטשטשים את הקו הזה, זו המשמעות של המהלך הזה. היות ועדיין, להזכירכם, מוטלת חובה על המעביד, היינו חברת כוח האדם להמשיך להעסיק את אותה אישה, לא נפגעות זכויותיה במובן הזה. ולכן להטיל עכשיו את החובה על המעסיק בפועל לדעתנו זו טעות, זה בעצם מטשטש את הגבול וגורם לזה שכל הענף הזה שנקרא שירותים, ואני לא מדבר על שירותים שהם כאילו, ובעצם עוקפים את החוק ואז זה לא בסדר, אבל שירותים ברובם זה שירותים, נפגע ברגע שלמעסיק בפועל יש את אותם חובות שחלות על המעביד.

אני מנעמ"ת. אני מתנגדת בצורה נחרצת לדבריו של חברי מאגף התקציבים כי אני חושבת שאני שמחה מאוד שיושב ראש הוועדה וחבר הכנסת חיים כץ הציע את ההצעה הזאת. אני לא מבינה למה אתה מתנגד לדבר שישנו בכלל בחוק חיילים משוחררים. תמיד כשזה מגיע לנשים אז פתאום יש טשטוש. עובדה שבחוק חיילים משוחררים זה קיים וזה פועל ואין שום סיבה שזה יהיה באותו חוק.


רק אני אגיד הערה לחברי מהתאחדות התעשיינים, יש בפסיקה הלכה שאומרת שגם אם המעביד לא יודע שהיא בהריון, ואז נודע לו שהיא בהריון, אי אפשר לפטר אותה. כך שנושא ההודעה או לא הודעה לא כל כך חשוב.

אני מקבל את מה שהוא אמר ואנחנו נוסיף שהגברת תודיע אחרי החודש החמישי,

היא חייבת להודיע למעביד, וגם למעסיק בפועל.

גם למעסיק בפועל,

החובה הזאת לא קיימת.

עכשיו היא תהיה בחוק.

הטעמים שנותנים לסעיף הזה זה שזאת לא חובה שחלה על העובדת אלא שאם המעביד יודע שבחודש החמישי היא בהריון אז הוא לא יכול להעסיקה בשעות נוספות. זה לא ממש נכון שהיא חייבת לומר למעבידה שהיא בהריון בחודש החמישי.

אז אנחנו לא נכניס את זה.

בעניין תחילתו של החוק, שלושים ימים. הקראת החוק: בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 בסעיף 9: 1. סעיף קטן ב' בטל. 2. אחרי סעיף קטן ה' יבוא: ו.1. בעניין עובד או עובדת של קבלן כוח אדם המועסקים אצל מעסיק בפועל יחולו הוראות אלה: א. לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר את העובד או העובדת בניגוד להוראות סעיף זה או יפגע בהיקף המשרה של העובדת בניגוד להוראות סעיף 9.א. ב. פוטרו עובד או עובדת בניגוד להוראות סעיף זה או נפגע היקף משרתה של עובדת בניגוד להוראות סעיף 9.א. חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים או לפגיעה בניגוד להוראות פסקת משנה א, אלא אם כן הוכח אחרת. ג. בקשה להיתר לפי סעיף זה או לפי סעיף 9.א. תוגש בידי המעסיק בפועל או קבלן כוח האדם או שניהם יחד. 2. הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי סעיף זה ולפי סעיף 9.א. 3. בסעיף קטן זה מעסיק בפועל וקבלן כוח אדם כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו-1996, פיטורים, לרבות הפסקה זמנית של העסקה. תחילתו של החוק שלושים יום מיום פרסומו.

מאחר ואני תומך אז ועדת העבודה הרווחה והבריאות אישרה את הצעת החוק להגשה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00